תגית: פסיכדליה

התבלבלתם במסיבת טבע? האנשים שיעזרו לכם להתאפס

התבלבלתם במסיבת טבע? האנשים שיעזרו לכם להתאפס

התבלבלתם במסיבת טבע? האנשים שיעזרו לכם להתאפס

'אנשים טובים' הוא פרויקט ישראלי המספק מתחם בטוח ('TAZ') למי שמתקשה להתמודד עם חוויה פסיכדלית מוגברת במסיבות טבע – ולא מתוך 'מלחמה' או התנשאות, אלא בגובה העיניים. הם גייסו כבר 21,000 ש"ח וצריכים עוד 29,000 להשלמת המשימה.

מאת: בעז יניב

טבע, מוזיקה וחופש זה השילוש הקדוש שעליו נשענת ובזכותו פורחת סצינת הטראנס העולמית מזה כמה עשורים.

הפילוסוף חכים ביי טבע את המונח "אזור אוטונומי ארעי" (T.A.Z), שמתאר מרחבים שמאפשרים לקיים סוג של חברות אוטופיות בזכות הארעיות שלהם ושבתוכם קודי ההתנהגות שונים מהותית מהקודים המוכרים לנו בחברה הרגילה.

מסיבות טראנס מהוות מרחבים שכאלו עבור הקהילה הפסיכדלית בארץ ובעולם.

אנשים טובים במסיבות טבע

אנשים טובים במסיבות טבע

זה לא סוד שישראל היא מוקד ייחודי של התרחשות בכל הקשור לתרבות הטראנס. מספר התקליטנים הישראליים בפסטיבלים בינלאומיים חורג בהרבה מעבר לחלקה היחסי של ישראל בעולם.

מעטים המקומות בהם מוזיקת הבאסים המהירה הזאת הצליחה לחדור כל כך עמוק ללב החברה כמו כאן. אין רחוב של חנויות או קניון שתוכלו לעבור בו בישראל מבלי לשמוע טראנס בוקע מאחת מהן.

עזרה ראשונה פסיכדלית

שנים רבות של מדיניות "המלחמה בסמים" יצרו חשד רב הן אצל הבליינים והן אצל מפיקי המסיבות. החשד וחוסר האמון דוחפים צעירים וצעירות שמתנסים בחומרים פסיכדליים למרחבים לא־מוגנים ולקושי לבקש עזרה בעת מצוקה. אך דווקא גישה זו, שלמעשה היא מלחמה באנשים ולא במלחמה בסמים, היא שמרחיבה את קשת הסכנות להן הם חשופים.

פרויקט "אנשים טובים" הוקם לפני כחמש שנים מתוך הבנה שרבים בישראל המבלים במסיבות טראנס חשופים לסכנות שניתן לצמצם כמעט לחלוטין, אם רק יהיה מי שיפתח מרחבים בטוחים במסיבות.

בפרויקט, שבימים אלו אנו מגייסים כספים עבורו כאן, הצבנו לעצמנו מטרה מרכזית להגיע לאנשים שחווים משברים עקב שימוש בחומרים פסיכדליים בזמן אמת, ולתת להם את הליווי והמענה הראשוני.

הפינה שלנו היא מעין נווה־מדבר שקט בתוך הכאוס של המסיבה, מקום בו אפשר לבוא ולקבל תמיכה או סתם לשבת רגע בשקט ולהירגע.

במקום להשתמש בהפחדות לא מבוססות אנחנו מקדמים שיח כן המבוסס על מחקרים ועובדות. המעבר הזה משיח של "לוחמה" לשיח של ידע ומזעור נזקים הוא תהליך.

התהליך מתאפשר מתוך הכרת המאפיינים הייחודיים של סצינת הטראנס הישראלית, שמאפשרת לנו גם את המפגשים החוזרים עם הקהל. אנחנו בו־זמנית גם בשולי החברה וגם בלב המיינסטרים.

אם בחו"ל נתקלים הצוותים של הזנדו או הקוסמיקייר במגבלות שפה מכיוון שהם פועלים ב-T.A.Z גלובאלי, הרי שב"אנשים טובים" מגבלת השפה היחידה שקיימת היא הקושי לתקשר במילים תחת השפעה כבדה של חומרים פסיכדליים.

יתר על כן העבודה בישראל מאפשרת לנו לפגוש קהל שמכיר את הפרויקט ממסיבה למסיבה ומפסטיבל לפסטיבל. היכרות מוקדמת של הקהל עם הפרויקט מאפשרת היעזרות טובה יותר בתמיכה שאנו מציעים בזמן המסיבות, וגם תהליך של העברת מידע הקשור למזעור נזקים בקרב הקהל ומפיקי המסיבות.

פסיכונאוטיקה

עקרונות הליווי שלנו הם אותם עקרונות הנהוגים בפרויקטים דומים ברחבי העולם. הצוות שלנו עובר הכשרות סדירות העוסקות בחומרים הנרקוטיים השונים הנפוצים במסיבות, בדרכי ליווי, בהעמקה במחקרים העכשוויים בתחום, ובמפגשים עם גופים מטפלים ברחבי הארץ. אומנם ניסיון והכשרה מעמיקה מובילים לליווי נכון וטוב יותר, אך אם שומרים על מספר כללים בסיסיים שנוסחו על־ידי ארגון MAPS, תוכלו גם אתם ללוות בצורה נכונה מישהו שעובר חוויה קשה:

יצירת מרחב בטוח – ראשית עלינו לדאוג שלא תישקף סכנה פיזית לאדם שאנחנו מלווים או לסובבים אותו. שנית עלינו לדאוג לסביבה שקטה, עם מינימום גירויים.

ללוות, לא להדריך – לאנשים רבים יש נטייה להיות יותר בפוזיציה של מדריך, במקום להיות מלווים למי שנמצא בקשיים. הנטייה הזו מקורה במחשבה השגויה שעצה טובה או אמירה "נכונה" תוציא את האדם אותו הם מלווים מהקושי בו הוא שרוי. למעשה אין אמירה שיכולה להוציא אדם מהקושי, ומה שצריך לעשות הוא פשוט ללוות אותו בתוך הקושי בנוכחות שלנו, בסבלנות, בפתיחות ובביטחון.

תבין, אל תרגיע – הדבר המרגיע ביותר שאפשר לעשות עבור מישהו במצוקה הוא להבין ולהכיר בגודל המצוקה בה הוא או היא נמצאים. אין ביכולתנו לדעת מה בדיוק קורה בראשו של אדם ומה מקור הפחדים שלו; מה שכן ביכולתנו לעשות הוא להתחבר לכאב ולחרדה שלהם ולהבין אותם. משפטים אמפתיים כמו "אני מבין שזה נראה שזה לא יעבור לעולם" חזקים בהרבה מ"זה רק טריפ, בסוף זה יעבור". הדימוי איתו כדאי לעבוד הוא דימוי של מערבולת: הניסיון לשחות בכוח החוצה מהמערבולת יסתיים בהתשה וטביעה. מה שצריך לעשות זה להרפות ולתת למערבולת למשוך אותנו למטה כדי לצאת מצידה האחר. אם שני הצדדים ישקיעו את כל זמנם ומרצם במלחמה במערבולת – סיכוי טוב שבסוף שניהם יותשו. כשאנחנו נותנים יד למישהו שנמצא בתוך מערבולת שכזאת, ומרפים את המאבק – אז הטרנספורמציה יכולה להיווצר.

קשה זה לא בהכרח רע – כשמישהו מגדיר לעצמו את החוויה כ"רעה" הוא מפסיק להיות סקרן כלפיה ובכך גורם לעצמו לסבל מיותר. כמלווים עלינו להזכיר לאדם אותו אנו מלווים, שקושי הוא לא בהכרח דבר רע, ועלינו להחזיר את הסקרנות שלו כלפי החוויה הפנימית שלו. סקרנות היא המפתח שבכוחו נוכל להפוך חוויה קשה לחוויה טרנספורמטיבית.

טראנס במיינסטרים

הרחק מהעיר, במרחב הפתוח, מתאפשר דיבור אחר, אינטימיות אחרת, חופשיות לביטוי עצמי ושיח אחר על משני־תודעה. אבל האוטופי והדיסטופי הם שכנים קרובים. הכאוס והשחרור האקסטטי יכולים לספק חוויה של התעלות רוחנית ונפשית, אך הם גם יכולים ליצור בקלות חוויות קשות שאף הן רוחניות ונפשיות.

מתוך ההבנה הזאת פועלים פרויקטים ברחבי העולם שנותנים מענה בפסטיבלים ומסיבות לאלה העוברים חוויות קשות.

שני הפרויקטים הבולטים בעולם הם ה"קוסמיקר" ופרויקט ה"זנדו". הקוסמיקר הוא פרויקט הפועל בפסטיבל 'בום' בפורטוגל ונותן מענה לעשרות אלפי האנשים שפוקדים את הפסטיבל ומבלים את השבוע שלהם במצבי תודעה משתנים.

ארגון MAPS, שחוקר את השפעתם של חומרים פסיכדליים ומקדם שימוש אחראי וטיפולי בהם, מפעיל את פרויקט Zendo בפסטיבל 'ברנינג-מן', שגם בו מבלים מדי שנה עשרות אלפי אנשים.

לצד פרויקטים מרכזיים אלו פועלים עשרות פרויקטים ספורדיים יותר או פחות שנותנים מענה במסיבות ופסטיבלי טראנס בעולם.

מאחורי הפרויקטים האלו עומדת תפיסה של מזעור נזקים (Harm Reduction). מחקרים מראים שכאשר יש מרחב בטוח לעבור בו את החוויות הקשות שמתעוררות בעקבות השימוש במשני־תודעה פסיכדליים, ובהינתן הליווי הנכון, רוב מקרי האשפוז הפסיכיאטרי שנובעים ישירות מהשימוש בחומרים אלו יכולים להימנע.

עצם הידיעה שיש מרחב בטוח ואנשים אחראים שמוכנים ללוות אנשים אחרים במצבי קצה, בכוחה להוריד את מספר הנפגעים ממצבים אלו בזמן האירוע.

סטטיסטית, מי שכן מגיע לאשפוז נפשי (אפילו אם החוויה הקשה היא לא יותר מהתקף חרדה), ייפגש עם מערכות בריאות הנפש פעמים נוספות בהמשך חייו.

לעומת זאת אלה שצלחו את החוויות שלהם במרחב בטוח ובליווי הנכון, לא רק שלא מגיעים לאשפוז, אלא אף יכולים לעבור חוויה שהם מעידים עליה כמשמעותית וטרנספורמטיבית בחייהם.

אמצעי מניעה

המאה ה-21 מסמלת עידן חדש בכל הנוגע לגישה לחומרים משני־תודעה. בתחילת 2016 כתב מזכ"ל האו"ם לשעבר, קופי אנאן, מאמר תמיכה במדיניות סמים פרוגרסיבית. במאמר זה הוא כותב: "אני מאמין שסמים הרסו את חייהם של רבים, אבל מדיניות שגויה של מדינות הרסו אף יותר" .

השינוי צריך להתחולל לא רק אצל מקבלי ההחלטות, אלא נחוץ שינוי חברתי מעמיק. ערכות לבדיקת חומרים זמינות היום לרכישה ברשת, וכל מי שבוחר להשתמש ב-MDMA (החומר הפעיל באקסטזי) ללא בדיקתו בערכה שכזאת פועל מתוך בורות וסיכון, שפעמים רבות לא מאפיינות את אותו אדם.

די בתלונות כנגד "הממסד" או כנגד "המלחמה בסמים"; הגיע הזמן לקחת אחריות על עצמנו, על גופנו ועל הסובבים אותנו.

מדי שבוע מתקיימות מסיבות רבות ברחבי הארץ. אנחנו קוראים למפיקים ולבליינים שמעוניינים להקים מרחבים בטוחים במסיבות, לבוא וללמוד מהידע שלנו ולעבור הכשרה ראשונית שתאפשר להם לעבוד לפי עקרונות בינלאומיים שמבטיחים יצירה של סביבה בטוחה עבור אנשים במצבי קושי. מדיניות לא משתנה על ידי תסכול והסתגרות. מדיניות משתנה על ידי עשייה וחשיבה משותפת על העתיד של כל אחד מאיתנו.

יצירת מרחבים בטוחים במסיבות היא לא פריבילגיה, היא הכרח שעל הקהל ועל המפיקים להירתם להקמתו ולהפעלתו. פעילות משותפת מובילה לשינוי התודעה הגדול ביותר המתאפשר בחוויה האנושית.

בימים אלה מנהלים 'אנשים טובים' פרויקט מימון המונים, במסגרתו הם מגייסים 50 אלף ש"ח שיאפשרו להם להרחיב את פעילותם.

כל מי שרוצה להצטרף וגם לקבל מגוון תשורות בתמורה יכול להיכנס לעמוד הפרויקט החדש בהדסטארט – כאן.

הכותב, בעז יניב, מנהל יחד עם אביתר כהן את פרויקט "אנשים טובים".

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%aa%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%aa-%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%95-%d7%9c%d7%9b%d7%9d/

איוואסקה רפואית: כשאפילו הגוף שלכם הוא לא חוקי

איוואסקה רפואית: כשאפילו הגוף שלכם הוא לא חוקי

איוואסקה רפואית: כשאפילו הגוף שלכם הוא לא חוקי

גם איוואסקה היא צמח, גם עליה מספרים שהיא יכולה לתרום לבריאות, גם רכיביה אסורים בחוק וגם היא נמצאת כאן במשך דורי דורות. הרכיב הפעיל בה, DMT, מיוצר על ידי גוף האדם עצמו, מה שאולי הופך את כולנו לבלתי חוקיים. השמאן המביא איתו רפואות מהג'ונגל אמנם בא מתרבות שונה משלנו – אבל אל לנו לשפוך את הרפואה עם החליטה. דעה.

מאת: נועם רודה

שעת בוקר מוקדמת ביער הגשם. השמאן, איש הרפואות, יוצא מהכפר אל הג'ונגל האמזוני רוחש-החיים כדי לחפש את הרפואה, בכדי להביא מזור לקהילתו. הוא קורא לה, בקול שנשמע יותר כמו נביחה מאשר קרקור צפרדע. לפתע מהעצים נשמע קרקור בחזרה. השמאן ממשיך בשירו ומתקרב אל העץ שממנו נשמעה הקריאה. צפרדע ירוקה גדולה יורדת במורד הגזע ומגיעה עד השמאן. השמאן תופס את הצפרדע, קושר אותה בחוט מיוחד אשר ישאיר סימן לבן על רגלה, מותח את גופה של הצפרדע בין שני מקלות ומגרד ממנה בעדינות את החומר המכסה את כל גופה ומעביר אותו למקל קטן. כשהוא מסיים, הוא מודה לצפרדע ומחזירה לטבע.

רעל צפרדע-קוף-העצים-הענקית-הירוקה, המכונה גם קאמבו, מכיל תרכובת ייחודית של עשרות פפטידים, שרשראות קצרות של חומצות אמינו, והוא מגן עליה בהצלחה יתרה מפני האויבים הרבים בג'ונגל. לרעלני הצפרדע השפעה מיידית ומרחיקת לכת על גוף האדם. מרכיבי הרעל ידועים למדע מאז שנות ה-80 של המאה הקודמות, ויותר מ-80 פטנטים מדעיים פותחו על בסיס הפפטידים המרכיבים את רעל זה. אך הרפואה המערבית בודדה את הרכיבים ואינה משתמשת בשילוב הסינגרטי הטבעי שלהם בטיפול, תקראו לזה 'אקט הפמליה'.

המקל שעליו רעל הקאמבו ייעטף בחומר צמחי ויגיע מיערות הגשם של ברזיל ופרו למטפלי קאמבו בכל רחבי העולם. גם לישראל. אינדיווידואלים המחפשים מרפא טבעי לבעיותיהם ולחוליים, מגיעים ל"טקסי טיהור" ומתנסים בהכנסת הרעל מתחת לעור. הם יחושו בתופעות לא-הכי-נעימות של בחילות והקאות, ירידה בלחץ דם, התנפחות באזור הצוואר והפנים, כל זאת למשך כעשרים דקות שלאחריהן צפוי כך אומרים סוג של 'אתחול' של המערכת החיסונית של הגוף ושיפורים גופניים ובריאותיים, החל משיפור ראיה וחידוד החושים, הוצאה של רעלים ושרידים כימיים והגוף, פעילות אנטי-דלקתית ואנטי-בקטריאלית וחיזוק מערכת החיסון.

חלק בגוף שלכם הוא לא חוקי

מהיכן הגיע הרעיון לעשות כוויות בעור, ולספוג לתוכן את ההפרשה הרעילה? זקני השבט בברזיל מספרים על איש המרפא, הפהה, אשר רבים מאנשי שבטו חלו בלי שהצליח לרפאם תוך שימוש בכל הרפואות שהכיר, ואז, שתה את חליטת צמחי הג'ונגל מעוררת-החזיונות המכונה איוואסקה (Ayahuasca), ויצא אל הג'ונגל בחיפוש אחר תרופה. בחזונו נגלתה אליו הרוח הנשית של היער, היא לימדה אותו את טקס הרפואה וכיצד להשתמש ברעל הצפרדע. בעזרת הרפואה שקיבל מרוח היער הצליח השמאן לרפא את בני שבטו, וזכה לכינוי פהה קאמפו, או קאמפון. בעקבות ההצלחה, התרחבה רפואה זו בקרב השבטים באזור האמזונאס ומשם לרחבי העולם. טקס הטיהור נודע כטקס קאמבו, ושמו של השמאן נכרך בשמה של הצפרדע.

הכנת איוואסקה

הכנת איוואסקה

האיוואסקה, אותו נזיד חזיונות צמחי, עומד כעת במרכז פרשה פלילית. איש רפואה קולומביאני צעיר בשם אקונצא קול הגיע לישראל לפני מספר שבועות כדי לערוך טקסי היטהרות של איוואסקה, גפן הרוחות, למשתתפי סדנאות בארץ. אחד ממרכיבי החליטה מכיל חומר המכונה די-מתיל-טריפטמין, DMT, מולקולה ייחודית, מאוד שכיחה בטבע ונמצאת בעצים וצמחים רבים לאינספור שצומחים גם בארץ. יותר מכך, ובדומה ל'אננדמיד', הרכיב הטבעי בגוף שדומה בפעילותו לרכיבי הקנאביס, המולקולה DMT נמצאת גם היא בתוך בעלי חיים וכן – גם בבני אדם. אף על פי כן היא נוספה בשנה שעברה לפקודת הסמים המסוכנים בישראל, לאחר עלייה בנפיצות השימוש בה. אותו DMT, כאשר הוא נכנס לגוף ועובר את מחסום הדם במוח, 'מתיישב' על קולטני הסרוטנין ומתחיל לפעול כשליח עצבי של הגוף. הוא שולח אותות חשמליים ומעורר אזורים רדומים במוח הקשורים לזכרונות ילדות, לטראומות וכיוצ"ב. אותות אלו מעוררים את בלוטת האיצטרובל, ה"עין השלישית" שלנו, ומייצרים חזיונות אישיים, חברתיים, תחושת חיבור עצומה לטבע ולחיים, והתעוררות רוחנית ופיזית.

השתתפתי בעצמי בטקס איוואסקה כזה בברזיל. בלילה חשוך נפגשים באולם סגור כ-20 איש. לכל אחד מזרון, כריות, נייר טואלט ודלי משלו. מגיעים ומתרווחים. השמאן פותח בהסברים ולאחר מכן מועברת החליטה. לאחר כ-40 דקות הרפואה מתחילה לפעול ואנשים מתחילים להקיא. גם כאן נתפסת ההקאה כדבר חיובי, כטיהור מ"שדים" אנרגטיים. במשך לילה שלם יארחו המשתתפים רוחות המשתוללות בתודעתן, נכנסות ויוצאות מגופן ונושאות איתן שדים, פחדים, טראומות, עד להתעלות ולתחושת אחדות עם הקיום, עם תודעת הטבע ועם התודעה האנושית ואפילו האלוהית. השמאן מלווה את הלילה באנרגיה אינסופית, ברוח חיובית, בשירה מלודית ובהקשה על כלי הקשה שונים אשר יוצרים מרחב תודעה בטוח לכל החוויה העוצמתית הזאת להתרחש. בשלב מסויים המשתתפים נרדמים ומתעוררים בבוקר לספר על מה שהיה, לשמוע מאחרים, לסיים ולצאת לחיים חדשים. אף אחד לא נשאר מאחור. מתנסים רבים מדווחים על מפגש ישיר עם ישויות, אנרגיות, אשר במהלך הטקס יכולות לחדור לגוף ולסייע לרפא אותו, ולתקשר מסרים רוחניים רבי-עוצמה ומשמעות למשתתפים.

נועם רודה

"התרבות הזאת היא שונה משלנו, אבל אסור לנו למחוץ אותה" – נעם רודה

מה המשמעות של טקסים אלה? האם אנחנו יצורים אנושיים שעוברים חוויה רוחנית או יצורים רוחניים שעוברים חוויה אנושית? יש האומרים שטקסים אלה מביאים אור לעולם, יש האומרים שהם מביאים לשיפור רוחני, נפשי, רגשי ופיזי עבור נוטלי הרפואה. בשבילי הרפואה מביאה חיבור אל הטבע, אל הלב שלי, אל הדרך שלי בחיים, ומבקשת מאיתנו לשים לב בכל רגע מודע למעשינו ברגישות ובחמלה מחודשות. רופא מערבי מטפל בגוף, במחלות, בזיהומים ובדלקות. השמאן מרפא את הלב, את התודעה ואת הרוח.

בינתיים בתא המעצר בישראל השמאן הקולומביאני הצעיר, אקונצה קול, עצור מזה כמעט חודש. הוא מואשם בייבוא סם מסוכן ובהחזקתו שלא לצריכה עצמית. מסתבר שטקסי איוואסקה נערכים גם בארץ בחשאי, תוך סיכון אדיר, עם שאיפה לשמירה על ערכי התרבות השבטית תוך התאמת הטקסים לאופי המערבי והישראלי. סנגורו של קול טען בתקשורת כי המשטרה טעתה וטרם השכילה להבין את מהות החומר שתפסה. אני חושב שהטעות היא לא רק של המשטרה אלה של כולנו כחברה. בהיעדר זווית ראייה אחרת, בית המשפט עלול לגזור על קול מאסר ממושך כאחרון סוחרי הסמים. אני חושב זאת תהיה טעות. עלינו כחברה לשאוף להיות מסוגלים להבדיל בין רפואות ובין סמים, בין שמאן אותנטי המביא רפואות גדולות, שעשויות לרפא קהילות שלמות ובין סוחר סמים לדוגמת קוקאין או הרואין וקהילת הלקוחות הנרקומנים שלו. בין מסיבת סמים, ובין טקס ריפוי.

איוואסקה רפואית

מחקרים עדכניים על איוואסקה מראים כי יש לה פוטנציאל אדיר בטיפול בסובלים מפוסט-טראומה, מדיכאון ומחרדות, וכמו כן נעשה בה שימוש בהצלחה בשיקום אסירים. ישנן עוד מאות רפואות ביערות הגשם ובג'ונגלים של האמזונאס שהמערב לא הספיק לגלות ולפתח, אך אנשי הרפואה החכמים של השבטים כבר משתמשים בהם אלפי שנים. ישנן בטח אלפי רפואות שעדיין לא התגלו כלל ושוכנות להן במיקרוקוסמוסים שלמים החיים בין צמרת עץ ועד לשורשיו.

אך הרפואות האלה לא סתם יוצאות מהג'ונגל. לא סתם יורדת הצפרדע מן העץ למשמע שירו של השמאן, ומקריבה מעצמה את הרפואה שהיא מייצרת. לא סתם אנשי-רפואה טורחים ומסתכנים. לא מחמדנות ולא מבצע כסף, למרות מה שחלק אולי היו רוצים לחשוב. הם באים אלינו עם מסר. הם באים עם בקשה. בקשה לעזרה. התיעוש המודרני הרס כמעט כל חלקה טובה בעולם. בירוא יערות-הגשם והג'ונגלים נמשך ואזורי המחיה הטבעיים של הצפרדעים, הגפנים, והשבטים, נמצאים בסכנת קיום.

רוח הצפרדע מביאה רפואה, היא מבקשת עזרה. האיוואסקה מציעה מזור לבעיות הנפש והלב, אך אנו עלולים לפרשה שלא כהלכה ולדחות אותה. אלו קולות שעלולים להיעלם ולהיכחד. אסור לנו לשפוך את החליטה עם הרפואה. עלינו להגן על יערות הגשם, להגן על הג'ונגלים, ולהגן כמו כן על התרבות העדינה והמתוחכמת שנוצרה שם. התרבות הזאת היא שונה משלנו, אבל אסור לנו למחוץ אותה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%90%d7%99%d7%95%d7%95%d7%90%d7%a1%d7%a7%d7%94-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%9d-%d7%94%d7%95%d7%90/

איפה הזכות לחיות בדרך הטבע

איפה הזכות לחיות בדרך הטבע

איפה הזכות לחיות בדרך הטבע

הזכות לחיות בדרך הטבע היא בסיס הקיום שלנו כאנושות, מה שלא מנע מהמערכת לקחת אותה מאיתנו בכוח ולמוכרה למרבה במחיר. אז מה הקשר בין לידה, מוות וקנאביס – והאם יש מקום לאופטימיות בתוך הכאוס הקפיטליסטי? דעה

מאת: ד"ר עידו הרטוגזון

בשנים האחרונות התפרסמו לא אחת כתבות על המחסומים והמשוכות שמציבה מדינת ישראל בפני נשים שרוצות ללדת בלידה טבעית ועל החוויות המזעזעות של היולדות בבתי החולים: אצבעות שנתחבות בגוף ללא אזהרה, שימוש בלחץ, איומים והפחדות כדי לכפות הליכים רפואיים בלתי נחוצים, או סתם יחס מזלזל, מחפצן וחסר רגישות שאותו מכירים רבים מלקוחות מערכת הבריאות הממלכתית. על פי מחקר שנערך לאחרונה כרבע מהנשים היולדות בישראל סובלות מרמה זו או אחרת של תסמונת פוסט טראומה.

ישנן סיבות רבות לחשוב שבמקרים רבים לידה טבעית בבית או במרכז לידה עדיפה על לידה בבית החולים. ראשית הסיכוי להתערבות רפואית כמו חתך חיצי, ניתוח קיסרי, השראת לידה או לידה מכשירנית (בואקום או מלקחיים) גדול פי כמה בלידות בבתי חולים ואיתו גם הסיכוי לסיבוכים הרפואיים הרבים והמתועדים שגורמות ההתערבויות הללו. מעבר לכך חווית הלידה הסובייקטיבית של היולדת שונה לחלוטין. תנוחת הלידה המקובלת בבתי חולים – לידה על הגב – נוחה לצוות הרפואי אך אינה נוחה ליולדת ומקשה על תהליך הלידה, וישנו גם המערך ההורמונלי השלם שתומך בלידה והופך אותה לחוויה עוצמתית, משמעותית, מחברת ואף אקסטטית עבור היולדת אולם משובש כאשר תהליך הלידה הטבעי נקטע באמצעות התערבויות רפואיות (למשל זריקת אפידורל, או ניתוח קיסרי).

ועדיין, כל הנימוקים השונים הללו אינם רלבנטים מבחינת המערכת הרפואית. מאחר שצוות רפואי נמדד לא לפי מספר סיבוכי לידה או איכות הלידה אלא לפי מספר הלידות עם עובר חי, כל הגורמים האחרים נדחקים לחלוטין מן התמונה. ההתערבות הגוברת של המערכת המשפטית בתהליך הלידה גורמת לכך שכפי שאמר רופא בכיר באחת מאותן כתבות "מבחינה ביטוחית, עדיף לי לבצע כל לידה בניתוח קיסרי."

לידה, מוות, קנאביס והרדיפה של הטבעי

מה הקשר של לידה טבעית לקנאביס ושינוי תודעה? ובכן, מעבר לזה שלידה טבעית היא חוויה משנת תודעה ואקסטטית מהמדרגה הראשונה (לא ילדתי מעולם, אבל מתיאורים זה נשמע כמו הדבר הכי קרוב שאפשר לחוות לטקס איוואסקה בלי לשתות איוואסקה), הקשר הוא שבשני המקרים, זה של הקנאביס וזה של הלידה הטבעית, משהו שהיה חלק בסיסי וטבעי בחוויה האנושית משך אלפי שנים הוצא מחוץ לחוק ובמקומו הוצעה – שלא לומר נכפתה – על אזרח המדינה המודרנית חלופה ממסדית, מנוכרת, טכנולוגית ויקרה יותר, שגורמת ליותר סיבוכים רפואיים. בשני המקרים עבר האזרח המודרני תהליך החלשה שבמסגרתו הפך תלוי במקרה אחד בחברות התרופות, ובמקרה אחר במכונות ובצוות רופאים ומומחים. בשני המקרים השתלטה על אחד התחומים הבסיסיים של חיי האנוש צורת חשיבה רפואית וסטרילית שמתיימרת להגן על הציבור מפני סכנות אך גם מגבילה את החופש שלו ויוצרת בלב הקיום האנושי מונופול מלאכותי שפוגע בזכויות האדם, ושגורם נזקים חמורים.

במקרה של הקנאביס הנסיון "להגן" על האזרח מפני עצמו הוביל לעלייתם של קרטלי סמים המגלגלים מאות מיליארדי דולרים ושל מערכות פיקוח, שיטור וכליאה מסואבות, המתפרנסות מרדיפתם של אינספור אזרחים תמימים שאינם מזיקים לאיש. במקרה של הלידה הטבעית הנזק הוא המרתה של חווית לידה, אחת החוויות המשמעותיות בחיי האישה, מחוויה מעצימה ואקסטטית לחוויה מוחלשת וטראומטית, ניתוחים והתערבויות רפואיות מיותרות, וסתם בזבוז משווע של כספי ציבור. מרואיינת באחת מאותן כתבות שףורסמו בנושא אמרה ש"מדברים על סכנה בלידות בית, אבל זה לא הוכח. הסכנות בבית החולים דווקא הוכחו, אבל הן לא מובאות בחשבון". והנה, את אותו משפט בדיוק אפשר היה לומר גם על השימוש התרפויטי בפסיכדלים לעומת רבים מהאמצעים הפסיכיאטרים הננקטים היום.

המקרים של הקנאביס והלידה הטבעית מעידים על מגמה עמוקה יותר שמתרחשת בחברה שלנו: האפשרות לחוות את החוויות האנושיות הבסיסיות באופן הטבעי שהתקיים במשך אלפי שנה הולכת ונעלמת, ובמקרים רבים אף מוצאת מחוץ לחוק, זאת ככל שהמגע של האוכלוסיה עם הטבע נעלם וככל שמעמיקים תהליך האורבניזציה והוירטואליזציה של האנושות. בתוך העולם חסר השורשים הזה שבו משפחות אינן יכולות עוד לגדל את המזון שלהן, או את התרופות שלהן, ההיבטים השונים של הקיום האנושי עוברים תהליך של טכנולוגיזציה, מדיקליזציה, ועוברים מידיו של האדם הפרטי לידיהם של מומחים מטעם המדינה או התאגידים. כך שינוי התודעה עובר משימוש קהילתי בצמחים מקודשים לשימוש בתרופות מרשם, חווית הלידה עוברת מחדר השינה הביתי לבית החולים, וגם בשורה של תחומים אחרים ניתן לראות שחיי האנוש של הפרט הופכים למשאב הרשום בטאבו הממסדי-תאגידי.

כמו חווית הלידה, גם חווית המוות עוברת מהבית לבית החולים. מיתה על ערש דווי בבית ובחיק המשפחה כבר הפכה מזמן ללוקסוס. על פי האתר של קואליציית Dying Matters לזכויות האדם הגוסס, 70% מהנשאלים בסקר השיבו שהיו רוצים למות בביתם בקרבה למשפחתם ולאנשים היקרים להם, ועם זאת מעטים בלבד זוכים לכך. בעוד שבתחילת המאה העשרים רק כעשרה אחוז מהמיתות באנגליה התרחשו בבית חולים, בסוף אותה המאה המספר עלה ל-60%. על פי מחקרים מליוני אנשים מתים מדי שנה בבתי חולים אף שהיו מעדיפים למות בביתם ואף על פי שאין לדבר הצדקה רפואית.

טימותי לירי, אידאולוג ה-LSD של שנות השישים, כתב בערוב ימיו ספר הדרכה לאדם הגוסס בשם Design for Dying שבו הוא מורה כיצד ניתן לעבור מן העולם מתוך מודעות ואופטימיות, אך גם מתריע נגד האופן שבו המדיקליזציה של המוות מרוקנת אותו מהתוכן הקיים באחת משתי החוויות הבסיסיות בחיי האדם. לקראת המוות החולה הגוסס בבית החולים עובר שלל בדיקות מעייפות ומכאיבות, איש לא מדבר איתו על המסע לקראת הלא-נודע, ואיש לא חוקר לאיכות חייו, עד שבסופו של דבר, כשמתקרב רגע האמת, האדם מועבר למחלקת חירום שבה הקשר שלו עם חבריו ומשפחתו מוגבל קשות ורק בני משפחה עם כרטיס מיוחד מורשים לבקרו. "הקשיבו, אני ביליתי זמן ב-14 בתי כלא שונים, אני יודע מה משמעות הביטוי 'שעות ביקור'," כותב לירי. "המשמעות היא שאין לך אוטונומיה על הגוף שלך או על היחסים הבינאישיים שלך משום שאתה בכלא". לבסוף, כשמגיע רגע האמת, מגיעה גם ההתערבות הגסה ביותר. "דמיינו לעצמכם," מבקש לירי, "שאתם עומדים לקראת חוויה פסיכדלית עזה יותר מכל מה שאתם מסוגלים לדמיין, אחת שעשויה להימשך לנצח … ובאותו הזמן יש סביבכם חבורה של אנשים שצועקים ומישהו הולם על החזה שלכם!"

במקביל, רבבות שהיו מתים באופן טבעי ללא התערבות רפואית, מוחזקים במצב של כאב או מוגבלות בלתי נסבלים, תוך כדי הוצאות אסטרונומיות, משום שהמערכת לקחה לעצמה את הזמן לקבוע כמה ראוי לאותו אדם לחיות גם אם הדבר מנוגד לרצונו. "דמיינו לעצמכם," הוא כותב, "שהמדינה מכריחה אתכם להשאר בחיים בזמן שאתם סובלים בצורה קשה והחלטתם להמשיך הלאה. זהו עינוי בהגדרה. ראוי לערב בעניין את ארגון אמנסטי!"

תהליך דומה לזה של תחומי הלידה, המוות ושינוי התודעה, שעברו מידי האינדיבידואל והקהילה לידי מומחים, מוסדות ותאגידים, מתקיים גם בתחומים אחרים. כך גם עבר החינוך מהבית לבית הספר. הורים שמבקשים להעניק לילדים שלהם חינוך ביתי ששונה מדי בדגשיו מהערכים והרעיונות שמתעדפת מערכת חינוך הממסדית, יעמדו בפני התנכלויות ואף עונשים שונים מטעם המדינה. תופעה דומה אפשר למצוא גם בתחום הבניה. בניה של בתים בשיטות בניה טבעיות ואקולוגיות כמו בניה בחימר או בבוץ, נתונה לשורה של מגבלות ואיסורים מטעם המדינה, שהופכים את מלאכת בניית הבית ממשהו שניתן לעשות באופן אישי ובקרבה לטבע, למפלצת בטון בלתי מושגת שניתן לרוכשה רק מקבלן ובמשכנתא מהבנק.

מכירת החיסול של החוויה האנושית

שיהיה ברור, זה לא אומר שכולם צריכים לעשן קנאביס, ללדת בלידה טבעית או למות בבית. יש אנשים שיעדיפו לקחת תרופות מרשם, ללדת עם אפידורל או להשאר בבית החולים עד הרגע האחרון וזה בסדר גמור. זו זכותם המלאה ויש אנשים שזה מה שנכון להם. המחאה כאן היא לגבי עזות המצח שבה השתלטה המדינה על התחומים הבסיסיים ביותר של החוויה האנושית וביצעה בהם רגולציה באופן שמחזק מוסדות ותאגידים ומחליש את האדם הקטן.

הקפיטליזם, כמו שציין יובל נח הררי בספרו האחרון, לא עוצר לעולם מדהירתו. גם לא הציביליזציה. הם צריכים עוד ועוד חומרי גלם בשביל להמשיך את מנגנון הצמיחה הנצחית של הכלכלה, כי הקפיטליזם לא מסוגל לעכל עולם שמפסיק את תהליך הצמיחה או אף מהפך אותו לטובת שמירה על כדור הארץ. מבחינת הקפיטליזם, על כל אזור ואזור – גיאוגרפי, או אנושי – לעבור קפיטליזציה, כלומר להפוך למנוע לייצור כסף, וכל פעילות אנושית שהופכת למנוע של כסף הופכת את החברה למתקדמת ועשירה יותר. לארה"ב יש את הוצאות הבריאות הגדולות ביותר בעולם, אולם אלו מבוזבזות בצורה רשלנית ובלתי שוויונית כך שמדדי הבריאות של אוכלוסייתה נמוכים וכושלים מבמדינות אחרות עם הוצאות בריאות נמוכות בהרבה. ועדיין, כל גידול בהוצאות האסטרונומיות על בריאות האזרחים, גם אם אינו תורם דבר, נספר כחלק מן התמ"ג ומאפשר לסטטיסטיקות הכלכליות לצמוח ולפוליטיקאים לטפוח לעצמם על השכם. אותו דבר כמובן ניתן לומר על ההוצאות המתנפחות על צבא, שיטור, כליאה ופיקוח על האזרחים, גם אלו מספקים פרנסה לאינספור תעשיות הפועלות בניגוד מובהק לרווחתם של אזרחי העולם אך מנפחות את התמ"ג ונחשבות כמהותיות לכלכלה אף על פי שהעולם שהן יוצרות הינו פחות חופשי, בטוח ודמוקרטי מהעולם שקדם להתנפחותן.

אנחנו חיים בעולם שבו יותר ויותר מהדברים שנהגנו לעשות בעצמנו משך אלפי שנים: ללדת, למות, לשנות תודעה, לחנך, לבנות מחסה ועוד, נחטפו על ידי תאגידים של מומחים וביורוקרטים שמעקרים את החוויה האנושית וממירים אותה למשהו שנערך במסגרת מבנים תאגידיים ובהתאם לאינטרסים שלהם, יוצרים ניכור פנימי ובינאישי, נזקים אדירים ברמת הקהילה והחלשה של האינדיבידואל.

האנשים שבראש הפירמידה הצליחו לשנות את החוקים באופן שמוציא מהחוק או במקרה הטוב מגביל באופן קשה את מנהגי החיים הטבעיים, אלו שמבוססים על אלפי שנים של היסטוריה אנושית במקום על מוסדות, תאגידים וכסף. הם הצליחו לקבע עולם שבו ההפיכה של חוויות אנושיות למחצב כלכלי היא המצב הטבעי ומי שמבקש את החופש שהיה טבעי לאורך ההיסטוריה והפרה-היסטוריה הוא שנחשב סוטה ונדרש להגן על צורת החיים שלו כאילו הוא מבצע פשע נורא כנגד החברה.

יש סיבה לתקווה

אף אחד לא יחזיר לנו את הזכויות שלנו מרצונו הטוב. בתי החולים שמחים להיות הכתובת היחידה ללידות, כי משרד הבריאות משלם להם סכום יפה על כל יולדת. מאותה הסיבה בדיוק שמחות חברות התרופות שלא להתחרות בצמחים רפואיים טבעיים וזולים שכל אחד יכול לגדל במרפסת ושיש להם היסטוריה מוכחת בת אלפי שנים של שימוש רפואי במגוון תחומים.

אבל המודעות לחוסר הצדק הבסיסי שבמצב הזה הולכת וגוברת. יש יותר ויותר קולות שדורשים שינוי, וזה עובד. אנחנו צריכים להמשיך לקרוא לשינוי בקול גדול ובלי פחד. הדלאי למה אמר שאם אתה חושב שאתה קטן מדי מכדי שתוכל להשפיע, נסה לישון בחדר עם יתוש. אנחנו היתוש בחדר, וככל שאנחנו נוסיף ונגדיל לומר את הדברים בגאון, בלי להתבייש, כך יגבר השינוי.

התוצאות כבר כאן. בבריטניה הודיע לאחרונה שירות הבריאות הלאומי כי הוא ממליץ לנשים בהריון בסיכון נמוך ללדת בבית או במרכז לידה על מנת להמנע מהסיבוכים הנפוצים בלידות בבתי החולים. קנדה העבירה בשנים האחרונות, לאחר מאבק ארוך, חוק שמאשר המתת חסד לחולים סופניים והצטרפה לשורה של מדינות באירופה ולמספר מדינות בארה"ב שאישרו את הזכות להמתת חסד מאז תחילת העשור הקודם; ואילו בארץ גדל מספר הילדים המתחנכים בחינוך הביתי במאות אחוזים בעשור האחרון בלבד.

קנאביס חוקי היום בשמונה ממדינות ארה"ב, והוא עובר רמות שונות של דה-קרימנילזציה (אי הפללה) או לגליזציה (הסדרה) ברבות ממדינות העולם. המחקר בחומרים פסיכדליים חווה פריחה ומספר גדל של מחקרים מראה שניתן להשתמש בהם באופן בטוח ושלחומרים הללו יש פוטנציאל עצום עבור הרפואה והחברה.

התפקיד שהקנאביס משחק כיום בתנועת השחרור הגלובלית הזו הוא תפקיד מרכזי ומתעורר, והמקום שלו בשינוי השיח הציבורי הוא מהפכני ודינאמי כפי שהיה זה של התנועה הפמיניסטית או התנועה לזכויות האזרח בראשית דרכן. הדעה שהמשטרה לא צריכה לעסוק בצרכני קנאביס ושקנאביס צריך להיות חוקי עברה מהשוליים למרכז. ההכרה שהמלחמה בסמים היא פשע כנגד האנושות הולכת ומתפשטת, וברוני המלחמה בסמים עוברים ממתקפה למגננה.

אולי יש תקווה שבתוך כל המאבקים הגלובליים האדירים על עתיד הפרויקט האנושי שמתנהלים בימים אלו במגוון החזיתות של הקפיטליזם, הטכנולוגיה, הפיקוח והשליטה, דווקא זה של שינוי התודעה יזכה להצלחה. אם הדבר הזה יצליח, אם קנאביס, ולאחריו הפסיכדלים המאז'ורים יהפכו לחוקיים, הרי שזה עשוי להיות תמרון הפתע שיחלץ כוכב גוסס מלפיתת הנלסון של תרבות צרכנית-סרטנית שיצאה מכלל שליטה.

טרנס מקנה אמר שהסיבה שהפסיכדלים כל כך חשובים היא כי אין בנמצא אף כלי אחר שיכול לייצר את האיכות הטרנספורמטיבית שהם מחוללים בזמן קצר מספיק, הדרושה כדי לבצע את השינוי הנדרש בציביליזציה שלנו. אולי קנאביס והפסיכדלים הם קלף הג'וקר שהאנושות תשלוף ברגע האחרון כדי להוציא את עצמה מהפינה שאליה הכניסה את עצמה. תוך כדי שהפתיחות לנושא מתגברת גם מתחזק העניין הציבורי במשני תודעה פסיכדלים, מפטריות ולסד ועד איוואסקה וסן פדרו. במובנים רבים בני הדור הצעיר מוכנים לקלוט את הכלים הללו טוב יותר מכל דור אחר בהיסטוריה האנושית, ובמובנים רבים הם זקוקים להם באופן נואש יותר מאי פעם. כולנו זקוקים כרגע להנחיה הקדושה שלהם, כדי להתגבר על האתגרים העצומים העומדים בפנינו. וכששערי התודעה יפתחו, יפתחו גם השערים לכל התודעות, לזו האקולוגית, לזו הקהילתית, ולזו של החוויה האנושית הטבעית במופעיה השונים.

הכותב, ד"ר עידו הרטוגזון, הוא היסטוריון וסוציולוג של טכנולוגיה וחומרים משני תודעה, בעל הבלוג המומלץ 'טכנומיסטיקה'

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%a2/

ליקוויד: החומר המסתורי שמעורר מתיחות בשוק הפסיכדליה הישראלי

ליקוויד: החומר המסתורי שמעורר מתיחות בשוק הפסיכדליה הישראלי

ליקוויד: החומר המסתורי שמעורר מתיחות בשוק הפסיכדליה הישראלי

קבוצה המכנה עצמה “משפחת ליקוויד” מפיצה בשבועות האחרונים בישראל LSD אותו הם מכנים “ה-LSD האמיתי”, זאת בניגוד לחומר הנפוץ בשימוש בעשור האחרון ולדבריהם כלל אינו דומה לזה שעורר את מהפכת ילדי הפרחים בשנות ה-60 העליזות. הם מחלקים אותו בחינם לכל המעוניין – מה שהביא השבוע למתיחות ואף לאיומים.

טענות על כך שחומרים הנמכרים בשוק הפסיכדליה הישראלי ב-10 עד 15 השנים האחרונות כ-LSD הם אינם LSD אמיתי – בין השאר כאן בכתבת דעה במגזין – מעוררות דיונים, ויכוחים קשים – וכעת אפילו איומים בקרב גורמים בענף.

פעילים שונים בקהילת האסיד מתעקשים שה-LSD בצורתו המקורית נעלם מהשוק. לדבריהם החומר הנמכר כיום כ-LSD הוא במקרה הטוב כזה שלא הופק באופן בו עשו זאת בשנות ה-60 וה-70 אלברט הופמן הממציא, טים סקאלי וניק סאנד המפיצים הגדולים ושאר החברים ב’אחוות האהבה הנצחית’ – ובמקרה הרע חומר סינטטי שכלל אינו קרוב לחומצה הליסרגית.

ליקוויד LSD אסיד

“ליקוויד” – ה-LSD האמיתי?

על פי תיאוריה זו, ה-LSD המקורי הופק מחומר בשם ארגוטמין, הנמצא בתוך פטריית ארגוט – פטריה האסורה בהחזקה ושימוש ונמצאת באופן בלעדי בבעלות של חברות תרופות. ה-LSD המודרני, זה שנלקח היום באופן גורף במסיבות למשל, מופק בתצורה שונה בתכלית.

זו לדברי אותם גורמים היא אחת הסיבות לכך שבשנות ה-60 העליזות עורר השימוש ב-LSD פרץ של רוחניות, אהבה, אחווה וחופש ששטפו את ארה”ב ויצרו מהפכה תודעתית של ממש, בעוד שהחומר המודרני שנמכר ב-15 השנים האחרונות גורם להזיות קצרות, עודף מרץ ובלבול כללי, איך אינו בעל אותן השפעות ייחודיות.

טענות אלו לא נתקבלו בתחילה באהדה, בעיקר מאחר ולא ניתן היה לגבותן במחקרים או עובדות מדעיות מוצקות. אך בשבועות האחרונים, בעקבות הגעתו לכאורה של מה שמכונה “החומר האמיתי” לשוק הישראלי, נשמעות עדויות של כאלו שלא האמינו לסיפורים קודם וכעת טוענים חד-משמעית כי מדובר במשהו אחר לחלוטין.

אותו “חומר אמיתי” לכאורה, שעובר בימים אלו רק מיד ליד רק בקרב המקורבים לצלחת, מכונה “ליקוויד” (Liquid) – ואם אתם חברים בפורום הפסיכדליה של קנאביס או בקבוצת הטלגרם ‘עולם הפסיכדליה’, בוודאי נתקלתם בדיונים ארוכים לצד עדויות נרגשות ו’טריפ ריפורטס‘ על השוני הברור, לצד מריבות טקסטואליות בלתי נגמרות על כך שאין שום הבדל.

מי שכנראה נפגע יותר מכולם מהשמועה על כך שבמשך כ-15 שנה צורכים בני ובנות ישראל LSD שהוא איננו “הדבר האמיתי”, הם כמובן אלו המרוויחים כסף ממכירתו – אלו שמפיצים LSD בישראל ובטוחים שהמוצר שבידיהם איכותי לא פחות מזה שנצרך בשנים עברו ושכעת יש המערערים את אמינותם.

זו ייתכן גם הסיבה לכך שבימים האחרונים הגיעו לאחד ממפיצי הטענה, גולש המכונה בשם “שולגין”, איומים מרומזים על כך שעליו להפסיק לטעון טענה זו. “שולגין”, שבעצמו אינו מפיץ את החומרים עצמם אלא רק את הטענה כי מה שנמכר בשוק הוא איננו הדבר האמיתי, קיבל אזהרות ברורות להפסיק לדחוף את האג’נדה הזו לפורומים השונים.

“אם אתה דואג לעצמך, כדאי שתפסיק עם מה שאתה עושה,” זו אחת האזהרות שנשלחו אל “שולגין” השבוע מפרופיל אנונימי, תוך איום די מפורש על “נזק” שייגרם.

איומים על שולגין בגלל LSD

איומים על “שולגין” בגלל סיפור ה’ליקוויד’

“השבוע לפני 5 שנים קיבלתי את ההחלטה להילחם בכל השקרים שמוכרים לנו. באותה תקופה אף אחד לא האמין לי, מלבד כמה חברים ואנשים שזכו לצרוך את החומר המקורי, כל העולם היה נגדי,” אומר “שולגין”. “היום יותר ויותר אנשים מבינים על מה אני מדבר. אלו שניסו את ה’ליקוויד’ כבר יודעים זאת בודאות.”

“אני לא מתכוון לוותר או להפסיק,” הוא קובע. “המטרה חשובה ביותר וככל שאנשים מתנסים בדבר האמיתי הם מבינים שעד עכשיו עבדו עליהם.”

איומים אלו כנראה לא מטרידים את אלו שהצטרפו ל”שולגין” אל מסע ההסברה שלו. הם, לצד אלו שמפיצים את ה-LSD החדש ומכנים עצמם “משפחת ליקוויד“, מתעקשים שימשיכו לנסות ולהפיץ את מה שהם מאמינים שהוא ממעוררי התודעה החשובים בהיסטוריה אשר הוחבא והוסתר על ידי הרשויות במהלך השנים.

“אני מתכוון לחלק את כל מה שהבאתי רק כדי שאנשים יבינו שמחרטטים אותם כבר שנים,” נמסר לנו מטעמו של מי שמחזיק לכאורה היום ב-2 גרם מהחומר, שהם 20 אלף מנות. עוד נמסר כי הוא אינו מוכר את החומר אלא רק מחלק אותו בחינם – למען המטרה.

https://static.apester.com/js/sdk/v2.0/apester-javascript-sdk.min.js

תמכו בפעילות | הפורום | הזנים | המדריכים | המילון

http://ad.420.co.il/?wpproadszoneid=40

נצפים עכשיו

אוהבים קנאביס? הרשמו:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/07/%d7%9c%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%91/

סנדק הפסיכדליה: סיפורו של אלכסנדר שולגין

סנדק הפסיכדליה: סיפורו של אלכסנדר שולגין

סנדק הפסיכדליה: סיפורו של אלכסנדר שולגין

3 שנים למותו של אלכסנדר שולגין, שהפך מיועץ רשמי של הממשל האמריקני לאחד מנביאי הפסיכדליה המפורסמים בעולם. הוא אחראי כנראה יותר מכולם להתפשטות השימוש והטיפול הרפואי בעזרת MDMA, החומר הפעיל באקסטזי, ונחשב לסב הרוחני של רבים בעולם ובישראל.

מאת: אורי מרנץ

אלכסנדר שולגין (Alexander Shulgin), סשה, נולד בברקלי, קליפורניה, לפני קרוב למאה שנה, בשנת 1925, ומת לפני 3 שנים כשהוא בן 88. מדובר היה בגאון.

בגיל 16 הוא קיבל מלגת לימודים מלאה באוניברסיטת הרווארד והחל ללמוד לתואר בכימיה אורגנית. אחרי שנתיים נטש את הלימודים והתנדב ללחום במסגרת הצי האמריקאי במלחמת העולם השנייה. הוא נפצע ועבר ניתוח, במהלכו טושטש. חוויה זו גרמה לו להתעניין בחומרים שמשפיעים על הקוגניציה.

כשהמלחמה נגמרה שולגין חזר להרווארד. ב-1954, בגיל 29, הוא כבר הוסמך כדוקטור לביוכימיה ובסוף שנות החמישים הוא כבר סיים עבודת פוסט דוקטורט בתחומי הפסיכיאטריה והפרמקולוגיה. בערך באותה תקופה הוא גם התחיל להתנסות במסקלין.

מסקלין הוא החומר הפעיל שנמצא בכמה צמחים מחוללי הזיות כמו פיוטה וקקטוס סן פדרו. שולגין היה המום מהאפקט העצום שהחומר עורר. הוא רצה להבין כיצד עובד המנגנון במסקלין שמשפיע כך על המוח. זו היתה הנקודה בה החליט להקדיש את חייו לחקר חומרים פסיכו-אקטיביים. בינתיים הוא היה צריך להתפרנס.

אלכסנדר שולגין בצעירותו

אלכסנדר שולגין בצעירותו

כבר בגיל צעיר נבנה לשולגין מוניטין של חוקר יוצא דופן, לכן לא התקשה למצוא משרה טובה. הוא החל לעבוד כחוקר בכיר בחברת הכימיקלים DOW. הוא פיתח עבור החברה חומר הדברה מהפכני שהכניס לה מכירות במיליונים. בתמורה DOW נתנו לשולגין חופש מחקרי מלא.

הוא התחיל לחקור חומרים פסיכו-אקטיביים ולפרסם את תוצאות מחקריו בעיתונים מדעיים מובילים. ההנהלה ב-DOW לא אהבה את זה. הפתרון היה לרפד את שולגין ב’חבילת פרישה’ נאה, וכך הוא יצא לדרך עצמאית.

תחילה חזר לאוניברסיטה, גם כמרצה, אבל גם כתלמיד מהמניין. הפעם הוא השלים תואר בנוירולוגיה. במעשה זה רכש שולגין מומחיות בדיסיפלינה מדעית שלישית. עכשיו הוא היה מוכן מתמיד. חמוש בהבנה עמוקה של כימיה, פרמקולוגיה ובפיזיונומיה של המוח, שולגין צבר את כל הידע הרלוונטי לחקר חומרים פסיכו-אקטיביים.

מסד הידע הייחודי ששולגין שלט בו הפך אותו לאחד מחלוציה של דיסיפלינה חדשה במחקר: פסיכו-פרמקולוגיה.

שולגין הקים מעבדה בחצר הבית, שלימים תתפרסם בשם “החווה”. בנוסף הוא התחיל לייעץ ל-DEA ‘הרשות הפדרלית לאכיפת סמים’. במסגרת העבודה עם הרשות הוא העביר הכשרות בכימיה לסוכנים וערך עבור הארגון אנליזות לחומרים.

מפני שהפך חוקר מוסמך של רשות הסמים הוא זכה בהיתר נדיר להחזיק ולסנתז במעבדה שלו כל חומר שהוא רוצה, ללא הגבלות ובלי שום קשר למעמדו החוקי.

ואכן – שולגין סינתז המון חומרים ב’חווה’. סינתז וחקר. בשלב די מוקדם הוא הגיע למסקנה שהיכולת לקבל חיווי רלוונטי מעכברי מעבדה מוגבלת מאוד בתחום אותו הוא חוקר. אז במקום זה הוא התחיל לנסות את החומרים על עצמו.

בהמשך הוא גיבש סביבו מעגל נסיינים. זה אולי יכול להיראות כמו משהו מופרע וחסר אחריות, אבל השיטה של שולגין לדירוג ובחינת חומרים פסיכו-אקטיביים הניבה מאגר מידע מדעי נכבד למדי.

אלכסנדר שולגין ואשתו בציור של אלכס גריי

אלכסנדר שולגין ואשתו בציור של אלכס גריי

חשוב להדגיש שהידע והניסיון כחוקר סייעו לו מאוד לשלול על הסף בדיקה מעשית של תרכובות שעלולות היו להתגלות כרעילות או מסוכנות. הרציונל בפרוטוקול של שולגין היה פרימיטיבי, אבל מאוד אפקטיבי: מתחילים במיקרו מינון שלא אמור להשפיע ומחכים יומיים. לוקחים מינון גבוה יותר ומחכים עוד יומיים כך חוזר חלילה. בסוף התהליך, אם אין סימני אזהרה, מגיעים למינון אופטימלי משוער.

את החומרים שמצא שאין להם השפעה או שההשפעה שלהם היתה שלילית, הוא סינן החוצה. את החומרים עם ההשפעה החיובית הוא המשיך לחקור, גם במעבדה וגם באמצעות ה’ניסויים החברתיים’ שערך עם קבוצת הנסיינים הנלהבת.

באופן הזה הוא בחן 230 חומרים שונים. למיטב הידיעה אף לא אחד מנסייניו של שולגין סבל מפגיעה רצינית כתוצאה מאותם ניסויים.

עד אמצע שנות השבעים רק מעטים מחוץ לקהילה המדעית הכירו את אלכסנדר שולגין ולמרבה האירוניה הוא כלל לא המציא את החומר שהביא לפרסומו הבינלאומי.

מולקולת ה-MDMA סונתזה לראשונה במעבדות חברת התרופות הגרמנית ‘מרק’ עוד בשנת 1912. הגרמנים לא מצאו שימוש רפואי לחומר, אבל כדי לחסום מתחרים אפשריים הם רשמו עליו פטנט ו-MDMA נשכח בתהום הנשייה.

עד אותו יום בו אחד הסטודנטים של שולגין נתקל בו בסקירה מדעית עתיקה. הסטודנט הסב את תשומת לבו של שולגין, שמצא דרך חדשה לסנתז את החומר.

השנה היתה 1976 ושולגין ידע שיש לו בינגו ביד.

אלכסנדר שולגין במעבדתו

אלכסנדר שולגין במעבדתו

ה-MDMA הוא חומר שמעורר אמפתיה, רוגע ואופוריה. למן ההתחלה שולגין ייעד אותו לצרכים תרפויטיים. אחד מחבריו הקרובים, פסיכולוג בשם ליאו זף התחיל להשתמש ב-MDMA בקרב מטופליו. התוצאות היו מצוינות. בתוך זמן קצר מאות פסיכולוגים החלו לערוך טיפולים ב-MDMA. תחילה בקליפורניה בחוף המערבי ואז בחוף המזרחי, בניו יורק.

אחת מאותם מטפלים שאימצו את החומר, היתה פסיכולוגית בשם אן גוטליב. היא נסעה לפגוש את שולגין ובסופו של דבר הם גם התחתנו. אלו היו הנישואין השניים שלו והרביעיים שלה. אן הפכה לשותפתו לחיים ולמחקר.

באשר ל-MDMA? הוא עד מהרה זלג מהקליניקות בשדרה החמישית אל המועדונים בדאון טאון. שם הוא מותג תחת שם הרחוב – ‘אקסטזי’.

שולגין הפך לגיבור תרבות.

למגינת לבו של שולגין, האקסטזי הפך לסם ידוע לשמצה. ב-1986 הוא הוצא אל מחוץ לחוק בארה”ב, מה שאגב לא הפריע ל-DEA להמשיך להיעזר בשירותיו הטובים של הגאון. בשנת 1988 הוא אף ניסח עבורם את החלק המדעי של פקודת הסמים החדשה.

הכל השתנה ב-1990. בשנה זו אלכסנדר ואן שולגין פרסמו את ספרם PIHKAL. השם הוא ראשי תיבות של המשפט: “פנתילמנים שהכרתי ואהבתי”. מדובר בספר שחלקו ביוגרפיה וחלקו תיאוריה מדעית.

הספר עורר מהומה. הקוד הבלתי כתוב בקרב המדענים הוא שמותר לחקור סמים – אבל אסור לספר לעולם איזה כיף אדיר זה לצרוך אותם. וזה בדיוק מה ששולגין עשה. בשביל אמריקה הפוסט רייגנית זה היה יותר מידי.

ה-DEA, ששולגין היה החוקר הבכיר שלו, פשט על ‘החווה’ והחרים חומרים ומידע. זכויות היתר שלו נשללו, הרשויות קנסו אותו ב-25 אלף דולר והוא נודה מהקהילה המדעית. החרם הזה נמשך כל חייו. בהמשך אלכסנדר ואן פרסמו ספר נוסף – TIKAL – “טריפטאמנים שהכרתי ואהבתי”.

שולגין הלך כאמור לעולמו בשנת 2014, בגיל 88. למעמדו באקדמיה הוא לא חזר, אבל מאות ‘ניאו שולגיניסטים’ אימצו את השיטות שלו ופועלים היום בכל העולם.

וזה סרט דוקומנטרי באורך מלא על פועלו של שולגין:

ראו גם:
המדריך המלא לצריכת MDMA
פסיכדליה יכולה להציל את חייכם

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/06/%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a7-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%9b%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%92/

דה סאנשיין מייקר: ראיון עם מומחה האל.אס.די העולמי

דה סאנשיין מייקר: ראיון עם מומחה האל.אס.די העולמי

דה סאנשיין מייקר: ראיון עם מומחה האל.אס.די העולמי

איך הפיקו את ה-LSD המקורי משנות ה-60, האם חלק ממקורותיו הוא מכון ויצמן בישראל, למה האסיד היום מגיע על נייר סופג ולא בטבליות, האם תקופת ילדי הפרחים היתה אשליה ועוד כמה שאלות מעניינות שעליהן רק טים סקאלי, האיש שהביא לעולם את אורנג' סאנשיין, מנוסחות ה-LSD המפורסמות בעולם, יודע לענות. בראיון בלעדי עם מגזין קנאביס הוא מדבר בגלוי על הדרך שעשה מתוך כוונה אמיתית לתקן את העולם בעזרת האל.אס.די יחד עם שותפו ניק סאנד ומורו אוסלי סטנלי, בניהול פרוייקט ה'ברייקינג באד של הפסיכדליה' בארה"ב של תקופת וודסטוק וההיפים.

לפני כשלושה חודשים הושק הסרט הדוקומנטרי המעולה 'יצרני הסאנשיין' (The Sunshine Makers), העוקב אחר סיפורם של שני יצרני ומפיצי ה-LSD הגדולים ביותר שידעה ארה"ב וחושף צילומי וידאו שטרם נראו כמותם של הפקת החומר הפסיכדלי שאפיין דור שלם בתקופת 'ילדי הפרחים', בשנות ה-60 וה-70 העליזות.

הסרט (לצפייה ישירה כאן) מלווה את טים סקאלי, הגאון שייצר את ה-LSD על פי נוסחות ייחודיות ובלעדיות, ואת שותפו ניק סאנד, שהיה אחראי על ההפצה. השניים ראו את עצמם כחלוצים של מה שקיוו שתהיה המהפכה התודעתית שתשנה את העולם. הם כמעט הצליחו, עד שהממשל האמריקני הכריז מלחמת חורמה על תעשיית האנדרגראונד השוקקת והפך אותם לעבריינים נמלטים.

הסרט מציג קטעי וידאו שמעולם לא שודרו קודם ובהם נראים ה'וולטר ווייטים' שחיו חיים בסגנון 'ברייקינג באד' ('שובר שורות'), לכל אורך תהליך הפקת האל.אס.די, לצד חברותם המקצועית עם אוסלי סטנלי 'המורה' שלימד אותם את אופן ההפקה ופתח איתם את המעבדה הראשונה, ועם מפיצי האסיד הגדולים בעולם, "אחוות האהבה הנצחית" (Brotherhood of Eternal Love), שחבריה ומייסדיה נחשפו גם הם בסרט דוקומנטרי חדש אחר שיצא בשנה שעברה ושמו 'אורנג' סאנשיין' (לצפייה ישירה כאן) ונקרא על שם אחד ממותגי ה-LSD המצליחים בעולם.

ביקשנו לערוך ראיון בלעדי עם סקאלי, בין השאר על מנת לנסות ולקבוע האם אכן – כפי שנכתב במאמר שפורסם כאן במגזין – ה-LSD האמיתי כבר כמעט ואיננו בנמצא, והאם נכון שגם מה שנמכר כיום בשוק השחור כאל.אס.די 'אמיתי' הוא למעשה רק חיקוי קרוב (או רחוק, תלוי את מי שואלים) של הדבר האמיתי.

המגזין:
1. המון צרכנים טוענים שהאל.אד.סי שהם צרכו לפני 20 ו-30 שנים היה חומר אחר מזה הנמצא בשימוש כיום, גם זה הנחשב באמת ל-LSD ולא החיקויים הסינטטיים הזולים שלו. מדובר בצרכנים ותיקים שצרכו את החומר במשך כמה שנים בשנות התשעים ונחושים שהחומר שנמכר היום לא דומה לחוויה המקורית. הדעות חלוקות לגבי האם החומר שהסתובב בשנות השישים והתשעים הוא אותו חומר שמסתובב היום. האם קיימת אפשרות שהם באמת צרכו חומר אחר ומה שנמכר היום זה לא LSD? מה אתה מציע לעשות כדי ליישב את המחלוקת הזו?

סקאלי:
כדאי שאתחיל בלהסביר שמפני שקיבלתי כבר חמש הרשעות בגין עבירות שביצעתי, כולן ממשפט אחד, בחרתי להתרחק מפעילות בלתי חוקית מזה שנים רבות מכיוון שהעונש על העבירה הכי קטנה מצדי עלול להיות חמור יותר מאשר אחרים היו מקבלים. כתוצאה מכך אין לי שום מידע על ה-LSD שמסתובב היום. כל הדברים שנאמרים כאן על ידי מבוססים על מה שקראתי ועל ידע אישי מההיסטוריה.

אחד ההסברים לשאלה הזו הוא הכח שעומד מאחורי Set and Settings של חוויה פסיכדלית. רוב הקוראים שלכם וודאי מודעים לכך שהסביבה בה בחרת לצרוך חומר פסיכדלי והמצב המנטלי בו אתה נמצא, משפיעים בצורה ניכרת על החוויה. אני מאמין שלתרבות שמקיפה אותנו יש השפעה עצומה על החוויה שאנחנו חווים. הדעה הרווחת היא שהפסיכדליה השתנתה בצורה קיצונית (לרעה) מאז 1965 כשצרכתי לראשונה LSD. מעל לכל ההסברים קיימת שאלת "אפקט הפלסיבו". אני מאמין שלא רק המצב המנטלי של עצמך, אלא גם המצב המנטלי של הסובבים אותך, ישפיע על החוויה שלך. ברפואה המודרנית בדיקה עיוורת כפולה היא סטנדרט הזהב מפני שלאמונתם של הבוחנים יש השפעה מאוד חזקה על החוויה של הנבדקים כתגובה לחומרים תחת בדיקה.

טים סקאלי בצעירותו

טים סקאלי בצעירותו, במעבדת ה-LSD

בספטמבר 1966 החלטנו להריץ ניסוי פשוט במעבדת ריצ'מונד בה עבדתי כמתלמד של Bear (אוסלי סטנלי). לקחנו חמישה או עשרה גרם של קריסטל LSD טהור וחילקנו אותו לחמש ערימות שוות. כל ערימה נמהלה קודם באופן שווה על ידי פיזור החומר על כמות מדודה של סידן פוספט תלת בסיסי כדי ליצור 10% מסך משקל הגלולה, ואז ערבוב באופן יסודי עם מספיק לקטוז כדי להשלים ל-90% של סך משקל הגלולה. הוספנו כמות קטנה של צבע מאכל וגומי ערבי (שרף המופרש מעץ שיטה הצומח באפריקה). הגומי הערבי שימש כחומר הדבקה לליכוד הגלולות.

כל ערימה נצבעה בצבע מאכל שונה, אך מלבד כך כל הערימות היו זהות לחלוטין. הכנו גלולות מחמש הערימות הצבועות כל אחת בצבע אחר. הגלולות הופצו בין אנשי הסצינה בסן פרנסיסקו. באופן מעניין גילינו שאנשים מהסצינה סיפרו שהצבעים השונים של גלולות ה-LSD ככל הנראה הם עירבוב עם חומרים נוספים. אנשים טענו שהגלולות האדומות, למשל, יותר מרגיעות וגורמות לעייפות. אחרים טענו שצבע אחר היה יותר ספידי ומעורר ושיערו שהגלולה עורבבה עם ספידים. וכו'. בפועל כל הגלולות הכילו מינון זהה של LSD טהור בלי תוספת של אף חומר פעיל אחר.

הפואנטה בכל הסיפור הפרוע הזה היא שלציפיות ולאמונות של אנשים יש השפעה מאוד חזקה על החוויה שהם מדווחים עליה. אני מאמין שיהיה קשה מאוד לבצע ניסוי בשביל לאבחן את ההבדל בין LSD טהור לבין LSD שמזוהם בחומרים אחרים.

אני אוסיף שהדב (אוסלי), מליסה, דון דאגלס ואני האמנו שחשוב בצורה בלתי מתפשרת להגיע ל-LSD הכי טהור שאפשר. הוספנו לעצמנו עוד המון עבודה רק כדי להגיע לרמת הטוהר הגבוהה ביותר. אבל אין לי עדות מדעית כדי להוכיח שיש הבדל בחוויה של אנשים שצורכים LSD טהור למול אלה שצורכים LSD מזוהם. בנוסף אני חושב שכל ערוצי ההפצה ש-LSD עובר דרכם משפיעים על החוויה שאנשים חווים, מפני שזה עוזר לענות על הציפיות שלהם. אני כן יודע בוודאות שבכל ההיסטוריה של ייצור LSD מחתרתי היו כמה יצרנים שדאגו להקפיד לייצר LSD מאוד טהור, הקפידו להיפטר מכל המזהמים, לרבות iso-LSD . אבל היו גם יצרנים שלא האמינו שיש חשיבות לרמת הטוהר של LSD, חלקם לא הקדישו כל מאמץ לתהליך הטיהור ואחרים הקדישו אך ורק מאמץ קטן. כך שהתוצאה תהיה בהחלט בהתאם לכבוד שהיצרן רוכש ל-LSD.

המגזין:
2. מדוע השימוש הנפוץ ביותר ב-LSD היום הוא בריבועי נייר סופג ("קרטונים") ולא בגלולות? והאם זו יכולה להיות אחת הסיבות בגללן איכות החומר פגומה?

סקאלי:
למיטב הבנתי רוב ה-LSD, לפחות בארה"ב, מופץ היום באמצעות נייר סופג (קרטון). זה קרה מכמה סיבות. אחת היא החוק שהשתנה, שקובע כי המשקל של החומרים הלא פעילים יתווסף למשקל של החומרים הפעילים וישפיע על חומרת העבירה. זה גרם לרוב יצרני ה-LSD לבחור את השיטה ששוקלת הכי פחות כדי להפיץ את החומר.

סיבה נוספת היא הקושי בלהשיג מכונות שדוחסות גלולות. הרבה יותר קשה לייצור המחתרתי להשיג מכונה מפני שהפיקוח של רשויות האכיפה על יצרני המכונות קפדני, כך שגם לכימאי שאינו מודאג מהמשקל הכולל תהיה בעיה להשיג את הציוד הנדרש. לגלולות שעשויות היטב יש את היתרון לשלוט על המינון בצורה מדוייקת ואם ה-LSD מופץ דרך משהו כמו סידן פוספט תלת בסיסי, שמתחבר היטב ל-LSD, הוא יתפזר בצורה אחידה בכל הגלולה. זה מגן על רוב ה-LSD מפני אור אולטרה סגול (UV), שריטות וכו'. להבדיל מנייר סופג שבו ברוב המקרים ה-LSD מתרכז בנקודה הראשונה בנייר שבה הוא נוגע. כאשר קיימת נוכחות של לחות, הופך האור האולטרה-סגול את ה-25-LSD ל Lumi-LSD. זהו חומר לא רצוי שאינו פסיכדלי ויש לו השפעה שלילית על החוויה הפסיכדלית. נייר סופג עלול להוות בעיה גם במינון לא אחיד וגם בהפיכת החומר ל Lumi LSD.

המגזין:
3 האם יש הבדלים בין "אורנג' סאנשיין" הנחשב לאחד מסוגי האל.אס.די המוצלחים בעולם לעומת LSD-25 או לאחרים? מה ההבדלים בעצם?

סקאלי:
התשובה לשאלה הזו מורכבת מכיוון ש"אחוות האהבה הנצחית" (הקבוצה שהיתה אחראית על ההפצה) הפיצה LSD בשם אורנג' סאנשיין במשך מספר שנים. רק האורנג' סאנשיין הראשון הגיע ממעבדת וינדזור שניק סאנד ואני תפעלנו בסוף 1968 ותחילת 1969. ה-LSD האחרון שנארז כאורנג' סאנשיין הגיע ממעבדות אירופאיות שתופעלו על ידי רון סטארק. למיטב הבנתי אחוז הטוהר של ה-LSD הזה השתנה המון. הדוגמית הראשונה שראיתי של החומר הזה היתה ללא ספק מזוהמת, אך מייק רנדאל טוען שהוא ראה עמודות כרומטוגרפיה במעבדה הבלגית, כאשר עשרה קילוגרם לפחות הוכנו והם היו פחות מזוהמים. רון סטארק לא היה כימאי, אדם בשם טורד סוונסון היה הכימאי שלו. אחרי שרון סטארק הפסיק לתפעל מעבדות LSD, טורד סוונסון חזר לארה"ב והמשיך לייצר LSD שם. אני לא יודע אם מה שהוא ייצר נמכר כאורנג' סאנשיין ואני לא יודע כמה טהור החומר היה.

האורנג' סאנשיין הראשון נארז בגלולות של 300 מיקרוגרם. למיטב הבנתי האורנג' סאנשיין האחרון נארז במנות של 100 מיקרוגרם. המינון והטוהר של "מותגים" אחרים ככל הנראה השתנו ללא הרף. ה-LSD שאוסלי סטנלי ייצר היה תמיד 270 – 300 מיקרוגרם. ותמיד היה טהור מאוד. אין לי מידע מפורט על מותגי LSD מהתקופה הנוכחית.

אחוות האהבה הנצחית

אחוות האהבה הנצחית: מפיצי ה-LSD הגדולים בעולם

המגזין:
4. מה היה הקשר שלך עם ממציא ה-LSD ד"ר אלברט הופמן, אם היה כזה בכלל?

סקאלי:
אוסלי ואני פגשנו את אלברט הופמן פעם אחת בועידה בסנטה רוזה קליפורניה באוקטובר 1988, שנים רבות אחרי שכבר הפסקנו לייצר LSD.

המגזין:
5. מה ההבדל בין ה-LSD שהופמן ייצר לבין ה-LSD שאתה ייצרת?

סקאלי:
לא חושב שהיה הבדל.

המגזין:
6. מהיכן קיבלת את ההשראה ואת המתכון הסודי לייצור LSD?

סקאלי:
השיטה שאוסלי סטנלי השתמש בה כדי לייצר LSD, שאותה הוא לימד אותי ולאחר מכן לימדתי את ניק סאנד, היתה במקורה השיטה של גארברכט (William L. Garbrecht). היא נחשבת לשיטה מיושנת ואני מאמין שקיימות שיטות סינתוז טובות יותר היום. השיטה של גארברכט מפורסמת גם ברשם הפטנטים האמריקני [משנת 1958] וגם במאמר ב-Journal of Organic Chemistry. גארברכט עבד באותה תקופה בשביל חברת התרופות 'איליי לילי' (Eli Lilly) כשהוא פרסם את המחקר שלו. מה שלא ידענו זה שבאותו זמן חברת Eli Lilly עבדה לסירוגין בשביל הצבא כדי לפתח שיטות לייצור מסחרי של LSD. בשיאה של המלחמה הקרה ב-1950 הרשויות האמריקאיות האמינו שהן במירוץ חימוש מול מדינות מסך הברזל שידעו להעריך סמים פסיכדליים.

בנוסף ללימוד השיטה של גארברכט, אוסלי סטנלי קרא כל מה שהוא יכל למצוא בנושא אלקלואידים של ארגוט וכתוצאה מכך הוא ידע המון על אמצעי הזהירות שצריך לנקוט כדי לייצר LSD בתשואה גבוהה. רוב אמצעי הזהירות היו טכניקות מעבדה ולא שיטות סינתוז מסויימות שהוא השתמש בהן, אבל אני לא חושב שזה הולם לפרסם ספר בישול מפורט.

המגזין:
7. ממה מורכב LSD?

סקאלי:
LSD הוא סם חצי סינטטי שכמעט תמיד מופק בצורה טבעית מאלקלואידים של ארגוט. ניתן להפיק חומצה ליסרגית בצורה טבעית מאלקלואידים של ארגוט על ידי הִידְרוֹלִיזָה (פירוק יוני של מלחים במים) ולאחר מכן להרכיב חזרה לחומצה ליסרגית דיאתילאמידית שהיא בעצם היסוד של LSD. היסוד הזמין בצורה טבעית אינו יציב ולכן מאוחסן ומופץ בצורת מלח (Tartrate Salt).

המגזין:
8. אם קיים הבדל בין ה-LSD המקורי לבין ה-LSD שמופץ היום, מה יכול לגרום להבדל? (בהנחה שההפקה והריאגנטים לא השתנו במהלך השנים).

סקאלי:
ההבדל הראשון והפשוט ביותר, לפי מיטב הבנתי, הוא שהמנה הממוצעת של החומר הפעיל היום נמוכה יותר. אין לי מידע בנוגע לאיכות או לרמת הטוהר של LSD שמופץ כיום באופן מחתרתי.

המגזין:
9. מהם הריאגנטים (חומרים התחלתיים) הטובים ביותר לייצור LSD? האם קיים הבדל משמועתי ביניהם, למשל ארגוט, חומצה ליסרגית וכו'…?

סקאלי:
אם אתה מתחיל את התהליך מארגוט, אתה מוכרח למצות את האלקלואידים של הארגוט. אתה חייב שתהיה לך כמות עצומה של ארגוט על מנת לקבל כמות מאוד קטנה של אלקלואידים של ארגוט. זוהי עבודה רבה, מסובכת ומעורבת בכך כמות גדולה מאוד של ממסים. אם אתה מתחיל את התהליך מאלקלואידים של ארגוט אתה חייב לבצע הידרוליזה לכדי חומצה ליסרגית ואז לטהר אותה. יש כמה טריקים לקבלת מוצר בתשואה גבוהה תוך כדי התהליך וזה לא פשוט אם אתה רוצה לעשות את זה מבלי לבזבז בדרך חומר התחלתי. אם אתה מתחיל את התהליך מחומצה ליסרגית הצלחת לדלג על שני השלבים הראשונים ולחסוך המון עבודה.

המגזין:
10. אם הריאגנטים אינם קריטיים לתהליך הייצור (לפי מה שאנשים מסויימים טוענים), מדוע היה חשוב לכם להתחיל את התהליך דווקא מחומצה ליסרגית? למה להתסכן בהברחת חומרים מאנגליה, בזמן שזרעי מורנינג גלורי היו זמינים בכל רגע נתון ומהם גם כן נוהגים להכין LSD?

סקאלי:
אוסלי סטנלי לימד אותי להשתמש באיכות הגבוהה ביותר (ריאגנט בדרגה אנליטית) של ממסים וכימיקלים אחרים, במרדף אחר איכות גבוהה ורמת טוהר מושלמת. מה שבטוח, זה עזר לטהר את המטרות שלנו. התחלתי לעבוד עם חומצה ליסרגית מכיוון שזה קל יותר באופן משמעותי, אם אתה יכול להשיג את זה כמובן. ככל שאתה הולך אחורה בשרשרת החומרים, כך העבודה הופכת לקשה ומסובכת יותר.

המגזין:
11. האם כל אחד יכול לייצר LSD, או האם נחוצים כישורים מיוחדים ומאגרי מידע?

סקאלי:
מאוד קל להגיע למצב שאלקלואידים של ארגוט מתפרקים ונרקבים ומאוד קשה לטהר LSD. הייתי אומר שלטהר אותו בתשואה גבוהה זה כמעט אותה כמות של עבודה כמו כל תהליך הייצור עצמו. זה נכון לגבי השיטות שאני מכיר.
למשל, אנחנו נהגנו להכין מראש עמודות כרומטוגרפיה לטובת הטיהור. הכנת עמודות כרומטוגרפיה זו אמנות ויש מספר טריקים כדי לעשות את זה נכון. מכיוון שאלקלואידים של ארגוט (לרבות חומצה ליסרגית ו-LSD) מתפרקים בקלות במגע עם חום ובגלל שנחוץ להחליף ממסים מספר פעמים במהלך הייצור והטיהור,

השתמשנו במאיידי פלאש באטימת ואקום כדי להפריד ממיס אחד לפני שעוברים לאחד אחר. זה הצריך ציוד שתוכנן במיוחד למטרה זו והבנה מעמיקה בטכניקות ואקום. בנוסף, חשוב לנקוט בזהירות בכל הנוגע לרמת חומציות, אור וטמפרטורה אם אתה רוצה לקבל מוצר בתשואה גבוהה ורמת טוהר גבוהה. השיטות שעבדנו לפיהן הצריכו גם הקפדה על בידוד והרחקה מוחלטת מלחות. היו שלבים שבהם הרחקנו חמצן על ידי שימוש בגז חנקן יבש.

במילים אחרות אכן יש סט של כישורים מיוחדים אם אתה רוצה לעשות עבודה טובה. מצד שני, מספר אנשים חסרי כישורים הצליחו לייצר LSD מאוד מזוהם בתשואה נמוכה.

יש גם את הכישרון של להישאר מחוץ לכלא. אני ללא ספק לא הייתי מוצלח כל כך בזה כמו מספר לא מבוטל של אנשים שנכשלו בדיוק באותו מקום. מאוד קל להיתפס. כל החומרים הגולמיים מפוקחים כמעט בכל מדינה בעולם ובחומרים גולמיים אני מתכוון לא רק לאלקלואידים של ארגוט וחומצה ליסרגית, אלא גם לממסים ולשאר הכימיקלים שעושים בהם שימוש בתהליך הייצור. כמות גדולה של אנשים נתפסת אחרי שהעירו את תשומת ליבן של הרשויות כתוצאה מרכישת ציוד ו\או כימיקלים.

ניק סאנד טים סקאלי

טים סקאלי (משמאל) עם שותפו ניק סאנד

המגזין:
12. האם טכניקות סודיות וטריקים משפיעים על המוצר הסופי ועל האיכות שלו?

סקאלי:
אוסלי סטנלי היה מאמין גדול באלכימיה קלאסית ונהג לשים את ידיו מסביב לבקבוק ברגע צימוד הריאקציות כדי להעביר את הוייב שלו לאסיד שייצרנו באותו זמן. זו היתה הטכניקה הסודית שלו. מעבר לכך הטכניקות שמעורבות בתהליך ידועות לאנשים שמיומנים בהתעסקות עם אלקלואידים של ארגוט. כימאים רבים שאין להם את הידע הזה נוטים לעשות עבודה מאוד מגושמת.

המגזין:
13. מהו ה-Set and Settings המומלץ לדעתך בכדי לעבור טריפ LSD משמעותי ביותר?

סקאלי:
אני לא הסמכות הגבוהה ביותר בנושא הספציפי הזה ואני בטוח שתמצאו המון אנשים שחושבים אחרת ממני. אני מאמין שכשזה מגיע לפסיכדלים, הכי נכון להגיע בגישה רצינית ולא לקחת את הנושא בקלות דעת. אני חושב שמקום שקט ובטוח הרבה יותר טוב מאשר מסיבה רועשת. אני מאמין שהכי טוב להיות במצב נפשי מאוזן ורגוע. בכל מקרה זה לא רעיון טוב לעשות את זה מיד אחרי ריב עם החברה שלך או איזו מלודרמה בעבודה.

עדיף גם לא לצרוך פסיכדליים בזמן מחלה. כדאי לחכות עד אחרי שמחלימים. כדאי גם לא להיות בלחץ של זמן, אל תמהרו. נסו לעשות את זה בזמן ומקום שלא יפריעו לכם או תקבלו שיחת טלפון מפתיעה או אורחים לא רצויים. אם יש מקום בטוח ושקט שבו אפשר לקחת את זה בטבע. עולם הטבע זו סביבה טובה לטריפ. אם אפשר שיהיה איתך מישהו רגוע שאתה סומך עליו, שמודע למצב שלך אך לא לקח שום חומר, מישהו שיכול להרגיע אותך אם משהו לא מסתדר ויכול לדאוג לכך שתשאר רגוע לאורך כל הטריפ, זה יכול להיות דבר טוב מאוד. מומלץ לקרוא חלק מהדברים שנכתבו על ידי אנשים שצורכים פסיכדליים כמו "דלתות התודעה" (Doors of Perception) של אלדוס האקסלי ו"גן עדן וגיהנום" (Heaven and Hell). מצאתי גם את "טאו טה ג'ינג" (Tao Te Ching) כהכנה טובה.

המגזין:
14. איך אתה ממליץ להתחיל טריפ – יש לך גישה נכונה לדעתך? ומהי המנה המומלצת למתחילים?

סקאלי:
אני חושב שניסיתי להתייחס לחלק הזה בשאלה הקודמת. אם הכוונות שלך הן "לראות את האור", לחוות אחדות או מוות אגו, אז מדובר על בין 150 ל-300 מיקרוגרם. המצב האידיאלי הוא שיהיה לך מדריך מנוסה בזמן הטריפ.

המגזין:
15. אתה בטח מכיר את השמועות שמספרות שהאורנג' סאנשיין היה בעצם ALD-52. אתה מעוניין להתייחס לזה?

סקאלי:
הטענה שייצרנו ALD-52 במקום LSD-25 היתה אסטרטגיית הגנה לא מחושבת ולא מוצלחת שהשתמשנו בה במשפט שלנו. ייצרנו רק LSD-25 טהור.

המגזין:
16. צרכנים ותיקים טוענים שגם במקרים בהם המעבדה אישרה שחומר מסויים הוא LSD – הוא מרגיש להם שונה בהשוואה ל-LSD שהם צרכו לפני 20 שנים. האם חומר שנבדק היום במעבדה מקצועית ונמצא בו LSD, יכול להיות שונה מה-LSD שאתה ייצרת לפני שנים? ואם כן, איך ולמה?

סקאלי:
דבר ראשון, ככל שאנחנו מתבגרים זה נפוץ שאנשים מביטים אחורה וחושבים שכמעט הכל היה טוב יותר בצעירותם. אבל ישנם גם הבדלים בפועל שעשויים להיות קיימים. ייתכן ורמת הטוהר שונה. יש את ההבדל בין אנליזה איכותית לבין אנליזה כמותית. וגם כשזה מגיע לאנליזה כמותית שמזהה את הסם, עשויות להיות בדיקות שטחיות שלא מחפשות נוכחות של iso-LSD ויש לבצע עוד בדיקות יסודיות באופן מיוחד שקובעות באיזה סוג של LSD מדובר.

המגזין:
17. מהן הסכנות הכרוכות בנסיון לייצר LSD באופן עצמאי?

סקאלי:
הסכנה הראשונה והברורה ביותר היא שאתה עלול למצוא את עצמך בכלא למשך המון זמן, או לפחות להיות מסובך במערכת המשפטית למשך שנים רבות. שנית, רבים מהכימיקלים שמעורבים בייצור LSD ובתהליך הטיהור מסוכנים וצריך לטפל בהם בידיים מיומנות ובזהירות רבה. תלוי בשיטה שמשתמשים בה ובכימיקלים שמעורבים, קיימת סכנה של שריפה ופיצוץ בנוסף לסיכון הרעלה באופן מיידי ו/או בטווח הרחוק. אוסלי סטנלי לימד אותי לחפש כל כימיקל שאני עובד איתו באינדקס 'מרק' (Merck Index) וללמוד בזהירות את התכונות שלו כולל דליקות, רעילות וכו'. שלישית, קיימת האפשרות שדרכיך יפגשו עם עבריינים אלימים בזמן החיפוש שלך אחר חומרים וציוד, או שעבריינים אלימים יצליחו להגיע למעבדה שלך.

המגזין:
18. איך אני יכול להיות בטוח שהחומר שאני צורך הוא LSD?

סקאלי:
הסיבה שאוסלי סטנלי התחיל לייצר LSD היתה בדיוק מפני שהוא רצה לדעת מה הוא לוקח. לקנות סמים ברחוב זה הימור. רוב הדילרים שמסתובבים ברחוב נמצאים אי שם בתחתית שרשרת ההפצה והם לא באמת יודעים מה הם מוכרים. ויש המון זיופים. אפשר לקנות ערכות בדיקה שעשויות לתת לך מושג כלשהו.

המגזין:
19. האם קיימת דרך לצרכן הסופי להבין מה הוא צורך מבלי לשלוח את הסמים לאנליזה במעבדה?

סקאלי:
אפשר לקנות ערכת שטח כמו Ehrlich Reagent באמזון, שיכולה לבדל קבוצות מסויימות של אלקלואידים מסמים אחרים. אם אתה רוצה להרחיק לכת, אפשרי לבצע כרומטוגרפיית שכבה דקה, אבל זה כבר מצריך כישורים מסויימים ודגימה שידועה כטובה.

המגזין:
20. איך השגת את המתכון המקורי? איך ידעת בוודאות שייצרת LSD?

סקאלי:
הלכתי לספריה של האוניברסיטה. אבל המתכונים שמפורסמים שם לא מפרטים שום דבר לגבי כל טכניקות המעבדה החשובות. למדתי את כל הטריקים האלה מאוסלי סטנלי מכך שהייתי המתלמד שלו. הוא גילה את הטריקים האלה אחרי שקרא בתאבון רב כל דבר שפורסם בנושא כימיה של אלקלואידים של ארגוט, במיוחד פרסומים משנת 1930 שנטו להיות פתוחים יותר בנוגע להסברים על טכניקות מעבדה. אם יש לך דגימה טובה ממקור ידוע אתה יכול להשוות אותה למוצר שלך באמצעות כרומטוגרפיית שכבה דקה. זה יכול להגיד לך האם קיבלת LSD והאם הוא טהור. אם אתה משתמש בעמודות כרומטוגרפיה שהוכנו מראש כדי לטהר את ה-LSD שאתה מייצר ואז הופך אותו לגביש, אתה תוכל להיות די בטוח שקיבלת את החומר הנכון מכיוון שהיית רואה את רצף הרצועות הנכון זז למטה בעמודת הכרומטוגרפיה והיית מקבל את הקריסטלים דמויי המחט האופייניים ש-LSD טהור מפיק. קריסטלים של LSD טהור מחזירים אור בהיר כחול-לבן כששוברים אותם בעדינות או מנערים אותם (Piezoluminescencent). כמובן שקיימים כימיקלים נוספים שעושים את זה.

המגזין:
21. אנחנו מניחים שאתה כבר לא צורך LSD, אבל ממה שידוע לך: האם עדיין אפשר להשיג את הדבר האמיתי?

סקאלי:
אני אהיה מאוד מופתע אם הדבר האמיתי לא זמין היום. קיימים עדיין המון אנשים שצורכים את זה.

טים סקאלי כיום

טים סקאלי כיום

המגזין:
22. במבט לאחור, מהי דעתך הנוכחית על ילדי הפרחים של שנות השישים? האם זה היה אמיתי, או רק אשליה שהועצמה עקב שימוש בפסיכדלים?

סקאלי:
יש לי קצת בעיה לענות על השאלה הזו מפני שאני לא חושב שהיא נשאלה נכון. אני אנסה לנחש למה התכוונת. אני מניח שאתה מתכוון לחזון שלום ואהבה ועולם טוב יותר שהמון אנשים האמינו שאפשר להשיג באמצעות פסיכדלים.
אני חושב שהתשובה חיובית לשתי השאלות. ללא ספק היו לי כמה אשליות. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שהוטעיתי לפעמים מעוצמת התחושה של האחדות, קרבת המחשבות, ההבנה וההסכמה שנוצרות כתוצאה מנטילת LSD עם מישהו. למדתי שאפשר לקבל את התחושה הזו מבלי בעצם להבין את האדם שאיתו "התמסטלת" ומבלי להיות בהסכמה על דברים חשובים.

באותו זמן שבו החלטתי שאני הולך לייצר המון LSD כדי לנסות להציל את העולם האמנתי ש-LSD נושא איתו מסר והודעה. במילים אחרות האמנתי שרוב האנשים יעברו חוויה דומה לשלי. עברו כמה שנים עד שהבנתי ש-LSD הוא יותר מגבר (Amplifier) מאשר נושא מסר. אבל לאורך 1966 ו-1967 המון אנשים שצרכו LSD חוו מה שנקרא אור לבן, אחדות, או מוות אגו בצורה חיובית. עברו כמה שנים עד שהבנתי שהיו אנשים שהגיעו לשיא מאוד גבוה מאז שהתחילו לתעד את ההיסטוריה, אם באופן ספונטני (מתנת אל), כתוצאה ממנהג דתי כלשהו, או לפעמים תוך קשר עם תנועה פוליטית. אני לא חושב שהשיאים שאנשים מגיעים אליהם באמצעות פסיכדלים טובים יותר או פחות מאשר מקורות אחרים.

היו המון אנשים שצרכו סמים פסיכדלים בשנות השישים שניהלו אורח חיים אלטרנטיבי והאמינו בדברים שונים. היו בהחלט המון קווים משותפים בין קבוצות ההיפים השונות אך היו גם המון דברים שונים. במפגשים גדולים, בפארק שער הזהב למשל, אלפים רבים של היפים נהגו להיפגש. מפגש השבטים בינואר 1967 היא דוגמה שבה אוסלי סטנלי חילק המון LSD בשם "ברק לבן" (White Lightning). אני זוכר שהוכיתי בתדהמה להווכח שיש כל כך הרבה "מאיתנו"; היו שם כל כך הרבה אלפי אנשים מחוייכים עם שיער ארוך ותלבושות חריגות. כמעט כולם היו עם אותו ברק בעיניים; היה מאוד קל לראות שכמעט כל מי שהיה שם חלק איתי את חווית האחדות.

אחת מהאשליות שהיו לי היתה לחשוב שלהפוך את ה-LSD לזמין ונגיש ישנה את ההתנהגות של אנשים לטווח הארוך. בסופו של דבר הבנתי שיתכן כי אנשים יחוו רגעי שיא מפסיכדליים ועדיין ימשיכו להיות אדיוטים ביום יום, בדיוק כמו כמה אנשים דתיים שמסוגלים להתנהג באכזריות קיצונית יום יום למרות האמונה שלהם באל אוהב. פיספסתי חלק מהמסר של האקסלי ונכשלתי להבין שדרושה מערכת תמיכה תרבותית עם ריטואלים שעוזרים למזג את התובנות מחוויות השיא בהתנהגות היום יומית. תרבות ההיפים של שנות השישים עשתה מאמץ מסויים לפתח תרבות חלופית ומערכת של חלופות ושל ריטואלים, אבל זה לא היה מאמץ קוהרנטי והוא לא היה מוצלח במיוחד. היו יותר מדי כוחות שהתנגדו לכך.

אחת הסיבות שבגללן הסצינה בהייט אשבורי הפכה לאפלה יותר ויותר בסוף שנות השישים, היתה צמיחת הסמים הרעים כמו אופיאטים, אמפטמינים וקוקאין. ככל שהממשל ניסה לדכא במהרה את התפוצה של סמים פסיכדליים, תעמולות נגד סמים הציגו את כל הסמים כרעים באותה מידה. אני מאמין שזאת היתה טעות טקטית קריטית מכיוון שהמון היפים הסיקו מכך שאם סמים פסיכדליים אינם מזיקים אולי סמים אחרים הם גם בסדר. כתוצאה מכך המון אנשים הסתבכו עמוקות עם סמים מאוד קשים.

גלולות LSD משנות ה-60

גלולות LSD משנות ה-60

הפתיחות שמגיעה עם אגו שגבולותיו רוככו, הפכה המון היפים לפגיעים בפני טורפים שנמשכו לסצינה עקב אספקה עשירה של טרף. במילים אחרות המון נוכלים שעטו על הסצינה. לא מעט אנשים שצרכו פסיכדלים בגיל צעיר אמרו לי שעכשיו הם מאמינים שזו טעות לנסות לאבד את האגו כשאתה כל כך צעיר בזמן שהאישיות שלך עדיין לא מעוצבת במלואה. פיזור LSD לארבע רוחות השמיים גרר איתו מספר תופעות לוואי מצערות, שאחת מהן היתה שילדים ונוער צרכו LSD שהיה שמור ככל הנראה למבוגרים.

אני לא חושב שהחזון הפסיכדלי לשלום ואהבה הוא פחות או יותר פנטזיה מאשר החזון הנוצרי לשלום ואהבה. אני מרגיש שאני נסחף מהשאלה שלכם אבל אולי זה זמן טוב לומר שהייתי שמח אם יותר אנשים היו צורכים LSD רק פעם אחת, מקבלים את המסר ואז מנתקים את הטלפון. בהתחלה לא הבנתי שיש מספר לא מבוטל של אנשים שאין להם את היכולת לשלוט בכמות הסמים שהם צורכים ואני מכיר מספר אנשים שהסתבכו בצרות עמוקות בגלל שהיתה להם גישה לכמות גדולה של סמים.

אך היו כמה היבטים בסצינת ההיפים שלא היו מטעים. אני מאמין שחלו שינויים משמעותיים אצל רוב האנשים שצרכו LSD. דבר ראשון אני חושב שרובנו פחות פוחדים מהמוות. לא יודע אם זה עניין של סיבה ותוצאה או בחירה עצמית, אבל אני חושב שהמון אנשים שצרכו LSD הם ליברליים יותר מאשר שמרניים. אני מאמין שלסצינה היתה גם השפעה על האמנות החזותית, המוזיקה, האופנה ועל האוכל (במיוחד מזון אורגני).

מספר שינויים חברתיים חיוביים שייתכן ו-LSD עזר להם לקרות:

  • הגברת המודעות והרגישות לאיכות הסביבה.
  • פחות שימוש בכח כפתרון לבעיות פוליטיות.
  • הגברת המודעות לפגמים שקיימים בתרבות הצריכה.
  • הגברת הסקפטיות לגבי תאגידים קפיטליסטים.
  • יותר תחושה שכולנו בתוך זה ביחד.
  • הגברת הסובלנות כלפי שינויים בגזע, מין, נטייה מינית, וכו'.

אבל אם LSD יכול לקבל קרדיט עבור השינויים החיוביים בחברה, אז LSD יכול גם לקבל חלק מהאשמה עבור השינויים השליליים שייתכן שנגרמו.

מספר שינויים חברתיים שליליים שייתכן ו-LSD עזר להם לקרות:

  • החלשת הקשר המשפחתי.
  • צמיחת הבורות, חשיבה קסומה וחשיבה אנטי מדעית.
  • הכמות הלא מבוטלת של אנשים שמרצים זמן בכלא בגין עבירות סמים.
  • שימוש נרחב בסמים קשים.
  • האמונה בתיאוריות קונספירציה והחלשת האמנה החברתית.
  • השינוי החברתי שנוצר מ-LSD הגביר את ההתפשטות של איידס ומחלות אחרות.

המגזין:
23. מה דעתך לגבי הציטוט הזה מפי האנטר תומפסון, והאם אתה מסכים איתו? "זה היה הפגם הגורלי בטריפ של טים לירי. הוא הסתובב באמריקה ומכר 'הרחבת תודעה' מבלי להתחשב במציאות העגומה שהמתינה בסיבוב לכל האנשים שתפסו אותו ברצינות… כל צרכני האסיד מעוררי החמלה שחשבו שהם יכולים לקנות שלום והבנה בשלושה דולר למנה. אבל ההפסד והכשלון שלהם הוא גם שלנו. מה שלירי לקח איתו זו האשליה של אורח חיים שלם שהוא עזר ליצור… דור של נכים לצמיתות, מחפשים שנחלו כשלון, שמעולם לא הבינו את המהות המיסטית של תרבות האסיד: ההנחה הנואשת שמישהו… או לפחות כח כלשהו – מוביל את האור בקצה המנהרה".

סקאלי:
בשביל מה שזה שווה, תמיד הערכתי יותר את ראם דאס (ריצ'רד אלפרט) מאשר את טים לירי. אני חושד שהאנטר תומפסון היה ציני באותה מידה כלפי אנשים שהרחיבו את התודעה באמצעות מדיטציה או מנהגים דתיים. המון אנשים שצרכו LSD בזמן כזה או אחר יצרו איתי קשר מפני שהם ידעו שנהגתי לייצר LSD. רוב האנשים האלה מאמינים עכשיו של-LSD היתה השפעה חיובית עצומה על החיים שלהם. מיעוט קטן מהאנשים האלה מרגיש שנגרם לו נזק כתוצאה מצריכת LSD. זה לגמרי נכון שישנם אנשים שמרגישים נכים לצמיתות או שנכשלו בחיפוש. אבל אני לא חושב שזה נכון שיש דור שלם מהאנשים האלה או שהמיעוט של חסרי המזל האלה מייצג את רוב האנשים שצרכו LSD. אף על פי כן, אני מרגיש רע לגבי הקשיים שהם נאלצו לחוות. מספר גדול יותר של אנשים נבהלו כתוצאה מהתנסות עם LSD והלכו לחדר מיון בבית חולים, במיוחד בשנים המוקדמות שבהן המינונים היו גבוהים, אבל אני מאמין שרובם לא סבלו מהשפעות ארוכות טווח.

טים סקאלי מתוך הסרט "The Sunshine Makers"

טים סקאלי מתוך הסרט "The Sunshine Makers"

המגזין:
24. האם אתה עדיין מאמין ש-LSD יכול לשנות את העולם?

סקאלי:
במהלך אמצע שנות השבעים הגעתי למסקנה שקרוב לוודאי שפיזור LSD לארבע רוחות השמיים לא יציל את העולם, וזה היה קשה לוותר על הפנטזיה הזו. אני עדיין מאמין שהוא יכול לשפר את העולם. אני חושב שפסיכדלים, המשולבים כהלכה בתרבות שלנו, עדיין מסוגלים לגרום לאפקט חיובי אפילו אם הם לא מגיעים לרמה של להציל את העולם. ואני מאמין שלפסיכדלים יש פוטנציאל מעולה ביישומים רפואיים.

המגזין:
25. האם אתה חושב ש-LSD אחראי למהפכה התרבותית שהתחוללה בשנות השישים (אופנה, אמנות, מוזיקה וכו')?

סקאלי:
אני מאמין ש-LSD היה משפיען משמעותי במהפכה התרבותית. היו קרוב לוודאי כוחות חברתיים נוספים שתרמו לכך.

המגזין:
26. האם LSD אחראי למהפכה המוזיקלית בשנות השישים?

סקאלי:
כמו שאמרתי למעלה, אני חושב שהיתה לו השפעה עצומה. אוסלי סטנלי עשה את כל המאמצים "להדליק" מוזיקאים (הרבה מהם מאוד מוכרים) והוא חילק המון LSD באירועי רוקנרול.

המגזין:
27. ומה אתה חושב בנוגע לקשר בין LSD לבין יצירתיות? האם יש קשר בין השניים? האם זה עזר למוזיקאים ליצור מוזיקה טובה יותר, לציירים לימור אמנות טובה יותר?

סקאלי:
אני חושב שאנשים שצרכו LSD מגיעים בקלות למצב של לחשוב מחוץ לקופסה. מוזיקאים מסויימים, למשל "גרייטפול דד", הצליחו להיות מאוד יצירתיים בזמן השפעת LSD. אני חושב שאמנים אחרים הולידו את העבודות הטובות ביותר שלהם לא בזמן ההשפעה אלא כתוצאה מהחוויה. שימוש הולם ב-LSD יכול לשפר גמישות מחשבתית, ליצור את היכולת לנוע בין מצבים מנטליים, ואני מאמין שזה תורם המון ליצירתיות.

המגזין:
28. האם היו איתך ישראלים באותו זמן, כשהכל קרה? איזה מסר היית רוצה להעביר לקוראים שלנו בישראל?

סקאלי:
אני לא זוכר שהיו ישראלים בחבורה שלי, מצד שני אני אחד האנשים הפחות חברותיים בעולם. אני יכול לחשוב על שני קשרים בין ישראל לסצינה הפסיכדלית שהכרתי: ברנרד רוזמן וברנרד קופלי היו דילרים של LSD שנעצרו אחרי שמכרו כמות של LSD מוברח לסוכן FDA בתחילת 1963. הם הסתובבו במדינה ומכרו LSD לחוקרים ואחרים שרצו להתנסות בזה. כחלק משיטת המכירה שלהם הם סיפרו שה-LSD הגיע מישראל, ממכון ויצמן. הטענה של ברנרד רוזמן בכתב ההגנה היתה שהוא לא הבריח LSD, אלא ייצר אותו בארה"ב. הוא אמר לבית המשפט שהקשר הישראלי היה רק מקדם מכירות. אני לא בטוח איזה סיפור הוא הנכון. אבל היו ללא ספק עדויות משכנעות לכך שברנרד רוזמן היה בישראל בתחילת 1960 ושהוא אכן ביקר במכון ויצמן.

הקשר הישראלי השני היה דרך פרופסור לסטר פרידמן. לסטר היה פרופסור לכימיה באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב (Case Western Reserve University). הוא הורשע בגין קשירת קשר עם ניק סאנד ואיתי. בעיקרון הממשלה טענה שהוא לימד את ניק סאנד איך לייצר LSD. ביליתי לא מעט זמן עם לסטר פרידמן בזמן ההליכים הקדם משפטיים ובזמן המשפט. בשלב מסויים הוא סיפר לי סיפור על ההשתלמות שלו בשוויץ בשלהי 1972. הוא אמר לי שהיו שם מדענים ישראלים שעבדו על THC סינטטי שחזק פי כמה מאות יותר מאשר THC טבעי. הם לכאורה ניסו לפתח גורם לאובדן יכולת במלחמה הכימית. כבר הייתי מודע למחקר שרוג'ר אדאמס פירסם שבו הוא תיאר פיתוח של THC סינטטי שהיה חזק פי מאות מ-THC טבעי ונבדק במבחני אטקסיה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/04/%d7%93%d7%94-%d7%a1%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a1/

לראשונה: כנס הפסיכדליה הבינלאומי בישראל

לראשונה: כנס הפסיכדליה הבינלאומי בישראל

לראשונה: כנס הפסיכדליה הבינלאומי בישראל

"משנים תודעה": חוקרים מובילים מהארץ והעולם ירצו על חומרים משני תודעה בכנס הפסיכדליה הבינלאומי הראשון בישראל, שיערך ב-8.6 ב'בית ציוני אמריקה' בתל אביב. 50 כרטיסים ב-10% הנחה לקוראי המגזין.

לראשונה בישראל יערך בקיץ כנס בינלאומי על חקר חומרים משני תודעה פסיכדליים, בהשתתפות חוקרים מובלים מהארץ והעולם ובחסות ארגון המחקר הפסיכדלי הבינלאומי המוערך MAPS.

הכנס, "משנים תודעה" שמו, יערך ביום חמישי, 8 ליוני 2017 במשך יום שלם בין השעות 9:00 – 23:00, ב'בית ציוני אמריקה' ת"א – ומחולק לשלושה 'מושבים', כאשר ניתן לרכוש כרטיס לכל מושב בנפרד או לכל המושבים גם יחד.

המושב הראשון (8:00-12:30) יעסוק ב'פרספקטיבות היסטוריות, סוציולוגיות ואנתרופולוגיות' ובו ירצו עמית דניאל, קולנוען אלטרנטיבי ופסיכונאוט ותיק שידבר על ההסטוריה של התרבות הפסיכדלית בישראל, טלי חורב, עובדת סוציאלית קלינית שתדבר על הקמת קהילת פסיכדליה בישראל, נדב נוימן, משורר ועיתונאי עם הרצאה על שירה פסיכדלית עברית, פרופ' חגי רם שידבר על החשיש בתקופת המנדט ועוד.

המושב השני (13:30-18:00) יעסוק ב'פסיכדליה וריפוי' ובו ידברו בעז יניב, עורך מגזין 'לפסיכונאוט' ומוביל קבוצת 'אנשים טובים', על מזעור נזקים במסיבות טראנס, ליאור רוזמן, דוקטורנט למדעי המח ופסיכדליה באימפריאל קולג' בלונדון, ידבר על טיפול בדיכאון בעזרת פסילוסיבין, ד"ר קרן צרפתי תדבר על המחקר שהיא עורכת ב-MDMA כטיפול בפוסט טראומה (PTSD) ועוד.

במושב השלישי (20:00-23:15) תדבר באנגלית נטלי לילה גינסברג, מנהלת המדיניות של ארגון MAPS, על המשמעויות הפוליטיות של מחקר פסיכדלי ודר' אריק דיוויס, סופר, חוקר ועיתונאי זוכה פרסים, שיספר על עתיד הפסיכדליה. לאחר מכן ייערך פאנל בהשתתפות המומחים ובו ידבר גם מייסד 'עלה ירוק' בועז וכטל.

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים בהנחה צנועה ל-50 הראשונים עברו לכאן (קופון הנחה: קנאביס).

"בשנים האחרונות מתרחש רנסנס במחקר של חומרים משני תודעה פסיכדליים ובעיתונות העולמית מתפרסמים חדשות לבקרים מחקרים המצביעים על הפוטנציאל פורץ הדרך של משני תודעה פסיכדליים עבור הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, בטיפול בקשת של מצבים נפשיים כמו דכאון, חרדה, פוסט-טראומה והתנהגות כפייתית," נכתב בתכניית האירוע. "מחקרים נוספים מראים שחומרים אלו מסוגלים לעורר חוויות רוחניות עמוקות, להעשיר את היצירתיות, ולפתוח עבור האדם אשנב להתעוררות פנימית ולחיים מלאים ומספקים יותר."

את הכנס מפיקה 'פראג הוצאת ספרים' המתמקדת בתחום ההתפתחות הרוחנית, העצמה אישית, מודעות, חוכמת המזרח וחוכמת היהדות, וינחה אותו עידו הרטוגזון, מעורכי המגזין הפסיכדלי "לפסיכונאוט", דוקטור להיסטוריה של הפסיכדליה ומחבר הספר "טכנומיסטיקה".

ראו:
כך נראה טיפול ב-MDMA
פסיכדליה יכולה להציל את חייכם

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/03/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8/