תגית: ראיון

האם קנאביס מרפא סרטן? שיחה עם פרופ' רפאל משולם

האם קנאביס מרפא סרטן? שיחה עם פרופ' רפאל משולם

האם קנאביס מרפא סרטן? שיחה עם פרופ' רפאל משולם

אבי הקנאביס העולמי, פרופ' רפאל משולם, חוגג השבוע יום הולדת 87. לכבוד המאורע ביקשנו ממנו לענות על כמה שאלות בנושא הקנאביס, הפוטנציאל הרפואי שלו, עתיד המחקר עליו וההתרשמות הכללית שלו מהתחום המתפתח במהירות.

רפאל משולם, יליד 5 בנובמבר 1930, חגג אתמול (ב') את יום הולדתו ה-87 וסגר עוד שנה של מחקר בתחום הקנאביס.

הכימאי הישראלי, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1994 וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2000, הוא כידוע מגלה החומר הפעיל בקנאביס, ה-THC, ומי שנחשב היום לאבי הקנאביס העולמי.

לכבוד יום הולדתו ביקשנו ממנו לענות על כמה שאלות בתחום עיסוקו, והוא, כרגיל, הסכים בשמחה לעשות זאת.

למה בעצם התחלת לחקור את הקנאביס, מה סיקרן אותך ואיך היו התגובות בקהילה המדעית?

שלושת הסמים הבולטים ביותר שמקורם בצמחים היו בתחילת שנות ה-60, ועדיין, אופיום, קוקה, וקנאביס. מורפין בודד מהאופיום בתחילת המאה ה-19 והמבנה המסובך שלו נחשף באופן סופי ב-1920 על ידי סר רוברט רובינסון. קוקאין בודד מעלי קוקה באמצע המאה ה-19 ואת הבלתי שגרתי שלו זיהה בסוף אותה מאה הכימאי המפורסם ריכרד וילשטאטר.

לעומתם נתונים על הרכיבים הפעילים של הקנאביס לא היו זמינים והיתה מעט מאוד עבודה ביולוגית וקליניסטית מודרנית עליהם. קושי נוסף היה משפטי. קנאביס היה חומר בלתי חוקי ולא היה זמין לשימוש מדעי חופשי. גם אם היה ניתן להשיג את הקנאביס באופן חוקי, המחקר עליו היה בבחינת סיוט. במדינות רבות נדרשו תקנות אבטחה מיוחדות ונקיטה באמצעי זהירות שלא איפשרו זאת. חברות התרופות לא רצו לספוג השמצות על כך שהן "מנסות להרוויח כסף ממריחואנה" וכך קרה שמנקודת מבט מדעית חוסל לחלוטין המחקר על קנאביס.

העבודה על קנאביס היתה אפוא מאתגרת ומבטיחה מבחינה מדעית. מצאתי שבארץ אפשר היה להמשיך ולעשות מחקר שהתחלנו ב-1963. היה לי גיבוי של המשטרה שסיפקה את החשיש (שמקורו בהחרמות שביצעה המשטרה) ואת משרד הבריאות, אשר נתן את האישור. העבודה הראשונית נעשתה במכון ויצמן והחל משנת 1966 באוניברסיטה העברית.

האם אתה זוכר את הרגע בו אמרת 'הנה, גיליתי את ה-THC'? איך זה הרגיש? האם הבנת את המשמעויות של גילוי ה-THC באותו רגע? מה חשבת שיקרה לאחר הגילוי הזה?

תגליות מדעיות הן תהליך הדרגתי. זה לקח לי, יחד עם ד"ר יחיאל גאוני, חודשים רבים של עבודה קשה כדי לבודד את ה-THC. היינו מאושרים כאשר הצלחנו לעשות זאת בסופו של דבר. אבל גם ההצלחה היתה הדרגתית – כל צעד היה צריך להיות מאושר ונדרשנו לבדוק הכל שוב ושוב.

עד כמה, וכיצד, חשובה המערכת האנדוקנבינואידית לבריאות האדם? מדוע לדעתך לא מלמדים אודותיה בבתי הספר לרפואה?

מערכת קולטני האנדוקנבינואידים היא אחת המשמעותיות ביותר בגוף שלנו. ואכן, קבוצת חוקרים בולטת מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) הצהירה לאחרונה בסקירה כי מערכת זו מעורבת כמעט בכל המחלות האנושיות. הוראת המערכת האנדוקנבינואידית נכנסת בהדרגה לכל תכניות הלימודים הרפואיות.

עד כמה מדינת ישראל עזרה או עוזרת לך במחקר הקנאביס?

ניתן לי מענק ישראלי קטן לפני שנים רבות. העבודה שלי נתמכה בעיקר על ידי NIH, תרומות אישיות קטנות ולאחרונה על ידי חברות פרטיות.

כמה אחוז מהטיפול בקנאביס זו פשוט תחושה טובה לה הוא גורם, שעוזרת להקל על הסבל (מה שרופאים ובכירי משרד הבריאות מכנים 'פלסבו'), – וכמה אחוז זה באמת פעולה המבוססת על המערכת האנדוקנבינואידית שמצליחה למגר מחלות וכאבים?

במחלות מסוימות אנו בהחלט יודעים כי קנבינואידים ספציפיים (או תערובת ספציפית) יכולים לעזור – לפעמים עזרה גדולה. לפיכך, באפילפסיה הראינו שקנבידיול (CBD) הוא תרופה מצוינת במקרים רבים. אכן CBD עם כמויות קטנות של THC נמצא בשימוש נרחב כעת. THC מתאים לפוסט טראומה (יש לנו ניסוי קליני שפורסם). THC גם חוסם הקאות ובחילות עקב כימותרפיה בסרטן.

למרבה הצער אין ניסויים קליניים בסרטן. נראה שלקנאביס רפואי ישנן השפעות חיוביות על כמה סוגי סרטן. זה יעיל בכאב – אבל פחות מאשר מורפיום. עד שלא יהיו בידינו ניסויים קליניים טובים לא נוכל לציין אם ההשפעה של הקנאביס בכל מקרה ועל כל מחלה היא פיזיולוגית או פסיכולוגית. ל-THC ול-CBD יש גם השפעות אנטי חרדתיות כך שלשימוש שלהם בהחלט יש היבטים פסיכולוגיים.

מה דעתך על רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל? האם נעשתה נכון? האם יש בה טעויות לדעתך? על מה צריך לשים את הדגש? האם יצליחו לעשות סטנדרטיזציה של הקנבינואידים ושל הצמחים כמו שרוצים?

השימוש בקנאביס רפואי בישראל מתקדם יותר מאשר ברוב המדינות. זה לא מושלם. המגדלים עדיין מוכרים מוצר אשר מנותח רק באופן חלקי.

לרוב הרופאים אין כמעט מושג איך להשתמש בו. אבל אני מקווה שבתוך שנה רק קנאביס שנבדק ונותח היטב יהיה בשימוש, עם מספר תערובות שונות זמינות. יאושר גם השימוש בקנאביס לטיפול במצבים רפואיים נוספים מלבד אלו שישנם כיום. למשל בשלב זה הקנאביס אינו מאושר לשימוש פסיכיאטרי, אפילו עבור סכיזופרניה. זה עשוי להשתנות בהדרגה.

מה דעתך על טענות בנוגע ללחץ של חברות התרופות? האם קיבלת פעם במהלך השנים איזשהו רמז כלשהו לכך שהן חוששות מהתרחבות השימוש בקנאביס?

האמת היא שמעולם לא חשתי לחץ כזה. אני מאמין שהחברות יפיקו קנבינואידים סינטטיים למחצה, כפי שקרה עם אנטיביוטיקה חצי-סינתטית, קורטיקוסטרואידים סמי-סינתטיים וכד'.

מה דעתך על הטענות ששמן RSO מחסל סרטן?

מטופלים רבים טענו לאורך השנים שמינונים גבוהים של קנאביס הם בעלי פעילות אנטי-סרטנית חזקה. הם עשויים להיות צודקים. ישנם דיווחים רבים על הטיפול בסוגי סרטן שונים בעכברים; למרבה הצער ניסויים מתוכננים היטב בני אדם לא נעשו על כל סוג של סרטן.

זה לא ייאמן שלא גורמי ממשל ולא קרנות פרטיות בשום מקום בעולם לא קידמו או עודדו ניסויים קליניים – אבל זו עובדה! עד היום לא פורסמו ניסויים קליניים אמיתיים עם קנבינואידים נגד סרטן!

נראה כי THC – המולקולה הפסיכואקטיבית בקנאביס – היא תרכובת אנטי-סרטנית וכך גם קנבידיול (CBD) – חומר לא פסיכואקטיבי – אך הנתונים חייבים להיות מאושרים בחולים בניסויים קליניים.

פרסמנו אמנם בעבר כי בניסויים (בעכברים) CBD נמצא כאנטי סרטני מצטיין במודל סרטן המוח. קבוצות אחרות דיווחו על מחקרים מקבילים. עם זאת, בשל חוסר נתונים קליניים רק מעט רופאים ירשמו קנאביס כתרופה נגד סרטן. זה בעיקר נרשם עבור הכאב.

למשרד הבריאות יש נוהל לפיו קנאביס רפואי ניתן רק כטיפול 'קו אחרון' אחרי טיפול באופיואידים. האם לדעתך זה נכון, או שעדיף להציע אותו אפילו כטיפול 'קו ראשון'?

זה עדיין יותר מאשר ברוב הארצות. יש לנו כ-30,000 מטופלים בקנאביס רפואי.

מה לדעתך הדרך הנכונה ביותר לטיפול בקנאביס? עישון, אידוי, שמן, נרות, קפסולות, מזון? המשאף החדש של טבע?

תלוי בסוג המחלה, באופי ובריאות החולה וכו'.

במה אתה עוסק בימים אלו? מה המחקר אותו אתה עורך כיום ולאילו תוצאות אתה שואף להגיע או מצפה להגיע?

אנו עובדים, בשיתוף פעולה עם עמיתים כאן ובחו"ל, על נושאים רבים – כנראה יותר מדי.

האם יגיעו לדעתך פעם למקום בו ניתן לשייך קנבינואיד מסוים, בכמות מסוימת, לטיפול במחלה מסוימת ספציפית? 

בוודאי עבור מחלות רבות, כמו CBD עבור אפילפסיה וסכיזופרניה ואולי מחלות אוטואימוניות (כמו סוכרת סוג 1). עבור אחרות – חרדה – אולי תערובות שונות למטופלים שונים. THC עבור פוסט טראומה וכד'.

בלי קשר לנושא הרפואי – מה דעתך על הדיונים בנושא אי הפללה של משתמשי פנאי בקנאביס? האם לראייתך נכון יהיה להסדיר את שוק הקנאביס בדומה לשוק האלכוהול?

קנאביס רפואי מוכרח להיות מוסדר מסיבות רפואיות. הקנאביס לפנאי הוא נושא חברתי. האוכלוסייה בכל מדינה צריכה להחליט בעצמה. בכל מקרה יש להטמיע אי הפללה לאור השימוש הנרחב בקנאביס.

איך לדעתך ייראה ענף הקנאביס הרפואי בעוד 20 שנים? האם רכיבים של הקנאביס יהיו נפוצים בשימוש כתוסף מזון או תוסף פארמה?

קרוב לוודאי שבשוק יהיו תרופות רבות המבוססות על קנאביס ונגזרותיו – כנראה חצי-סינתטי. אני יכול לראות תרופות כאלה לאפילפסיה, PTSD, סכיזופרניה, מחלות אוטואימוניות, חרדה, דיכאון וכו'. עם זאת קנאביס רפואי גולמי (מוסדר מבחינת מינון וצורת צריכה) ימשיך לשמש כטיפול לאור האמונה ש'טבעי' הוא טוב יותר מאשר 'סינתטי'.

ראו גם:
המדען – דוקומנטרי על פרופ' משולם
משולם: אין קשר בין לגליזציה לנזק רפואי

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%9d/

אוהדי בית"ר ירושלים מדברים על קנאביס ולגליזציה

אוהדי בית"ר ירושלים מדברים על קנאביס ולגליזציה

אוהדי בית"ר ירושלים מדברים על קנאביס ולגליזציה

האם קנאביס חוקי ירגיע קצת את 'לה פמיליה', האם אוהדי בית"ר מעדיפים ירוק או חום, איזה שחקן בליגת העל בטח מעשן פה ושם והאם יש סיכוי שבית"ריסט אורגינל ישב לשאכטה עם אוהד של בני-סכנין? יצאנו לבדוק:

למעלה מ-10,000 אוהדים הגיעו שלשום למשחק הבית הראשון של בית"ר ירושלים לעונת 17/18 של ליגת העל בכדורגל, שנערך באצטדיון "המושבה" בפתח-תקווה בעקבות שיפוצים המתבצעים בימים אלו באצטדיון הבית של בית"ר, "טדי".

בסיום המשחק ניצחה בית"ר 4-1 את אלופת המדינה הפועל באר שבע – וזו היתה הזדמנות מצוינת לתפוס כמה מהאוהדים הצבעוניים ביותר בישראל ולשאול אותם שאלות בנוגע להרגלי הקנאביס שלהם, התמיכה בלגליזציה והאם מותר להדליק ג'וינט עם אוהד של הקבוצה השנואה עליהם ביותר…

תן גראס ל'לה פמיליה'

באופן לא מפתיע התגלה רוב ברור התומך בלגליזציה של קנאביס בישראל. מלבד אדם אחד שטען כי אסור שהקנאביס יהיה חוקי מכיוון ש"זה סם, זה פשוט סם", רובם המוחלט של הנשאלים הביע תמיכה גורפת בהסדרת השוק.

Beitar fan is talking2

"עדיף שהילדים יעשנו קנאביס מאשר שישתו אלכוהול"

"לדעתי זה צריך להיות חוקי כי זה חוקי בכל מיני מקומות בעולם, אמסטרדם, ארה"ב, ואני לא רואה שזה עושה משהו רע," הסביר אחד האוהדים.

אוהד אחר, נכה על כיסא גלגלים, שלדבריו צורך קנאביס "באישור של עצמו", מצדד אף הוא בהסדרת השוק: "אני חושב שכן, כי זה עדיף מאשר שילדים ילכו לעשות שטויות, לשתות אלכוהול ולעשות תאונות, עדיף שייקחו קנאביס, ישבו בבית ויעשנו."

"קח למשל את 'לה פמיליה'," הסביר אחר. "תן להם גראס במקום אלכוהול ותראה את הקהל רגוע, קהל תענוג, יושב לך מבסוט, מחייך, מנשק את השופט."

ניכר היה שהאוהדים מוטרדים הרבה יותר מהשפעת המשקאות המשכרים מההשלכות של צריכת קנאביס. "בהיעדר חוקיות על קנאביס כל הצעירים שותים אלכוהול – אלימות, קטטות, מכות, דקירות, עדיף קנאביס".

"כולנו בני אדם"

"יש להם בדיקות אז נגיד שרק חצי מהם מעשנים," השיב אוהד בתשובה לשאלה "מי בליגת העל צורך קנאביס".

"דן מורי מעשן ים," אמר אוהד אחר ו"הלשין" על בלם קבוצת בני-יהודה ת"א. בין השמות הנוספים שנזרקו לאוויר של "חשודים" פוטנציאלים היו: יוסי בניון (בית"ר ירושלים), מאור בוזגלו, דקל קינן ונטע לביא (מכבי חיפה), ערן לוי (מכבי נתניה), טוני וואקמה (הפועל באר שבע) וישראל זגורי (בני סכנין).

Beitar fan is talking1

"לא משנה אם נוצרי או ערבי. קודם כל שאכטה"

כאשר שאלנו את האוהדים האם יהיו מוכנים לשבת לשאכטה עם אוהד של קבוצת בני-סכנין, רבים מהם הגיבו בסלידה: "מה פתאום! איזה שאכטה? עם אוהד סכנין? מה פתאום!". חלקם אף הגיבו בקללות.

"בחיים לא אשב על שאכטה עם אוהד סכנין," טען אוהד אחר והסביר: "אוהד סכנין ובית"ר – לא משתלב. שמן ומים". מנגד היו מספר אוהדים שהעזו לומר מול המצלמה כי אין להם בעיה בתור אוהדי בית"ר לחלוק ג'וינט עם אוהד בני סכנין: "ברור שאני אשב איתו על שאכטה," הכריז אחד האוהדים. "זה שאכטה קודם כל, לא משנה אם נוצרי או ערבי, קודם כל שאכטה". אוהד אחר אמר בתגובה "כן אחי, כולנו בני אדם."

ראו גם:
מה חושבים על קנאביס בשכונות הערביות בירושלים?
מה חושבים על קנאביס במאה שערים?
מה חושבים על קנאביס בבאר שבע?

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%90%d7%95%d7%94%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%a8-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99/

בדקנו: מה חושבים על קנאביס בשכונת "מאה שערים"

בדקנו: מה חושבים על קנאביס בשכונת "מאה שערים"

בדקנו: מה חושבים על קנאביס בשכונת "מאה שערים"

יצאנו לבדוק את הלך הרוח בשכונת “מאה שערים” בירושלים בכל מה שקשור לקנאביס: האם ישנה בעיה הלכתית עם צריכת הצמח? עד כמה הוא נפוץ בקרב בחורי הישיבות? ומה חושבים במגזר החרדי על לגליזציה בישראל? צפו:

לפני כשבועיים דווח על מעצרו של “רב המפורסמים”, הרב יצחק גבאי מתאגיד ‘כאן’ בחשד לגידול קנאביס במשרד.

בעוד שהיו אולי כאלו שהופתעו, האמת היא שהקנאביס כבר מזמן לא נחשב כנושא זר בחברה החרדית והסוגיה הנוגעת ליחס ההלכה כלפיו עלתה לא פעם בפני רבנים מזרמים שונים, אשר נתנו את הפרשנות האינדיבידואלית שלהם לעניין.

זכור במיוחד היה הרב משה פיינשטיין, הנחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה החרדיים, אשר נדרש לנושא עוד בשנת 1973 כאשר מהפכת “ילדי הפרחים” של אותה התקופה בארה”ב הביאה עימה ניחוחות של חשיש גם לישיבות הגבוהות בניו יורק.

הרב פיינשטיין פסק אז כי “הנה בדבר אשר התחילו איזה בחורים מהישיבה לעשן חשיש (מעראוואנא) [=מריחואנה], פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה. חדא, שהוא מקלקל ומכלה את הגוף… מקלקל הוא את הדעת, ואינם יכולים להבין דבר לאשורו, שזה עוד יותר חמור… ועוד, שהוא גורם תאווה גדולה…”

מאה שערים - חרדי מדבר3

מנגד, הרב צבי פרימן מבית חב”ד בארה”ב, פרסם לפני שלוש שנים תשובה לשאלת גולש בנושא, בה טען כי “מדובר בעניין חברתי, הנושא כאן הוא לא הסם עצמו, אלא כיצד אתה משתמש בו” והוסיף כי אין איסור הלכתי גרידא לצרוך קנאביס, אלא שהבעיות החוקיות, החברתיות והמשפחתיות שעלולות לבוא בעקבות השימוש הן למעשה מהות הבעיה.

מבחינת הקהילה החרדית פה בארץ ישראל, זכור במיוחד הסרטון שנחשף אצלנו לראשונה בו נראה הרב המוערך חיים קנייבסקי, ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי, כשהוא מריח צמח קנאביס טרי, מברך ‘מיני בשמים’ ופוסק כי הקנאביס כשר לפסח לאוכלי קטניות.

“האדם מאבד את תחושת המציאות”

מטבע הדברים כאשר שואלים את הציבור המגוון ברחוב החרדי בנוגע לתפיסת ההלכה לגבי צריכת קנאביס, מקבלים מנעד רחב מאוד תשובות – ואנו החלטנו לצאת ולבדוק זאת במרכז של המרכז: שכונת ‘מאה שערים’ בירושלים.

“אדם רגיל שלוקח קנאביס זה משפיע עליו בצורה לא נכונה והדבר גורם לכך שהוא בעצם חי באשליה – זה כמעין עבודה זרה, ולכן ממילא זה אסור הלכתית,” הסביר אחד התושבים. בחור ישיבה נוסף שהגיע ללמוד בירושלים מאנגליה הפנה אותנו לפסק ההלכה של הרב משה פיינשטיין שהוזכר לעיל וגרס אף הוא כי עישון קנאביס מנוגד להלכה מכיוון שהדבר גורם לאדם לאבד את תחושת המציאות שלו.

מאה שערים - חרדי מדבר2

מנגד היו אלו שנטו להקל בנושא ואף ביטלו את ההשערה הנוגעת לאיסור ההלכתי בהינף יד: “לא, זה ממש מגוחך (הרעיון שיש בעיה הלכתית בצריכת קנאביס), לחלוטין לא,” הבהיר בחור ישיבה מארה”ב.

אדם נוסף הסכים עימו וטען אף הוא כי “אין שום בעיה בהלכה, שום בעיה… הביאו לרב קנייבסקי לפני החג (פסח) והוא בירך על זה בשמים”.

בין לבין היו אנשים שאמרו כי אמנם אין איסור הלכתי גרידא לעשן קנאביס, אולם ההשלכות של צריכת הצמח עשויות להיות בעייתיות. “ראיתי מישהו שאומר שזה גם ביטול תורה, וגם אם זה סתם להשתטות אז לא צריך לעשות את זה סתם, אבל אין עם זה בעיה ספציפית הלכתית שאסור לעשן.”

“50 אחוז המגזר החרדי צורך קנאביס”

גם כאשר ביקשנו לדעת עד כמה נפוץ הקנאביס בקרב המגזר החרדי ועולם הישיבות, זכינו לקבל מגוון רחב ביותר של תשובות.

“פה בירושלים, במאה שערים? יותר מחצי (מהאוכלוסייה צורכת קנאביס),”טענו צמד בחורים ואחר אף הגדיל ואמר כי אחוז צריכת הקנאביס במגזר החרדי מגיע גם לאזור ה-70%.

מאה שערים - חרדי מדבר5

לעומת זאת אחרים היו זהירים בהרבה בהערכות שלהם: “בציבור החרדי אין את זה הרבה, אולי שני אחוז,” אמר אחד והסביר מדוע ניתן לקבל את הרושם שהנוכחת של הצמח גבוהה יותר: “מה שנראה בציבור החרדי כאחוז גבוה ,זה בגלל החוזרים בתשובה שנראים כמו חרדים ולמעשה הם הכניסו את זה לשוק הזה.”

“ממשלת ישראל מפסידה מיליארדים”

השאלה האחרונה בכתבה התייחסה לעמדת תושבי מאה שערים לרעיון הלגליזציה. כמובן שגם כאן היו הדעות חלוקות.

“לא יודע אם זה צריך להיות חוקי, כנראה שלא,” אמר אחד והסביר את גישתו: “אני הייתי מעשן, זה בשביל לברוח מהמציאות”. אחר הסכים איתו ואמר כי “באופן אישי אינני חושב שהדבר יסייע לבניית החברה, ובמיוחד לחברה כמו החברה הישראלית.”

מאה שערים - חרדי מדבר1

אולם לצד המתנגדים היו כמובן לא מעט שצידדו בלגליזציה מלאה של הקנאביס בארץ הקודש: “יש לי הרבה חברים שאוהבים מריחואנה, אני חושב שזה יהיה דבר טוב אם הם לא ייאסרו כשהם מתעסקים עם זה.”

אדם נוסף ביקש להצביע על ההסדרה שחלק מהמדינות בארה”ב ביצעו בנושא: “היום אתה נכנס לקולורדו או קליפורניה ואתה יכול לשלם (על הקנאביס) בכרטיס אשראי, לשלם בצ’ק… כאן בישראל כולם עושים זה בשו-שו, יש שוק שחור עצום, אני חושב שממשלת ישראל מפסידה לא מיליונים – אלא מילארדי דולרים בכל שנה מכיוון שהיא ממאנת לעשות את זה חוקי.”

“זה חייב להיות (חוקי),” קבע אחר כאשר נשאל לגבי הערכת הזמן שלו למועד בו תאושר לגליזציה בישראל. “תוך שנתיים-שלוש זה חייב להיות. למה יש איזה אופציה אחרת?”

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/07/%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%91%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9d/

יאיר גלר: "טעינו שלא קידמנו אי הפללה עוד קודם"

יאיר גלר: "טעינו שלא קידמנו אי הפללה עוד קודם"

יאיר גלר: "טעינו שלא קידמנו אי הפללה עוד קודם"

“השם שלי ינוקה בקרוב,” אומר המנכ”ל לשעבר של הרשות למלחמה בסמים, וטוען כי מודל אי ההפללה של השר ארדן הוא בעצם רעיון שנולד ברשות עוד בימיו, ולא במשרד לביטחון פנים. “זה היה צריך לקרות עוד קודם,” אמר, אך הדגיש כי הוא עדיין מתנגד ללגליזציה: “לא רוצה להפוך את ישראל למדינה שטופת סמים”

במהלך כנס קנאביס רפואי שנערך אתמול (ב’) בתל-אביב, הופתעו חלק מהנוכחים לראות את יאיר גלר, עד לא מזמן מנכ”ל הרשות למלחמה בסמים ומי שנאלץ להתפטר לאור חשדות לשחיתות שעלו נגדו בפרשת “ישראל ביתנו”.

תפסנו את גלר לשיחה קצרה ושאלנו קצת על מה שהיה, על מה שקורה עכשיו ועל העתיד לבוא. “הגעתי לכנס על מנת לקדם עניינים אישיים שחלקם עשויים להיות קשורים לתחום הקנאביס הרפואי,” אמר.

“ברשות חשבו על זה קודם”

כאשר נשאל לגבי אירוניה מסוימת שאולי ישנה בכך שאדם כמוהו, שתמך לאורך השנים בהפללה של צרכני קנאביס, משתתף בכנס לקידום תעשיית הקנאביס, אמר גלר כי הוא חושב בדיוק להפך.

“הקנאביס הרפואי נתמך, אפילו נדחף, על ידי הרשות למלחמה בסמים עוד משנת 1997, זאת אומרת עשרים שנים שבהן הרשות באה ואומרת שכל מה שיכול לסייע לחולים, למטופלים, כאלה שלא מצאו מזור לכאבים שלהם או למחלות שלהם והקנאביס הרפואי יכול לסייע להם – אז אנחנו (ברשות) נהיה הראשונים לא רק לתמוך, אלא אפילו להרים את כל הנושא הזה ולדחוף אותו לרגולציה הנכונה ולחבר את כל המסמכים ואת כל הגופים הרלוונטיים על מנת לקדם את המחקרים ולתקצב את העניין ולסייע עד כמה שניתן.”

לגבי מודל אי ההפללה עליו הודיע שר המשטרה גלעד ארדן לפני מספר חודשים וצפוי להיכנס לתוקפו בשבועות הקרובים, אומר גלר כי המהלך הזה תוכנן בין השאר גם ברשות. “לפני כמה שנים הקמנו ועדה ולצערי שר המשפטים דאז מנע את הקמתה… אחת ההצעות הייתה ללכת לכיוון של אי הפללה, כך שהרעיון התחיל להיוולד ברשות והוא לא נולד במשרד לביטחון פנים או במשרדים אחרים”.

עם זאת הסתייג גלר והדגיש כי יש לו גם חששות מהמודל החדש. “אני שמח מאוד שזה קרה, אבל אני אומר באותה נשימה, חבל מאוד שזה יוליך למקומות לא נכונים. הכוונה היא באמת שרק כאלו שיכולים לצרוך את הסם בכמויות מאוד מאוד נמוכות ובאירועים מאוד מאוד מיוחדים, רק הם יצרכו. הכוונה היא למנוע מהנוער, במיוחד עד גיל 25, מלצרוך את הסם הזה. הכוונה היא לא להפוך אותו למשהו פופולרי ושאפשר למצוא אותו ושהוא שיגרתי, אלא באמת בכמויות מאוד מאוד נמוכות ובאירועים מיוחדים. בהנחה שזה מה שיקרה הרי שהרשות הייתה בין הראשונות לחשוב על הכיוון הזה”.

“השם שלי ינוקה בקרוב”

כאשר נשאל גלר בנוגע לפרשת השחיתות בישראל ביתנו, בה כזכור עלה שמו כאחד החשודים, השיב כי “אני מציע שנעזוב את הנושא הזה, אני מקווה ומעריך שהשם שלי ינוקה בעתיד הקרוב”.

על אף התמיכה במודל אי ההפללה, הדגיש גלר כי הוא עדיין מתנגד לרעיון של יישום רגולציה מלאה על קנאביס במדינת ישראל. “לגבי לגליזציה אני לא משנה כהוא זה את דעתי. אני לא בעד לגליזציה. אי הפללה זה מהלך חינוכי, מהלך הסברתי, זה מהלך הרתעתי, אבל כשאנחנו מדברים על לגליזציה התשובה היא עדיין לא, משום שאני לא רוצה להפוך חס וחלילה את ישראל למדינה שטופת סמים.”

“היו בוודאי טעויות,” הוא מודה כאשר נשאל לגבי שגיאות שאולי נעשו בתקופת כהונתו כמנכ”ל הרשות. “קודם כל כל מי שעושה טועה ואני חושב שהרשות יזמה הרבה מאוד דברים. הטעויות? אולי שלא הצלחנו לקדם מספר נושאים ולהתאים אותם לרוח הזמן, כמו באמת אותה אי הפללה. זה לקח שנתיים מיותרות לטעמי, שאני חושב שאפשר היה למנוע אותן.”

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/06/%d7%99%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%92%d7%9c%d7%a8-%d7%98%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95-%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%93/

"מיליונים ביום": 5 סוחרים ב'טלגראס' מדברים לראשונה

"מיליונים ביום": 5 סוחרים ב'טלגראס' מדברים לראשונה

"מיליונים ביום": 5 סוחרים ב'טלגראס' מדברים לראשונה

כמה עולה גרם קנאביס לסוחרים, איך הם נזהרים מהמשטרה, מהו אופי הלקוחות, האם המחירים צפויים לרדת ואיך להימנע מעקיצות של רמאים. על שאלות מעניינות אלו ועוד ענו 5 ממוכרי פרחי הקנאביס ברשת 'טלגראס' עמם שוחחנו, וסיפרו גם על פרויקט קטן שהחלו בו – מימון פעילותו של מייסד הרשת בעזרת תרומות.

בראיון ראשון ומיוחד למגזין קנאביס חושפים 5 מהסוחרים הפעילים ב'טלגראס' – רשת המסחר המקוונת החדשה – מעט מנקודת מבטם על השוק הפורח, ומספקים תשובות מעניינות על שאלות מתבקשות בנוגע לסולם המחירים המקובל היום, איך מתמודדים עם שוטרים סמויים, מי הלקוחות שלהם, האם ומתי המחירים לצרכן ירדו קצת, כיצד להיזהר מעוקצים ומה הקטע עם שקיות קנאביס רפואי מזויפות.

כולם כאחד ביקשו להודות לפעיל הלגליזציה עמוס סילבר שיזם את הקמת הרשת, וסיפרו כי בימים אלו – לאחר שהודיע על עזיבתו את החווה בקליפורניה בה עבד כדי לא לסכן את בעליה במידה והמשטרה תרצה לאתרו גם שם – הם החלו לגייס כספים כדי לממן את פעילותו.

הם ביקשו שיפורסם לפני הראיון, שכל מי שיכול, שיעביר מה שהוא יכול, לחשבון פייפאל בכתובת: aodvivr@gmail.com – עבור עמוס.

המוכרים נתנו כמה עצות ללקוחות, כיצד להימנע מעוקצים של סוחרים רמאים. לדבריהם מומלץ לבקש תמונה של המוצר לפני שמקבלים אותו ולדרוש בבירור שזו תהיה תמונה עדכנית שצולמה זה עתה. לפני שמגיעים למקום המפגש רצוי לוודא מול המוכר את הנוהל בו הוא בוחר לעבוד. האם פוגשים אותו באופן פיזי, או שהוא משאיר את זה איפשהו. כשמגיעים למקום המפגש (אם יש מפגש) מומלץ להכין את הכסף מראש, גם אם לא ביד, אז לפחות מוכן בכמות המדויקת בכיס. חשוב מאוד לקנות רק ממה שמכונה ברשת "סוחרים מאומתים" – כלומר כאלו שנמצאים בקבוצה שאושרה על ידי מנהלי הרשת. חשוב גם לבדוק את הביקורות שמוכרים אלו כבר קיבלו, דרך 'ענף ביקורות'.

בממוצע, ממגוון העדויות שקיבלנו, ניתן לומר שסולם מחירי הקנאביס בישראל נראה פחות או יותר כך, נכון למאי 2017:

  • 3-10 גרם עבור 100-120 ש"ח לגרם
  • 10-50 גרם עבור 90-110 ש"ח לגרם
  • 50-100 גרם עבור 80-100 ש"ח לגרם
  • 100-1000 גרם עבור 60-90 ש"ח לגרם
  • 1000+ גרם עבור 40-60 ש"ח לגרם

כמובן שכל המחירים תלויים מאוד באיכות המשתנה. יש כאלו המציעים שירות משלוח עד הבית עבור תוספת 50 ש"ח

מחירי קנאביס בישראל 2017

מחירי קנאביס בישראל 2017

בגדול על פי העדויות אופי הלקוחות של 'טלגראס' הוא מגוון, אך ברובו, וזה לא יפתיע אף אחד – גברים חילוניים. מבחינת החתך מדובר בעם ישראל כולו פחות או יותר, ולא מעט נשים. הרבה צעירים, אך גם לא מעט בני 30 עד 40 ומעלה, עורכי דין, אנשי עסקים, סטלנים, אנשי תקשורת, בידור ותרבות (כולל כמה סלבים), חרדים, חובשי כיפות סרוגות – ועד אפילו מספר פנסיונרים. יש גם חולים עם רשיון שרוכשים דרך הרשת השלמת מינון שלא מספיק להם, וכמובן חולים מסורבי רשיון שלא מצליחים לקבל את הטיפול ממשרד הבריאות.

לדבריהם ללא ספק ישנו מסחר גם בקנאביס רפואי, אך מלבד הזליגה הלא מעטה של הקנאביס הרפואי מחולים ובעלי רשיון – מסתבר שיש גם תופעה של חיקויים: סוחרים ש'רוכבים' על המיתוג של אותן חברות ברשיון ומשלמים לבתי דפוס כדי שידפיסו אריזות זהות, אותן הם ממלאים בקנאביס מגידול ביתי, זאת כדי לבקש 120 ש"ח לגרם למשל, במקום רק 100 כרגיל.

רובם הם רק סוחרים, שקונים את הסחורה ממגדלים שהם רק מגדלים. מחירי הקנאביס בשלב הרכישה מהמגדל עומדים בממוצע על פי העדויות על בין 60 ל-80, ולפיכך כל סוחר מרוויח בין 20 ל-40 ש"ח בערך לכל גרם שהוא מוכר, תלוי איכות וכמות – ולא כולל הוצאות אחסון, דלק, זמן וכו' – כך שלעתים זה אף פחות מכך. לדבריהם של כל המוכרים עמם שוחחנו המחירים לא צפויים לרדת בקרוב, הביקוש גדול מההיצע, והסיכון של המגדלים ועלויות הפקת גידול מסחרי בכמויות הוא גדול מדי גם כן מכדי שיורידו את המחירים.

רוב מוחלט של המוכרים אינם נפגשים פיזית עם הלקוח, אלא מעדיפים את השיטה הבטוחה יותר בה מושארת החבילה בנקודה מסוימת אליה נשלח הלקוח רק לאחר שהניח את התשלום בנקודה אחרת. כן ישנם גם אלו אשר מספקים שירות אישי-ישיר יותר, מתעקשים להיפגש עם הלקוח ולספק לו איכות גבוהה ואף טוענים כי השיטה השנייה אינה הוגנת כלפי הלקוחות. כמובן ישנם גם כאלו שיש להם לקוחות קבועים אלו ואחרים וכאלו הפועלים בקבוצות VIP, המקבלים יחס אישי.

קנאביס איכותי נמכר בטלגראס

קנאביס איכותי שנמכר בטלגראס

ג', מציע משלוחים עד הבית: "פעם מכרתי לאיש מהעירייה"

"לפעמים אני יודע איזה זנים אני מוכר ולפעמים לא, זה לא קבוע," אומר ג', בן 25 מאזור אשקלון-אשדוד. "אני מוכר בערך 40 גרם ביום לכמה לקוחות שונים. כדי לא ליפול על שוטר סמוי אני מבקש שיצלם סלפי ושישלח פרופיל פייסבוק שלו, רשיון נהיגה, תעודת זהות. אני מאוד נזהר בקטע הזה ולא מוכר לכל אחד. מקשיבים גם לקול הפנימי, להרגשה של מי מדבר איתך. אני מציע קנאביס למכירה במינימום 3 גרם לעסקה, 100 שקל לגרם."

"יש כל מיני לקוחות, הרבה מהם מבוגרים, אנשים עם משפחות וילדים, והרבה צעירים. יש גם נשים שקונות אבל בעיקר גברים. יש אנשי עסקים, עורכי דין. פעם הגיע אליי כבאי מהעירייה לקנות ופעם הזמין אותי אדם מבוגר לעשן איתו אצלו בבית. בפעם אחרת נכנסתי לרכב והם עשו שם שורות והציעו לי. אני כמובן לא נוגע בזה אז סירבתי. מעולם לא נתקלתי בשוטר סמוי. "

הסחורה מגיעה ממגדלים אחרים שאני קונה מהם בכמויות גדולות, ככה שיוצא לי יותר זול ומרוויח משהו כמו 20-30 ש"ח רווח על כל גרם שנמכר. כלומר קונה ב-75-80 מהמגדל ומוכר ב-100-110. יש אנשים שרוצים משלוח עד הבית, אז אני מציע את זה בעלות של 50 ש"ח נוספים, לרוב אין להם בעיה לשלם את זה בשביל הנוחות. לא, לא נותנים טיפים, אנחנו עדיין בישראל… כרגע המחירים לא נראה שירדו כי הביקוש עולה על ההיצע, אולי אם כמות הסוחרים תגדל משמעותית אז המחירים יתחילו לרדת. אני חדש שתחום אז בינתיים מכרת עד היום משהו כמו 400 גרם בסך הכל."

"אני אישית מאוד מבסוט מכל הדבר הזה. אני מוכר מוצר טוב, הלקוחות מרוצים. הכל בסדר. המסר שלי לקוראים ולצרכנים הוא שימשיכו לעשות מה שעושה להם טוב כל עוד זה לא פוגע באחרים, והמון כבוד לעמוס שבנה את הדבר הזה."

ש': "הלקוחות קבועים – המשטרה יודעת על הפעילות שלי"

"אני מציע בדרך כלל זן אחד שאני קונה ממגדלים או סוחרים אחרים," מספר ש' מאזור השפלה. "האיזור שאני נמצא ועובד בו הוא די יבש ואני בין היחידים כאן, אז ביום ממוצע אני מוכר 30-40 גרם, תלוי כמה שעות אני רוצה לעבוד, בדרך כלל זה מחמש שעות פחות או יותר. יש לקוחות צעירים וגם מבוגרים, חילונים בדרך כלל ,לא הרבה נשים אבל גם את זה רואים מדי פעם. כדי להיזהר אני מבקש סלפי עם סימן כלשהו, פרופיל פייסבוק פעיל ואז מוודא שהוא אמין. קרה לי כבר כמה פעמים שלא מכרתי כי זה היה סמוי בוודאות, או שהוא היה חשוד מידי. לא תמיד פשוט לזהות, צריך לדעת לקרוא בין השורות. לאנשים שבאמת רק רוצים להתארגן ממך יש צורת דיבור שהיא שונה. שוטרים סמויים לא מוכנים להזדהות עם כל הפרטים האישיים שלהם."

"עקרונית זה מתנהל ללא פגישה. הלקוח שם את הכסף במקום שאתה אומר לו ואז נשלח לנקודה אחרת בה נמצאת החבילה שלו. לרוב הסחורה טובה אבל כן קרה לי פעם אחת שהשגתי סחורה לא איכותית והייתי חייב למכור אותה בכל מקרה. הפסדתי בכך שהייתי צריך לפצות אנשים כי החומר באמת היה לא מוצלח והיו גם כאלו שהחזירו, אבל הם היו לקוחות קבועים שהבינו שזה חד פעמי. פתחתי קבוצה מצומצמת ללקוחות שהיו אצלי בעבר ואני כבר מכיר אותם, כך ששם אני מעדכן הכל ומי שצריך פונה אלי. לפעמים אני נותן גם ללקוחות חדשים שבמקרה באזור ורוצים להתארגן על הדרך."

"מקרה מוזר שקרה לי פעם זה כשיצאתי לחלוקה ובמקום ספציפי הגיעו לאותו אזור 3 ניידות שעשו שם סיבובים. אני מודע לזה שהמשטרה יודעת כנראה על הפעילות שלי, אבל ברגע שראיתי את זה התנהגתי כרגיל ושלחתי את אותם לקוחות לכתובת חדשה והכל התקדם כרגיל. אם פועלים נכון ושומרים על דרכי האימות כמו שצריך אני מרגיש בטוח, אני לא מפסיק ולא מפחד. אני מאמין שאני מצליח להתחמק מהם כמו שצריך."

"הסחורה שלי מגיעה מסוחרים גדולים יותר, לרוב מגידולים לא שלהם ולא רפואי, אבל איכותי לא פחות. אני מעדיף לא לפרט על הכמות כסף שעשיתי, אני עושה את זה בשביל להקל על עצמי כספית ועל המשפחה שלי וגם בשביל אפשרות לעשן כמה שאני רוצה ולא להרגיש את העלות הכבדה שמגיעה עם זה. אני קונה לפי 73 שקל לגרם בממוצע ומוכר ב-100, כך שאני עושה ה-27 שקל לגרם שאני מוכר, לפעמים יותר לפעמים פחות. אני חושב שהמחיר בשוק כרגע עומד ולא ירד בקרוב. גם הסוחרים קונים לא בזול והסיכון לא שווה אם לא מרוויחים טוב."

פ': "בנינו צבא מהפכני – רץ פה כל יום מליונים

"הזנים אצלי בדרך כלל הם סופר סילבר הייז, או רויאל קווין, או לעיתים יוצא להביא סאטיבה אלסקה רפואי," מספר פ', הפועל באזור המרכז. "את הסילבר הייז אני קונה ממגדלים אחרים, הרויאל אני מגדל בעצמי והרפואי מידי חודש מקבל אספקה נאה באריזות של 'תיקון עולם'. אני תמיד מראה את הסחורה שעומדים לקבל מראש. בדרך כלל הזנים לא מוצעים לצרכן במקביל, אלא מציע זן מסויים וכשהוא נגמר מביא זן חדש. בסוף שבוע יש הכי הרבה פעילות. אפשר להעיף חצי קילו ביום אם אתה יוצא לעיר. ביום יום בסביבות 60 גרם, במחירים של בין 100 ל-120 לגרם."

"אצלי הלקוחות זה בעיקר סטלנים. אם תבקש ממני לאפיין את המושג אז אגיד בנאדם חם ומאוד חברותי שנוטה להתחבר לאנשים בשנייה. רוב הלקוחות בגילאים 18-40 ולרוב גברים חילוניים. נתקלתי בלקוחות נשים אבל מעולם לא בחרדים או דתיים. בעניין הזהירות אנחנו מאמינים במשפט אחד 'אם יש ספק אז אין ספק'. הדרך הנפוצה לאמת זיהוי של לקוח ולוודא שהוא לא שוטר היא לבקש ממנו לצלם את פרופיל הפייסבוק ותמונת סלפי. אם הוא סמוי הוא לא ישאיר שום דבר שיכול לחשוף אותו תראה למשל את ניר ברנע, שוטר סמוי שאיים ונתן את שמו המלא לאחר שאמר לסוחר שהוא ידאג 'לזיין' אותו. תמונתו הופצה ברשת והוא נשרף. גם הם לא אוהבים שיימינג. אנחנו באנו להילחם לא באנו לשחק משחקים. בנינו צבא מהפכני עם מטרה אחת להפיץ! וכמה שיותר."

"לגבי דרך הפעולה, אני נותן ללקוח את הכתובת ולאחר שאני בטוח שזה אותו בנאדם אני מסמן לו ללכת אחרי לוקח אותו למקום שקט ומבצעים את ההחלפה. באמת שאין ממה לפחד. השינוי כבר החל ואני מזמין את כולם להצטרף למאבק על צמח הפלאים. הטלגראס הוא המקום הכי בטוח לצרוך קנאביס או כל סם אחר. לגבי הסיבות מדוע אני עושה את זה, זה מכיוון שנקלעתי לבעיה כספית והעבודה לא מכניסה מספיק כסף. אני משתדל שלא להפוך את זה לעבודה מועדפת כמו שעשו כמה קבוצות של אנשים שלקחו את ההתארגנות כמה צעדים קדימה ומעיפים כמויות ענק. אני דואג לאזור שלי שלא יהיה יבש אף פעם."

"המחיר קנייה שלי מהמגדלים משתנה בהתאם לכמות ואיכות, בדרך כלל חומר טוב מאוד נמכר באיזור ה-75 ל-1 אם אתה לוקח 100 ג' לפחות. כמובן שככל שתיקח יותר המחיר יורד. אין באמת מחיר קבוע, אבל זה בערך המחיר 100 לפי 75. כמובן שכשלוקחים קילו, זה יכול להיות גם ב-60 ו-50 ל-1 ואפילו 30 עד 40 שקל. לגבי המחירים לצרכן יש סוחרים שכבר הורידו מחירים ממאה ומוכרים 10 גרם ב-90 ש"ח לגרם. המחיר ירד משמעותית לדעתי רק במידה ותהיה אי הפללה באמת. אני סוחר כבר שנים ארוכות, מאות אלפים התגלגלו לפני. התחלתי כדי לכסות חובות שנכנסתי אליהם ועכשיו אפילו נשארתי עם בונוס. וברגע שיש לך כסף הכל אפשרי פה. מאלף עושים אלפיים. הכסף לא מפסיק לרוץ כאן. רץ פה כל יום מליונים של שקלים."

קנאביס איכותי נמכר בטלגראס

קנאביס איכותי שנמכר בטלגראס

מ', נפגש עם כל לקוח: "יש תופעת זיופי שקיות קנאביס רפואי"

מ', גם הוא מאזור המרכז, פועל מזה שנה במקצוע. "בתחילת הדרך ידעתי רק לומר אם זו סאטיבה או אינדיקה אבל היום כשהפעילות כבר התרחבה אני מחזיק מלאי הרבה יותר גדול. מטבע הדברים אני מגיע גם להרבה יותר ספקים ויש לי להציע מבחר של מספר זנים כשהשמות ידועים מראש ללקוח. גם רפואי יש לי כמויות מצומצמות שאני מציע רק ללקוחות קבועים. חברות מסויימות אני לא אחזיק כי מסתובבים זיופים, בעיקר של 'תיקון עולם', ואני לא מוכן להיות שותף להונאה הזו. סוחרים מייצרים אריזות זהות בבית דפוס ומכניסים אליהן את הוויד הביתי וסוגרים בואקום. האדם הסביר לא יבחין בהבדל. ואני יודע שזה קורה כי הייתי במקום וראיתי את זה. הציעו לי גם לעשות את זה."

"מבחינת אופי לקוחות אצלי זה נע מ-25 ועד פנסיונרים (כשלושה כאלו האמת), כשהרוב לשימוש כתרבות פנאי. חלק כהשלמת מינון של הרישיון הרפואי וחלק מסיבות רפואיות שמסורבי רישיון. באמת שאין חתך מסויים. מדובר בבעלי מקצועות חופשיים (עו"ד וכדומה) דרך אנשי תקשורת ותרבות ועד שליחים בדומינוס. בכל התקופה היו גם 2 חרדים שקנו ממני וכמה שיוגדרו דתיים לאומיים, אבל הרוב המוחלט חילונים – ואצלי במפתיע דווקא רוב של נשים לקוחות."

"אני מציע מינימום 5 גרם למכירה ובממוצע קנייה אצלי זה 8 גרם כל פעם בערך. המכירה הכי גדולה שלי היתה 75 גרם. בממוצע אני מוכר 250 גרם ליום אם אני מפרסם ומקבל לקוחות חדשים באותו יום. אם לא, אני אמכור במעגל לקוחות הקבועים 150 ביום אולי 170 – הכל במאה ש"ח לגרם. הנטו רווח אחרי הוצאות ועלות החומר יוצא לי 15 ש"ח לגרם לפי חישוב של קנייה ב-60-65 + הובלה, שכ"ד, מקום אחסון להסלקה, פחת (פירורים, ענפים, ייבוש) , הוצאות כלליות, תרומות. תשכלל את הכל תגיע ל-85 לגרם עלות. אצלי הלקוח יכול לבחון את הסחורה לפני ששילם. ירצה יקנה, לא אז לא. אם יבקש אני אביא משקל למען הסר ספק אבל פה זה מסתיים. מרגע שנפרדו דרכנו והשקית נפתחה אין דרך חזרה. אני חושב שהשיטה של לשים את הסחורה מבלי לפגוש את הלקוח היא לא הוגנת. משפטית היא גם חסרת טעם."

"אני לא ארחיב כיצד אני נזהר רק אומר שאני מאוד בררן. חשוב לי לציין שבניגוד למה שהמשטרה מנסה להציג (בראיון בצינור לדוגמא), לא קיים תסריט שבו המשטרה פורצת לשרתים של 'טלגרם' או פייסבוק או כל חברה אחרת שהשרתים שלה אינם יושבים בישראל פיזית. גם אם היו לה היכולות הטכניות, עוד לא נולד השופט שיעניק לה צו כזה. שוטר לא יכול לעבור על החוק. כל המטרה של הפרכות השמועות האלו באמירות בעלמא מטרתן להפחיד צרכנים ותו לא. זה חשוב להדגיש."

"מבחינת שוטרים סמויים בהחלט פנו אליי ולא פעם, כולל ניר ברנע. הוא נחסם מיד, זה היה שקוף. מי שרוצה לקנות צריך להיחשף, אין מה לעשות. אני יודע ש-99% הם סתם אנשים טובים שחרדים לפרטיות שלהם אבל אני חייב להתגונן מה-1 שהוא כן שוטר, גם אם זה במחיר ויתור על 99 אחרים. הזהירות שאנו נוקטים היא לא רק מהמשטרה אגב, אלא גם מגורמים עבריינים שמחפשים לעקוץ/לשדוד אותך."

"מבחינת מחירים, לצערי הם לא ירדו כרגע, להפך. התפשטות הטלגראס הביאה לכניסה של הרבה סוחרים זעירים שקונים 50 גרם. בכמויות כאלו יש להם 2 ברירות כדי להכניס סכום כסף שמבחינתם יצדיק את הסיכון. ההוגנים יבקשו 120 שקל לגרם והרמאים יתנו כמות קטנה מהמובטח, יוסיפו ענפים, ירטיבו, כדי להגדיל את הרווח שלהם. כל עוד הסיכון בעצם הגידול גדול כל-כך גם כלכלית (גידול מסחרי יכול לעלות מאות אלפים), המגדלים הגדולים ששולטים ברמת המחירים לא יורידו מחירים."

ר': "אנחנו כאן כדי להביא את הלגליזציה"

ר', בן 25 מאזור ירושלים, מספר: "אצלי יש מכירה לפי זנים ואני משתדל שלא לעבור את ה-100 שקל לגרם. הייתי מעדיף לגדל אבל כרגע אני קונה ממגדלים כי הסיכון גדול מדי. המזל שלי הוא שאני מכיר אנשים מחוץ לרשת, אז הרווח שלי מכל גרם הוא בין 30~40 שקלץ אני לא מוכר בבודדים, אלא מינימום 5, והממוצע היומי של מכירות ביום הוא בין 70~120 גרם."

"אצלי אין מכירה מיד ליד וכדי להישמר מסמויים אני נעזר בפייסבוק, ואני מאוד מקפיד לבדוק את כל הפרטים. אני לא נפגש עם אף אחד. אני לא יכול להגיד בוודאות שנתקתי בסמויים אבל היו אנשים שנמנעתי מלהתעסק איתם כי חשדתי. מה שאני יכול להגיד בוודאות זה שמאז טלגראס יש הרבה יותר ניידות ברחובות, זה מורגש."

"המחירים ירדו רק כשלא יהיו סיכונים. לאף אחד אין רצון למכור בזול משהו טבעי שצומח לבד. אני מוכן לשלם מיסים ולמכור גרם ב-60 שקל בכיף. אני אישית מתחייב בפני הלקוח שהתמונה ששלחתי לו זה בדיוק מה שהוא מקבל. אני דוגל בפתיחות מלאה לגבי הסחורה ומודיע שזה מה שיש ואין החזרות, רוצים רוצים, אם לא אז לא. לא מנסה לרמות אף אחד. יש סוחרים שמנסים לעקוץ אבל אצלי אין לזה מקום."

"חשוב לי להדגיש, ושזה יהיה בכתבה – אנחנו כאן בשביל להביא את הלגליזציה. מוכנים למכור בזול ולשלם מיסים בכמויות שהמדינה לא תיארה לעצמה. רק רוצים לישון בשקט בלילה בלי לדאוג שיקפצו עלינו למחרת. בסך הכל אני לא מגדיר את עצמי כסוחר סמים כי אני לא סוחר בסמים."

"מבחינת לקוחות יש קבועים והחתך הוא מכל הסוגים והמינים, בדרך כלל עד גיל 40, יותר חילונים מאשר דתיים. יצא לי לראות עורכי דין אנשי נדל"ן ועוד הרבה. טיפ חשוב ללקוחות הוא לא לקנות מסוחרים לא מאומתים ותמיד לבדוק ביקורות. יש אנשים שמפרסמים תמונה יפה של סחורה אבל מביאים כלום. חשוב להיעזר בביקורות בטלגראס. מהביקורות אפשר ללמוד המון. זה מאוד פשוט ומומלץ."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/05/%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%90%d7%a1-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8/

"קנאביס בבתי מרקחת? אולי עוד 10 שנים" – ראיון חג עם פרופ' רוני גמזו

"קנאביס בבתי מרקחת? אולי עוד 10 שנים" – ראיון חג עם פרופ' רוני גמזו

"קנאביס בבתי מרקחת? אולי עוד 10 שנים" – ראיון חג עם פרופ' רוני גמזו

מדוע הוא תומך באי הפללה ולגליזציה (בשלבים), מה הוא חושב על רפורמת בתי המרקחת של ליצמן (לא יקרה בקרוב) ומתי, אם בכלל, יינתן הקנאביס כטיפול 'קו ראשון'. מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ומנהל בי"ח איכילוב היום – האיש שנתפס בעבר כאויב הגדול של הקנאביס הרפואי אך היה בעצם מי שקידם את הנושא אולי יותר מכולם – מדבר על התקופה ההיא בגלוי בראיון ראשון למגזין קנאביס, אחרי שנת חופש ובמבט מפוכח לאחור. ראיון חג.

בשנת 2010 מינה שר הבריאות יעקב ליצמן (בקדנציה הקודמת שלו כסגן שר) את פרופ' רוני גמזו כאיש החזק במשרד הבריאות, שקיבל לידיו בין השאר את האחריות הבלעדית לניהול ענף הקנאביס הרפואי החדש של אותם ימים – ענף קטן עם 3,000 מטופלים בלבד שהוקם ונוהל טלאי על טלאי, ללא תקנות ברורות ובשליטתו המלאה של מנהל בי"ח אברבנאל לשעבר ד"ר יהודה ברוך.

במהלך כהונתו כמנכ"ל המשרד, גם עם כניסתה ב-2013 של יעל גרמן לתפקיד שרת הבריאות, היה פרופ' גמזו זה שעמד עם האצבע בסכר, צידד ברשויות שדאגו מהתרחבות-יתר של הענף ומ'לגליזציה בדלת האחורית', ספג קיטונות של בוז וביקורת על כל התנגדות ועיכוב ונאלץ להסביר בועדות הכנסת מדוע הוא לא נותן קנאביס רפואי לכולם – מה שהפך אותו למטרה אליה כוונו מרבית חיצי התקשורת והציבור.

מה שבודאי לא תרם לפופולריות שלו היה מכתב שפרסם בו קבע כי במקרים מסוימים יש להגביל את מספר המטופלים בקנאביס גם על חשבון פגיעה אפשרית בבריאותם. הצהרה נוספת בהמשך על כך שקנאביס הוא בעיקר תופעת פלסיבו, גם כן לא עזרה לו מבחינת אהדת הקהל.

רוני גמזו 2017

"על מאה 'כן' אתה לא מקבל מחיאות כפיים. על אחד 'לא' – אתה חוטף" – פרופ' רוני גמזו

אבל, אם שופטים את תקופת כהונתו כמנכ"ל משרד הבריאות בראי ההיסטוריה, הוא בהחלט היה אחד הורמים העיקריים לכך שישראל נחשבת היום למעצמת הקנאביס הרפואי שהיא. בתקופתו זינק מספר המטופלים עד ל-18 אלף, נבנתה לראשונה רשימת ההתוויות (נוהל 106) שאיפשרה חלוקת קנאביס לפי קריטריונים ברורים, והוקמה היק"ר, היחידה הממשלתית לקנאביס רפואי, שמנהלת היום את אחד מענפי הקנאביס הגדולים בעולם.

עתה, לאחר שסיים את תפקידו במשרד הבריאות, נהנה משנת חופש וטיולים וחזר לתפקידו הקודם כמנהל בי"ח איכילוב, כשלצדו דובר חדש, אדיב ומסביר פנים, ישבנו לראיון חגיגי בלשכתו בבית החולים בת"א, בנסיון להבין מה בדיוק היה שם באותן שנים פרועות, איך הוסדר הענף, מדוע כעסו עליו כל כך, איך נבחרו המגדלים, איך נקבע מחיר הקנאביס הרפואי, מתי ולמה החליט לתמוך בלגליזציה והאם ומתי נראה את הקנאביס בבתי המרקחת כמובטח. ראיון חג.

ב-2010 נכנסת לתפקידך במשרד הבריאות – מתי שמעת בפעם הראשונה על הקנאביס הרפואי? מה היתה תגובתך?

כבר בשבוע הראשון. זו היתה הקדנציה הקודמת של שר הבריאות ליצמן, הוא הודיע אז שאין בכוונתו לעסוק בנושא הקנאביס הרפואי והטיל את האחריות כולה עליי, כמנכ"ל המשרד, וכמי שמתוקף פקודת הסמים מוגדר כ'מנהל' האחראי על נושא זה, רציתי להבין איך מתנהל הענף עד כה, איך נראית ההסדרה, מה הקריטריונים לקבלת רשיון וכו'. הגעתי למקום שמתנהל ללא הסדרה, ללא הגדרה, נראה מאוד מבולגן. מי החולים שמקבלים רשיון ומי לא, מי קיבל אישורים לגדל, למה הם קיבלו, איך נקבע המחיר… ובמקביל המשטרה רואה בי הסכר שאמור לעצור את השטפון.

איך התמודדת עם זה?

אני אדם שמאוד אוהב לסדר דברים. כשראיתי את המצב החלטתי להקים ועדה ולעשות סדר. כי מצד אחד המשטרה באה וביקשה להקטין את מספר המגדלים. משרד החקלאות דיבר על ייצוא. עצרתי הכל והקמנו ועדה אחת שתבדוק את הכל מהתחלה. כך נולדה הועדה להסדרה. באותה תקופה גם הכנסת התחילה לעסוק בזה. החולים הרגישו שהם לא מרוצים, והשירות והזמינות לא תמיד טובים. ולאינדיקציה כזו נותנים ולאחרת לא וכו'. בועדות בכנסת אני זוכר את עצמי מנסה לעשות סדר, לתת הגדרות רפואיות, אבל היה מאוד מורכב לעשות את זה ולבנות את רשימת ההתוויות (המחלות המזכות ברשיון). למשל אם לפרקינסון אין מספיק הוכחות שקנאביס עוזר, אבל יש מקרה אחד שכן, אז אם אתה נותן קנאביס במקרה אחד אתה צריך לתת לכולם. זה משהו שאתה לא יכול לעשות סתם. ואז נולד אותו מכתב זכור.

אז בוא נדבר על המכתב הזה באמת…

תשמע, נניח שיש תרופה לאולקוס, ומישהו מצא שהיא טובה גם להורדת לחץ דם אצל 3 אנשים. אבל לא אצל אף אחד אחר. האם אתה רושם את התרופה הזו כתרופה להורדת לחץ דם? לא. אם אתה שופט את הקנאביס לפי מה ששופטים תרופה, יש לומר קודם שהיא אפקטיבית עבור רוב של האנשים.

אבל במכתב רשמת "להגביל את מספר המשתמשים… גם על חשבון פגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית".

הכוונה לא היתה להגביל את מספר המשתמשים, אלא להגביל את מספר האבחנות. כלומר, אל תיקח את הקנאביס ותגיד שזה טוב לכל דבר. כל אבחנה צריכה לעבור מסננת שבודקת שבאמת זה טוב לזה. אם יש עשרת אלפים חולי פרקינסון אבל זה עוזר רק לשלושים, אז האם אתה נותן את הקנאביס לכל העשרת אלפים? מה שבעצם נאמר במכתב זה 'כן, לפעמים אתה לא תאשר לשלושים כי אחרת אתה צריך לאשר את זה לכל העשרת אלפים'. זו היתה המשמעות. להסתכל על זה כמו תרופה. לא היו מספיק עדויות ב-2011, הן היו אנקדוטליות.

הן עדיין רק אנקדוטליות…

אבל הן הצטברו. הצטברו יותר. נחשפתי למידע. ביקשתי שיראו מגוון רחב יותר של מידע, כי אחרת הרי תמיד תוכל למצוא 10 עד 20 אנשים שבכל אבחנה רפואית קנאביס יהיה להם טוב. האם אז אתה אומר שקנאביס היא עד כדי כך תרופת פלא, שהיא טובה לכל האבחנות הרפואיות?

אולי… יכול להיות?

בוא נאמר שמבחינת צורת המחשבה הרפואית, קשה לה לקבל את זה. היא באה ואומרת 'תבחן אבחנה אחרי אבחנה' – וכך עשינו. וכמות האבחנות הלכה ועלתה.

בתקופה שלך אכן כמות האבחנות עלתה באופן משמעותי וגם מספר המטופלים עלה באופן משמעותי, אבל אתה עדיין נתפסת כמתנגד.

כן, הכמות עלתה מ-3,000 ל-16,000. למה היא עלתה בתקופתי? כי אני עשיתי את ההסדרה. על כל מאה 'כן' אתה לא מקבל מחיאות כפיים. על אחד 'לא', אתה חוטף.

אז למה הקצב נעצר יחסית ומאז הגיע המספר רק ל-30,000?

קודם כל הגענו לאיזושהי רוויה של מספר מחלות מבוקשות מאוד, שהן בגדול סרטן, כאבים ממצבים מגוונים – מאורגניים אנטומיים ועד כאבים לא ברורים כמו פיברומיאלגיה. יש קבוצה של הרבה מאוד מצבים שאתה לא יודע בדיוק למה זה עוזר אבל אתה רואה, ולא במקרים ספורים, שזה עוזר. וגם אנשים במחלות קשות, ALS, פרקינסון וכיוצא באלה. לצד זאת הקבוצה הנפשית, ה-PTSD (פוסט טראומה) וכן אותם אנשים שאמרו בעצם 'תן לי להשתמש בקנאביס כדי להרגיע את הצורך שלי לסמים אחרים'. המעגל הזה, במיוחד כשברקע אנשי הרשות למלחמה בסמים טוענים שאולי זה מן מעגל שדווקא מחזיר לסמים, מעמיד אותך, כאיש רפואה שהוא לא מומחה בסמים, בדילמה קשה מאוד.

גם היום בעצם זה עדיין לא תרופה, אז תיאורטית אתם לוקחים סיכון מאוד גדול. תיאורטית מטופל קנאביס יכול לתבוע את משרד הבריאות ולהגיד שנגרם לו נזק.

לכן התהליך עבר בדיקות של ועדות, מומחים, רופאים והכל נעשה אחרי בחינה מאוד קפדנית. בתקופתי יצרנו הסדרה שגם שמרה על מקבלי ההחלטות. נוצר תהליך שהם לא קיבלו את ההחלטה לבד, רק לאחר ועדה, ישיבות, לאחר ששמעו חולים ולאחר כל האיזונים האפשריים. אחרי תהליך כזה האפשרות לתבוע היא אפסית, כי היה כאן שיקול רפואי. נכון שזו לא תרופה בהגדרתה כתרופה, אבל מה זו תרופה? בהגדרה הביורוקרטית, של החוק, זה משהו שעבר מחקר קליני, מינון מסוים וכו'. אבל ההגדרה המדעית של תרופה זה בעצם כל חומר כימי שמשפיע על הגוף למטרה של שיפור מצב רפואי כלשהו.

אז למה לא הפכתם את הקנאביס לחומר בעל תועלת רפואית בפקודת הסמים? משרד הבריאות התנגד והפיל לבסוף בימי גרמן את הצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג להעביר את הקנאביס לחלק הזה בפקודה.

מאוד רצינו שהקנאביס יוכשר בצד הביורוקרטי כתרופה. מה שתמר עשתה זה שהיא שמה את הקנאביס במקום שהוא לא בפקודת הסמים, אבל גם לא תכשיר רפואי. זה היה מונע מכל אדם בשדה הרפואי כל דרך להתעסק עם זה לפי אמות מידה. ואז איך אתה מחליט איזה אבחנות ייכנסו, מה יהיו המינונים, מי ירשום? איך עושים סדר עם זה?

רוני גמזו 2017

"באיכילוב ניתנים הכי הרבה רשיונות קנאביס רפואי" – פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים

מה משקלם של שרי הבריאות בתהליכים שהיו בתחום הקנאביס הרפואי? האם זו מדיניות של שרי הבריאות או שזה בא מפקידי הממשלה?

באופן רשמי על פי חוק כל הסמכות אצל מנכ"ל משרד הבריאות ולא אצל השר. אבל המנכ"ל עובד בתיאום עם השר. ותלוי מה השר אומר. בקדנציה הראשונה שלו ליצמן אמר לי 'תעשו שיקול רפואי, תסדירו את הבלאגן, אני לא רוצה להתערב'. וכך היה.

שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן טענה שיש גורמים עבריינים בתחום הקנאביס הרפואי, שהמגדלים קשורים לעולם תחתון ושיש אפילו שוחד לשוטרים.

לא, ממש לא. לאורך כל הדרך לא ראיתי משפחת פשע אחת, והייתי שם לכל אורך הדרך. אני נחשפתי לכל המגדלים והרבה מהם לא היו ותרנים ונלחמו על העמדה שלהם באמצעי תקשורת ולחץ, אבל לא עם גורמי פשע.

אז איך באמת 8 המגדלים קיבלו אישורי גידול? איך נבחרו דווקא הם? מי קבע?

יהודה ברוך נתן לזה ולזה, אף אחד לא יודע איך. כשנכנסתי לתפקיד מנכ"ל המשרד ושאלתי מה היו הקריטריונים, נאמר לי שכל מי שפנה קיבל. עד שבשלב מסוים עצרנו ואמרנו די – מי שבפנים בפנים ומעכשיו יבחרו על ידי ועדות, קריטריונים ותנאים קבועים, מכרז וכו'. עד אז היו החלטות שאיש לא ידע.

אם נחזור רגע לאותו מכתב זכור. כתבת שאתה לא רוצה שנהפוך לקליפורניה. מה היתה כוונתך?

מה קרה בעצם בקליפורניה? אנשים הפכו את הקנאביס לחופשי. בעצם יש שם התרה של הקנאביס. אבל מה הם עשו, את מי הם הפכו למתיר? במקום ללכת ובאופן הכי נכון – אולי קשה ומורכב – אבל נכון, ללכת ולעשות התרה דרך הרגולציה החוקית, לקחו את הרופאים והפכו אותם לדילרים. מושגים כמו Push-Doctors. אם החליטו שזה עובר דרך המסננת הרפואית, אז בואו נעשה את זה נכון. זה יהיה קשה, אנחנו נחטוף על כל 'לא'. זה אכן היה קשה, אבל עבר בצורה מסודרת – והרופאים לא הפכו להיות דילרים.

אבל היום זה הולך בדיוק לשם. כבר נסתיימו שלושה קורסים שמסמיכים רופאים לחלק קנאביס במרשם.

בהחלט יכול להיות שמכאן – לאור התרחבות התופעה ואם לא יהיו החלטות לא רק על אי הפללה אלא גם על לגליזציה – יכול להיות שהמערכת הרפואית תמשיך להיות כזו שמשתמשים בה כדי לטפל בסוגיה הזו.

זו הסיבה שמרפאת הכאב באיכילוב לא מספקת טיפול בקנאביס רפואי לכל דורש?

את זה אתה יכול להגיד כמעט על כל בתי החולים באזור המרכז. מכוני הכאב של רוב בתי החולים באזור המרכז סגורים למטופלי קנאביס.

וזה למרות הוראת משרד הבריאות…

לא ראיתי שום הוראה של משרד הבריאות…

נציגי המשרד, כולל המנכ"ל הנוכחי, אמרו את זה שוב ושוב בועדות בכנסת.

זה דיבורים. לא ראיתי הוראה כתובה למנהל בית חולים X 'תפתח את מכון הכאב שלך גם למטופלים שבאים לקבל המלצה לקנאביס רפואי'. באיכילוב אנחנו דווקא כן מקבלים את המטופלים הללו. אנחנו קורסים בגלל זה. חד-משמעית באיכילוב ניתנים הכי הרבה רשיונות קנאביס רפואי. אצל אחרים אפס. ואני פניתי למשרד הבריאות ואמרתי להם שזה לא יכול להימשך ככה. שיש שמועה שאומרת 'אתם רוצים רשיונות קנאביס, לכו לאיכילוב'. כי מה קורה – התור לחולי כאב 'רגילים' סתום.

ברור שיש בעייתיות של אנשים שאינם חולים ושרוצים קנאביס ומגיעים למרפאת הכאב לבקש רפואי. השאלה איך מטפלים בזה

אנחנו קודם כל נותנים עדיפות לחולי מכון כאב שלנו – ולא לאלו שמגיעים ממכוני כאב אחרים שם סגרו להם את הדלתות. כאלה שלא נתנו להם במקומות אחרים ובאו לכאן. בהחלט יש כאן תיעדוף לחולי הכאב שלנו.

אז מה הפתרון לזה?

כבר שנה שמשרד הבריאות מנסה למצוא את הפתרון – על ידי כך שמאה, מאתיים, רופאים יעברו קורס, יקבלו הכשרה לעשות זאת בקהילה. זה צריך להיות הפתרון לדעתי.

רוני גמזו 2017

"כל עוד אין לגליזציה, המערכת הרפואית תמשיך להיות זו שמטפלת בסוגיית הקנאביס" – פרופ' רוני גמזו

אמרת בעבר בראיון בטלוויזיה שקנאביס רפואי הוא בעיקר תופעת פלסיבו. אף אחד לא מכחיש שכל טיפול תרופתי יש לו אפקט פלסיבו. גם לקוביית סוכר, זה ידוע ונחקר. אבל האם אתה עדיין חושב שזה *בעיקר* פלסיבו? ואם לא – מה שינה את דעתך.

זה מפתיע אותנו יותר ויותר. לקנאביס בהחלט יש אפקט סדאטיבי ברור. אפקט סדאטיבי הוא אפקט שלא מכוון ספציפי למחלה, אלא אפקט כללי. יש לו השפעה חיובית על הרבה מאוד מצבים.

אבל יש בגוף מערכת אנדוקנבינואידית עם קולטנים שרכיבי הקנאביס נקלטים בה, זה לא כמו כל אפקט סדאטיבי אחר.

גם כשיש את הקולטנים ואת המערכת, מעליה יש אפקט סדאטיבי. האפקט הזה לא קיים במגוון רחב של תרופות ויש לו השפעה על הרבה מאוד מצבים, בין אם זה PTSD ועד מצבים שקשורים בטונוס שרירים. הכוונה היתה לאפקט הסדאטיבי שמרגיע, נותן תחושה טובה וגם יוצר אפקט חיובי. אין ספק שיש רצפטורים קנבינואידים, והקשר הנוירולוגי שלהם, וההשפעה שלהם – לא ידועים עד הסוף. זה נחקר. קרוב לודאי שיש להם השפעה גם על הרבה מאוד מערכות בגוף.

למה הקנאביס הרפואי ניתן עדיין כטיפול 'קו אחרון', כלומר רק לאחר טיפול בכל התרופות 'הרגילות', בכדורים, חלקם מכילים אופיאטים – ורק בסוף קנאביס?

צריך לזכור שיש את האפקט הסדאטיבי שהוא תופעת לוואי.

גם לאופיאטים יש…

גם אופיאטים הם לא במקום הראשון. מי מטפל בכאב באופיאטים? אבל אם אתה נותן תרופה לפרקינסון או ALS והיא 80% אפקט סדאטיבי, ומשפיעה קצת על הנהיגה, קצת על הריכוז, על השיפוט. הייתי אומר 'לא קו ראשון'.

יש תרופות שניתנות לפני הקנאביס והן בדיוק כאלה. ליריקה, טרמדקס…

אני לא חושב שיש להן אפקט סדאטיבי ברמה של קנאביס. הרי לרוב אתה לוקח את הקנאביס בסיגריה, בשאיפה. הריכוז והאפקט הסדאטיבי במתן כזה הוא ב'בוסט'. אם זה היה מיקרו-דוזינג אז זה היה יכול להיות קו ראשון, כמו הספריי הזה, סאטיבקס.

מה דעתך על הטענות על מעורבות של חברות תרופות בהתנגדות להרחבת השימוש בקנאביס. מנכ"ל 'טבע' לשעבר היה ממייסדי 'יש עתיד' בה היתה חברה שרת הבריאות גרמן – מה שעורר הרבה שאלות.

אף אחד מחברות התרופות לא התקרב אליי מקילומטר בהקשר הזה. יכול להיות שהם עשו את זה לרופאים נמוכים ממני ולגורמים נמוכים ממני, אבל אני לא נתקלתי בזה.

ח"כ לשעבר משה פייגלין אמר שסיימת את תפקידך כמנכ"ל משרד הבריאות לאחר שהוא קרא למשרד הבריאות לפטר אותך. ובגלל הכשלון הזכור להכניס את חברת שרא"ל לשליטה על הענף.

מה פתאום. הייתי ארבע שנים מלאות מנכ"ל. ממש לא.

רוני גמזו 2017

על רפורמת הקנאביס של ליצמן: "המחירים יהיו גבוהים ויש לי תחושה שייקח הרבה זמן. אנחנו עדיין עשר, עשרים שנה, לפני שהאספקה תהיה סטנדרטית ומסודרת בבתי מרקחת" – פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר

למה היתה ההתעקשות להכניס את שראל? חברה פרטית שהוצגה כחברה ממשלתית?

כל הסיפור היה שהאמנה של הקנאביס, החוק, אומר שכמו בהולנד, אחרי שהמגדלים מגדלים, מי שצריך לקחת את התוצרת, לארוז ולספק את זה לבתי מרקחת, זה רק גוף ממשלתי. היה מורכב להקים גוף שיעשה את זה, אז הרעיון היה לשים את זה בשראל שהיתה כבר קיימת והיא חברה חצי-ממשלתית, וכך נוכל לעמוד באמנה.

נו, אבל בדיוק למקום המורכב הזה הולכת עכשיו הרפורמה של ליצמן, רפורמת בתי המרקחת.

אתה רואה איזו רפורמה מתרחשת? אני רואה דיבורים.

אז אתה אומר שזה לא יקרה?

בינתיים אני לא רואה. כל רפורמה תצטרך להתגבר על השאלה – מי תופס את החומר מהמגדל ואורז את זה באופן מסודר.

זה בדיוק מה שהסדירו, עם ההפרדה לחמש חוליות. מפעלי מיצוי פרטיים לגמרי שיקבלו את הקנאביס מהמגדלים, יכינו מוצרים ויארזו אותו. מקבלים את הרשיונות מהממשלה.

אנחנו חששנו מהשאלה האם באמת נוכל להקים את זה, האם אפשר להקים את זה. אני רוצה לראות שהם יקומו.

אתה סקפטי?

אני חושב שזה מאוד מאוד מאתגר ולא בדרך כלל מה שממשלה יודעת לעשות. זה גם עוד גוף בדרך למחיר גבוה יותר. זה היה חלק מהחשש שלי – מה יהיה המחיר.

המחיר אכן צפוי לעלות.

השאלה היא האם חברות התרופות ייכנסו לייצור של הרבה יותר מגוון במספר המוצרים. יש לי תחושה שייקח הרבה זמן. אנחנו עדיין עשר, עשרים שנה, לפני מוצר שיגדלו אותו מגדלים שיקבלו רשיון מהמדינה והאספקה תהיה סטנדרטית ומסודרת בבתי מרקחת. המחיר יעלה בגלל החוליות בדרך ואני לא רואה את המדינה מצליחה להכניס את זה לסל שירותי הבריאות. בגלל העלות.

אגב, איך בכלל נקבע המחיר של הקנאביס הרפואי, העומד מאז ועד היום על 370 ש"ח בחודש?

המחיר נקבע עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, בשנת 2009 בהסכמה עם המגדלים הראשונים, על פי תחשיבים שבוצעו אז. עד אז הקנאביס היה ניתן בחינם, בהתנדבות.

האם נקבע סכום נתון וקבוע? או שהמגדלים היו יכולים תיאורטית לאורך השנים לגבות סכום נמוך יותר אם היו רוצים – ובחרו לגבות את המקסימום שניתן?

זה נקבע עד 370. אף אחד לא הגביל את הסכום למטה, כלומר לא היו בדיקות אם מישהו משלם פחות. חברות הקנאביס הרפואי יכלו לגבות פחות אם היו רוצות בכך. אבל כן היה אלמנט של חשש מסוים אם יגבו פחות, שמא תיווצר תחרות והחברות יהפכו את זה לתחרות שיווקית. מצד שני בגלל שהמשרד הוא זה שמחליט בסופו של דבר מי מקבל רשיונות ומי לא, אז לא הגדרנו. לא התערבנו במחיר.

פרופסור רוני גמזו

"מעת לעת כולנו ביקרנו בהולנד…" – פרופ' רוני גמזו

עם כניסתך לתפקידך כמנהל איכילוב לפני כשנתיים, פורסמה הנחייה שנשלחה לצוותים מהאחות הראשית בבית החולים שמעתה יינתן קנאביס רפואי רק לחולי סרטן וחולים סופניים, וכן שמי שיגיע לאשפוז עם קנאביס יש לשקול האם לאשר את השימוש או לא.

אין דבר כזה. אני מסתייג מהגדרה זו ובפועל אנחנו לא נוהגים כך.

לפני מספר חודשים במסגרת הקמפיין שלנו עם 'הצינור' הצהרת לראשונה שאתה בעד אי הפללה. זה אכן צעד חשוב, אבל האם לא עדיפה לגליזציה, כלומר הסדרה – מיסוי, פיקוח?

המדינה חייבת לעבור בנושאים כאלה תהליכים הדרגתיים. אם אתה שואל אותי מה עדיף, בסופו של דבר צריך בכל שלב לבחון אותו, לראות, ולזוז קדימה. אני חושב שהמדינה זזה קדימה המון. תהליך של אי הפללה זו תזוזה גדולה. אל תבקש מהמדינה לבוא ולעשות את כל התהליך עד הסוף. היא לא יודעת לסדר את המערכות הכלכליות, הבטחוניות, החינוכיות, כל כך מהר. זו מערכת מאוד מאוד גדולה. גם במדינות שזה כן קורה, עברו שם אי הפללה קודם. בטח במדינה חסרת בטחון כמו ישראל. להערכתי מהלך של אי הפללה, שייתן לכולם את ההבנה והבטחון שלא קרה כאן משהו כל כך נורא, הכיוון הבא יהיה לגליזציה. לא לשכוח שעלינו מ-3,000 מטופלים ל-30,000. צריך לבחון – האם זה פגע בחוסן החברתי שלנו כמדינה? האם זה מכניס למעגל הסמים? האם עלינו בבעיית הסמים הקשים? אנחנו בתהליך שצריך ללמוד אותו. האם כמות השימוש שהולכת ועולה – ואכן הרבה עבר דרך הצינור הרפואי ואולי חלק מהמעבר דרך הצינור הרפואי לא באמת היה 'רפואי' – האם זה פגע בחוסן החברתי של ישראל? לדעתי לא. לכן היה לי קל להיות מספיק אמיץ, ואני אומר זאת בזהירות, כדי להגיד 'לכו על אי הפללה'.

מה הוביל אותך לשינוי בתפיסה?

לא היה שינוי בתפיסה, מעולם לא נשאלתי על דעתי בנושא אי הפללה. אני עשיתי את תפקידי כמנכ"ל משרד הבריאות. הפילו עליי את התפקיד של הקנאביס ואני לא בן אדם שבורח מאחריות. אולי מישהו אחר היה אומר 'תן למספר 5 שלי להתעסק עם זה'. אני לא כזה. אני התעסקתי בזה כדי להסדיר את התחום. לא פחדתי מהגידול במספרים, כן פחדתי מהמהירות בה זה גדל. זה היה נראה לי מאוד מאוד מהיר. האם בתוך התהליך הזה נשאלתי או התעמקתי באי הפללה או לגליזציה? לא. כן שמעתי והקשבתי לכל מי שהיה בעל דעה, ידע, וזה תחום האחריות שלו. אחרי שסיימתי את תפקידי, הייתי שנה בחופש, והתחלתי להסתכל על זה בעיניים אחרות. ראיתי איך התהליך התייצב. הרגשתי טוב. אני לא יודע אם אנשים מבינים שבתקופה שלי כמנכ"ל משרד הבריאות חל השינוי לטובה. אם הייתי אדיש לזה ומשאיר את זה כמו שזה היה, זה היה נשאר על 5,000, 6,000 מטופלים, בלי אבחנות. מי שפתח את שער האבחנות זה היה התהליך שאני עשיתי. ונכון, על כל דבר שאמרתי 'לא' חטפנו פי מאתיים ממתי שאמרנו 'כן'. ככה זה. והייתי צריך לעמוד בכנסת ולהסביר למה אני עושה ועדה, שלרוב עשתה טוב. אבל כשהיא קבעה שמעל גרם מסוים אסור לך לנהוג, היית חוטף.

מה בכל זאת היית עושה אחרת בתקופתך כמנכ"ל משרד הבריאות, בהסתכלות היום, אחרי חופש ובמבט לאחור?

שלושה דברים: אחד – תקשור והסברה טובים יותר. שתיים – יותר אמון עם המגדלים, כי היחסים ביני לבינם היו ממש מלחמה, חלק מזה בגלל האישיות שלי של 'תנו לי להוביל' ושלא רוצה שיובילו אותו. והדבר השלישי – אולי הייתי צריך להעיז יותר להביע דעה שונה מול הגורמים שכאילו אחראים על זה, כמו גורמי אכיפת החוק שהיו מבוהלים מהשדות של המגדלים, ומהאבטחה והכמויות והזליגה… אני, כרגולטור שנתן כבוד לדברים שהם לא בתחום שלי, למשל בטחון פנים – מה שהם אמרו אמרתי 'אמן'. יכול להיות שהייתי צריך להגיד 'לא'. כיבדתי את הרגולטורים אולי יותר ממה שאחרים נוהגים לכבד. זו הדרך שלי ואני ידוע בה.

ומה לגבי התשלום על סך 140 ש"ח שגובים כעת מחולי סרטן המאושפזים בבית החולים עבור חידוש קנאביס רפואי? האם יבוטל?

זה היה תשלום שמשרד הבריאות היה מממן, עבור אנשי המקצוע שמטפלים בתהליך. משרד הבריאות הפסיק לממן את זה ועד שלא יחזרו לממן אנחנו נאלצים להמשיך לבקש את זה מהמטופלים.

מה דעתך על מגיפת האופיאטים בארה"ב ואזהרת ה-FDA על סכנות חמורות בחלק מהתרופות, על הזליגה של כדורים לשוק השחור?

השוק האמריקני בקטע הזה הוא משהו אחר לגמרי.

השאלה האם קנאביס זה הסם המסוכן שאנשים חושבים שזה.

אני חושב שזה הרבה מאוד תלוי באישיות שלך.

שאלה אחרונה: ניסית פעם לעשן קנאביס?

(מחייך) לא שואלים שאלות כאלה.

בטח ששואלים נו. טעמת פעם את טעם הקנאביס?

תראה… (מחייך) מעת לעת כולנו ביקרנו בהולנד… אז שם אתה מריח את זה בכל קופישופ.

תודה וחג שמח!

גם לכם, והרבה בריאות!

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/05/%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4-%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%92%d7%9e%d7%96%d7%95/

מירי בוהדנה: "צורכת קנאביס לא חוקי – אלוהים נתן לנו את זה"

מירי בוהדנה: "צורכת קנאביס לא חוקי – אלוהים נתן לנו את זה"

מירי בוהדנה: "צורכת קנאביס לא חוקי – אלוהים נתן לנו את זה"

"למה אני צריכה לפחד שהמשטרה תדפוק לי בדלת?" שואלת מירי בוהדנה בראיון שער לגליון 'האשה' ומספרת על כאבי הגב, הכדורים שלא עזרו, והקנאביס שכן. "אלוהים נתן לנו את הצמח כדי לעזור לאנשים," היא אומרת ומודה לראשונה כי גם היא צורכת קנאביס בניגוד לחוק. "למה הסיגרים של ביבי חוקיים וזה לא?"

מירי בוהדנה, 39, אחת הנשים המפורסמות בישראל ומהדוגמניות המצליחות במדינה, עומדת פעם נוספת לצד הקנאביס ותומכי הלגליזציה ומקדישה חלק נכבד בראיון שפורסם השבוע בגליון החודשי החדש של 'לאשה' מבית 'ידיעות אחרונות'.

בוהדנה, הסובלת מכאבים, כבר השתתפה לפני מספר חודשים יחד עם מפורסמים אחרים בקמפיין של מגזין קנאביס ו'הצינור' למען אי הפללה, אך כעת בראיון היא גם מודה לראשונה בפה מלא כי היא צורכת קנאביס בניגוד לחוק.

מירי בוהדנה

מירי בוהדנה על קנאביס: "אלוהים נתן את זה כדי לעזור לאנשים – למה אני צריכה לפחד מהמשטרה?"

"אני צרכנית קנאביס רפואי באופן לא חוקי, ואין לי בעיה להגיד את זה," היא אומרת ללא חשש ומסבירה כי מבחינתה זה טיפול רפואי לכל דבר.

"התחילו לי כאבי תופת בגב כי כל החיים התאמנתי בהרמת משקולות וכבר נהיה לי גוף של מציל," אמרה. "למדתי לחיות עם הכאב עד שאמרתי 'די, אני הולכת לעשות MRI', ואז התברר שיש לי פריצת דיסק חמורה. אני לא לוקחת תרופות, לא שותה אלכוהול, לא יודעת איך חייתי כשהייתי ברמנית ושתיתי כמויות. היום אני שותה כוס יין וחייבת לישון."

בעקבות הכאבים פנתה בוהדנה לרופאים בבקשה לטיפול, אך התאכזבה מהתוצאות: "נתנו לי כדורים נורא חזקים נגד כאבים, זה עשה אותי מסטולה, הייתי כמו נרקומנית. אמרו לי תנסי גראס, זה יעשה לך טוב. ניסיתי פעם אחת וזרקתי את הכדורים."

גם היא כמו רבים ניסתה לקבל רשיון קנאביס רפואי לטיפול בכאבים, אך לא הצליחה. "ביקשתי אישור מרופאת כאב. היא נתנה לי המלצה, צירפתי אישורים מרופא משפחה ומפסיכיאטר, ובכל זאת דחו את הבקשה. רצו שקודם ארעיל את עצמי למוות עם תרופות."

"הציעו לי זריקות אפידורליות לגב," היא מתארת, "והבנתי שכל זריקה מעלה קילו של נוזלים למשקל, וזה לא משהו שאני יכולה לחיות איתו. סבלתי כאבים חזקים ובזכות הקנאביס אני מצליחה לתפקד ולא מרגישה כאבים."

"הגעתי למסקנה שזה מציל אנשים, ולא הגיוני שכולם פושעים," הוסיפה. "האלכוהול חוקי, הסיגריות חוקיות, הסיגרים של ביבי חוקיים, ורק זה לא? למה אני צריכה לפחד שהמשטרה תדפוק לי בדלת, רק בגלל שאני סובלת? מחקרים מוכיחים שזה לא מוביל להתמכרות לסמים קשים יותר."

בניגוד לרוב הסלבריטאים, החוששים להודות כי גם הם נהנים מצריכת קנאביס כדי לא להפסיד הזמנה להופעות ביום העצמאות וכד', בוהדנה לא מתביישת.

"חשוב לי שכל אחד יעצור לרגע ויחשוב, מה הבעיה בעצם? אלוהים נתן לנו את הצמח הזה כדי לעזור לאנשים, וזה מוכח בכל המחקרים. אני לא הולכת להיות הפרזנטורית של העניין הזה ולא מעודדת אף אחד לעשן, אני רק אומרת שיש אנשים שבאמת זקוקים לזה."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/03/%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%94%d7%93%d7%a0%d7%94-%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9c%d7%90-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94/