תגית: מגזין קנאביס

מדוע הפלסטינים מתנגדים ללגליזציה? ביקור ברמאללה

מדוע הפלסטינים מתנגדים ללגליזציה? ביקור ברמאללה

מדוע הפלסטינים מתנגדים ללגליזציה? ביקור ברמאללה

העניינים מתחממים בגזרת יו"ש והמתח בין ישראל לפלשתינים גובר. אז חשבנו שאולי זה בדיוק הזמן לצאת לבדוק מה חושבים תושבי רמאללה על לגליזציה, והאם יסכימו לשבת לעשן ג'וינט עם בחור ישראלי. צפו:

בתחילת החודש הכריז לראשונה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי לאחר יותר משבעים שנה, הגיעה העת להכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל.

הכרזה זו הכעיסה לא מעט פלשתינים שפתחו בהפגנות והפרות סדר ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה.

נסענו לביקור ברמאללה כדי לבדוק מה דעתם של תושבי הבירה הפלשתינית על הרעיון של חשיש להרגעת הרוחות, האם הם תומכים במהלך של לגליזציה ברשות ומה הסיכוי זיהיו מוכנים לשבת על שאכטה עם בחור ישראלי?

"אולי עדיף שהפלשתינים יעשנו משהו"

לדברי המקומיים, מספיק שהמשטרה הפלשתינית תופסת על אדם כמות קטנה של חשיש, כדי שהוא ימצא עצמו נשלח למעצר. "ישפטו אותו ויכלאו אותו בבית הסוהר," קובע חסן, מוכר השטיחים.

גם מוסטפא, צעיר מקומי, מספר שכמות קטנה של חשיש עלולה להסתיים בכלא. "כמובן שהמשטרה הפלשתינית תעצור אותו ותעמיד אותו למשפט שרוב הסיכויים יסתיים בכלא," אמר.

למרות החוקים הנוקשים בכל מה שנוגע לחומרים אסורים, נראה שברחוב הפלשתיני כמעט ואין תמיכה ברעיון הלגליזציה של הקנאביס.

"אינשאללה לא תהיה כאן לגליזציה," מקווה מחמוד, בעל קיוסק ברמאללה. כשנשאל מדוע הוא מתנגד ענה מחמוד כי "זה פוגע בשלטון החוק ולמעשה כמעט בכל דבר".

גם סעד, צעיר תושב העיר, לא מתלהב מרעיון הלגליזציה. "בוודאי שאני נגד, פה החשיש אסור מכיוון שאנחנו מדינה מוסלמית, אני מקווה שגם בעתיד נאסור את החומרים הללו."

בניגוד אליהם כרים מדוכן הקפה דווקא חושב שקנאביס חוקי עשוי בהחלט להרגיע את הצעירים הנלהבים ולהועיל לפחות במשהו.

"האמת היא שלפי המצב עכשיו אולי עדיף שהצעירים הפלשתינים יעשנו משהו, אולי יהיו יצירתיים יותר," הוא אומר, חצי ברצינות וחצי בבדיחות הדעת. "נראה לי שהעם הזה לא יתקדם לשום מקום בלי קצת חשיש."

"יש יהודים יותר טובים מערבים"

אולי זה בגלל המצלמה, אבל מרבית תושבי רמאללה מעריכים את אחוז צריכת הקנאביס בשטחי הרשות הפלשתינית בקרוב לאפס.

"מעט מאוד, אולי אחוז אחד מהחברה הערבית בלבד," טוען סעד. מחמוד מחמיר אף יותר: "לא עובר את החצי אחוז," לדבריו.

לסיום תהיתי האם אמצא פלשתיני שמוכן לחלוק ג'וינט, או כוס בירה, עם בחור ישראלי.

"לא, זה בלתי אפשרי," אומר מחמוד מהקיוסק. "חלאס, אנחנו וישראל אויבים".

גם אחרים ברמאללה לא ששו להצטרף להזמנה לפאף: "בוודאי שאנחנו מתנגדים," אומר מוניר מהכלבו ברמאללה, "אני מתנגד גם לנוכחות שלהם כאן מכיוון שהם כובשים."

עם זאת, לא כולם התנגדו לרעיון של ישיבה משותפת. כרים למשל לא שולל זאת: "אני אסכים. אם הוא בנאדם בסדר מבפנים – אני מסכים. בחיי. יש יהודים רעים ויש יהודים יותר טובים מערבים."

אחרים הציעו להמתין עם הרעין לזמנים טובים יותר: "עכשיו אנחנו נמצאים בשני קצוות שונים (הפלשתינים והישראלים)," אומר חסן מוכר השטיחים, "אחרי שיהיה שלום, הישראלים יבואו לבתים שלנו ונהפוך לחברים – אבל נשתה קפה, לא חשיש!"

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a7/

"הישראלים מוזמנים": מגזין קנאביס בביקור בעיראק

"הישראלים מוזמנים": מגזין קנאביס בביקור בעיראק

"הישראלים מוזמנים": מגזין קנאביס בביקור בעיראק

כתב המגזין יצא לבדוק את סצנת הקנאביס המקומית בחבל כורדיסטן העיראקית. הוא גילה אוכלוסייה מוסלמית המתנגדת באופן נחרץ ללגליזציה – אך מצד שני מקבלת בזרועות פתוחות תיירים ישראלים. אך האם יימצא משהו לעשן?

מאת: זיו ג'ניסוב

לפני כשלושה חודשים הכריז הצבא העיראקי באופן רשמי על תבוסת כוחות דאע"ש האחרונים במוסול, היא "עיר הבירה" של "המדינה האיסלמית" בעיראק.

החדשות על מפלת דאע"ש בעיראק עוררו את סקרנותי, ולאחר שנים של לבטים וחששות החלטתי לאזור קצת אומץ והרבה אופוטימיות, לקחת את הדרכון הזר ולטוס לשטחה של אחת המדינות הכי פחות יציבות בעולם.

טיסות ישירות מישראל לעיראק אין בנמצא כמובן, אז הזמנתי כרטיס טיסה לטורקיה ומשם טיסת קישור לעיר ארביל, בירת חבל כורדיסטן העיראקית.

מסתבר שהגעתי בנקודת זמן היסטורית – הכורדים בדיוק עורכים 'משאל עם' בו הם יצטרכו להחליט האם ברצונם להמשיך להיות חלק מעיראק – או להתפצל ממנה ולהקים מדינה כורדית עצמאית.

איש הקשר שלי חיכה לי בשדה התעופה, קוראים לו א' והוא יהודי תושב המקום, שמדבר עברית ואף מחזיק בתעודת זהות ישראלית כחולה, אך הוא נולד וגדל בצפון עיראק.

הכביש הפרטי של סדאם חוסיין

לאחר שהגענו למחוז דהוכ, המשכנו בנסיעה צפונה בכדי לראות את אחד האזורים שהיו אהובים ביותר על שליט עיראק לשעבר, סדאם חוסיין – הכפר הציורי 'עמדיה', הניצב על הר בגובה 1,400 מטרים וביום טוב ניתן לראות ממנו גם את טורקיה.

ילדות כורדיות

ילדות כורדיות בכפר 'עמדיה'

בכדי להגיע לכפר נסענו במה שהיה פעם הכביש הפרטי של סדאם חוסיין, ועברנו ליד מספר בתי נופש שהיו שייכים לו, את חלקם הכורדים כבר הספיקו להרוס ולשטח.

בארץ יש כיום לא מעט ישראלים ממוצא כורדי הנושאים את שם המשפחה "עמדי", חלקם מספרים כי הם הגיעו מסביבות הכפר 'עמדיה'.

מחפשים כיוון בכורדיסטן

הטבע והמרחבים המרהיבים של כורדיסטן העיראקית עשו לי דודא לעשן משהו. במהלך ארבעה ימים ניסיתי באופן נואש להתארגן על משהו לשרוף – אולם כל נסיונותיי העלו חרס.

הסבירו לי שאחוז צריכת הקנאביס בכורדיסטן הוא נמוך מאוד, ברמה של אחוזים בודדים, ולמרות שבאזור סביב יש שפע של גידולי קנאביס, עיקר הסחורה שמגיעה לכאן עוברת הלאה למדינות השכנות.

חלקם ציינו האשמות שכבר פורסמו בעבר על כך שיש מליציות כורדיות המכניסות כסף מגידול, מסחר והברחה של סמים שונים במרחב.

כך למשל אחד משלושת נתיבי ההברחה הראשיים של ההרואין מאפגניסטן לאירופה, הנקרא "השביל הבלקני", עובר דרך אזור דרום טורקיה וצפון עיראק, ועל פי ארגוני ביון אמריקאים וטורקים ישנם מליציות כורדיות הלוקחות חלק משמעותי בהברחות הללו.

"מבריחים סמים עם דאע"ש? זה מגוחך"

כשהגעתי למפקדת הפשמרגה, הכוחות הכורדים החמושים בצפון עיראק, נפגשתי עם הילגריט הרמט, קצין בכיר בארגון, שהכחיש מכל תוקף את הקשר של כוחותיו לסחר בסמים וסחורות אסורות.

"הפשמרגה לא משתפים פעולה עם דאע"ש או גורמים ג'יאהדיסטים אחרים בהברחות של סמים וסחורות אחרות באזור," טוען הרמט, "אנחנו נמצאים איתם במלחמה בגזרות שונות בעיראק ובסוריה ככה שהרעיון של העברת סחורות בין הפלגים הוא מגוחך."

קציר בפשמרגה

"לא מבריחים סמים עם דאע"ש" הילגרט הרמיט.

עם זאת הקצין הבכיר כן אישר את הדיווחים על תפיסות של כדורים על לוחמי דאע"ש, אותם לדבריו הם החרימו והשמידו – או העבירו לבדיקות מעבדה, "לא מעט פעמים מצאנו תרופות וכדורים שונים
שלוחמי דאע"ש לוקחים איתם באופן קבוע לקרב, בכדי לשפר את רמת העירנות והריכוז שלהם. לרוב אנחנו מעבירים את הכדורים לבדיקות נוספות במעבדה."

20 שנים בכלא על החזקת קנאביס

לאחר שהבנתי שכיוון טוב אני כנראה שלא אמצא בכורדיסטן, יצאתי לשוק של דהוכ בכדי לשוחח עם העוברים והשבים על סצנת הקנאביס המקומית. התשובות אמנם לא היו אחידות, אבל עושה רושם שהמשטרה הכורדית לוקחת ברצינות את נושא הסמים – המונח "שימוש עצמי" לא תופס אצלם, וגם תפיסה של כמות קטנה עלולה לגרור עיכוב משמעותי במעצר.

"העונש כבד מאוד ויכול להגיע גם לסביבות ה-15 עד 25 שנים בכלא," סיפר אפרן, בעל חנות לכלי בית בשוק. "אבל רוב מי שמוכר סמים כאן מגיע מחוץ כורדיסטן, כי הדרישה כאן נמוכה מאוד." גם דיאקו, הסוחר מהחנות הסמוכה הסכים שלא כדאי למישהו להסתבך עם העבירה הזו בכורדיסטן: "אם יתפסו אותו זה בטוח כלא, אני לא יודע בדיוק כמה זמן אבל זה בהחלט יהיה עונש קשה."

השוק של מחוז דהוכ

השוק המרכזי בעיר דהוכ

עם התנהלות קשוחה שכזו, אין פלא שכששאלתי על אחוז הכורדים שצורכים קנאביס קיבלתי מספרים חד ספרתיים: "לגבי החשיש אין לי מידע על אחוז השימוש בכורדיסטן, אבל לפי דעתי מעט מאוד, אולי באזור ה-2%, 5%, אני לא באמת יודע," אמר מחמוד, מוכר הנעליים. חברו פרהאד, מהבאסטה ליד, תמך בהשערה זו: "תשמע אני לא קשור לעולם הזה בכלל ככה שבאמת אין לי מושג מה לענות, אבל בטוח שכמות המשתמשים בכורדיסטן היא ממש נמוכה, אולי כמה אחוזים בודדים."

בנוגע לשאלת הלגליזציה נראה שיש תמימות דעים: מבחינת הכורדים אין בעיה שהקנאביס ימשיך להיות לא חוקי. "אני לא חושב שחשיש חוקי יכול להתאים לתרבות כאן בכורדיסטן. אנשים עלולים להיפגע מהחוק הזה, יש כאן מוסלמים מזרמים שונים, יזידים, נוצרים," הסביר אפרן. כמוהו גם כל שאר המקומיים שנדרשו לשאלה הזו, שטענו כי כורדיסטן זה לא המקום לקנאביס חוקי. רק למחמוד, ידידנו מחנות הנעליים, עוד היה קמצוץ של אופטימיות: "וואלה אולי בעתיד זה יהיה חוקי כאן כמו בגרמניה או מדינה לא מוסלמית אחרת."

לפחות מותר קצת להרטיב את הגרון

התפיסה השמרנית של הכורדים בנוגע לקנאביס לא מפתיעה כלל, גם האלכוהול הוא לא שוס גדול כאן, ולמרות שמכירת האלכוהול מותרת בחוק עדיין יש מתחים סביב הסוגיה. כך למשל בשנת 2011 פרצו מהומות במחוז דהוכ, כאשר כורדים מוסלמים קיצונים ניפצו שמשות ושרפו חנויות לממכר אלכוהול של אשורים נוצרים.

עם זאת יש לציין כי אירוע זה נחשב לחריג ביותר בקרב הכורדים, הנחשבים לקהילה המוסלמית המתונה ביותר במזרח התיכון.

צפו בכורדים ממחוז דהוכ שורפים חנויות לממכר אלכוהול:

"אפשר לגשת לנקודות מכירה מסוימות של נוצרים, בהם ניתן לרכוש אלכוהול באופן חוקי," אומר אפרן, ומבהיר כי רצוי לצרוך את הבקבוק בשטח פרטי. "אבל לא נהוג לשתות ככה בפומבי באמצע הרחוב, זה לא מכבד את האנשים," הוסיף.

"אזרחי ישראל הם אחים שלנו"

ישראל כידוע היא המדינה היחידה עד היום שהכריזה תמיכה פומבית בעצמאות הכורדים בצפון עיראק. מידי פעם במהלך הביקור יצא לי לחזות בדגל כחול-לבן מונף בגאון ברחובות כורדיסטן, מה שהביא אותי לשאול את דעתם של הכורדים האם תיירים ישראלים יהיו רצויים כאן.

"זה רעיון יפה ומצוין! אם הישראלים יבואו זה יכול רק להיטיב עם כורדיסטן," עונה לי מחמוד עם עיניים בוהקות. "איזו שאלה, אזרחי ישראל הם האחים שלנו, אנחנו נשמח שיבואו לבקר," אומר חוזן מחנות הבגדים.

"חופשי שיבואו אין בעיה בכלל, הסבים והסבתות שלנו עוד מספרים לנו סיפורים על השכנים היהודים שפעם היו להם, אנחנו נשמח מאוד אם הם יחזרו לכאן," אומר אפרן, ומציין כי בעבר היו מגיעות משלחות מצומצמות של ישראלים. "לפני כמה שנים עוד היו קצת כורדים שהגיעו לפעמים לבקר אותנו מישראל, אני אשמח אם יגיעו לכאן ישראלים, אין בעיה כלל."

ילדה קטנה עם דגל כורדיסטן

נסיכה עם דגל כורדיסטן

שלל המילים החמות ששמעתי על ישראל בכורדיסטן היו לי לנחמה קטנה על כך שלא השכלתי למצוא פרח ירוק אחד, ולמרות שהתאכזבתי שאת כל הנופים המרהיבים של כורדיסטן נאלצתי לראות במצב סאחי לגמרי, עדיין זכיתי להכיר אוכלוסייה מוסלמית יוצאת דופן, שיודעת להכיל קהילות שונות, יודעת לכבד נשים ולאפשר להן להשתלב באופן אינטגרלי בחברה – והחשוב מכל: קהילה מוסלמית המקבלת ישראלים בזרועות פתוחות ועם חיוך רחב.

עם זאת חשוב לציין כי המציאות בשטח השתנתה לא מעט מאז שעזבתי את עיראק: כל הטיסות הבינלאומיות משדה התעופה ארביל בוטלו כך שניתן להיכנס ולצאת רק דרך מעבר הגבול היבשתי מטורקיה, צבא עיראק בסיוע מליציות איראניות כבשו את מחוז 'כרכוכ' ומספר אזורים נוספים תוך כדי שמאות אלפי כורדים בורחים מבתיהם.

האווירה החגיגית אשר שטפה את הרחובות בתקופת ביקורי התחלפה לאווירה קודרת של פחד וחוסר וודאות. נראה כי מבלי לזלזל חלילה בסוגיית הקנאביס – לכורדים בעיראק יש כרגע בעיות הרבה יותר רציניות על הראש…

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%92%d7%96%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95/

קונספירציות: יעל גרמן חושבת שגורם סודי מממן את מגזין קנאביס

קונספירציות: יעל גרמן חושבת שגורם סודי מממן את מגזין קנאביס

קונספירציות: יעל גרמן חושבת שגורם סודי מממן את מגזין קנאביס

הכשלון הצורם שלה בנסיון להעביר את ענף הקנאביס הרפואי לידי החברה הפרטית 'שראל', לא נשכח כנראה על ידי שרת הבריאות לשעבר. כמו אז, גם עכשיו, מאשימה גרמן את מגזין קנאביס ואת המאבק למען הקנאביס כולו, כמי שממומנים על ידי גורמים סודיים.

"יש תיאוריית קונספירציה שהעולם התחתון התחבר למגדלי הקנאביס, משחד עד למעלה, ושאם נמשיך בגידול הקנאביס יהיה כאן לא רק עולם תחתון, אלא גם פשע מאורגן," טענה בשנת 2013 שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, עת מחוץ לביתה נערכה הפגנה של חולים ומטופלי קנאביס רפואי.

גרמן, שנקטה אז כנראה בזהירות יתרה, סייגה את דבריה הקשים והוסיפה לאחריהם כי היא 'לא מאמינה' באותה תיאוריה שתיארה רגע לפני – מה שלא עזר לה להתחמק מביקורות בתגובה.

השבוע נראה שגרמן לא שכחה את אותה מחאה ונדמה שהיא אף נוטרת טינה למי שעמדו מאחוריה. היא גם כבר לא חושבת שזו 'רק קונספירציה', אלא מאמינה כנראה בלב שלם שגורמים סודיים ועלומים מממנים את המאבק למען מטופלי הקנאביס, או הלגליזציה בכלל, בדגש על הפעילות של מגזין קנאביס.

יעל גרמן נגד מגזין קנאביס בטוויטר

"המטרה – להשמיץ את מתנגדי הלגליזציה. המניע – כספי טהור" – יעל גרמן נגד מגזין קנאביס

אתמול (א'), בתגובה לציוץ בטוויטר שפירסמו העיתונאים תומר אביטל וגיא רולניק ובו קישור לידיעה במגזין קנאביס אודות נסיונו לכאורה של השר ארדן להסתיר את עובדת מקום מגוריו בישוב 'סביון', ביקשה שרת הבריאות לשעבר לחקור מי מממן את פעילות המגזין.

"המטרה היחידה [של המגזין] היא להשמיץ את מי שמתנגד ללגליזציה, והמניע הוא כספי טהור," קבעה שרת הבריאות לשעבר וביקשה מהעיתונאים: "נסו לחקור מי עומד מאחורי ומה הם עומדים להפסיד."

יעל גרמן נגד מגזין קנאביס בטוויטר

מי מממן את פעילות מגזין קנאביס? יעל גרמן דורשת לחקור

אין כמובן שום גורם אלמוני שעומד מאחורי מגזין קנאביס ולא 'הגורם', וגם לא מגדלי הקנאביס, מעולם לא מימנו שקל אחד מפעילותנו – מה שלא מפריע לחברת מפלגת 'יש עתיד', שאחד מהאבות המייסדים שלה הוא מנכ"ל 'טבע', אבינועם ספיר, להפיץ שמועות שקריות וקונספירציות פרי מוחה הקודח.

זו כאמור אינה הפעם הראשונה בה זה קורה, אם כי הפעם גרמן אינה מסייגת את דבריה כמו אז.

בשנת 2013, שיא כהונתה של גרמן בתפקיד שרת הבריאות, התחולל אחד ממאבקי המחאה הזכורים ביותר לקידום ענף הקנאביס הרפואי בישראל. ראשת העיר הרצליה לשעבר, שזו היתה לה הקדנציה הראשונה בממשלה ובכנסת, נאלצה אז לחיות שבועות ארוכים כשמחוץ לביתה התקיימה מחאת אוהלים של חולים ומטופלי קנאביס.

אבינועם ספיר

מנכ"ל טבע אבינועם ספיר – ממייסדי 'יש עתיד'

באותם ימים, בתמיכתה, עתיד היה לעבור ענף הקנאביס הרפואי כולו לידי חברת 'שראל' – מונופול פרטי שנבחר מדי שנה בשנה כאחראי הבלעדי על רכש ואספקה של תרופות וציוד רפואי לבתי חולים בישראל.

בתגובה למהלך, שנתפס אז ככזה שיוביל לאובדן של ענף הקנאביס הרפואי לתמיד, דרשו ממנה המטופלים מדי ערב בתגובה, כשחזרה לביתה מהעבודה, תשובות לשאלות קשות בנושא ועזרה לחולים שלא מצליחים לקבל רשיון.

באחת הפעמים, כשמצלמתו מכוונת אליה, שאל אותה חבר המגזין אריק אלון, האם לדעתה חברות התרופות עומדות מאחורי ההתנגדות לטיפול בקנאביס רפואי או האם הן אלו שעומדות מאחורי הנסיון להעביר את הענף לחברת 'שראל'.

גרמן זעמה למשמע השאלה והציגה בתגובה תיאוריית קונספירציה נגדית משלה, לפיה מאחורי מחאת הקנאביס עומדות ממשפחות פשע או גורמי עולם תחתון, ה'מתחבאים' בתחפושת של מגדלי קנאביס רפואי והם שמממנים את הפעילות כנגדה.

נראה כעת שמה שהיה אז לדבריה "תיאוריית קונספירציה" בלבד, הפך השבוע לאמת מוחלטת לדעתה, כשטענה כאמור שיש לבדוק מי העומד והמממן מאחורי פעילות המגזין.

זו אגב לא טענת הקונספירציה היחידה של גרמן נגד הקנאביס. בסוף אותה שנה, בראיון לתכנית 'שאיפות גדולות', טענה שרת הבריאות לשעבר כי הטיפול בקנאביס הוא בעיקר "תופעת פלסיבו", כלומר שהמטופלים לא באמת מרגישים טוב יותר בעקבות השימוש, אלא רק חושבים שהם מרגישים טוב יותר.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a2%d7%9c-%d7%92%d7%a8%d7%9e%d7%9f-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a9%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%99/

לראשונה: תעודת עיתונאי ממשלתית הונפקה למגזין 'קנאביס'

לראשונה: תעודת עיתונאי ממשלתית הונפקה למגזין 'קנאביס'

לראשונה: תעודת עיתונאי ממשלתית הונפקה למגזין 'קנאביס'

לראשונה מקבל ‘קנאביס’ הכרה רשמית כגוף חדשותי: לשכת העיתונות הממשלתית (לע”מ) הנפיקה לפני מספר שבועות תעודת עיתונאי לעורך המגזין – לאחר סירוב לעשות כן לפני כשלוש שנים.

לראשונה מאז נוסד לפני כ-7 שנים מקבל מגזין ‘קנאביס’ הכרה רשמית ומכובדת למדי מממשלת ישראל: תעודת עיתונאי ממשלתית (תעודת לע”מ) שהונפקה עבור מערכת האתר לשימוש קבוע ומוסדר.

תעודת עיתונאי מגזין קנאביס

תעודת עיתונאי ממשלתית למערכת ‘קנאביס’

ההודעה על אישור ההנפקה נתקבלה כשלוש שנים לאחר שבקשה קודמת בעניין זה סורבה על ידי לשכת העיתונות, זאת בעקבות שלוש טענות עיקריות נגד המגזין: העובדה כי הוא “אינו אתר חדשות”; העובדה כי הוא “מעודד ומפיץ מידע בדבר ביצוע פעולות בלתי חוקיות”; וכי האתר “אינו עומד בתנאי המקוריות הקבוע בכללים”.

מנהל לע”מ ניצן חן הסביר אז בין השאר כי “המגזין מדריך כיצד לרכוש ולגדל זרעי קנאביס תוך ציון מפורש כי הקנאביס אינו חוקי בישראל”, אך בתגובה שנשלחה לחן מטעם עורכי הדין הוסבר כי “המגזין מספק מידע חדשותי ואינפורמטיבי בתחום הקנאביס, ופועל על פי כל הוראות הדין, קלה כחמורה”.

עוד הוסבר ללע”מ כי “במידה והאתר עובר על חוקים אלו ואחרים, אחריות הטיפול בו היא של גורמי האכיפה ומאחר ולא היו כל תלונות מצד גורם אכיפה זה או אחר, אין ברשות הוועדה הסמכות לקבל החלטה זו”.

ואכן, עד כה ובמשך כל שנות פעילותו של האתר, לא הוצגה כל טענה מצד גורמי האכיפה כנגד תוכן זה או אחר שפורסם באתר. יתרה מכך תכנים דומים פורסמו באתרים וגופי חדשות קטנים וגדולים כאחד, כולל ‘וואלה’, ערוץ 10, מגזין ‘טיימאאוט’, אתר Ynet ועוד – לצד כמובן גופי תקשורת בכל העולם.

אישור הנפקת תעודת עיתונאי ל’קנאביס’ כעת מבהיר לכאורה כי לשכת העיתונות מקבלת כי האתר הוא אכן אתר חדשות, כי הוא אינו מעודד ומפיץ מידע בדבר ביצוע פעולות בלתי חוקיות וכי הוא אכן עומד בתנאי המקוריות הקבוע בכללים.

יש לציין שבתקופה שבין הסירוב הקודם להנפקת התעודה כעת הפך ‘קנאביס’ לגורם משמעותי עוד יותר בתחום התקשורת בישראל אשר עובד בשיתוף פעולה עם כל כלי התקשורת – ואף הוכר על ידי מגזין ‘סנסי’ האמריקאי כאחד מחמשת אתרי חדשות הקנאביס האמינים בעולם.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/07/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%9e%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%95%d7%a0%d7%a4%d7%a7%d7%94/

'היי טיימס' נמכר ב-70 מיליון דולר; בין הרוכשים בנו של בוב מארלי

'היי טיימס' נמכר ב-70 מיליון דולר; בין הרוכשים בנו של בוב מארלי

'היי טיימס' נמכר ב-70 מיליון דולר; בין הרוכשים בנו של בוב מארלי

מגזין הקנאביס המפורסם בעולם נמכר הבוקר (ה’) לקבוצת משקיעים מלוס אנג’לס, ביניהם גם דמיאן מארלי, בנו של אגדת הרגאיי. שווי העסקה מוערך ב-70 מיליון דולר. המנהלים החדשים מתכוונים להתרחב לעולם העסקי ולקיים כנסים מקצועיים בעולם.

היי טיימס‘, מגזין הקנאביס האמריקאי הותיק, המצליח והמפורסם ביותר בעולם עבר הבוקר (ה’) לידיה של חברת השקעות מלוס אנג’לס בעסקה ששוויה מוערך ב-70 מיליון דולר.

הרוכשת היא קבוצת ‘אורבה’ (Oreva), חלק מחברת השקעות בבעלות איש העסקים אדם לוין ובה 20 משקיעים מתחום המדיה והטכנולוגיה, כמו גם גופים אחרים מתחום הקנאביס כגון רשת חנויות הקנאביס ‘דנבר ריליף’ הפועלת בבירת קולורדו וקליפורניה.

בין המשקיעים גם בנו של בוב מארלי, דמיאן מארלי, זמר ומוזיקאי מצליח בפני עצמו שגם ביקר בישראל לפני שנתיים. הוא נכנס בקול גדול לעסקי הקנאביס כשרכש לפני כחצי שנה כלא בקליפורניה אותו הפך למתקן גידול קנאביס רפואי.

דמיאן מארלי בישראל

דמיאן מארלי בביקורו בישראל בשנת 2015, עכשיו בין הבעלים של ‘היי טיימס’

“‘היי טיימס’ הוא הקוקה-קולה של הקנאביס,” אומר הבעלים החדש לוין. “אנחנו רואים את ההזדמנות להקמת חברת מדיה מגוונת ואת האפשרות להפוך את ‘היי טיימס’ מגוף בעל משקל בתרבות הנגד לחברת מדיה מודרנית.”

מארלי, שהוא היום כוכב בינלאומי בפני עצמו, מסר בהודעה לעיתונות כי שורשי הקריירה שלו נטועים בהיי טיימס. “כשהייתי בבית ספר נהגתי לגדל את העשה. למדתי על ההבדלים בין זכר לנקבה בעזרת קריאה במגזין היי טיימס. זה כבוד גדול להיות כעת חלק מהמורשת של היי טיימס אחרי שהייתי אוהד במשך שנים ארוכות.”

ל’היי טיימס’ מנויים כיום 236 אלף מנויים חודשיים, לעומת תקופת השיא בה הגיע המספר עד חצי מיליון, אך במקביל מדווחים בעליו על 20 מיליון כניסות של גולשים לאתר מדי חודש.

נתונים אלו אמנם אינם גדולים בענף המגזינים הבינלאומי או האמריקאי בפרט, אך יתרונו הגדול של ‘היי טיימס’ טמון בערך המותג והאירועים שהוא מקיים מדי שנה, בראשם ה’קנאביס-קאפ’, תחרות זני קנאביס נושאת פרסים המהווה 75% מהכנסות החברה.

היי טיימס

בוב מארלי על שער היי טיימס

“הערך הוא במותג והזיהוי שלו,” מסביר לוין. “בכוונתנו לקיים אירועים נוספים מלבד אירועי ‘היי טיימס’ הרגילים, למשל כנסים עסקיים גדולים ורעיונות נוספים אחרים.

המגזין נוסד בשנת 1974 על ידי תום פורקייד (Tom Forcade) ונועד במקור להיות פרודיה על מגזין “פלייבוי”. הוא משווק במהדורה מודפסת מאז היווסדו ובנוסף כאתר אינטרנט מאז אמצע שנות ה-90.

האתר עבר בשנה שעברה מתיחת פנים אינטרנטית משמעותית, בעקבות מינוי מנהל תפעולי חדש ששם על דגלו לנקות את המגזין מתדמית הסטלנים ולתת לו אופי מיינסטרימי יותר, אך לא ממש הצליח לקדם את הפרוייקט. המנהל הקודם, דייויד קול, שפוטר מתפקידו, נמצא עדיין בהליכים משפטיים מול היי טיימס לאחר שהגיש נגדם תביעה ע”ס 6 מיליון דולר.

היי טיימס

ויז קאליפה וסנופ דוג על שער ‘היי טיימס’

“תמיד היו לנו רעיונות נפלאים אבל לא את הכל יכולנו ליישם,” אומר דני דאנקו, אחד ממובילי הדעה בתחום גידול הקנאביס ומותיקי ‘היי טיימס’. “היינו קטנים יחסית וללא הרבה משאבים. עכשיו יש לנו את הגב ואת האפשרות להתרחב. תמיד היתה לנו תודעה מחתרתית ועכשיו יש לנו אפשרות לעשות דברים גדולים.”

החברה החדשה תיקרא ‘חברת היי טיימס אחזקות’ ותגייס בחודשים הקרובים עובדים במגוון תפקידים, לצד פיטורים של עובדים שמזוהים כנראה עם הגוון ה’סטלני’ ממנו מנסים הבעלים החדשים להיפטר.

“כמגזין הקנאביס הותיק ביותר החברה תישאר רגישה לבסיס האוהדים הנאמן שלה,” הבהיר דאנקו. “עקרונות הליבה שלנו יישארו כפי שהם וזה עלינו להראות לקהל שאנחנו לא נוטשים.”

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/06/%d7%94%d7%99%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%a1-%d7%a0%d7%9e%d7%9b%d7%a8-%d7%91-70-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%a9/

אוניברסיטת חיפה תגריל 500 ש"ח לצרכני קנאביס שישתתפו בניסוי

אוניברסיטת חיפה תגריל 500 ש"ח לצרכני קנאביס שישתתפו בניסוי

אוניברסיטת חיפה תגריל 500 ש"ח לצרכני קנאביס שישתתפו בניסוי

בניגוד למחקרים שעורכת הרשות למלחמה בסמים, מחקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם מגזין קנאביס מבקש לבדוק את הסיבות, ההשפעות והכמיהה לעישון קנאביס בישראל. החוקרים מציעים 500 ש"ח למי שיהיה מוכן להשתתף במחקר. "מרבית המחקרים דבקים בגישה מתחסדת ומכפישה," הם אומרים ומציעים גישה חדשה לנושא.

לפני שנתיים בדקנו כאן במגזין, בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה, כמה קנאביס מעשנים ישראלים מדי יום, כמה ימים בשבוע ומאיפה מגיע אליהם המוצר האסור.

כעת, במחקר משותף חדש וראשון מסוגו, רוצים באוניברסיטה לאפיין מה הן השפעות הקנאביס על הצרכנים הישראלים, מה הן הסיבות לעישון ומה הם מאפייני הצריכה.

בניגוד לסקרים דומים שעורכת מדי פעם בפעם הרשות למלחמה בסמים, מחקר זה בא ממקודת מבט חיובית ובמטרה להציג גם את ההשפעות החיוביות של הקנאביס על צרכניו.

לצורך המחקר הפיקו באוניברסיטה שאלון ייעודי עבור צרכני הקנאביס הישראליים והם אף מציעים 12 שוברים על סך 500 ש"ח שיוגרלו בין המשתתפים בניסוי.

לאחר מילוי השאלון הראשוני (10 דק') יחל המחקר, שיימשך 5 ימים במהלכם ידווחו המשתתפים על פעילותם, חוויותיהם, תחושותיהם וכיוצ"ב, זאת בעזרת תשובות להודעות פוש בסמארטפון (2 דק', 5 פעמים ביום).

"לשימוש בקנאביס יש לעיתים מוניטין שלילי וזאת בין היתר מאחר ואין הבנה מספקת לגבי השפעותיו של שימוש תדיר וקבוע," אומרים באוניברסיטה. "מרבית המחקרים בתחום מציגים את השפעותיו השליליות של השימוש ודבקים בגישה מתחסדת ומכפישה כלפי המשתמשים. פועל יוצא של גישה זו הינו היעדר ידע בנוגע לתופעות נוספות כמו השפעות חיוביות, כמיהה, והסיבות לשימוש."

אם את/ה מסכימ/ה להשתתף, אנא לחצ/י כאן.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/04/%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%a2%d7%94-500-%d7%a9%d7%97-%d7%9c%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91/

העשב של השכן: ראיון עם ננסי בוטווין האמיתית

העשב של השכן: ראיון עם ננסי בוטווין האמיתית

העשב של השכן: ראיון עם ננסי בוטווין האמיתית

האישה שנתנה השראה לדמות המרכזית בסדרת הקאלט "העשב של השכן" (Weeds) מדברת על השאכטה הראשונה עם סנופ דוג, על לגליזציה תחת ממשל טראמפ, על העמותה שהיא פתחה התומכת במורשעים בעבירות קנאביס, ועל היתרונות והחסרונות בלהיות דמות אמיתית בסדרת גראס מפורסמת.

אין כמעט חובב קנאביס שלא עקב באדיקות אחר סדרת הטלוויזיה "העשב של השכן (Weeds), ששודרה במשך 8 עונות רצופות בארה"ב ועוסקת באלמנה טרייה בשם ננסי בוטווין (מרי לואיז פרקר), אשר מתקשה בפרנסת המשפחה ובשימור רמת החיים שלה לאחר שבעלה נפטר. בלית ברירה היא מקבלת החלטה להתחיל למכור עוגיות קנאביס בשכונה.

במהלך העונות גברת בוטווין מפתחת את עסקי הגראס שלה לכדי אימפריה של ממש: הגידולים הביתיים הפכו לגידולים בקנה מידה מסחרי, ושטח ההפצה כבר מזמן פרץ את גבולות השכונה המקומית.

דמיון ברור למרי לואיז פרקר.

ננסי בוטווין (מרי לואיז פרקר) מ"העשב של השכן"

לקראת סיום העונה האחרונה אף הצליחה הסדרה לצפות כיצד עשויה תעשיית הקנאביס להתפתח, כאשר בנה הבכור של ננסי בוטווין, סיילאס, העובד בתור מגדל קנאביס מקצועי, רואה כיצד חברת תרופות גדולה המבודדת את החומרים הפעילים בקנאביס הופכת את הצמח האהוב לתרופה גנרית עם פטנט רשום.

אך הדמות המרכזית של הסדרה, שהפכה מאז לסוג של "קאלט", איננה פרי דמיונה של היוצרת ג'נג'י כהן, אלא מבוססת על אישה אמיתית שפעלה שנים רבות בסצנת הקנאביס המחתרתית של החוף המערבי בארה"ב בכינוי ד"ר דינה.

בראיוןלאתר מרי ג'יין היא מתעקשת שהסיפור בסדרה 'ווידס' מבוסס בכלל על חייה שלה, וגם כועסת על עיוות המציאות והפרגון שלא קיבלה לדבריה.

דוקטור דינה

דמיון בולט ל'ננסי בוטווין' מהסדרה. ד"ר דינה.

איך הכרת את סנופ דוג?

כשהייתי בתיכון הייתי מבלה אצל חברה מהכיתה, אבא שלה היה עורך הדין של סנופ במהלך משפט שהתנהל נגדו בשנות התשעים.

סנופ אמר שהוא רוצה לעשן, ואני הצעתי לו לגשת אל מאחורי מגרש הטניס, אבל אז הוא שלף את הג'וינט – בהתחלה הייתי בטוחה שמדובר בסיגריה, ורק אחרי שהוא הדליק אותה הבנתי שמדובר בגראס. הוא הגיש לי את הג'וינט, וזו למעשה הייתה השאכטה הראשונה שלי.

הוא בטח שמח לשמוע שהחלטת להיכנס לתעשיית הקנאביס בארה"ב

כשהתחלתי לעבוד במשרד הראשון בדרום קליפורניה שמתמחה במתן המלצות לקנאביס רפואי, מיד חשבתי עליו, הייתי בטוחה שהוא יאהב את העבודה הזו. אחד הלקוחות הראשונים סיפר לי שיש לו אולפן הקלטות, ושסנופ מקליט בו ממש ברגעים אלו. אמרתי לו שיגיד לסנופ ש"השמנמנה עובדת במשרד של הרופאים ויכולה לעשות אותך חוקי" (סנופדוג כינה אותי "שמנמנה" כי הייתי רזה מאוד אז – בקושי 40 קילו).

ננסי בוטווין האמיתית יחד עם סנופ דוג, שכינה אותה "השמנמנה"

ננסי בוטווין האמיתית יחד עם סנופ דוג, שכינה אותה "השמנמנה"

תוך חצי שעה קיבלתי טלפון, הוא הזמין אותי לאולפן ההקלטות, סחבתי לשם את הרופא התורן וארגנתי לו אישור רפואי – כשזו הפעם הראשונה שאני רואה אותו אחרי קרוב לעשור. בהמשך התפתחתי בדרכים נוספות בתעשיית הקנאביס, מה שהבטיח לסנופ שנים רבות של קנאביס זמין ואיכותי.

מתי הכינוי שלך התחלף מ'השמנמנה' לד"ר דינה?

סנופ החליט לשמור את מספר הטלפון שלי בשמות דינה, ד"ר, או ד"ר דינה, כדי להזכיר לו את הקשר שלי לרופא – בעקבות כך הצוות במשרד התחיל אף הוא לכנות אותי 'ד"ר דינה', וכך נולד הכינוי שלי כיום.

מה דעתך על עמדת ממשל טראמפ בנוגע לקנאביס?

אני רואה אנשים נכנסים לפאניקה במחשבה של "הנה הם באים לתפוס אותנו", אבל מה ההבדל לעומת יום קודם לכן? הקנאביס עדיין לא חוקי ברמה הפדרלית, ברור שהעסק עדיין לא בטוח. רוב האנשים שמתחרפנים הם אנשי עסקים לא קשורים שרק נכנסו לתעשייה בשביל הכסף, אבל אני והשותף שלי, ג'ייסון בק, פשוט צוחקים על הכל מכיוון שאנחנו חיים באזור האפור כבר 15 שנים. אני צוחקת בגלל שכולם יודעים שאפשר להידפק בתחום האפור – ולהידפק בתחום האפור זה משהו לא כיף בכלל, זה באמת לא.

אבל אתה יודע מה אתה עושה, מכיוון שאתה לא שם בשביל הכסף. כשהתחלתי עם כל העניין הזה ממש לא חשבתי על התעשרות, אלא לעזור לאנשים חולים – כל אחד מקרובי המשפחה והחברים שלי שכבר הלכו לעולמם סבל ממחלה שניתן היה להקל עליה עם קנאביס. התמונה שלי היא הרבה יותר רחבה מפשוט "בא נעשה כמה גרושים".

כיצד את מצליחה להתנהל בתוך "התחום האפור" כיום?

אנחנו עדיין חיים בתחום האפור. האם זה מלחיץ אותי? לא. האם אני מפחדת מהממשל הפדרלי? בהחלט כן. אם חשבת שאתה בטוח – אתה משוגע. את מספר הפשיטות שהממשלה הפדרלית ביצעה על הנכסים שלי אני כבר לא יכולה לספור עם שתי ידיים.

הם יכולים לשדוד אותך, לנער אותך, לקחת את כל הקנאביס שלך, לקחת את כל מה שהם רוצים רק בגלל שאיזה שופט ייתן חותמת גומי לצו חיפוש. נכון לעכשיו הם לא יכולים לעשות את זה בזכות התיקון של רוארבאחר-פארר (תקנה המונעת מהמחלקה המשפטית בארה"ב להקדיש משאבים לצורך אכיפת חוקי המריחואנה במדינות שביצעו רפורמה בנושא).

מה הדבר הכי טוב והכי גרוע שקרה מאז פורסם שאת היית ההשראה לננסי בוטווין בסדרה "העשב של השכן"?

הדבר החיובי: זה נתן לי קול ובמה לתת השראה להרבה אנשים להיכנס לתעשיית הקנאביס, לסייע לחולים לקחת אחריות על חייהם ולהפסיק עם הכדורים, להפסיק עם ההתמכרות ולגלות שהקנאביס לעתים יכול להיות פתרון שמשנה חיים.

ד"ר דינה משקה את הגינה

ד"ר דינה מטפחת את הגינה

הדבר השלילי: בכלל לא התייעצו איתי בתכנית, והם די גנבו את הזהות שלי. בזמנו אני הייתי היחידה בלוס אנג'לס שעושה את הדברים הללו. חבר הילדות שלי נקרא אנדרו, גיסה של ננסי נקרא אנדי. יש כל כך הרבה קווי דמיון.

איך הגעת למסקנה הזאת?

הם לקחו דמויות מהחיים האישיים שלי. כאשר צפיתי בסדרה והסתכלתי על כל השמות והקרדיטים, הבנתי שכמעט כל המפיקים, היועצים והבמאים היו מטופלים בחנות שלי. הכרתי את האנשים האלה. הרגשתי כאילו כולם יודעים שמדובר בי, והם ציירו אותי כבחורה זנותית שמוכרת סמים לילדים ורק רוצה לעשות כסף. הייתי מזועזעת מכך.

ספרי לנו על עמותת "גידול חופש" (Freedom Grow) שייסדת

"חופש הגידול" זה הבייבי שלי. זה משהו שאני עושה עם "פיית הגראס" האישית שלי – סטפני לאנדה. סטפני הייתה אחת מהלקוחות הראשונות שלי, וכאשר הכרתי אותה בפעם הראשונה היא בדיוק נשפטה ל-5 שנים בכלא בעקבות גידול קנאביס – לא יכולתי להאמין. היא הייתה אישה בת 60 שעומדת לשבת חמש שנים בבית הסוהר.

החוויות הקשות של סטפני מהתקופה בכלא גרמו לי להבין עד כמה קשה למה שנקרא "עברייני קנאביס" להעביר זמן בכלא יחד עם פושעים אלימים, בתנאים לא תנאים.

ב'פרידום גרו' אנחנו אוספים כספים עבור תמיכה באנשים שנשפטו למאסר בפועל על עבירות קנאביס בלתי אלימות. העמותה היא כמובן ללא מטרות רווח, 100% מהכסף מגיע ישירות לאסירים. מעבר לכך אנו דואגים לתמיכה מנטלית באסירים הללו, שחלקם נותרו ללא חברים ומשפחה, ואנו נמצאים בקשר איתם, שולחים להם מכתב ברכה בים ההולדת ובאופן כללי מעניקים להם תחושה שיש מי שאכפת לו מהם.

כיצד את רואה את התעשייה 15 שנה מהיום?

אני בטוחה שהולכים להיות עוד הרבה עסקים גדולים שהולכים להיכנס פנימה. אני מקווה שעדיין יהיו מגדלים בקנה מידה בינוני. אני חושבת שנראה את הלגליזציה מתפשטת כבר לכל רחבי ארה"ב. אנחנו אתגרנו את הממשלה הפדרלית – וניצחנו.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/04/%d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%91-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%9f-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9d-%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%98%d7%95%d7%95%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%99/