תגית: GW Pharmaceuticals

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

הרכיב המפורסם השני בקנאביס, CBD, הפך לשם נרדף לבריאות. על רקע מחקרים וסיפורים מרגשים ולצד עובדת היותו חוקי ברבות ממדינות העולם, אחוזי השימוש בו – בשאיפה, שמן, מוצרי קוסמטיקה וכתוסף מזון – נוסקים. מנגד יש מי שכבר פועל להגדרתו תחת סעיף 'תרופה' – מה שיעצור לחלוטין את המסחר החופשי בו. אז מה הוא עושה, איך ישראל מתמודדת עם זה – ולאן כל זה הולך.

למרות ש-THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס אשר זוהה עוד בשנת 1964 על ידי פרופ' רפאל משולם באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מוכר ומפורסם בהרבה מ'קנאבידיול' (CBD), האמת היא שהאח הלא-פסיכואקטיבי זוהה הרבה שנים קודם לכן (יחד עם הקנבינואיד השלישי הנפוץ בקנאביס – CBN) – עוד בשנות 1940 באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב, על ידי ד"ר רוג'ר אדאמס.

כל מה שצריך לדעת על הקנאבידיול כבר פורסם כאן, אבל בגדול ניתן לומר שבדומה לשאר 113 הקנבינואידים שזוהו עד כה, ה-CBD 'מתחבר' בעת צריכתו לקולטנים מיוחדים (CB1 ו-CB2) הנמצאים בחלקים החשובים ביותר בגוף האדם, במוח, בעמוד השדרה, במערכת העיכול ועוד. הוא משפיע על פעולתם ובהתאם גם על בריאות האדם, באופן שגם המדע עדיין לא מצליח להבינו עד הסוף.

היתרון הבולט ביותר של ה-CBD הוא כאמור שאיננו פסיכואקטיבי, לפחות מבחינת מי שלא מעוניין ב'היי' של אחרי ג'וינט. הוא הרבה יותר ידידותי למתחילים ומשתלב בקלות באורח חיים נורמטיבי. מדובר ביתרון כפול, שכן אופיו משפיע באופן ישיר וברור על נפיצותו: מדינת ישראל, שעדיין נתונה לפקודת הסמים מימי המנד"ט הבריטי, עוד לא שם, אבל בכל רחבי אירופה המולקולה התמימה הזו נחשבת חוקית לגמרי. מאחר והוא אינו בעל השפעה 'ממסטלת', התירו המדינות את השימוש בו במסגרת התרת השימוש ב'המפ' – זן הקנאביס התעשייתי שמכיל רק שברי אחוזים בודדים של THC ומשמש להפקת מוצרים למזון ותעשייה.

מחקרים מהשנים האחרונות על יתרונות השימוש ברכיב זה, הובילו לפיתוח זני קנאביס עשירים באחוזים רבים של CBD, לעיתים אפילו עד 15% ויותר, שעומדים בפועל בהגדרות החוקים האירופיים ונחשבים גם הם כ'המפ' מאחר ולא מכילים THC כמעט בכלל. הם משמשים להפקת שמנים, משחות, קפסולות, תרסיסים, מים מינרליים, ואפילו מיצויים המכילים עד 99% CBD, בהם נעשה שימוש לערבוב עם מוצרים אחרים או אפילו כ'דאב' לצריכה עצמית.

CBD טהור

CBD טהור – שווה הרבה כסף

עובדות אלו, יחד עם גילויים חדשים על יכולותיו התרפויטיות, הפכו את הקנאבידיול לפופולרי עוד יותר. בימים אלו יזמים וצרכנים רבים מצטרפים למה שנראה כמו מהפכה של ממש בשימוש ברכיבי הקנאביס שאינם גורמים ל'היי'. על פי הערכות יהיה ה-CBD בעתיד הלא רחוק חלק בלתי נפרד ממוצרי ותוספי מזון וכן מתרופות ומוצרים בעולם הפארמה.

על אף האמור ראוי לציין כי על פי עדויות של מומחים בתחום, כמו גם על פי מחקרים, ה-CBD לבדו אינו שווה ערך בסגולותיו הבריאותיות לאלו של הקנאביס בכללותו, על כל רכיביו יחד. התופעה הנקראת 'אפקט הפמליה', שמשמעותה שימוש בכלל רכיבי הקנאביס יחדיו, נמצאה כחשובה ביותר לטיפול שלם ומוצלח בקנאביס, גם אם ל-CBD יש את היתרונות הספציפיים שלו גם בשימוש פרטני.

התרופה הבאה שלכם?

בין השאר נחשב הקנאבידיול, לפי מחקרים שנערכו במהלך השנים, כבעל סגולות מגוונות ביותר כגון הפחתת התקפי אפילפסיה, שיכוך כאבים קשים, טיפול בסוכרת, טיפול בסכיזופרניה, עצירת התפתחות גידולים סרטניים, טיפול בחרדה, הקלה על בחילות והקאות, טיפול במיגרנות, תכונות אנטי-דלקתיות ועוד – ואפילו בעל פוטנציאל לחידוש תאים במוח, בתהליך הנקרא נוירוג'נסיס. מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא יתרון נוסף: ה-CBD מסתבר, הוא בעל יכולת חשובה באיזון ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה-THC ובמניעת תופעות כמו פרנויה וחרדה משימוש-יתר.

החברה שמובילה כיום את המחקר הקליני המתקדם ביותר ב-CBD היא חברת התרופות הבריטית GW Pharmaceuticals, יצרנית תרסיס הקנאביס המוכר 'סטיבקס', שבימים אלו עובדת על השלבים האחרונים בפיתוח מוצר הדגל החדש שלה, 'אפידיולקס', הפועל בדומה ל'סטיבקס' אך בניגוד לו אינו מכיל THC אלא רק 98% CBD ו-2% קנבינואידים אחרים.

'אפידיולקס' - תרופה מבוססת קנאביס לטיפול בהתקפי אפילפסיה

'אפידיולקס' – תרופה מבוססת קנאביס המכילה CBD ומיועדת לטיפול בהתקפי אפילפסיה – של חברת GW

GW בישרה לא מזמן על הצלחה בשלב השלישי (Phase 3) של המחקר הקליני אותו היא עורכת בעזרת ה'אפידיולקס' כטיפול לסובלים מאפילפסיה ומתסמונת LGS ('לנוקס-גסטו' – Lennox-Gastaut) – צורה חריפה במיוחד של אפילפסיה. במחקר, שנערך על 255 מטופלים בגילאי 2-55, נמצא שתמצית ה-CBD של החברה הצליחה להפחית ב-42 אחוזים את כמות ועוצמת התקפי הרעידות והעוויתות שחווים הסובלים מהמחלה.

בעקבות הצלחת המחקר עם CBD על אפילפסיה ו-LGS, הגישה לאחרונה GW בקשה רשמית ל-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, לאישור התרופה החדשה שלה. אם תאושר אפידיולקס כתרופה, צפויה GW להרוויח מיליארדי דולרים ממכירותיה בעולם.

יחד עם זאת, לפחות על פי בדיקות שנערכו בישראל, שמן ה-CBD המיוצר כאן וניתן לילדים עם אפילפסיה ואוטיזם הראה הצלחה ב-75% מהמקרים, כמעט פי שתיים מהמספרים שהוצגו על ידי GW. "היום יש לנו אלפי מטופלים שה-CBD עשה מהפכה בחיים שלהם, כולל מאות ילדים אפילפטיים, ילדים אוטיסטיים, ש-75% מהם מדווחים על שיפור משמעותי," הסביר לאחרונה בדיון בועדת הסמים מנכ"ל חברת 'תיקון עולם' אהרון לוצקי.

גם חברת BOL Pharma ('שאיפה לחיים'), עורכת מספר ניסויים קליניים הנמצאים לקראת סיום שלב שני בדרך ליצירת תרופות המבוססות על CBD. "הנהירה אחרי ה-CBD ניזונה מהיכולת של הצמח לייצר אותו בכמויות המאפשרות הפקה יעילה, בעוד שקיימות מולקולות נוספות בעלות ערך תרפיוטי גבוה," מסביר חגי הילמן, נשיא BOL. "החסמים היחידים הם היכולת הגנטית של הצמח לייצר אותם וככל שיפתחו זנים עשירים בהם, צפוי שנפגוש גם אותם בשוק בצורת תרופות ממש בקרוב. אנחנו עובדים כבר כיום על פיתוח גנטיקות שיאפשרו הפקה יעילה של קנבינואידים נוספים לתעשיית הפארמה."

תרופה או תוסף מזון?

הכיוון שלוקח ה-CBD אל עבר עולם הפארמה, יוצר גם בעיות חוקיות בשיווקו החופשי יחסית תחת הגדרת 'תוסף מזון'. לאחרונה קבעו הרשויות גם בארה"ב וגם בבריטניה, כי ל-CBD יש ערך רפואי ועל כן הוא עלול להיאסר למכירה על ידי חברות שאינן חברות תרופות שקיבלו לכך אישור. לפיכך חוששים כעת רבים בתעשייה שהדבר יוביל לכך שיבוטל ההיתר לשימוש ב-CBD כ'תוסף מזון' המאפשר את המסחר החופשי ותיאסר לחלוטין מכירתו ושיווקו.

כחלק מפעילות זו שולח ה-FDA מכתבי אזהרה לאתרים המציעים CBD למכירה באופן קבוע מדי מספר שבועות. המכתבים נשלחים לחברות שמפרסמות באתרי האינטרנט שלהן או בברושורים הנוגעים למוצרי ה-CBD שלהן, כי מדובר במוצר בעל ערך רפואי, כזה שיכול לרפא מחלות שונות ולהקטין גידולים סרטניים למשל. כך למשל במכתב רשמי שפירסם ה-FDA ונשלח לאתר האינטרנט של חברת 'Ultra CBD' טוען ה-FDA כי 'מבדיקה שערכנו נראה כי אתרך מציין שהמוצר אותו אתה מוכר הינו בעל יכולות ריפוי, טיפול ומניעה של מחלות – לפיכך מדובר בחומר העונה להגדרת 'סם' ומפר את הוראות החוק האוסר על מכירת סמים". הארגון הפדרלי הורה לחברה להסיר כל אזכור הנוגע לפוטנציאל הטיפולי של CBD מאתר החנות ואכן באתר מופיע כיום רק אזכור לכך שהשמן המופק על ידי החברה יכול להקל על לחצים ומתח נפשי בלבד, ללא ערך רפואי.

אזהרות דומות נשלחו בדומה גם לחברות 'CW Hemp', יצרנית שמן ה-CBD מהזן 'שארלוטס ווב' אשר זכה למיתוג מעולה בעזרת ילדה חולת סרטן שטופלה בשמן זה, חברת 'That's Natural', חברת 'Green Roads', חברת 'Natural Alchemist', חברת Hemp Oil Care, חברת CBDPure וכן לרשימה ארוכה של חברות וחנויות בארה"ב שפעלו באופן דומה והפיצו מידע אודות סגולותיו הבריאותיות של הקנאבידיול.

מי CBD

CBD צפוי להיות חלק באלפי מוצרי מזון, תרופות וקוסמטיקה – אפילו במים מינרליים

כמו ה-FDA, גם הארגון המקביל לו בבריטניה, 'הסוכנות לפיקוח על תרופות ובריאות' (MHRA) הודיע שהוא בודק בוחן את נושא הגדרת ה-CBD כתרופה – מהלך שיאסור כאמור לגמרי את מכירתו כתוסף מזון. "השינוי הגיע כשהבענו עמדה לפיה CBD הוא אכן תרופה," הסביר בתחילת השנה ג'רלד הדל, מנהל הפיקוח והבקרה של הסוכנות הבריטית, בשיחה עם 'סקיי ניוז'.

אם כן, נכון להיום, כל עוד לא מציינת החברה המוכרת כי מדובר במוצר בריאותי/רפואי בעל סגולות תרפויטיות, מותרת עדיין מכירתו של הקנאבידיול תחת הגדרת 'תוסף מזון'. יחד עם זאת מתנהל קרב מאחורי הקלעים על הגדרה חוקית זו, במסגרתו נערכים בימים אלה דיונים בנושא זה, בין השאר גם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).

ארגונים הפועלים למען חוקיות הקנאביס שולחים בימים אלו ניירות עמדה מקיפים ומפורטים הנוגעים ליתרונות השימוש ב-CBD וסגולותיו הבריאותיות, זאת בהתאם לבקשת ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, שפירסם 'קול קורא' ובו דרישה לקבל לידיו את ניתוח הנתונים הידועים כיום. על פי החוק האמריקני הנוגע לסמים משנת 1970, על מנת לשנות את ההגדרה החוקית של חומר המוגדר כסם (לקלה או לחמורה), יש לקבל פנייה מסודרת ומסכמת של גוף כמו ארגון הבריאות העולמי.

במידה ויוחלט לבסוף שיש להסיר את ה-CBD מחוקי הסמים בעולם, או לחילופין להגדיר אותו כחומר רפואי בלבד, צפויה להתחולל מהפכה של ממש בתחום. במידה ויאושר כתוסף מזון המותר לשימוש חופשי יהפוך הקנאבידיול לרכיב הנצרך באופן יומיומי על ידי מיליונים ברחבי העולם, כולל כאן ישראל. לשינוי שכזה ישנן גם משמעויות תעשייתיות נרחבות של פתיחת מפעלים ומקומות עבודה חדשים, במיוחד אולי בישראל הנחשבת לחלוצה בתחום מחקר הקנבינואידים בכלל וה-CBD בפרט.

מנגד, אם יוחלט כי ה-CBD הוא חומר רפואי לחלוטין, יאסר השימוש בו באופן מוחלט על ידי כל מי שהוא אינו חברת תרופות מוכרת המחזיקה ברישיון ספציפי לשימוש, שווק ומכירה של החומר – וזאת לאחר הוכחה במחקרים קליניים ורישום מוסדר.

מריחואנה לייט

בינתיים, עד הודעה חדשה, ה-CBD ממשיך להיחשב כתוסף מזון כל עוד החברות המוכרות אותו לא מצהירות כי מדובר במוצר רפואי. עובדה זו מאפשרת למסחר בשמני ומוצרי CBD להמשיך להתרחב ולהתפשט בעולם, בעיקר באירופה. בשנתיים האחרונות תופס ה-CBD תאוצה של ממש, כשלצד התפתחות הטכנולוגיה של הפרדת המולקולה מהצמח במעבדה, חברות קנאביס רפואי בכל העולם, כולל בישראל, החלו לשווק זני קנאביס עתירי CBD למטופליהן. הפידבקים מהשטח היו חיוביים ומהר מאוד הפרח הפך לשמן, שכיום נצרך באופן קבוע ויומיומי על ידי מיליונים בעולם, כחלק מהתזונה היומית.

"שוק הקנאביס הרפואי בבריטניה גדול בהרבה משוק הקנאביס הרפואי בישראל," טוען קליפטון פלאק, יזם בריטי-ישראלי. טענה זו, המנגחת את הצהרות משרד הבריאות על כך שענף הקנאביס הרפואי הישראלי הוא המוביל בעולם, נאמרת על ידו למרות שבבריטניה אין אפילו מטופל קנאביס רפואי אחד.

"אין כאן מטופלי קנאביס רפואי, אבל ה-CBD הוא חוקי ויש כאן 250 אלף שמשתמשים בו," הוא אומר ומספר על החברה החדשה לשיווק שמן ומוצרי CBD שפתח ודרכה הוא מוכר את השמן לכל המדינות, בהתאם החוק האנגלי המתיר החזקה, מכירה, ייבוא וייצוא של CBD באופן חופשי אל ומכל העולם. "כן, גם ישראלים מזמינים CBD מחו"ל," הוא אומר. "מגורמים בתעשייה המקומית איתם שוחחתי, נראה שלא רק שהישראלים מזמינים CBD מחו"ל, הם עושים זאת באלפים ומכל מדינות האיחוד האירופי. מה שמאפשר את זה זו העובדה שהרשויות בבריטניה מתייחסות ל-CBD כמו אל כל תוסף מזון אחר – בדיוק כמו לאומגה 3, אלווורה או ג'ינסנג."

פלאק, בדומה לשאר החברות המוכרות CBD בבריטניה (ויש הרבה כאלה, למשל CBDbros, Medipen, LoveHemp, Canabidol, Canavape ועוד), מוכר בחנות המקוונת החדשה שלו שמני CBD בגרסאות 5% או 10% וכן משחות למריחה על העור המכילות 1% ופופולריות בקרב הסובלים מבעיות עור שונות. "בקבוקוני השמן מכילים 500 ו-1,000 מ"ג שמן והמנה הממוצעת ליום היא 10 עד 20 מ"ג," הוא ממליץ.

אך בריטניה, שמתירה אגב מסחר חופשי גם בזרעי קנאביס (מטעמי הזכות ל'אספנות'), איננה לבד. המדינות שאחראיות אולי יותר מכולן להתרחבות השימוש בקנאבידיול באירופה בשנתיים האחרונות הן שתיים – צ'כיה ושוויץ. מלבד העובדה ששתי המדינות הללו אישרו מזמן אי הפללה מלאה על השימוש בקנאביס, כולל THC, הן מהוות בסיס לתעשיית המפ ו-CBD ענפה ביותר.

סיגריות קנאביס המפ CBD של היימט

סיגריות CBD של היימט – מיוצרים ונמכרים באופן חוקי בשוויץ

ממשלת צ'כיה הגדירה בשנת 2015 את מיצויי הקנאביס שאינם מכילים THC כ'תוסף מזון' באופן רשמי, מה שהוביל להתפוצצות של שוק ה-CBD המקומי. ראיה בולטת לכך היא תערוכת הקנאביס הגדולה בעולם, 'קנאפסט', הנערכת מדי שנה בפראג הבירה. עד 2015 הוצגו בדוכני הפסטיבל רק תערובות תה או עוגיות המכילות CBD. היום מי שילך לאירוע ייחשף לעשרות דוכנים המוכרים מוצרי ומיצויי CBD, שמנים, קוסמטיקה, מוצרי מזון מגוונים ומה לא.

אך את כתר מלכת ה-CBD העולמית לוקחת ככל הנראה די בקלות שוויץ. כפי שכבר ראה מי שעוקב אחר דיווחי המגזין, חברות שוויצריות החלו בשנת 2017 למכור פרחי קנאביס של ממש – ולא רק קומסטיקה ושמנים. פרחי קנאביס כמו אלו שאולי יש לכם עכשיו על השולחן, רק שהם עשירים ב-5 עד 15 אחוז CBD ופחות מ-0.3% THC (התקן המקובל להגדרת קנאביס 'המפ'). בחנויות במדינה ניתן מזה זמן מה לרכוש אריזות פרחי קנאביס עתירי CBD הנמכרות בתור 'תחליף טבק', כשלאחרונה חברה חדשה הלכה צעד נוסף קדימה ומציעה למכירה סיגריות-CBD בקופסאות בדיוק כמו קופסאות הסיגריות שאתם מכירים.

לא רק בעישון

אך עישון או שמן המיועדים לטיפול בריאותי הן לא השיטות היחידות לספיגת CBD בגוף. משחות למריחה במבחר מותגים הן להיט בקרב אלו הסובלים מ'פסוריאזיס', המעידים כי מריחת CBD על העור מקלה באופן ברור על תחושות הגירוד והכאבים. אלו שחיים בישראל נאלצים עדיין להסתפק בשמן זרעי המפ בלבד, שהוא גרסה מעוקרת חסרת קנבינואידים של שמני הקנאביס שבאמת יכולים לעזור להם.

אחת החברות המובילות את תחום שילוב ה-CBD בקרמים למריחה – בעיקר למטרות הקלה על כאבים – היא חברה ישראלית הממוקמת ברוד איילנד, ארה"ב, ושמה CBD Clinic. בעלי החברה, אריה יוסף, מספר כי הם היחידים בעולם שקיבלו אישור רשמי חוקי של ה-FDA למכירת משחות CBD. את מוצרי החברה שלו – קרמים ומשחות בלבד – מכנה יוסף 'משככי כאבים'. באתר החברה לא מופיעות אמירות מסוג זה, כנראה מאותו חשש מקבלת אזהרה מה-FDA על טענות לתועלת רפואית.

לדברי אריה מדובר בהצלחה פנומנלית ולראייה הוא מציג סרטון בו ספורטאים מדווחים על הקלה בכאבים לאחר השימוש במוצר. "לאחר שמוצרי החברה, קרמים, משחות ושמני עיסוי, נבדקו בעזרת מרפאות מומחים וקבוצות ספורט מובילות, הם זכו לביקורות חיוביות תודות לאפקטיביות המהירה וההשפעה הממושכת שלהם," הוא אומר.

CBD בישראל

השמועה אודות ה-CBD, יתרונותיו הבריאותיים וזמינותו בשוק העולמי, לא פסחו כמובן על ישראל. אלפי ישראלים מזמינים באופן קבוע שמני CBD מחו"ל, בעיקר מאירופה – וזאת למרות הסיכון שבהתמודדות עם אישום 'ייבוא סמים מסוכנים' במקרה וייתפסו, שכן רכיב זה – למרות שאינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים כמו ה-THC – נחשב עדיין לסם אסור ומסוכן על פי הנחיית משרד הבריאות כפי שחשפנו לראשונה.

יש אמנם עורכי דין שמפרשים את פקודת הסמים כפשוטה, וקובעים כי קנאבידיול הוא חומר חוקי לגמרי מאחר ואינו מוזכר בהוראות הדין בשמו הברור והמפורש כמו ש-THC מוזכר. יחד עם זאת, בשטח, המדינה מתנהלת באופן שונה ועוצרת את אלו המנסים להזמין את הרכיב מחו"ל.

כך למשל לפני מספר חודשים נעצרה מאיה, ישראלית הסובלת מכאבים, לאחר שהזמינה תערובת תה 'המפ' המכילה CBD, אותה רכשה במטרה להכין ממנה עוגיות כפי שעשתה במשך חודשים ארוכים. כשאחת החבילות שקיבלה במשלוח מ'אמזון' נתפסה על ידי המכס, היא 'זכתה' לכתב אישום בגין ייבוא וסחר בסם מסוכן.

אך יותר מכאלו שנעצרו על הזמנת CBD מחו"ל, יש רבים כאלו שלא נתפסו וממשיכים להנות ממה שה-CBD מציע להם. "אני סובלת מפגם מולד באחת החוליות בגב, בעקבות זה יש לי גם 4 פריצות דיסק," מספרת ד', מצפון הארץ, בשיחה עם המגזין. "בפעם הראשונה חבר שמכיר את ההשפעות של שמן סיבידי הביא לי בקבוקון של 30 מ"ל ובו 3% של CBD המיוצר על ידי חברת Carun הבריטית, המשווקת את מוצריה המבוססים על גידולי המפ מצ'כיה לכל העולם. את המוצר אני לוקחת בוקר וערב, כמה טיפות תחת הלשון. אחרי מספר חודשים הביאו לי קרם גוף המכיל קנאבידיול. מרחתי אותו נקודתית וההשפעה הייתה הקלה מידית. כמה חודשים לאחר מכן אפילו אמי, שראתה את ההשפעה המדהימה של השמן, ביקשה מאחיה שעובד ליד צ'כיה שירכוש לי עוד בקבוק וישלח לה בדואר. הוא שלח בדואר רגיל לחלוטין תחת ההגדרה של שמן ארומטי. הכל הגיע חלק."

"לפני שהשתמשתי בשמן סבלתי נורא," מתארת ד'. "הייתי לוקחת משככי כאבים כל היום, כל יום, ללא הועיל. אני מטופלת במרפאת כאב, היו ימים שהיה נתקע לי הגב ולא יכולתי לזוז וסבלתי מכאבי תופת. הייתי מזריקה משככי כאבים ועדיין סובלת, אבל מאז שאני לוקחת את השמן באופן סדיר ויומיומי אני ישנה בלילה, מצב הרוח שלי השתפר בצורה שהפתיעה אותי, אני הרבה יותר נינוחה ופחות כעוסה וטרודה. לא האמנתי שהכאב השפיע על ההתנהלות החברתית שלי עד כדי כך."

ד' חוששת להיתפס כמו שמאיה נתפסה, מה שאמנם לא מונע ממנה להמשיך להזמין את שמן ה-CBD מחו"ל, אך כן מעורר חרדות ודאגות. "החשש מלהיתפס הוא רב," היא אומרת. "לא נעים להרגיש פושע כשכל מה שאתה מחפש זה מרגוע ולישון לילה רצוף. הפתיעה אותי ההתגייסות והנכונות של בני משפחתי לעזור לי ו'להסתבך' בעצמם, אבל כנראה שגם הם מבינים שהרווח שווה את הסיכון."

רבים מהמזמינים שמן CBD מחו"ל הם הורים לילדים עם אוטיזם ו/או אפילפסיה ששמעו על היעילות המדהימה של רכיב זה להרגעת ההתקפים של ילדיהם. הורים אלו עשו זאת במשך מספר שנים באופן לא חוקי, עד שמשרד הבריאות ניאות בשנה שעברה לאשר את הייצור והטיפול בשמן CBD המופק על ידי חברות הקנאביס הרפואי בישראל עבור אותם ילדים, במסגרת מחקר שנערך בתחום ובינתיים זוכה לתוצאות מעולות.

בלבול בדרך להסדרה

מהירות התרחבות שוק ה-CBD, בעיקר בשנתיים האחרונות, לצד אי הבהירות בנוגע לחוקיות רכיבי הקנאביס במדינות בעולם, גורמות לעתים גם לבלבול והטעיה – לפעמים אפילו מכוונת. לצד מקרים נדירים יותר של חברות שפשוט מזייפות ומוכרות שמנים שכלל אינם מכילים CBD, פורסמו לאחרונה תוצאות מחקר שהראו כי לא פחות מ-70% ממוצרי ה-CBD הנמכרים ברשת ממותגים באופן שגוי. כלומר שהנתונים וכמויות החומרים הפעילים בהם שונות מאוד ממה שמוצהר על התווית.

בנוסף ישנם חולי סרטן למשל, ששמעו על סגולות שמן הקנאביס המרוכז (שמן RSO) ומחפשים לרכוש באינטרנט 'שמן קנאביס'. בחיפוש בגוגל הם מגיעים לחברות המוכרות 'שמן קנאביס חוקי' שאמנם מכיל את ה-CBD, אך אינו מכיל את ה-THC שהוא חלק חשוב בטיפול בסרטן לפי הפרוטוקולים של מפיץ ה-RSO הראשי, החקלאי הקנדי המפורסם ריק סימפסון.

בלבול נפוץ נוסף בקרב קהל הצרכנים החדשים בתחום זה, במיוחד בישראל, הוא בין שמן CBD לשמן 'המפ'. ישנם 4 הבדלים בולטים בין שני סוגי שמנים אלו, אך בקצרה ניתן לומר שבעוד ששמן המפ, או נכון יותר 'שמן זרעי המפ' (שגם הוא בעל יתרונות בריאותיים חשובים בפני עצמו), הוא חוקי לגמרי מאחר ואינו מכיל קנבינואידים בכלל, שמן CBD נחשב עדיין לאסור בארץ וניתן אך ורק ברישיון רפואי מטעם משרד הבריאות ובייצור חברות הקנאביס הרפואי.

ישנה גם תופעת ה'ניצול' של שמן ההמפ לתעשיית הקוסמטיקה. חברות, ואפילו יחידים, מקימים קו ייצור והפצה של קרמים ריחניים למריחה על העור, אליהם מוסיפים במפעל מעט שמן זרעי המפ (ממש מעט). מיתוג האריזות עם עלי קנאביס נאים לא מזיק לקצב מכירות המוצרים. יש מי שיגידו שמדובר בהונאה לכאורה, אך בעצם זה רק עוד ניצול צפוי של נקודות הממשק שבין החוקי ללא חוקי. על אף שלא מכילים קנבינואידים בכלל, העלה הירוק תמיד נחשב היה למותג, והיום יותר מתמיד.

מתי זה יהיה חוקי?

הכניסה של הקנאבידיול אל עולם המסחר החוקי עשתה צעד משמעותי השנה (אוקטובר 2017), כשהסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) הודיעה כי החל משנת 2018 יוסר CBD מרשימת הסמים האסורים לשימוש בספורט. הרכיב בקנאביס שאינו גורם ל'היי' והינו בעל השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות כאב מצוינות, עשוי מעתה להיות חלק בלתי נפרד מתפריט האימון של ספורטאים.

בינתיים, לאור טענות של הורים בארה"ב על חששם מפני מעצרים בגין שימוש ב-CBD, הודיע בראיון דובר ה-DEA ראסטי פיין (Rusty Payne) כי אין בכוונתם לבצע מעצרים של צרכני CBD. "האם הם עוברים על החוק? כן בהחלט," הסביר. "האם אנחנו הולכים לפרוץ את דלת הבית שלהם? כמובן שלא."

גם בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים להפרדה בין פקודת הסמים והאיסור על השימוש בקנאביס 'וכל רכיביו', לבין CBD. הצעת חוק שהגיש בעניין זה עוד בשנת 2014 חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד לא צלחה, אך נראה שבעתיד הלא רחוק תוגש הצעה נוספת דומה, אולי על ידי ח"כ שרן השכל שכבר עומלת על ניסוחה. ח"כ תמר זנדברג ערכה לאחרונה גם היא דיון בנושא זה בועדת הסמים של הכנסת, בו נבחן מעמדו החוקי של הקנאבידיול כאן בישראל, לקראת המשך דיונים בנושא.

בעקבות הדיונים בועדה ולחץ ציבורי מאחורי הקלעים, הודיע בשבועות האחרונים כי הוא צפוי לתמוך בשינוי החקיקה בנושא זה גם בישראל. בדיווח שהגיע גם לחדשות 2 נמסר כי משרד הבריאות החליט לתמוך בהפרדת ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים כבר בקרוב.

גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי ברגע שהממשלה תסיים את תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי, מתישהו בתחילת 2018, יחל תהליך החקיקה שיצרף את ישראל למדינות האיחוד האירופי המגדירות את הקנאבידיול כחומר חוקי ומותר לשימוש. משמעות התרת השימוש והייצוא של CBD היא אדירה מבחינת החברות המעוניינות להצטרף לענף ותהיה כנראה הכרח להקמת חוות קנאביס חדשות במסגרת הרפורמה, שכן בלי היתר זה לא תהיה הצדקה כלכלית לקיומן.

CBD שווה כסף – והרבה

על פי נתונים של מכון המחקר 'ברייטפילד', צפויות מכירות ה-CBD בארה"ב להגיע לשווי של כ-500 מיליון דולר עד סוף שנת 2017, לעומת 200 מיליון דולר בלבד בשנת 2015. ה'המפ ביזנס ג'ורנל' מעריך כי עד שנת 2021 שווק שוק ה-CBD בארה"ב לבדה יגיע כבר ל-2.1 מיליארד דולר, כפי שפורסם זה מכבר ב'פורבס'.

המחירים של CBD גולמי, בקילוגרם, משתנים כמובן בהתאם לרמת האיכות של המוצר הסופי. יש מעבדות שיפיקו CBD ברמת טוהר של פחות מ-90% ויש את אלו שיגיעו עד לרמה של 99%. פער המחירים בין שני מוצרים אלו הוא עצום. חגי הילמן, נשיא BOL, קובע כי מחיר ה-CBD משתנה מאוד – בהתאם לרמת איכותו. "כאשר זה מיוצר בסטנדרטים של חברות תרופות, זה יכול להגיע ל-250 אלף דולר לק"ג, כאשר מדובר בייצור זול זה יכול להגיע למקסימום של 15 אלף דולר לקילוגרם וגם פחות מזה."

לצד סכומי הכסף והשווי העצום של המולקולה הייחודית לקנאביס, עובדת היותה חסרת השפעה פסיכואקטיבית ויתרונותיה הבריאותיים בכל תצורת צריכה, תעשייה חדשה שתיפתח סביב הקנאבידיול תוביל להקמת מפעלים, חנויות ואלפי מקומות עבודה חדשים, גם בישראל. מהלך זה עשוי לקרות כבר במהלך שנת 2018, אולי מעט אחרי.

למרות חששות להגדרתו המחודשת כתרופה שתעביר את זכויות השימוש בו לחברות התרופות, ההנחה בקרב גורמים בענף היא שהחתול כבר יצא מהשק ולא ניתן יהיה להשיבו פנימה. הציבור רוצה CBD והוא כנראה יקבל אותו בקרוב.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%9b/

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מהי 'מדיקליזציה', מדוע במשרד הבריאות מתעקשים ש'קנאביס הוא לא תרופה' למרות שניתן כטיפול רפואי לכל דבר, האם ייתכן שרופאים גורמים נזק לחולים באישור המשרד הממשלתי האחראי על בריאות הציבור ולמה שפריץ של קנאביס עם אלכוהול המיוצר על ידי חברת תרופות הוא בסדר ושפריץ של קנאביס ישראלי לא?

מאת: צחי קליין, ד"ר דניאל מישורי

אחרי שבחן את הנושא במאמר כאן במגזין בשנת 2013, חוזר במאי הסרטים צחי קליין לשאלה 'מהי תרופה ולמה קנאביס הוא לא', במאמר חדש שכתב יחד עם ד"ר דניאל מישורי ופורסם החודש בגליון ספטמבר של עלון הביו-אתיקה של המכללה האקדמית צפת.

מהי תרופה?

הוויכוחים סביב מעמד הקנאביס בכלל וקנאביס לשימוש רפואי בפרט נמשכים בחו"ל ובישראל. מתנגדי הקנאביס רואים בו סם מסוכן, שהחברה צריכה להגביל, גם באמצעות החוק הפלילי; תומכי הקנאביס, לעומת זאת, מתייחסים אליו כחומר לא מסוכן, וכתרופה מסורתית ואפקטיבית שיכולותיה רק מתחילות להיחקר.

בתווך נמצא משרד הבריאות, שמתיימר להציג מדיניות מאוזנת ורציונאלית. עד שהמחוקק יחליט על ליגליזציה, או לפחות דה-קרימינליזציה, כהצעות החוק שנידונו לאחרונה, ועד שיצטברו עדויות מחקריות, משרד הבריאות מסתפק לכאורה ב"הסדרה".

בפועל הסדרה זו מערימה קשיים רבים על הנזקקים לקנאביס, ומרחיקה אותו מהישג ידם של רבים, כולל כאלה שיכולים היו להיטיב רפואית את מצבם. מבין הקשיים הנפוצים: מחסור ברופאים שרשאים להמליץ על קנאביס; מגבלות על ההתוויות המאפשרות שימוש בקנאביס; הגבלת המינונים למקבלי הרישיונות; זמן עיבוד בירוקרטי ארוך ומפרך להשגת רישיון (למעט חולים אונקולוגיים); זמן עיבוד בירוקרטי ארוך לחידוש הרישיון; קשיים בירוקרטיים בהגשת טפסי הרישיונות, ועוד מגבלות על מינון, על מעבר בין ספקים שונים, על שינוע התרופה ועל מקום השימוש. כמו כן, משרד הבריאות מחולל בפועל תהליכי הפרטה המפנים אלפי מטופלים נזקקים למספר קטן של רופאים, לרוב בהליך פרטי ויקר.

כפי שאמרנו בעבר, עצם החשדנות מובילה למדיניות "הסדרה" הפוגעת בתשתית הבסיסית ביותר של האתיקה הרפואית בישראל, החל ממעמד הרופא, שכפוף לתהליכי אישור שבינם לבין שיקול-דעת רפואי אין ולא כלום, וכלה במטופלים שנדרשים לעבור טיפולים "קונבנציונליים" מיותרים, על תופעות הלוואי שעלולות להיות כרוכות בהם, כתנאי לקבלת הטיפול בקנאביס, וזאת תוך פגיעה קשה בכבודם וברווחתם כבני אדם וכמטופלים במערכת הבריאות.

לעניין הטיפולים המיותרים, לאחרונה התפרסם דו"ח חדש של מחלקת המחקר של הכנסת לפיו בשנתיים האחרונות חלה עלייה של כ-30 אחוזים בשימוש בתרופות אופיאטיות (תרופות מרשם נרקוטיות לשיכוך כאבים), וכי אלפי ישראלים מכורים להן. כזכור, כיום משרד הבריאות מחייב מטופלי כאב למצות במשך כשנה טיפול "קונבנציונלי" בכאב, שמשמעו תרופות אופיאטיות, לפני שתישקל האפשרות לתת להם רישיון לקנאביס רפואי.

האם ייתכן שהנחיות משרד הבריאות מעודדות התמכרות לאופיאטים, רק בשל החשש מהקנאביס, שאינו רעיל וגם כמעט אינו ממכר? במקרה זה, מצוי ליקוי קשה בשיקול הדעת של משרד הבריאות, ליקוי שייתכן שניזון מהצביעות שבאזהרות מפני הקנאביס, ללא ההכרה בכך שתחליפיו רעילים וממכרים יותר.

דוגמה נגדית בולטת היא ארה"ב, שבה בעקבות לגליזציית הקנאביס חלה צניחה בהתמכרות למשככי כאבים אופיאטיים וירידה של עשרות אחוזים באשפוזים עקב התמכרויות לאופיאטים, שתופעות הלוואי שלהן כוללות התמכרות ושיעור תמותה גבוה.

במקביל, לא נצפו עליה באשפוזים עקב שימוש בקנאביס, וזאת למרות שכיום למעלה ממחצית תושבי ארה"ב ב-28 מדינות יכולים להשתמש בקנאביס רפואי (ללא המגבלות הדרקוניות ודרך החתחתים שמאפיינת את "ההסדרה" בישראל), ובחלק מהמדינות הונהגה ליגליזציה מלאה. נתונים אלה אמורים היו לגרום לשנות את מדיניות משרד הבריאות, ולהנגיש את הקנאביס לכל מטופל.

אחת הפגיעות האתיות החמורות, בהן אנו נתקלים שוב ושוב, הוא היחס המזלזל ב-אמת המדעית והמקצועית. בכירים בממסד הבריאות, כולל באגודות מקצועיות של רופאים, מפריזים ללא סימוכין במחקר בסיכונים-לכאורה שבקנאביס, וממעיטים בערך המחקרים שמצביעים על התועלת שבקנאביס, וממעיטים גם בערכן של עדויות רופאים ושל מטופלים. אחד הביטויים לכך היא ההכחשה הנמרצת שהקנאביס יכול לסייע למטופלים, להיחשב כ"תרופה".

משרד הבריאות, למשל, מתעקש בכל הפרסומים בנושא לציין ש"קנאביס רפואי אינו תרופה". כך למשל, בנוהל 106 של משרד הבריאות (רישיונות לשימוש בקנביס, יולי 2015), נאמר:

"קנביס אינו תרופה ,אינו רשום כתרופה ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. יחד עם זאת קיימות עדויות לכך שקנביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם. על כן ממשלת ישראל ומשרד הבריאות רואים יעד חשוב בהסדרת הגידול, הייצור, האריזה, ההפצה והניפוק של קנביס לשימוש רפואי באופן הדומה ככל הניתן לנוהג והקיים ביחס לתכשירים רפואיים (תרופות)"

הפלפול של משרד הבריאות, לפיו יש חומר שמסייע לחולים במצבים רפואיים מסוימים, אבל הוא אינו "תרופה" משונה, בלשון המעטה. לפי וויקיפדיה, "תרופה …היא חומר כימי או ביולוגי פעיל, בודד או כחלק מתרכובת של חומרים, המשמש לטיפול, ריפוי, מניעה של מחלות."

לפי הגדרת ה-FDA האמריקאי:

A drug is defined as…A substance intended for use in the diagnosis, cure, mitigation, treatment, or prevention of disease.

לפי הגדרות אלה, קנאביס הוא תרופה, המשמשת להקלה על סימפטומים וטיפול במצבים רפואיים שונים. הסדרת השימוש בקנאביס הייתה אמורה להיות פשוטה ככל שניתן, ככל שההליכים מאפשרים לגבי תרופות מסוגים שונים (תרופות הנזקקות למרשם, ללא מרשם, וכו'), במסגרת הליך שלרוב מתחיל ובדרך-כלל גם נגמר (למעט כשעולות שאלות כלכליות) ברופא המטפל ובמתן מרשם. מדוע אפוא דינו של הקנאביס הוא אחר?

עובדה זו קשורה, לפחות בחלקה, להטיה בהגדרות של הממסד המדעי ביחס לשאלה מהי תרופה. לפי הטיה זו, "תרופה" היא רק חומר שעבר תהליכי אישור של "תרופה", נניח ב-FDA האמריקאי. תהליכי אישור אלה שעולים כיום כ-800 מיליון דולר אמריקאי בממוצע, הם מופרטים ועלויותיהם מועמסות על חברות התרופות. לכן רק חברות פארמה גדולות, המעוניינות בפטנט, מסוגלות ומעוניינות לממן תהליכים כאמור. לכן, כל ריפוי טבעי אינו נחשב ל"תרופה", וכך גם הקנאביס.

סטיבקס: קנאביס שנחשב לתרופה

הדוגמה המובהקת להבחנה לפי משרד הבריאות בין הקנאביס, ש"אינו רשום כתרופה ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו", לבין תרופה "אמיתית" היא סטיבקס (Sativex).

סטיבקס רשומה כתרופה בישראל. לפי דף התרופה, כפי שמפיץ משרד הבריאות, סטיבקס מותווית "…כטיפול להקלת תסמינים בחולים עם נוקשות שרירים ( ספסטיות ) ברמה בינונית עד קשה בשל טרשת נפוצה ,שלא מגיבים במידה מספקת לטיפולים אחרים ומציגים שיפור קליני בתסמינים של ספסטיות בזמן טיפול ניסיון ראשוני (האורך 4 שבועות). סטיבקס משמש כטיפול נוסף להקלת תסמינים של כאב נוירופטי בחולי טרשת נפוצה מבוגרים."

"תרופה" זו אינה אלא מיצוי מלא באלכוהול של קנאביס, הכולל מלבד כמות מדודה של שני הקנבינואידים הנפוצים, THC ו-CBD גם קנבינואידים נוספים. בניגוד ל- Marinol, שמהווה חיקוי סינתטי של THC בלבד, סטיבקס מהווה מיצוי מלא של כל הצמח. כלומר, סטיבקס איננה אלא קנאביס שנארז בדומה לתכשיר רפואי, ונמכר על-ידי חברת תרופות. היא ניתנת כתרופה בישראל בהתוויה לחולי טרשת נפוצה באמצעות מרשם רופא, ולחולים אחרים הוא ניתן שלא בהתוויה (נניח כאבים ללא טרשת נפוצה) באמצעות מרשם רופא וטופס 29ג' – "תרופה שאינה בהתוויה".

סטיבקס מול קנאביס

נדגיש, מדובר במיצוי של קנאביס, כמו כל קנאביס אחר, שניתן בישראל ללא צורך ברישיון, באמצעות מרשם רופא או מרשם+29ג'. זהו מיצוי קנאביס זהה או כמעט-זהה למיצוי שמייצרות בארץ החברות לגידול קנאביס. באתר של חברת GW Pharmaceuticals מצוין במפורש שסטיבקס הוא מיצוי מלא ומכיל קנבינואידים רבים וחומרים נוספים המצויים באופן טבעי בצמח. המוצר מכיל גם אלכוהול ותמצית של טעם מנטה.

כלומר, הטענות בדבר מסוכנות-לכאורה של הקנאביס, וההסברים המפולפלים לרפורמות ולתהליכי ההסדרה, מאבדים את אחיזתם במציאות כשמניחים על השולחן בקבוקון של סטיבקס. זה חוקי לגמרי, ונחשב ל"תרופה" לפי משרד הבריאות. להבדיל מקנאביס סתם לשימוש רפואי, אין צורך בהתערבות היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי), וזה רק מאד מאוד יקר: עלות השימוש היא כ-3000 ₪ בחודש, בערך פי 8 מעלות רישיון לקנאביס בישראל.

הסדרה ומדיקליזציה

למרבה הפליאה (והשעשוע), בכירי משרד הבריאות מתארים את ההסדרה-לכאורה של הקנאביס הרפואי באמצעות המושג "מדיקליזציה". ככל הנראה, הם לא מכירים את המטען הביקורתי שטמון במונח זה. המושג "מדיקליזציה" מופיע לראשונה אצל המבקר החברתי החשוב איבן איליץ', בספרו "נקמת הרפואה" (עם עובד, 1978), כדי לבקר את הצדדים השליליים שבהשתלטות הרפואה על חיינו.

"מדיקליזציה", לפי איליץ', היא תהליך חברתי שמגדיר-מחדש התנהגויות ומצבים מהיום יום, שבעבר הוגדרו באופנים שונים, כמחלות או כהפרעות בהן רק מומחים בעלי אוטוריטה רפואית יכולים לטפל.

מדיקליזציה כוללת גם סוג של פיקוח חברתי, כשסוגיות חברתיות עוברות לשיפוטו של הממסד הרפואי על שלוחותיו השונות (למשל, הפרעות קשב וריכוז המטופלות בתרופות). לעיתים המחיר של מדיקליזציה הוא חברתי בלבד, ולעיתים המחיר הוא גם בריאותי, כשהטיפול והפיקוח הרפואיים פוגעים במטופלים, תופעה שלפי איליץ' הגיע כבר בשנות ה-70 לכדי מגפה אותה הוא כינה "יאטרוגנזיס" ("יאטרו"-רופא, "גנזיס"-מקור), כשדוגמאות בולטות שלה הן ההשלכות של טיפול-יתר בתרופות למצבים שונים, כולל דיכאון, או פגיעות מטעויות רפואיות או מתופעות-לוואי של תרופות.

לטעמנו, הקשיים ומניעת טיפול מחולים ואחרים שנזקקים לקנאביס הם מקרה מובהק של "יאטרוגנזיס", פגיעה על-ידי רופא. ברשותנו מידע על מטופלים רבים שמצבם הורע עקב עיכוב בהוצאת רישיונות, חיובם בקבלת טיפול "קונבנציונאלי" הכרוך בתופעות לוואי, או ביטול רישיון או הפחתת מינון: זו פגיעה במטופלים בשם הפיקוח הרפואי וקדושת ההבחנה שבין תרופות "אמיתיות" לבין "סמים" מסוכנים-לכאורה המתחזים-לתרופות כגון קנאביס.

זאת ועוד, הנתונים מארה"ב שהוצגו לעיל, לפיה חלה ירידה בהתמכרויות, אשפוזים ותמותה מתרופות אופיאטיות עקב השימוש בקנאביס (ללא עלייה בפגיעות מקנאביס), מוכיחים שהמצב הנוכחי בישראל שכרוך במגבלות קשות על כל תהליכי האישור של הקנאביס מהווה פגיעה רפואית "יאטרוגנזית" במטופלים. עובדה זו נכונה במיוחד בתוויות המאוד מוגבלות. כך למשל, חולי פיברומיאלגיה נדרשים לעבור שנה של נרקוטיקה "כבדה", כתנאי לאישור לטיפול בקנאביס.

שפריץ קנאביס מאנגליה

לא במקרה, סטיבקס פטורה מכל תהליכי ה"מדיקליזציה" של הקנאביס הרפואי, מכיוון שהיא כבר "תרופה" במשמעות היחידה שבה ככל הנראה מכיר משרד הבריאות: חומר שנמכר על-ידי חברת תרופות. דברים אחרים שמסייעים לחולים לשפר את מצבם אינם "תרופות", גם אם הם יעילים ממש כמו (ולעיתים אף יותר) מ"תרופות", וגם אם הם ממש זהים ל"תרופות".

הסטיבקס מגיע מחברת תרופות באנגליה. הרבה כסף הושקע שם בשביל למצות קנאביס. הם יודעים בדיוק כמה THC ו-CBD יש בכל "שפריץ" של התרסיס, אבל זהו פחות או יותר ההבדל המהותי בין השפריץ מאנגליה לבין הקנאביס שנותנים כאן בשאיפה או בשמן (בכפוף לרישיון). חלק מהחברות בישראל אף מספקות מיצוי קנאביס בתרסיס, 'שפריץ', ממש כמו סטיבקס. בקנאביס אפשר כזכור להשתמש גם כפי שהוא (בעישון, אידוי או בליעה), והוא עובד מצוין גם במיצוי שנעשה בתנאים פחות סטריליים מסטיבקס.

כלומר, יש היום אפשרות לקבל בישראל קנאביס רפואי (סטיבקס) ללא רישיון, ללא היק"ר, אבל זה מאוד יקר (ולא בטוח שיותר יעיל, בשל מיצוי התרסיס בחומר אלכוהולי, שעלול לגרום לכיבים בפה ובלשון, וכן אינו מתאים לילדים או לאנשים שרגישים לאלכוהול – כפי שמופיע בעלון לצרכן). קנאביס שפריץ מאנגליה – כן; קנאביס מהערבה או מהגליל – לא.

הפיקוח החברתי ומחיר התרופה

הסטיבקס מעלה שאלות רבות ביחס להסדרה החברתית בהשוואה של מטופלים בסטיבקס לבין מטופלים בקנאביס רפואי "רגיל".

הרישיון לקנאביס רפואי "רגיל" מציין שעל החולה להשתמש בקנאביס רק בכתובת הרשומה (אפילו אם מדובר בטיפות שמן, או קפסולה), ועליו להיות לבד. כל האיסורים האלה, שלעניות דעתנו אין בהם הצדקה, ומהווים פגיעה קשה בכבוד החולה וברווחתו, לא קיימים בנוגע לסטיבקס.

כלומר, ניתן להשפריץ מיצוי קנאביס מאנגליה בכל עת ובכל מקום, גם תוך כדי נהיגה, ללא כל הפרעה, אבל עבור מיצוי קנאביס שיוצר בישראל בקיבוץ בערבה, צריך קודם כל רישיון (תהליך ארוך, יקר ומפרך), ואז מוטלות מגבלות בתנועה (שימוש רק בכתובת הרשומה), + איסור נהיגה ולבד.

כמו כן, אין איסור על נהיגה למשתמשי סטיבקס, למרות שבדיקות דם, למשל, יימצאו במשך שבועות אותם תוצרי פירוק של THC בקרב משתמשי סטיבקס ובקרב משתמשי קנאביס "רגיל", שלפי תקנות משרד התחבורה מנועים מנהיגה עם תוצרי פירוק כאלה בדם (נחשב לנהיגה בשכרות).

חלק מחברות הגידול בישראל כבר מייצרות מיצויי קנאביס איכותיים, בדומה לסטיבקס, ויש בארץ יצרנים נוספים. כך למשל, בבית חולים הדסה פועלת חברה שמספקת מוצרי קנאביס שונים בהם משתמשים במחלקת השתלות מח עצם. שם משתמשים בקנאביס הן לשיכוך כאבים והן כנגד מחלת דחיית השתל (Graft-versus-host disease GvHD) . במחלקה זו אין צורך לשלוח את החולים לקנות סטיבקס יקר. גם מחיר היא סוגיה חברתית עליה משרד הבריאות אמור היה לתת את הדעת.

סטיבקס

תרסיס תוצרת ישראל (פנקסיה, קנבליס, אחרים)

מיצוי מלא של צמח הקנאביס

מיצוי מלא של צמח הקנאביס

תרסיס

תרסיס, שמן, קפסולות, אידוי ועוד

מיוצר באנגליה

מיוצר בישראל

ייבוא ושיווק בבלעדיות ע"י ניאופארם

ייצור מקומי ושיווק ע"י מספר חברות

עלות: כ- 3000 ₪ בחודש

עלות: 370 ₪ בחודש

מצריך מרשם רופא

מצריך המלצת רופא מומחה למשרד הבריאות, הוצאת רישיון לשימוש בסם מסוכן ע"י היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, לרוב אחרי תהליך ארוך של מיצוי טיפול קונבנציונלי.

כמו כל תרופה אחרת, במרשם רופא  

לפי תנאי הרישיון יש להשתמש בתרופה רק בכתובת הרשומה ברישיון (בבית); ורק לבד;

אין לנהוג, ויש לדווח למשרד התחבורה; מגבלות נוספות; מעורבות של משטרת ישראל

כיום, משרד הבריאות דורש מיצרני הקנאביס המבקשים להיכנס לתחום, לעמוד בתנאים זהים לאלה של חברת GW Pharmaceuticals, בכל הנוגע לייצור של קנאביס. עלות הסדרי האבטחה החדשים להן נדרשות חברת תרופות קיימות, שכבר עוסקות בייצור תרופות מרשם נרקוטיות, היא מיליוני שקלים.

רפואה-מבוססת-ראיות?

משרד הבריאות מתיימר להציג מדיניות מאוזנת ורציונאלית בנושא הקנאביס. מאחר שמדובר לכאורה בסם מסוכן, נזהרים בשימוש בו, עד שהנושא ייחקר. בפועל, למרות שיש בישראל כבר כ-30,000 מטופלים בקנאביס, נמנע משרד הבריאות מלחקור את השימוש בקנאביס ואת מאגר המטופלים בקנאביס, שיכולים היו להוות מאגר מידע מדהים, כולל לעניין השפעות ארוכות הטווח של השימוש בקנאביס.

לא נערכו מחקרים אפידמיולוגיים יזומים בנושא קנאביס על-ידי משרד הבריאות (וכזכור, מחקר על הפחתה בתרופות בקרב משתמשי קנאביס רפואי שערכה קופת חולים מכבי נגנז). אין מחקר, ולכן אין נתונים ומסקנות, וניתן להמשיך ולטעון טענות לא-מבוססות בדבר מסוכנות-לכאורה של הקנאביס, כדי להצדיק את המשך הגדרתו כסם מסוכן, ואת הדרתו מחולים ומהציבור הרחב כאחד.

עם זאת, גם בהיעדר מחקר רשמי (קול קורא למחקרים במימון משרד הבריאות פורסם לראשונה ב-2016), הציבור הרחב רשאי להתרשם שלא נחשפו עד כה כל תופעות חברתיות או רפואיות קשות עקב העלייה הגדולה בשימוש בקנאביס רפואי, ושהאזהרות מפניו הן ככל הנראה מוגזמות או אף חסרות-ביסוס. אם משרד הבריאות מסתייג ממסקנה זו, אין לו אלא להלין על עצמו שלא הזמין ומימן מחקרים שאמורים היו להעמיד עובדות על דיוקן.

במקום מחקרים אפידמיולוגיים פשוטים וזולים, שיסקרו השלכות של השימוש בקנאביס, ניגשות כיום חברות התרופות למחקרים מסוג אחר, יקרים מאוד, כאלה שיובילו לתרופות מבוססות קנאביס שהן מוגנות-פטנט. תרופות כאלה יהיו כמו הסטיבקס, מאוד יקרות, וחסינות מהבירוקרטיה שבמשרד הבריאות מייחד רק לקנאביס פשוט להמונים.

תרופות אלה יעמדו לכאורה בתנאי של רפואה מבוססת-עדויות (Evidence based medicine: EBM). גרסה כזו של EBM אפשר לעשות רק עם מאות מיליוני דולרים, משהו שרק חברות תרופות מסוגלות לעשות (ויש לא פעם חילוקי דעות על התוצאות). מחקר של המאגר המדהים של משתמשי קנאביס רפואי בישראל עשויה הייתה לייתר תחליפים יקרים אלה.

למעשה, ההסדרה-לכאורה של הקנאביס, והפטור שממנה נהנית תרופת הקנאביס סטיבקס, מצביעה על אפיון בולט של הרפואה בימינו: התרחקותה מהבוטניקה. בעבר, חלק חשוב מהכשרת הרופאים הייתה היכרות עם צמחי מרפא, והיכולת למצות מצמחים אלה תרופות, כולל מהקנאביס. כיום, מעטים הרופאים שהם בעלי ידע כלשהו בצמחים, לתזונה או לשימוש כתרופות.

על רקע זה, ההתנגדות לקנאביס מצביעה על דעות קדומות שמקורן בבורות רווחת בקרב הרופאים, שלמדו שתרופות באות באריזת יצרן בלבד. קשה להם להסתגל לרעיון שייתכן טיפול רפואי שהוא מבוסס-צמחים. אם יש בצמח תועלת, הם חושבים, ניתן יהיה לבודד ממנו את "המרכיב הפעיל", אף שבמקרה של הקנאביס דווקא התרכובת הכוללת חיונית, ולא רק THC או CBD. עיקרון זה, "אפקט הפמלייה" (entourage effect) הודגם במחקרים עליהם התבססו יוצרי הסטיבקס (Russo & McPartland, 2003).

לקראת דה-מדיקליזציה

הקנאביס אינו זקוק למדיקליזציה, להפיכתו למוצר של חברת תרופות, אלא לדה-מדיקליזציה: להיתר החברתי להשתמש בו כתרופה, ללא הסנקציות החברתיות שכיום נלוות לשימוש זה.

את הקנאביס אפשר וצריך לגדל בתנאי ייצור הולמים (ללא חומרי הדברה וכו'), כמו כל צמח אחר, ולייצר ממנו טיפולים יעילים וזולים. השנים האחרונות הוכיחו זאת מעבר לכל ספק. לאור זאת, לא ניתן להצדיק את הקשיים שמשרד הבריאות מערים על קבלת טיפול מבוסס-קנאביס, על-חשבון החולים וסבלם.

הפטור המוחלט שזכה קנאביס בדמות הסטיבקס מהבירוקרטיה שחלה על קנאביס רפואי "רגיל" חושפות את סדר היום של משרד הבריאות, או לפחות את נטיות הלב של בכיריו: העדפת תרופות יקרות על-פני טיפול זול בצמח טבעי; חשדנות כלפי צמחים, ריפוי טבעי ורפואה בוטאנית. הגיע הזמן לשנות סדר יום מיושן זה.

* צחי קליין, חוקר קנאביס ויוצר סרטים. בוגר תואר שני בלימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. חוקר השפעות של השימוש בקנאביס רפואי על בריאות חולים ועל רווחת מטופלים. *

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%96%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a5-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a0/

מחקר קליני: רכיבי קנאביס האריכו חייהם של חולי סרטן המוח

מחקר קליני: רכיבי קנאביס האריכו חייהם של חולי סרטן המוח

מחקר קליני: רכיבי קנאביס האריכו חייהם של חולי סרטן המוח

שלוש שנים אחרי תחילת המחקר פורץ הדרך שלה, מודיעה חברת תרופות הקנאביס הגדולה בעולם GW על הממצאים: חייהם של חולים ב'גליובלסטומה', סרטן המוח הקשה והנפוץ ביותר, נמשכו זמן רב יותר כשטופלו בעזרת רכיבי הקנאביס.

תוצאות השלב השני של המחקר הקליני פורץ הדרך עליו הכריזה בנובמבר 2013 חברת תרופות הקנאביס הגדולה בעולם GW Pharmaceuticals פורסמו השבוע ומעוררות כעת תקווה גדולה.

במחקר בדקה GW האם טיפול ברכיבי הקנאביס THC ו-CBD יחדיו יכול להועיל לחולים ב'גליובלסטומה מולטיפורמה' (GBM) – סרטן המוח האגרסיבי והנפוץ ביותר – ומצאה כי אלו שקיבלו את רכיבי הקנאביס חיו זמן רב יותר מאלו שנטלו תרופת דמה (פלצבו).

על פי תוצאות המחקר, שנערך על 21 חולי GBM, נמצא כי 83% מהמטופלים שקיבלו את הטיפול ברכיבי הקנאביס הראו סיכויי שרידות לשנה, לעומת 52% בקרב אלו שקיבלו פלצבו. משך השרידות החציוני של מטופלי הקנאביס היה 550 ימים, מול 369 ימים בקרב קבוצת הפלצבו.

"תוצאות מבטיחות אלו מעוררות עניין משמעותי לאור זאת שמוצר THC:CBD הוא בעל השפעות שונות מתרופות אונקולוגיות קיימות ועשוי להוות אפשרות סינרגטית לטיפול עתידי בגליומה," אמרה סוזן שורט, פרופסור לאונקולוגיה מהמכון לחקר הסרטן מבית החולים של אוניברסיטת סט. ג'יימס בלידס ומנהלת המחקר.

משמעות התוצאות חשובה למדי שכן GBM הוא כאמור סוג קשה במיוחד של סרטן המתפתח במוח או בעמוד השדרה שסיכויי ההישרדות ממנו הם נמוכים במיוחד. רק 28.4% מהחולים שורדים למעלה משנה מהרגע שאובחנו כחולים. רק 3.4% שורדים עד 5 שנים.

GW Pharmaceuticals, שכיום מוכרת תרופת קנאביס בשם 'סאטיבקס' (תרסיס המכיל THC ו-CBD), עתידה בקרוב להכריז גם על תרופת הקנאביס הראשונה בעולם לאפילפסיה, 'אפידיולקס', המכילה 98% CBD והציגה לאחרונה תוצאות מרשימות בשלב השלישי של מחקר קליני.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/02/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%95-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%94%d7%9d-%d7%a9/

תרופת הקנאביס הראשונה בעולם תושק כנראה בתחילת 2017

תרופת הקנאביס הראשונה בעולם תושק כנראה בתחילת 2017

תרופת הקנאביס הראשונה בעולם תושק כנראה בתחילת 2017
ענקית התרופות GW סיימה את השלב השלישי במחקר הקליני שלה על 'אפידיולקס', התרופה מבוססת הקנאביס, וצפויה להגיש אותה לאישור סופי של ה-FDA במחצית הראשונה של 2017. תוצאות המחקר מצביעות על ירידה של עד 42% בכמויות ועוצמת ההתקפים האפילפטיים.

חברת GW Pharmaceuticals הבריטית מובילה כיום את המחקר העולמי בקנא
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/09/%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%a7-%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%90/

מניות GW מזנקות בעקבות הצלחת ניסוי קליני בקנאביס

מניות GW מזנקות בעקבות הצלחת ניסוי קליני בקנאביס

מניות GW מזנקות בעקבות הצלחת ניסוי קליני בקנאביס
מניות חברת תרופות הקנאביס GW Pharmaceuticals הכפילו את שוויין הבוקר עם זינוק של 125% בעקבות הכרזה על תוצאות ראשונות מוצלחות למדי בניסוי קליני ראשון מסוגו שעורכת החברה על חולי תסמונת דרווה, צורה קשה של אפילפסיה, המטופלים ב'אפידיולקס', גרסת ה-CBD של תרופת ה'סאטיבקס' המפורסמת.

חברת GW Pharmaceutica
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/03/%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-gw-%d7%9e%d7%96%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%97%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99/

קנאביס ואפילפסיה: CBD מפחית ב-50% את ההתקפים

קנאביס ואפילפסיה: CBD מפחית ב-50% את ההתקפים

שני מחקרים חדשים שפורסמו השבוע מראים כי טיפות CBD מרוכזות מסייעות לצמצום של יותר מ-50% אחוזים במספר התקפי האפילפסיה בקרב ילדים ובני נוער. "התוצאות מקנות תקווה לילדים ולמשפחות שלמות," קובעים החוקרים.

השבוע (ב') נערכה בארה"ב הועידה השנתית של ארגון האפילפסיה האמריקאי (SEA), בה נחשפו שני מחקרים שבחנו את הקשר בין טיפול בקנאביס רפואי לבין צמצום התקפי אפילפסיה בקרב ילדים ובני נוער.

טיפות CBD מפחיתות כ-50% מההתקפים

המחקר הראשון שהוצג בועידה נערך על ידי צוותו של פרופסור אורין דבינסקי (Orrin Devinsky), יו"ר המרכז לחקר אפילפסיה באוניברסיטת ניו יורק, שהיה אחראי על מחקר דומה שפורסם באפריל האחרון.

פרופסור אורין דבינסקי - מנהל המרכז לחקר אפילפסיה באוניברסיטת ניו-יורק

פרופסור אורין דבינסקי – מנהל המרכז לחקר אפילפסיה באוניברסיטת ניו-יורק

במחקר החדש השתתפו 261 ילדים ובני נוער הסובלים מאפילפסיה חריפה (בין היתר תסמונת דרווה ותסמונת לנוקס-גסטו) שקיבלו במהלך שלושה חודשים טיפות CBD מרוכזות ('אפידיולקס' של חברת GW Pharmaceuticals). במקביל לטיפות המשיכו הילדים לקחת תרופות סטנדרטיות נגד המחלה.

תוצאות המחקר הראו כי מספר התקפי האפילפסיה של כלל הילדים בקבוצה ירד בממוצע ב-45%, כשכמעט מחצית מהם (47%) חוו צמצום של 50% ומעלה. אצל 9% מהילדים נעלמו ההתקפים לחלוטין.

תופעות הלוואי של המחקר כללו מספר מצומצם של ילדים שחוו רגישות יתר בבטן ושלשולים. 12% מהילדים חדלו ליטול את טיפות ה-CBD במהלך המחקר עקב חוסר השפעה.

"תוצאות מבטיחות – תקווה לילדים"

"תוצאות המחקר מבטיחות," אמר פרופ' דבינסקי בוועדה, "הן מקנות תקווה לילדים ומשפחות שנלחמות במשך כל חייהן בהתקפים הקשים."

המחקר השני שהוצג בועידה נערך באוניברסטית קליפורניה, ובו נבדקו 25 ילדים. במחקר זה קיבלו הילדים את התרופה במשך שנה שלמה במקום במשך 3 חודשים, זאת כדי לבדוק את יעילותה לטווח הארוך.

תוצאות המחקר היו חלוקות כאשר 10 מהילדים חוו צמצום של 50% ומעלה במספר ההתקפים, אך 12 אחרים הפסיקו ליטול את הטיפות עקב חוסר השפעה. ככלל, שני המחקרים אינם מספקים מבחינת תקן, כיוון שהם לא כללו קבוצת ביקורת, אך על פי הפרסום בוושינגטון פוסט צפויים בקרוב לצאת פרסומים נוספים.

תוצאות מחקרים אלו זהים ומחזקים את תוצאותיהם של מחקרים קודמים שנערכו בשנים האחרונות. כך למשל במחקר שערכה חברת GW ביוני 2014, נמצא כי תרופה המכילה מיצוי CBD שניתנה לילדים ובני נוער חולי אפילפסיה, עזרה להפחית את התקפי האפילפסיה של המטופלים בממוצע של למעלה מ-50 אחוזים. מחקר אחר שבחן נבדקים הלוקים באפילפסיה חריפה ואינם מגיבים לתרופות קונבנציונאליות, הגיע לתוצאות מרשימות במיוחד – עם ירידה ממוצעת של 54% במספר ההתקפים תוך 12 שבועות.

ממצאים אלו ואחרים הובילו את משרד הבריאות הישראלי לאשר סוף סוף לפני כחודש וחצי את הטיפול בקנאביס רפואי עבור חולי אפילפסיה. עם זאת קבע המשרד תנאים די נוקשים לקבלת הטיפול.

ראו עוד:
מחקר: CBD הורג ומונע סרטן השד
קנאביס ואפילפסיה – הסיפור האישי שלי
בת 8 ניצחה את ממשלת מקסיקו: תקבל קנאביס רפואי ברשיון

אתם אוהבים קנאביס, אנחנו אוהבים קנאביס, בואו נהיה חברים:

http://assets-prod.vicomi.com/vicomi.js

קנאביס ואפילפסיה: CBD מפחית ב-50% את ההתקפים
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2015/12/%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%94-cbd-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%99%d7%aa-%d7%91-50-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%99%d7%9d/

מחקר: קנאביס מפחית 50% מהתקפי אפילפסיה

מחקר: קנאביס מפחית 50% מהתקפי אפילפסיה

מחקר חדש מבית GW Pharmaceuticals מראה את מה שכבר הוכח במחקרים קודמים: רכיבים בקנאביס יעילים ביותר בטיפול ומניעת התקפי אפילפסיה חמורים.
GW Pharmaceuticals, חברת התרופות הבריטית המייצרת את ה'סטיבקס', תרופה שהיא למעשה מיצוי של רכיבי הקנאביס ונמכרת בעבור 3,000 ש"ח בחודש לחולי טרשת נפוצה, פיתחה ת…
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2014/06/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%a4%d7%97%d7%99%d7%aa-50-%d7%9e%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%99-%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%94/