תגית: קיף

אחרי ה'מונרוק': הכירו את 'סאנרוק' ו'מארסרוק'

אחרי ה'מונרוק': הכירו את 'סאנרוק' ו'מארסרוק'

אחרי ה'מונרוק': הכירו את 'סאנרוק' ו'מארסרוק'

לצד התרחבות השימוש במיצויי קנאביס, הפך המושג 'מונרוק' (Moon-Rock, אבן ירח) לנפוץ עוד יותר בקרב קהל הצרכנים האדוקים. כעת יש כבר את גרסת 'הדור הבא' – גם היא על שם כוכב מוכר: אבן שמש (סאנרוק – Sun-Rock). ואם אתם קצת ציניים לגבי זה, אז בדיוק בשבילכם יש גם את 'מארסרוק'.

אם אתם עוקבים אחר מגזין קנאביס בודאי שמעתם כבר על 'מונרוק' (Moonrock) – פרחי קנאביס עטופים בשכבת מיצוי/שמן קנאביס מרוכז, ומגולגלים לאחר מכן באבקת 'קיף', תערובת טריכומות.

בתום התהליך מתקבל פרח קנאביס הנראה כמו אבן (ומכאן הכינוי שהודבק לו – 'אבן ירח'), שמכיל בממוצע בין 50 ל-60 אחוז THC, שהם פי 3 ויותר מפרחי קנאביס רגילים – וכך זה נראה:

מונרוק

מונרוק – פרח קנאביס עטוף במיצוי קנאביס עטוף באבקת קיף

אך כיאה לטרנדים גם המונרוק מקבל כעת שדרוג על ידי קהילת הקנאביס האדוקה בארה"ב, בדמות גרסאות 'הדור הבא' של המונרוק, שמכילות עוד יותר מרכיבים ועוד יותר THC.

הכירו את 'סאנרוק' (Sunrock) -גם הוא על שם כוכב מוכר: אבן-שמש.

סאנרוק (Sunrock)

בדומה למונרוק, גם סאנרוק הוא פרח קנאביס שעטוף בשכבות של מיצויים וקיף, אך בשונה ממנו מדובר – לפחות לדברי יוצריו – בגרסה משופרת משמעותית.

לעומת המונרוק שמורכב מפרח קנאביס באיכות ממוצעת או אף פחות מזה ועטוף בשכבת מיצוי ממוצעת גם כן (טרים-ראן, המיוצר מעלים וגבעולים), סאנרוק מורכב לכאורה אך ורק מפרחי קנאביס איכותיים מהדרגה הגבוהה ביותר וכן ממיצוי 'נאג-ראן' (מפרחים בלבד).

סאנרוק

סאנרוק – הגרסה המשופרת של מונרוק – פרח קנאביס עטוף במיצוי קנאביס עטוף באבקת קיף

סאנרוק למעשה לוקח את המונרוק צעד אחד קדימה מבחינת איכות המוצר, כמו גם מבחינת כמויות הקנבינואידים בו, שלדברי היצרנים הינם ברמה של עד 80% THC לעומת 60% כאמור במונרוק.

הראשונים שהצליחו להטמיע את הסאנרוק בשימוש הם בעלי חברת 'ביג טריי דיז' (Big Tray Deee's), המצהירים כי להפקתו נעשה שימוש רק בפרחי ומיצוי קנאביס מהרמה הגבוהה ביותר.

כלומר 'מונרוק' יכול להיות מורכב מפרח ממוצע ואפילו גרוע, ממיצוי סוג ב' ומטריכומות (קיף) ברמה נמוכה. 'סאנרוק' לעומת זאת יהיה תמיד מהרכיבים המשובחים ביותר שלשוק יש להציע.

ההמלצה הכללית היא לא לגרוס את המונרוק והסאנרוק בגריינדר, שכן מדובר בתוצר דביק במיוחד שלא יתפורר כמו פרח קנאביס רגיל, אלא פשוט יידבק. על כן יש להשתמש במספריים למשל ולצרוך אותו בעזרת באנג.

מארסרוק (Martian rock)

אם אתם קצת ציניים לגבי הטרנד הזה, אז אתם לא היחידים. קבוצת הקומיקאים האמריקאית 'סירקה' (Circa) עשתה גאג מוצלח למדי על המונרוק והסאנרוק, שהצליח תוך ימים ספורים להיחשף כבר לעשרות מיליונים בכל העולם.

בסרטון שהעלו לרשתות החברתיות מוצג תהליך ההכנה של מה שהם מכנים 'מארסרוק' (Martian Rock), או 'אבן-מאדים' – שהוא (לא באמת) הדור הבא-הבא של המונרוק והסאנרוק ומכיל (לא באמת) 98.2% THC.

תהליך ההכנה שלו, כפי שמוצג בוידאו, מורכב מפרח קנאביס שעטוף בשכבת שמן-חשיש, שעטוף ב'קיף' (עד כאן בדומה למונרוק וסאנרוק) – או אז הוא נעטף בשכבת מיצוי CBD ואז בקריסטלי THC, ואז בשמן קנאביס CO2 ולבסוף בחמאת קנאביס ובג'לי קנאביס.

אחרי שימוש בו, לפחות על פי הסרטון, אתה מת…

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/10/%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%a8%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%a1%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a1%d7%a8%d7%95/

3 שיטות להפוך אבקת קנאביס לחשיש מוצק

3 שיטות להפוך אבקת קנאביס לחשיש מוצק

3 שיטות להפוך אבקת קנאביס לחשיש מוצק

אם גם הגריינדר שלכם התמלא בטריכומות (מה שאתם אולי בטעות מכנים 'אבקנים'), הנה 3 שיטות פשוטות לדחוס אותו לכדי חשיש מצוין. מדריך למתחילים.

המושג 'קיף', או 'אבקת קיף' ,מתייחס למיצוי הבסיסי והפשוט ביותר (מבין שלל המיצויים) שניתן להכין מפרחי קנאביס – ללא עזר בחומר חיצוני (כמו גז בוטאן או מים וקרח), אלא פשוט בעזרת איסוף של הטריכומות שניתקו מהתפרחת ומהעלים באמצעות ניפוי יבש.

אבקת "קיף" בצנצנת

אבקת "קיף" בצנצנת לפני דחיסה

טריכומות – הנקראות בטעות 'אבקנים' (אבקנים הם איבר הרבייה הזכרי של הצמח) – הן הבועיות הקטנטנות והמנצנצות שאתם רואים על פרחי הקנאביס שלכם והן מלאות בעשרות ומאות קנבינואידים וטרפנים שונים. צרכני קנאביס הנוהגים לגרוס את הפרחים שלהם באמצעות גריינדר בעל מספר שלבים, ודאי מכירים את אותן טריכומות, הנקראות כאמור 'קיף' בסלנג, ומצטברות בחלקו התחתון של הגורס.

פרח קנאביס מכוסה טריכומות

פרח קנאביס מכוסה טריכומות

אמנם ניתן להשתמש באבקה זו ישירות, ללא כל צורך בעיבוד מקדים (אם בפיזור ישיר על הקססה או כשילוב בתהליך הכנת חמאת קנאביס) – אולם רבים מעדיפים לבצע דחיסה של החומר, בין אם עבור צריכה מרוכזת ועוצמתית יותר, ובין אם לאחסון נקי ונוח.

להלן שלוש שיטות מהירות ופשוטות לדחוס את אבקת הקיף לחשיש מוצק:

1. שימוש במכשיר דחיסה ייעודי

מכשירי דחיסה ייעודים (Pollen Presser) הפכו להיות נפוצים מאוד בשנים האחרונות בעיקר בארה"ב, וניתן למצוא אותם בחנויות במגוון רחב של סגנונות ובמחירים שלא עולים על 100 שקלים. גם המכשירים הנחשבים ליוקרתיים יותר, לא יעברו את טווח ה-300 עד 400 ש"ח.

דוחס של קיף ייעודי

רוב מכשירים אלו מורכבים מגליל מתכת חלול אליו שופכים את ה'קיף'. לאחר מכן משתמשים בגליל מתכת מוצק על מנת לדחוס את האבקה מן העבר השני. חלק מה'דחסנים' הללו מגיעים עם ידיות זעירות לשיפור האחיזה והדחיסה, וכך זה נראה:

2. בניית דוחס אבקנים ביתי

פעולת דחיסת האבקנים היא פעולה טכנית פשוטה ביותר, לכן אין בעיה לאלתר "דוחס אבקנים" ביתי ממצרכים בסיסיים הנמצאים בכל בית.

המצרכים:

  • עט מקולקל
  • עיפרון
  • גריינדר
  • חתיכת נייר

אופן הפעולה:

  1. מפרקים את העט ומוציאים את המסגרת החיצונית (שימוש לב שלא נשארו שם שאריות דיו).

    הכנת דוחס של קיף ביתי 1

  2. שופכים את אבקת הטריכומות מהגורס לנייר, ומהנייר שופכים בעדינות לתוך העט החלול.

    הכנת דוחס של קיף ביתי 2

  3. דוחסים את הקיף בעזרת העיפרון.

    הכנת דוחס של קיף ביתי 3

  4. משחררים את החתיכה. לבריאות.

    הכנת דוחס של קיף ביתי 4

3. נייר צלופן וחימום בתנור

כאן כבר מדובר בשיטת 'אולד סקול' מוכרת, שמקורותיה הגיעו ככל הנראה מארצות ערב, שם נוהגים עד היום להכין את החשיש באמצעות תהליך דומה של דחיסה וחימום.

המצרכים:

  • נייר צלופן (ניתן להשתמש בעטיפה השקופה של חפיסת סיגריות)
  • נייר עיתון
  • נייר דבק
  • תנור אפיה
  • מערוך

אופן הפעולה:

  1. שופכים את הקיף לנייר הצלופן
  2. דוחסים ידנית את האבקה וסוגרים את הצלופן עם נייר דבק
  3. עוטפים את הכל עם נייר עיתון, וסוגרים פעם נוספת עם נייר דבק
  4. מפעילים זרם מים חמים בכיור ומספיגים בהם את נייר העיתון
  5. מכניסים את האבקה יחד עם העיתון והצלופן לתנור אפיה המכוון ל-170 מעלות למשך 10 דקות.
  6. בסיום החימום מוציאים את החתיכה, ועוברים עליה עם מערוך בכדי לדחוס אותה היטב.
  7. מכניסים את החתיכה למקרר בכדי שתתקרר ותתגבש. כעבור המתנה של שעה החשיש מוכן.

וכך זה נראה:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/05/3-%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%91%d7%a7%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9c%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a9-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a7/

קנאביס טהור: 20 סוגים של מיצויים שחייבים להכיר

קנאביס טהור: 20 סוגים של מיצויים שחייבים להכיר

קנאביס טהור: 20 סוגים של מיצויים שחייבים להכיר

חשיש, שאטר, באדר, נאג-ראן, BHO, טינקטורה או אבקת קיף – מיצויי קנאביס נמצאים אמנם בשימוש האדם מזה אלפי שנים, אך בשנתיים האחרונות הם השתלטו על השווקים החוקיים ומכירותיהם עלו במאות אחוזים בעיקר בארה"ב ואירופה. אז כדי לעשות סדר בעשרות השמות והכינויים שניתנו למיצויים השונים, הנה המדריך השלם לשמותיהם ואופיים של 20+ מיצויי קנאביס.

מאת: מתן וענונו, סמנכ"ל bol pharma

ככל ששוק הקנאביס מתפתח, יותר צרכנים נשבים בקסמיהם של השמנים והמיצויים השונים. הם נחשבו עד לפני מספר שנים לענף נידח בו עסקו בעיקר "סטלנים כבדים", מומחי קנאביס מאמסטרדם וחולי סרטן שחקרו את נפלאות השמן של ריק סימפסון (RSO) והופכים בשנים האחרונות ללהיט שסוחף את העולם כולו.

בגדול 'מיצוי קנאביס' הוא שם כללי המתאר מוצר בו ריכוז רב יותר של החומרים הפעילים בקנאביס (קנבינואידים וטרפנים), כלומר יותר חומר פעיל (THC או CBD למשל) בתוך כמות חומר כללית קטנה יותר.

מאחר ומרבית כינויי המיצויים ("שוגר דאב", "שאטר גלאס", "האני קומב" וכיוצ"ב) נתבעו במקור על ידי חובבי קנאביס שהשתמשו בשפת רחוב ובכינויי סלנג שונים, הצרכן המתחיל עלול בקלות להתבלבל ביניהם. לפיכך, לפניכם סקירה מלאה ומסודרת של כל סוגי מיצויי הקנאביס השונים, לפי חלוקה למשפחות:

משפחה 1 – מיצויים טבעיים המופקים ללא חומר ממס:

'קיף' (Kief) הוא המיצוי הפשוט והבסיסי ביותר. מדובר למעשה באבקת הטריכומות של הקנאביס (טריכומות הן הבועיות הקטנות המנצנצות על פרחי הקנאביס ומכילות את מרבית ריכוזי הקנבינואידים). על ידי סינון וניפוי פרחים יבשים מעל בד או על ידי תהליך הקפאה מסודר, מנתקים את הטריכומות היבשות מהפרח ואוספים אותן יחדיו לכדי אבקה. שימו לב שלא מדובר ב"אבקנים" כמו שנוהגים לכנותם. האבקנים הם בכלל אברי הרבייה של הצמח הזכרי. בשונה מרבות משיטות המיצוי האחרות לניתוק הטריכומות מהפרח, הכנת קיף אינה מערבת חומרים זרים, ממסים או מפרידים.

קיף - אבקת טריכומות

קיף – אבקת טריכומות

'חשיש קיף' (אותו טועים לכנות "חשיש אבקנים") והוא למעשה גוש של אבקת קיף דחוסה (לעתים גם אפויה בחום נמוך) שנתגבשה תחת לחץ גבוה, לרוב של מלחציים מכניות. בתנאי שלא נוספו לאבקת הקיף חומרים אחרים בעת הדחיסה, מיצוי זה יהיה זהה למעשה לאבקת הקיף הרגילה. תהליך זה של חימום אותו עובר החשיש גורם לתהליך דה קרבוקסילציה חלקי, הליך שאחראי על "הפעלת" הקנבינואידים הנמצאים בפרח טרי בצורתם החומצתית והלא-פעילה. גם החשיש שמגיע דרך מדבר סיני או מלבנון הוא חשיש קיף, לעתים מעורבב עם חומרים טבעיים מגוונים כדי להגדיל נתח רווחים לסוחרים.

חשיש קיף - טריכומות דחוסות

חשיש קיף – אבקת טריכומות דחוסות

'חשיש בועות' (Bubble Hash), שהתחיל את דרכו בתור 'חשיש קרח' (Ice Hash) בארה"ב או חשיש מים (Water Hush) באירופה, מופק על ידי סינון הטריכומות מהפרחים (ה'קיף') דרך שקיות ייעודיות בעלות רשתות עם חורים קטנטנים – אם בעזרת קרח יבש או מים קפואים. הוא נחשב לאחד מסוגי החשיש האיכותיים ביותר ובאמסטרדם מוכר בכינוי המפורסם Ice-O-Lator. חשיש בועות מהסוג האיכותי ביותר נקרא בשפת הרחוב 'פול מלט' (Full Melt), כינוי הניתן לו עקב היותו נוזלי כמעט לחלוטין בטמפרטורה גבוהה, ונקי לחלוטין ממוצקים ושאריות אחרות.

חשיש בועות

חשיש בועות

צ'אראס (Charras) הוא חשיש הודו-נפאלי מאזור הרי ההימלאיה שפוגש כל מטייל ישראלי בשביל החומוס. מדובר בשיטת ההפקה הטבעית ביותר כנראה וזו המפיקה את המוצר הטרי ביותר. הפרדת הטריכומות מפרחי הקנאביס בהכנת צ'אראס נעשית בעזרת שפשוף הידיים לאורך פרחי הקנאביס בעודם על הצמח. כשהיד דביקה כולה מטריכומות מגרדים אט אט את השכבות מכפות הידיים ואוספים אותן לכדי גושים שמנוניים וגמישים דמויי פלסטלינה. האזורים בהם מפיקים את הצ'אראס הם בעלי תנאי מזג אוויר קיצוניים יחסית היוצרים צמחי קנאביס חזקים ועשירים בחומרים פעילים. ניתן אמנם להכין מיצוי זה גם בבית, אך הליך כזה דורש עיסוי של כמה עשרות צמחים בוגרים מלאי פרחים להפקת גרמים בודדים של תוצרת. יש לזכור שהטכניקה הנכונה ביותר להכנה מסוג זה שמורה לזקני השבטים, אי שם הרחק במזרח אסיה.

צ'אראס ג'אראס

צ'אראס: "חשיש האלים"

רוזין (Rosin), או 'נטף' בעברית, הוא שמן מוצק המופק באמצעות חום בלבד וללא שימוש בחומרים ממסים. מיצוי זה מוכר לצרכני הקנאביס הביתיים בתור 'דאב ב-5 שניות' אותו מפיקים בקלות על ידי מעיכת וחימום הפרחים במכשיר להחלקת שיער. גם בשוק האמריקאי הפך מיצוי זה ללהיט ענק בשנים האחרונות, בעיקר בשל התווית הבריאה של מיצוי נקי ובסיסי. מלבד מפרחים ניתן להפיק נטף גם מחתיכות חשיש (בעיקר חשיש איכותי), או מאבקת קיף, אך לא נהוג לעשות כן מאחר ומדובר בתהליך מיצוי כפול שרק מבזבז חומר פעיל ולא מעשיר אותו.

לייב רזין: נטף (רוזין) מפרחי קנאביס קפואים

לייב רזין: נטף (רוזין) מפרחי קנאביס קפואים

לאחר הפקתו, ניתן להפוך את הנטף לשעוות 'באדר' (Budder כינוי למיצוי במרקם סמיך) על ידי חימום וערבוב קבוע במשך כעשר דקות, בדרך כלל בעזרת מלחם או גוף חימום דק אחר. תהליך זה מייבש את הנטף ומשנה את מרקמו, אך באם נעשה במגבלת טמפרטורת האידוי של החומרים הפעילים, אין לו משמעות מבחינת האיכות הסופית.

בשוק האמריקאי חלה בשנה האחרונה עלייה משמעותית במכירות 'לייב רזין' (Live Resin), או 'שרף חי' בעברית, שהפך ללהיט של ממש. ה'לייב רזין' נמכר בשווקים שונים כמיצוי ייחודי לכאורה, אך למעשה מדובר בנטף רגיל שהופק מפרחי קנאביס קפואים, הזהה באיכותו לנטף רגיל. התיאוריה סביב הקפאת הפרחים גורסת כי הקור מסייע לשמור על מצבם של הטרפנים, אך במציאות החום הישיר שאליו נחשפים הפרחים בעת תהליך הפקת הנטף, מספיק כדי לבטל את האפקט שיצרה ההקפאה בשניות בודדות.

משפחה 2 – מיצויים מבוססי חומר ממס:

שמן חשיש (Hash Oil) – מיצוי קנאביס מבוסס גז ושם כללי לסוג המיצויים המוכר ביותר בשוק הקנאביס העולמי, שנקרא בשפה המקצועית 'מיצוי תפרחת מבוסס ממס גזי' – 'Gas Based Flora Concentration'. שם זה מתאר מיצוי שמנוני ודביק המופק מפרחי הקנאביס על ידי מיצוי החומרים הפעילים שקיימים בהם באמצעות שימוש בגז ממס אורגני המזרז פירוק קשרים קוולנטיים בין אטומי פחמן בשרשראות המולקולריות של החומרים. בשוק הפנאי העולמי מוכר סוג מיצוי זה בכינוי האמסטרדמי BHO, המתאר למעשה סוג ספציפי של שמן חשיש שהופק באמצעות גז בוטאן. ניתן להכין מיצוי זה גם באמצעות גזים אחרים כמו פרופן, הקסן ואיזובוטאן, המשמשים כולם לייצור מיצויי מזון (כמו סירופ תירס למשל) מאז שנות ה-70 המוקדמות.

שמן חשיש (דאב)

שמן חשיש (דאב): מ"שוגר דאב" ועד "האני קומב"

במהלך השנים הוצמדו לשמן החשיש כינויים שונים, כמו 'האניקומב' ('חלת דבש'), 'אייספליט' ('פלטת קרח'), 'באדר' ('שעוות פרחים'), 'דאב', 'סאפ' ועוד, אך בפועל ישנם רק שני סוגים עיקריים של שמן חשיש, הנבדלים זה מזה בעיקר במרקם המתקבל מתהליך הסינון הסופי.

הראשון הוא שעווה (Wax) או 'קראמבל' (Crumble), אחד המיצויים המוכרים המופק על ידי מיצוי בגז ללא סינון. זהו מיצוי מוצק למחצה, בעל מרקם דמוי מחית גסה או שעווה סמיכה, שנוצר בעקבות התגבשות (קריסטליזציה) של מולקולות החומר בעת תהליך אידוי הממס מהתוצר הסופי. כאשר השעווה הנה בעלת מרקם יבש וקשיח יחסית, נהוג לכנותה 'קראמבל' ('מתפורר'). שעווה תיווצר בעת חימום שמן או מיצוי מוצק, בעיקר בתנאים של לחות וחום גבוהים יחסית, וכן במקרים בהם המיצוי לא עבר תהליך סינון לפני אידוי הגז הממס. מומחים רבים טוענים שגם כמות גבוהה של טרפנים בחומר הצמחי תורמת להאצת תהליך ההתגבשות.

שעווה ווקס (Wax) קנאביס

שעווה, וקס – שמן חשיש במרקם צמיגי

הסוג השני של שמן חשיש הוא 'שאטר' (Shatter) או 'אמברגלאס' (Amberglass), מיצוי בגז שעבר סינון והמוכר ביותר בעולם הקנאביס המודרני, שזכה בשנים האחרונות לכינוי 'דאב'. מיצוי זה מוצק לגמרי ובעל מרקם אחיד וקשיח יחסית, הנוצר עקב אחידות מולקולרית גבוהה שמושגת באמצעות סינון קפדני של התוצר הסופי. לרוב, בטמפרטורת החדר יהיה השאטר דביק, ואילו המרקם דמוי הזכוכית יושג בדרך כלל רק בטמפרטורות נמוכות. שאטר יציב ואחיד לחלוטין יכול להיווצר רק בתנאי מעבדה אופטימליים, או בעת שימוש במערכת מיצוי סגורה ומבוקרת, אותה ניתן למצוא במעבדות בוטאניות. בתהליך ביתי ניתן באופן תיאורטי לייצר שאטר איכותי, בעיקר בשימוש בגז דמיתיל-אתר (DHO), אך דרוש חלל סטרילי וטמפרטורות נמוכות ביותר.

שאטר

שאטר – שמן חשיש במרקם קשיח

במרבית המקרים יהיה התוצר הביתי דביק וגושי, אך עדיין בעל צבע זהוב שקוף – מרקם המכונה ברחובות האמריקאים גם בשמות 'טרים ראן' (Trim Run) ו-'נאג ראן' (Nug Run), הנקראים על שום החומר הממס שזורם ('ראן') דרך עלי הכותרת ('טרים') או הפרחים ('נאג', כינוי דומה ל-'באד' המוכר בישראל). שמות אלה מתארים באופן עקרוני שאטר דביק באיכות גבוהה (נאג שיוצר מפרחים) או נמוכה ('טרים' שיוצר מעלי כותרת ושאריות) ונקראים ברחוב גם בשני שמות נוספים: 'סאפ' (Sap) המתאר את השאטר כאשר הוא במצב צמיגי ונוזלי למחצה, ובכינוי 'Pull&Snap' המתאר מוצק צמיגי בחלקו הפנימי וקשיח בחלקו החיצוני.

וקס קראמבל קנאביס

וקס קראמבל

צבעו של התוצר הסופי, הן במקרה של שעווה והן במקרה של שאטר, הוא אינדיקציה טובה יחסית להערכת כמות החומרים הפעילים שקיימים בתוכו, הקובעים בסופו של דבר את איכותו. מנגד, מרקמו של השמן מלמד יותר על התנאים בהם הוא הופק מאשר על איכותו. כך למשל יכולה להיווצר שעווה איכותית המכילה ריכוז גבוה של חומרים פעילים, ומנגד שאטר מבריק וקשיח המכיל כמות נמוכה יותר של קנבינואידים וטרפנים. לסיכום: איכות שמן החשיש לא בהכרח קשורה למראה החיצוני או למרקם, אלא נגזרת מהם רק לעיתים, בתלות בכמות החומרים הפעילים וכן בשאריות חומרים אחרים.

מיצוי/שמן co2 הוא נוזל סופר-קריטי (Supercritical Fluid) שבדומה לשמן החשיש על סוגיו השונים, מופק גם הוא מפרחי הקנאביס באמצעות שימוש בגז ממס המזרז פירוק קשרים קוולנטיים בין אטומי פחמן בשרשראות המולקולריות של החומרים הפעילים. שמו המדעי המלא של מיצוי זה הוא Sco2 , המתאר פחמן דו חמצני במצב צבירה קריטי. במצב צבירה זה (גז המתנהג כנוזל), אליו ניתן להגיע אך ורק כאשר התהליך מתבצע באמצעות ציוד מעבדה מתקדם, הופך ה-co2 ל'נוזל סופר-קריטי' (Supercritical Fluid), המפעפע דרך חומרים מוצקים כגז אך שומר על יכולת המסת מוצקים האופיינית לנוזל.

מיצוי קנאביס co2 או Sco2

מיצוי קנאביס Sco2 – דמוי משחה צהובה ומוצקה

ייחודו של ה-Sco2 טמון ביכולת המיצוי המצוינת שלו, שזהה בבסיסה לזו של גזים אחרים כדוגמת פרופן ובוטאן, ובמקביל מאפשרת מגוון רחב יותר של חומרים ממוצים השומרים על מצבם היציב. זאת בדומה לפעולה שמתרחשת בעת מיצוי בגז דימתיל-אתר (DHO), אך כמעט תמיד באיכות יותר גבוהה. תהליך המיצוי בתוך הפחמן הדו חמצני מחסל פטריות וחומרים צמחיים שונים (כלורופילים וטרפנים בין היתר), ונחשב לבטוח ביותר לשימוש. במקביל, סובל מיצוי זה ממחסור בריכוז הטרפנים, עובדה הגורמת לפגיעה בטעם ובארומה.

"דרגון בול" - כדורי ענק של שמן קנאביס טהור - 3,000 גרם (3 ק"ג) של THC

דרגון בול

אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר שיכולות המיצוי של הפחמן הדו-חמצני היא כדור ה"דרגון בול" שהפך ללהיט ויראלי באתרי הקנאביס מסביב לעולם. כדור זה אמנם מכיל תמציות טרפנים וחומרים נוספים, אך בבסיסו הוא מופק על ידי מיצוי ב-co2.

כך נראית הפקת Sco2:

מיצוי פרמצבטי (API – Approved Pharmaceutical Ingredient) הוא מיצוי טהור במיוחד בדרגת התקינה הגבוהה ביותר (דרגת ניקיון של מעל 96.7%). הוא מכונה גם THCA קריסטליין ונוצר בעקבות התרחבות תחום המחקר הרפואי בעולם הקנאביס. לאור פריצת הדרך מעולם האנקדוטות לעידן המחקרים הקליניים (נסיינים אנושיים), התעורר בשנים האחרונות צורך עז במיצוי קנבינואידים שיהיה מתאים ובטוח לשימוש רפואי ויאושר על ידי רשויות הבריאות וה-FDA. מיצויים מסוג זה הם למעשה תרכיזים כמעט אבסולוטיים של קנבינואיד בודד (בארה"ב מכונה התהליך 'הפרדה מולקולרית') והם ניתנים לייצור אך ורק בתנאי מעבדה קפדניים ועל ידי שימוש בשיטות מתקדמות, בין היתר מיצוי ב-Sco2 במערכת סטרילית. ייצור מיצויים אלו דורש גם אישורים ממשלתיים והשימוש העיקרי בהם הוא עבור מחקרים של רשויות הבריאות, מה שמעלה עוד יותר את מחירם ומקטין משמעותית כל סיכוי למצוא אותם בשוק הבלתי חוקי.

THC קריסטליין

THC טהור: מיצוי פרמצבטי (למעלה מ-97% ריכוז THC). מכונה גם THCA "קריסטליין"

משפחה 3 – מיצויים מבוססי אלכוהול:

טינקטורה היא מיצוי נוזלי (בריכוז נמוך יחסית) המבוסס על אלכוהול לשתייה והיא למעשה סוג המיצוי הוותיק ביותר בעולם. נעשה בו שימוש רפואי במקסיקו ומדינות נוספות במשך אלפי שנים. מיצוי זה מבוסס על אלכוהול לשתייה ולא על תמציות אלכוהוליות חזקות, אותן יש לאדות ולזקק לאחר סיום ההכנה. הוא מיועד לבליעה ולספיגה דרת רירית הפה (שימוש אוראלי ללא בליעה), ומאחר ומרבית התמצית האלכוהולית בטינקטורה אינה מתאדה, טעמן של תמציות אלו הוא בדרך כלל מריר מאוד וחריף עם נגיעות אלכוהוליות.

טינקטורה קנאביס

טינקטורה

שמן RSO הוא מיצוי נוזלי מזוקק (בריכוז גבוה יחסית) המכונה 'שמן ריק סימפסון', על שמו של חקלאי ההמפ האמריקאי היה הראשון שניסה את סגולותיו בטיפול במחלת הסרטן. מה שהחל כסיפור נס שגבל במעשיה, הפ כיום לאחר שאלפי חולי סרטן הפיצו ברשת את סיפורי ההצלחה האישיים שלהם, לאחד מהטיפולים הטבעיים האלטרנטיבים הנפוצים ביותר למחלה. בישראל קיימת קבוצת חולים גדולה למדי החולקת מידע ושיטות טיפול בקבוצת הפייסבוק שמן RSO ישראל. סגולותיו העוצמתיות של השמן מבוססות על העובדה שהוא מכיל ריכוז גבוה במיוחד של חומרים פעילים, בעיקר THC, אך לפעמים גם CBD (תלוי בפרחים מהם הוכן השמן) – הרבה יותר מאשר בטינקטורת קנאביס ממוצעת. למעשה, מכ-100 גרם של פרחי קנאביס באיכות מצוינת ניתן להפיק כ-15 גרם שמן RSO בלבד.

Rso

שמן RSO במזרקים

חשיש ISO הוא שמן חשיש על בסיס אלכוהולי (מזוקק) ואחד מסוגי המיצויים המוכרים פחות בישראל. השמן דומה בבסיסו לשמן החשיש הרגיל, אך ממוצה מפרחי הצמח באמצעות תמצית של איזופרופנול במקום גז ממס אורגני. מיצוי זה נחשב לפחות איכותי לעומת מקבילו, המיוצר באמצעות גז, זאת מאחר והאלכוהול פוגע באיכותם של חומרים רבים בצמח (טרפנים למשל) ובאיכות התוצרת הסופית.

חשיש ISO

חשיש ISO – תחליף אלכוהולי לשמן חשיש רגיל

עם זאת, את איכות ההשפעה של הקנבינואידים האלכוהול אינו מטשטש או מחליש, ולכן מיצוי זה יהיה חזק לא פחות מבחינת ההשפעה הפסיכואקטיבית (THC) או המרגיעה (CBD).

הכנה ביתית של חשיש ISO:

משפחה 4 – מיצויים מבוססי מזון לבישול:

משפחת המיצויים האחרונה היא בסיסים שומניים בהם משרים ומפרקים את הפרחים ליצירת מוצרים המתאימים לאכילה ולקליטת החומרים הפעילים דרך מערכת העיכול. רוב ה'מיצויים' במשפחה זו אינם בדיוק מיצויים שכן הם מורכבים ברובם מבסיס שומני צמחי כלשהו (לרוב שמן או חמאה, או תחליף טבעוני המבוסס על קוקוס), אך מאחר ובעת הכנתו מרכזים את החומרים הפעילים מכמות גדולה של פרחים, החומרים במשפחה זו נחשבים למעשה למיצויים.

חמאת קנאביס

חמאת קנאביס

ישנם כאמור שני בסיסים שומניים עיקריים (עם תחליפים טבעוניים על בסיס קוקוס), בהם נעשה שימוש בעת בישול עם קנאביס:

חמאת קנאביס: בסיס חלבי וגמיש. מתאים לצורכי קונדיטוריה ובישול מתוק וכן לרטבים.
שמן קנאביס: בסיס כשר פרווה ניטרלי. מתאים לתבשילים ולמתכונים מבוססי שמן (כמו במטבח האתני למשל). שמן זרעי המפ מתאים גם הוא לשימוש במטבח אך חסר השפעה פסיכואקטיבית.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/03/%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%98%d7%94%d7%95%d7%a8-20-%d7%a1%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91%d7%99%d7%9d/

סנדק בברצלונה: ביקור ביריד 'ספנאביס' וטעימות חשיש במועדון

סנדק בברצלונה: ביקור ביריד 'ספנאביס' וטעימות חשיש במועדון

סנדק בברצלונה: ביקור ביריד 'ספנאביס' וטעימות חשיש במועדון

איך נכנסים למועדון קנאביס בברצלונה, מה כדאי לטעום שם, מה עושים ביריד 'ספנאביס' המדובר ואיך זה שקנבינואידים מנטרלים ריחות של שתן? שלומי סנדק נסע לבדוק וחזר עם מסקנות: אתם חייבים לטעום את הדאב של האנגלי (או ההולנדי), לא כל מה שיותר יקר הוא יותר טוב, ותמיד תדאגו שיהיה לכם כרטיס עיתונאי אם אתם לא רוצים לחכות שעות בתור.

כתב, צילם וערך: שלומי סנדק

בישראל מתגאים נציגי משרד הבריאות כי ארץ ציון היא "המובילה בעולם ברשיונות קנאביס רפואי", מה שאולי נכון, אבל לא מליברליות-יתר כמו שהם היו כנראה רוצים לחשוב. בברצלונה למשל, בה ביקרתי החודש לכבוד יריד הקנאביס השנתי 'ספנאביס', אין בכלל קנאביס רפואי. כי אין להם בכלל צורך בו.

החוק בברצלונה קובע כי אסור לגדל ולצרוך קנאביס "במקומות ציבוריים או במקומות הנגלים לעין". ומה בדבר גידול וצריכה שלא במקום ציבורי? החוק אמנם לא אומר מפורשות שזה מותר, אך הפרשנות המקובלת לחוק היא מעין מודל אי הפללה (אמיתית, שלא כמו 'מודל ארדן') על פיו ניתן לצרוך וגם לרכוש קנאביס בצורה מוסדרת בעשרות מועדוני קנאביס הפזורים בעיר.

כדי לרכוש ולצרוך קנאביס באותם מועדונים פרטיים, מודל ייחודי מסוגו בעולם, יש להחזיק בכרטיס חבר מועדון. כדי לקבל כרטיס מועדון יהיה עליך למצוא חבר מועדון שיזמין אותך ולאחר מכן לשלם את דמי החבר השנתיים בסך 20 אירו (כ-100 ש"ח).

איפה המועדון?

נחתנו בברצלונה – מאיר, אריאל ואני – בשעה 13:30. לאחר 11 שעות של שדות תעופה ומטוסים נטולי קנאביס, לקחנו מונית משדה התעופה 'אל פראט' (BCN) הישר למלון הדירות שהזמנו, על מנת להשאיר את המזוודות שם ולהמשיך ללא דיחוי למועדון הקנאביס "לה-מנטא", המועדון המועדף עלינו מביקורים קודמים, הן בשל מיקומו המרכזי והן בשל מגוון מוצרי הקנאביס שהוא מציע. תוקפו של כרטיס החבר שהיה ברשותנו אמנם פג, אך נחדש אותו בשמחה.

המונית הורידה אותנו באזור הנמל בפתחו של מלון הדירות. ריח חריף של שתן קיבל את פנינו בחדר המדרגות והמחשבה הראשונה הייתה לעזוב את המקום מיד. אבל מאחר והחדרים עצמם היו בסדר ובעיקר מאחר ורצינו להגיע מהר ככל האפשר למועדון הקנאביס, השארנו את המזוודות וירדנו לרחוב. עצרנו את המונית הראשונה וכעבור רבע שעה היינו בכניסה למועדון.

ברצלונה עיר יפה

ברצלונה היפה: לא נופלת מאמסטרדם

מאיר ואני הושטנו לפקידת הקבלה את כרטיסי החבר שלנו, אותם שמרנו מביקורנו הקודם במקום:

"האם יש לכם תעודת תושב?" שאלה אותנו הפקידה.
"לא", השבנו בכנות.
"אני מצטערת, הנהלים במקום שונו, ורק תושבים מקומיים יכולים להיכנס".
"לא נוכל לעשן?!" שאל מאיר בחוסר אמון.
"אני חוששת שלא", היא השיבה.
"גם לא לקנות ולצאת?" ניסה מאיר.
"גם לא. אני מצטערת, אני לא מוכנה לסכן את מקום העבודה שלי בשבילך".
יצאנו בבושת פנים, כאשר מאיר ואריאל מקללים חרישית את הספרדים לדורותיהם:
"גם המלון מסריח וגם לא נותנים לנו לעשן? אני רוצה לחזור הביתה!" רטן מאיר, כאשר לפתע פנה אלינו בחור מקומי:
"סליחה, אתם מחפשים קופי שופ?"
שלושתנו הבטנו בו כאילו היה מלאך שנשלח משמיים במיוחד בשבילנו:
"יס!" ענינו במקהלה.
"בואו, אקח אתכם, זה חמש דקות הליכה".
אכן, כעבור חמש דקות (במהלכן גילינו שלבחור קוראים מארק ושאחותו עובדת במועדון) הגענו למועדון Relax BCN.

שלא כמו רוב המועדונים, הנענים לדרישת רשויות האכיפה שלא לספק שירות לתיירים (למרות שהחוק לא אוסר זאת מפורשות), Relax BCN ועוד רבים כמוהו, לא מקפיד על תנאי אזרחות ספרדית או תעודת תושב. כל שעליכם לעשות בכדי להיכנס זה לתאם את מועד הגעתכם מולם מראש ולהיכנס – בהצגת דרכון. גם התשלום של 20 אירו לכרטיס הוא לכל החיים ואיננו מוגבל לשנה אחת, כמקובל במועדונים האחרים.

מומלץ: חשיש קיף למון הייז

ריח מתקתק ומוכר קיבל את פנינו מיד בכניסה. סוף סוף נשמנו לרווחה ונעצנו מבטנו במבחר העצום של זני קנאביס, חשיש ומיצויים שהופיעו בתפריט הצבעוני על קיר המועדון.

תפריט מוצרי קנאביס, חשיש ומיצויים - מועדון קנאביס בברצלונה

התפריט במועדון: שפע של זנים בחלוקה לסאטיבה ואינדיקה, מיצויים, חשיש ועוד – זמין ומוכן לרכישה.

מתוך המגוון המגרה בחרנו לבסוף בפרחי 'קריטיקל מס', בחשיש קיף ("חשיש אבקנים") איכותי של 'למון הייז' ובחשיש נוסף שהספקתי לשכוח את שמו. מחירי הפרחים נעים בין 7 ל-14 אירו לגרם, אבל חשיש כמו זה שקנינו עלה לנו 15 אירו לגרם והוא בין היקרים שבתפריט ובסוגריים, עדיין זול יותר מפרח באיכות בינונית ומטה בישראל.

שמחים וטובי לב עלינו לקומה השנייה, בה מקומות ישיבה ומעין פינת קפה, שתיה קרה וחטיפים. הקריטיקל מס היה ריחני, עמוס טריכומות, מתוק, טעים ונתן תמורה הולמת ל-10 אירו לגרם שהוצאנו עליו. החשיש ששכחתי את שמו היה גם הוא לא רע, אם כי גולת הכותרת מבחינתי היה החשיש-קיף למון הייז העשוי טריכומות דחוסות: טעים, איכותי וחזק, משרה נינוחות, רוגע, שלווה אך גם בהירות מחשבתית ומחזק את היצירתיות, לראייה – השעה עכשיו היא רבע לחצות, אני ער מזה 20 שעות ומקליד על המחשב במקום ללכת לישון…

חשיש קיף למון הייז

הזוכה הגדול, שבהמשך יתברר כטוב ביותר: חשיש 'למון הייז' שרכשנו בעבור 15 אירו לגרם

אבל נחזור למועדון. לא יכולנו לעזוב מבלי לקנות צידה לדרך, שכללה: סופר סילבר הייז, פרחים, 10 אירו לגרם; בודהה OG, פרחים, 14 אירו לגרם; בלו צ'יז, פרחים, 10 אירו לגרם; למון הייז, חשיש אבקנים, 15 אירו לגרם.

כששבנו למלון הדירות נכח עדיין בצורה בולטת ריח השתן החריף, אבל משום מה זה כבר פחות הפריע לנו. לא אגזים ואומר שאחזור להתאכסן כאן שוב, אבל זה בהחלט פחות מסריח אחרי שממלאים את קולטני הקנבינואידים שלנו כראוי… מה גם שעל רקע הריח הנוכחי בחדר המדרגות, ריח הקנאביס שיעלה מהדירה שלי לא יטריד במיוחד את בעל הבית. בכל זאת צריך למצוא איזו נקודת אור במצב הנתון…

בישיבת הסיכום שלנו לאותו יום הוחלט כי מבין הפרחים, הבלו צ'יז הוא הטוב ביותר. דווקא הבודהה OG, הזן היקר יותר, הוכרז פה אחד כפחות טוב: מאיר אף טען והתעקש ש"יש לו טעם של כבש בתנור".

מחר ייפתח יריד ספנאביס, אחד מירידי הקנאביס הגדולים והמפורסמים בעולם ושבשבילו הגענו הפעם לברצלונה: אני, כדי לסקור את היריד עבור מגזין קנאביס, ונלווים אלי מאיר ואריאל.

יריד ספנאביס

התחלנו את היום מוקדם יחסית, ארוחת בוקר קלילה ומונית ישירות ליריד. הגענו בשעה 10:30. התור בכניסה נראה היה אינסופי אם כי ססגוני ביותר. למרות שרשמית אסור בברצלונה לעשן במקומות ציבוריים, ריח הגראס שנישא באוויר העיד כי האיסור לא נאכף, לגמרי לא נאכף. אם לזה התכוון השר ארדן כשאמר "מודל אי אכיפה באחריות", אני חותם על כך בשמחה.

שלומי סנדק בספנאביס ברצלונה

שלומי סנדק בכניסה ליריד 'ספנאביס' בברצלונה

למזלנו צוידנו מבעוד מועד בכרטיס עיתונאי, מה שעדיין לא פתר אותנו מעמידה בתור, אך יחסית לתור ה'רגיל', התור לעיתונאים היה קצר: תוך פחות מרבע שעה חצינו את שער הכניסה אל היריד ומיד הוצעו לנו מגוון עלונים, גלויות וחוברות. בשלב זה עדיין היינו ממושמעים, אמרנו יפה תודה ולקחנו כל מה שהוצע. בהמשך גיליתי שכל החומר הפרסומי שקיבלנו כתוב בספרדית בלבד!

היריד עצמו הוא ענק. מעין גרסת דיסנילנד לאוהבי הקנאביס ולמגדלים בעיקר. החל מבאנגים, ניירות גלגול, מאיידים וגימיקים לסטלן ועד לחברות המוכרות אדמה, חומרי דישון, גנטיקה וזרעים (סנסי סידס, בארני'ס פארם, ביג בודהה, די.אן.אי ג'נטיקס ועוד, סה"כ לא פחות מ-64 חברות זרעים!). התרשמתי במיוחד מאוהלי הגידול אשר הוצעו בגדלים שונים, מגודל של מקרר משרדי קטן ועד לחללים שיכולים בהחלט לעמוד בהגדרה של 'מעבדה'.

זרעי קנאביס בתצוגה

זרעי קנאביס בתצוגה ביריד SPANNABIS: 64 חברות זרעים הציגו מרכולתן

נוכחות בולטת במיוחד הייתה ליצרני מנורות לד, שנוכחותם בלטה בעיקר על רקע מספרם המועט של אביזרי התאורה מהדור הישן. לאחר שבילינו ביריד כשלוש שעות החלטנו לחזור למלון ולשוב למחרת בתקווה שיהיה פחות עמוס ושנמצא חומרי הסברה גם באנגלית.

ירוק יש גם בארץ

עשינו אתנחתא קצרה במלון ושבנו למועדון הקנאביס Relax בו ביקרנו אמש: הרגשנו שטרם מיצינו את המועדון ואת מוצרי הקנאביס שהוא מציע.

"יס פליז?" פנתה אלינו 'יועצת הזנים' בחביבות.
"דו יו הב ליריקה?" שאל אותה אריאל בפנים רציניות.
"או בוטרנס?" שיתף איתו פעולה מאיר. אין ספק שזר לא יבין את ההומור המיוחד של מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל.
"נו, איי דונט", השיבה יועצת הזנים, מבט של צער והתנצלות על פניה: "איז איט אינדיקה, אור סאטיבה?" התעניינה.
(הערה: ליריקה ובוטרנס הן כמובן תרופות נגד כאב ולא זני קנאביס)

מיצויי קנאביס וסוגי חשיש ברצלונה

חלק ממגוון סוגי החשיש שטעמנו – מומלץ!

בסופו של דבר בחרתי שוב בחשיש הלמון הייז, הוספתי עליו גרם של חשיש סאטיבה נוסף מזן "דיימונד אייס" ולקינוח, גרם אחד של קיף 'אמנזיה' מהאיכות המסוננת ביותר, כמו קוניאק משובח, 40 אירו לגרם. בהמשך הוא התגלה כאכזבה והלקח שהפקתי הוא – לעולם לא לבחור בזן מתוך התפריט מבלי שהמוכרת או יועצת הזנים תמליץ עליו! לקח נוסף, שכבר הפקתי מזמן אך נראה כי אני נוטה לשכוח אותו: הזן היקר יותר הוא לא בהכרח הזן הטוב יותר.

מאיר ואריאל בחרו בחשיש קנדי קוש שחור, צמיגי ושומני (12 אירו לגרם), פרח אורנג' באד (8 אירו), פרח יפה של סופר צ'וקו אורגני (10 אירו), פרח גורילה גלו (12 אירו) ופרח אחרון – ניו יורק דיזל (10 אירו). מאחר וכבר הספקתי להיווכח כי האיכות והרמה של הפרחים כאן איננה גבוהה מזו של ספק הקנאביס הרפואי שלי בארץ, בחרתי להתמקד במה שאין לצערי בארץ – חשיש סאטיבה ריחני, מתוק, טעים ובעל השפעה חזקה.

עושים דאב עם ההולנדי. והאנגלי

בבוקר למחרת שמחנו לגלות כי מישהו ניקה את חדר המדרגות מערימת האשפה וכי כנראה שנעשו גם ניסיונות להדביר את ריח השתן. לאחר ארוחת בוקר צנועה באחת המסעדות הפזורות לאורך הטיילת של ברצלונה וכעשרים דקות במונית, הגענו שוב ליריד: אם התור של אמש נראה היה בעיני כאין סופי, הרי שהתור שהשתרך היום בכניסה היה לפחות כפול!

שוב, הודות למגזין קנאביס ולכניסה המיוחדת לעיתונאים, תוך פחות מעשר דקות היינו בפנים. "היום ממש בא לי לעשות דאב", אמר מאיר. "שמעתי שיש ביריד דוכנים שנותנים להתנסות!"

"דאב" הוא מיצוי מרוכז וחזק במיוחד של החומרים הפעילים מפרחי הקנאביס. השימוש בו הוא באמצעות מכשיר מיוחד דמוי באנג מזכוכית. מניחים חתיכה מזערית בגודל של חצי גרגר אורז במקום המיועד המחומם על ידי מצית ברנר או, במכשירים המשוכללים יותר, בצורה חשמלית: החום ממס את הדאב והופך אותו לאדים, אותם שואפים מבעד לפיה, כך שלמעשה הוא נצרך באידוי ולא בעישון. הדאב מיועד למי שמעוניין להטעין את קולטני הקנבינואידים שלו מהר: מגרם אחד של חומר (בטווח מחירים של 40-70 אירו) אפשר להנות לא מעט זמן.

באנג דאב

באנג זכוכית ייעודי ל'דאב' – ניתן בהשאלה מהמועדון בכל רכישה

ביריד עצמו היה לא פחות צפוף מאשר אמש. פניתי לעמדת העיתונות על מנת לברר אם יש חומר פרסומי באנגלית:

"נו פרלה אינגלז", אמרה לי מפעילת העמדה בהבעת התנצלות.
"francais?" ניסיתי, אולי בכל זאת נמצא שפה משותפת, אחרי הכל הגברת מאיישת את עמדת העיתונות. אבל היא הנידה בראשה, כמשתתפת בצערי: "נו, סולו אספניול" (לא, רק ספרדית).

לך תבין את הספרדים… הרי זה אמור להיות יריד בינלאומי, עם השתתפות של חברות זרות וקהל מבקרים מכל רחבי הגלובוס, האם הם לא חשבו על כך שמן הראוי כי לפחות בעמדת העיתונות יהיה דובר/ת שפה נוספת?

אריאל ומאיר עם שקיות מלאות ספרדית

אריאל ומאיר עם שקיות מלאות ספרדית

הסתובבנו ביריד במשך כשעתיים, מתפלאים ממספרן הרב של חברות הזרעים המציגות ומצטערים על שאיננו יכולים להביא איתנו ארצה את הדוגמיות הרבות שהוצעו לנו. לגמתי משקה אנרגיה בטעם קנאביס, קפה אספרסו מזרעי קנאביס (אפילו טעים!) ובדיוק כשהתכוונו לעזוב, מבלי שמאיר מימש את בקשתו להתנסות בדאב, פגשנו את א', ישראלי שחי בברצלונה ומתפרנס מעסקי הקנאביס.

"אתם חייבים לפגוש את 'האנגלי', הוא מכין את הדאב הטוב ביותר!" אמר לנו בחיוך רחב והוביל אותנו אחר כבוד לביתן בו ישב 'האנגלי'. לאחר שיחת נימוסין קצרה שאל אותנו האנגלי (דה אינגליש-מן) אם נרצה לטעום מהדאב, אותו הוא מכין מפרחים שהוא מגדל בעצמו. מתברר שאכן, יש אפשרות להתנסות!

דאב של ההולנדי בספנאביס

הדאב של 'ההולנדי': לא למתחילים

כמובן שלא יכולנו לסרב. וכי מה לא נעשה בשביל המדע, או לפחות בשביל הכתבה? "זו ללא ספק הדרך הנקייה והטהורה ביותר לצרוך את הקנאביס", הסביר לי האנגלי בעודי פולט החוצה סילון ארוך של אדים. הנהנתי בראשי להסכמה והעברתי את המכשיר למאיר: "אתה רואה, בדיוק מה שביקשת!"

גיליתי כי די בשאיפה אחת לא רק כדי להרגיע את הכאבים – אלא כדי להעלים אותם לגמרי. אדי הקנאביס הנשאפים מותירים בחלל הפה טעם לוואי מתקתק של פרחים איכותיים והרצון לעשן (ג'וינט) נעלם לחלוטין לזמן מה.

ואז, שוב בדיוק כאשר היינו בדרך ליציאה, פגשנו ישראלי נוסף: "מה?" שאל בפליאה, "לא טעמתם את הדאב של ההולנדי? אתם חייבים לטעום, בואו, אקח אתכם אליו עכשיו!"

קשה היה לנו לפסוק למי היה את הדאב הטוב ביותר – לאנגלי או להולנדי. שניהם היו מצויינים אם כי ספק אם יתאימו לצרכן הישראלי המתחיל וספק עוד יותר גדול אם יאושרו ליצור ולשימוש על ידי היחידה לקנאביס רפואי…

חשיש TG במועדון קנאביס ברצלונה

חשיש סאטיבה TG: מומלץ בהחלט

החלטנו לסיים את היום במועדון הקנאביס הקבוע שלנו – וכי מדוע להחליף סוס מנצח? בחרנו בחשיש סאטיבה מסוג TG (התמונה מדברת בעד עצמה) שהתגלה כמעולה, לא פחות טוב מהלמון הייז האהוב עלי. הוספנו פרח יפה של למון סקאנק ופרח נוסף של ניו יורק דיזל, שניהם ריחנים ועמוסי טריכומות. החלטנו פה אחד שבסיבוב הזה ה'למון סקאנק' הוא הזוכה הגדול שלנו, הניו יורק דיזל במקום השני. שני זנים אלו הם לדעתי היחידים שטובים יותר מהזנים שאני מקבל בארץ, אולי בגלל שמשום מה לא מגדלים בארץ מספיק זני סאטיבה האהובים עלי…

לא יכולנו להפרד מהמועדון ומברצלונה מבלי לנסות את הדאב של המועדון: מתוך מגוון הזנים והמחירים שהוצעו לנו בחרנו את .Peach Shatter (שאטר אפרסק), רכשנו את הכמות המינימלית שהיא רבע גרם (!) במחיר של 10 אירו. את מכשיר האידוי מקבלים חינם, בהשאלה, עם כל רכישה של דאב.

זן קנאביס למון סקאנק - מומלץ

ה'למון סקאנק' – זכה לתשבוחות פה אחד

בסיכומו של דבר, עם כל הכבוד לדאב, אני נשאר נאמן לג'וינטים הישנים והטובים שלי. מחר חוזרים ארצה אל המציאות האחרת, בה עדיין רואים בקנאביס ובמוצריו כסם מסוכן שיש להפחית את השימוש בו. ואשר לברצלונה, לדעתי היא לא פחות אטרקטיבית מאמסטרדם, אולי אפילו יותר!

ראו עוד:
סנדק באמסטרדם: קופישופס ודירוג זנים
מועדוני הקנאביס בברצלונה – איך זה עובד

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/03/%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a7-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%a6%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%a1%d7%a4%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%98%d7%a2/

הלהיט החדש: "קריסטליין" – החשיש החזק בעולם (99% THC)

הלהיט החדש: "קריסטליין" – החשיש החזק בעולם (99% THC)

הלהיט החדש: "קריסטליין" – החשיש החזק בעולם (99% THC)
קנאביס טהור: מיצוי קנאביס עוצמתי דמוי חשיש תופס תאוצה בשנת 2016. הכירו את ה"קריסטליין" – המכיל 99.9% של חומר פעיל (THC או CBD) ונחשב למיצוי החזק ביותר בעולם. גרם אחד של קריסטליין נמכר בקליפורניה ובקולורדו ב-200 דולר, מה שהופך אותו גם למיצוי היקר ביותר בשוק.

לצד התפתחות שוק הקנאביס עלתה גם המודעו
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/07/%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a9-%d7%94%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d/

צפו: כך מכינים חשיש "קיף" בעזרת קרח יבש

צפו: כך מכינים חשיש "קיף" בעזרת קרח יבש

צפו: כך מכינים חשיש "קיף" בעזרת קרח יבש
אבקת "קיף" היא למעשה ריכוז גבוה של אבקני הקנאביס, המכילים את מרבית החומרים הפעילים בצמח. את הקיף ניתן לצרוך בעישון או בבישול, אך השימוש היעיל ביותר בו הוא להפקת חשיש משובח ואיכותי. צפו: כך תפיקו אבקת "קיף" באמצעות קרח יבש.

'קיף' (Kief) הוא כינוי ל"אבקת קנאביס" – תערובת הטריכומות שנמצאות על הפרח
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/04/%d7%a6%d7%a4%d7%95-%d7%9b%d7%9a-%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a9-%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%97-%d7%99%d7%91%d7%a9/

אבקת הקסמים: מה זה בעצם 'קנאביס קיף'?

אבקת הקסמים: מה זה בעצם 'קנאביס קיף'?

מה מקור ה"קיף", החשיש היבש, הנפוץ כל-כך בעולם הערבי – ואילו יתרונות יש לשיטה העתיקה לעומת טכניקות המיצוי החדשות הנפוצות כיום.

אם נחזור לרגע בהיסטוריה אלפי שנים לאחור, הרבה לפני שאנשים בכלל הטריחו את עצמם בסוגיות כמו 'מה זה BHO?', נגלה שהשיטה הנפוצה ביותר למיצוי צמח הקנאביס ברוב תרבויות העולם הייתה ניפוי יבש של חומר הגלם באמצעות רשת או אביזר אחר שישמש כמסננת. התוצאה המתקבלת הייתה "קיף" – אלו למעשה הטריכומות הקריסטליות המכסות את הפרחים והעלים של הצמח במהלך שלבי הפריחה הסופיים של מחזור הגידול.

אותן טריכומות הן כידוע "מפעלי שרף" זעירים המייצרים בתוכם את הקנבינואידים והטרפנים הנחשקים. בדומה לטכניקות מיצוי פשוטות כמו "שיטת הקרח", ה"קיף" נחשב לשיטה אורגנית, "Low Tech" בסיסית ביותר המשמרת את עיקר התכונות של צמח הקנאביס.

ה"קיף", שפירושו "הנאה", או "כיף" בלהגים מסוימים בשפה הערבית, מיוחס בעיקר לתרבות ולאופן הפקת החשיש הנפוץ במדינות ערב, שם במקומות רבים נוהגים לדחוס קלות את האבקה לטובת אחסון ושינוע נוחים יותר. אולם, בניגוד לחשיש הערבי המצוי, הקיף איננו עובר את שלב הדחיסה המדובר, תהליך שיכול לפגום במידת מה בפרופיל של הטריכומות.

רוב חובבי המיצויים אשר מעריכים את האיכות והעוצמה של הכיף שלהם מאחסנים את האבקה כאמור ללא דחיסה, בתוך צנצנת או בקבוק זכוכית (כדי למנוע התחמצנות), ומשתדלים להימנע עד כמה שניתן משינוע וטלטול של החומר עד לשימוש הסופי. חנויות קנאביס מסוימות בארה"ב ובאירופה מציעות ללקוחות שלהן אצבעות קיף דקות שמזכירות חטיף שוקולד (כמו החנות בסן פרנסיסקו בתמונה למטה) – יהיו אנשים שיטענו כי המוצר הזה עונה להגדרה של "חשיש", בגלל הצורה והמרקם שלו, אך מבחינה טכנית, יש קו ברור המפריד בין "קיף" ל-"חשיש".

"אצבע קיף" בסן פרנסיסקו

"אצבע קיף" בסן פרנסיסקו

למעשה כפי שציינו קודם לכן, סוגים רבים של חשיש "אולד סקול" כפי שרובנו מכירים הוא בעצם אבקת קיף דחוסה. הדחיסות הזו גורמת לטריכומות להישבר ולהתמזג יחדיו כדי ליצור את חתיכות החשיש המפורסמות אותן אנו רגילים לראות ממדינות כמו מרוקו, לבנון או אפגניסטן.

הדבר היפה בקיף הוא זה שלא מדובר פה בעוד תוספת של THC בלבד, או איזה שהוא מיצוי של קנבינואיד או טרפן ספציפי, נהפוך הוא – כאן התוצר הסופי המתקבל יכיל כמעט את כל החומרים המיוצרים על ידי הטריכומות. זה קורה מכיוון שברוב שיטות המיצוי נעזרים בחומרים נוספים על מנת להפריד בין הטריכומות לצמח (כמו בהכנת חשיש בשיטת הקרח כאמור, או בעזרת גז בוטאן), מה שעשוי לגרום לנזק לטרפנים עדינים, ולעתים אף לפגיעה בחלק מהקנבינואידים. אך התהליך של סינון חומר הגלם והכנת הקיף (Kiefing) לעומת זאת אינו מצריך (ברוב המקרים) שילוב של חומרים אלו, וכתוצאה מכך ההרכב של הקנבינואידים והטרפנים המתקבל בתוצר הסופי יהיה מלא ועשיר יותר.

מצוין למטופלי קנאביס רפואי

הקיף מצוין עבור מטופלים המעדיפים לעשן את התרופה שלהם, אך במקביל מעוניינים גם לקבל את מירב ה-THC (או כל תרכובת אחרת) שניתן לקבל מכמה שפחות שאיפות. מטופלים אשר סובלים מבחילות או כאבים יוכלו להשיג הקלה מהירה יותר כאשר הם שואפים כמויות גדולות יותר של THC, CBD וקנבינואידים אחרים, לעומת הכמות שהיו מכניסים לגוף משאיפת תפרחת רגילה. על פי העיקרון של תאוריית "אפקט הפמליה", הרי שהרכב רחב ומלא יותר של טרפנים וקנבינואידים יכול בהחלט להעניק השפעה חזקה וטובה יותר.

יאמי. אבקת "קיף" בצנצנת

יאמי. אבקת "קיף" בצנצנת

כמובן שגם כאן רצוי לקחת בחשבון את הניסיון והעבר האישי של כל מטופל עם החומרים הללו בטרם הצריכה, מכיוון שבזמן שמטופל אחד יידע לנצל את העובדה שבכמה שאיפות בודדות ניתן להשיג את ההקלה הרצויה ולהמשיך כרגיל עם היום שלו – עבור מטופל אחר אותן שאיפות עלולות להיות חזקות מידי – ולכן ההמלצה הכללית למטופלים חדשים היא להתחיל עם משהו רגוע ולבחון בהדרגה את אופן ההשפעה.

בארה"ב פעמים רבות מגדלים מסחריים ימכרו במחיר מוזל או אפילו יתרמו את הגזם ושאריות הקציר שלהם לקבוצות מטופלים שמעבדות את חומר הגלם הזה והופכות אותו ל"קיף".

בעישון או באידוי

בדיוק כמו עם תפרחת הקנאביס, גם את הקיף ניתן לצרוך במגוון צורות ואופנים: שימוש אחד נפוץ הוא לפזר את האבקה בעדינות מעל הירק הגרוס בתוך ג'וינטים או ראשים, אחרים פשוט מעשנים אותו לבד כמו שהוא. כמו כן ניתן לצרוך אותו באמצעות אידוי, כמעט ללא כל צורך בציוד מיוחד. צריך לקחת בחשבון שמכיוון שהקיף מורכב מאבקה דקה הוא יישרף מהר יותר מתפרחת גרוסה של קנאביס.

בשנים האחרונות החלה תופעה שבה צרכנים ובעיקר חולים ומטופלים המבקשים לצרוך קנאביס בעל השפעה חזקה יותר, מכינים את מה שמכונה "תלת קומתי" (“triple decker”) או "אבן ירח" (Moon Rock"): זהו למעשה פרח קנאביס אשר נמרח בשמן חשיש ונטבל לאחר מכן בתוך אבקת קיף. ה"מונרוק" המדובר מכיל לרוב פי 2 מכמות החומר הפעיל שניתן למצוא בתפרחת יבשה רגילה (מעל ל-50% THC) ועל כן הוא יהיה יעיל גם לחולים בעלי סבילות גבוהה.

נשרף מהר יותר, משפיע חזק יותר. "קיף"

נשרף מהר יותר, משפיע חזק יותר. "קיף"

אחוז החומר הפעיל המצוי בדרך כלל באבקת קיף יבשה ינוע בין 30% THC עד ל-60% THC ויותר. העובדה שזהו מוצר בעל ריכוז גבוה יחסית, יחד עם העובדה שניתן למתג אותו כמוצר "אורגני" ו-"נקי" מחומרים נוספים שבאו עימו במגע במהלך העיבוד, הפכו את הקיף לאופציה מועדפת לשימוש עבור שפים, מסעדות וספקים שונים בתחום מאכלי הקנאביס. אך חובבי קיף אמיתיים יעדיפו תמיד להנות מאבקת הקסמים הזו באמצעות שאיפה עמוקה מג'וינט, באנג או מכשיר אידוי.

"מגשי קיף" וגורסים

כפי שכבר ציינו, הקיף נחשב לאחד ממיצויי הקנאביס שהיו בשימוש נפוץ זה שנים רבות, אולם במהלך השנים האחרונות הופיעו כל מיני אביזרים מודרנים המאפשרים לכל מי שרק רוצה לאסוף את אבקת הקסמים הזו. אחד מאותם אביזרים מוכרים הוא כמובן גורסים ("גריינדרים") בעלי מספר שכבות של רשתות אשר מסננות את הטריכומות שנופלות מהפרחים ואוגרות אותן בתחתית, כך שכעבור מספר שבועות או חודשים (תלוי בתדירות השימוש) יהיה אפשר למצוא שם כמות יפה של "קיף".

"מגשי קיף" הוא אביזר הנמצא בשימוש על ידי מגדלי קנאביס ותכליתו היא לבצע הפרדה בין הטריכומות המצויות על התפרחת והעלים לבין החומר הצמחי עצמו. רוב המגשים האיכותיים מורכבים משתי שכבות – השכבה הראשונה היא זו שמניחים בה את החומר גלם, לאחר מספר דקות של שקשוק וניעור ראוי של התבנית, יפלו רוב הטריכומות אל בסיס המגש שיהיה בדרך כלל עשוי ממתכת שחורה או לחילופין מזכוכית על מנת להקל על מלאכת איסוף האבקה.

ראו עוד:
שמן קנאביס – מה זה ולמה זה טוב?
"לשתות חשיש" – מדריך לעישון חשיש ללא טבק
קנאביס טהור: תופעת ה"דאב" שוטפת את העולם

אתם אוהבים קנאביס, אנחנו אוהבים קנאביס, בואו נהיה חברים:

אבקת הקסמים: מה זה בעצם 'קנאביס קיף'?
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2015/12/%d7%90%d7%91%d7%a7%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a6%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a7%d7%99%d7%a3/