תגית: MDMA

התבלבלתם במסיבת טבע? האנשים שיעזרו לכם להתאפס

התבלבלתם במסיבת טבע? האנשים שיעזרו לכם להתאפס

התבלבלתם במסיבת טבע? האנשים שיעזרו לכם להתאפס

'אנשים טובים' הוא פרויקט ישראלי המספק מתחם בטוח ('TAZ') למי שמתקשה להתמודד עם חוויה פסיכדלית מוגברת במסיבות טבע – ולא מתוך 'מלחמה' או התנשאות, אלא בגובה העיניים. הם גייסו כבר 21,000 ש"ח וצריכים עוד 29,000 להשלמת המשימה.

מאת: בעז יניב

טבע, מוזיקה וחופש זה השילוש הקדוש שעליו נשענת ובזכותו פורחת סצינת הטראנס העולמית מזה כמה עשורים.

הפילוסוף חכים ביי טבע את המונח "אזור אוטונומי ארעי" (T.A.Z), שמתאר מרחבים שמאפשרים לקיים סוג של חברות אוטופיות בזכות הארעיות שלהם ושבתוכם קודי ההתנהגות שונים מהותית מהקודים המוכרים לנו בחברה הרגילה.

מסיבות טראנס מהוות מרחבים שכאלו עבור הקהילה הפסיכדלית בארץ ובעולם.

אנשים טובים במסיבות טבע

אנשים טובים במסיבות טבע

זה לא סוד שישראל היא מוקד ייחודי של התרחשות בכל הקשור לתרבות הטראנס. מספר התקליטנים הישראליים בפסטיבלים בינלאומיים חורג בהרבה מעבר לחלקה היחסי של ישראל בעולם.

מעטים המקומות בהם מוזיקת הבאסים המהירה הזאת הצליחה לחדור כל כך עמוק ללב החברה כמו כאן. אין רחוב של חנויות או קניון שתוכלו לעבור בו בישראל מבלי לשמוע טראנס בוקע מאחת מהן.

עזרה ראשונה פסיכדלית

שנים רבות של מדיניות "המלחמה בסמים" יצרו חשד רב הן אצל הבליינים והן אצל מפיקי המסיבות. החשד וחוסר האמון דוחפים צעירים וצעירות שמתנסים בחומרים פסיכדליים למרחבים לא־מוגנים ולקושי לבקש עזרה בעת מצוקה. אך דווקא גישה זו, שלמעשה היא מלחמה באנשים ולא במלחמה בסמים, היא שמרחיבה את קשת הסכנות להן הם חשופים.

פרויקט "אנשים טובים" הוקם לפני כחמש שנים מתוך הבנה שרבים בישראל המבלים במסיבות טראנס חשופים לסכנות שניתן לצמצם כמעט לחלוטין, אם רק יהיה מי שיפתח מרחבים בטוחים במסיבות.

בפרויקט, שבימים אלו אנו מגייסים כספים עבורו כאן, הצבנו לעצמנו מטרה מרכזית להגיע לאנשים שחווים משברים עקב שימוש בחומרים פסיכדליים בזמן אמת, ולתת להם את הליווי והמענה הראשוני.

הפינה שלנו היא מעין נווה־מדבר שקט בתוך הכאוס של המסיבה, מקום בו אפשר לבוא ולקבל תמיכה או סתם לשבת רגע בשקט ולהירגע.

במקום להשתמש בהפחדות לא מבוססות אנחנו מקדמים שיח כן המבוסס על מחקרים ועובדות. המעבר הזה משיח של "לוחמה" לשיח של ידע ומזעור נזקים הוא תהליך.

התהליך מתאפשר מתוך הכרת המאפיינים הייחודיים של סצינת הטראנס הישראלית, שמאפשרת לנו גם את המפגשים החוזרים עם הקהל. אנחנו בו־זמנית גם בשולי החברה וגם בלב המיינסטרים.

אם בחו"ל נתקלים הצוותים של הזנדו או הקוסמיקייר במגבלות שפה מכיוון שהם פועלים ב-T.A.Z גלובאלי, הרי שב"אנשים טובים" מגבלת השפה היחידה שקיימת היא הקושי לתקשר במילים תחת השפעה כבדה של חומרים פסיכדליים.

יתר על כן העבודה בישראל מאפשרת לנו לפגוש קהל שמכיר את הפרויקט ממסיבה למסיבה ומפסטיבל לפסטיבל. היכרות מוקדמת של הקהל עם הפרויקט מאפשרת היעזרות טובה יותר בתמיכה שאנו מציעים בזמן המסיבות, וגם תהליך של העברת מידע הקשור למזעור נזקים בקרב הקהל ומפיקי המסיבות.

פסיכונאוטיקה

עקרונות הליווי שלנו הם אותם עקרונות הנהוגים בפרויקטים דומים ברחבי העולם. הצוות שלנו עובר הכשרות סדירות העוסקות בחומרים הנרקוטיים השונים הנפוצים במסיבות, בדרכי ליווי, בהעמקה במחקרים העכשוויים בתחום, ובמפגשים עם גופים מטפלים ברחבי הארץ. אומנם ניסיון והכשרה מעמיקה מובילים לליווי נכון וטוב יותר, אך אם שומרים על מספר כללים בסיסיים שנוסחו על־ידי ארגון MAPS, תוכלו גם אתם ללוות בצורה נכונה מישהו שעובר חוויה קשה:

יצירת מרחב בטוח – ראשית עלינו לדאוג שלא תישקף סכנה פיזית לאדם שאנחנו מלווים או לסובבים אותו. שנית עלינו לדאוג לסביבה שקטה, עם מינימום גירויים.

ללוות, לא להדריך – לאנשים רבים יש נטייה להיות יותר בפוזיציה של מדריך, במקום להיות מלווים למי שנמצא בקשיים. הנטייה הזו מקורה במחשבה השגויה שעצה טובה או אמירה "נכונה" תוציא את האדם אותו הם מלווים מהקושי בו הוא שרוי. למעשה אין אמירה שיכולה להוציא אדם מהקושי, ומה שצריך לעשות הוא פשוט ללוות אותו בתוך הקושי בנוכחות שלנו, בסבלנות, בפתיחות ובביטחון.

תבין, אל תרגיע – הדבר המרגיע ביותר שאפשר לעשות עבור מישהו במצוקה הוא להבין ולהכיר בגודל המצוקה בה הוא או היא נמצאים. אין ביכולתנו לדעת מה בדיוק קורה בראשו של אדם ומה מקור הפחדים שלו; מה שכן ביכולתנו לעשות הוא להתחבר לכאב ולחרדה שלהם ולהבין אותם. משפטים אמפתיים כמו "אני מבין שזה נראה שזה לא יעבור לעולם" חזקים בהרבה מ"זה רק טריפ, בסוף זה יעבור". הדימוי איתו כדאי לעבוד הוא דימוי של מערבולת: הניסיון לשחות בכוח החוצה מהמערבולת יסתיים בהתשה וטביעה. מה שצריך לעשות זה להרפות ולתת למערבולת למשוך אותנו למטה כדי לצאת מצידה האחר. אם שני הצדדים ישקיעו את כל זמנם ומרצם במלחמה במערבולת – סיכוי טוב שבסוף שניהם יותשו. כשאנחנו נותנים יד למישהו שנמצא בתוך מערבולת שכזאת, ומרפים את המאבק – אז הטרנספורמציה יכולה להיווצר.

קשה זה לא בהכרח רע – כשמישהו מגדיר לעצמו את החוויה כ"רעה" הוא מפסיק להיות סקרן כלפיה ובכך גורם לעצמו לסבל מיותר. כמלווים עלינו להזכיר לאדם אותו אנו מלווים, שקושי הוא לא בהכרח דבר רע, ועלינו להחזיר את הסקרנות שלו כלפי החוויה הפנימית שלו. סקרנות היא המפתח שבכוחו נוכל להפוך חוויה קשה לחוויה טרנספורמטיבית.

טראנס במיינסטרים

הרחק מהעיר, במרחב הפתוח, מתאפשר דיבור אחר, אינטימיות אחרת, חופשיות לביטוי עצמי ושיח אחר על משני־תודעה. אבל האוטופי והדיסטופי הם שכנים קרובים. הכאוס והשחרור האקסטטי יכולים לספק חוויה של התעלות רוחנית ונפשית, אך הם גם יכולים ליצור בקלות חוויות קשות שאף הן רוחניות ונפשיות.

מתוך ההבנה הזאת פועלים פרויקטים ברחבי העולם שנותנים מענה בפסטיבלים ומסיבות לאלה העוברים חוויות קשות.

שני הפרויקטים הבולטים בעולם הם ה"קוסמיקר" ופרויקט ה"זנדו". הקוסמיקר הוא פרויקט הפועל בפסטיבל 'בום' בפורטוגל ונותן מענה לעשרות אלפי האנשים שפוקדים את הפסטיבל ומבלים את השבוע שלהם במצבי תודעה משתנים.

ארגון MAPS, שחוקר את השפעתם של חומרים פסיכדליים ומקדם שימוש אחראי וטיפולי בהם, מפעיל את פרויקט Zendo בפסטיבל 'ברנינג-מן', שגם בו מבלים מדי שנה עשרות אלפי אנשים.

לצד פרויקטים מרכזיים אלו פועלים עשרות פרויקטים ספורדיים יותר או פחות שנותנים מענה במסיבות ופסטיבלי טראנס בעולם.

מאחורי הפרויקטים האלו עומדת תפיסה של מזעור נזקים (Harm Reduction). מחקרים מראים שכאשר יש מרחב בטוח לעבור בו את החוויות הקשות שמתעוררות בעקבות השימוש במשני־תודעה פסיכדליים, ובהינתן הליווי הנכון, רוב מקרי האשפוז הפסיכיאטרי שנובעים ישירות מהשימוש בחומרים אלו יכולים להימנע.

עצם הידיעה שיש מרחב בטוח ואנשים אחראים שמוכנים ללוות אנשים אחרים במצבי קצה, בכוחה להוריד את מספר הנפגעים ממצבים אלו בזמן האירוע.

סטטיסטית, מי שכן מגיע לאשפוז נפשי (אפילו אם החוויה הקשה היא לא יותר מהתקף חרדה), ייפגש עם מערכות בריאות הנפש פעמים נוספות בהמשך חייו.

לעומת זאת אלה שצלחו את החוויות שלהם במרחב בטוח ובליווי הנכון, לא רק שלא מגיעים לאשפוז, אלא אף יכולים לעבור חוויה שהם מעידים עליה כמשמעותית וטרנספורמטיבית בחייהם.

אמצעי מניעה

המאה ה-21 מסמלת עידן חדש בכל הנוגע לגישה לחומרים משני־תודעה. בתחילת 2016 כתב מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי אנאן, מאמר תמיכה במדיניות סמים פרוגרסיבית. במאמר זה הוא כותב: "אני מאמין שסמים הרסו את חייהם של רבים, אבל מדיניות שגויה של מדינות הרסו אף יותר" .

השינוי צריך להתחולל לא רק אצל מקבלי ההחלטות, אלא נחוץ שינוי חברתי מעמיק. ערכות לבדיקת חומרים זמינות היום לרכישה ברשת, וכל מי שבוחר להשתמש ב-MDMA (החומר הפעיל באקסטזי) ללא בדיקתו בערכה שכזאת פועל מתוך בורות וסיכון, שפעמים רבות לא מאפיינות את אותו אדם.

די בתלונות כנגד "הממסד" או כנגד "המלחמה בסמים"; הגיע הזמן לקחת אחריות על עצמנו, על גופנו ועל הסובבים אותנו.

מדי שבוע מתקיימות מסיבות רבות ברחבי הארץ. אנחנו קוראים למפיקים ולבליינים שמעוניינים להקים מרחבים בטוחים במסיבות, לבוא וללמוד מהידע שלנו ולעבור הכשרה ראשונית שתאפשר להם לעבוד לפי עקרונות בינלאומיים שמבטיחים יצירה של סביבה בטוחה עבור אנשים במצבי קושי. מדיניות לא משתנה על ידי תסכול והסתגרות. מדיניות משתנה על ידי עשייה וחשיבה משותפת על העתיד של כל אחד מאיתנו.

יצירת מרחבים בטוחים במסיבות היא לא פריבילגיה, היא הכרח שעל הקהל ועל המפיקים להירתם להקמתו ולהפעלתו. פעילות משותפת מובילה לשינוי התודעה הגדול ביותר המתאפשר בחוויה האנושית.

בימים אלה מנהלים 'אנשים טובים' פרויקט מימון המונים, במסגרתו הם מגייסים 50 אלף ש"ח שיאפשרו להם להרחיב את פעילותם.

כל מי שרוצה להצטרף וגם לקבל מגוון תשורות בתמורה יכול להיכנס לעמוד הפרויקט החדש בהדסטארט – כאן.

הכותב, בעז יניב, מנהל יחד עם אביתר כהן את פרויקט "אנשים טובים".

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%95-%d7%9c%d7%9b%d7%9d/

המשטרה מודה: אין ולא היו "סמים מורעלים"

המשטרה מודה: אין ולא היו "סמים מורעלים"

המשטרה מודה: אין ולא היו "סמים מורעלים"

אובדן הכרה של צעירים במסיבה הוביל את המשטרה לדווח על "סמים מורעלים" שמסתובבים בשוק. הבוקר בדיון בכנסת מודים במשטרה לראשונה כי הם שגו בדיווח. "יכולנו להיות פחות מפחידים," אמרו. "הבעיה האמיתית היא הימנעות מקריאה לסיוע בגלל חשש מהפללה," אומרת ח"כ זנדברג.

בתחילת חודש אוגוסט השנה (4.8) פרסמה משטרת ישראל את תגובתה לאשפוזם של 4 צעירים שהגיעו לבית החולים לאחר נטילת חומרים לא ידועים.

"המשטרה פתחה בחקירה בעקבות אשפוז הצעירים והחשד לשימוש בסמים מזויפים," דווח אז, תוך שהמשטרה טענה לנפיצות השימוש בסמים שעורבבו עם רעל.

שבוע לאחר מכן הגדילה המשטרה לעשות ופרסמה הודעה חד משמעית שהובילה להפצת שמועות על רעל שנמצא בסמים ברחבי הארץ.

"לאחרונה דווח במספר מקומות ברחבי הארץ על מקרים שבהם אושפזו משתמשים בסמים שנפגעו באורח קשה ביותר (עד כדי מוות!) כתוצאה משימוש לכאורה בסמים אשר עורבבו בהם רעל," דיווחה המשטרה. "מחקירת המשטרה עלה החשד להפצת חומרים רעילים אשר עורבבו עם סמים מסוכנים ואלו מופצים ברחבי הארץ, בדגש למסיבות טבע ומועדונים."

רק לאחר שהסתיימו כל הבדיקות הטוקסיקולוגיות התברר שלא נמצא רעל בגופם של המשתמשים וכי ההידרדרות במצבם נגרמה ככל הנראה מנטילת מספר סמים שונים יחד. בכל המקרים לא מדובר בנרקומנים אלה בצעירים שלקחו את החומר למטרות בילוי.

הבוקר (ג'), בדיון בועדת הסמים של הכנסת בראשות ח"כ תמר זנדברג, מודה המשטרה לראשונה כי בניגוד להודעותיה הקודמות אין וגם לא היתה תופעה של סמים עם רעל.

"יכולנו להתנסח יותר טוב, להיות פחות מפחידים. המטרה הייתה להזהיר מפני משהו שקורה וייקח לנו זמן להבין," אמר נצ"מ עופר מועלם, קצין אג"מ ת"א.

"קיבלתי פניות ממשרדי הממשלה בניסיון לבטל את הדיון, וזאת מכיוון שלעמדת גורמי המקצוע כלל לא הייתה תופעת סמים מורעלים," אמרה בדיון יו"ר הועדה ח"כ זנדברג. "כיום ברור לכולנו שההודעה שהפיצה המשטרה לציבור הייתה שגוייה. תשומת הלב הופנתה לבעיה שלא קיימת, במקום להזהיר מפני התופעה האמיתית: הימנעות מקריאה לסיוע רפואי, וזאת כתוצאה מפחד מההשלכות הפלילית איתן עשויים להתמודד המשתתפים במסיבות וחבריהם, במידה ויאותרו סמים בגופם".

ח"כ זנדברג סיכמה ואמרה כי "אני קוראת לרשות למלחמה בסמים להוביל שולחן עגול יחד עם משרד הבריאות, המשטרה ומשרד החינוך, שמטרתו להזהיר את הציבור משימוש בסמים, ולהעביר את המסר כי אדם שיגיע לקבל טיפול רפואי בעקבות שימוש בסמים, או ילווה אדם שזקוק לסיוע, לא צריך לחשוש כי ייפתחו נגדו הליכים פליליים. המטרה היא להציל חיים של צעירים שאינם מודעים לסכנות ואינם יודעים כיצד לנהוג שכחבריהם מסכנים את חייהם".

נצ"מ עופר מועלם, קצין אגם ת"א דיווח לוועדה: "בשל צבר האירועים חשבנו שנכון לספר לציבור על צבר המקרים. בדיקת הרעלנים מסובכת ולוקחת זמן, וחשבנו שנכון להוציא הודעה: בואו ניזהר. יכולנו להתנסח טוב יותר, להיות פחות מפחידים. המטרה הייתה להזהיר מפני משהו שקורה וייקח לנו זמן להבין, שישתמשו פחות".

אתי כהנא, הרשות למלחמה בסמים: "החשש של צעירים לקבל טיפול רפואי מחשש להפללה עצמית לא נובע מזה שהמשטרה או בית החולים מפלילים מישהו שפונה לטיפול – המשטרה לא מפלילה מי שהגיע לטיפול רפואי".

אילה סמית, 'ישראל אומרת לא לסמים': "סמים הם רעל. צריך לחנך שזו סכנה ולא להשתמש בסמים. פחות להסביר איך להשתמש בצורה בטוחה. הדגש צריך להיות לא נשתמש בסמים".

ד"ר מיכל רוטנברג, מנהלת המעבדה לטוקסיקולוגיה, תל השומר: "יש הבדל גדול אם משתמשים בסם כתרופה או כבילוי. מורפיום זה דבר נפלא ברפואה אבל קטלני ברחוב. יכול להיות שמישהו משווק סם נגוע, אבל הסם עצמו גם אם הוא נקי, עושה דברים רעים מאד. הרי לא קנית את זה ב'טבע' ואתה גם לא יודע מה המינון, אז אתה לוקח עוד אחד ועוד אחד ומוצא עצמך ב'בום' עם מינון אדיר. אחד לוקח אקסטזי וזה מעלה לו את הביטחון העצמי והשני מקבל ממנה דומה התקף פסיכוטי".

ד"ר רוני ברקוביץ, משרד הבריאות: "בקיץ הייתה הרבה הסברה על נייס גאי ברשתות החברתיות. ישבנו הרבה על הסרטונים שהוכנו. יש גם הרצאות לבתי ספר. אולי לא מספיק אבל יש הסברה".

ראו גם:
סמים – מה הם עושים לנו
איך להשתמש נכון ב-MDMA

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d/

איזה סמים ותרופות לא כדאי לערבב

איזה סמים ותרופות לא כדאי לערבב

איזה סמים ותרופות לא כדאי לערבב

טבלה המבוססת על מידע מדעי ונתונים אנקדוטליים, בה ניתן להיעזר כדי להינע מנטילת תרופות בשילוב עם סוגים שונים של סמי פנאי נפוצים.

אחרי שלמדנו איזה סמים לא כדאי לערבב עם קנאביס, ואילו תרופות עלולות לגרום לנזק בשילוב שכזה – הטבלה שלהלן מפרטת אילו תרופות נוגדות דיכאון לא באות טוב עם סמי פנאי נפוצים.

שימו לב: הטבלה נפוצה ברשת באנגלית על ידי מי שמעיד על עצמו סטודנט למדעי המוח שהרכיב אותה על בסיס נתונים מדעיים ואחרים. כפי שהוא מזהיר בעצמו, יש לקחת בערבון מוגבל את הנתונים, לנקוט במשנה זהירות ולא לסמוך רק על מקור אחד. אנחנו תירגמנו את הטבלה לעברית.

"אני סטודנט למדעי המוח בהתמחות דיכאון ושהרכבתי את הטבלה הזו של שילובים בין סמי פנאי לתרופות אנטי דיכאוניות," כתב. "כדי להרכיה את טבלה זו נעזרתי בפרסומים מדעיים ורפואיים, עדויות אנקדוטליות מפורומים באינטרנט ועל בסיס ידע מוכר בתחום הנוירוביולוגיה של הסמים. אינני רופא וזהו אינו ייעוץ רפואי. יחד עם זאת, קווים מנחים אלו יעילים עבור חלק מהאנשים שם בחוץ."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%90%d7%99%d7%96%d7%94-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90-%d7%9b%d7%93%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%91/

סנדק הפסיכדליה: סיפורו של אלכסנדר שולגין

סנדק הפסיכדליה: סיפורו של אלכסנדר שולגין

סנדק הפסיכדליה: סיפורו של אלכסנדר שולגין

3 שנים למותו של אלכסנדר שולגין, שהפך מיועץ רשמי של הממשל האמריקני לאחד מנביאי הפסיכדליה המפורסמים בעולם. הוא אחראי כנראה יותר מכולם להתפשטות השימוש והטיפול הרפואי בעזרת MDMA, החומר הפעיל באקסטזי, ונחשב לסב הרוחני של רבים בעולם ובישראל.

מאת: אורי מרנץ

אלכסנדר שולגין (Alexander Shulgin), סשה, נולד בברקלי, קליפורניה, לפני קרוב למאה שנה, בשנת 1925, ומת לפני 3 שנים כשהוא בן 88. מדובר היה בגאון.

בגיל 16 הוא קיבל מלגת לימודים מלאה באוניברסיטת הרווארד והחל ללמוד לתואר בכימיה אורגנית. אחרי שנתיים נטש את הלימודים והתנדב ללחום במסגרת הצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה. הוא נפצע ועבר ניתוח, במהלכו טושטש. חוויה זו גרמה לו להתעניין בחומרים שמשפיעים על הקוגניציה.

כשהמלחמה נגמרה שולגין חזר להרווארד. ב-1954, בגיל 29, הוא כבר הוסמך כדוקטור לביוכימיה ובסוף שנות החמישים הוא כבר סיים עבודת פוסט דוקטורט בתחומי הפסיכיאטריה והפרמקולוגיה. בערך באותה תקופה הוא גם התחיל להתנסות במסקלין.

מסקלין הוא החומר הפעיל שנמצא בכמה צמחים מחוללי הזיות כמו פיוטה וקקטוס סן פדרו. שולגין היה המום מהאפקט העצום שהחומר עורר. הוא רצה להבין כיצד עובד המנגנון במסקלין שמשפיע כך על המוח. זו היתה הנקודה בה החליט להקדיש את חייו לחקר חומרים פסיכו-אקטיביים. בינתיים הוא היה צריך להתפרנס.

אלכסנדר שולגין בצעירותו

אלכסנדר שולגין בצעירותו

כבר בגיל צעיר נבנה לשולגין מוניטין של חוקר יוצא דופן, לכן לא התקשה למצוא משרה טובה. הוא החל לעבוד כחוקר בכיר בחברת הכימיקלים DOW. הוא פיתח עבור החברה חומר הדברה מהפכני שהכניס לה מכירות במיליונים. בתמורה DOW נתנו לשולגין חופש מחקרי מלא.

הוא התחיל לחקור חומרים פסיכו-אקטיביים ולפרסם את תוצאות מחקריו בעיתונים מדעיים מובילים. ההנהלה ב-DOW לא אהבה את זה. הפתרון היה לרפד את שולגין ב’חבילת פרישה’ נאה, וכך הוא יצא לדרך עצמאית.

תחילה חזר לאוניברסיטה, גם כמרצה, אבל גם כתלמיד מהמניין. הפעם הוא השלים תואר בנוירולוגיה. במעשה זה רכש שולגין מומחיות בדיסיפלינה מדעית שלישית. עכשיו הוא היה מוכן מתמיד. חמוש בהבנה עמוקה של כימיה, פרמקולוגיה ובפיזיונומיה של המוח, שולגין צבר את כל הידע הרלוונטי לחקר חומרים פסיכו-אקטיביים.

מסד הידע הייחודי ששולגין שלט בו הפך אותו לאחד מחלוציה של דיסיפלינה חדשה במחקר: פסיכו-פרמקולוגיה.

שולגין הקים מעבדה בחצר הבית, שלימים תתפרסם בשם “החווה”. בנוסף הוא התחיל לייעץ ל-DEA ‘הרשות הפדרלית לאכיפת סמים’. במסגרת העבודה עם הרשות הוא העביר הכשרות בכימיה לסוכנים וערך עבור הארגון אנליזות לחומרים.

מפני שהפך חוקר מוסמך של רשות הסמים הוא זכה בהיתר נדיר להחזיק ולסנתז במעבדה שלו כל חומר שהוא רוצה, ללא הגבלות ובלי שום קשר למעמדו החוקי.

ואכן – שולגין סינתז המון חומרים ב’חווה’. סינתז וחקר. בשלב די מוקדם הוא הגיע למסקנה שהיכולת לקבל חיווי רלוונטי מעכברי מעבדה מוגבלת מאוד בתחום אותו הוא חוקר. אז במקום זה הוא התחיל לנסות את החומרים על עצמו.

בהמשך הוא גיבש סביבו מעגל נסיינים. זה אולי יכול להיראות כמו משהו מופרע וחסר אחריות, אבל השיטה של שולגין לדירוג ובחינת חומרים פסיכו-אקטיביים הניבה מאגר מידע מדעי נכבד למדי.

אלכסנדר שולגין ואשתו בציור של אלכס גריי

אלכסנדר שולגין ואשתו בציור של אלכס גריי

חשוב להדגיש שהידע והניסיון כחוקר סייעו לו מאוד לשלול על הסף בדיקה מעשית של תרכובות שעלולות היו להתגלות כרעילות או מסוכנות. הרציונל בפרוטוקול של שולגין היה פרימיטיבי, אבל מאוד אפקטיבי: מתחילים במיקרו מינון שלא אמור להשפיע ומחכים יומיים. לוקחים מינון גבוה יותר ומחכים עוד יומיים כך חוזר חלילה. בסוף התהליך, אם אין סימני אזהרה, מגיעים למינון אופטימלי משוער.

את החומרים שמצא שאין להם השפעה או שההשפעה שלהם היתה שלילית, הוא סינן החוצה. את החומרים עם ההשפעה החיובית הוא המשיך לחקור, גם במעבדה וגם באמצעות ה’ניסויים החברתיים’ שערך עם קבוצת הנסיינים הנלהבת.

באופן הזה הוא בחן 230 חומרים שונים. למיטב הידיעה אף לא אחד מנסייניו של שולגין סבל מפגיעה רצינית כתוצאה מאותם ניסויים.

עד אמצע שנות השבעים רק מעטים מחוץ לקהילה המדעית הכירו את אלכסנדר שולגין ולמרבה האירוניה הוא כלל לא המציא את החומר שהביא לפרסומו הבינלאומי.

מולקולת ה-MDMA סונתזה לראשונה במעבדות חברת התרופות הגרמנית ‘מרק’ עוד בשנת 1912. הגרמנים לא מצאו שימוש רפואי לחומר, אבל כדי לחסום מתחרים אפשריים הם רשמו עליו פטנט ו-MDMA נשכח בתהום הנשייה.

עד אותו יום בו אחד הסטודנטים של שולגין נתקל בו בסקירה מדעית עתיקה. הסטודנט הסב את תשומת לבו של שולגין, שמצא דרך חדשה לסנתז את החומר.

השנה היתה 1976 ושולגין ידע שיש לו בינגו ביד.

אלכסנדר שולגין במעבדתו

אלכסנדר שולגין במעבדתו

ה-MDMA הוא חומר שמעורר אמפתיה, רוגע ואופוריה. למן ההתחלה שולגין ייעד אותו לצרכים תרפויטיים. אחד מחבריו הקרובים, פסיכולוג בשם ליאו זף התחיל להשתמש ב-MDMA בקרב מטופליו. התוצאות היו מצוינות. בתוך זמן קצר מאות פסיכולוגים החלו לערוך טיפולים ב-MDMA. תחילה בקליפורניה בחוף המערבי ואז בחוף המזרחי, בניו יורק.

אחת מאותם מטפלים שאימצו את החומר, היתה פסיכולוגית בשם אן גוטליב. היא נסעה לפגוש את שולגין ובסופו של דבר הם גם התחתנו. אלו היו הנישואין השניים שלו והרביעיים שלה. אן הפכה לשותפתו לחיים ולמחקר.

באשר ל-MDMA? הוא עד מהרה זלג מהקליניקות בשדרה החמישית אל המועדונים בדאון טאון. שם הוא מותג תחת שם הרחוב – ‘אקסטזי’.

שולגין הפך לגיבור תרבות.

למגינת לבו של שולגין, האקסטזי הפך לסם ידוע לשמצה. ב-1986 הוא הוצא אל מחוץ לחוק בארה”ב, מה שאגב לא הפריע ל-DEA להמשיך להיעזר בשירותיו הטובים של הגאון. בשנת 1988 הוא אף ניסח עבורם את החלק המדעי של פקודת הסמים החדשה.

הכל השתנה ב-1990. בשנה זו אלכסנדר ואן שולגין פרסמו את ספרם PIHKAL. השם הוא ראשי תיבות של המשפט: “פנתילמנים שהכרתי ואהבתי”. מדובר בספר שחלקו ביוגרפיה וחלקו תיאוריה מדעית.

הספר עורר מהומה. הקוד הבלתי כתוב בקרב המדענים הוא שמותר לחקור סמים – אבל אסור לספר לעולם איזה כיף אדיר זה לצרוך אותם. וזה בדיוק מה ששולגין עשה. בשביל אמריקה הפוסט רייגנית זה היה יותר מידי.

ה-DEA, ששולגין היה החוקר הבכיר שלו, פשט על ‘החווה’ והחרים חומרים ומידע. זכויות היתר שלו נשללו, הרשויות קנסו אותו ב-25 אלף דולר והוא נודה מהקהילה המדעית. החרם הזה נמשך כל חייו. בהמשך אלכסנדר ואן פרסמו ספר נוסף – TIKAL – “טריפטאמנים שהכרתי ואהבתי”.

שולגין הלך כאמור לעולמו בשנת 2014, בגיל 88. למעמדו באקדמיה הוא לא חזר, אבל מאות ‘ניאו שולגיניסטים’ אימצו את השיטות שלו ופועלים היום בכל העולם.

וזה סרט דוקומנטרי באורך מלא על פועלו של שולגין:

ראו גם:
המדריך המלא לצריכת MDMA
פסיכדליה יכולה להציל את חייכם

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/06/%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a7-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%9b%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%92/

מידברן: בן 30 נעצר עם מגוון סוגי סמים

מידברן: בן 30 נעצר עם מגוון סוגי סמים

מידברן: בן 30 נעצר עם מגוון סוגי סמים

בתמונה שפרסמה המשטרה מתפיסה בפסטיבל ‘מידברן’ מוצגים מגוון סוגי חומרים פסיכואקטיביים, כולל “מריחואנה פייסל”, חשיש, MDMA, LSD ופטריות קסם.

המשטרה מדווחת הבוקר (ד’) על תפיסה של מגוון סוגי סמים בפסטיבל ‘מידברן‘, שנמצאו ברשותו של בן 30.

על פי דיווחו של כתב חדשות 10 אלמוג בוקר, החשוד, שמואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, נעצר לחקירה ובהמשך יובא לבית המשפט להארכת מעצרו.

בתמונה שפרסמה המשטרה בצמוד לדיווח נראים סוגי החומרים שנתפסו ברשותו של בן ה-30 ב’מידברן’, כולל “מריחואנה פייסל”, חשיש, MDMA, LSD ופטריות קסם.

סמים מידברן

“במהלך פעילות סמויה של כח בילוש, היום בבוקר, באירוע מידברן, נצפה אחד מהחוגגים כשהוא מעביר דבר מה ברחבת הריקודים,” נמסר בדיווח המשטרה. “בזמן ביצוע המעצר, החשוד, ניסה להמלט מהמקום תוך שהוא מכה את הבלש בפניו ונעצר זמן קצר לאחר מכן על ידי הבלשים לאחר מרדף רגלי. באמתחת החשוד נתפסו חומרים החשודים כסמים מסוגים שונים בכמות שאינה לצריכה עצמית הכוללים חומר החשוד כפטריות הזיה, Lsd, מריחואנה וחשיש. החשוד בן שלושים תושב תל אביב הובא לתחנת דימונה לחקירה ובצאת החג יובאו לבית משפט להארכת מעצרו.”

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/05/%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%9f-%d7%91%d7%9f-30-%d7%a0%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%a1%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d/

לראשונה: כנס הפסיכדליה הבינלאומי בישראל

לראשונה: כנס הפסיכדליה הבינלאומי בישראל

לראשונה: כנס הפסיכדליה הבינלאומי בישראל

"משנים תודעה": חוקרים מובילים מהארץ והעולם ירצו על חומרים משני תודעה בכנס הפסיכדליה הבינלאומי הראשון בישראל, שיערך ב-8.6 ב'בית ציוני אמריקה' בתל אביב. 50 כרטיסים ב-10% הנחה לקוראי המגזין.

לראשונה בישראל יערך בקיץ כנס בינלאומי על חקר חומרים משני תודעה פסיכדליים, בהשתתפות חוקרים מובלים מהארץ והעולם ובחסות ארגון המחקר הפסיכדלי הבינלאומי המוערך MAPS.

הכנס, "משנים תודעה" שמו, יערך ביום חמישי, 8 ליוני 2017 במשך יום שלם בין השעות 9:00 – 23:00, ב'בית ציוני אמריקה' ת"א – ומחולק לשלושה 'מושבים', כאשר ניתן לרכוש כרטיס לכל מושב בנפרד או לכל המושבים גם יחד.

המושב הראשון (8:00-12:30) יעסוק ב'פרספקטיבות היסטוריות, סוציולוגיות ואנתרופולוגיות' ובו ירצו עמית דניאל, קולנוען אלטרנטיבי ופסיכונאוט ותיק שידבר על ההסטוריה של התרבות הפסיכדלית בישראל, טלי חורב, עובדת סוציאלית קלינית שתדבר על הקמת קהילת פסיכדליה בישראל, נדב נוימן, משורר ועיתונאי עם הרצאה על שירה פסיכדלית עברית, פרופ' חגי רם שידבר על החשיש בתקופת המנדט ועוד.

המושב השני (13:30-18:00) יעסוק ב'פסיכדליה וריפוי' ובו ידברו בעז יניב, עורך מגזין 'לפסיכונאוט' ומוביל קבוצת 'אנשים טובים', על מזעור נזקים במסיבות טראנס, ליאור רוזמן, דוקטורנט למדעי המח ופסיכדליה באימפריאל קולג' בלונדון, ידבר על טיפול בדיכאון בעזרת פסילוסיבין, ד"ר קרן צרפתי תדבר על המחקר שהיא עורכת ב-MDMA כטיפול בפוסט טראומה (PTSD) ועוד.

במושב השלישי (20:00-23:15) תדבר באנגלית נטלי לילה גינסברג, מנהלת המדיניות של ארגון MAPS, על המשמעויות הפוליטיות של מחקר פסיכדלי ודר' אריק דיוויס, סופר, חוקר ועיתונאי זוכה פרסים, שיספר על עתיד הפסיכדליה. לאחר מכן ייערך פאנל בהשתתפות המומחים ובו ידבר גם מייסד 'עלה ירוק' בועז וכטל.

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים בהנחה צנועה ל-50 הראשונים עברו לכאן (קופון הנחה: קנאביס).

"בשנים האחרונות מתרחש רנסנס במחקר של חומרים משני תודעה פסיכדליים ובעיתונות העולמית מתפרסמים חדשות לבקרים מחקרים המצביעים על הפוטנציאל פורץ הדרך של משני תודעה פסיכדליים עבור הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, בטיפול בקשת של מצבים נפשיים כמו דכאון, חרדה, פוסט-טראומה והתנהגות כפייתית," נכתב בתכניית האירוע. "מחקרים נוספים מראים שחומרים אלו מסוגלים לעורר חוויות רוחניות עמוקות, להעשיר את היצירתיות, ולפתוח עבור האדם אשנב להתעוררות פנימית ולחיים מלאים ומספקים יותר."

את הכנס מפיקה 'פראג הוצאת ספרים' המתמקדת בתחום ההתפתחות הרוחנית, העצמה אישית, מודעות, חוכמת המזרח וחוכמת היהדות, וינחה אותו עידו הרטוגזון, מעורכי המגזין הפסיכדלי "לפסיכונאוט", דוקטור להיסטוריה של הפסיכדליה ומחבר הספר "טכנומיסטיקה".

ראו:
כך נראה טיפול ב-MDMA
פסיכדליה יכולה להציל את חייכם

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/03/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8/

מעבדת סמים: בודקים השפעת סוגי סמים מול המצלמה

מעבדת סמים: בודקים השפעת סוגי סמים מול המצלמה

מעבדת סמים: בודקים השפעת סוגי סמים מול המצלמה
"מעבדת סמים", או Drugs Lab, הוא ערוץ יוטיוב חדש בו מציגים צעירים הולנדיים, נלי, רנס ובסטיאן, כיצד משפיעים עליהם סוגי חומרים פסיכואקטיביים שונים – מול המצלמה. מעוגיות חשיש מלאות THC, דרך פטריות קסם ועד 2C-B. כולל כמויות נכונות, דרכי צריכה בטוחות ותופעות לוואי שצריך לקחת בחשבון.

בסטיאן, נלי ורנס,
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/10/%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%aa-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%94/