תגית: רפורמה

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

"מזוודת הסמים": באישור אישי ממנהל היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט נכנסו לישראל מאות שתילי קנאביס במזוודה מארה"ב בעבור חברה ישראלית פרטית – בניגוד לנהלי יבוא סמים וצמחים וללא ידיעת הממשל הפדרלי. מסם מסוכן שלא שווה דבר הפכו השתילים לגנטיקת הקנאביס החוקית היחידה כמעט בישראל וכזו ששווה אף מיליונים. תחקיר מגזין קנאביס וידיעות אחרונות.

נובמבר 2016, נמל התעופה בן גוריון. בחור אמריקאי בן 31 שהגיע זה עתה בטיסה מארצות הברית, שולף מהמסוע לפחות מזוודה אחת מלאה ב־300 שתילי קנאביס מכ-100 זנים שונים. לשוטרים ההמומים בשדה מתברר לאחר בדיקה כי המשלוח הגיע לארץ ללא אישורים מתאימים ובניגוד לכאורה לחוק ולנהלים. אך כעבור זמן קצר מתקבל במפתיע אישורו של בכיר במשרד הבריאות. האישור אמנם מקורי, אבל השתילים, שנחשבים על פי החוק לסמים מסוכנים, הוצאו מארצות־הברית ללא היתר מצד הרשויות שם. לכאורה, הפרה של חוקי ייצוא הסמים של הממשל הפדרלי, של האו"ם ושל פקודת הסמים הישראלית, וגם ללא אישורי פיטוסניטציה (ניקיון) כנדרש לפי חוקי הגנת הצומח בארץ ובחו"ל.

למרות הנהלים החד־משמעיים ולמרות שמדובר היה לכאורה ביבוא סם מסוכן שלא בהתאם לנהלים, בחרו הרשויות – בהנחייתו של הבכיר, מגיסטר יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי — לשחרר את השתילים. לאן? למתקן החברה שאליה יועד הקנאביס מלכתחילה. העברה זו של גנטיקת קנאביס באישור ממשלת ישראל, הפך למעשה את אותה חברה לראשונה בישראל שמחזיקה בגנטיקה "חוקית" לכאורה של קנאביס, כזו התואמת את דרישות נהלי הרפורמה החדשים.

יובל לנדשפט

יובל לנדשפט, מנהל יק"ר: לא רצה לפגוע כלכלית בחברה, אז אישר את היבוא (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

זאת ועוד: מתברר כי במהלך התקופה לנדשפט אישר גם ייבוא דומה של זרעי קנאביס עבור מכון המחקר הממשלתי "וולקני", שבו נפתח לפני כשנתיים מרכז המחקר הממשלתי לקנאביס. אך כאשר חברה אחרת ביקשה לבצע ייבוא דומה, נמסר לה כי מדובר בעבירה על הנהלים ולכן זה לא אפשרי. תחקיר מגזין קנאביס בשיתוף "ידיעות אחרונות" חושף כיצד הייתה שותפה מדינת ישראל – על חוקיה הנוקשים מאוד – לייבוא לא תקין של סמים ולמן 'הלבנה' של גנטיקת קנאביס והפיכתה מלא חוקית בארה"ב לחוקית בישראל.

לפני כשנתיים וחצי הכריז שר הבריאות דאז וסגן השר בהווה, יעקב ליצמן, על מהפכה בתחום הקנאביס הרפואי בישראל: 30 אלף המטופלים בחומר, התחייב, יוכלו לקבל את הטיפול באמצעות מרשם רופא פשוט, ולרכוש את הקנאביס בבתי המרקחת. זאת לצד שרשרת ייצור והפצה בתקנים חדשים, וכן תכניות לייצוא של הקנאביס לחו"ל. אחת המטרות ברפורמה היא להפריד בין שמונה החברות שמגדלות קנאביס ברישיון לבין המטופלים. כלומר, לנתק מגע בין אלה שיש להם לכאורה אינטרס למכור כמה שיותר סחורה, לאלה שחפצים לקבל את הטיפול הטוב ביותר. או בקיצור: במקום שמונה חברות, ייפתח שוק חופשי. כל מי שיעמוד בנהלים יוכל לקבל רישיון. האחריות לביצוע הרפורמה הוטלה על לנדשפט.

אבל בכדי לעמוד בנהלים המחמירים של הרפורמה החדשה, יש להחזיק בגנטיקה חוקית ומקורית של קנאביס, מה שכמעט בלתי אפשרי למצוא בעולם. ואכן, חברות הקנאביס הרפואי בישראל לא הצליחו למצוא מקור שכזה, חלקן עד היום. אבל בספטמבר 2016 הוגשה על ידי חברה אלמונית יחסית בתחום ושאינה אחת מ-8 חברות הקנאביס הרפואי, "אילן ביו" בבעלות ליעם גל־און, בקשה ליק"ר, לאשר לה לייבא שתילי קנאביס מקליפורניה, ארה"ב, במסגרת הרפורמה.

שתילי קנאביס אילן ביו

300 שתילי קנאביס מ-100 זנים שונים הגיעו מארה"ב לישראל ללא אישורים נדרשים – וגדלים היום במתקן חברה פרטית במרכז הארץ

כחודשיים לאחר מכן, למרות שארצות־הברית אינה מתירה כלל ייצוא של קנאביס, ועל אף שלא הציגו תעודות פיטוסניטציה כנדרש על פי חוק הגנת הצומח – עובדה שעלולה לגרום להתפשטות מחלות בצמחים ובחקלאות בכל הארץ ולא רק בקנאביס – הגיע לישראל אותו בחור אמריקאי עם מזוודת הסמים וקיבל מלנדשפט את האישור להכניס לישראל לפחות מזוודה אחת, אדומה מבחוץ וירוקה מבפנים, מלאה בכ-300 שתילי קנאביס.

הבחור האמריקאי, מאמין אדוק בישו וגם שותף עסקי של גל־און, הקים חברה אמריקאית בשם "שמן זית" שחברה אל "אילן ביו". השתילים שהביא לישראל לא החזיקו בתעודות מקור רשמיות מארצות הברית כנדרש, וגם לא קיבלו אישורי ניקיון ההכרחיים לייבוא של כל צמח שנכנס לישראל. למרות זאת, השירות להגנת הצומח במשרד החקלאות והמכס קיבלו את האישור של לנדשפט ושחררו את המזוודה לדרכה. ימים לאחר המשלוח נקבע נוהל חדש שמנע למעשה כל העברה דומה בעתיד. חברה אחרת שביקשה גם היא לייבא קנאביס באותו אופן, נתקלה בתשובה שלילית.

בכך למעשה 'הולבנה' לכאורה גנטיקה של קנאביס לא חוקי מארה"ב שאינה שווה דבר שם, והפכה באישור משרד הבריאות הישראלי לגנטיקת הקנאביס החוקית הראשונה של חברה פרטית בישראל – וכזו ששווה אולי אף מיליונים. ואכן, בחברה לא מסתירים כי בכוונתם לסחור בעתיד בגנטיקת הקנאביס שברשותם – על אף מקורה.

אגב, שבועות אחדים לאחר כניסתו לישראל עם שתילי הקנאביס, נעצר האזרח האמריקאי על ידי המשטרה בעקבות התקף פסיכוטי בו לקה באזור הכנרת. לאחר שהניף מוט ברזל על השוטרים, תוך שהוא צועק 'אש! אש!' באנגלית, הם ירו בו באקדח טייזר ועצרו אותו, תוך שהם מצלמים את זה. בית משפט השלום בנצרת שלח אותו ל־45 ימי מאסר בפועל ו־45 ימי מאסר על תנאי.

https://player.vimeo.com/video/248114010?title=0&byline=0&portrait=0המבריח – נעצר לאחר מספר שבועות בצפון במקרה אחר ללא קשר לפרשה

ג'וזף בונדי, עורך דין מניו יורק שמומחה לחוקי הסמים במדינה, מסביר שהנהלים האמריקאים אינם מאפשרים כלל להוציא סמים מהמדינה. "ישנם נהלים מחמירים ביותר לייצוא של תרופות וסמים, כולל קנאביס, מארצות־הברית", הוא אומר. "עוד בטרם ניתן לבקש אישור לייצוא חומר מבוקר מארה"ב, על המבקש להיות גורם רשום ומורשה על ידי מנהל אכיפת הסמים האמריקאי (DEA) לייצוא הסם עוד בטרם מוגשת הבקשה לייצוא הסם. נוסף על כך, כדי להשיג את אישור היצוא בפועל, על המדינה המייבאת לספק תעודת ייבוא או מכתב אי התנגדות שהוציאה הרשות הלאומית המוסמכת המתאימה, ובה מפורט כי החומר ישמש למטרות מדעיות או רפואיות בלבד, בצירוף הצהרה כי החומרים לא ייוצאו מחדש ולא ישמשו למטרות מסחר. נכון להיום אני לא מכיר תקדים ציבורי לייצוא קנאביס מארצות הברית".

בתגובה לחשיפה הסבירו השבוע במשרד הבריאות שהשתילים נמצאים במתקן "אילן ביו" לצורך "הסגר", וכבר כשנה שהם גדלים בחממות החברה באזור השרון. מביקורים שערכנו שם לאחרונה, עולה חשש כי המקום אינו עומד בנהלי האבטחה המחמירים: לא ראינו שומר כנדרש, ובמקום מועסקים עובדים זרים שאף לנים בשטח המתקן בניגוד לנוהל הקובע כי בחוות לגידול קנאביס מותרת עבודה של אזרחי ישראל בלבד.

גורם המקורב ללנדשפט טען השבוע כי מנהל היק"ר שמע אודות המזוודה רק כשכבר הייתה על המטוס בדרך לישראל, ולדבריו לא רצה שייגרם נזק כלכלי אדיר לחברה ולכן אישר זאת באופן חריג, על אף הבעייתיות מול אמנת הסמים המחמירה של האו"ם ושלל חוקי יבוא סמים וצמחים של ישראל וארה"ב.

"בהברחה זו עבר לכאורה יובל לנדשפט עבירות חמורות על שורת נהלים בינלאומיים ומקומיים של ייצוא וייבוא של צמחים, כמו גם על שורת חוקי סמים מחמירים במיוחד, כולל עבירות על החוקים הפדרליים בארה"ב, אי כיבוד אמנת הסמים של האו"ם וכמובן אי עמידה בפקודת הסמים הישראלית," קובעים עו"ד יניב פרץ ועו"ד איתן כבריאן. "מדובר כאן בעבירת ייבוא והחזקת סם מסוכן לכל דבר. בהנחה והממשל הפדרלי בארה"ב לא אישר את ההליך והוא ככל הנראה לא, הרי שמדובר בשורת עבירות פדרליות חמורות ביותר, החל מיצוא סם שלא לצריכה עצמית ועבירת יבוא סם שלא לצריכה עצמית. לפי החלטת ממשלה 1587, המבוססת על אמנת האו"ם לסמים נרקוטיים ושנקבעה עצמה בין השאר על ידי יק"ר, נראית סטייה ניכרת מהאמור, בכך שהאחריות על המצאת אישור מהמדינה המייצאת היא של משרד הבריאות הישראלי. מדובר בחריגה מסמכות ולכאורה גם בקבלת דבר במרמה, כמו גם לכאורה אספקת טובות הנאה לחברה פרטית בניגוד לכללים."

אך "אילן ביו" אינה היחידה שנהנתה מהאישור הייחודי. גם "מכון וולקני" – גוף המחקר הממשלתי שבו נפתח לפני כשנתיים לראשונה מרכז המחקר הלאומי בקנאביס – מחזיק בגנטיקת קנאביס "תקנית" לכאורה. במקרה הזה פנו נציגי וולקני לממשלת הולנד בבקשה לייבא זרעי קנאביס תקניים, אך נענו בשלילה. במקום זאת הביאו לדבריהם את הזרעים ממדינות אחרות.

יעקב ליצמן

משרד הבריאות: "החברה עדיין לא הציגה אישורים" (צילום: פלאש90)

לנדשפט, שמונה לתפקידו בשנת 2013 על ידי שרת הבריאות דאז יעל גרמן, הוא רוקח במקצועו, מנהל לשעבר של סניף בית מרקחת של 'סופר-פארם' שהיה מעורב בתחילת דרכו בתפקיד בניסיון להעביר את השליטה הבלעדית בענף הקנאביס הרפואי, ללא מכרז, לידיה של החברה הפרטית "שראל". רק אחרי מאבק ציבורי ומשפטי במסגרתו אף הגיש נגדו ח"כ לשעבר משה פייגלין קובלנה שלא זכתה לתשובה, בוטלה התוכנית והושקה הרפורמה החדשה.

ראוי לציין כי מאז הפרסומים על הרפורמה, הגישו יותר מ־300 יזמים וחקלאים את מועמדותם לגידול קנאביס רפואי, ורבים מהם גם קיבלו אישור ראשוני בדמות מספר עוסק. אבל רישיונות לגידול בפועל לא ניתנו עד כה בגלל המגבלות והנהלים הנוקשים. דווקא "אילן ביו" הצליחה לעמוד בתקן המחמיר ומחזיקה בגנטיקה של קנאביס שניתן לכאורה לגדל בישראל, למכור בבתי מרקחת ולייצאה לחו"ל.

אלא שמיד לאחר שהייבוא שלה קיבל את ההיתר של לנדשפט, הממונה על יישום הרפורמה, נסגרו השערים ואף חברה אחרת לא קיבלה אישור להשתמש באותה שיטה. עובדה זו מעניקה ל"אילן ביו" יתרון מסחרי משמעותי ויקר ערך על פני שאר העוסקים בענף ומעוררת גם אצלם ביקורת קשה ושורה של תהיות.

לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות, הודו שם השבוע כי לפחות באחד המקרים נכנס הקנאביס לישראל ללא היתר יצוא מארה"ב, ולפיכך בניגוד לנהלים. עוד מסרו כי האישור ל"אילן ביו" להחזיק את הקנאביס המדובר ניתן רטרואקטיבית. במשרד טענו כי היה מדובר בעצם ב"ניסוי", אך לא הסבירו מדוע דווקא אותה חברה נבחרה ל"ניסוי" ומדוע לא פורסם מכרז או הוצע לחברות קנאביס אחרות לבצעו. הם גם לא פירטו מדוע שונו הנהלים שבועות ספורים לאחר כניסת מזוודת הסמים וכיצד זה שבחברה מחזיקים כיום ואף מתכוונים לסחור בחומר שהגיע בתור "ניסוי" בניגוד לתקנות.

יובל לנדשפט אבי בוסקילה שראל

יובל לנדשפט מנהל יק"ר (ימין) עם אבי בוסקילה מנכ"ל חברת "שראל" (תמונה: פייסבוק)

פנינו אל ה-FDA, אל ה-DEA ואל משרדי התובע הכללי של ארה"ב ורשויות נוספות במספר שאלות, כולל האם בכוונתם לדרוש השמדה של הגנטיקה שהגיעה לישראל ללא אישור השלטונות האמריקאים, ואנו ממתינים לתשובתם בעניין זה.

ממשרד הבריאות נמסר: "עוד לפני שהיחידה לקנאביס רפואי פרסמה נהלים ליבוא קנאביס, ובכלל זה חומר צמחי, פנו מנהלי החברה בבקשה ליבוא קווים גנטיים ('זנים'). גם ליחידה לקנאביס רפואי היה הנושא חדש לחלוטין, ויחד עם השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ומחלקת ייבוא סמים באגף הרוקחות שקלנו את המקרה כ'קייס־סטאדי'. היבוא קיבל אישורי הגנת הצומח, אך טרם קבלת מלוא האישורים בוצע היבוא, הוכנס ללא הצגתו לנציג הגנת הצומח בשדה התעופה – ולכן עבר בדיקות ניקיון לקבלת היתר משירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות והוכנס להסגר בתנאים מחמירים שקבע שהייחורים יגודלו בתנאי מעבדה בחברת 'אילן ביו', בפיקוח הגנת הצומח, ואין להוציא ייחורים אלו מהמעבדה. כמו כן נדרשה החברה להמציא את אישורי מדינת המקור ליצוא, כתנאי לשימוש כלשהו בייחורים. בדצמבר 2016 פורסמו הנחיות משולבות של היחידה לקנאביס רפואי, שירותי הגנת הצומח, משרד החקלאות ואגף הרוקחות לדרכי היבוא של קנאביס לישראל. בקשת יבוא נוספת מאותו מקור של החברה נדחתה, שכן החברה עדיין לא הציגה את אישור הגורמים המוסמכים בארץ המוצא כי יצוא הקנאביס מתחומה מאושר – כנדרש בהנחיות. לחברה עדיין אין אישורי תנאי האיכות IMC-GAP וכל שכן אישור למכירה. ישנם עוד מספר גורמים שביצעו כחוק ועפ"י ההנחיות יבוא של קנאביס הניתן לריבוי (ייחורים/זרעים/תרביות רקמה וכ"ו ) וגורמים נוספים העושים כן באינטנסיביות בימים אלו."

מ"אילן ביו" נמסר בתגובה: "חברת 'אילן ביו' עוסקת בין השאר במחקר וטיפוח של טכנולוגיות לריבוי ריקמה בצמחים (פירות וירקות) לרבות צמחי קנאביס רפואי ובעלת כל האישורים הנדרשים. הייחורים שהובאו לישראל בשנת 2016 היו בעלי תעודה פיטוסניטרית, קיבלו את האישורים הנדרשים, והוצבו בקרנטינה (הסגר) בפיקוח של מחלקת הגנת הצומח של משרד החקלאות. חשוב לציין כי טרם התקבל אישור למסחור זנים אלו. רק בחודש דצמבר 2016 ולאחר מועד היבוא המדובר, נכנסו לתוקף תקנות היבוא של צמחי קנאביס, בהן הדרישה להציג אישורי מדינת המקור ליצוא. מהשאלות שהופנו לחברה עולה כי ציר הזמן טושטש תוך ניסיון להכפשת החברה והצגת תמונה שקרית, במטרה ככל הנראה לשרת חלק מהמגדלים הקיימים אשר מנסים לשווא לחסום את השוק לתחרות, כאשר למעשה מקור החומר הצמחי שבו הם סוחרים מזה שנים הגיע למדינת ישראל ללא כל אישור ו/או בדיקות כלשהן. הרפורמה המבורכת שמובילה ממשלת ישראל תביא לסיומו של עידן חשוך ופיראטי בתחום, שכפי שאנו למדים מתובענה ייצוגית שהוגשה, גרם ככל הנראה לאספקה של קנאביס רפואי לחולים כשהוא מכיל כמויות עצומות של כימיקלים".

ממשטרת ישראל נמסר: "על פי חוק, תחום הקנאביס הרפואי בישראל הוא באחריות משרד הבריאות, ומשכך הוא האחראי על ההסדרה בתחום. הבקשות לאבחון המסוכנות הפלילית עבור מבקשי רישיון עיסוק בתחום זה מגיעות למשטרה ממשרד הבריאות".

מרשות המסים נמסר: "אין באפשרותנו להתייחס למקרה הנ"ל".

תגובת מכון וולקני: "יבוא זני הקנאביס נעשה בהתאם לדרישות החוק ובתאום הרשויות הרלוונטיות, וכל הזרעים שנמצאים ברשותנו יובאו לאחר קבלת האישורים הנדרשים מהיק"ר ומהשירותים להגנת הצומח. מכון וולקני ייבא זרעי קנאביס מבנקי גנים בעולם".

ממשרד החקלאות נמסר: "באחריות משרד הבריאות לבדוק את אישור המדינה ליצוא זרעי הקנאביס. ככלל, אין אישור לגדל חומר שמקורו בייבוא לא חוקי. יחידת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מחייבים בהסגר כל תוצרת חקלאית, הכוללת גם צמח המוגדר כסם, טרם השימוש. חברה השותפה למחקר קנאביס עם מכון וולקני ביקשה לייבא קווים גנטיים של קנאביס בספטמבר 2016, אולם מאחר שהייבוא הוכנס לארץ ללא הצגתו לנציג השירותים להגנת הצומח בשדה התעופה, משרד החקלאות העביר את המשלוח לבדיקות במשרד, ואף הכניסו להסגר בתנאים מחמירים. רק לאחר מכן, קיבלה החברה את אישור הייבוא. בדומה לכך, גם בעת כניסתו של הקנאביס מחברת 'אילן ביו' ללא האישור הנדרש, הוחלט כי עליו לשהות ממושכות בהסגר".

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%90%d7%a8/

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

הדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים של הכנסת חשף לראשונה את מה שחששו ממנו מאות חקלאים ויזמים שקיוו להיכנס לתחום: רפורמת הקנאביס הרפואי 'תתחיל' אולי במהלך 2018, אבל תוטמע בפועל רק ב-2019, אולי אף אחרי 2020.

מלבד החיוכים הציניים של יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, הדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת היה עגום ביותר.

יובל לנדשפט, מנהל יקר

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי:
חייך הרבה – איכזב הרבה

המאוכזבים הגדולים ממה שנחשף היום לראשונה בפה מלא, הם מאות חקלאים ויזמים שקיוו שממש עוד רגע הם נכנסים לענף – וכעת מסתבר שזה ייקח עוד שנים.

בדיון הארוך הודה למעשה לראשונה משרד הבריאות בכשלון נסיונו להטמיע את רפורמת הקנאביס הרפואי בזמן, על אף שלא אמר זאת במפורש.

לנדשפט, מנהל הפרויקט ניסה להיראות אופטימי וחזר שוב ושוב על כך שהרפורמה "תחל ברבעון הראשון של 2018", אך בפועל הודיע בדקה האחרונה של הדיון כי הוא מעריך שהרפורמה כולה תוטמע רק אולי בסוף שנת 2019 ושייצוא קנאביס לחו"ל יתחיל אולי אף רק ב-2020.

אולי בשנת 2020 – רפורמת הקנאביס מתעכבת

"לוחות הזמנים, ומקסימום אני טועה בחצי שנה, המדיקליזציה פה בארץ עשויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2018," אמר, אך הוסיף: "במהלך של שנה תתבצע התחלופה של 32 אלף הרשיונות של המטופלים הקיימים לחדשים – זה ייקח תהליך של שנה ואז יתאזן ואז רוב המטופלים יתחילו לקבל בבתי מרקחת."

כלומר רק בסוף שנת 2018, אולי בתחילת 2019 ואף לאחר מכן, יוכלו לקבל כלל המטופלים את הקנאביס הרפואי שלהם בבתי מרקחת.

"במהלך 2019 נעשה 'פיין טיונינג' (כיוונונים אחרונים), ובסוף 2019 אני חושב שהשוק הזה, אולי חצי שנה קדימה (2020), זה יקרה," המשיך והזהיר: "אני מציע למי ששוקל להיכנס לשוק לעשות זאת בזהירות."

.יעקב ליצמן - רפורמת הקנאביס הרפואי

יעקב ליצמן, שר הבריאות – "בזכותו"
(צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

לגבי תזמון תחילת הייצוא לחו"ל אמר כי "ייצוא בפועל אני חושב שיתחיל בשלהי 2018 או תחילת 2019", תוך שציין "פער טעות של חצי שנה נוספת".

למרות שבקנדה יש כבר רפורמת קנאביס רפואי פעילה, לנדשפט התעקש גם שהוא 'ממציא את הגלגל'. "אנחנו עושים משהו שלא עושים בעולם, בזכות השר ליצמן ששם את המטופל במרכז. זו דרך שאף אחד לא הלך בה מעולם."

מאות חקלאים מחכים – ימשיכו לחכות

עוד מסתבר שאפילו בעניין רופאי הקנאביס החדשים, שכבר הוכשרו לנפק רשיונות בעצמם, יירשם עיכוב משמעותי.

למרות הבטחת משרד הבריאות בדיון קודם לאפשר ל-80 רופאים שכבר הוסמכו להתחיל לעבוד, בפועל גם זה יידחה רק לאחר הטמעת הרפורמה בכללותה, כך לדברי לנדשפט.

הסיבה לכך, לדבריו, היא שעד שלא ניתן יהיה למכור את הקנאביס הרפואי דרך בתי המרקחת, יישמר הקשר בין המטופלים למגדלים. לדברי לנדשפט מדובר בהליך המנוגד להחלטת הממשלה.

מה שמוכיח כנראה את הכישלון של הטמעת הרפורמה הצפויה יותר מכל דבר אחר – ואת האכזבה ואובדן ההשקעות שיחוו החקלאים החדשים שחשבו שהם נכנסים אוטוטו לשוק – הוא מספר האישורים שמשרד הבריאות כבר ניפק:

  • 252 בקשות להקמה של חוות ריבוי (משתלות) כבר הוגשו – מתוכן 152 אושרו.
  • 383 בקשות להקמה של חוות גידול (חממות) כבר הוגשו – מתוכן 242 אושרו (ללא תקן GAP עדיין).
  • 60 בקשות להקמה של מפעלי ייצור כבר הוגשו – מתוכן 29 כבר אושרו (מתוכן רק 2 עברו אישור GMP).
  • 44 בקשות להקמה של בתי מסחר כבר הוגשו – מוכן 22 כבר אושרו.

משמעות חלוקת כ-400 אישורים להקמת חוות ריבוי וגידול קנאביס בישראל, בזמן שכיום יש רק 8 חוות שרק 2 מהן מצליחות להיות רווחיות בשוק של 32 אלף מטופלים בלבד – היא פשיטות רגל צפויות של מאות חקלאים, יזמים ובעלי עניין, חלקם כבר השקיעו זמן, כסף ואנרגיה רבים.

מאחר ו'חוסר הצדקה כלכלית' היא סעיף מפורש ברפורמת הקנאביס הרפואי המאפשר אי-הנפקה של רשיונות גם למאות הגורמים שכבר קיבלו 'אישורים ראשוניים' – בפועל יגדלו קנאביס בישראל רק מספר מצומצם מאוד של חוות, ולא כפי שנדמה.

בנוסף, על מנת לייצא תוצר קנאביס רפואי לחו"ל, יש לעשות זאת רק על בסיס קנאביס שגדל בתקן GAP של תנאי גידול נאותים. כיום בישראל אין אפילו חוות קנאביס אחת שכבר עובדת עם תקן GAP, כלומר גם אם מחר היתה מקבלת חווה כלשהי אישור כזה, לוקח כמה חודשים לגדל את הקנאביס ולהכין אותו לייצוא.

אין גנטיקה של זני קנאביס רפואי מותרים

תקלה נוספת שתעכב משמעותית את תהליך הרפורמה כולו, את הקמת חוות הגידול החדשות וכן את אישור ה-GAP לחוות קיימות – הוא נושא זני הקנאביס הרפואי.

זני הקנאביס הנמצאים כיום בשימוש הובאו מחו"ל ללא הליך מסודר, מה שאומר שהם אינם בעלי האישורים הנדרשים לגידול במסגרת הרפורמה החדשה (פיטו-סניטציה למשל), לא יכולים לגדול בתקן GAP – ובהתאם גם אסורים לייצוא.

לפיכך גם המגדלים הקיימים וגם המגדלים החדשים לא מחזיקים במקור לרכישת זני קנאביס 'כשרים', העומדים בתקנים, ולכן לא יכולים להתחיל לגדל גם אם יקבלו את האישור. בוודאי לא לייצא.

לנדשפט גם הציג את טבלת החלוקה החדשה של הזנים, המבטלת למעלה ממחצית מהזנים הנמצאים כיום בשימוש. נציגי חברות הגידול, שלא נכחו בדיון, הבהירו בשיחה עם המגזין כי אין להם כל כוונה להפסיק את השימוש בזנים הקיימים, שעברו מחקרים ובדיקות ושמטופלים נעזרים בהם כבר שנים.

לנדשפט הסביר כי "יש כבר שני יזמים שהצליחו לייבא גנטיקה של קנאביס מחו"ל" – אך סירב לחשוף מי הם אותם גורמים, איך קיבלו את האישורים לייבא או כיצד נעשה התהליך.

לנדשפט גם לא חשף כי אחת החברות ייבאה את הגנטיקה מארה"ב – זאת לכאורה בניגוד לחוק הפדרלי, כך אנחנו חושפים לראשונה ונפרט בהמשך השבוע לעומק.

עוד טען לנדשפט כי תהליך ה'ייצוב' (הדירות) של זני הקנאביס שיהיו בשימוש במסגרת רפורמת הקנאביס הרפואי, הוא תהליך שייקח שנים ארוכות. בעוד שבדיון טענו כי זהו הליך שלוקח 3-4 שנים, לנדשפט טען שזה ייקח מעט פחות.

משרדי הבט"פ והכלכלה לא אופטימיים

נציג המשרד לבט"פ טען בדיון כי הוא תומך בהליך הייצוא בתנאי שיתלווה לכך תהליך אבטחה ותהליך חינוך והסברה, "זאת כדי שנוכל למנוע זליגה מהחוות אל השוק השחור".

בבט"פ עוד ציינו כי הם כלל לא ערוכים לערוך בדיקות בעשרות ומאות חוות הקנאביס החדשות שיוקמו, אם יוקמו. "נצטרך לגייס אנשים לתפקידים חדשים, להכשיר אותם, ואז לייצר גורם מפקח, זה ייקח זמן," הבהיר נציג המשרד.

גם נציג משרד הכלכלה לא הראה אופטימיות: "יש כאלה שבאים להיפגש איתי, כאלה עם רצון רב, הרבה כסף והרבה השקעה – הם בכלל לא יודעים על מה מבוסס סחר בינלאומי. זה מבוסס על המון רגולציות. אנחנו לא יודעים מה יידרשו המדינות שתתרנה ייבוא של קנאביס מישראל. אף אחד לא לקח את זה בחשבון."

נושא נוסף שיעכב את הייצוא של הקנאביס לחו"ל הוא מה שמכונה בעגה המקצועית 'מחסני בונדד' – אזורים מאובטחים לאחסון בשדות תעופה ונמלים בשלב שלפני הייצוא. מדובר בשטחים אקס-טריטוריאליים שעדיין לא ידוע כיצד יתמודדו עם נושא הקנאביס הרפואי. טרם נקבע הליך מסודר.

לאחר מכן יש צורך בחברות תעופה שיסכימו לשנע את הקנאביס מישראל החוצה – נושא שעדיין כלל לא נבדק. למעשה אין עדיין חברת תעופה שהסכימה לייצא קנאביס מישראל לחו"ל, כך לדברי נציג משרד הכלכלה.

לנדשפט כן שיבח את פרויקט משאף הקנאביס החדש של חברת 'טבע' וטען כי מדובר במוצר מבטיח ביותר ושהתוצאות מצוינות – זאת למרות שטרם פורסמו כל תוצאות והביקורות אינן משבחות. "לא יודעת אם הייתי סומכת על 'טבע' בימים אלו," השיבה לו ח"כ זנדברג.

כל הנ"ל מראים בבירור כי תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי (עליה הוכרז לראשונה בשנת 2013), יימשך עוד זמן רב.

"עושה רושם שיש עוד חסמים," סיכמה ח"כ זנדברג את הדיון. "נקבע דיון המשך בעוד חצי שנה."

קצב התפתחו זה תואם את דבריו של פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שאמר לפני כחצי שנה בראיון למגזין קנאביס שהרפורמה לא תוטמע גם בעוד 10 שנים.

כפי שנטען בכתבת התכנית 'על המשמר' עם לינוי בר-גפן, ששודרה בתאגיד השידור 'כאן' בשבוע שעבר, עד שמדינת ישראל תאשר ייצוא בשנת 2020, הרבה מדינות כבר יקדימו אותה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95/

ארדן תקע את רפורמת הקנאביס הרפואי – ואיזה מסכנים החקלאים

ארדן תקע את רפורמת הקנאביס הרפואי – ואיזה מסכנים החקלאים

ארדן תקע את רפורמת הקנאביס הרפואי – ואיזה מסכנים החקלאים

איפה חוות הקנאביס החדשות והחלוקה בבתי מרקחת? מסתבר שחצי שנה אחרי שכבר היתה אמורה להיכנס לתוקפה, רפורמת הקנאביס הרפואי של ליצמן תקועה לפחות עד לקראת 2018, כך לדברי בכירי משרדו. הסיבה: התנגדות השר ארדן להקמת עשרות חוות גידול בכל הארץ. החקלאים חוששים והמטופלים מתאגדים.

רפורמת הקנאביס הרפואי של שר הבריאות יעקב ליצמן הולכת והופכת אט אט ל’דפורמה’, עיוות צורה, של מה שהוצג לציבור עוד בשנת 2015 כמהפכה שכבר נמצאת מעבר לפינה. בשטח, במציאות, הדברים נראים אחרת לגמרי. הכותרות המבטיחות על בתי מרקחת שימכרו קנאביס, על חוות גידול שחקלאים יפתחו בכל הארץ, על יצוא ישראלי לחו”ל ועל קנאביס במרשם רופא – הולכות ונראות יותר ויותר כמו חזון אוטופי שבואו אינו ידוע.

ליצמן הבטיח אמנם כי התנעת הרפורמה תחל עם כניסת שנת 2017 – וזכה על כך בכותרות מהללות בתקשורת כולה – אך בכירי משרדו מודים בחודשים האחרונים, באיחור של חצי שנה ממועד ההתנעה והפעם בשקט וללא כותרות בתקשורת, על דחייה של שנה נוספת במועד כניסת הרפורמה לתוקפה – רק לקראת תחילת שנת 2018.

אין יצוא = אין רפורמה

אך מה הסיבה האמיתית לדחייה? את זה לא סיפרו במשרד הבריאות. מי שמספר זאת בשבילם הוא פקיד ממשלתי בשם יואל הדר, יועצו המשפטי של השר גלעד ארדן, הזכור לותיקי התחום כמי שדוחף עוד משנת 2010 לסגירת ענף גידול הקנאביס המקומי ומעבר לייבוא של קנאביס ממדינה באירופה.

כמו מאז 2010, גם בדיון האחרון שנערך בועדת הסמים של הכנסת בנושא רפורמת הקנאביס הרפואי, הדר הסביר כי הוא וארדן לא מתכוונים לאשר את הקמתן של עשרות חוות קנאביס רפואי בכל אזורי הארץ כפי שמבטיחה תכנית הרפורמה. השניים, בעידוד המשטרה כמובן, חוששים שעשרות חוות שכאלו משמעותן למעשה עשרות נקודות זליגה של קנאביס רפואי לשוק הפנאי הבלתי חוקי. “זה מסכן את בני הנוער בארץ ובעולם,” הסביר הדר בדיון וטען כי “עד שלא תהיה הסדרה של הרפורמה בישראל, לא יאושר ייצוא לחו”ל”.

וכיצד יכול משרד ממשלתי אחד למנוע רפורמה שכבר אושרה בממשלה לפני שנה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה – כולל השר ארדן עצמו? בגלל שבכל הנוגע להצטרפות של חקלאים חדשים לענף, רפורמת הקנאביס הרפואי מבוססת לחלוטין על אישור של יצוא קנאביס רפואי לחו”ל, כפי שבא לידי ביטוי בשתי מילים בחוברת הרפורמה הארוכה והן: ‘הצדקה כלכלית’. בלעדיה אין קיום לחוות גידול חדשות.

גם במשרד החקלאות מסכימים עם הטענה כי ללא אישור של יצוא לא תוכל הרפורמה לצאת לדרך. מספר המטופלים הנוכחי, עדיין פחות מ-30,000 בלבד, אינו מצדיק הקמה של חוות נוספות מעבר ל-8 הקיימות, כך הסביר באותו הדיון בכנסת נציג המשרד חנן בזק. אפילו אם יאושר יצוא, אמר, מספרן לא יגיע למספר כמו ‘300 חוות בכל הארץ’ כפי שהבטיחו לאחרונה בעלי עניין לעשרות החקלאים שכבר קיבלו אישורים ראשוניים להקמת החוות.

מסיבה זו כנראה אמר לאחרונה פרופ’ רוני גמזו בראיון למגזין קנאביס כי לדעתו הרפורמה לא תצא לפועל גם בעוד 10 שנים. מדובר כזכור במי שהיה מנכ”ל משרד הבריאות עד לאחרונה ומי שבמשך 5 שנים שימש כמוציא ומביא של הענף המתגבש. כשנשאל בראיון מה היתה הטעות שלו, השיב שייתכן שהקשיב קצת יותר מדי להפחדות של גורמי האכיפה, המשרד לבט”פ והמשטרה – בדיוק כפי שנכנעים לכאורה כעת גם מחליפיו בתפקיד.

קנאביס בבתי מרקחת?

אבל חוות הגידול של חקלאים חדשים הן רק חלק ממה שהובטח כמובן ברפורמה. קנאביס בבתי מרקחת, שדיווחים אודותיו אנו שומעים מזה למעלה משנתיים, כנראה גם לא יהיה בקרוב, בעיקר מאחר וחברת ‘סופר-פארם’ (שהגישה את מרבית הבקשות להצטרפות עד כה) גוזרת קופון של 50% לפחות על כל מוצר שנמכר אצלה על המדפים. משמעות הדבר היא נסיקה עתידית במחירי הקנאביס הרפואי לחולים, מה שיוביל בודאי להגשת בג”צ מצד המטופלים ועל כן מהלך זה ‘נתקע’ גם הוא.

קנאביס במרשם רופא גם כן לא נראה באופק, למרות ש-4 מחזורים של קורס הקנאביס החדש לרופאים כבר הסתיימו. חלק גדול מ-69 הרופאים שכבר הוכשרו לתפקיד – אך לא הוסמכו עדיין – טוענים שהקורס הזה הופך אותם לפקידים של משרד הבריאות ללא שום יכולת החלטה מקצועית.

אך מלבד בתי המרקחת שלא נפתחו, מרשמי קנאביס מרופאים שטרם ניתנו, חוות גידול של חקלאים בכל הארץ שלא הוקמו, ייצוא ישראלי לחו”ל שנתקע גם כן ומרפאות כאב שעדיין לא מוכנות לספק שירות לחולים למרות הבטחות מפורשות של משרד הבריאות – יש גם את רשימת ההתוויות המזכות בקנאביס רפואי, אליה לא נוספה אפילו מחלה אחת בשנתיים האחרונות מאז נכנס ליצמן לתפקידו, זאת לצד שירות כושל ביק”ר, זמני המתנה של שעתיים ויותר בטלפון, תקלות מחשוב ששולחות הודעות שווא לחולים וחודשי המתנה ארוכים לטיפול בבקשות בכתב, שוב – למרות הבטחות שר הבריאות עצמו על קיצורן ל-15 ימים בלבד.

ליצמן, שכבר הבטיח כאמור בפומבי לא פעם שהרפורמה תיכנס לתוקפה בתחילת 2017, די כועס על שנאלץ להפר הבטחותיו אחת לאחר השנייה. מקורבים אליו מספרים על מתח אמיתי ששורר בעניין זה במשרדים. כשברקע הוא מתמודד עם ביקורות נוקבות על פרשת מעטפות הכסף בלשכתו, קידום מוזר של חברות הסיגריות בישראל וכניעה לתאגידים בקמפיין המלחמה בסוכר – נראה שהקנאביס הרפואי הוא הדבר היחיד ששומר לו קצת על תדמית הסב החביב שטיפח עד כה ובעזרתו הוא מקבל מעט כותרות חיוביות.

השמועות מספרות שכדי לנסות ואולי להצליח לעשות לארדן מט מפתיע בכל זאת ולאשר את הייצוא בדרך עקיפה בעזרתה תפתחנה חוות הקנאביס הרפואי בכל הארץ, ליצמן עובד בימים אלו על הכנת הצעת חוק חדשה – הצעה שתגיש למעשה את מסמך הרפורמה לאישור בחקיקה, שלא כמו האישור בקיץ הקודם בהצעת מחליטים של הממשלה בלבד. אין לכך עדיין אישור ובהחלט ייתכן שמדובר בשמועות בלבד.

ואיזה מסכנים החקלאים והחולים

בפועל, מכל הבטחות הרפורמה, טרם הושלם ולו הליך אחד בה. מי שנפגע כאן, מלבד החקלאים שעלולים כאמור לאבד את המכנסיים, הם כרגיל המטופלים עצמם, שסובלים בדיוק כפי שסבלו עד היום – מתוצרת באיכות לא מספיק גבוהה, משירות לא מספיק טוב ומתנאי רשיון נוקשים המטילים עליהם מיני איסורים, הגבלות והוצאות כספיות גבוהות.

מי שסובל לא פחות הם אלו החולים המעוניינים לקבל רשיון שנאלצים להשלים לפני כן שנה של טיפול בכדורים ותרופות מרשם מסוכנות, בהוראת משרד הבריאות כתנאי לאספקת רשיון קנאביס. מאחר והם נדחים בבושת פנים במרפאות הכאב הציבוריות, רבים מהם נופלים בפח לעוקצים ועוקצות הפועלות לכאורה במסווה של חברות למימוש זכויות רפואיות למשל וגובות מהם בשיתוף עם גורמים בתעשיה אלפי שקלים, אפילו עד 10 אלף ש”ח, על שירות אותו ניתן לקבל גם במחירים של 0 עד 500 ש”ח לכל היותר.

מה שעשוי בכל זאת לקדם את הטמעת הרפורמה היא התאגדות חדשה של מטופלי קנאביס, שלראשונה יאחדו כוחות לקראת כניסת התאגידים הגדולים לשוק. מטרת הקואופרטיב, ‘קנאטיב’, הוא לייצג אותם ככח קהילה ורכישה מול גורמים בענף ומחוצה לו, לקדם שיפור בבמחיר התרופה החודשי, באיכות ובשירות, ולהוות בית לאלו שהם בסופו של יום המממנים את הענף מכיסם. חולים שירצו לנסות לקבל רשיון יוכלו לעשות זאת דרך הקואופרטיב במקום לשלם אלפי שקלים לשרלטנים, ומגדלי קנאביס רפואי חדשים יוכלו לחתום על הסכמי רכש מול המטופלים, כך שתהיה אותה ‘הצדקה כלכלית’ לקיומם גם ללא אישור של יצוא לחו”ל.

השר ארדן, כך נראה, שם עצמו כחומה נגד נושא הייצוא, כשגם המודל שלו למעבר צפוי לקנסות במקום הפללה של צרכני קנאביס בשוק הפנאי – לא באמת יפסיק את ההפללה על פי חוק. אם ליצמן לא יצליח לעמוד מול ארדן ולהביא לאישור הייצוא לחו”ל, ייתכן שהתנעת הרפורמה תתעכב עוד זמן רב.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/06/%d7%90%d7%a8%d7%93%d7%9f-%d7%aa%d7%a7%d7%a2-%d7%90%d7%aa-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99/

'פרמאביס' תפתח זני קנאביס תוצרת הארץ

'פרמאביס' תפתח זני קנאביס תוצרת הארץ

'פרמאביס' תפתח זני קנאביס תוצרת הארץ

החברה הישראלית החדשה ‘פרמאביס’ חתמה על הסכם בשווי 6 מיליון ש”ח עם מכון הקנאביס הלאומי, במסגרתו לראשונה יפותחו זני קנאביס ישראליים לפי תקן מסודר ומאפיינים ביוכימיים מדויקים. הסכום יממן את המחקר, שיימשך שלוש שנים, ואת שיפוץ ומיגון חממת הקנאביס הממשלתית במכון ‘וולקני’. בתמורה החברה תרוויח ממכירות הזנים בארץ ובחו”ל.

במסגרת הרפורמה עליה עמלים במשרד הבריאות בימים אלו, יפותחו במהלך השנים הקרובות זני קנאביס ישראליים מקוריים, שלראשונה אמורים להיות אחידים ובעלי נתוני קנבינואידים קבועים וידועים מראש, כמו גם הרכב גנטי ומאפיינים מדויקים אחרים, זאת בניגוד לזני הקנאביס המשווקים כיום ל-30,000 מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל (כ-90 זנים בסה”כ של 8 חברות) שאינו ידוע. את המשימה ‘לייצר’ את הזנים החדשים קיבל עליו כפי שחשפנו לראשונה כאן, מכון ‘וולקני’, בו הוקם מרכז הקנאביס הלאומי הרשמי של ישראל.

בשבוע שעבר חתמה לראשונה חברה חדשה, ‘פרמאביס ג’נטיקס‘ (Pharmabis Genetics), על הסכם פיתוח עם המרכז הלאומי במכון וולקני, במסגרתו עתידה במהלך שלוש השנים הקרובות החברה לייצר 15 זנים, שיהיו מצד אחד מיועדים כל אחד לטיפול בבעיה בריאותית אחרת (פרקינסון, טרשת נפוצה, אלצהיימר, דלקות, סוגי סרטן ועוד) לפי הרכב קנבינואידים (THC, CBD, CBN) ייחודי להם – ומצד שני גם עמידים יותר למחלות ולתנאי מזג אוויר, כך חשפה הבוקר (ג’) הכתבת נווית זומר ב’ממון’.

לצורך פיתוח הזנים, בפרוייקט שינוהל על ידי ד”ר נירית ברנשטיין מ’וולקני’, קיבל המכון אישור לייבוא 100 זני קנאביס מחו”ל, שעל בסיסם יפותחו הזנים הישראלים. במחקר השקיעה פרמאביס 5.7 מיליון ש”ח (4.53 מיליון למחקר ו-1.17 מיליון לשיפוץ ומיגון החממה שכבר הוקמה על ידי משרד הבריאות במקום. בתמורה קיבלה החברה פטור ממכרז לשלוש שנים ורשיון שימוש בפיתוחים ומכירת הזנים בארץ ובחו”ל במשך 20 שנים תמורת תגמול למדינה על סך 2.5% מכל מכירה או שירות על בסיס הפיתוחים שילכו לקופת הממשלה ו-25% מכל הסכם העברת ידע לבעלי רשיונות משנה.

שלמה שגב, בעלים פרמאביס ג'נטיקס - זני קנאביס

שלמה שגב, מייסד פרמאביס ג’נטיקס: יפתח זני קנאביס ישראליים בשיתוף עם מכון וולקני והממשלה

את פרמאביס הקים איש העסקים שלמה שגב, לשעבר סגן ראש עיריית ראשון לציון (1989-1994), והוא משמש גם כיו”ר דירקטוריון החברה. אליו הצטרף עופר עמיר, הבעלים של ‘בלורן פרזול’, מחברות הפרזול הגדולות בישראל, גם הוא מראשל”צ.

“כל אלה שמגדלים ומספקים היום, לא היה להם אישור להביא זנים,” אומר פרופ’ איתמר גלזר, סגן ראש המינהל למחקר ופיתוח במכון וולקני, בשיחה עם מגזין קנאביס. “אנחנו עושים לראשונה משהו מסודר שיהיה לפי DNA ומאפיינים ביוכימיים מדויקים של אותם זנים. הזנים שיפותחו במכון וולקני יהיו בבעלות מדינת ישראל, אבל החברה תקבל רשיון בתהליך מבוקר למכור את הפיתוחים שהיא מימנה בארץ ובחו”ל. מלבד פרמאביס ישנן חברות נוספות שנמצאות בימים אלו במו”מ לפיתוח זני קנאביס חדשים.”

לא רק זני הקנאביס הנמצאים בשימוש בישראל הם אינם ממקור ידוע ומדויק כמובן, אלא למעשה 99% מזני הקנאביס בעולם כולו. היחידה הישראלית לקנאביס רפואי מקווה להיות הראשונה בעולם שתפתח זנים אחידים ומדויקים שכאלו על בסיס מחקר זה. “המחקר עשוי להביא לפריצת דרך מדעית יוצאת דופן שתשפיע על העולם כולו,” נמסר ממכון וולקני. “חקר הקנאביס בעולם עודנו מוגבל משמעותית ונעשה באופן מצומצם בלבד אך עידוד הפיתוח על ידי הממשלה ממצב את ישראל בראש הפירמידה העולמית לחקר הקנאביס הרפואי.”

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/06/%d7%a4%d7%a8%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%96%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5/

למרות הבטחות ליצמן: זמני הטיפול ביק"ר לא התקצרו

למרות הבטחות ליצמן: זמני הטיפול ביק"ר לא התקצרו

למרות הבטחות ליצמן: זמני הטיפול ביק"ר לא התקצרו

כותרות לחוד ומציאות לחוד: כמעט שבועיים חלפו מאז הבטיח שר הבריאות כי מעתה יקוצרו משמעותית זמני ההמתנה לטיפול בבקשות לקבלה, חידוש או עדכון רשיונות קנאביס רפואי של חולים, אך מטענות של מטופלים ומבדיקה שערכנו בעצמנו נראה שלא חל כל שינוי. בנוסף, למענה טלפוני תמתינו בין 45 דקות לשעתיים. “זה עדיין לא נכנס לתוקף,” מסבירה אחת המוקדניות.

שר הבריאות יעקב ליצמן עצבני בחודשים האחרונים. אחרי אהדה יוצאת דופן שקיבל מהתקשורת בין השאר גם בעקבות ההכרזה על רפורמת הקנאביס הרפואי “שתיכנס אוטוטו לתוקפה”, נחשף התחקיר המביש בערוץ 2 בו נראו עוזריו מקבלים מעטפות כסף תמורת פגישות.

בלשכת השר מנסים להתאושש מהמכה, אך מה שבודאי לא עוזר לשיקום התדמית – ומרתיח עוד יותר את השר – הוא העיכוב בהטמעת הרפורמה. “קנאביס במרשם רופא בבתי מרקחת בתוך חצי שנה,” הבטיח ליצמן בחודש ינואר 2016 – לפני כמעט שנה וחצי.

מאז לא רק שהרפורמה לא נכנסה לתוקפה, נראה שככל שחולפים הימים כך מתרחק הסיכוי להטמעתה בשטח. “זה ייקח 10 שנים,” טען בראיון עם המגזין מכ”ל משרד הבריאות לשעבר פרופ’ רוני גמזו – ותרם עוד קצת לעצבנות של שר הבריאות.

בשבוע שעבר – בעקבות פרסום במגזין מחודש מרץ אודות הודעה בלתי-רשמית של היחידה לקנאביס רפואי על הארכת משך ההמתנה לטיפול בבקשות לקבלת, חידוש או עדכון רשיונות קנאביס של מטופלים, עד ל-120 יום (!) – פירסם משרד הבריאות הודעה לתקשורת ובה הבטיח כי זמני ההמתנה יקוצרו ל-15 יום בלבד.

אך כעת, בחלוף 10 ימים מאז ההודעה, נראה שדבר לא השתנה. זמני ההמתנה לקבלת רשיון קנאביס רפואי, לחידושו או לכל עדכון אחר בו (מעבר ספק, עדכון כתובת וכד’), לא התקצרו כמובטח, וחולים הפונים בבקשה לעדכון מקבלים תשובה לקונית על כך ש”השינוי טרם נכנס לתוקפו”.

“היום דיברתי עם היק”ר והם אמרו לי שבכל זאת צריך לחכות לתשובה עד 60 ימי עבודה, ולא 15 כמו שפורסם,” מסרה ישראלית שהגישה בקשה לרשיון קנאביס רפואי.

“זה אכן עוד לא נכנס לתוקף,” מסרה לנו מוקדנית ביק”ר בשיחה שערכנו עמה אנחנו אתמול (ב’), והבטיחה שזה יופעל בתקופה הקרובה. “יש לנו עומס מטורף. זו הנחיה שהשר הוציא אבל כרגע זה לא נכנס לתוקף כי היחידה לקנאביס רפואי עוד מתארגנת. אנחנו לא יודעים מתי זה ייכנס בדיוק. יש שינויים שהיחידה צריכה לעבור ובמצב היום זה קשה. זה עדיין לא קורה.”

ואם זה לא מספיק, מסתבר שמלבד זמני ההמתנה לקבלת רשיון קנאביס רפואי או חידוש שלו, שלא התקצרו ל-15 יום כמובטח, בעיית זמני ההמתנה למענה טלפוני – שנמשכת מאז שנת 2013 – גם היא לא נפתרה.

כך למשל פנייה שלנו ליק”ר דרשה 44:32 דקות המתנה למענה. צילום מסך ששלחו לנו הבוקר מראים מצג גרוע עוד יותר: לא פחות משעתיים שלמות של המתנה – שנסתיימו ללא תשובה.

זמני המתנה ליק"ר בטלפון

המתנה של שעות ארוכות למענה טלפוני ביחידה לקנאביס רפואי

מלשכתו של ליצמן סירבו להשיב לפנייתנו בעניין זה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/05/%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%98%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%9e%d7%9f-%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%9c%d7%90/

ייצוא הקנאביס לחו"ל יתעכב, העישון יופסק והמטופלים מתאגדים

ייצוא הקנאביס לחו"ל יתעכב, העישון יופסק והמטופלים מתאגדים

ייצוא הקנאביס לחו"ל יתעכב, העישון יופסק והמטופלים מתאגדים

מפעלי הקנאביס הרפואי הראשונים והחלוקה בבתי מרקחת צפויים להתחיל בסוף שנת 2017, משרד הבריאות פועל במרץ למעבר לצריכת קנאביס באידוי ומיצויים ללא עישון, ייצוא הקנאביס הרפואי לחו"ל יתעכב ארוכות מה שמהווה מכשול להצטרפות של חקלאים לענף, וגם – קואופרטיב המטופלים החדש 'קנאטיב' הציג לראשונה את עקרונותיו.

בפתח הדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת בנושא רפורמת הקנאביס הרפואי, ציינו נציגי משרד הבריאות, המשנה למנכ"ל המשרד פרופ' ארנון אפק ונציג יק"ר יובל לנדשפט, את ההודעות שפורסמו אתמול ובישרו הן על היתר צריכת קנאביס רפואי מחוץ לבית (ללא עישון) והן על קיצור הליך קבלת התשובה בבקשות טיפול ברשיונות למטופלים.

70% מהמטופלים מעשנים: "בעיה קשה"

לפי דבריו של לנדשפט, למרות שהוא עצמו תמך באישור שימוש בקנאביס רפואי מחוץ לבית גם בתצורת עישון, לבסוף נתקבלה עמדתו של שר הבריאות ליצמן שהתנגד לכך בתוקף. "בעת הקרובה יהיו תחליפים לעישון," אמר לנדשפט.

באופן כללי לפי הדברים בועדה נראה שמשרד הבריאות עושה מאמצים עילאיים לצמצום השימוש בקנאביס רפואי בתצורת עישון ולהטמעת משאף הקנאביס החדש של חברת 'טבע', כאשר נכון להיום מעל 70% ממטופלי הקנאביס הרפואי צורכים את התרופה בצורה זו, דבר המהווה לדברי לנדשפט בעיה קשה מבחינת המערכת הרפואית.

"סטארטאפים ישראלים עובדים על תחליף לעישון," אמר פרופ' אפק, "אני מאמין שהקשר לשימוש פנאי בקנאביס ירד עם המעבר לשימוש בקנאביס רפואי ללא עישון."

פרופ' אפק ציין עוד כי 69 רופאים כבר הוסמכו בקורס הקנאביס הרפואי שמעביר משרד הבריאות לרופאים שבעתיד יוכלו לספק רשיונות שימוש בעצמם, בניגוד למצב כיום בו רופאים יכולים לספק רק המלצות ולהמתין לאישור וחתימה של היחידה לקנאביס רפואי. עוד נמסר כי בחודש אוגוסט יחל לראשונה קורס בינלאומי להסמכת רופאים לטיפול בקנאביס רפואי.

הרפורמה תתחיל בסוף 2017

לנדשפט סיפק מעט נתונים מספריים בנוגע להתקדמות רפורמת הקנאביס הרפואי וציין כי עד כה הגיעו אליהם כבר למעלה מ-400 בקשות למיזמים בתחום גידול הקנאביס הרפואי, מעל 100 בקשות בתחום הייצור והקמת מפעלים, מעל 140 בקשות לרשיונות לבתי מרקחת בכל רחבי הארץ (60 מתוכן של חברת 'סופר-פארם' וכן 100 בקשות לעסקי הפצה ושינוע.

משרד הבריאות הבהיר שלמרות מה שנאמר בתחילת הדרך הקנאביס הרפואי לא יסופק כ'מרשם', אלא במה שנקרא 'פקודת ניפוק'. כלומר, כל מטופלי ימשיך להחזיק ב'רשיון' אך יקבל 12 מרשמים חודשיים לשנה.

בסיום דבריו הבטיח לנדשפט כי הרפורמה תחל לפעול בודאות ברבעון האחרון של שנת 2017 בואכה תחילת 2018 וכי עד אז כבר יוקמו חוות ומפעלים חדשים ראשונים – זאת כמובן לאחר התאמות לתקני GAP ו-GMP וכן הצגת הסכם רכש מהחוליה הבאה בשרשרת ההפצה. "אנחנו מניחים שלבסוף יהיו כמה עשרות מגדלים, זה עדיין בתהליך," אמר ודיווח כי נכון להיום הוקמו 4 מרכזי מחקר בישראל וכי המחקר הראשון שנערך הוא בתחום השפעת הקנאביס על הנהיגה.

משרד הבריאות סיפר כי אישר ייבוא של גנטיקה של קנאביס לישראל עבור פיתוח זני קנאביס ישראליים מקוריים, זאת בעזרת מעבדות המחקר החדשות שהוקמו במרכז הקנאביס במכון וולקני. "אנחנו מקווים להגיע ל-1,000 גנטיקות שונות של קנאביס," אמר לנדשפט וציין כי לאחר הטמעת הרפורמה כל פיתוח גנטי של זן קנאביס יוכל להירשם במרכז הרישום הראשי של משרד הבריאות.

לנדשפט גם ביקר את טענות מגדלי הקנאביס הרפואי על פיתוח זנים עצמאיים משלהם. "האמירות של חברות הקנאביס הרפואי שטוענות שהן פיתחו זני קנאביס רפואי, אם בודקים רואים שהגנטיקה זהה אצל כמה חברות שונות."

בהתנגדות הבט"פ: הייצוא יידחה

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר הועדה, העלתה לדיון את נושא הייצוא של קנאביס רפואי לחו"ל, וקבעה כי אם ישראל לא תדע לנצל במהרה את חלון ההזדמנויות, מדינות אחרות ירוויחו במקומה. "יש כאן הזדמנות כלכלית גדולה מאוד למדינה ואם לא נשכיל לנצל את היתרונות מדינות אחרות ידביקו את הפער," אמרה.

נציג משרד החקלאות הדגיש שבמידה ולא יאושר ייצוא לא יהיו חקלאים שייכנסו רק בשביל אספקה בישראל, זאת לדבריו מאחר ו"יש פער ל-8 המגדלים הקיימים, שיגדילו את החממות ויכולים לספק למטופלים בישראל". הוא הוסיף כי גם אם יאושר הייצוא לבסוף הוא מאמין שחקלאים שיוכלו להיכנס לתחום יהיו רק אלו מהסקטור השיתופי, הקיבוצי, כאלו שיש להם יכולות מימון, ולא מושבניקים.

יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד בטחון פנים ומי שפועל עוד משנת 2010 לסגור את הענף בישראל ולייבא במקום זאת את הקנאביס מחברת 'בדרוקן' ההולנדית, הביע את חשש המשרד מפני הקמה של עשרות או מאות חוות לגידול קנאביס בישראל לצורך ייצוא המוצר לחו"ל.

למרות שהצעת חוק בנושא הייצוא כבר אושרה בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה עצמה, הדר קבע נחרצות כי משרדו יתנגדו לאישור המהלך: "העמדה שלנו קצת שונה ממשרדי הממשלה האחרים," אמר. "אנחנו סבורים שאין מקום לאשר את הייצוא כל עוד זה לא הוסדר בישראל. כל עוד שהנושא לא הוסדר בישראל, אין מקום לפתח ייצוא למקומות אחרים. יש כאן סכנה לנוער, בארץ ובחו"ל."

להערת ח"כ זנדברג על קביעת משרד החקלאות כי אם לא יהיה ייצוא לא תהיה כל היתכנות לכל הרפורמה, השיב הדר כי הענף הזה גדל עד כה למרות שאין ייצוא, אז גם אם לא יהיה ייצוא הענף לא יתמוטט. "בעת הזו הייצוא לא מתאים," הסביר. "הנושא הזה צריך להבשיל."

המטופלים מתאגדים

אורי גלזר, נציג 'קנאטיב', קואופרטיב מטופלי הקנאביס החדש, הסביר את מטרות הקמת הקואופרטיב: "ש היום 30 אלף חברים שמוציאים עד 600 שקל בחודש כל אחד, זה מיליונים רבים בשנה. לצורך כך הקמנו קואופרטיב של מטופלים שבעלי הון לא יוכלו להשתלט עליו. חתמנו עם מגדלים קיימים ומגדלים שבדרך, ונאפשר מחירים זולים יותר של קנאביס רפואי כולל משלוח עד הבית."

"קנאטיב הוא לא מגדל ולא ספק," הוסיף. "קנאטיב הוא נציג ומוציא לפועל של האינטרסים והזכויות של המטופלים. בימים אלו אנו מכשירים מטופלים, אנשים רציניים שקיבלו מחלה, הם יהיו חלק מרשת של תומכי הקהילה של הקואופרטיב. החזון שלנו הוא לדאוג למחיר טוב ואיכות מוצר. כל עוד אין ייצוא המטופלים הם אלה שמממנים את התחום."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/05/%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%aa%d7%a2%d7%9b%d7%91-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%a7/

"מעבדות לחירות": מטופלי הקנאביס הקימו קואופרטיב

"מעבדות לחירות": מטופלי הקנאביס הקימו קואופרטיב

"מעבדות לחירות": מטופלי הקנאביס הקימו קואופרטיב

פרסום ראשון: אחרי שנים של התמודדות מול בעלי אינטרסים פרטיים, לראשונה מתאגדים מטופלי הקנאביס לקואופרטיב שייצג ויעמוד על זכויותיהם. "קנאטיב" ינפק מניית חבר לכל מטופל ויוזיל את עלויות התרופה בעשרות אחוזים. "יחד נחזיר את הכח לקהילה ונמנע השתלטות התאגידים," אומר ניצב בדימ' אריה עמית.

ענף הקנאביס הרפואי עובר בימים אלו מהפכה, כשלאחר 10 שנים של "מערב פרוע" אושרה בחודש יוני 2016 התכנית להסדרת השוק, "רפורמת בתי המרקחת". במסגרת הרפורמה ישתנה מבנה שרשרת הייצור וחלוקת הקנאביס לחולים, כך שתעבור מידיהן של 8 חברות שהחזיקו בה בבלעדיות – אל עבר שוק פתוח בו יכול להתמודד כל מי שעומד בתנאים שנקבעו.

לצד השינוי המבורך מתעורר חשש מצד 30,000 המטופלים, שתכנית זו מאפשרת רק לתאגידי ענק ובעלי הון גדולים לחלוש על שוק שכבר היום מגלגל 160 מיליון ש"ח בשנה – מה שיוביל בהכרח לעלייה במחירי התרופה.

מלבד העלייה החדה הצפויה במחירי הקנאביס לחולים, בעיה נוספת ברפורמה היא שעד כה ההתמקדות וההתקדמות, גם הן איטיות למדי ואף 'תקועות', מתייחסות בעיקר לנושא הסדרת הליך הייצור, חלוקה לחוליות גנטיקה, גידול, עיבוד, אריזה ושינוי – אך לא לבעיות של אלו שאמורים לבסוף לקבל את הטיפול – 30 אלף החולים עצמם.

עתה, בשביל לפתור את אותם הקשיים מהם סובלים החולים ואף להיות אלו שמוציאים את הרפורמה לפועל הלכה למעשה, מוקם גוף חדש, קואופרטיב, בשם "קנאטיב", שיאגד את מטופלי הקנאביס הרפואי תחתיו, יוזיל עבורם את מחירי התרופה ושאר השירותים, יספק להם ליווי רפואי וסוציאלי וייצג אותם מול הגורמים השונים בענף ומחוצה לו, וכמובן – יאפשר להם להיות אלו שבאמת שולטים בשוק שהם האחראים למימונו.

מניית חבר לכל מטופל

בניגוד לעמותות שונות שקמו לאורך השנים ונפלו כלעומת שבאו בעיקר בגלל הנהלה בלתי מייצגת, הארגון החדש יפעל תחת הגדרת 'קואופרטיב', משמע כל החברים בו, כולל כולם יהיו מטופלי קנאביס רפואי, שווי ערך, שגם יחזיקו במניות האיגוד, יקבעו את סדר יומו והתנהלותו באופן דמוקרטי שוטף וייצגו את עצמם.

בשבועות הקרובים יחל קואופרטיב 'קנאטיב' בהשקת הקמפיין לגיוס של 3,000 מטופלי הקנאביס הרפואי הראשונים, שיזכו לקבל מניית חבר בעלות עתידית בלבד, ולהיות הראשונים שיזכו להטבות שמציע הקואופרטיב.

לאחר גיוס 3,000 המטופלים הראשונים כחברים ובעלי מניות בקואופרטיב, תחל הפעילות האמיתית של האיגוד, שמצד אחד מבטיח את מחירי התרופה הנמוכים ביותר ומצד שני גם מספק ליווי צמוד מצד "תומכי קהילה" – מטופלים מנוסים שיוכשרו במסודר ויספקו שירות למטופלים אחרים בדרך לרשיון או בתחילת השימוש בתרופה.

כבר עתה מוצע לכל מטופל קנאביס רפואי להצטרף לקואופרטיב החדש, ולקבל מיד הנחה של 100 ש"ח ברכישת הקנאביס, בעלות של 370 ש"ח בחודש כולל משלוח, במקום במחיר 470 ש"ח כפי שמשלמים החולים כיום.

להובלת הקמפיין גויסו שמות מוערכים כמו ניצב בדימוס אריה עמית, יו"ר עלה ירוק אורן ליבוביץ', נביא הקנאביס הישראלי שלומי סנדק, הקואוצ'ר המפורסם אלון גל, היזם החברתי אורי גלזר, עו"ד יפעת סולל המומחית בכלכלת קואופרטיבים, עו"ד משה אוסטרובר יו"ר ועדת הבריאות הראשון של לשכת עורכי הדין, נציגת הגיל השלישי מנהלת עמותת 'חשיש לקשיש' סילביה שינבוים ועוד.

"מעבדות לחירות"

"שוק הקנאביס הרפואי בישראל, וגם בעולם, עומד לפני מהפכה של גידול עוצמתי בהיקף פעילותו ובפריסתו," אומר אריה עמית. "כיום השוק מתנהל לפי כללי רחוב, כשכל ספק ומגדל הישר בעיניו יעשה – ואלה נכפים על הקהל השבוי של מטופלי התרופה. הספקים הם מי שקובעים את מחירה הגבוה במיוחד כיום, את דרכי הגישה והאספקה, ומעל לכל – גם את טיב ואיכות חומר הגלם".

"למטופל אין כל מגע או גישה לתרופה למעט כאשר הוא צורך אותה בפועל, אין לו כל דרך לשלוט על מחירה ההוגן, או על טיבה," מוסיף הניצב בדימוס. "השוק, מעצם כך שאינו מוסדר כראוי כשטובת המטופלים והמדינה עומדת לנגד עיני השחקנים המרכזיים בו, מתנהל כמו מערב פרוע – כולל אירועי אלימות מצד גורמים שונים המסתתרים מתחת לפני השטח, כדי לייצב את שליטתם בשוק – וכל זאת על חשבון המטופל".

"הצטרפותם של כל מטופלי הקנאביס הרפואי ל'קנאטיב' תשים קץ למצב זה," הוא מסכם. "כשבידי המטופל יהיה כוח כלכלי – יקנה לו זה יכולות שליטה בשוק, וכלי בקרה ופיקוח כדי לוודא שהתרופה שהוא צורך הינה ברמה הגבוהה ביותר, ובמחיר ההוגן ביותר. זו יציאה מעבדות לחירות."

"קנאטיב ימנע משוק הקנאביס הרפואי להתדרדר למצב של שוק התרופות, בו חברות גדולות מייצרות רווחים עצומים על חשבון המטופלים," מסבירה עו"ד יפעת סולל. "קנאטיב יאפשר לחברים לשלוט בשוק, לפחות באופן חלקי, כך שהמחיר לא יזנק, והמטופלים – החברים בקואופרטיב – יוכלו ליהנות ממוצר איכותי במחיר הוגן באמצעות גוף כלכלי דמוקרטי, שהם בעליו".

"הקנאביס הוא מצרך קבוע של חולים המטופלים בקנאביס רפואי," אומר אלון גל. "איגוד הקהילה והפיכתה לכוח צרכני ומייצר, יאפשר למטופלים להיות בעלי הבית (בעלי 'מניית חבר'), במקום שכספם יעשיר תאגידים, טייקונים, וגורמים אינטרסנטיים למיניהם."

ראשי 'קנאטיב' הבהירו כי האיגוד יחל במתן שירותי רכש ואספקה לחברים ע"פ הסכמים עם ספקים קיימים בהנחה של 22 אחוזים, מיד עם ביסוס כח קהילה מינימלי של כ-3,000 חברים רשומים (שהם 10% מכלל ההיקף המוערך של המטופלים במדינה).

באתר הקואופרטיב החדש שהוקם, לצד הסברים מפורטים על מהות האיגוד החדש וטפסי הצטרפות, אף מוצג מחשבון אוטומטי המראה כמה ישלם כל מטופל חבר הקואופרטיב וכן ניתן בו להצטרף ולזכות במניה בארגון כבר היום.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/04/%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%98%d7%99%d7%91-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%91-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99/