תגית: משרד הבריאות

הרשות למלחמה בסטלנים

הרשות למלחמה בסטלנים

הרשות למלחמה בסטלנים

היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות מעידה על עצמה כגוף רפואי מקצועי וענייני, אך עמדותיה אינן שונות מאלו של הרשות למלחמה בסמים. בכיריה אוחזים בדעות קדומות לפיהן הקנאביס הוא סם מסוכן ואלו שצורכים הם סתם סטלנים – לכן אין זה פלא שזה היחס שמקבלים המטופלים, וגם אין מקום לצפות שזה ישתנה. דעה.

מאת: ערן שלו

גילוי נאות, אינני צורך קנאביס, אולם חלילה לי מלומר שאני מתנגד לכך, להיפך. בעבר בהחלט עישנתי והדבר עזר לי בתקופות מסוימות בחיי. אני תמיד ראיתי בקנאביס כתרופה ופחות כבילוי לשעות הפנאי. אני מכיר אנשים שנעזרים וחיים בזכות התרופה הזו, תרתי משמע. לכן כל כך מרתיח את הדם לראות כיצד הגוף שאמון על קידום הנושא הרפואי מתייחס אליו בצורה שלראות עיניי היא לחלוטין פושעת.

נעשו אינספור דיונים בכנסת אודות התנהלות היק"ר; החל מחוסר השקיפות, דרך זמני ההמתנה המופרזים (למענה טלפוני ולקבלת הרישיון), כלה בנוגע לסחבת המתמשכת בתהליך המדיקליזציה (שייגרר ככל הנראה עד 2019, וזה במקרה הטוב), ועוד אינספור נושאים ובעיות. אולם על אף ולמרות כל אלה, נדמה כי דבר אינו עוזר – היק"ר ממשיך באופן התנהלותו.

השאלה המתבקשת היא מדוע.

לשם שינוי ובניגוד למה שאולי היה נהוג לחשוב, התשובה הפעם איננה נוגעת לחוסר מקצועיות או היעדר משאבים. זו מסתמנת דווקא כבעיה פוליטית, שהשורש שלה טמון בשיח שטחי ורצוף דעות קדומות – תוצאה של שנות תעמולה רבות.

התנהלות היק"ר היא תוצאה של אינדוקטרינציה ארוכת שנים, פרי עטה של "הרשות למלחמה בסמים" ודומיה.

הרשות כאמור היא היסטוריה, זו תיסגר במתכונתה הנוכחית ב-6.2, אולם מוקדם מדי מכדי לשמוח. ראשית – מאחר והרשות למרות השינויים שעברה, עדיין לא חדלה לנסות ולהשפיע על התנהלות המדינה בנושא הקנאביס. למעשה כמעט ולא קיים דיון ציבורי בנושא שהיא נעדרת ממנו. שנית – נזק החריש של שנות התעמולה הרבות ניכר היטב בציבור. הרשות הותירה מורשת חיה ובועטת.

כיום, למרות המגמה החיובית של השנים האחרונות (סקרי דעת קהל חיוביים ומחקרים מדעיים למכביר) – לצמח עדיין תדמית שלילית. הוא מוגדר כ"סם מסוכן" ואלו שצורכים אותו נתפסים כלא נורמטיביים.

רוח זו מרחפת גם מעל היק"ר.

כך למשל בפרק 8 של תוכנית התחקירים "על המשמר" של לינוי בר גפן בתאגיד השידור 'כאן', שבמסגרתה שודרה כתבה החושפת את הפגיעה בחולים כתוצאה ממדיניות הממשלה בנושא הקנאביס הרפואי.

עם סיום הכתבה התראיין באולפן ד"ר מיכאל דור, פסיכיאטר במקצועו, ופקיד בכיר ביק"ר. לאחריו התראיין עו"ד איתן גורני, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים. מדהים היה לראות כי על אף ומדובר בשני אישים שונים, הם נשמעו כמעט אותו דבר. דעותיהם היו אותן דעות.

כך לגבי אופן ההתייחסות שלהם לחולים המבקשים קנאביס;

דור טען כי "רופאים מפחדים לחתום בשמם על רישיונות מאחר והם מקבלים איומים ולחצים". גם משפחתו ספגה איומים לטענתו. עו"ד גורני הנהן בהסכמה ואף הוסיף כי "מטופלי הקנאביס אינם דומים למטופלים אחרים, הם מנסים להשיג את הקנאביס, אולם כאשר הרופא סבור שלא מגיע להם, הם מפעילים אלימות".

האם ד"ר או אחרים הגישו תלונות במשטרה בנושא? מסופקני.

עו"ד גורני וד"ר דור בחרו להכפיש ציבור שלם, ואת דבריהם ניתן להציג כך: גראס רפואי זה טוב, אבל רק באישור רופא. זה מתפקד כמעין שומר סף מפני מתחזים סטלנים שמנסים להשיג את הסם בדרך לא דרך, ומשאלו נענים בשלילה, בוחרים לנקוט באלימות.

פוליטיזציה היא רעה חולה בעבור כל גוף ממשלתי באשר הוא, כיוון שמהווה קרקע פורייה לשחיתות ועסקנות. במקרה של היק"ר הפוליטיזציה של נושא הקנאביס הרפואי עושה "שירות נהדר". מאחר ולקנאביס תדמית שלילית, יש פחות ציפיות וגם פחות צורך לספק הסברים. מדובר באזור בריחה נוח.

זו הסיבה להתנהלות הכושלת של היק"ר – עד שזה לא ישתנה אין מקום לצפות שדברים אחרים ישתנו גם כן.

הכותב, ערן שלו, הוא פעיל חברתי וסטודנט לתואר שני בחינוך מיוחד.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a1%d7%98%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%9d/

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

"מזוודת הסמים": באישור אישי ממנהל היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט נכנסו לישראל מאות שתילי קנאביס במזוודה מארה"ב בעבור חברה ישראלית פרטית – בניגוד לנהלי יבוא סמים וצמחים וללא ידיעת הממשל הפדרלי. מסם מסוכן שלא שווה דבר הפכו השתילים לגנטיקת הקנאביס החוקית היחידה כמעט בישראל וכזו ששווה אף מיליונים. תחקיר מגזין קנאביס וידיעות אחרונות.

נובמבר 2016, נמל התעופה בן גוריון. בחור אמריקאי בן 31 שהגיע זה עתה בטיסה מארצות הברית, שולף מהמסוע לפחות מזוודה אחת מלאה ב־300 שתילי קנאביס מכ-100 זנים שונים. לשוטרים ההמומים בשדה מתברר לאחר בדיקה כי המשלוח הגיע לארץ ללא אישורים מתאימים ובניגוד לכאורה לחוק ולנהלים. אך כעבור זמן קצר מתקבל במפתיע אישורו של בכיר במשרד הבריאות. האישור אמנם מקורי, אבל השתילים, שנחשבים על פי החוק לסמים מסוכנים, הוצאו מארצות־הברית ללא היתר מצד הרשויות שם. לכאורה, הפרה של חוקי ייצוא הסמים של הממשל הפדרלי, של האו"ם ושל פקודת הסמים הישראלית, וגם ללא אישורי פיטוסניטציה (ניקיון) כנדרש לפי חוקי הגנת הצומח בארץ ובחו"ל.

למרות הנהלים החד־משמעיים ולמרות שמדובר היה לכאורה ביבוא סם מסוכן שלא בהתאם לנהלים, בחרו הרשויות – בהנחייתו של הבכיר, מגיסטר יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי — לשחרר את השתילים. לאן? למתקן החברה שאליה יועד הקנאביס מלכתחילה. העברה זו של גנטיקת קנאביס באישור ממשלת ישראל, הפך למעשה את אותה חברה לראשונה בישראל שמחזיקה בגנטיקה "חוקית" לכאורה של קנאביס, כזו התואמת את דרישות נהלי הרפורמה החדשים.

יובל לנדשפט

יובל לנדשפט, מנהל יק"ר: לא רצה לפגוע כלכלית בחברה, אז אישר את היבוא (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

זאת ועוד: מתברר כי במהלך התקופה לנדשפט אישר גם ייבוא דומה של זרעי קנאביס עבור מכון המחקר הממשלתי "וולקני", שבו נפתח לפני כשנתיים מרכז המחקר הממשלתי לקנאביס. אך כאשר חברה אחרת ביקשה לבצע ייבוא דומה, נמסר לה כי מדובר בעבירה על הנהלים ולכן זה לא אפשרי. תחקיר מגזין קנאביס בשיתוף "ידיעות אחרונות" חושף כיצד הייתה שותפה מדינת ישראל – על חוקיה הנוקשים מאוד – לייבוא לא תקין של סמים ולמן 'הלבנה' של גנטיקת קנאביס והפיכתה מלא חוקית בארה"ב לחוקית בישראל.

לפני כשנתיים וחצי הכריז שר הבריאות דאז וסגן השר בהווה, יעקב ליצמן, על מהפכה בתחום הקנאביס הרפואי בישראל: 30 אלף המטופלים בחומר, התחייב, יוכלו לקבל את הטיפול באמצעות מרשם רופא פשוט, ולרכוש את הקנאביס בבתי המרקחת. זאת לצד שרשרת ייצור והפצה בתקנים חדשים, וכן תכניות לייצוא של הקנאביס לחו"ל. אחת המטרות ברפורמה היא להפריד בין שמונה החברות שמגדלות קנאביס ברישיון לבין המטופלים. כלומר, לנתק מגע בין אלה שיש להם לכאורה אינטרס למכור כמה שיותר סחורה, לאלה שחפצים לקבל את הטיפול הטוב ביותר. או בקיצור: במקום שמונה חברות, ייפתח שוק חופשי. כל מי שיעמוד בנהלים יוכל לקבל רישיון. האחריות לביצוע הרפורמה הוטלה על לנדשפט.

אבל בכדי לעמוד בנהלים המחמירים של הרפורמה החדשה, יש להחזיק בגנטיקה חוקית ומקורית של קנאביס, מה שכמעט בלתי אפשרי למצוא בעולם. ואכן, חברות הקנאביס הרפואי בישראל לא הצליחו למצוא מקור שכזה, חלקן עד היום. אבל בספטמבר 2016 הוגשה על ידי חברה אלמונית יחסית בתחום ושאינה אחת מ-8 חברות הקנאביס הרפואי, "אילן ביו" בבעלות ליעם גל־און, בקשה ליק"ר, לאשר לה לייבא שתילי קנאביס מקליפורניה, ארה"ב, במסגרת הרפורמה.

שתילי קנאביס אילן ביו

300 שתילי קנאביס מ-100 זנים שונים הגיעו מארה"ב לישראל ללא אישורים נדרשים – וגדלים היום במתקן חברה פרטית במרכז הארץ

כחודשיים לאחר מכן, למרות שארצות־הברית אינה מתירה כלל ייצוא של קנאביס, ועל אף שלא הציגו תעודות פיטוסניטציה כנדרש על פי חוק הגנת הצומח – עובדה שעלולה לגרום להתפשטות מחלות בצמחים ובחקלאות בכל הארץ ולא רק בקנאביס – הגיע לישראל אותו בחור אמריקאי עם מזוודת הסמים וקיבל מלנדשפט את האישור להכניס לישראל לפחות מזוודה אחת, אדומה מבחוץ וירוקה מבפנים, מלאה בכ-300 שתילי קנאביס.

הבחור האמריקאי, מאמין אדוק בישו וגם שותף עסקי של גל־און, הקים חברה אמריקאית בשם "שמן זית" שחברה אל "אילן ביו". השתילים שהביא לישראל לא החזיקו בתעודות מקור רשמיות מארצות הברית כנדרש, וגם לא קיבלו אישורי ניקיון ההכרחיים לייבוא של כל צמח שנכנס לישראל. למרות זאת, השירות להגנת הצומח במשרד החקלאות והמכס קיבלו את האישור של לנדשפט ושחררו את המזוודה לדרכה. ימים לאחר המשלוח נקבע נוהל חדש שמנע למעשה כל העברה דומה בעתיד. חברה אחרת שביקשה גם היא לייבא קנאביס באותו אופן, נתקלה בתשובה שלילית.

בכך למעשה 'הולבנה' לכאורה גנטיקה של קנאביס לא חוקי מארה"ב שאינה שווה דבר שם, והפכה באישור משרד הבריאות הישראלי לגנטיקת הקנאביס החוקית הראשונה של חברה פרטית בישראל – וכזו ששווה אולי אף מיליונים. ואכן, בחברה לא מסתירים כי בכוונתם לסחור בעתיד בגנטיקת הקנאביס שברשותם – על אף מקורה.

אגב, שבועות אחדים לאחר כניסתו לישראל עם שתילי הקנאביס, נעצר האזרח האמריקאי על ידי המשטרה בעקבות התקף פסיכוטי בו לקה באזור הכנרת. לאחר שהניף מוט ברזל על השוטרים, תוך שהוא צועק 'אש! אש!' באנגלית, הם ירו בו באקדח טייזר ועצרו אותו, תוך שהם מצלמים את זה. בית משפט השלום בנצרת שלח אותו ל־45 ימי מאסר בפועל ו־45 ימי מאסר על תנאי.

https://player.vimeo.com/video/248114010?title=0&byline=0&portrait=0המבריח – נעצר לאחר מספר שבועות בצפון במקרה אחר ללא קשר לפרשה

ג'וזף בונדי, עורך דין מניו יורק שמומחה לחוקי הסמים במדינה, מסביר שהנהלים האמריקאים אינם מאפשרים כלל להוציא סמים מהמדינה. "ישנם נהלים מחמירים ביותר לייצוא של תרופות וסמים, כולל קנאביס, מארצות־הברית", הוא אומר. "עוד בטרם ניתן לבקש אישור לייצוא חומר מבוקר מארה"ב, על המבקש להיות גורם רשום ומורשה על ידי מנהל אכיפת הסמים האמריקאי (DEA) לייצוא הסם עוד בטרם מוגשת הבקשה לייצוא הסם. נוסף על כך, כדי להשיג את אישור היצוא בפועל, על המדינה המייבאת לספק תעודת ייבוא או מכתב אי התנגדות שהוציאה הרשות הלאומית המוסמכת המתאימה, ובה מפורט כי החומר ישמש למטרות מדעיות או רפואיות בלבד, בצירוף הצהרה כי החומרים לא ייוצאו מחדש ולא ישמשו למטרות מסחר. נכון להיום אני לא מכיר תקדים ציבורי לייצוא קנאביס מארצות הברית".

בתגובה לחשיפה הסבירו השבוע במשרד הבריאות שהשתילים נמצאים במתקן "אילן ביו" לצורך "הסגר", וכבר כשנה שהם גדלים בחממות החברה באזור השרון. מביקורים שערכנו שם לאחרונה, עולה חשש כי המקום אינו עומד בנהלי האבטחה המחמירים: לא ראינו שומר כנדרש, ובמקום מועסקים עובדים זרים שאף לנים בשטח המתקן בניגוד לנוהל הקובע כי בחוות לגידול קנאביס מותרת עבודה של אזרחי ישראל בלבד.

גורם המקורב ללנדשפט טען השבוע כי מנהל היק"ר שמע אודות המזוודה רק כשכבר הייתה על המטוס בדרך לישראל, ולדבריו לא רצה שייגרם נזק כלכלי אדיר לחברה ולכן אישר זאת באופן חריג, על אף הבעייתיות מול אמנת הסמים המחמירה של האו"ם ושלל חוקי יבוא סמים וצמחים של ישראל וארה"ב.

"בהברחה זו עבר לכאורה יובל לנדשפט עבירות חמורות על שורת נהלים בינלאומיים ומקומיים של ייצוא וייבוא של צמחים, כמו גם על שורת חוקי סמים מחמירים במיוחד, כולל עבירות על החוקים הפדרליים בארה"ב, אי כיבוד אמנת הסמים של האו"ם וכמובן אי עמידה בפקודת הסמים הישראלית," קובעים עו"ד יניב פרץ ועו"ד איתן כבריאן. "מדובר כאן בעבירת ייבוא והחזקת סם מסוכן לכל דבר. בהנחה והממשל הפדרלי בארה"ב לא אישר את ההליך והוא ככל הנראה לא, הרי שמדובר בשורת עבירות פדרליות חמורות ביותר, החל מיצוא סם שלא לצריכה עצמית ועבירת יבוא סם שלא לצריכה עצמית. לפי החלטת ממשלה 1587, המבוססת על אמנת האו"ם לסמים נרקוטיים ושנקבעה עצמה בין השאר על ידי יק"ר, נראית סטייה ניכרת מהאמור, בכך שהאחריות על המצאת אישור מהמדינה המייצאת היא של משרד הבריאות הישראלי. מדובר בחריגה מסמכות ולכאורה גם בקבלת דבר במרמה, כמו גם לכאורה אספקת טובות הנאה לחברה פרטית בניגוד לכללים."

אך "אילן ביו" אינה היחידה שנהנתה מהאישור הייחודי. גם "מכון וולקני" – גוף המחקר הממשלתי שבו נפתח לפני כשנתיים לראשונה מרכז המחקר הלאומי בקנאביס – מחזיק בגנטיקת קנאביס "תקנית" לכאורה. במקרה הזה פנו נציגי וולקני לממשלת הולנד בבקשה לייבא זרעי קנאביס תקניים, אך נענו בשלילה. במקום זאת הביאו לדבריהם את הזרעים ממדינות אחרות.

יעקב ליצמן

משרד הבריאות: "החברה עדיין לא הציגה אישורים" (צילום: פלאש90)

לנדשפט, שמונה לתפקידו בשנת 2013 על ידי שרת הבריאות דאז יעל גרמן, הוא רוקח במקצועו, מנהל לשעבר של סניף בית מרקחת של 'סופר-פארם' שהיה מעורב בתחילת דרכו בתפקיד בניסיון להעביר את השליטה הבלעדית בענף הקנאביס הרפואי, ללא מכרז, לידיה של החברה הפרטית "שראל". רק אחרי מאבק ציבורי ומשפטי במסגרתו אף הגיש נגדו ח"כ לשעבר משה פייגלין קובלנה שלא זכתה לתשובה, בוטלה התוכנית והושקה הרפורמה החדשה.

ראוי לציין כי מאז הפרסומים על הרפורמה, הגישו יותר מ־300 יזמים וחקלאים את מועמדותם לגידול קנאביס רפואי, ורבים מהם גם קיבלו אישור ראשוני בדמות מספר עוסק. אבל רישיונות לגידול בפועל לא ניתנו עד כה בגלל המגבלות והנהלים הנוקשים. דווקא "אילן ביו" הצליחה לעמוד בתקן המחמיר ומחזיקה בגנטיקה של קנאביס שניתן לכאורה לגדל בישראל, למכור בבתי מרקחת ולייצאה לחו"ל.

אלא שמיד לאחר שהייבוא שלה קיבל את ההיתר של לנדשפט, הממונה על יישום הרפורמה, נסגרו השערים ואף חברה אחרת לא קיבלה אישור להשתמש באותה שיטה. עובדה זו מעניקה ל"אילן ביו" יתרון מסחרי משמעותי ויקר ערך על פני שאר העוסקים בענף ומעוררת גם אצלם ביקורת קשה ושורה של תהיות.

לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות, הודו שם השבוע כי לפחות באחד המקרים נכנס הקנאביס לישראל ללא היתר יצוא מארה"ב, ולפיכך בניגוד לנהלים. עוד מסרו כי האישור ל"אילן ביו" להחזיק את הקנאביס המדובר ניתן רטרואקטיבית. במשרד טענו כי היה מדובר בעצם ב"ניסוי", אך לא הסבירו מדוע דווקא אותה חברה נבחרה ל"ניסוי" ומדוע לא פורסם מכרז או הוצע לחברות קנאביס אחרות לבצעו. הם גם לא פירטו מדוע שונו הנהלים שבועות ספורים לאחר כניסת מזוודת הסמים וכיצד זה שבחברה מחזיקים כיום ואף מתכוונים לסחור בחומר שהגיע בתור "ניסוי" בניגוד לתקנות.

יובל לנדשפט אבי בוסקילה שראל

יובל לנדשפט מנהל יק"ר (ימין) עם אבי בוסקילה מנכ"ל חברת "שראל" (תמונה: פייסבוק)

פנינו אל ה-FDA, אל ה-DEA ואל משרדי התובע הכללי של ארה"ב ורשויות נוספות במספר שאלות, כולל האם בכוונתם לדרוש השמדה של הגנטיקה שהגיעה לישראל ללא אישור השלטונות האמריקאים, ואנו ממתינים לתשובתם בעניין זה.

ממשרד הבריאות נמסר: "עוד לפני שהיחידה לקנאביס רפואי פרסמה נהלים ליבוא קנאביס, ובכלל זה חומר צמחי, פנו מנהלי החברה בבקשה ליבוא קווים גנטיים ('זנים'). גם ליחידה לקנאביס רפואי היה הנושא חדש לחלוטין, ויחד עם השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ומחלקת ייבוא סמים באגף הרוקחות שקלנו את המקרה כ'קייס־סטאדי'. היבוא קיבל אישורי הגנת הצומח, אך טרם קבלת מלוא האישורים בוצע היבוא, הוכנס ללא הצגתו לנציג הגנת הצומח בשדה התעופה – ולכן עבר בדיקות ניקיון לקבלת היתר משירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות והוכנס להסגר בתנאים מחמירים שקבע שהייחורים יגודלו בתנאי מעבדה בחברת 'אילן ביו', בפיקוח הגנת הצומח, ואין להוציא ייחורים אלו מהמעבדה. כמו כן נדרשה החברה להמציא את אישורי מדינת המקור ליצוא, כתנאי לשימוש כלשהו בייחורים. בדצמבר 2016 פורסמו הנחיות משולבות של היחידה לקנאביס רפואי, שירותי הגנת הצומח, משרד החקלאות ואגף הרוקחות לדרכי היבוא של קנאביס לישראל. בקשת יבוא נוספת מאותו מקור של החברה נדחתה, שכן החברה עדיין לא הציגה את אישור הגורמים המוסמכים בארץ המוצא כי יצוא הקנאביס מתחומה מאושר – כנדרש בהנחיות. לחברה עדיין אין אישורי תנאי האיכות IMC-GAP וכל שכן אישור למכירה. ישנם עוד מספר גורמים שביצעו כחוק ועפ"י ההנחיות יבוא של קנאביס הניתן לריבוי (ייחורים/זרעים/תרביות רקמה וכ"ו ) וגורמים נוספים העושים כן באינטנסיביות בימים אלו."

מ"אילן ביו" נמסר בתגובה: "חברת 'אילן ביו' עוסקת בין השאר במחקר וטיפוח של טכנולוגיות לריבוי ריקמה בצמחים (פירות וירקות) לרבות צמחי קנאביס רפואי ובעלת כל האישורים הנדרשים. הייחורים שהובאו לישראל בשנת 2016 היו בעלי תעודה פיטוסניטרית, קיבלו את האישורים הנדרשים, והוצבו בקרנטינה (הסגר) בפיקוח של מחלקת הגנת הצומח של משרד החקלאות. חשוב לציין כי טרם התקבל אישור למסחור זנים אלו. רק בחודש דצמבר 2016 ולאחר מועד היבוא המדובר, נכנסו לתוקף תקנות היבוא של צמחי קנאביס, בהן הדרישה להציג אישורי מדינת המקור ליצוא. מהשאלות שהופנו לחברה עולה כי ציר הזמן טושטש תוך ניסיון להכפשת החברה והצגת תמונה שקרית, במטרה ככל הנראה לשרת חלק מהמגדלים הקיימים אשר מנסים לשווא לחסום את השוק לתחרות, כאשר למעשה מקור החומר הצמחי שבו הם סוחרים מזה שנים הגיע למדינת ישראל ללא כל אישור ו/או בדיקות כלשהן. הרפורמה המבורכת שמובילה ממשלת ישראל תביא לסיומו של עידן חשוך ופיראטי בתחום, שכפי שאנו למדים מתובענה ייצוגית שהוגשה, גרם ככל הנראה לאספקה של קנאביס רפואי לחולים כשהוא מכיל כמויות עצומות של כימיקלים".

ממשטרת ישראל נמסר: "על פי חוק, תחום הקנאביס הרפואי בישראל הוא באחריות משרד הבריאות, ומשכך הוא האחראי על ההסדרה בתחום. הבקשות לאבחון המסוכנות הפלילית עבור מבקשי רישיון עיסוק בתחום זה מגיעות למשטרה ממשרד הבריאות".

מרשות המסים נמסר: "אין באפשרותנו להתייחס למקרה הנ"ל".

תגובת מכון וולקני: "יבוא זני הקנאביס נעשה בהתאם לדרישות החוק ובתאום הרשויות הרלוונטיות, וכל הזרעים שנמצאים ברשותנו יובאו לאחר קבלת האישורים הנדרשים מהיק"ר ומהשירותים להגנת הצומח. מכון וולקני ייבא זרעי קנאביס מבנקי גנים בעולם".

ממשרד החקלאות נמסר: "באחריות משרד הבריאות לבדוק את אישור המדינה ליצוא זרעי הקנאביס. ככלל, אין אישור לגדל חומר שמקורו בייבוא לא חוקי. יחידת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מחייבים בהסגר כל תוצרת חקלאית, הכוללת גם צמח המוגדר כסם, טרם השימוש. חברה השותפה למחקר קנאביס עם מכון וולקני ביקשה לייבא קווים גנטיים של קנאביס בספטמבר 2016, אולם מאחר שהייבוא הוכנס לארץ ללא הצגתו לנציג השירותים להגנת הצומח בשדה התעופה, משרד החקלאות העביר את המשלוח לבדיקות במשרד, ואף הכניסו להסגר בתנאים מחמירים. רק לאחר מכן, קיבלה החברה את אישור הייבוא. בדומה לכך, גם בעת כניסתו של הקנאביס מחברת 'אילן ביו' ללא האישור הנדרש, הוחלט כי עליו לשהות ממושכות בהסגר".

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%90%d7%a8/

"אני לא רוצה למות": מה עושה מטופל כשרישיון הקנאביס שלו נגנב?

"אני לא רוצה למות": מה עושה מטופל כשרישיון הקנאביס שלו נגנב?

"אני לא רוצה למות": מה עושה מטופל כשרישיון הקנאביס שלו נגנב?

חולה קרוהן שאיבד את רישיון הקנאביס הרפואי שלו ולא מקבל את האספקה עקב כך, טוען כי אינו מצליח לאכול. "אני לא רוצה למות," הסביר למוקדנית משרד הבריאות שציינה בפניו כי חידוש רישיון לאחר אובדנו יכול להימשך עד 60 ימי עבודה.

כשארנקו של מיכאל לויצקי נגנב, הוא ידע שיידרש מאמץ כדי להנפיק כרטיסי אשראי חדשים, לחדש רישיון נהיגה או לעדכן כרטיס קופת חולים, אך הוא שכח לגמרי שהוא גם צריך להתמודד מול היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות.

ההיחידה, היק"ר, היא גוף איטי וגמלוני כבר שנים, שנהליו מקשים על מטופלים בקנאביס כמעט בכל פרמטר שניתן למדוד. איסור נהיגה, איסור שימוש בתרופה מחוץ לבית ושלל התניות.

קושי זה בא לידי ביטוי גם בעניין חידוש רישיון קנאביס רפואי שנאבד, מאחר ומשרד הבריאות דורש כי אספקת קנאביס רפואי תינתן רק למי שמחזיק ברישיון המקורי בלבד.

"למרות שלל סממנים מזהים, כאשר הגיעו השליחים הם אמרו שבגלל שאין את הדף המקורי אין אפשרות למסור לי את התרופה," הוא אומר בשיחה עם המגזין. "אמרו שעליי להמתין בין שבועיים עד 60 ימי עסקים להדפסת רישיון חדש."

לאחר שהבין שלא יקבל את הקנאביס ללא הרישיון המקורי שנגנב, פנה מיכאל ליק"ר כדי להבין מה עליו לעשות בכדי לחדש את רישיונו ולקבל את האספקה במהרה.

על פי הנוהל הובהר לו כי עליו לגשת לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה. את התלונה עליו להגיש לאחר מכן בפקס ליק"ר.

"אני חולה קרוהן ואינני מסוגל לאכול כבר כמה ימים," הוא מתאר את הסבל שעובר עליו עקב מחלת הקרוהן – מחלת מעיים חמורה שקנאביס נחשב לאחד הפתרונות היעילים ביותר עבור הסובלים ממנה.

בשיחה עם מוקדנית היק"ר המופיעה מטה, מתאר מיכאל באוזניה עד כמה הוא סובל: "אני לא אוכל כבר שלושה ימים, אני לא רוצה למות," הוא נשמע אומר, ומתאר את מצבו הקשה."

מנגד המוקדנית מסבירה כי לא מכירה מי שהמתין באמת 60 ימי עבודה. "יש כאלה שהמתינו שבועיים, יש כאלה חודש ויש כאלה חודש וחצי," השיבה.

מיכאל ניסה להסביר שמדובר במקרה דחוף במיוחד ושבלי הקנאביס אינו מצליח לאכול – מה שפוגע בבריאותו.

עד כה טרם חודש רישיונו של מיכאל. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הנושא נמצא בבדיקה.

להאזנה לשיחה המלאה עם המוקדנית:

https://clyp.it/qzpzkxx3/widget

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%95/

לראשונה ישראל מאשרת יבוא זרעי קנאביס – דווקא מרוסיה

לראשונה ישראל מאשרת יבוא זרעי קנאביס – דווקא מרוסיה

לראשונה ישראל מאשרת יבוא זרעי קנאביס – דווקא מרוסיה

פרסום ראשון: החל מ-1.1.18 משרד החקלאות מאשר לחקלאים בישראל להגיש בקשה ליבוא זרעי קנאביס מחו"ל – כך בהודעה מיוחדת אותה אנו חושפים כעת לראשונה. הסיבה לאישור החריג לא ידועה, אך סביר שקשורה לקשיים של המדינה בייבוא חוקי של גנטיקה מחו"ל. ברוסיה אין כלל ענף קנאביס רפואי וטרם נודע מי החברה איתה אישרה הממשלה לעבוד.

חברות הקנאביס הרפואי בישראל עומדות בפני בעיה לקראת הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי ('מדיקליזציה'), זאת מאחר וזני הקנאביס הניתנים זה שנים לחולים, אינם עומדים בנהלי רישום הזנים שדורשת הרפורמה, המחייבים להשתמש אך ורק בגנטיקה של קנאביס שהגיעה לישראל בהליך מאושר וחוקי,

מאחר וזרעי קנאביס נחשבים גם הם לסם מסוכן על פי אמנת האו"ם, בכדי לייבא אותם לישראל באופן חוקי נדרש אישור ממשלתי מיוחד שטרם ניתן עד היום גם של המדינה המייצאת וגם של המדינה המייבאת – מה שמהווה אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב המתמשך בהטמעת הרפורמה.

כעת אנו חושפים לראשונה כי החל מה-1.1.2018 חקלאים המעוניינים לגדל קנאביס רפואי בישראל ולהיכנס לפעול במסגרת הרפורמה, יכולים להגיש בקשה לאישור יבוא של זרעי קנאביס מחו"ל.

יחד עם זאת, על פי ההנחיה החדשה שעותק ממנה הגיע לידינו ומתפרסמת כעת, ניתן לייבא את זרעי הקנאביס דווקא מרוסיה, ולא ממדינות בהן ישנו ענף קנאביס רפואי קיים.

למעשה ברוסיה אין כיום ולו מטופל קנאביס רפואי אחד ובודאי לא חברות קנאביס רפואי, לא נערכים שם מחקרים בתחום ואין כל ידע גנטי רשמי כמו במדינות אחרות.

על כן לא ברור מדוע אישר משרד החקלאות לייבא את זרעי הקנאביס דווקא מרוסיה, מי החברה ממנה ניתן לייבא את הזרעים והאם יש בידיה אישורי גנטיקה חוקיים, מחקרים כלשהם וכיוצ"ב.

על פי הכתוב במסמך, מי שמעוניין לייבא זרעי קנאביס מרוסיה בהתאם להנחיה החדשה, צריך לפנות ליחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר) ולקבל את אישור היבוא מהם.

גורם בענף עמו שוחחנו נשמע קצת סקפטי לגבי הסיכוי שזה יקרה: "ישראל, המובילה את המחקר בקנאביס בעולם, בוחרת לייבא גנטיקה של קנאביס רפואי ממדינה שאין בה ולו מטופלל קנאביס רפואי אחד ושהשלטונות בה מתנגדים בכל תוקף להקמה של ענף כזה".

"זה נשמע כמו בדיחה לא אמיתית," הוא מוסיף. "מדובר בסופו של דבר בבריאותם של חולים, ככה שהבדיחה הזאת אפילו לא מצחיקה. ישראל תייבא גנטיקה של קנאביס רפואי מרוסיה כמו שישראל תייבא מטוסים ללא טייס מסודן."

פנינו למשרדי החקלאות והבריאות בכמה שאלות בנושא זה, שיפורסמו כאן אם וכאשר יימסרו. כך למשל שאלנו מי החברה ברוסיה ממנה ניתן לקבל את זרעי הקנאביס, האם ברוסיה יש זרעי קנאביס הגדלים בתקן GMP ותואמים את הדרישה החדשה של הרפורמה הישראלית, מדוע דווקא משם אושר ייבוא של זרעי קנאביס, האם ישנן מדינות נוספות מהן ניתן לייבא זרעי קנאביס, האם ממשלת רוסיה אישרה את הייצוא ועל בסיס מה פותחו זרעי הקנאביס של רוסיה אם אין שם כלל מטופלי קנאביס רפואי.

אישור ייבוא זרעי קנאביס מרוסיה לישראל

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%a9%d7%a8%d7%aa-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%96%d7%a8%d7%a2%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%93/

לינוי בר-גפן נגד משרד הבריאות: "הפכו אותנו לעבריינים"

לינוי בר-גפן נגד משרד הבריאות: "הפכו אותנו לעבריינים"

לינוי בר-גפן נגד משרד הבריאות: "הפכו אותנו לעבריינים"

על כאבם של אלפי מטופלי קנאביס בישראל נוסף כאב הראש שבהתמודדות עם היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, שלא מצליחה לשפר את תפקודה ולו במעט. התנהלות זו הגיעה גם לפתחה של העיתונאית לינוי בר-גפן, שבן זוגה מטופל בקנאביס.

בנובמבר 2014 נכנס בן זוגה של העיתונאית הבכירה לינוי בר-גפן לניתוח תיקון קרע בעורק הראשי של הלב. יממה וחצי לאחר מכן חדר אוויר מהלב אל המוח ויצר אירוע מוחי קשה. זילכה, עיתונאי בעצמו וממקימי ארגון העיתונאים בישראל, שקע בתרדמת ולא היה ברור אם ישרוד.

לינוי בר-גפן

לינוי בר-גפן: "הפכנו לצמד עבריינים"

הוא שרד והחל בהליך השיקום, במסגרתו קיבל גם רישיון לשימוש בקנאביס רפואי.

לינוי נרשמה במסמכים הרשמיים כמשנעת של הקנאביס עבורו, כך שלשניהם מותר להחזיק בביתם קנאביס. ללא רישיון זה נחשב הקנאביס לסם מסוכן האסור להחזקה.

מאז מלווה העיתונאית את נושא הקנאביס הרפואי, כשרק לפני כשבועיים הקדישה את פרק 8 של תכנית התחקירים החדשה שלה "על המשמר", המשודרת בתאגיד השידור 'כאן', לנושא הקנאביס הרפואי, העיכובים ברפורמה וקשיי המטופלים.

בדיוק כמו שאר עשרות אלפי המטופלים בקנאביס רפואי, גם לינוי סובלת מהקשיים שמערים משרד הבריאות על הענף בכלל והמטופלים בפרט.

הבוקר (א') היא מפרסמת סטטוס נוקב בפייסבוק כנגד התנהלות משרד הבריאות, הגורם – מעצם העיכוב בעבודתו – למטופלי הקנאביס להפוך לעבריינים.

"הפכנו לצמד עבריינים"

"כבר כמה ימים שהבנזוג ואני עבריינים," כתבה. "אנחנו מחזיקים את מה שמוגדר בחוק כ'סמים מסוכנים' ובן הזוג מעשן אותם. דיננו מעצר ופתיחת תיק פלילי. רשיון הקנאביס של הבנזוג פג ב-18.12. כבר לפני חודשיים הגשנו בקשה לחידוש."

אבל גם אחרי שמחדשים את הרישיון, יש להמתין להדפסה שלו – תהליך פשוט שמשום מה גורם לעיכובים של שבועות ארוכים, כמעט אצל כל אחד מאלפים המטופלים שעוברים אותו.

"אחרי שהרשיון מחודש צריך להדפיס אותו, להכניס למעטפה ולתת אותה לצוות של 'תיקון עולם', שמגיעים 3 פעמים בשבוע לקחת," מספרת לינוי. "פה נתקענו. 3 שבועות שהמסמך ממתין שפקידה כלשהי תלחץ על 'הדפס', תטול אותו מהמדפסת ותכניס אותו למעטפה."

"בשלושת השבועות האלה פג תוקפו של הרשיון הקודם וכך הפכנו ממטופל ומשנעת ברשיון לצמד עבריינים," סיכמה. "רפורמת הקנאביס שאישרה הממשלה אמורה לפתור את זה. מתי היא תקרה? טוענים שב-2018. אז טוענים."

מתוקף תפקידה כעיתונאית התעקשה לינוי שלא לפנות בעניינים אישיים לטלפונים של מנהלי היחידה לקנאביס רפואי, אותם היא מכירה.

אף על פי כן, כשעה לאחר הפרסום, בצירוף מקרים מדהים, עידכן משרד הבריאות את לינוי כי רישיונה חודש והיא כבר לא עבריינית…

לינוי כמובן צודקת. מטופלי הקנאביס הרפואי הופכים לעבריינים ברגע קבלת רישיון הקנאביס הרפואי, בין אם מעיזים לעלות על ההגה או לצאת לפיקניק, אך כאמור גם כאשר משרד הבריאות פשוט לא מתפקד כראוי.

הסטטוס זכה לעשרות תגובות:

https://www.facebook.com/plugins/post.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Flbargeffen%2Fposts%2F1601221369921382&width=540

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%91%d7%a8-%d7%92%d7%a4%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%aa/

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

הדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים של הכנסת חשף לראשונה את מה שחששו ממנו מאות חקלאים ויזמים שקיוו להיכנס לתחום: רפורמת הקנאביס הרפואי 'תתחיל' אולי במהלך 2018, אבל תוטמע בפועל רק ב-2019, אולי אף אחרי 2020.

מלבד החיוכים הציניים של יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, הדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת היה עגום ביותר.

יובל לנדשפט, מנהל יקר

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי:
חייך הרבה – איכזב הרבה

המאוכזבים הגדולים ממה שנחשף היום לראשונה בפה מלא, הם מאות חקלאים ויזמים שקיוו שממש עוד רגע הם נכנסים לענף – וכעת מסתבר שזה ייקח עוד שנים.

בדיון הארוך הודה למעשה לראשונה משרד הבריאות בכשלון נסיונו להטמיע את רפורמת הקנאביס הרפואי בזמן, על אף שלא אמר זאת במפורש.

לנדשפט, מנהל הפרויקט ניסה להיראות אופטימי וחזר שוב ושוב על כך שהרפורמה "תחל ברבעון הראשון של 2018", אך בפועל הודיע בדקה האחרונה של הדיון כי הוא מעריך שהרפורמה כולה תוטמע רק אולי בסוף שנת 2019 ושייצוא קנאביס לחו"ל יתחיל אולי אף רק ב-2020.

אולי בשנת 2020 – רפורמת הקנאביס מתעכבת

"לוחות הזמנים, ומקסימום אני טועה בחצי שנה, המדיקליזציה פה בארץ עשויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2018," אמר, אך הוסיף: "במהלך של שנה תתבצע התחלופה של 32 אלף הרשיונות של המטופלים הקיימים לחדשים – זה ייקח תהליך של שנה ואז יתאזן ואז רוב המטופלים יתחילו לקבל בבתי מרקחת."

כלומר רק בסוף שנת 2018, אולי בתחילת 2019 ואף לאחר מכן, יוכלו לקבל כלל המטופלים את הקנאביס הרפואי שלהם בבתי מרקחת.

"במהלך 2019 נעשה 'פיין טיונינג' (כיוונונים אחרונים), ובסוף 2019 אני חושב שהשוק הזה, אולי חצי שנה קדימה (2020), זה יקרה," המשיך והזהיר: "אני מציע למי ששוקל להיכנס לשוק לעשות זאת בזהירות."

.יעקב ליצמן - רפורמת הקנאביס הרפואי

יעקב ליצמן, שר הבריאות – "בזכותו"
(צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

לגבי תזמון תחילת הייצוא לחו"ל אמר כי "ייצוא בפועל אני חושב שיתחיל בשלהי 2018 או תחילת 2019", תוך שציין "פער טעות של חצי שנה נוספת".

למרות שבקנדה יש כבר רפורמת קנאביס רפואי פעילה, לנדשפט התעקש גם שהוא 'ממציא את הגלגל'. "אנחנו עושים משהו שלא עושים בעולם, בזכות השר ליצמן ששם את המטופל במרכז. זו דרך שאף אחד לא הלך בה מעולם."

מאות חקלאים מחכים – ימשיכו לחכות

עוד מסתבר שאפילו בעניין רופאי הקנאביס החדשים, שכבר הוכשרו לנפק רשיונות בעצמם, יירשם עיכוב משמעותי.

למרות הבטחת משרד הבריאות בדיון קודם לאפשר ל-80 רופאים שכבר הוסמכו להתחיל לעבוד, בפועל גם זה יידחה רק לאחר הטמעת הרפורמה בכללותה, כך לדברי לנדשפט.

הסיבה לכך, לדבריו, היא שעד שלא ניתן יהיה למכור את הקנאביס הרפואי דרך בתי המרקחת, יישמר הקשר בין המטופלים למגדלים. לדברי לנדשפט מדובר בהליך המנוגד להחלטת הממשלה.

מה שמוכיח כנראה את הכישלון של הטמעת הרפורמה הצפויה יותר מכל דבר אחר – ואת האכזבה ואובדן ההשקעות שיחוו החקלאים החדשים שחשבו שהם נכנסים אוטוטו לשוק – הוא מספר האישורים שמשרד הבריאות כבר ניפק:

  • 252 בקשות להקמה של חוות ריבוי (משתלות) כבר הוגשו – מתוכן 152 אושרו.
  • 383 בקשות להקמה של חוות גידול (חממות) כבר הוגשו – מתוכן 242 אושרו (ללא תקן GAP עדיין).
  • 60 בקשות להקמה של מפעלי ייצור כבר הוגשו – מתוכן 29 כבר אושרו (מתוכן רק 2 עברו אישור GMP).
  • 44 בקשות להקמה של בתי מסחר כבר הוגשו – מוכן 22 כבר אושרו.

משמעות חלוקת כ-400 אישורים להקמת חוות ריבוי וגידול קנאביס בישראל, בזמן שכיום יש רק 8 חוות שרק 2 מהן מצליחות להיות רווחיות בשוק של 32 אלף מטופלים בלבד – היא פשיטות רגל צפויות של מאות חקלאים, יזמים ובעלי עניין, חלקם כבר השקיעו זמן, כסף ואנרגיה רבים.

מאחר ו'חוסר הצדקה כלכלית' היא סעיף מפורש ברפורמת הקנאביס הרפואי המאפשר אי-הנפקה של רשיונות גם למאות הגורמים שכבר קיבלו 'אישורים ראשוניים' – בפועל יגדלו קנאביס בישראל רק מספר מצומצם מאוד של חוות, ולא כפי שנדמה.

בנוסף, על מנת לייצא תוצר קנאביס רפואי לחו"ל, יש לעשות זאת רק על בסיס קנאביס שגדל בתקן GAP של תנאי גידול נאותים. כיום בישראל אין אפילו חוות קנאביס אחת שכבר עובדת עם תקן GAP, כלומר גם אם מחר היתה מקבלת חווה כלשהי אישור כזה, לוקח כמה חודשים לגדל את הקנאביס ולהכין אותו לייצוא.

אין גנטיקה של זני קנאביס רפואי מותרים

תקלה נוספת שתעכב משמעותית את תהליך הרפורמה כולו, את הקמת חוות הגידול החדשות וכן את אישור ה-GAP לחוות קיימות – הוא נושא זני הקנאביס הרפואי.

זני הקנאביס הנמצאים כיום בשימוש הובאו מחו"ל ללא הליך מסודר, מה שאומר שהם אינם בעלי האישורים הנדרשים לגידול במסגרת הרפורמה החדשה (פיטו-סניטציה למשל), לא יכולים לגדול בתקן GAP – ובהתאם גם אסורים לייצוא.

לפיכך גם המגדלים הקיימים וגם המגדלים החדשים לא מחזיקים במקור לרכישת זני קנאביס 'כשרים', העומדים בתקנים, ולכן לא יכולים להתחיל לגדל גם אם יקבלו את האישור. בוודאי לא לייצא.

לנדשפט גם הציג את טבלת החלוקה החדשה של הזנים, המבטלת למעלה ממחצית מהזנים הנמצאים כיום בשימוש. נציגי חברות הגידול, שלא נכחו בדיון, הבהירו בשיחה עם המגזין כי אין להם כל כוונה להפסיק את השימוש בזנים הקיימים, שעברו מחקרים ובדיקות ושמטופלים נעזרים בהם כבר שנים.

לנדשפט הסביר כי "יש כבר שני יזמים שהצליחו לייבא גנטיקה של קנאביס מחו"ל" – אך סירב לחשוף מי הם אותם גורמים, איך קיבלו את האישורים לייבא או כיצד נעשה התהליך.

לנדשפט גם לא חשף כי אחת החברות ייבאה את הגנטיקה מארה"ב – זאת לכאורה בניגוד לחוק הפדרלי, כך אנחנו חושפים לראשונה ונפרט בהמשך השבוע לעומק.

עוד טען לנדשפט כי תהליך ה'ייצוב' (הדירות) של זני הקנאביס שיהיו בשימוש במסגרת רפורמת הקנאביס הרפואי, הוא תהליך שייקח שנים ארוכות. בעוד שבדיון טענו כי זהו הליך שלוקח 3-4 שנים, לנדשפט טען שזה ייקח מעט פחות.

משרדי הבט"פ והכלכלה לא אופטימיים

נציג המשרד לבט"פ טען בדיון כי הוא תומך בהליך הייצוא בתנאי שיתלווה לכך תהליך אבטחה ותהליך חינוך והסברה, "זאת כדי שנוכל למנוע זליגה מהחוות אל השוק השחור".

בבט"פ עוד ציינו כי הם כלל לא ערוכים לערוך בדיקות בעשרות ומאות חוות הקנאביס החדשות שיוקמו, אם יוקמו. "נצטרך לגייס אנשים לתפקידים חדשים, להכשיר אותם, ואז לייצר גורם מפקח, זה ייקח זמן," הבהיר נציג המשרד.

גם נציג משרד הכלכלה לא הראה אופטימיות: "יש כאלה שבאים להיפגש איתי, כאלה עם רצון רב, הרבה כסף והרבה השקעה – הם בכלל לא יודעים על מה מבוסס סחר בינלאומי. זה מבוסס על המון רגולציות. אנחנו לא יודעים מה יידרשו המדינות שתתרנה ייבוא של קנאביס מישראל. אף אחד לא לקח את זה בחשבון."

נושא נוסף שיעכב את הייצוא של הקנאביס לחו"ל הוא מה שמכונה בעגה המקצועית 'מחסני בונדד' – אזורים מאובטחים לאחסון בשדות תעופה ונמלים בשלב שלפני הייצוא. מדובר בשטחים אקס-טריטוריאליים שעדיין לא ידוע כיצד יתמודדו עם נושא הקנאביס הרפואי. טרם נקבע הליך מסודר.

לאחר מכן יש צורך בחברות תעופה שיסכימו לשנע את הקנאביס מישראל החוצה – נושא שעדיין כלל לא נבדק. למעשה אין עדיין חברת תעופה שהסכימה לייצא קנאביס מישראל לחו"ל, כך לדברי נציג משרד הכלכלה.

לנדשפט כן שיבח את פרויקט משאף הקנאביס החדש של חברת 'טבע' וטען כי מדובר במוצר מבטיח ביותר ושהתוצאות מצוינות – זאת למרות שטרם פורסמו כל תוצאות והביקורות אינן משבחות. "לא יודעת אם הייתי סומכת על 'טבע' בימים אלו," השיבה לו ח"כ זנדברג.

כל הנ"ל מראים בבירור כי תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי (עליה הוכרז לראשונה בשנת 2013), יימשך עוד זמן רב.

"עושה רושם שיש עוד חסמים," סיכמה ח"כ זנדברג את הדיון. "נקבע דיון המשך בעוד חצי שנה."

קצב התפתחו זה תואם את דבריו של פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שאמר לפני כחצי שנה בראיון למגזין קנאביס שהרפורמה לא תוטמע גם בעוד 10 שנים.

כפי שנטען בכתבת התכנית 'על המשמר' עם לינוי בר-גפן, ששודרה בתאגיד השידור 'כאן' בשבוע שעבר, עד שמדינת ישראל תאשר ייצוא בשנת 2020, הרבה מדינות כבר יקדימו אותה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95/

ארגון הבריאות העולמי: CBD אינו מסוכן – כן בעל יעילות רפואית

ארגון הבריאות העולמי: CBD אינו מסוכן – כן בעל יעילות רפואית

ארגון הבריאות העולמי: CBD אינו מסוכן – כן בעל יעילות רפואית

ארגון הבריאות העולמי מפרסם את סיכום הדו"ח שהופק בדיון שנערך בהשתתפות נציגי מדינות מכל העולם. מסקנות הדו"ח הן ש-CBD אינו נמצא כמסוכן לשימוש וכן בעל פוטנציאל רפואי גדול.

לפני מספר שבועות חשפנו לראשונה כאן את כוונת ארגון הבריאות העולמי (WHO) לערוך דיון מקיף בשאלת חוקיותו בעולם של CBD (קנאבידיול) – הרכיב בקנאביס שאינו פסיכואקטיבי כמו ה-THC.

לקראת דיון זה, שנערך ב-6-10 בנובמבר בז'נבה, פירסם ה-FDA, מנהל התרופות והמזון של ארה"ב, קול קורא לארגונים המעוניינים לחוות דעתם ולהציג מידע בנושא שאלת חוקיות ה-CBD.

המלצת הארגון בנושא זה היא שלב הכרחי בתהליך שינוי החקיקה של CBD בארה"ב, שכן כל הוספה, הסרה או העברה של חומר בחוק הסמים מדרגה זו לאחרת, צריך להיות מבוסס על המלצות של ה-WHO.

נכון להיום CBD נחשב בדומה ל-THC כסם מסוכן בדרגה הגבוהה ביותר בחוק הפדרלי (Schedule 1) וכדי להסירו משם יש צורך בהמלצת הארגון כאמור.

השבוע מפרסם הארגון את סיכום ההמלצות מהדיון המקיף שנערך בנושא, בו מובהר כי ל-CBD ישנן תועלות בריאותיות חשובות וכן כי הוא אינו מסכן את בריאות הציבור.

"CBD, הרכיב הלא-פסיכואקטיבי בקנאביס, אינו גורם להתמכרות פיזית ואינו בעל פוטנציאל של שימוש לרעה (Abuse)," נכתב במסמך המסקנות (PDF). "בניגוד ל-THC אנשים לא מתמסטלים משימוש ב-CBD," הוסיפו ראשי הארגון.

עוד נכתב כי "נכון להיום אין כל הוכחה לשימוש ב-CBD למטרות פנאי או לבעיות בריאותיות הקשורות לשימוש ב-CBD טהור" וכי בדומה לתוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה CBD דווקא מקטין את ההשפעות של THC (גם אלו הגורמות להנאה וגם אלו הגורמות לחרדה).

עוד נקבע כי "CBD הציג אפקטיביות בטיפול באפילפסיה במבוגרים, ילדים ואף בבעלי חיים" וכן שישנן "ראיות ראשוניות" לכך ש-CBD עשוי להיות יעיל בטיפול באלצהיימר, סרטן, פסיכוזה, פרקינסון ותופעות בריאותיות נוספות.

כפי שהסברנו לאחרונה במאמר מורחב בנושא ה-CBD, ה-WHO מציין כי ישנן כבר מספר לא קטן של מדינות שהתירו את השימוש ב-CBD, אך שארה"ב אינה אחת מהן, שם – בדומה לישראל – נחשב הרכיב כ'סם מסוכן מדרגה ראשונה'.

הדיון בנושא הגדרתו החוקית של CBD יימשך בשבועות ובחודשים הקרובים, תוך תקווה של ציבור נרחב לאישור השימוש החופשי במולקולה לצד חשש מפני הגדרתו כחומר רפואי – מה שיוביל להשתלטות של תעשיית התרופות על התחום.

לקראת הדיון שנערך בארגון הבריאות העולמי זימנה גם ח"כ תמר זנדברג, יו"ר ועדת הסמים בכנסת, דיון דומה בשאלה זו (כאן). כעבור מספר שבועות הודיע משרד הבריאות לראשונה כי יתמוך בהפיכת ה-CBD לחוקי גם בישראל.

המסמך במלואו:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%99-cbd-%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%9b%d7%9f-%d7%91%d7%a2/