תגית: תמר זנדברג

האם 'מרצ' תהפוך לראשונה למפלגה תומכת לגליזציה?

האם 'מרצ' תהפוך לראשונה למפלגה תומכת לגליזציה?

האם 'מרצ' תהפוך לראשונה למפלגה תומכת לגליזציה?

ימים ספורים נותרו למי שמעוניין לנסות להפוך את 'מרצ' ממפלגה התומכת באי-הפללה בלבד לכזו שתומכת בלגליזציה. ח"כ זנדברג מתמודדת לתפקיד יו"ר וכך גם ח"כ אילן גילאון. שניהם תומכים ברעיון, בניגוד ליו"ר הנוכחית זהבה גלאון שמתמודדת גם היא.

אילן גילאון ותמר זנדברג (צילום: הדס פרוש ומרים אלסטר / פלאש90)

לראשונה 'מרצ' תתמוך בלגליזציה? אולי אם אילן גילאון או תמר זנדברג ינצחו את זהב גלאון (צילום: הדס פרוש ומרים אלסטר / פלאש90)

למעט מפלגת 'עלה ירוק', הקוראת באופן ברור ומובהק ללגליזציה של קנאביס בישראל מאז שנת 1999, אין כיום אף מפלגה התומכת באופן מוצהר במצע שלה בהסדרה של שוק הקנאביס בחוק.

הבאה אחריה היא מפלגת 'מרצ', שבמצע הרשמי שלה אמנם לא מופיעה קריאה ללגליזציה, אך כן מופיעה קריאה לאי הפללת הצרכנים ולהתרת השימוש הרפואי.

מסתבר שלמרות התמיכה בלגליזציה מצד בכירי 'מרצ' הח"כים תמר זנדברג ואילן גילאון – הדבר אינו בא לידי ביטוי במצע המפלגה, היא שיושבת הראש, זהבה גלאון, אינה תומכת בכך.

כעת, לראשונה מזה שנים, מתחולל ב'מרצ' קרב מותח על ראשות המפלגה כשבפריימריז שיערכו בשבועות הקרובים יעלה אולי לראשות המפלגה הקטנה גם יו"ר תומך לגליזציה שיעדכן את המצע.

אחת הסיבות להתעוררות המאבק לראשות מרצ היא ההחלטה לאפשר פריימריז פתוחים, כך שכל מי שמתפקד למפלגה עד 17.2.18 יוכל לבחור במועמד לטעמו.

למעשה נותרו רק יומיים וחצי להתפקדות למפלגה שתאפשר הצבעה בפריימריז שיערכו ב-22 במרץ.

אם ייבחרו ח"כ זנדברג או ח"כ גילאון לתפקיד, ייתכן שלראשונה תתמוך בבחירות הבאות 'מרצ' בלגליזציה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%a6-%d7%aa%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%92%d7%94-%d7%aa%d7%95%d7%9e%d7%9b%d7%aa-%d7%9c%d7%92%d7%9c/

"חתיכת הישג": זנדברג מברכת על הצעת החוק של ארדן

"חתיכת הישג": זנדברג מברכת על הצעת החוק של ארדן

"חתיכת הישג": זנדברג מברכת על הצעת החוק של ארדן

למרות ביקורות כלפי הצעת החוק החדשה בנוגע להפללת צרכני הקנאביס, ח"כ תמר זנדברג דווקא מרוצה יחסית מהרעיון. בראיון לגיא לרר ב'הצנרת' אמרה כי היא מאמינה שהמשטרה לא תהפוך את החוק החדש למכונת מזומנים.

הצעת החוק – שכונתה במקור על ידי מנסחה השר גלעד ארדן "אי הפללה באחריות" אך זכתה בציבור לכינוי "1,000 ש"ח לג'וינט" – עתידה לעלות להצבעה ואישור פה אחד בועדת השרים ביום א' הקרוב (18.2).

תזכיר החוק החדש, שפורסם אצלנו לראשונה, הוביל לביקורות נוקבות מצד הציבור ואף מצד עורכי דין מומחים בתחום. מפלגת 'עלה ירוק' אף הודיעה על התנגדותה הרשמית וקראה לשרים להצביע נגד.

עיקר הביקורת הוא על כך שבמקום הפללה, שבמרבית המקרים לא מיושמת כיום כנגד שימוש עצמי, כעת על פי החוק החדש תהיה גם הפללה וגם קנסות גבוהים על סך אלפי שקלים.

ח"כ תמר זנדברג, הבולטת ביותר מבין חברי הכנסת בתמיכתה בלגליזציה, דווקא מרוצה באופן יחסי מההתקדמות, למרות טענות על כך שמדובר דווקא בהחמרה ולא בהקלה.

"זה לא סוף הדרך, אנחנו כן רוצים לגליזציה – אבל כן חשוב לציין נצחונות והישגים – וזה חתיכת הישג," אמרה אמש (ב') בראיון בתכנית 'הצנרת' של גיא לרר, שמלווה את הקמפיין הציבורי לאי הפללה.

"אני זוכרת כשנבחרתי לעמוד ברשות ועדת הסמים קיבלתי טלפונים שאמרו 'זהו, גלעד ארדן השר, אין סיכוי' – והנה 3 שנים אחרי אנחנו מציינים אבן דרך משמעותית במאבק," הוסיפה.

עם זאת גם זנדברג אינה מרוצה לגמרי מהצעת החוק במתכונתה הנוכחית ומבינה שזו אינה אי הפללה אמיתית: "מה שכן בעייתי בחוק הזה זה הניסוח, שזו לא אי הפללה מוחלטת, זה עובר לקנס של 1,000 שקל למי שיודה בעבירה," אמרה.

המבחן האמיתי של החוק יהיה לדבריה בשטח: "אני מאמינה שהמבחן הגדול של החוק יהיה באופן היישום והאכיפה שלו ואם נראה פשיטות של שוטרים על מקומות בילוי וחלוקת קנסות ויחשבו שצרכני הקנאביס הם קופה רושמת של המדינה, נצא למאבק," אמרה.

עוד הוסיפה כי "אם המצב יהפוך לסטטוס קוו, שציבור המעשנים לא מעניין את המשטרה, וגם מי שיתפס לא יופנה למסלול הפלילי – אז אני חושבת שיהיה כאן הישג משמעותי".

"ארדן אמר לי שאין כוונה לאכוף את זה במרחב הביתי, אז לא נראה את זה," השיבה כשנשאלה על ידי לרר מדוע לא הוחרג הבית הפרטי מתחום האכיפה. "זה נכון שזה לא מופיע בהצעת החוק, אבל אני לא רואה את המשטרה הולכת ועושה חיפושים המוניים בבתים," סיכמה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%96%d7%a0%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%93%d7%9f/

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

שעה קלה לאחר הודעת סגן שר הבריאות ליצמן על התנגדותו ליצוא קנאביס רפואי לחו"ל נערך דיון בנושא בועדת הסמים של הכנסת. בדיון השתתפו נציגי ממשלה, נציגי חברות, מטופלים ואחרים ובסיכומו הודיע בט"פ כי יסכים ליצוא אם יקבל תקציבים כנדרש.

בדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת, הודיעה המשטרה לראשונה כי ישנה אינדיקציה לזליגה של קנאביס רפואי מ-4 חוות קנאביס רפואי בישראל, אך לא הציגו את העדויות או הוכחות לכך.

"אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה," אמר לבסוף נציג המשרד לבטחון פנים.

בסיום הדברים ציין יובל לנדשפט, מנהל היק"ר ונציג משרד הבריאות בדיון, הסביר שההתנגדות מצד סגן שר הבריאות ליצמן היא רק לייצוא של תפרחות ולא למוצרים מתועשים.

עוד נמסר על ידי גורמי ממשל ורגולציה שגם במידה ויאושר יצוא, בפועל יקח זמן רב עד להסדרת כל נהלי היצוא.

הדיון המלא:

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר הועדה
לישראל פוטנציאל לעמוד בראש ענף שנמצא בפריחה. המספרים על פוטנציאל הרווח כתוצאה מיצוא הם אגדיים. למדינת ישראל יש יתרון תחרותי בשוק הזה ובחלון זמן קצר יחסית של כמה שנים ספורות, שהולכות ומתקצרות. משרדי הממשלה הבינו את זה, הקימו ועדה והובילו תהליך חשיבה ובדיקה. מסקנות הועדה הוצגו לציבור ולפתע פתאום בשבוע שעבר התבשרנו על עצירת התהליך באופן שלי תואר כמכת מוות לרעיון היצוא הישראלי. אני רוצה להאמין שזה לא נכון ומאוד חוששת שמדובר יהיה בבכייה לדורות. אולי מדובר בשילוב של בורות ופחדנות שימנעו שיפור של התעשייה הכלכלית.

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי (משרד הבריאות)
היתה החלטה ליצוא שהטילה על ועדה לבחון את היתכנות היצוא. ההמלצות התקבלו בהחלטת רוב, לא פה אחד, שכן גם בועדה היו מתנגדים. הבריאות והאוצר אימצו את המסקנות וזה עדיין נמצא בדיון בין המשרדים. אנחנו בטוחים שלאחר בדיקת כלל הנתונים הממשלה תשכיל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למען מדינת ישראל. פרופ' אבי שמחון מונה לבחון את הנושא. ראוי שיערך דיון ראוי. הגיעו לכאן חברות השקעה גדולות מכל העולם, שבאים לישראל, למקום בו זה קורה. לא מדובר רק בהשקעות בתחום החקלאות אלא גם בתעשייה ומו"פ.

איתן קופרשטוק, משרד הכלכלה
מן הדין שהדיון הזה נערך במשותף עם ועדת הכלכלה של הכנסת, כי מדובר בנושא כלכלי. לגבי הצוות שהוקם – אין נתונים חדשים, מדובר באותם נתונים שהיו בועדה והם אלו שהוצגו בפני פרופ' אבי שמחון. בצוות נמצאים סגניתו יוליה איתן, שהטילה את זה על עוזריה שישבו יחד איתי. התקשרו אליי, ביקשו נתונים, ומסרתי את הנתונים. מדובר במכה קשה, שכן גם אם יאושר היצוא מחר בבוקר, זה תהליך שייקח עוד זמן ארוך. כל השהיה משמעותה מכה חזקה. מדובר לפי משקיעים על השקעות זרות בכמאתיים מיליון דולר בענף חקלאי. זה גם זולג לענף הפארמה ולייף סטייל ויאפשר מאות מקומות עבודה. היה אפשר להביא חברות פארמה וחברות מו"פ.

חנן בזק, משרד החקלאות
הוצכה תמונת מצב נכונה לגבי מה שקורה היום. כמי שהשתתף בועדה הבינמשרדית לאורך כל הדרך, אני חושב שהיתה הכנה מאוד יסודית של המתווה החדש. הוכן דוח מאוד מפורט לגבי היצוא עם תמיכה של חמישה משרדי ממשלה. אני נמצא בקשרים עם החקלאים הקיימים ולהערכתי אין זליגה מהחוות – חד וחלק. ואם יש איזושהי זליגה, אז אולי מהמטופלים, לא מהחוות. התכנית החדשה לא יצאה לפועל. כל ההסדרה החדשה, גם לגבי 8 המגדלים הקיימים, לא יצאה. לגבי פרופ' שמחון שבוחן כעת את הנושא מחדש – אותנו מעניין שהחקלאים יהיו רווחיים ואנחנו נעביר את אותם הנתונים שהעברנו גם כעת. משרד החקלאות תומך במתווה הזה ואף הגדרנו אותו כענף חקלאי. חקלאים רבים שנרשמו וקיבלו את האישור הראשוני והתכוננו, יש להם אפשרות כבר לתכנן את הבנייה של המבנים, של החממות, כולם נמצאים בהמתנה וחלקם השקיעו כספים עצומים. אני מקווה שנצא מכאן אופטימיים.

ח"כ חיים ילין, 'יש עתיד'
מדינת ישראל בעוד 15-20 שנה כבר לא תוכל לפתח את מרכז הארץ ואנחנו, כאיש הנגב, אומר שנצטרך ליישב את הנגב. בהקשר למה שראש הממשלה אמר, להבנתי העסק לא נעצר אבל יש שני נושאים בבדיקה: הנושא הכלכלי – שכבר נבדק ואני לא מבין למה צריך לבדוק. הנושא השני הוא הזליגה, אבל אני חושב שאפשר לעשות חווה של 10,000 מטר בערבה, ולא תהיה שם זליגה. אף אחד לא יהרוס את הפרנסה של עצמו. דווקא התעשייה הרפואית התנגדה בתחילה ושמה מחסומים, כי זה משהו טבעי שנלחם במשהו סינטטי לחלוטין. לא רק שמוכח שקנאביס רפואי עושה פלאים, אלא גם העולם נפתח ומכיר בו. לדעתי זה או עכשיו, או שלא יקרה. יש הזדמנות ואם לא ניקח אותה, מישהו אחר יקח. אני מקווה שזה לא יעצר.

יפעת רווה, משרד המשפטים
שרת המשפטים תומכת בייצוא, אני הייתי חברה בצוות ומטבע הדבר הבדיקה שלי היתה בחלק המשפטי. שר החקלאות אורי אריאל מסר בטלפון שהוא והשרה שקד תומכים ביצוא, בגלל הנושא הרפואי, החקלאי והכלכלי.

יואל הדר, המשרד לבטחון פנים
בישיבה שראש הממשלה כיהן, ישיבה סגורה, משום מה יצאו דברים החוצה ורובם כלל לא היו נכונים. כל מיני אמירות שלא היה קשר בינן לבין המציאות ולכן מי שמפרסם דברים מישיבות סגורות צריך לקחת את זה בחשבון. לראש הממשלה זכות ואפילו חובה להביע דעתו בנושא מסוים, גם כאשר אחרים מביעים דעות אחרות. לראש הממשלה ראייה רחבה בהרבה וזכותו לשקול שיקולים נוספים. מבחינתו קיימת זליגה ולמשטרה יש מידע מודיעיני לגבי הזליגה. אנחנו בהחלט מוכנים להציג את זה ליועמ"ש ואנחנו גם נציג זאת. המשטרה חוקרת את הנושא הזה. היצוא אומר הגדלה של החוות. השר אמר שהוא לא מתנגד, אם יופנו תקציבים מתאימים ומשאבים כדי לדאוג שלא תהיה זליגה. רצינו לייבא במקום לגדל כאן ולא הצלחנו לייבא. מדינות אירופה וארה"ב לא רצו לייצא למדינת ישראל. לכן אי אפשר להגיד 'ייבוא' כי זה לא אפשרי, זה לא המצב. הדר סירב לחשוף או להסביר את הטענה לזליגה וטען כי מדובר במידע מודיעיני. לא אנחנו עצרנו את התהליך, היה דיון אצל ראש הממשלה. הבט"פ לא קובע בעניין הזה, אלא ממשלת ישראל. יש לנו מידע מודיעיני. אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה.

רמ"ח מחקר מודיעין של המשטרה חיזקה את הדברים וטענה:
יש אינדקיציות לזליגה מ-4 חוות וקשר לארגוני פשיעה וגורמים עברייניים. זה דבר שהתחיל בשנה האחרונה ביתר שאת.

יואב גלעדי, חוקר במכון וולקני (הגנת הצומח)
מספר החוות צפוי לעלות מ-8 ל-277. המטרה שלנו היא שמירה על חומר ריבוי נקי, וככל שיעלה מספר החוות, יש סיכון להתפשטות. יש עלייה בכמות המזיקים שנצפית על ידי הגנת הצומח ולכן האינטרס הלאומי הוא לייצר חומר ריבוי נקי ועל כן צריך יותר ביקורת ואכיפה על החוות ויתר שקיפות. הנושא השני הוא של הגנטיקה של זני קנאביס ואף אחד לא לוקח בחשבון את פוטנציאל היצוא של זרעים.

אורן ליבוביץ', מגזין קנאביס
אם יש הוכחות לזליגה של קנאביס נא להציגן. אם לא מאשרים יצוא של קנאביס רפואי לחו"ל, יש דרך להציל את כל החקלאים, על ידי פתיחת ענף CBD. מדוע הממשלה לא אימצה את המודל של קנדה בתחום הקנאביס הרפואי ובמידה וכן יאושר יצוא לבסוף – מה יהיה על הגנטיקה של הקנאביס של החקלאים.

מנחם כהן, מנכ"ל חברת 'מדיוי'
אם לא יהיה יצוא, אז תגידו שלא יהיה יצוא. אם אתם צריכים עוד זמן, אז זה בסדר, זה נכון, רק תגידו. אבל הגרוע ביותר זה ללכת צעד קדימה ושניים אחורה. למשרד לבטחון פנים אני רוצה להגיד שאחרי שכבר עצרתם את הזליגה מלבנון ומסיני ומחוות לא חוקיות של בדואים בנגב ולנגישות של בני 16 לסמים שהם לא קנאביס. ראינו מה קרה בתקופת היובש בארה"ב, ארגוני הפשיעה צמחו והתרבו. החוות החדשות נדרשות לתקינה, צילום, גידור ותעסוקה כח אדם כמעט כמו בפורט-נוקס, בהתאם לדרישות היק"ר.

אהרן לוצקי, מנכ"ל תיקון עולם
כשמדברים על קנאביס רפואי ומזהירים כאן מפני זליגה וכו', חשוב לציין שאיש מעולם לא מת מקנאביס ואין לו תופעות לוואי כמו לתרופות. הבוקר פורסם כי 94% מהקשישים מדווחים על שיפור בחייהם עקב השימוש בקנאביס רפואי. פקודת הסמים הישראלית היא לא הגיונית. כתוב בה שצמח הקנאביס על כל חלקיו הוא סם מסוכן. בפועל החומר היחידה עם השפעה פיסכוטרופית הוא THC. שאר החומרים ללא השפעה זו. יש לתקן את פקודת הסמים כך שחומר כמו CBD שהוא אנטי-דלקתי, שמשמש לטיפול בילדים אוטיסטים ואחרים ומועיל להם ללא השפעה פסיכואקטיבית. בשביל זה לא צריך לחכות, ניתן להעבירה וזו יוזמה שכדאי לעשותה עוד קודם וגם הבט"פ לא יוכל להתנגד. חבל שהממשלה מעכבת את היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל ורוצה לקוות שהשכל הישר יתגבר. יש למעלה מ-30 אלף מטופלים בקנאביס רפואי. מנגד יש מאות אלפים שמשתמשים בקנאביס למטרות פנאי.

ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל חברת שאיפה לחיים
אם יש זליגה מחווה מסויימת, יש לסגור אותה. אם יש זליגה מחברות תרופות לא סוגרים את כך הענף. אנחנו אנשים רציניים ויש לנו עשרות עובדי פארמה שכמעט מחצית מהם הם עובדי 'טבע' לשעבר. יש כאן פוטנציאל אדיר למדינה. הציעו לנו מדינות אחרות להעביר את המפעלים שלנו למערב אירופה. אם מדינת ישראל תסתום את הגולל על הדבר הזה אנחנו נעביר את כל האופרציה לשם, ואני לא היחיד. זו טיפשות, בורות ובכייה לדורות.

שאול כהן, יועץ מנכ"ל משרד האוצר
אנחנו רואים בתעשייה זו כזו שלא מקומה של המדינה לתכנן אותה במובן של להגיד לעוסקים ולמנהלים איך לעשות את תחשיב ושרשרת הייצור שלהם. מקומנו הוא לקבוע סטנדרטים ולוודא שאין עבירה על החוק ושהייצוא, כמו תרופות אחרות, יתבצע כהלכה. לא נכרות את ענף הפארמה בישראל בגלל שאופיום זה סם מסוכן, לא נעצור את ענף הנשק בצורה דומה, וכך גם נושא הקנאביס.

דנה בראון, מנכ"לית עמותת קנאביס רפואי
מעבר לכל הכסף שיאבד אם יעצר היצוא, צריך לבדוק מה המשמעות של זה על מטופלים וחולים. כל הספקים של הקנאביס הרפואי בישראל קורסים כרגע תחת הנטל. אף מטופל לא מחזיר הוצאות לספקים. התוצאה היא שמטופלים שמקבלים מינונים גבוהים כמוני משלמים כמו מי שמקבל 20 גרם בחודש. כתוצאה ישירה מזה יש מחסור בשמן קנאביס לילדים. אם לא תאשרו את היצוא לא מדובר במכת מוות להתפתחות הענף אלא גם לבריאותם של חולים ומטופלים.

נעה בראל, חקלאית מהערבה
אני בתמימותי חשבתי שהמדינה אמורה לייצר אקלים עבור יזמים שייצרו תעסוקה. אתם הורגים אותנו. תגידו מה אתם רוצים. רואים מה קורה בעולם, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו מבקשים שתתנו לנו לעבוד, אתם קוברים אותנו בכל הצהרה. תעזרו לנו לקדם את זה ותפסיקו לבלום ולעצור. המדינה צריכה לעזור ליזמים ולא לתת להם להתחנן לפירורים.

דוד חורי, אחראי יצוא בהנהלת המכס
לכשתתקבל ההחלטה להוציא קנאביס מישראל, יש להכין רגולציה רישוי ותהליכים מול המכס. דברים שלוקחים זמן רב. לפחות כמה חודשים. לכן אנחנו מבקשים שילקח בחשבון שזה לוקח זמן.

חגי הילמן, מייסד שאיפה לחיים
אני לא ישן בלילה כי מספרים על זליגה ועל פגיעה בבני הנוער. אבל היות ואני שומע את הסיפורים האלה כבר כמעט 11 שנים ממשיכים לספר לנו את הסיפורים האלה ולא עושים שום דבר. אם צודקים אז יש לפעול. מדוע לא לקחו מישהו ותלו אותו על זליגה, מדוע הסיפורים האלה לא הובילו לביצוע פעולה. שיסגרו את אותם עסקים שמזהמים את השם של הענף. אני צריך להתרועע עם חבריי כשיש מעליי עננה של זליגה. יש תחושה שמישהו לא עושה את העבודה שלו. זה תפקיד הבט"פ והמשטרה והטענה הזו כל פעם צפה ועולה וממשיכה לעלות כל פעם ברמה אחרת. נראה שמדובר במסע צלב פרטי כדי למנוע את התקדמות הענף. אם צדק בדבריכם אז זו לכל הפחות רשלנות שלכם שלא עשיתם שום דבר בעניין הזה. אתם הורסים את השם של תעשייה נפלאה שיכולה להכניס מיליארדים למדינה – וזו רק ההתחלה. אני אני מבקש כאזרח שתעשו עם זה משהו. דבר שני הוא שסביבת הרגולציה בישראל היא לא יציבה. משרדי הממשלה משרדים מסרים מצד אחד בצורה גלויה, מכוונים יזמים לעשות משהו, וכשהיזמים מגיעים לפי השוקת, הסביבה משתנית. קיבלנו מסרים להעלות את הרמה של התעשייה, זה הוכר כגידול חקלאי, אנשים מקימים מפעלים בתקנים מחמירים של רפואה, וממש ברגע האחרון פתאום משתנית הסביבה הרגולטורית. 200 עד 300 אלף שקל עולה עבור התהליך של אישור מספר עוסק. תחשבו כמה כסף נשפך בו. לא ייתכן שבגלל טענה אחת מונעים הקמת ענף והעסקת המוני עובדים. כשמעלים את הרגולציה ודורשים תקנים מחמירים יותר לייצור, המחיר יעלה למטופלים. מניעה של היצוא עלול לחרב את מה שנוצר כאן.

רועי רון, עורך דין המייצג חברות וחקלאים המעוניינים להצטרף לענף
המדינה נתנה אור ירוק לחקלאים לצאת לדרך, בהצהרות של שרים מיוני 2016, דרך המלצת הצוות הבכיר והמקצועי ביותר במדינה. הדו"ח קבע שצריך לאשר יצוא. המסר שהועבר ל-550 יזמים שכבר הגישו בקשות להצטרף. והיום לשמוע שצריך לבחון שוב את ההיתכנות הכלכלית והטיעון לגבי חשש מזליגה, זה לא מסתדר עם שום שכל ישר. כי המדינה בעצם אומרת 'יש מידע, יכול להיות שיש זליגה, כי אם אאשר יצוא אז יהיו עוד חוות ועוד זליגה'. אנחנו רוצים להבין, הרי יש 32 אלף מטופלים והכוונה היא שהמספר יעלה, הרי נצטרך להגדיל בכל מקרה את הענף.

חגית וינשטוק, עורכת דין המייצגת חקלאים המעוניינים להצטרף לענף
מישהו פה יצטרך לתת את הדין. בכוונתו להגיש עתירה ביום רביעי. מישהו כאן הכשיל באופן מודע את האנשים. משרד ראש הממשלה ידע על הרפורמה הזאת. אני מקווה שהמשרדים הממשלתיים יאמרו את הדברים שהם אומרים כאן גם בבית המשפט.

פלג אוריון, יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים
אני הפה של עשרות ומאות חקלאים שהגישו בקשה לעסוק בענף זה. הסיטואציה שאנו נמצאים בה היא אומללה ומצערת. בעיקר לנוכח העובדה שהחקלאות מחפשת כל הזמן ענפים חדשים. ראינו בקנאביס אופציה לגיטימית ואחרי שכבר ראינו תקווה היא נפגעת. מדובר באנשים וחקלאים טובים. אם יש צורך באכיפה אז תעשו אכיפה, זו לא סיבה לסגור ענף שלם של חקלאות.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d/

בעקבות הלחץ הציבורי: נתניהו יקיים דיון נוסף בשאלת יצוא קנאביס לחו"ל

בעקבות הלחץ הציבורי: נתניהו יקיים דיון נוסף בשאלת יצוא קנאביס לחו"ל

בעקבות הלחץ הציבורי: נתניהו יקיים דיון נוסף בשאלת יצוא קנאביס לחו"ל

מסתמן פתרון לבעיית היצוא? יתכן שבשבועות הקרובים יאושר בכל זאת היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל. פגישה נוספת תיערך במשרד רה"מ, בה יוצג דו"ח מסכם בנושא. ביום ב' תערוך גם ועדת הסמים דיון דחוף בעניין זה. החקלאים לא מוותרים על העתירה לבג"ץ, שתגוש בתחילת השבוע.

פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי במשרד רה"מ אשר סיים רק לאחרונה את המשא ומתן על קצבאות הנכים, הונחה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לבצע בדיקה מקיפה בנושא היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל.

כזכור בתחילת השבוע חשפנו לראשונה את החלטת נתניהו להקפיא לבינתיים את הליכי אישור היצוא, זאת לאחר שהשר גלעד ארדן ויועצו יואל הדר הציגו ראיות לכאורה לזליגה של קנאביס רפואי לשוק הפנאי.

החשש מביטול היצוא ובהתאם גם מעיכוב של הרפורמה כולה, הוביל לפרסום נרחב באמצעי התקשורת בישראל, מה שהוביל גם להפעלת לחץ גם מצד חקלאים שאיימו בהגשת עתירה לבג"ץ ומצד עוסקים בענף שאיימו להעביר את עסקיהם לחו"ל.

הביקורת כנראה חילחלה היטב ועתה הוחלט כי בעוד כשבועיים, יש אומרים אולי שלושה או יותר, יערוך נתניהו דיון נוסף באותו נושא בדיוק.

עד אז הונחה כאמור פרופ' שמחון להפיק דו"ח שיסכם את הנושא, שיציג את העלויות הצפויות לצורך התנעת הרפורמה, הרווחים למדינה ממיסוי השוק וכן התקציבים והתקנים הנדרשים לשיטור לאכיפה.

במקביל סוכם כי הצוות הבינמשרדי יגבש המלצות למניעת זליגת קנאביס רפואי לשימוש שאינו רפואי.

טענות גורמי המשטרה בדיון הראשון התמקדו מלבד בזליגה הצפויה, גם בדרישות נוספות כגון צמצום מספר החוות וכן טענה מוסרית על כך שכל עוד זה לא חוקי בישראל אין זה ראוי לייצא.

מנגד הבוקר אומר לנו גורם פוליטי המעורה בדברים כי טענות ארדן והדר הן כנראה לא יותר מ'הפעלת שרירים' במו"מ על התקציב.

חלק מהחקלאים עמם שוחחנו נשמעו מיואשים מהתהליך שמתארך לנגד עיניהם מעבר לצפוי, אך הביעו תקווה כי הנושא ייפתר לבסוף.

ממשרדה של עו"ד חגית וינשטוק נמסר כי גם ההודעה על דיון נוסף אצל רה"מ לא תמנע את הגשת העתירה לבג"ץ, ככל הנראה בתחילת השבוע הבא.

בעקבות העיכוב ביצוא הודיעה ח"כ תמר זנדברג, יו"ר ועדת הסמים של הכנסת, כי ביום ב' הקרוב יערך בועדה דיון דחוף שיעסוק בבעיות המונעות התנעת הרפורמה, בין השאר בנושא היצוא.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%a5-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f/

ברח משידור: היועץ הכלכלי של נתניהו סירב לדבר על יצוא קנאביס

ברח משידור: היועץ הכלכלי של נתניהו סירב לדבר על יצוא קנאביס

ברח משידור: היועץ הכלכלי של נתניהו סירב לדבר על יצוא קנאביס

אבי שמחון ביקש לעזוב ראיון רדיו בתחילתו, לאחר שסירב לחשוף מדוע נדחה אישור היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל. חששות כבדים בקרב מאות החקלאים הבוקר בעקבות הידיעה, אליהם מצטרף גם נשיא התאחדות האיכרים. האזינו:

https://clyp.it/xj53i3ap/widget

בעקבות פרסום דבר דחיית היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל אמש, עקב אזהרות חמורות שהטיחו השר גלעד ארדן ויועצו יואל הדר בראש הממשלה, נערך הבוקר (ב') בגלי צה"ל דיון רדיו בנושא בתכנית 'מה בוער' בהנחיית רזי ברקאי.

כפי שדווח לראשונה אמש, גם כתב גלי צה"ל דיווח עם פתיחת הדיון, על ההחלטה לדחות את היצוא ופירט אודות שהתרחש בישיבת השרים עם נתניהו.

"המשטרה הזהירה מפני זליגה של הקנאביס לשוק הפנאי ומפני גורמים עברייניים שצפויים להיכנס לתחום," דיווח.

"עוד עלה הטיעון המוסרי – לא צריך לאשר יצוא קנאביס כל עוד המדינה אוסרת על שימוש חוקי שלו כאן," פירט. "לאחר שנתניהו שמע את הדברים הוא לא התלהב מרעיון היצוא וכשראש הממשלה לא מתלהב מרעיון, ספק אם הוא יאושר".

דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, המייצג את החקלאים בישראל והצטרף לאחרונה למאבק לקידום הקנאביס הרפואי, קרא גם הוא לאשר יצוא של קנאביס רפואי לחו"ל – לטובת חיזוק התעשיה והחקלאות.

"אנחנו עובדים על הפרויקט הזה שנתיים וחצי, מאז שמשרד הבריאות העביר את הרפורמה," אמר. "מדובר בכ-300 חקלאים שנמצאים על המסלול. כל אחד מהם השקיע בין 150 ל-200 אלף שקל כדי לעמוד בכל הסטנדרטים."

"אתמול נחתה עלינו לפתע ההודעה [על עצירת הליך היצוא] כרעם ביום בהיר," הוסיף. "ראש הממשלה חושב בדיוק כמוני, הבעיה היא עם המשרד לבטחון פנים ובעיקר עם היועץ המשפטי [יואל הדר]".

אך כאשר הגיע תורו של אבי שמחון, היועץ הכלכלי של נתניהו, לדבר – השיב זה (דקה 10:00) כי הוא חשב שעלה לדבר על נושא אחר והתחמק מלתת תשובות.

על אף התעקשות עורכי התכנית כי הוא זומן בדיוק בשביל זה, סירב שמחון להמשיך את דבריו ורק הודיע כי היצוא עדיין לא בוטל וכי צפוי להיערך דיון נוסף.

"אני לא מתכוון לפרוש בפניכם את הדיון הסגור שהיה אתמול," סיכם לאחר שהסביר שחשב שהוא זומן לדבר על נושא אחר.

"זה לא בוטל, אלא יצא להתייעצות נוספת," אמר לסיום. "מה שראש הממשלה ביקש זה לבדוק את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות".

בהתייחס לטענות על זליגה הסביר גרי קולין, מנהל חוות קנאביס רפואי, כי "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, עם קב"טים של משרד הבריאות. החוות מאובטחות על פי סטנדרטים שהוכתבו לנו. זה כמו פורט נוקס, שמירה מטורפת, ציוד חיישנים וגששים, אני לא חושש מזליגה".

ח"כ תמר זנדברג הגיבה לידיעה גם כן לראשונה: "זאת החלטה מאוד מאוד שגויה שנובעת מבורות ושמרנות, ומפספסת גם פוטנציאל כלכלי אדיר וגם פוטנציאל לסייע למטופלים וחולים – כפי שנחשפנו לנושא זה לאחרונה".

כזכור בעקבות עצירת הייצוא מתכוונים חקלאים להגיש בימים הקרובים עתירה לבג"ץ נגד הממשלה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%91%d7%a8%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%a5-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%91/

אנשי השנה בקנאביס – 2017

אנשי השנה בקנאביס – 2017

אנשי השנה בקנאביס – 2017

אתם בחרתם: תחרות 'אנשי השנה' של מגזין קנאביס נערכה זו השנה השלישית ברציפות. גולשי האתר התבקשו לבחור 5 מתוך 24 מועמדים – והתוצאות לפניכם.

אחרי תמר זנדברג, שלקחה את התואר בשנת 2015, ושרן השכל, שזכתה בו בשנת 2016, אנחנו גאים להכריז על הזוכה בתחרות 'אנשי השנה' בקנאביס לשנת 2017.

התוצאות מבוססות על 5,655 הצבעות הקהל, שנמשכו כ-3 חודשים, במהלכם בחרו הגולשים באתר 5 מתוך 24 מועמדים אפשריים.

1. עמוס סילבר – 15.6% מהקולות
עמוס סילבר 2018
במקום הראשון בתחרות זכה השנה פעיל הלגליזציה עמוס סילבר, שהפך בשנת 2017 את הקנאביס לנגיש יותר מאי פעם בישראל. לאחר שהקריב את הפרופיל האישי שלו כבמה למסחר בקנאביס בפייסבוק, הצטרפו אליו אנשים בעלי ידע טכני שלקחו את הניצן הקטן וטמנו אותו במערכת הצ'אטים המאובטחת והאנונימית 'טלגרם'. הם קראו לזה 'טלגראס' והגיעו לכל כלי תקשורת אפשרי.

2. גדי וילצ'רסקי – 12.1% מהקולות
גדי וילצ'רסקי
כבר כמה שנים שהקומיקאי והאקטיביסט החברתי הוא מהבולטים שבפעילי הלגליזציה בישראל. בשנת 2017 הוא המשיך להוביל את הקריאה לשחרור הצמח ואף הרחיב את קשת הפעילויות עם מסע חוצה ישראל וסיבוב הופעות למען לגליזציה, הפגנות ומיזמים לכל אורך השנה וכמובן השתתפות בקמפיין 'הגיע הזמן, ארדן' לאי הפללה והנחיית הפגנת הענק בתל אביב.

3. גיא לרר – 9.6% מהקולות
גיא לרר
איש התקשורת המוערך החליט בשנת 2017 לעשות צעד אמיץ ולהצטרף בכל הכח למאבק להפסקת הפללת צרכני הקנאביס בישראל. הוא הקדיש לטובת המטרה זמן מסך יקר ערך בתכניתו בערוץ 10 ושם לראשונה את הנושא במרכז ה'מיינסטרים'.

4. אורן ליבוביץ' – 8.6% מהקולות
אורן ליבוביץ
פעיל ותיק למען לגליזציה, אי הפללה וקנאביס רפואי. מייסד ועורך מגזין קנאביס. בשנת 2017 יזם את 'משט ארדלנה', לקח חלק בהובלת קמפיין 'הגיע הזמן' לאי הפללה ובארגון הפגנת הקנאביס הגדולה ומונה כיו"ר של קואופרטיב מטופלי הקנאביס.

5. שרן השכל – 7.4% מהקולות
שרן השכל אולפן i24
חברת כנסת, יו"ר שדולת הקנאביס הרפואי בכנסת, ממובילות המאבק לאי הפללה. בשנת 2017 המשיכה במאבק במסגרת 'ועדת ארדן', הגישה הצעת חוק לאי הפללה וקיימה דיונים בנושא קנאביס רפואי בשדולה. השתתפה בהפגנת 'הגיע הזמן' בת"א.

6. תמר זנדברג – 7.3% מהקולות
תמר זנדברג
חברת כנסת, יו"ר ועדת הסמים של הכנסת, ממובילות המאבק ללגליזציה, אי הפללה, קנאביס רפואי וקנאביס תעשייתי. בשנת 2017 המשיכה במאמציה לתיקון חוקי הקנאביס וערכה דיונים קבועים בכנסת בנושא. עדיין חברת הכנסת היחידה שמודה כי צורכת קנאביס מעת לעת.

7. רפאל משולם – 6.0% מהקולות
'רפאל משולם
אבי הקנאביס הרפואי', מגלה ה-THC וחוקר הקנאביס המפורסם בעולם. בעיקר בזכותו נחשבת ישראל למעצמת קנאביס רפואי במחקר. במהלך שנת 2017 המשיך בקידום המחקר בנושא.

8. שלומי סנדק – 5.8% מהקולות
שלומי סנדק
ותיק פעילי הלגליזציה והקנאביס הרפואי בישראל. בשנת 2017 המשיך בליווי חולים בדרכם לקבלת רשיון קנאביס רפואי, נחשף לראשונה בסרט דוקומנטרי על פועלו וייסד עם אחרים את קואופרטיב מטופלי הקנאביס הרפואי החדש.

9. משה מנקין – 3.6% מהקולות
משה מנקין פעיל חברתי בולט. מנהל קבוצת מטופלי שמן קנאביס 'ריק סימפסון', אשר מוביל את המאבק מול משרד הבריאות להתרת השימוש בשמן RSO לחולי סרטן.

9. ד"ר ברקת שיף – 3.6% מהקולות
ד"ר ברקת שיף היא רופאת הקנאביס המפורסמת בישראל ומתומכות הלגליזציה הבולטות במדינה. בשנת 2017 הובילה את המאבק להקלה על מטופלי הקנאביס הרפואי מול משרד הבריאות.

9. מתן וענונו – 3.6% מהקולות
מתן וענונו הוא סמנכ"ל חברת קנאביס רפואי ופעיל בולט למען לגליזציה וקנאביס רפואי. במהלך השנה האחרונה ממשיך ללוות חולים ומטופלים בעזרה בקבלת רשיון קנאביס רפואי.

10. אביגיל דר – 3.5% מהקולות
אם לילד עם אוטיזם ששמה בשנת 2017 את נושא הטיפול בקנאביס לילדים עם אוטיזם במרכז הדיון הציבורי. מנהלת קבוצת הורים לילדים מטופלי קנאביס, מדריכה ומלווה משפחות.

* כל אנשי השנה 2017 זוכים בכרטיס מועדון 420 במתנה ומתנות נוספות, כהוקרה על פועלם ומאמציהם.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-2017/

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

הדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים של הכנסת חשף לראשונה את מה שחששו ממנו מאות חקלאים ויזמים שקיוו להיכנס לתחום: רפורמת הקנאביס הרפואי 'תתחיל' אולי במהלך 2018, אבל תוטמע בפועל רק ב-2019, אולי אף אחרי 2020.

מלבד החיוכים הציניים של יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, הדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת היה עגום ביותר.

יובל לנדשפט, מנהל יקר

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי:
חייך הרבה – איכזב הרבה

המאוכזבים הגדולים ממה שנחשף היום לראשונה בפה מלא, הם מאות חקלאים ויזמים שקיוו שממש עוד רגע הם נכנסים לענף – וכעת מסתבר שזה ייקח עוד שנים.

בדיון הארוך הודה למעשה לראשונה משרד הבריאות בכשלון נסיונו להטמיע את רפורמת הקנאביס הרפואי בזמן, על אף שלא אמר זאת במפורש.

לנדשפט, מנהל הפרויקט ניסה להיראות אופטימי וחזר שוב ושוב על כך שהרפורמה "תחל ברבעון הראשון של 2018", אך בפועל הודיע בדקה האחרונה של הדיון כי הוא מעריך שהרפורמה כולה תוטמע רק אולי בסוף שנת 2019 ושייצוא קנאביס לחו"ל יתחיל אולי אף רק ב-2020.

אולי בשנת 2020 – רפורמת הקנאביס מתעכבת

"לוחות הזמנים, ומקסימום אני טועה בחצי שנה, המדיקליזציה פה בארץ עשויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2018," אמר, אך הוסיף: "במהלך של שנה תתבצע התחלופה של 32 אלף הרשיונות של המטופלים הקיימים לחדשים – זה ייקח תהליך של שנה ואז יתאזן ואז רוב המטופלים יתחילו לקבל בבתי מרקחת."

כלומר רק בסוף שנת 2018, אולי בתחילת 2019 ואף לאחר מכן, יוכלו לקבל כלל המטופלים את הקנאביס הרפואי שלהם בבתי מרקחת.

"במהלך 2019 נעשה 'פיין טיונינג' (כיוונונים אחרונים), ובסוף 2019 אני חושב שהשוק הזה, אולי חצי שנה קדימה (2020), זה יקרה," המשיך והזהיר: "אני מציע למי ששוקל להיכנס לשוק לעשות זאת בזהירות."

.יעקב ליצמן - רפורמת הקנאביס הרפואי

יעקב ליצמן, שר הבריאות – "בזכותו"
(צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

לגבי תזמון תחילת הייצוא לחו"ל אמר כי "ייצוא בפועל אני חושב שיתחיל בשלהי 2018 או תחילת 2019", תוך שציין "פער טעות של חצי שנה נוספת".

למרות שבקנדה יש כבר רפורמת קנאביס רפואי פעילה, לנדשפט התעקש גם שהוא 'ממציא את הגלגל'. "אנחנו עושים משהו שלא עושים בעולם, בזכות השר ליצמן ששם את המטופל במרכז. זו דרך שאף אחד לא הלך בה מעולם."

מאות חקלאים מחכים – ימשיכו לחכות

עוד מסתבר שאפילו בעניין רופאי הקנאביס החדשים, שכבר הוכשרו לנפק רשיונות בעצמם, יירשם עיכוב משמעותי.

למרות הבטחת משרד הבריאות בדיון קודם לאפשר ל-80 רופאים שכבר הוסמכו להתחיל לעבוד, בפועל גם זה יידחה רק לאחר הטמעת הרפורמה בכללותה, כך לדברי לנדשפט.

הסיבה לכך, לדבריו, היא שעד שלא ניתן יהיה למכור את הקנאביס הרפואי דרך בתי המרקחת, יישמר הקשר בין המטופלים למגדלים. לדברי לנדשפט מדובר בהליך המנוגד להחלטת הממשלה.

מה שמוכיח כנראה את הכישלון של הטמעת הרפורמה הצפויה יותר מכל דבר אחר – ואת האכזבה ואובדן ההשקעות שיחוו החקלאים החדשים שחשבו שהם נכנסים אוטוטו לשוק – הוא מספר האישורים שמשרד הבריאות כבר ניפק:

  • 252 בקשות להקמה של חוות ריבוי (משתלות) כבר הוגשו – מתוכן 152 אושרו.
  • 383 בקשות להקמה של חוות גידול (חממות) כבר הוגשו – מתוכן 242 אושרו (ללא תקן GAP עדיין).
  • 60 בקשות להקמה של מפעלי ייצור כבר הוגשו – מתוכן 29 כבר אושרו (מתוכן רק 2 עברו אישור GMP).
  • 44 בקשות להקמה של בתי מסחר כבר הוגשו – מוכן 22 כבר אושרו.

משמעות חלוקת כ-400 אישורים להקמת חוות ריבוי וגידול קנאביס בישראל, בזמן שכיום יש רק 8 חוות שרק 2 מהן מצליחות להיות רווחיות בשוק של 32 אלף מטופלים בלבד – היא פשיטות רגל צפויות של מאות חקלאים, יזמים ובעלי עניין, חלקם כבר השקיעו זמן, כסף ואנרגיה רבים.

מאחר ו'חוסר הצדקה כלכלית' היא סעיף מפורש ברפורמת הקנאביס הרפואי המאפשר אי-הנפקה של רשיונות גם למאות הגורמים שכבר קיבלו 'אישורים ראשוניים' – בפועל יגדלו קנאביס בישראל רק מספר מצומצם מאוד של חוות, ולא כפי שנדמה.

בנוסף, על מנת לייצא תוצר קנאביס רפואי לחו"ל, יש לעשות זאת רק על בסיס קנאביס שגדל בתקן GAP של תנאי גידול נאותים. כיום בישראל אין אפילו חוות קנאביס אחת שכבר עובדת עם תקן GAP, כלומר גם אם מחר היתה מקבלת חווה כלשהי אישור כזה, לוקח כמה חודשים לגדל את הקנאביס ולהכין אותו לייצוא.

אין גנטיקה של זני קנאביס רפואי מותרים

תקלה נוספת שתעכב משמעותית את תהליך הרפורמה כולו, את הקמת חוות הגידול החדשות וכן את אישור ה-GAP לחוות קיימות – הוא נושא זני הקנאביס הרפואי.

זני הקנאביס הנמצאים כיום בשימוש הובאו מחו"ל ללא הליך מסודר, מה שאומר שהם אינם בעלי האישורים הנדרשים לגידול במסגרת הרפורמה החדשה (פיטו-סניטציה למשל), לא יכולים לגדול בתקן GAP – ובהתאם גם אסורים לייצוא.

לפיכך גם המגדלים הקיימים וגם המגדלים החדשים לא מחזיקים במקור לרכישת זני קנאביס 'כשרים', העומדים בתקנים, ולכן לא יכולים להתחיל לגדל גם אם יקבלו את האישור. בוודאי לא לייצא.

לנדשפט גם הציג את טבלת החלוקה החדשה של הזנים, המבטלת למעלה ממחצית מהזנים הנמצאים כיום בשימוש. נציגי חברות הגידול, שלא נכחו בדיון, הבהירו בשיחה עם המגזין כי אין להם כל כוונה להפסיק את השימוש בזנים הקיימים, שעברו מחקרים ובדיקות ושמטופלים נעזרים בהם כבר שנים.

לנדשפט הסביר כי "יש כבר שני יזמים שהצליחו לייבא גנטיקה של קנאביס מחו"ל" – אך סירב לחשוף מי הם אותם גורמים, איך קיבלו את האישורים לייבא או כיצד נעשה התהליך.

לנדשפט גם לא חשף כי אחת החברות ייבאה את הגנטיקה מארה"ב – זאת לכאורה בניגוד לחוק הפדרלי, כך אנחנו חושפים לראשונה ונפרט בהמשך השבוע לעומק.

עוד טען לנדשפט כי תהליך ה'ייצוב' (הדירות) של זני הקנאביס שיהיו בשימוש במסגרת רפורמת הקנאביס הרפואי, הוא תהליך שייקח שנים ארוכות. בעוד שבדיון טענו כי זהו הליך שלוקח 3-4 שנים, לנדשפט טען שזה ייקח מעט פחות.

משרדי הבט"פ והכלכלה לא אופטימיים

נציג המשרד לבט"פ טען בדיון כי הוא תומך בהליך הייצוא בתנאי שיתלווה לכך תהליך אבטחה ותהליך חינוך והסברה, "זאת כדי שנוכל למנוע זליגה מהחוות אל השוק השחור".

בבט"פ עוד ציינו כי הם כלל לא ערוכים לערוך בדיקות בעשרות ומאות חוות הקנאביס החדשות שיוקמו, אם יוקמו. "נצטרך לגייס אנשים לתפקידים חדשים, להכשיר אותם, ואז לייצר גורם מפקח, זה ייקח זמן," הבהיר נציג המשרד.

גם נציג משרד הכלכלה לא הראה אופטימיות: "יש כאלה שבאים להיפגש איתי, כאלה עם רצון רב, הרבה כסף והרבה השקעה – הם בכלל לא יודעים על מה מבוסס סחר בינלאומי. זה מבוסס על המון רגולציות. אנחנו לא יודעים מה יידרשו המדינות שתתרנה ייבוא של קנאביס מישראל. אף אחד לא לקח את זה בחשבון."

נושא נוסף שיעכב את הייצוא של הקנאביס לחו"ל הוא מה שמכונה בעגה המקצועית 'מחסני בונדד' – אזורים מאובטחים לאחסון בשדות תעופה ונמלים בשלב שלפני הייצוא. מדובר בשטחים אקס-טריטוריאליים שעדיין לא ידוע כיצד יתמודדו עם נושא הקנאביס הרפואי. טרם נקבע הליך מסודר.

לאחר מכן יש צורך בחברות תעופה שיסכימו לשנע את הקנאביס מישראל החוצה – נושא שעדיין כלל לא נבדק. למעשה אין עדיין חברת תעופה שהסכימה לייצא קנאביס מישראל לחו"ל, כך לדברי נציג משרד הכלכלה.

לנדשפט כן שיבח את פרויקט משאף הקנאביס החדש של חברת 'טבע' וטען כי מדובר במוצר מבטיח ביותר ושהתוצאות מצוינות – זאת למרות שטרם פורסמו כל תוצאות והביקורות אינן משבחות. "לא יודעת אם הייתי סומכת על 'טבע' בימים אלו," השיבה לו ח"כ זנדברג.

כל הנ"ל מראים בבירור כי תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי (עליה הוכרז לראשונה בשנת 2013), יימשך עוד זמן רב.

"עושה רושם שיש עוד חסמים," סיכמה ח"כ זנדברג את הדיון. "נקבע דיון המשך בעוד חצי שנה."

קצב התפתחו זה תואם את דבריו של פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שאמר לפני כחצי שנה בראיון למגזין קנאביס שהרפורמה לא תוטמע גם בעוד 10 שנים.

כפי שנטען בכתבת התכנית 'על המשמר' עם לינוי בר-גפן, ששודרה בתאגיד השידור 'כאן' בשבוע שעבר, עד שמדינת ישראל תאשר ייצוא בשנת 2020, הרבה מדינות כבר יקדימו אותה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95/