תגית: קנאביס תעשייתי

האם שמן וזרעי המפ חוקיים בישראל – ולמה?

האם שמן וזרעי המפ חוקיים בישראל – ולמה?

האם שמן וזרעי המפ חוקיים בישראל – ולמה?

בקצרה, שמן המפ הוא חוקי אך זרעי המפ לא. באריכות: כל חלק מהקנאביס וכל רכיביו נחשבים על פי פקודת הסמים כ’סם מסוכן ללא תועלת רפואית’, אך משרד הבריאות פירסם הנחיה ובה הובהר כי שמן המופק מזרעי קנאביס הוא חוקי – בעוד הזרעים עצמם לא.

פקודת הסמים הישראלית קובעת כי קנאביס וכל אחד מחלקיו הם אסורים להחזקה, מסחר, ייצור או מיצוי – וזה כולל גם את הגרסה התעשייתית של הצמח, המכונה “המפ” (Hemp) או ‘קנבוס’ בעברית תקנית, זאת למרות שגרסה זו מכילה רק כמויות מזעריות של THC החומר הפסיכואקטיבי ואינה גורמת להשפעת ‘היי’.

הפקודה הגדילה לעשות וכדי שלא יהיו ספקות לאיש, הוסיפה בין סעיפיה את ה-THC הפסיכואקטיבי בשמו המלא, טטרה-הידרו-קנבינול, כחומר אסור ומסוכן בפני עצמו.

יחד עם זאת, בעקבות פניות של יבואנים ישראליים, פרסם בשנת 2001 משרד הבריאות הוראה חדשה לפיה שמן המפ, או נכון יותר ‘שמן זרעי המפ‘ – כזה המופק מזרעי הקנאביס התעשייתי שמכיל רק מעט THC – הוא מותר לייבוא, מסחר, החזקה ושימוש.

יחד עם זאת מבהיר משרד הבריאות במסמך זה כי מותר לייבא ולמכור רק שמן המפ המכיל פחות מ-10 PPM של THC. יחידת המידה PPM (או Particles Per Million – חלקים למיליון) סופרת כמות של חומר בתוך חומר אחר בחלקים למיליון, כלומר אם השמן מכיל משקל נמוך מ-10 חלקי THC ביחס לסך כל המשקל של השמן, הרי הוא מותר.

מאחר ובזרעי קנאביס אין כלל קנבינואידים – הנמצאים רק בטריכומות של הקנאביס (הבועיות המכילות את הרכיבים הפעילים ונמצאות בעיקר בפרחים אך גם בעלים ובגבעולים) – למעשה כל שמן המופק מזרעי קנאביס הוא חוקי.

אך בקנאביס יש מלבד ה-THC גם רכיב משמעותי נוסף, קנבידיול (CBD) שאינו פסיכואקטיבי. בניגוד ל-THC שמופיע כאמור גם בשמו המפורש בפקודת הסמים, ה-CBD אינו מופיע בשמו המפורש בפקודה.

כדי לוודא מהו אכן הסטטוס החוקי של CBD בישראל פנינו בשנת 2014 למשרד הבריאות בשאלה זו, אז השיבו שם כי למרות ש-CBD אינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים, הוא אכן בלתי חוקי מאחר והוא נחשב ל”חלק מהקנאביס” וככל חלק אחר אסור.

קביעה זו לא משנה הרבה בנוגע לשמן המופק מזרעי קנאביס, שכן גם אם לא הוגדרה הכמות המותרת של CBD, העובדה היא שכאמור אין כלל קנבינואידים בזרעי קנאביס ועל כן אין “סכנה” להימצאותם בשמן המופק מזרעים.

לצד זאת, ובתשובה לשאלה בכותרת, יש לדעת שלמרות ששמן המפ הוא חוקי, זרעי ההמפ עצמם, מהם מופק השמן, הם אסורים – אפילו אם מגיעים כמזון למאכל ומעוקרים לחלוטין מכל רכיבים פעילים שהם.

על פי פקודת הסמים זרעי המפ, הנחשבים למזון בריאותי במיוחד (מכונים אף לעתים ‘מזון על‘ על אף שאין הגדרה בוטאנית רשמית שכזו ומהווים מקור טבעי של חומצה אלפא לינולאית אומגה 3), הם סם מסוכן שהעונש על החזקתם על פי החוק הוא עד 3 שנות מאסר.

הסיבה העיקרית לכך היא כמובן שלא ניתן להבדיל בין זרעי המפ לזרעי קנאביס רגילים מהם ניתן לגדל צמחי קנאביס עשירי THC. כך או כך שני הצמחים אינם חוקיים עדיין, אך עיקר החשש של הרשויות הוא מפני התירוץ הברור שייפתח עבור אלו שיואשמו בגידול קנאביס במידה וייתפסו.

שוק שמני ההמפ בפרט ומוצרי ההמפ בכלל הולך ומתפשט בעולם במקביל לגילויים על הסגולות הבריאותיות של רכיבי הקנאביס וגם בישראל התגבר בשנים האחרונות המסחר בשמן המפ באופן משמעותי, בעיקר לאחר פרסום כתבה שהציגה את יתרונותיו עבור הסובלים מפסוריאזיס ובעיות עור קשות.

יחד עם זאת החברות המייצרות או מייבאות שמן המפ לישראל גובות מהלקוחות מחירים מופרזים עבור המוצר המיוחד, הנמכר באינטרנט במחירים של עד 80% פחות, כך שמומלץ לעשות השוואת מחירים יסודית לפני הרכישה, כפי שמוסבר כאן.

בחודשים הקרובים צפוי לראשונה בישראל להתחיל פרוייקט פיילוט חדש בחסות משרד החקלאות, במסגרתו תוקמנה חוות לגידול צמחי המפ – זאת במטרה להקים ענף ייצור חדש של המפ וזרעי המפ להפקת אותו שמן חוקי. גורמים במשרד ציינו כי ככל שיתקדם הפיילוט ואם יראו כי טוב, יפעלו אף להחרגת זרעי ההמפ ושאר הרכיבים של הצמח מפקודת הסמים.

ראו עוד:
שמן המפ: כך תתחמקו מאישום נהיגה תחת השפעה
מתכוני ההמפ של הילה אלפרט

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%9f-%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%94/

לראשונה: שדות המפ ייפתחו בישראל בחודשים הקרובים

לראשונה: שדות המפ ייפתחו בישראל בחודשים הקרובים

לראשונה: שדות המפ ייפתחו בישראל בחודשים הקרובים

פיילוט של גידול קנאביס תעשייתי ייפתח במהלך החודשים הקרובים, ייתכן אף בשבועות הקרובים, במסגרתו יוקמו שדות בשלושה מוקדים ברחבי ישראל. בדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים של הכנסת הביעו כל הגורמים מלבד המשטרה תמיכה בהתרת פתיחת ענף קנאביס המפ בישראל. המשטרה חוששת שנאשמים בהחזקת קנאביס יטענו כי מדובר בהמפ.

ח”כ תמר זנדברג פתחה את דיון ההמשך של ועדת הסמים של הכנסת בנושא גידול קנאביס תעשייתי (המפ – קנבוס) בישראל:
“קנאביס תעשייתי הוא קנאביס שאינו מכיל חומר פסיכואקטיבי, או רק מעט ממנו, כלומר מוצר תעשייתי שמשמש לייצור מזון, בדים, בטון ועוד. מדובר במוצר שלא מיועד לעישון. למרות זאת כל הצמח על חלקיו התעשייתיים הלא פעילים פסיכואקטיבית נמצא בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן אסורים. בדיון הקודם שמענו שני כיוונים סותרים – מצד אחד משרדי ממשלה שאומרים ‘כן, זה בהחלט פוטנציאל תעשייה ויכול להיות ענף חקלאות ועוד’. מצד שני נשמעו קולות שאומרים שבכל זאת יש מעט חומר פעיל בצמח ויש חששות שונים בעניין זה. שלחנו את משרדי הכלכלה והחקלאות והרשויות לעשות עבודה ולבדוק מה הפוטנציאל התעשייתי, החקלאי, הכלכלי – ומה הסיכונים לזליגה, לשימוש לרעה וכו’. אמרו לנו שכדי להגיע לרמה של חומר פעיל צריך לעשן חדר שלם של קנאביס תעשייתי.”

משרד החקלאות, חנן בזק, מנהל שה”ם, האחראי על הפיילוט:
“בשנה האחרונה עסקתי בנושא הקנאביס הרפואי ואני מאוד שמח על הפגישה הזו בעניין קנאביס תעשייתי, כי העמדה שלנו במשרד במשך תקופה ארוכה היא שכל גידול שיכול להיות לא גידול נישה אלא גידול תעשייתי חקלאי שניתן לפתחו, זה משהו שאנחנו מאוד מחפשים. מצב החקלאות היום ידוע וכל גידול שניתו להוסיפו לסל הגידולים זה יתרון. יחד עם זאת אנחנו מאוד זהירים ובטח במשמרת שלי לא אעשה שום דבר עד שלא נוכיח שהגידול הוא כלכלי, כדי לא לסבך אף חקלאי שייכנס להרפתקה של משהו שלא בדקנו אותו.”

“ב-2002 היתה בדיקה של צוות מהפקולטה לחלקאות, נבדקו אז 5 זנים של המפ ובהחלט תוצאותיו היו שריכוזי החומר הפעיל היו נמוכים ביותר וניתן היה להסיק מכך שאין בכך סכנה לציבור. להערכתנו יש לבדוק את הנושא הזה בצורה יותר עמוקה ואנו נמצאים בשלב הזה. פנינו למו”פ של היק”ר, הגשנו עבודה לבדיקת מספר זני המפ שאנו יודעים שהם יכולים לתת את האפקט התעשייתי אבל בעיקר את הגידול לזרעים להפקת שמן. עברנו את הועדה הזו וקיבלנו תקציב ובחרנו 3 אתרים לגידול בארץ – בערבה התיכונה, במו”פ שה”ם בלכיש, וברמת הגולן. באישור היק”ר הבאנו זרעים, גידרנו את חלק מהמקומות – והכל תחת התוויה של המפ כסם מסוכן.”

“בלכיש כבר קיבלנו אישור מהמשטרה להתחיל וכעת עומדים בפרשת דרכים האם לזרוע עכשיו או לחכות לחורף. הגידול בקיץ דורש השקיה, והיתרון של גידול זה שהוא טוב במים מושאבים. אם נמתין לחורף היבולים עשויים להיות פי 2 או 3. הכוונה שלנו היא לא להתעסק עם חבלים לאוניות, אלא מוצר כגידול חלקאי שיוכל לייצר שמן מהזרעים במטרה גם לייצאו. בחינה כלכלית ראשונה נעשתה ויש פערי ידע מסוימים. אני לא רוצה להתחייב אבל נראה שלגידול יש התכנות כלכלית מאוד חיובית ביותר – מעריכים שזה יהיה מאוד רווחי.”

יובל לנדשפט, מנהל יק”ר משרד הבריאות:
“חנן תיאר את התהליך. היות והקנאביס נמצא בפקודת הסמים המסוכנים ולמעט שמן המופק מזרעיו. בזכות הצד הכלכלי נבחר להתמקד כעת רק בשמן, אבל פתוחים לאפשרויות שונות. זה עבר את התהליכים כדי לבדוק את השטחים, אבל עדיין צריך אבטחה – גם כדי שלא יתנכלו לגידול וגם כי צריך לשמור. הוקצה לכך תקציב במסגרת מענקי המחקר שמדען משרד החקלאות יזם בשיתוף היק”ר. מניחים שבתוך שנה תהיינה תוצאות. הוחלט שלא להחריג את ה-CBD מהפקודה לפני כמה חודשים ספורים, אבל נבדוק זאת שוב.”

משטרה, אודי וולף, ראש מעבדה אנליטית מז”פ:
“כמי שיבדוק את המוצרים כשיתפסו אם יתפסו בסוגיות אלו יגידו משפטנים שכאשר מכינים חומר שאיננו סם מחומר גלם שהוא אכן סם. הזרעים הם סם מסוכן והשמן המופק מהם אינו סם מסוכן. לכן נדרש היתר. כאשר מגיע חומר למעבדה והוא נחשב לקנאביס נעשית בדיקה. כשנקבל צמח המפ, נקבל את אותן תוצאות לגבי צמח קנאביס סאטיבה, או קנאביס מהסוג הזה. שינו של אופן הבדיקה יהיה יקר. אנשים עלולים לשבת יותר זמן במעצר, זה יגרום ל’פקקים’ בבית המשפט. החשש שלנו מצד אחד הוא שאנשים יאלצו להמתין במעצר בגלל שיקח זמן לבדוק האם מדובר בקנאביס או בהמפ, ולחילופין אנשים שייתפסו עם קנאביס עשויים לטעון שמדובר בהמפ.”

משרד המשפטים:
“עלתה שאלה של החרגת זרעי המפ קלופים בועדה שערכנו עם הרשות למלחמה בסמים. סברתי שצריך להחריג במפורש את זה מפקודת הסמים. היו מחלוקות ולכן הבאנו את זה בפני היועמ”ש לממשלה דאז רז ניזרי, הוא עשה ישיבה ושמע את העמדות וסיכם כי הוצע שמי שיגיש בקשה לאישור יבוא של זרעים קלופים ייבחן. הדיון הזה נערך באפריל 2017. לנו משרד המשפטים אין התנגדות. אנחנו תומכים בכל החרגה מפקודת הסמים, גם לתעשיה וגם לא.”

תומר טל:
“משנת 2002 הבינו שיש כאן פוטנציאל ועד עכשיו לא שינו את זה. הרגולציה בישראל מקשה על יזמים לעומת שאר העולם. ”

אורן ליבוביץ:
“חשוב שתחריגו את ה-CBD מפקודת הסמים, כי המפ בפני עצמו לא יביא בשורה מספיק גדולה מאחר ובכל אירופה המפ הוא חוקי. לתעשיית CBD יש פוטנציאל אדיר.”

גדעון זעירא, ממ”מ:
“כתבנו מסמך בשנת 2016 ובו מופיעה בדיקה של 6 מדינות: בריטניה, קנדה, קולורדו, צפון דקוטה, טסמניה וקווינסלנד – שמפרטות זנים ספציפיים המותרים. רמות ה-THC המותרות הן עד בין 0.2% ל-1%. יש תהליך פיקוח על הגידול מתוך הבנה שבנאים מסויימים עלולה רמת ה-THC לעלות על המותר.”

מידענית הרשות למלחמה בסמים:
“קראתי שאין יותר CBD בקנאביס התעשייתי מאשר בקנאביס אחר. עוד קראתי שבקלות אפשר מקנאביס תעשייתי אחוז THC גבוה, כך שיש בעיה של עבריינים שיכולים להיכנס לתחום הזה בקלות. אנחנו לא מתנגדים עקרונית אבל צריך לבדוק את זה טוב ולא להחליט מהר. זה מאוד מסוכן לילדים ותינוקות.”

ח”כ זנדברג סיכמה את הדיון:
“יחסית לדיונים אחרים אני מעודדת. אני מתרשמת מגישה עניינית ומקצועית של משרד החקלאות שמוביל את הנושא ממבט של התעשייה. אנחנו עוסקים בתחום שעמוס בסטיגמות ובורות ואני חייבת להגיד שאתם עירומים מהסטיגמות במובן הטוב של המילה. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לתחום ה-CBD ואני מציעה לבדוק את הנושא בכלים שלכם. ראינו שהרבה מדינות בעולם מגדירות את החוקיות לפי קריטריונים שונים, בעזרת החרגת CBD או הפללה לפי ריכוז THC ולא להפך. שמענו עמדה תומכת ממשרד המשפטים ולכן בכפוף לכל הבדיקות התחום הזה יצטרך להתקדם.”

“אני מבקשת ממשרד המשפטים לעשות עבודת בדיקה באפשרויות מבחינתכם כאלטרנטיבות למצב החקיקתי הקיים – איך ניתן לאפשר למרות פקודת הסמים להתקדם. מה התועלות והסיכונים. נבקש עוד ממנכ”ל משרד הבריאות לבחון החרגת CBD מפקודת הסמים ואלטרנטיבות אחרות. הועדה ממליצה לשר החקלאות להאריך את כהונתו של חנן בזק בתפקידו כדי שיוכל להמשיך בתפקידו ולעקוב אחר נושא זה.”

תמכו בפעילות | הפורום | הזנים | המדריכים | המילון

http://ad.420.co.il/?wpproadszoneid=40

נצפים עכשיו

אוהבים קנאביס? הרשמו:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/07/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99/

משרד החקלאות יקים פיילוט לגידול המפ בישראל

משרד החקלאות יקים פיילוט לגידול המפ בישראל

לאחר דיון סוער במיוחד שנערך בועדת הכנסת בנוגע לדרישה הציבורית להתיר גידול של קנאביס "המפ" למטרות תעשייה, המליץ משרד החקלאות להוציא את ההמפ מפקודת הסמים ולהקים פיילוט מסודר בנושא. בדיון השתתפו ח"כים מכל המפלגות, מומחים בתחום ונציגי משרדי הממשלה. ח"כ אורן חזן התנגד וטען שמדובר בהשפעה רעה. ח"כ שרן השכל תמכה וקבעה כי מדובר במעשה ציוני..

70 שנה אחרי שבקיבוץ דפנה גידלו המפ לתעשייה, ייתכן ובקרוב יגדל שוב המפ (קנבוס) כאן בישראל, זאת לאחר שבדיון בכנסת הודיע משרד החקלאות כי יש להוציא את ה'המפ' מפקודת הסמים המסוכנים, לבחון את הצמח ולהקים פיילוט שייבחן את אפשרות התרת הגידול התעשייתי. יו"ר הועדה זנדברג הסכימה לדבריו אך הדגישה כי ניתן לבחון את זה כבר כעת במקביל להמתנה לתוצאות הבדיקה.

הבוקר נערך דיון בועדת הסמים של הכנסת בראשותה של ח"כ תמר זנדברג, בשאלת התרת גידול 'המפ', הקנאביס התעשייתי, גם כאן בישראל. בכ-30 מדינות מערביות המפ מותר לגידול תעשייתי לצרכי טקסטיל, קוסמטיקה, פלסטיק, מזון ועוד, אך בישראל נחשב לסם אסור ומסוכן.

בדיון, שבחלקיו היה סוער מאוד, השתתפו חברי כנסת רבים וכן נציגי ממשלה, רשויות, משטרה ועוד. בצד התומכים נראו חוקרי קנאביס, נציגי הקנאביס הרפואי ונציגי ונציגות חקלאים ישראלים הקורסים בשנים האחרונות ומחפשים תוצר יעיל ורווחי לגידול בערבה. מצד המתנגדים הופיעו הרשות למלחמה בסמים, ח"כ אורן חזן, נציגי משרד הבריאות והמשטרה.

בסיכום הדיון הודיע משרד החקלאות כי יבצע ניסוי וייבחן את הנושא לעומקו, ולאחר מכן יקים פיילוט במסגרתו תוקמנה חוות גידול מבוקרות. נציג המשרד אמר כי יש להוציא את ההמפ מפקודת הסמים המסוכנים כדי להתחיל לבחון את הנושא, אך היו"ר זנדברג קבעה כי ניתן להתחיל כבר כעת. משרד הכלכלה יביא נתונים מפרוייקטים דומים בחו"ל.

חקלאים רוצים לגדל המפ

בפתח הדיון אמר עומאר זיידן, נציג משרד החקלאות, כי על אף שבמשרדו "משוועים להכנסת גידולים חקלאיים חדשים ועושים מאמצים למצוא פתרונות לחקלאים שמצבם קשה", הם לא קיבלו עדיין שום הצגה כלכלית לפוטנציאל של הצמח, מה הרווח הכלכלי, כמה עובדים צריך וכו' – על כן זה לא נידון בצורה מקצועית.

דנה מלצר ונועה בראל, נציגות החקלאים מהערבה, הסובלים ממשבר קשה בשנים האחרונות, סיפרו כי מאוד מעוניינות לגדל המפ לצרכי תעשייה וכי כל נסיון שלהן לקבל אישור לכך נתקל בחומה בצורה. "ניסינו בעבר לייצר תוספי מזון ושמנים מזרעי המפ – שכיום נמכר בחנויות בישראל מייבוא מחו"ל. לא אישרו לנו כי המפ נכלל בפקודת הסמים. התשובות לא היו רציונליות כלל להבנתנו. בעולם זה מגודל כמו חיטה. בישראל לא מבינים את ההבדל בין קנאביס להמפ. מדובר במוצר פנטסטי, שמן וזרעים הם תוסף מזון מעולה ומומלץ לצמחונים ורצינו להיכנס לשוק כאן בישראל. מדובר גם במוצר שלא דורש עבודת ידיים של עובדים זרים, אלא בעיקרה ממוכנת לחלוטין."

ד"ר נועם צ'כנובסקי, חוקר קנאביס: "יש כ-30,000 מוצרים שונים אותם אפשר לייצר מהמפ. המפ מגודל לסיבים, וכן לזרעים, לשמן, לקוסמטיקה ומנתונים שיש בידיי, מכל דונם המפ אפשר לייצר מעל 60 אלף דולר הכנסות מדי שנה. בארץ אפשר יהיה לגדל אפילו יותר. המפ שונה לגמרי מצמח הקנאביס, הן מבחינת מטרת הייצור והן מבחינת המאפיינים, המבנה, הגנטיקה והתוצרת שלהם. השוני משמעותי ביותר ואפשר להבחין בינהם גם בעין. השוני הוא בלתי ניתן לערעור מבחינה גנטית."

חגי הילמן

חגי הילמן, יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי בישראל

חגי הילמן, יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי, חקלאי: "הריכוז של ה-THC בקנאביס הוא פחות מ-0.3% כאשר הסף לאפקט פסיכואקטיבי הוא 1%. במדינות בעולם יש רשימה של זנים שמיועדים לגידול המפ לחקלאות. גידול של קנאביס תעשייתי – המפ – יכול להועיל רבות לחקלאות המקומית. מדובר בצמח-על שאין לו אח ורע בשום צמח אחר בגנטיקה העולמית. עשרות אלפי מוצרים שניתן להפיק ממנו. מדובר באקו-סיסטם שלם וקשה לכן להעריך את גודלו. המפ יכול לספק שמנים, סיבים, מוצרים לרכב, תוספי תזונה, קוסמטיקה ועוד."

"זה יכול להגיע בטווח המיידי למאות עובדים ובתוך 3 שנים לאלפי עובדים," הוסיף. "מאות אלפי דונמים גדלים בעולם והיתרון שלנו בחקלאות יכול לבוא לידי ביטוי באופן ברור. בתערוכות בעולם ניתן לראות את היקף התעשייה. כל מה שצריך לעשות זה להתאים את הרגולציה בישראל לזו שבשאר העולם. מדובר על תיקים, בדים, מברשות ועוד – מוצרים שמיוצרים מהסיבים של ההמפ. מדובר במוצרים המותרים לייבוא לישראל ואין סיבה לא לאשר ייצור שלהם כאן. החקלאות הישראלית נאלצת להמציא עצמה מדי כמה שנים וכאן מדובר בהזדמנות פז שאין להחמיצה."

"עלול להוביל לנזקים"

ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכוני מזון במשרד הבריאות, היה המתנגד הראשי להתרה: "לא כל מה שרווחי כדאי לנו לגדל. עשינו הבדלה מאוד פלסטית בין קנאביס להמפ אבל התחום הוא מטושטש יותר ממה שמנסים להציג כאן. מה שהוצג כאן הן שתי נקודות הקיצון, אך ביניהם יש המון צורות ביניים שקשה להבדיל בינהן. תנאי גידול לכשעצמם יכולים להשפיע על הרכב החומרים הפעילים. יהיה מאוד קשה לנטר ולבדוק את זה."

בניגוד לידוע והמוכר קבע עוד ד"ר רייכר כי זרעי המפ הם כלל לא 'מזון על'. "איננו יודעים מה עלולה לגרום חשיפה ארוכה לרכיבים אלו.הרגולציה במקומות אחרים היא קצת שונה ויכולות הפיקוח לא דומות לאלו שבישראל. באירופה אם מזהים חריגה, אחריות הטיפול היא על היצרן. בישראל הדברים הם יותר בעייתיים ואנשים מחפשים פרצות ודרכים לעשות דברים. אנשים בוגרים שבוחרים לגשת ולרכוש את המוצר בחנות תוך ידיעה שמדובר בחומר המכיל THC זה עניינם, אבל לא ניתן להתיר את השימוש באופן חופשי שעלול להוביל לכך שילד יאכל את זה דרך קמח ממנו הופק הלחם. לא נוכל לבצע את הבקרה באופן ראוי על מערך כזה של גידולי המפ. מדובר על נישה שיווקית קטנה מדי ולעתים THC יכול להשפיע חזק יותר כשהוא במינונים נמוכים מאשר כשהוא במינונים גבוהים."

ח"כ אורן חזן התנגד אף הוא: אני מתנגד לאישור גידול המפ. זה שיש חומרים מסוכנים בשוק לא אומר שצריך להוסיף עליהם חומרים מסוכנים נוספים. עלינו לשאול האם מדובר בתחום שיהווה סכנה. לדעתי אין מקום בחברה הישראלית להרחיב את גידול הקנאביס או כל מוצר אחר שאסור בפקודה. כיוון שעדיין הדעה הרווחת היא שהמוצר הזה שאתם רוצים לקדם הוא מסוכן, למוצר זה עלולה להיות השפעה רעה על החברה הישראלית."

אורן חזן תמר זנדברג - ועדת הסמים

ח"כ אורן חזן בדיון הועדה: "מתנגד להתרת גידול המפ"

עו"ד אתי כהנא, הרשות למלחמה בסמים: "צמח ההמפ הוא לא נושא בעייתי מבחינת סמים והשפעה פסיכואקטיבית, אלא שצריך לבחון את הנושא בקשת רחבה יותר. יש לבחון את הנושא לפי ההשלכות של החלטה להתיר את השימוש בהמפ, כגון הדמיון החזותי לצמח הקנאביס, ההשלכות שיש לזה על ניצול לרעה, קשיי אכיפה ועוד. עלינו למפות את הצרכים הכלכליים שיש כאן. אנו חוששים שהתרת שוק המפ עלול לגרום לניצול ולשימוש בסמים מסוכנים. זה עלול לשמש כעלה תאנה בנושא של נהיגה תחת השפעת סמים. כלומר אם אדם ייתפס נוהג תחת השפעה הוא יכול לטעון שהוא אכל לחם."

"התרת גידול המפ – מעשה ציוני"

ח"כ דב חנין: "יש המון דברים שמסוכנים לגוף האנושי, ועדיין קיימים בחברה, כולל חומרים שמסרטנים ברמה וודאית. בהחלט אפשר להמשיך לחקור. אם אתם רוצים להעלים את כל החומרים המסוכנים, תתחילו מאלו שמסוכנים באמת."

ח"כ שרן השכל: "כשעבדתי באוסטרליה היתה לידינו חווה שייצרה את הצמח. מדובר במוצר שיכול להועיל לכלכלה, ולפתח חקלאים בערבה. מדובר ברעיון ציוני. יש הרבה תעשיות שעלולות להיות מנוצלות לפרצות. יש הרתעה וניתן לשלוט בזה ולכן יש לשקול לחיוב לקדם את הנושא."

המשטרה ומשרד הבריאות נגד

סנ"צ אודי וולף, ראש המעבדה האנליטית במשטרה: "משטרת ישראל מתנגדת לכל שינוי בפקודת הסמים, כולל כל חלק מהקנאביס. כל מי שמייצר או נתפס עם חומר צמחי יכול לטעון שמדובר בהמפ ואז ניאלץ לעשות הרבה יותר בדיקות מעבדה שייקחו זמן רב יותר ויגרמו דווקא לכך שאנשים יישבו במעצר זמן רב יותר עד תוצאות המעבדה."

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי: "ראינו כאן את מה שאנחנו סובלים ממנו בשנים האחרונות. דעות לכאורה מנומקות ועובדתיות, ידענות נחרצת וכד', מול מדע, עובדות ונתונים. צמח הקנאביס אכן צמח מופלא ולכאורה אפשר להפיק ממנו תועלת. אנחנו מתנגדים ללגליזציה ופועלים להנגשת הטיפול. כאשר מדברים על קנאביס תעשייתי, על פי הפקודה מדובר גם כן בקנאביס, האסור על פי פקודת הסמים. ב-2001 הוחרג השמן המופק מזרעיו והותר לשימוש. בדיון לא נמצאה סיבה להחריג את ההמפ כולו. ניתן להשביח את אותו צמח המפ כדי שיכיל כמויות THC גדולות יותר ולכן אנו מתנגדים."

משרד החקלאות יקים פיילוט

ח"כ איתן ברושי, המחנה הציוני: "לא צריך לקבוע מדיניות על בסיס 'מה יקרה אם מישהו יעבור על החוק'. אם מישהו יעבור עליו יש רשויות שיאכפו את הנושא. מדובר במוצרים שמיובאים לישראל מחו"ל ואין סיבה לא להפיק אותם כאן בארץ. אם מישהו גנב עיזים מחווה זה לא אומר שצריך לאסור גידול עיזים. אם אנשים נהרגים בתאונות לא אומר שצריך לאסור על נהיגה ברכבים. אני תומך בתכנית וחושב שיש להתיר את הנושא. גם על הקנאביס הרפואי אמרו את זה בהתחלה, והסמכויות של הטיפול הן על מי נותן את הרשיון."

ח"כ ג'מאל זחאלקה: "אני מומחה לעניין הקנאביס ואני רוצה להגיד שאין זנים שונים של קנאביס. יש זן אחד. במצרים בהתחלה גידלו המפ לתעשייה, בשנה לאחר מכן שוב, ולאחר מכן הפיקו ממנו חשיש. הצמח הזה מפיק כמויות אדירות של חומר פסיכואקטיבי כשהוא בלחץ או במתח. כשמשאירים את הנקבות לבד הצמח מפיק את החומר הפסיכואקטיבי. חקלאי שיקבל רישיון לגדל המפ – אם ישים לחץ על הצמח כדי לייצר THC אז הוא עובר על החוק. המפ וקנאביס זה אותו הצמח, רק שאינו מייצר THC. אם תכניס את הצמח ללחץ הוא ייצר THC. אבל ניתן לפקח על זה ולאסור על יצירת לחץ. במידה והחקלאי לא ידאג לשינוי, הצמח עצמו לא יעשה זאת מעצמו. בשורה התחתונה לדעתי יש להקים פיילוט של גידול המפ במספר בחוות שמורות לאחר מכרז. יבדקו את התנאים ואת הגידולים ויפיקו מסקנות על פי זה."

בסיכום אמר נציג משרד החקלאות כי יש להוציא את ה'המפ' מפקודת הסמים המסוכנים וכי המדען הראשי של המשרד יערוך ניסוי שיבדוק את התועלת של גידול המפ. משרד הכלכלה יביא נתונים של המסחר העולמי והאופן בו זה ישפיע על ישראל.

נציג משרד החקלאות הודיע שבקרוב יפורסם 'קול קורא' בנוגע לגידול קנאביס תעשייתי, ושהוא תומך בהקמת חוות מחקר נסיוניות לבדיקת ההיתכנות הכלכלית של הגידול בארץ. בהתאם לתוצאות הניסוי יקימו חלקות שיקימו פיילוט לגידול המפ בישראל.

יו"ר הועדה זנדברג הסכימה עם ההמלצה והוסיפה כי ראוי שהבדיקה של משרד הכלכלה והרשויות תתבצענה במקביל. יו"ר שולחן המגדלים הציע למשרד החקלאות את עזרתו וקשריו הבינלאומיים על מנת לאפשר שימוש במידע שנצבר בעולם בנוגע לגידול המפ והפקת תוצרים ממנו.

משרד החקלאות יקים פיילוט לגידול המפ בישראל
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/01/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%98-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%91%d7%99/

'המפ בלו' – ליין ג'ינסים מקנאביס

'המפ בלו' – ליין ג'ינסים מקנאביס

'המפ בלו', מותג ג'ינסים אמריקאי חדש שקם בימים אלה באמצעות גיוס המונים, מנסה לחולל מהפכה בענף האופנה ולהכניס את בד ההמפ למיינסטרים, מתוך מטרה לייעל את תעשיית הטקסטיל ולהוריד את הפגיעה בסביבה.

אחד מהשימושים הרבים של צמח ההמפ בתעשייה, הוא ייצור של בדים חזקים ואנטי-בקטריאליים. מותג אמריקאי חדש בשם 'המפ בלו' מנסה לחולל מהפכה בענף האופנה ולהכניס את בד ההמפ לארונות הבגדים של כולנו, בצורת הבד המפורסם ביותר בעולם – הג'ינס.

בגדים למען עתיד טוב יותר

'בלו המפ' (Blue Hemp) הוא מותג ג'ינסים אמריקאי המיוצר על ידי חברה חדשה מלוס אנג'לס שבקליפורניה הנושאת את אותו השם. המוצר העיקרי של החברה הוא כמובן מכנסי ג'ינס, אך כחלק מקו המוצרים מייצרת החברה גם ג'קטים מאותו הבד.

רובין ליין - מנכ"לית 'המפ בלו'

רובין ליין – מנכ"לית 'המפ בלו'

כל מוצרי החברה עשויים מתערובות המפ וכותנה בלבד, כולל הכפתורים, חוטי התפירה ואפילו התוויות. בנוסף גם האריזות בתוכן הם מגיעים עשויות מהמפ, זאת למען מתן דגש על היותו של ההמפ חומר גלם איכותי וירוק יותר לעומת התחליפים.

לפי דבריה של מנכ"לית החברה רובין ליין (Robin Lane) מעבר לבגידוד העשוי מהפ ייקדם במהירות לגליזציה של ההמפ בכלל היבשת, המהווה את אחד המפתחות לעתיד בר-קיימא.

כחלק מהקמפיין שלה, החברה מקשרת את הבגדים באופן ישיר למועדות סביבתית וnעלה את רמת המודעות הציבורית לנושא ההמפ בארה"ב, כשהמטרה העיקרית של החברה היא לגליזציה פדרלית של גידול המפ לצרכי תעשייה, כפי שנעשה באופן מקומי בקולורדו ובקנטקי.

ביגוד מבד המפ - לעתיד טוב יותר לסביבה

ביגוד מבד המפ – לעתיד טוב יותר לסביבה

קמפיין גיוס ההמונים של החברה באתר 'קיקסטארטר' הסתיים בהצלחה וגייס כמעט 30 אלף דולר (עם יעד של 25 אלף). את קולקציית המוצרים שמציעה החברה תוכלו למצוא כאן.

צפו: למה דווקא המפ? – סרטון הקמפיין של 'המפ בלו'

ראו עוד:
מחקר גנטי מסביר: מה ההבדל בין המפ למריחואנה
זרעי המפ – מזון על בריאותי אולטימטיבי
סוללות קנאביס להטענת הסמארטפון בשניות

אתם אוהבים קנאביס, אנחנו אוהבים קנאביס, בואו נהיה חברים:

'המפ בלו' – ליין ג'ינסים מקנאביס
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2015/12/%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%91%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94/

אפריקה: מלאווי אישרה גידול והפקת המפ

אפריקה: מלאווי אישרה גידול והפקת המפ

המפ, צמח הקנאביס התעשייתי שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית, אושר גם במדינת מלאווי שבמזרח אפריקה. המטרה – לייצא את הצמח לחו"ל ולהרוויח הון לקופת האוצר. בישראל נחשב המפ לסם מסוכן מדרגה ראשונה, על אף שהינו 'מזון-על' בריאותי.

כך זה נראה כשמדינת עולם שלישי עוקפת את מדינת ישראל בסיבוב: בעוד שממשלת ישראל מסרבת להצביע על הצעת החוק להתרת גידול ושימוש ב'המפ' (המפ הוא קנאביס עם פחות מ-1% THC, החומר הפסיכואקטיבי) ובעוד שמשרד הבריאות טוען ש"אין כל הצדקה לאשר גידול המפ", במדינת העולם השלישי מלאווי רוצים לייצא כעת טונות של המפ כדי להכניס רווחים לקופת האוצר.

מלאווי היא בין המדינות הפחות מפותחות בעולם, עם כלכלה המבוססת ברובה הגורף על חקלאות. 85% מהאוכלוסייה מתגוררת בכפרים ועיקר כלכלת מלאווי היא החקלאות, שמעסיקה 86% מכוח העבודה. במלאווי יש כ- 16,000 קמ"ר של גידולי שדה. הגידולים העיקריים: תירס, תה (עלים), תפוחי אדמה, טבק, קנה סוכר, קסאווה, דורה, קפה וקטניות. משק חי: בקר, עיזים.

כעת כאמור מצטרף גם המפ לרשימת הגידולים במלאווי, לאחר ששר החקלאות במלאווי, אלן שיימבקזה, הודיע שהמדינה אישרה לגדל המפ לתעשייה למטרת ייצוא.

"אני רוצה להדגיש שהמפ תעשייתי הוא שונה מההמפ האינדיאני, או 'קנאביס סאטיבה', שהוא אסור," הסביר שיימבקזה בנסיון להרגיע את התושבים שנבהלו מהאישור הפתאומי לגדל. "המפ אינו מכיל את הרכיב הפסיכואקטיבי שמשפיע על אנשים שמעשנים אותו, למרות שהצמח הוא מאותה משפחה."

בישראל נחשב המפ – בדומה לקנאביס – לסם מסוכן מדרה ראשונה, ללא ערך תזונתי או טיפולי כלשהו. זאת כמון על אף שמדובר כנראה בצמח היעיל ביותר בעולם, זה ששימש את כלל התעשיות במשך אלפי שנים בהיסטוריה שלפני הפלסטיק והניילון, וכמובן הינו 'מזון-על' בריאותי, אחד מבודדים, אשר מכיל סגולות בריאותיות רבות לגוף האדם.

אתם אוהבים קנאביס, אנחנו אוהבים קנאביס, בואו נהיה חברים:

http://assets-prod.vicomi.com/vicomi.js

אפריקה: מלאווי אישרה גידול והפקת המפ
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2015/11/%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a4%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4/

יזם קנדי בונה את מטוס הקנאביס הראשון בעולם

יזם קנדי בונה את מטוס הקנאביס הראשון בעולם

At קנאביס – מגזין עם כיוון, the privacy of our visitors is of extreme importance to us (See this article to learn more about Privacy Policies.). This privacy policy document outlines the types of personal information is received and collected by קנאביס – מגזין עם כיוון and how it is used.Log File…
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2014/10/%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a1-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a2/

המפ (קנבוס) לניקוי פסולת גרעינית

המפ (קנבוס) לניקוי פסולת גרעינית

המפ, הקנבוס התעשייתי, יעיל בניקוי אתרי פסולת גרעינית.
רוב מוחלט של מי שמכיר את הנתונים, מבין ש'המפ', זן הקנאביס שאינו מכיל חומרים פסיכואקטיביים הנקרא בעברית…
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2013/05/%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%a7%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%a1-%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%99-%d7%a4%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%aa-%d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa/