תגית: קנאביס רפואי

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מהי 'מדיקליזציה', מדוע במשרד הבריאות מתעקשים ש'קנאביס הוא לא תרופה' למרות שניתן כטיפול רפואי לכל דבר, האם ייתכן שרופאים גורמים נזק לחולים באישור המשרד הממשלתי האחראי על בריאות הציבור ולמה שפריץ של קנאביס עם אלכוהול המיוצר על ידי חברת תרופות הוא בסדר ושפריץ של קנאביס ישראלי לא?

מאת: צחי קליין, ד"ר דניאל מישורי

אחרי שבחן את הנושא במאמר כאן במגזין בשנת 2013, חוזר במאי הסרטים צחי קליין לשאלה 'מהי תרופה ולמה קנאביס הוא לא', במאמר חדש שכתב יחד עם ד"ר דניאל מישורי ופורסם החודש בגליון ספטמבר של עלון הביו-אתיקה של המכללה האקדמית צפת.

מהי תרופה?

הוויכוחים סביב מעמד הקנאביס בכלל וקנאביס לשימוש רפואי בפרט נמשכים בחו"ל ובישראל. מתנגדי הקנאביס רואים בו סם מסוכן, שהחברה צריכה להגביל, גם באמצעות החוק הפלילי; תומכי הקנאביס, לעומת זאת, מתייחסים אליו כחומר לא מסוכן, וכתרופה מסורתית ואפקטיבית שיכולותיה רק מתחילות להיחקר.

בתווך נמצא משרד הבריאות, שמתיימר להציג מדיניות מאוזנת ורציונאלית. עד שהמחוקק יחליט על ליגליזציה, או לפחות דה-קרימינליזציה, כהצעות החוק שנידונו לאחרונה, ועד שיצטברו עדויות מחקריות, משרד הבריאות מסתפק לכאורה ב"הסדרה".

בפועל הסדרה זו מערימה קשיים רבים על הנזקקים לקנאביס, ומרחיקה אותו מהישג ידם של רבים, כולל כאלה שיכולים היו להיטיב רפואית את מצבם. מבין הקשיים הנפוצים: מחסור ברופאים שרשאים להמליץ על קנאביס; מגבלות על ההתוויות המאפשרות שימוש בקנאביס; הגבלת המינונים למקבלי הרישיונות; זמן עיבוד בירוקרטי ארוך ומפרך להשגת רישיון (למעט חולים אונקולוגיים); זמן עיבוד בירוקרטי ארוך לחידוש הרישיון; קשיים בירוקרטיים בהגשת טפסי הרישיונות, ועוד מגבלות על מינון, על מעבר בין ספקים שונים, על שינוע התרופה ועל מקום השימוש. כמו כן, משרד הבריאות מחולל בפועל תהליכי הפרטה המפנים אלפי מטופלים נזקקים למספר קטן של רופאים, לרוב בהליך פרטי ויקר.

כפי שאמרנו בעבר, עצם החשדנות מובילה למדיניות "הסדרה" הפוגעת בתשתית הבסיסית ביותר של האתיקה הרפואית בישראל, החל ממעמד הרופא, שכפוף לתהליכי אישור שבינם לבין שיקול-דעת רפואי אין ולא כלום, וכלה במטופלים שנדרשים לעבור טיפולים "קונבנציונליים" מיותרים, על תופעות הלוואי שעלולות להיות כרוכות בהם, כתנאי לקבלת הטיפול בקנאביס, וזאת תוך פגיעה קשה בכבודם וברווחתם כבני אדם וכמטופלים במערכת הבריאות.

לעניין הטיפולים המיותרים, לאחרונה התפרסם דו"ח חדש של מחלקת המחקר של הכנסת לפיו בשנתיים האחרונות חלה עלייה של כ-30 אחוזים בשימוש בתרופות אופיאטיות (תרופות מרשם נרקוטיות לשיכוך כאבים), וכי אלפי ישראלים מכורים להן. כזכור, כיום משרד הבריאות מחייב מטופלי כאב למצות במשך כשנה טיפול "קונבנציונלי" בכאב, שמשמעו תרופות אופיאטיות, לפני שתישקל האפשרות לתת להם רישיון לקנאביס רפואי.

האם ייתכן שהנחיות משרד הבריאות מעודדות התמכרות לאופיאטים, רק בשל החשש מהקנאביס, שאינו רעיל וגם כמעט אינו ממכר? במקרה זה, מצוי ליקוי קשה בשיקול הדעת של משרד הבריאות, ליקוי שייתכן שניזון מהצביעות שבאזהרות מפני הקנאביס, ללא ההכרה בכך שתחליפיו רעילים וממכרים יותר.

דוגמה נגדית בולטת היא ארה"ב, שבה בעקבות לגליזציית הקנאביס חלה צניחה בהתמכרות למשככי כאבים אופיאטיים וירידה של עשרות אחוזים באשפוזים עקב התמכרויות לאופיאטים, שתופעות הלוואי שלהן כוללות התמכרות ושיעור תמותה גבוה.

במקביל, לא נצפו עליה באשפוזים עקב שימוש בקנאביס, וזאת למרות שכיום למעלה ממחצית תושבי ארה"ב ב-28 מדינות יכולים להשתמש בקנאביס רפואי (ללא המגבלות הדרקוניות ודרך החתחתים שמאפיינת את "ההסדרה" בישראל), ובחלק מהמדינות הונהגה ליגליזציה מלאה. נתונים אלה אמורים היו לגרום לשנות את מדיניות משרד הבריאות, ולהנגיש את הקנאביס לכל מטופל.

אחת הפגיעות האתיות החמורות, בהן אנו נתקלים שוב ושוב, הוא היחס המזלזל ב-אמת המדעית והמקצועית. בכירים בממסד הבריאות, כולל באגודות מקצועיות של רופאים, מפריזים ללא סימוכין במחקר בסיכונים-לכאורה שבקנאביס, וממעיטים בערך המחקרים שמצביעים על התועלת שבקנאביס, וממעיטים גם בערכן של עדויות רופאים ושל מטופלים. אחד הביטויים לכך היא ההכחשה הנמרצת שהקנאביס יכול לסייע למטופלים, להיחשב כ"תרופה".

משרד הבריאות, למשל, מתעקש בכל הפרסומים בנושא לציין ש"קנאביס רפואי אינו תרופה". כך למשל, בנוהל 106 של משרד הבריאות (רישיונות לשימוש בקנביס, יולי 2015), נאמר:

"קנביס אינו תרופה ,אינו רשום כתרופה ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. יחד עם זאת קיימות עדויות לכך שקנביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם. על כן ממשלת ישראל ומשרד הבריאות רואים יעד חשוב בהסדרת הגידול, הייצור, האריזה, ההפצה והניפוק של קנביס לשימוש רפואי באופן הדומה ככל הניתן לנוהג והקיים ביחס לתכשירים רפואיים (תרופות)"

הפלפול של משרד הבריאות, לפיו יש חומר שמסייע לחולים במצבים רפואיים מסוימים, אבל הוא אינו "תרופה" משונה, בלשון המעטה. לפי וויקיפדיה, "תרופה …היא חומר כימי או ביולוגי פעיל, בודד או כחלק מתרכובת של חומרים, המשמש לטיפול, ריפוי, מניעה של מחלות."

לפי הגדרת ה-FDA האמריקאי:

A drug is defined as…A substance intended for use in the diagnosis, cure, mitigation, treatment, or prevention of disease.

לפי הגדרות אלה, קנאביס הוא תרופה, המשמשת להקלה על סימפטומים וטיפול במצבים רפואיים שונים. הסדרת השימוש בקנאביס הייתה אמורה להיות פשוטה ככל שניתן, ככל שההליכים מאפשרים לגבי תרופות מסוגים שונים (תרופות הנזקקות למרשם, ללא מרשם, וכו'), במסגרת הליך שלרוב מתחיל ובדרך-כלל גם נגמר (למעט כשעולות שאלות כלכליות) ברופא המטפל ובמתן מרשם. מדוע אפוא דינו של הקנאביס הוא אחר?

עובדה זו קשורה, לפחות בחלקה, להטיה בהגדרות של הממסד המדעי ביחס לשאלה מהי תרופה. לפי הטיה זו, "תרופה" היא רק חומר שעבר תהליכי אישור של "תרופה", נניח ב-FDA האמריקאי. תהליכי אישור אלה שעולים כיום כ-800 מיליון דולר אמריקאי בממוצע, הם מופרטים ועלויותיהם מועמסות על חברות התרופות. לכן רק חברות פארמה גדולות, המעוניינות בפטנט, מסוגלות ומעוניינות לממן תהליכים כאמור. לכן, כל ריפוי טבעי אינו נחשב ל"תרופה", וכך גם הקנאביס.

סטיבקס: קנאביס שנחשב לתרופה

הדוגמה המובהקת להבחנה לפי משרד הבריאות בין הקנאביס, ש"אינו רשום כתרופה ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו", לבין תרופה "אמיתית" היא סטיבקס (Sativex).

סטיבקס רשומה כתרופה בישראל. לפי דף התרופה, כפי שמפיץ משרד הבריאות, סטיבקס מותווית "…כטיפול להקלת תסמינים בחולים עם נוקשות שרירים ( ספסטיות ) ברמה בינונית עד קשה בשל טרשת נפוצה ,שלא מגיבים במידה מספקת לטיפולים אחרים ומציגים שיפור קליני בתסמינים של ספסטיות בזמן טיפול ניסיון ראשוני (האורך 4 שבועות). סטיבקס משמש כטיפול נוסף להקלת תסמינים של כאב נוירופטי בחולי טרשת נפוצה מבוגרים."

"תרופה" זו אינה אלא מיצוי מלא באלכוהול של קנאביס, הכולל מלבד כמות מדודה של שני הקנבינואידים הנפוצים, THC ו-CBD גם קנבינואידים נוספים. בניגוד ל- Marinol, שמהווה חיקוי סינתטי של THC בלבד, סטיבקס מהווה מיצוי מלא של כל הצמח. כלומר, סטיבקס איננה אלא קנאביס שנארז בדומה לתכשיר רפואי, ונמכר על-ידי חברת תרופות. היא ניתנת כתרופה בישראל בהתוויה לחולי טרשת נפוצה באמצעות מרשם רופא, ולחולים אחרים הוא ניתן שלא בהתוויה (נניח כאבים ללא טרשת נפוצה) באמצעות מרשם רופא וטופס 29ג' – "תרופה שאינה בהתוויה".

סטיבקס מול קנאביס

נדגיש, מדובר במיצוי של קנאביס, כמו כל קנאביס אחר, שניתן בישראל ללא צורך ברישיון, באמצעות מרשם רופא או מרשם+29ג'. זהו מיצוי קנאביס זהה או כמעט-זהה למיצוי שמייצרות בארץ החברות לגידול קנאביס. באתר של חברת GW Pharmaceuticals מצוין במפורש שסטיבקס הוא מיצוי מלא ומכיל קנבינואידים רבים וחומרים נוספים המצויים באופן טבעי בצמח. המוצר מכיל גם אלכוהול ותמצית של טעם מנטה.

כלומר, הטענות בדבר מסוכנות-לכאורה של הקנאביס, וההסברים המפולפלים לרפורמות ולתהליכי ההסדרה, מאבדים את אחיזתם במציאות כשמניחים על השולחן בקבוקון של סטיבקס. זה חוקי לגמרי, ונחשב ל"תרופה" לפי משרד הבריאות. להבדיל מקנאביס סתם לשימוש רפואי, אין צורך בהתערבות היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי), וזה רק מאד מאוד יקר: עלות השימוש היא כ-3000 ₪ בחודש, בערך פי 8 מעלות רישיון לקנאביס בישראל.

הסדרה ומדיקליזציה

למרבה הפליאה (והשעשוע), בכירי משרד הבריאות מתארים את ההסדרה-לכאורה של הקנאביס הרפואי באמצעות המושג "מדיקליזציה". ככל הנראה, הם לא מכירים את המטען הביקורתי שטמון במונח זה. המושג "מדיקליזציה" מופיע לראשונה אצל המבקר החברתי החשוב איבן איליץ', בספרו "נקמת הרפואה" (עם עובד, 1978), כדי לבקר את הצדדים השליליים שבהשתלטות הרפואה על חיינו.

"מדיקליזציה", לפי איליץ', היא תהליך חברתי שמגדיר-מחדש התנהגויות ומצבים מהיום יום, שבעבר הוגדרו באופנים שונים, כמחלות או כהפרעות בהן רק מומחים בעלי אוטוריטה רפואית יכולים לטפל.

מדיקליזציה כוללת גם סוג של פיקוח חברתי, כשסוגיות חברתיות עוברות לשיפוטו של הממסד הרפואי על שלוחותיו השונות (למשל, הפרעות קשב וריכוז המטופלות בתרופות). לעיתים המחיר של מדיקליזציה הוא חברתי בלבד, ולעיתים המחיר הוא גם בריאותי, כשהטיפול והפיקוח הרפואיים פוגעים במטופלים, תופעה שלפי איליץ' הגיע כבר בשנות ה-70 לכדי מגפה אותה הוא כינה "יאטרוגנזיס" ("יאטרו"-רופא, "גנזיס"-מקור), כשדוגמאות בולטות שלה הן ההשלכות של טיפול-יתר בתרופות למצבים שונים, כולל דיכאון, או פגיעות מטעויות רפואיות או מתופעות-לוואי של תרופות.

לטעמנו, הקשיים ומניעת טיפול מחולים ואחרים שנזקקים לקנאביס הם מקרה מובהק של "יאטרוגנזיס", פגיעה על-ידי רופא. ברשותנו מידע על מטופלים רבים שמצבם הורע עקב עיכוב בהוצאת רישיונות, חיובם בקבלת טיפול "קונבנציונאלי" הכרוך בתופעות לוואי, או ביטול רישיון או הפחתת מינון: זו פגיעה במטופלים בשם הפיקוח הרפואי וקדושת ההבחנה שבין תרופות "אמיתיות" לבין "סמים" מסוכנים-לכאורה המתחזים-לתרופות כגון קנאביס.

זאת ועוד, הנתונים מארה"ב שהוצגו לעיל, לפיה חלה ירידה בהתמכרויות, אשפוזים ותמותה מתרופות אופיאטיות עקב השימוש בקנאביס (ללא עלייה בפגיעות מקנאביס), מוכיחים שהמצב הנוכחי בישראל שכרוך במגבלות קשות על כל תהליכי האישור של הקנאביס מהווה פגיעה רפואית "יאטרוגנזית" במטופלים. עובדה זו נכונה במיוחד בתוויות המאוד מוגבלות. כך למשל, חולי פיברומיאלגיה נדרשים לעבור שנה של נרקוטיקה "כבדה", כתנאי לאישור לטיפול בקנאביס.

שפריץ קנאביס מאנגליה

לא במקרה, סטיבקס פטורה מכל תהליכי ה"מדיקליזציה" של הקנאביס הרפואי, מכיוון שהיא כבר "תרופה" במשמעות היחידה שבה ככל הנראה מכיר משרד הבריאות: חומר שנמכר על-ידי חברת תרופות. דברים אחרים שמסייעים לחולים לשפר את מצבם אינם "תרופות", גם אם הם יעילים ממש כמו (ולעיתים אף יותר) מ"תרופות", וגם אם הם ממש זהים ל"תרופות".

הסטיבקס מגיע מחברת תרופות באנגליה. הרבה כסף הושקע שם בשביל למצות קנאביס. הם יודעים בדיוק כמה THC ו-CBD יש בכל "שפריץ" של התרסיס, אבל זהו פחות או יותר ההבדל המהותי בין השפריץ מאנגליה לבין הקנאביס שנותנים כאן בשאיפה או בשמן (בכפוף לרישיון). חלק מהחברות בישראל אף מספקות מיצוי קנאביס בתרסיס, 'שפריץ', ממש כמו סטיבקס. בקנאביס אפשר כזכור להשתמש גם כפי שהוא (בעישון, אידוי או בליעה), והוא עובד מצוין גם במיצוי שנעשה בתנאים פחות סטריליים מסטיבקס.

כלומר, יש היום אפשרות לקבל בישראל קנאביס רפואי (סטיבקס) ללא רישיון, ללא היק"ר, אבל זה מאוד יקר (ולא בטוח שיותר יעיל, בשל מיצוי התרסיס בחומר אלכוהולי, שעלול לגרום לכיבים בפה ובלשון, וכן אינו מתאים לילדים או לאנשים שרגישים לאלכוהול – כפי שמופיע בעלון לצרכן). קנאביס שפריץ מאנגליה – כן; קנאביס מהערבה או מהגליל – לא.

הפיקוח החברתי ומחיר התרופה

הסטיבקס מעלה שאלות רבות ביחס להסדרה החברתית בהשוואה של מטופלים בסטיבקס לבין מטופלים בקנאביס רפואי "רגיל".

הרישיון לקנאביס רפואי "רגיל" מציין שעל החולה להשתמש בקנאביס רק בכתובת הרשומה (אפילו אם מדובר בטיפות שמן, או קפסולה), ועליו להיות לבד. כל האיסורים האלה, שלעניות דעתנו אין בהם הצדקה, ומהווים פגיעה קשה בכבוד החולה וברווחתו, לא קיימים בנוגע לסטיבקס.

כלומר, ניתן להשפריץ מיצוי קנאביס מאנגליה בכל עת ובכל מקום, גם תוך כדי נהיגה, ללא כל הפרעה, אבל עבור מיצוי קנאביס שיוצר בישראל בקיבוץ בערבה, צריך קודם כל רישיון (תהליך ארוך, יקר ומפרך), ואז מוטלות מגבלות בתנועה (שימוש רק בכתובת הרשומה), + איסור נהיגה ולבד.

כמו כן, אין איסור על נהיגה למשתמשי סטיבקס, למרות שבדיקות דם, למשל, יימצאו במשך שבועות אותם תוצרי פירוק של THC בקרב משתמשי סטיבקס ובקרב משתמשי קנאביס "רגיל", שלפי תקנות משרד התחבורה מנועים מנהיגה עם תוצרי פירוק כאלה בדם (נחשב לנהיגה בשכרות).

חלק מחברות הגידול בישראל כבר מייצרות מיצויי קנאביס איכותיים, בדומה לסטיבקס, ויש בארץ יצרנים נוספים. כך למשל, בבית חולים הדסה פועלת חברה שמספקת מוצרי קנאביס שונים בהם משתמשים במחלקת השתלות מח עצם. שם משתמשים בקנאביס הן לשיכוך כאבים והן כנגד מחלת דחיית השתל (Graft-versus-host disease GvHD) . במחלקה זו אין צורך לשלוח את החולים לקנות סטיבקס יקר. גם מחיר היא סוגיה חברתית עליה משרד הבריאות אמור היה לתת את הדעת.

סטיבקס

תרסיס תוצרת ישראל (פנקסיה, קנבליס, אחרים)

מיצוי מלא של צמח הקנאביס

מיצוי מלא של צמח הקנאביס

תרסיס

תרסיס, שמן, קפסולות, אידוי ועוד

מיוצר באנגליה

מיוצר בישראל

ייבוא ושיווק בבלעדיות ע"י ניאופארם

ייצור מקומי ושיווק ע"י מספר חברות

עלות: כ- 3000 ₪ בחודש

עלות: 370 ₪ בחודש

מצריך מרשם רופא

מצריך המלצת רופא מומחה למשרד הבריאות, הוצאת רישיון לשימוש בסם מסוכן ע"י היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, לרוב אחרי תהליך ארוך של מיצוי טיפול קונבנציונלי.

כמו כל תרופה אחרת, במרשם רופא  

לפי תנאי הרישיון יש להשתמש בתרופה רק בכתובת הרשומה ברישיון (בבית); ורק לבד;

אין לנהוג, ויש לדווח למשרד התחבורה; מגבלות נוספות; מעורבות של משטרת ישראל

כיום, משרד הבריאות דורש מיצרני הקנאביס המבקשים להיכנס לתחום, לעמוד בתנאים זהים לאלה של חברת GW Pharmaceuticals, בכל הנוגע לייצור של קנאביס. עלות הסדרי האבטחה החדשים להן נדרשות חברת תרופות קיימות, שכבר עוסקות בייצור תרופות מרשם נרקוטיות, היא מיליוני שקלים.

רפואה-מבוססת-ראיות?

משרד הבריאות מתיימר להציג מדיניות מאוזנת ורציונאלית בנושא הקנאביס. מאחר שמדובר לכאורה בסם מסוכן, נזהרים בשימוש בו, עד שהנושא ייחקר. בפועל, למרות שיש בישראל כבר כ-30,000 מטופלים בקנאביס, נמנע משרד הבריאות מלחקור את השימוש בקנאביס ואת מאגר המטופלים בקנאביס, שיכולים היו להוות מאגר מידע מדהים, כולל לעניין השפעות ארוכות הטווח של השימוש בקנאביס.

לא נערכו מחקרים אפידמיולוגיים יזומים בנושא קנאביס על-ידי משרד הבריאות (וכזכור, מחקר על הפחתה בתרופות בקרב משתמשי קנאביס רפואי שערכה קופת חולים מכבי נגנז). אין מחקר, ולכן אין נתונים ומסקנות, וניתן להמשיך ולטעון טענות לא-מבוססות בדבר מסוכנות-לכאורה של הקנאביס, כדי להצדיק את המשך הגדרתו כסם מסוכן, ואת הדרתו מחולים ומהציבור הרחב כאחד.

עם זאת, גם בהיעדר מחקר רשמי (קול קורא למחקרים במימון משרד הבריאות פורסם לראשונה ב-2016), הציבור הרחב רשאי להתרשם שלא נחשפו עד כה כל תופעות חברתיות או רפואיות קשות עקב העלייה הגדולה בשימוש בקנאביס רפואי, ושהאזהרות מפניו הן ככל הנראה מוגזמות או אף חסרות-ביסוס. אם משרד הבריאות מסתייג ממסקנה זו, אין לו אלא להלין על עצמו שלא הזמין ומימן מחקרים שאמורים היו להעמיד עובדות על דיוקן.

במקום מחקרים אפידמיולוגיים פשוטים וזולים, שיסקרו השלכות של השימוש בקנאביס, ניגשות כיום חברות התרופות למחקרים מסוג אחר, יקרים מאוד, כאלה שיובילו לתרופות מבוססות קנאביס שהן מוגנות-פטנט. תרופות כאלה יהיו כמו הסטיבקס, מאוד יקרות, וחסינות מהבירוקרטיה שבמשרד הבריאות מייחד רק לקנאביס פשוט להמונים.

תרופות אלה יעמדו לכאורה בתנאי של רפואה מבוססת-עדויות (Evidence based medicine: EBM). גרסה כזו של EBM אפשר לעשות רק עם מאות מיליוני דולרים, משהו שרק חברות תרופות מסוגלות לעשות (ויש לא פעם חילוקי דעות על התוצאות). מחקר של המאגר המדהים של משתמשי קנאביס רפואי בישראל עשויה הייתה לייתר תחליפים יקרים אלה.

למעשה, ההסדרה-לכאורה של הקנאביס, והפטור שממנה נהנית תרופת הקנאביס סטיבקס, מצביעה על אפיון בולט של הרפואה בימינו: התרחקותה מהבוטניקה. בעבר, חלק חשוב מהכשרת הרופאים הייתה היכרות עם צמחי מרפא, והיכולת למצות מצמחים אלה תרופות, כולל מהקנאביס. כיום, מעטים הרופאים שהם בעלי ידע כלשהו בצמחים, לתזונה או לשימוש כתרופות.

על רקע זה, ההתנגדות לקנאביס מצביעה על דעות קדומות שמקורן בבורות רווחת בקרב הרופאים, שלמדו שתרופות באות באריזת יצרן בלבד. קשה להם להסתגל לרעיון שייתכן טיפול רפואי שהוא מבוסס-צמחים. אם יש בצמח תועלת, הם חושבים, ניתן יהיה לבודד ממנו את "המרכיב הפעיל", אף שבמקרה של הקנאביס דווקא התרכובת הכוללת חיונית, ולא רק THC או CBD. עיקרון זה, "אפקט הפמלייה" (entourage effect) הודגם במחקרים עליהם התבססו יוצרי הסטיבקס (Russo & McPartland, 2003).

לקראת דה-מדיקליזציה

הקנאביס אינו זקוק למדיקליזציה, להפיכתו למוצר של חברת תרופות, אלא לדה-מדיקליזציה: להיתר החברתי להשתמש בו כתרופה, ללא הסנקציות החברתיות שכיום נלוות לשימוש זה.

את הקנאביס אפשר וצריך לגדל בתנאי ייצור הולמים (ללא חומרי הדברה וכו'), כמו כל צמח אחר, ולייצר ממנו טיפולים יעילים וזולים. השנים האחרונות הוכיחו זאת מעבר לכל ספק. לאור זאת, לא ניתן להצדיק את הקשיים שמשרד הבריאות מערים על קבלת טיפול מבוסס-קנאביס, על-חשבון החולים וסבלם.

הפטור המוחלט שזכה קנאביס בדמות הסטיבקס מהבירוקרטיה שחלה על קנאביס רפואי "רגיל" חושפות את סדר היום של משרד הבריאות, או לפחות את נטיות הלב של בכיריו: העדפת תרופות יקרות על-פני טיפול זול בצמח טבעי; חשדנות כלפי צמחים, ריפוי טבעי ורפואה בוטאנית. הגיע הזמן לשנות סדר יום מיושן זה.

* צחי קליין, חוקר קנאביס ויוצר סרטים. בוגר תואר שני בלימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. חוקר השפעות של השימוש בקנאביס רפואי על בריאות חולים ועל רווחת מטופלים. *

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%96%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a5-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a0/

אם קנאביס אז גם קטשופ: אזהרות 'סם מסוכן' הודבקו על מוצרים בסופר

אם קנאביס אז גם קטשופ: אזהרות 'סם מסוכן' הודבקו על מוצרים בסופר

אם קנאביס אז גם קטשופ: אזהרות 'סם מסוכן' הודבקו על מוצרים בסופר

אם קנאביס הוא 'סם מסוכן' אז מדוע לא סוכר, סיגריות, קולה או הימורים? האקטיביסט החתרני 'שרדר' מזמין את הציבור הישראלי להצטרף אליו בהדבקת מדבקות אזהרה על מוצרים "רגילים" הנמכרים בסופר ויכולים גם הם לענות על ההגדרה.

אחרי שהפך את שלטי החוצות של 'ספרינג' לקמפיין לצריכת קנאביס ותלה שלטי 'אזור לעישון קנאביס' ברחבי המדינה, מציג האקטיביסט החתרני 'שרדר' את הפרויקט החדש שלו: 'סם מסוכן'.

קנאביס, למרבה האבסורד, מוגדר על פי החוק הישראלי כ'סם מסוכן', כולל הקנאביס הרפואי המחולק על ידי משרד הבריאות למטופלים ברשיון.

A post shared by Shredder (@shredder_original) on

//platform.instagram.com/en_US/embeds.js

למרות שעל תרופות "רגילות" למשל, המכילות חומרים מסוכנים, ממכרים ורעילים בהרבה, לא מופיעה אזהרה זו, חייב משרד הבריאות את חברות הקנאביס הרפואי לשווק את אריזות המוצר עם מדבקת אזהרה של 'סם מסוכן'.

בתגובה יצא שרדר לסופרים וחנויות בעיר והדביק מדבקות אזהרה דומות גם על מוצרים "רגילים" כמו סוכר, סיגריות, תרופות ואפילו פרויקט ההימורים החוקי של המדינה המכונה 'מפעל הפיס'.

כעת מזמין הפעיל האמיץ גם את הציבור לעשות כמוהו ומציע לספק עבור המעוניינים את המדבקות 'סם מסוכן' בחינם – בחנות ברחוב דיזנגוף 172 בתל אביב.

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

"כל הסיפור התחיל לפני שבועיים כשגיליתי שהמדינה מחייבת שיהיה מצוין בצבע אדום ובאופן בולט ׳סם מסוכן׳ על קנאביס רפואי, זה נראה לי הזוי ולא סביר," הוא אומר בשיחה עם המגזין. "כמו שכולנו יודעות, על סיגריות, קולה או סוכר לבן לא כתוב משהו דומה."

"חשבתי שלסמן מוצרים אחרים או פרסומות למוצרים עם מדבקה של האשטאג #סם_מסוכן יכול לעזור להעביר את העובדה שכל דבר בעולם הוא פוטנציאלית סם מסוכן, הכל עניין של איזון והחלטה," הוסיף. "אני נוהג לשתף את תהליך היצירה באינסטגרם ועוד לפני שהדפסתי מדבקה אחת קיבלתי עשרות פניות מעוקבות ועוקבים שרצו להדביק בעצמן…"

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

"אז הדפסתי כמות גדולה של מדבקות, סידרתי במעטפות ועכשיו כל מי שבעניין יכול/ה לגשת לדיזנגוף 172, בתל אביב, להכנס לחנות ולקבל (בחינם כמובן) מעטפת מדבקות #סם_מסוכן ולצאת להדביק. בין השעות 11:00 ל-23:00, פשוט תבקשו מעטפת מדבקות #סם_מסוכן. רצוי כמובן גם לצלם ולשתף עם ההאשטג."

"התגובות שקיבלתי בינתיים חיוביות מאוד, גם מהאנשים בסופרמרקט כשהדבקתי על מוצרים, גם ברחוב בזמן הדבקה על פרסומות וגם און ליין מהעוקבים," מתאר שרדר.

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

כששאלנו מה מטרת הקמפיין המקורי השיב: "מטרות? אני מקווה שזה ידליק שיח בנוגע לדברים שאנחנו צורכים ואיך אנחנו מגדירים אותם או איך מגדירים אותם עבורנו."

עוד הוא הוסיף כי "בלי קשר לדת, ראש השנה הוא נקודת זמן חשובה ומעניינת של התכנסות משפחתית; זה קצת יומרני, אבל יהיה נהדר אם בארוחות החג ישוחחו על הלגיטימציה של קנאביס כצמח בלתי מזיק, לעיתים רפואי אל מול ההשפעות של מוצרים מתועשים רבים אחרים שמזיקים מאוד אך נהנים מלובי חזק. באופן אישי, הבנתי שהשינוי לא יגיע מארדן וחבורתו, אלא מכל אחת ואחד מאיתנו."

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%90%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%90%d7%96-%d7%92%d7%9d-%d7%a7%d7%98%d7%a9%d7%95%d7%a4-%d7%90%d7%96%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%94/

טילריי בפורטוגל: תפתח מתחם קנאביס ב-30 מיליון דולר

טילריי בפורטוגל: תפתח מתחם קנאביס ב-30 מיליון דולר

טילריי בפורטוגל: תפתח מתחם קנאביס ב-30 מיליון דולר

חברת הקנאביס הקנדית המצליחה 'טילריי' תחל בשבועות הקרובים בהקמת מתחם לגידול, ייצור, אריזה והפצת קנאביס רפואי מפורטוגל לכל רחבי אירופה. 30 מיליון דולר יושקעו במיזם שיתפרש על שטח של 10 דונם וצפוי לספר תוצרת למיליוני מטופלים ברחבי היבשת.

האם חברות הקנאביס הקנדיות בדרך להשתלט על ענף הקנאביס הרפואי העולמי? אחרי ההודעה על שיתוף הפעולה של הקנדים מ'קרונוס גרופ' עם קיבוץ גן שמואל כאן בישראל, מודיעה גם 'טילריי' (Tilray) על הקמת מתחם קנאביס ענק משלה – בפורטוגל.

טילריי

החברה הקנדית המצליחה נמצאת בבעלותו של תאגיד הקנאביס 'פרייבטיר אחזקות' (Privateer Holdings) מסיאטל, וושינגטון – המחזיק גם באתר המצליח 'ליפלי' (Leafly) ועל חברת הקנאביס 'מארלי טבעי' (Marley's Natural) הפועלת בשיתוף עם משפחתו של בוב מארלי המנוח.

טילריי עתידה להשקיע 30 מיליון דולר בהקמת מתחם הקנאביס החדש שלה בפורטוגל, שיכלול חממות גידול, מפעל עיבוד והפקת מוצרים וכן מתקני אריזה שיפיצו את התוצרת למדינות האיחוד האירופי, בראשן לגרמניה.

המתחם יוקם באזור פארק המחקר 'ביוקאנט' שנמצא בעיר קאנטנהדה, כ-220 קילומטר מצפון לבירה ליסבון, לאחר שהחברה זכתה במקום הראשון במכרז של הממשל הפורטוגלי שנערך בחודשים האחרונים.

מנכ"ל טילריי, ברנדן קנדי, סיפר על פי הדיווחים כי לקח להם שנתיים שלמות לאתר את המקום המתאים ממנו יוכלו לספק סחורה לרחבי אירופה והעריך כי שוק הקנאביס הרפואי ביבשת יגדל ל-10 מיליון מטופלים ויניב 40 מיליון יורו ברווחים מדי שנה.

"אנחנו רואים דרישה עצומה מגרמניה, אז החלטנו להקים מפעל גדול שיענה על דרישה זו והחלטנו לעשות זאת מהר ככל שאפשר," אמר. "פורטוגל נמצאה כמקום אידאלי לגדל את הצמחים."

טילריי קנאביס

מוצרי קנאביס של טילריי הקנדית – בקרוב גם באירופה

בשלב הראשון תחל טילריי כבר בסוף חודש ספטמבר בהקמת מתחם חממות ענק שיתפרש על שטח של 10 דונם, לצד מתקן עיבוד, מעבדות מחקר, בנק גנטיקה ומרכז הפצה – כל אלו יושלמו עד אביב 2018 וייצרו 100 מקומות עבודה לתושבי המקום.

מתחם הקנאביס החדש של טילריי בפורטוגל יהיה הראשון של החברה מחוץ לגבולות קנדה, אם כי לפחות בהתחלה לא יספק תוצרת לשוק הפורטוגלי. כבר היום מייצאת טילריי קנאביס רפואי לאוסטרליה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%98%d7%99%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%99-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%91-30-%d7%9e%d7%99/

רשמית: ענף הקנאביס הרפואי הוכר כענף חקלאי

רשמית: ענף הקנאביס הרפואי הוכר כענף חקלאי

רשמית: ענף הקנאביס הרפואי הוכר כענף חקלאי

משרדי הבריאות והחקלאות מודיעים שישראל מכירה לראשונה בענף הקנאביס הרפואי כענף חקלאי רשמי של המדינה. מדובר בפריצת דרך בהתייחסות של הממשלה לגידול השנוי במחלוקת עד כה, שתאפשר הנחות במחירי המים למגדלים וקבלת תקציבי השקעה ממשלתיים בפרויקטים בתחום.

אחרי עשור של פעילות מוכר לראשונה ענף הקנאביס הרפואי בישראל כענף חקלאי לכל דבר ועניין. משרד הבריאות הודיע הבוקר (ב') כי הענף יוכר כענף חקלאי ובכך יתאפשר לעוסקים בתחום לקבל הקצאות מים, השקעות רשמיות של המדינה בתחום ועוד.

"במקביל להחלטת שר החקלאות לאשר את הקנאביס כ'ענף חקלאי', משרד החקלאות, שה"מ – שירותי הדרכה ומקצוע – לצד היק"ר, פועלים יחדיו על מנת ליצור מקצוענות ומקצועיות מובילה," נמסר הבוקר ממשרד הבריאות."לפיכך שה"מ מקים צוות הדרכה חקלאי לתחום הקנאביס הרפואי, שימנה כ-12 מדריכים. אנו מודים למשרד החקלאות ולשה"מ על הנכונות לסיוע ולשיתוף פעולה בקידומה של המדיקליזציה של תחום הקנאביס."

"על פי הנחייתי, גידול קנאביס רפואי על קרקע חקלאית, ברמת איכות רפואי Medical Grade Cannabis, יוכר כענף חקלאי לכל עניין ולרבות לעניין הדרכה חקלאית, השקעות בחקלאות והקצאת מים לחקלאים ולחוות הריבוי והגידול של קנאביס רפואי," כתב שר החקלאות אורי אריאל.

"למותר לציין כי הגידול יתנהל בהתאם לאמות מידה החקלאיות הראויות (IMC-GAP) שיפורסמו על ידי משרד החקלאות," הוסיף. "האמור בא בנוסף להגדרת הקנאביס כ'סם מסוכן' על פי הוראות פקודת הסמים המסוכנים וכן על פי הוראות האמנה לסמים נרקוטיים של האו"ם."

"כמו כן הוריתי למשרדי ולמנהל המחקר החקלאי להמשיך בשיתוף פעולה בתחום המו"פ החקלאי לקידום המחקר החקלאי והבסיסי והיישומי בתחום הקנאביס," סיכם.

"זה דבר מבורך שסוף סוף משרד החקלאות מכיר בקנאביס כגידול חקלאי, אחרי ששנים היה פחד והתעלמות מהנושא הזה," מסר לנו בשיחה מנכ"ל חברת 'תיקון עולם' אהרון לוצקי. "עד כה היתה דואליות בהתנהגות הממשלה – שמצד אחד מחלקת קנאביס רפואי ומצד שני מונעת את האפשרות לקבל את המחיר הראוי שניתן למים לחקלאות ולהשתתפות בהשקעות של מרכז ההשקעות."

אהרון לוצקי

אהרון לוצקי, מנכ"ל תיקון עולם

"עכשיו נפתח פתח לקבל את כל האישורים ככל גידול חקלאי אחר וברור שזה מסייע מבחינה חקלאית," הוסיף לוצקי. "לנו בתיקון עולם באופן מיוחד זה מסייע במספר דברים, אבל גם לכל הענף זה דבר מבורך."

עד כה ענף הקנאביס הרפואי לא היה מוגדר כענף חקלאי, מה שמנע ממגדלי הקנאביס לקבל הנחות בהקצאות מים ובתקציבים והשקעות.

"כשהיית מגיע למשרד החקלאות למשל לבקש מכסת מים, התשובה היתה שזה לא גידול חקלאי," מסביר לוצקי. "מחיר מים לחקלאי הוא מחיר שנע בסביבות 2 ומשהו שקל לקוב מים לחקלאי ובערך 16 שקל לאדם פרטי – כעת המחירים ירדו משמעותית."

לוצקי הוסיף כי "זה משמעותי מבחינת מרכז ההשקעות – גוף לעידוד השקעות בחקלאות – שעד עכשיו היה בעמדה שהם מוכנים לטפל רק בגידולים מוכרים כגידולים חקלאים. עכשיו הקנאביס נכנס לקטגוריה זאת."

נושא הגדרת הקנאביס הרפואי כענף גידול חקלאי עמד על הפרק כבר בממשלות קודמות, אך לא אושר בעקבות התנגדות המשרד לבטחון פנים שלא רצה לראות את התרחבות הענף.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%a0%d7%a3-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%95%d7%9b%d7%a8-%d7%9b%d7%a2%d7%a0%d7%a3-%d7%97%d7%a7%d7%9c/

קרונוס ישראל: קיבוץ גן שמואל יהפוך לאימפריית קנאביס בינלאומית

קרונוס ישראל: קיבוץ גן שמואל יהפוך לאימפריית קנאביס בינלאומית

קרונוס ישראל: קיבוץ גן שמואל יהפוך לאימפריית קנאביס בינלאומית

קיבוץ גן שמואל צפוי לייצר בקרוב 5 טון קנאביס רפואי מדי שנה, בשיתוף עם תאגיד הקנאביס הקנדי המצליח 'קרונוס גרופ', במסגרת הסכם שישים את החברה המשותפת על מפת הקנאביס העולמית. בשטח הקיבוץ תוקם שרשרת גידול, ייצור, אספקה ומעבדות מחקר: "נייצר קנאביס איכותי במחיר הטוב בעולם".

בקרוב יוכלו המטופלים בישראל להנות מקנאביס איכותי מגנטיקה קנדית מקורית, במחירים נמוכים במיוחד: תאגיד הקנאביס הקנדי המוערך 'קרונוס' (Cronos Group) הודיע על שיתוף פעולה אסטרטגי חדש לייצור, הפצה ומחקר קנאביס רפואי בישראל – יחד עם קיבוץ גן שמואל.

הקיבוץ הותיק גן שמואל (נוסד ב-1913) הוא כבר היום אחד הקיבוצים הגדולים, המצליחים והמפותחים ביותר בישראל, שמגדל ומשווק מגוון מוצרים ל-35 מדינות ברחבי ארופה ואסיה. הוא גם הבעלים של אחד משטחי המסחר המוכרים והמניבים ביותר במדינה – וצפוי להתרחב עוד יותר עם כניסתו לעולם הקנאביס הגלובאלי.

קרונוס גרופ

קרונוס גרופ: קבוצת הקנאביס הענקית מקנדה בדרך לשיתוף פעולה נרחב עם קיבוץ גן שמואל

'קבוצת קרונוס' מחזיקה בבעלות מלאה וחלקית על שורת חברות קנדיות בתחום הקנאביס (Peace Naturals, In The Zone, WMMC, ABcann, Hydropothecary, Evergreen ועוד) ולשדרת הניהול שלה חלק בחברות-ענק מתחומי הכלכלה וההיי-טק העולמיות.

בקרונוס שמחים על מזג האוויר ותנאי הגידול בישראל, שעתידים לאפשר לחברה הקנדית לגדל את זני הקנאביס הרפואי מקנדה לכל אורך השנה, תוך חיסכון עצום במשאבי חשמל הנדרשים כיום לגידול תחת נורות במדינה הקרה.

מייק גורנשטיין

מייק גורנשטיין, נשיא, מייסד ומנכ"ל 'קרונוס גרופ': "נייצר בישראל קנאביס איכותי במחיר הטוב בעולם"

הניסיון של קיבוץ גן שמואל במסחר מקומי ובינלאומי, לצד מבני מסחר וכח עבודה מקצועי ומומחה בתחומי החקלאות, עתידים לאפשר לחברה החדשה, שתיקרא 'קרונוס ישראל', לייצר קנאביס רפואי איכותי ולנהל את כל החוליות בשרשרת הייצור, משלב הגידול, דרך מפעלי המיצוי, מחסן האריזה ובתי המרקחת.

החברה החדשה מצפה לייצר קנאביס במחירים זולים במיוחד של 0.4$-0.5$ לגרם קנאביס בלבד (1.15-1.44 ש"ח) – שעתידים לשבור את שוק הקנאביס הרפואי המקומי המגדל היום בעלות של פי 2 ויותר. בנוסף בונים בחברה על התרת ייצוא קנאביס רפואי לחו"ל – לאחר אישור רשמי של תכנית הייצוא על ידי ממשלת ישראל.

על פי מסמך ההבנות העקרוני שנחתם בין קרונוס לגן שמואל, תוקם בשטח הקיבוץ חממה ענקית שתשתרע על 4 דונם ועתידה לייצר עד 5 טון קנאביס מדי שנה. בשלב השני מצפה קרונוס-ישראל להתרחב לייצור של עד 24 טון קנאביס בשנה – ולאחר מכן עד 100 טון קנאביס בשנה!

לצד החממה החדשה והטכנולוגית תוקם מעבדת מחקר גדולה, שתתפרש על שטח של 1 דונם ותשמש לבדיקות, מחקרים, פיתוח פורמולציות וזנים, ועוד. כלל שרשרת הייצור תעמוד בתקני GMP ו-GAP הנדרשים בהתאם להוראות רפורמת הקנאביס החדשה שעתידה להיכנס לתוקפה בסוף השנה (2017).

"לא רק שנייצר קנאביס איכותי במחיר הטוב בעולם, הקמת המערכת בישראל תאפשר לנו לעמוד בחזית הבינלאומית של מחקר ויזמות בתחום," מסר מייק גורנשטיין, מנכ"ל קרונוס. "הקמת קרונוס ישראל היא צעד משמעותי ביותר בהעלאת הסטנדרט של ייצור קנאביס רפואי בעולם ואנו שמחים מאוד על שיתוף הפעולה החדש."

"נשקיע בין 6 ל-7 מיליון דולר קנדי בשלב הראשון וכ-25% מהייצור ילך לייצוא," ציין גורנשטיין, שלפי שמו הוא כמובן יהודי ובעל זיקה רגשית לארץ ישראל. עוד הוא סיפר על שיתופי פעולה עתידיים של החברה החדשה עם חברות בגרמניה, איי קיימן ועוד. "אנחנו ממשיכים לחפש ערוצי הפצה, בעיקר למדינות האיחוד האירופי, מרכז ודרום אמריקה, אוסטרליה וארה"ב."

"גן שמואל הוא מהקיבוצים המבוססים ביותר, עם נסיון רב בחקלאות ובייצור, תעשייה וייצוא בהיקפים נרחבים," מסר דייויד סו, סמנכ"ל התפעול של קרונוס. "שיתוף הפעולה יאפשר לקרונוס לייצר קנאביס במחירים נמוכים ובאיכות גבוהה ולעמוד בדרישה הבינלאומית."

קרונוס עתידה לתרום לשיתוף הפעולה החדש את הידע הנדרש בגידול קנאביס רפואי, את יכולות הניהול בתחום ואת הגישה לערוצי ההפצה הנוכחיים והעתידיים של החברה בעולם. גן שמואל יספקו את הקודים העסקיים והרשיונות שקיבלו ממשרד הבריאות לכל שרשרת החוליות, את הנסיון התעשייתי הרחב שלה, את השטחים המסחריים הייחודיים ואת כח העבודה המקצועי.

על פי הסכם ההבנות, שטרם נחתם כחוזה סופי ורשמי, קרונוס יחזיקו ב-70% מחממות הגידול וטיפוח השתילים וכן ב-90% ממערך הייצור, המפעל ושרשרת ההפצה. על פי הערכות ההסכם יצא לפועל בתוך 3 עד 6 חודשים.

מניותיה של קרונוס בקנדה נחשבות למצליחות ביותר בעת האחרונה, כשמתחילת 2017 הן זינקו בלמעלה מ-50%.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%a1-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a5-%d7%92%d7%9f-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%99%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9e/

לראשונה ביבשת אפריקה: רשיון גידול קנאביס רפואי ניתן לחברה פרטית

לראשונה ביבשת אפריקה: רשיון גידול קנאביס רפואי ניתן לחברה פרטית

לראשונה ביבשת אפריקה: רשיון גידול קנאביס רפואי ניתן לחברה פרטית

'ורב דיינמיקס' היא חברת הקנאביס הראשונה באפריקה שזוכה לקבל רשיון גידול קנאביס רפואי, זאת במסגרת רפורמה שלמה שתיכנס בשבועות הקרובים לתוקפה בדרום אפריקה. החברה תגדל את הקנאביס במדינת 'לסוטו', השוכנת כולה בתוך דרא"פ.

שר הבריאות של מדינת 'לסוטו' – מדינה השוכנת כל כולה בתוך גבולות מדינת דרום אפריקה – ניפק לראשונה רשיון גידול קנאביס רפואי חוקי לחברת 'ורב דיינמיקס' (Verve Dynamics).

רשיון זה שניתן לחברה הפרטית הוא למעשה רשיון גידול הקנאביס החוקי הראשון ביבשת אפריקה כולה והוא יאפשר לחברה לגדל מריחואנה לצורך אספקה לחולים שיחזיקו ברשיון מתאים וכן למחקר מדעי.

לסוטו היא אחת משלוש המדינות היחידות בכל העולם השוכנות כל כולן בתוך מדינות אחרות, יחד עם מדינת סן מרינו השוכנת כולה בתוך איטליה והותיקן הנחשב גם כן למדינה עצמאית ושוכן בתוך העיר רומא, גם היא באיטליה.

קנאביס בלסוטו הוא לא דבר יוצא דופן בכלל והמדינה נחשבת לאחד מאזורי גידול הקנאביס הבלתי חוקיים הגדולים ביותר באפריקה כולה. בזכות הגיאוגרפיה ההררית שלה, החקלאים המנוסים והממשלה הסובלנית, מוערך כי כ-70% מהקנאביס באפריקה מקורו במדינה המיוחדת.

לפי דו"ח של האו"ם משנת 2007 מוערך כי 38.2 מיליון מתושבי אפריקה בגילאי 15 עד 64 צורכים קנאביס מדי שנה לפחות – והמספרים רק הלכו וגדלו מאז. ניגריה ממוקמת במקום השלישי ברשימה זו באפריקה עם 14.3 אחוז.

"הגישה לקנאביס רפואי ביבשת אפריקה עשתה צעד משמעותי היום ו'ורב דיינמיקס' זכתה בכבוד להיות החברה הראשונה באפריקה המקבלת רשיון רגולטורי להתחיל בגידול קנאביס וייצור מוצרי קנאביס באופן מסחרי," הודיע ריצ'רד דייויס, מנכ"ל החברה.

"החלטת הממשלה לקחת צעד היסטורי קדימה משמעותה שלמדינת לסוטו יהיה חלק חשוב ונכבד בהתפתחות תעשייה זו, גם במישור המקומי וגם ברמה הבינלאומית, כמו גם לבסס את עצמה כחלוצה בתחום זה ביבשת אפריקה."

רשיון ראשון וייחודי זה שניתן ל'ורב' הוא הסנונית הראשונה של רפורמת הקנאביס הרפואי במדינת דרום אפריקה, שתיכנס לתוקפה במהלך השבועות הקרובים, לאחר אישור של 'הועדה לבקרה על תרופות' (MCC) ואישור הממשלה.

"הועדה תתכנס בשבועות הקרובים לאשר [את הרפורמה] וברגע שהיא תאושר ניתן יהיה להתחיל בטיפול בציבור," אמר גריפית' מולוואה (Griffiths Molewa), ראש הועדה.

כמו בישראל גם ברפורמת הקנאביס הרפואי של דרום אפריקה יוכלו לקבל חברות את רשיונות גידול הקנאביס הרפואי רק לאחר קבלת תעודות 'גידול חקלאי נאות' (GAP), שיינתנו לאחר בדיקות היגיינה, אבטחה וכד'.

נכון להיום צפויים לקבל קנאביס רפואי חולים בדרופ אפריקה הסובלים מכאב כרוני, טרשת נפוצה, סרטן, איידס (HIV) וכנראה גם אפילפסיה.

בחודש אפריל השנה אישרה כזכור מדינת דרום אפריקה גידול ושימוש חוקי בקנאביס למטרות פנאי, זאת לאחר החלטת בית המשפט העליון. יחד עם זאת המסחר, המכירה והשימוש בציבור עדיין אינו חוקי ואסור.

בתחילת השבוע אישרו גם במדינת סרי לנקה, הסמוכה להודו, גידול וייצוא קנאביס רפואי לראשונה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91/

מג"ד גולני לשעבר פותח מפעל קנאביס רפואי

מג"ד גולני לשעבר פותח מפעל קנאביס רפואי

מג"ד גולני לשעבר פותח מפעל קנאביס רפואי

מפעל קנאביס רפואי ענק של חברת 'בזלת פארמה' מוקם בימים אלו באזור התעשייה הסמוך לקיסריה. השבוע קיבל המפעל אישור רשמי לתכניות ממשרד הבריאות והוא יכלול חטיבת ייצור ומעבדות מחקר ייעודיות. "נוכל לספק קנאביס רפואי ל-100 אלף מטופלים מדי חודש," מוסר מנכ"ל החברה מאיר אריאל, לשעבר מג"ד בגולני.

רפורמת הקנאביס כבר כאן: משרד הבריאות אישר את התוכנית להקמת מפעל קנאביס רפואי ענק שמוקם בימים אלו על ידי חברת 'בזלת פארמה' באזור התעשייה הסמוך לקיסריה, על שטחו של מה שהיה בעבר אולם אירועים גדול.

בזלת פארמה

בהודעה לעיתונות שפרסמה החברה נכתב כי "תוך שבועות צפויה השלמת הקמתו של המפעל הראשון הערוך לייצור קנאביס רפואי בהיקף נרחב בהתאם לרפורמת הקנאביס של משרד הבריאות".

המכון לביקורת ותקנים של חומרי רפואה במשרד הבריאות אישר את תוכניות המפעל של קבוצת 'בזלת' כחלק מהכשרתו לתקן IMC-GMP החדש, הדורש רמת ייצור ובקרה בדומה למפעלי תרופות.

מאיר אריאל, מנכ"ל חברת בזלת פארמה

מאיר אריאל, מנכ"ל חברת בזלת פארמה ומג"ד גולני לשעבר

"במפעל הושקעו עשרות מיליוני שקלים והוא יהיה הראשון בישראל הערוך לייצור תרופות ומוצרי קנאביס רפואי בהיקפים גדולים," נמסר.

קבוצת בזלת, המייצרת ומשווקת כבר היום מוצרי קנאביס עבור כ-10,000 ממטופלי הקנאביס בישראל ומובילה את הליכי ההדרכה למטופלים, משלימה בימים אלה את הקמת המפעל, שיהיה אחד המפעלים הגדולים והמתקדמים בעולם לעיבוד תפרחות ולהפקת תמציות שמן קנאביס.

הקמת המפעל החדש, שיחליף את המתקן הנוכחי של החברה, תאפשר ייצור תרופות מבוססות קנאביס במגוון צורות מתן. הייצור ייעשה בהתאם לתקן המחמיר שגובש בידי משרד הבריאות, תוך הגדלת כושר הייצור, כך שיוכל לספק קנאביס רפואי לכ-100,000 מטופלים מדי חודש.

מאיר אריאל, מנכ"ל הקבוצה ומג"ד גולני לשעבר, מסר כי: "הידע והניסיון שצברנו במהלך השנים בשילוב עם הטכנולוגיות המתקדמות שהוטמעו במפעל החדש, מציבים אותנו בחזית תעשיית הקנאביס המודרנית בעולם. לצד חטיבת הייצור, מוקמות שתי מעבדות אשר תשרתנה את מערכי המחקר והבטחת האיכות. המפעל מחולק למתחמים נקיים, ובהם מתקן מיצוי מתקדם להפקת תמצית קנאביס בסטנדרט רוקחי".

שמן קנאביס רפואי של חברת בזלת

שמן קנאביס רפואי של חברת בזלת

החטיבה המדעית של הקבוצה, בראשותו של פרופ' אהרון אייל, מפעילה מרכז למחקר ולפיתוח של תרופות מבוססות קנאביס ומשתפת פעולה עם חוקרים בכירים מתחומי הרפואה והפרמצבטיקה.

לחברה ניסיון קליני מצטבר של אלפי מטופלים והיא מחזיקה מספר בקשות פטנט בתחומי המיצוי והייצור של הקנאביס, פורמולציות חדשות ויישומים נוספים. בתקופה הקרובה צפויים לצאת לדרך מחקרים קליניים שיזמה בזלת במסגרת שיתופי הפעולה המדעיים שלה.

אלון איזנברג, המנהל הרפואי של הקבוצה: "בזלת היא נושאת הדגל של מהפכת הקנאביס הרפואי בישראל. בחודשים האחרונים פתחנו שמונה מרכזי הדרכה לקנאביס רפואי בפריסה ארצית, גייסנו רוקחים מוסמכים, ביססנו את קשרי העבודה עם רופאים ועם צוותים קליניים והידקנו את שיתופי הפעולה עם מרכזים רפואיים."

תפרחת קנאביס גרוסה של חברת בזלת

תפרחת קנאביס גרוסה של חברת בזלת

"מערך ההדרכה של בזלת פארמה הוא הגדול והמקצועי בישראל," מוסיף איזנברג. "בחמש השנים האחרונות העברנו הדרכה לכ-18,000 מטופלים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. לרשות לקוחותינו עומדים גם מרכז לייעוץ זנים טלפוני ושירות 'רוקח עד הבית' המאפשר התאמת טיפול פרטנית בבית הלקוח".

המרכז הלוגיסטי של בזלת פארמה משרת מדי חודש כ-10,000 מטופלים אשר רישיונם משויך למחצית מהחוות המאושרות לגידול קנאביס בישראל – שיח, קנדוק, IMC ובטר. בזלת מספקת את מוצריה בשילוח מאובטח עד לבית הלקוח, מודל ייחודי אותו פיתחה החברה. נכון להיום, מסרה בזלת למעלה מ-700,000 משלוחי קנאביס רפואי תחת נהלי אבטחה קפדניים.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9e%d7%92%d7%93-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%a2%d7%91%d7%a8-%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%97-%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99/