תגית: ישראל

הספר הירוק: המדריך הרשמי לטיפול קליני בקנאביס רפואי

הספר הירוק: המדריך הרשמי לטיפול קליני בקנאביס רפואי

הספר הירוק: המדריך הרשמי לטיפול קליני בקנאביס רפואי

הגרסה המעודכנת ביותר (דצמבר 17) של 'הספר הירוק' – מדריך הטיפול הקליני הרשמי של מדינת ישראל בקנאביס רפואי.

"הספר הירוק" הוא מדריך הקנאביס הרפואי הרשמי של משרד הבריאות, המיועד להכשרת רופאים לטיפול בקנאביס רפואי במסגרת רפורמת ה'מדיקליזציה'.

טיוטת 'הספר הירוק' בעברית נחשפה לראשונה כאן במגזין עוד בתחילת שנת 2016. לקראת סוף שנת 2017 פירסם משרד הבריאות נוסח מעודכן ובו הבטיח כי יפרסם בקרוב גם נוסח באנגלית, אותו פרסמנו גם כן כעת לראשונה כאן.

החוברת נקראת 'קנאביס רפואי – חוברת מידע ומדריך רפואי' ואותה כתבו וערכו מנהל היחידה לקנאביס רפואי בישראל יובל לנדשפט יחד בעז אלבו. בעריכת החוברת היו מעורבים גם פרופ' רפאל משולם, פרופ' יורם שפירא, פרופ' מאיר ביאלר, פרופ' ארנון אפק, ד"ר בעז לב, ד"ר מיכאל דור, ד"ר אייל שורצברג וד"ר פאולה רושקה.

מטרת ה'מדיקליזציה' היא להגדיר נהלי גידול, ייצור, מכירה וטיפול מסודרים ורשמיים בקנאביס רפואי – שיעמדו בתקנים מחמירים שאמורים להבטיח תוצרת הדירה בעלת פרמטרים מדויקים.

יחד עם זאת במשרד הבריאות נראה שהתעלמו מפרמטרים חשובים, לדוגמה מהעובדה שאין וכנראה שבקרוב גם לא יהיו פרחי קנאביס שונים הזהים באופן מדויק ביניהם בכמויות הרכיבים הפעילים. בעיה נוספת היא שהמדע עוד לא זיהה את כל הרכיבים בקנאביס, כך שדיוק בטיפול בפרחי קנאביס הוא כמעט בלתי אפשרי.

על פי ההנחיות החדשות כל חוליה מחוליות שרשרת האספקה של מוצרי הקנאביס תהיה חייבת לעמוד ברמת איכות גבוהה בתקני 'מדיקל גרייד' (Msedical Grade), למשל IMC-GAP (לגידול), IMC-GMP (לייצור), IMC-GSP (לאבטחה), IMC-GDP (להפצה) וכן IMC-GCP (לטיפול קליני נכון) המפורט בחוברת זו.

קנבינואידים והמערכת האנדוקנבינואידית

המסמך מפרט בתחילה את מרבית המידע החשוב שנאסף בשנים האחרונות בתחום הקנאביס והמחקר של רכיביו ואופן השפעתם, רובו ככולו פורסם ומופיע גם כאן במגזין.

בין השאר מצויינים ההבדלים בין קנאביס סאטיבה לקנאביס אינדיקה ומופיע הסבר על מהם קנבינואידים, אנדו-קנבינואידים (קנבינואידים שמייצר הגוף), פייטו-קנבינואידים (כשנמצאים בצמח), טרפנים, טריכומות וכו'.

סאטיבה מול אינדיקה

במסמך מלמד משרד הבריאות את הרופאים מהם THC, CBD, CBN, מסביר על המערכת האנדוקנבינואידית (ECS) המורכבת מ"אננדמייד" ו"2-AG" ועל קולטני הקנבינואידים CB1 ו-CB2 שנמצאים במערכות חשובות בגוף האדם.

כמו כן יש אזכור לקנבינואידים סינטטיים (JWH-018 ודומיו), החזקים פי 10 מ-THC ומסוכנים לשימוש הרבה יותר (משמשים בין השאר בתערובות 'נייס גאי' וסמי פיצוציות).

טבלת זני הקנאביס החדשים

על פי הנהלים בחוברת יסופקו פרחי הקנאביס בהתאם לריכוז ה-THC וה-CBD הקיימים בהם, בטווחים משתנים בהתאם לטבלת חלוקה חדשה המגדירה שלוש קטגוריות – "עתירי THC", "עתירי CBD" וכן "זנים מאוזנים". לאחר מכן הם מחולקים לתתי קטגוריות בהן T מסמל THC ו-C מסמל CBD.

חלוקת זני קנאביס רפואי

קטגוריית 'עתירי CBD' לא מציינת הרדה בין סאטיבה לאינדיקה ורק מחלקת את הזנים ל-4 רמות שונות: T0/C24 לדוגמה תכלול זנים בעלי קרוב ל-24% CBD ו-0% THC. הרמה השנייה היא T1/C20, לאחר מכן T3/C15 וכן הלאה.

לאחר מכן קטגוריה מצומצמת של זנים שיכילו כמויות שוות של THC ו-CBD בגבול 8 עד 12 אחוז, הנקראת T10/C10.

הקטגוריה הרחבה ביותר, שגם מתייחסת להפרדה בין סאטיבה לאינדיקה, היא של הזנים 'עתירי THC' המחולקת ל-3 רמות שונות לכל משפחה. כך למשל תת-קטגוריה T15/C3 היא של זנים המכילים כ-15% THC וכ-3% CBD.

טרם נודע על בסיס מה החליט משרד הבריאות הישראלי לבצע חלוקת זנים זו ולא לאפשר למשל שימוש בזנים המכילים 15% CBD ו-10% THC. מדובר באחת ההחלטות השנויות במחלוקת של כותבי החוברת, שלמעשה פוסלת 70-80% מכל זני הקנאביס הנמצאים בשימוש בישראל נכון להיום.

בעיה חמורה נוספת היא שאופן חלוקה זה מתייחס רק להבדלים בין THC ל-CBD ומתעלם לגמרי מ'אפקט הפמליה' ומכלל הרכיבים הנוספים הנמצאים בקנאביס, חלקם נמצאו במחקרים כחשובים לא פחות מהקנבינואידים THC ו-CBD.

10 עד 60 גרם לחודש – החל מ-0.6 גרם ליום

על בסיס חלוקת זני הקנאביס לקבוצות THC ו-CBD, משרד הבריאות הישראלי בנה טבלה נוספת המשייכת כל שילוב כמויות לטיפול במחלות מסוימות.

התאמת קבוצות זני קנאביס למחלות

(לחצו להגדלה)

גם במקרה זה לא ברור על בסיס מה קבע משרד הבריאות את השייכות בין כמויות THC ו-CBD לטיפול במחלות שונות.

כך למשל מומלץ במסמך כי חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה יתחילו בקבוצת הזנים T10/C2, למעט הסובלים מסרטן כבד להם לא מומלץ להשתמש ב-THC בכלל, אלא בזנים עתירי CBD מקבוצת T0/C24.

לסובלים ממחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס) ממליצה החוברת להתחיל בזני קנאביס מקבוצת T5/C10 ולאלו הסובלים מכאב נוירופטי מומלצת קבוצת T10/C10. לחולים סופניים ממליצה החוברת להתחיל טיפול בקבוצת T1/C10.

לאחר תחילת הטיפול ואם הרופא מחליט כי זה לא מספיק יעיל, הוא יכול לבחור את המשך העלות המינונים בהתאם למוגדר בטבלה זו:

אופן טיפול והגדלת כמויות קנאביס

מטופלים יקבלו בין 10 ל-60 גרם קנאביס לחודש לכל היותר, כאשר הכמות ההתחלתית המומלצת היא 0.6 גרם ליממה – כלומר 20 גרם לחודש. החלטה זו מבוססת על מחקר שלא נערך על קנאביס אלא על "מרינול" – תרופה סינטטית המדמה את פעילות ה-THC.

צמצום הכמויות והשימוש ב-THC

בתחילת הטיפול כאמור יקבלו מטופלים רק זני מקבוצות 10% THC בלבד – זאת תהיה "הכמות ההתחלתית המומלצת" (33-66 מ"ג THC ביום). רק בשלב שלאחר מכן – ורק במידה והרופא מוצא לנכון כי הטיפול אינו מספיק – הוא יוכל להעביר את המטופל לזנים בעלי 15%, 20% ו-24% THC.

באופן כללי משרד הבריאות מעדיף שמטופל יחזיק בפחות פרחים המכילים יותר THC ולא ביותר פרחים המכילים מעט THC – החלטה שנויה במחלוקת גם כן.

"לפני העלאה של הכמות החודשית מומלץ לשנות קודם למוצר בו ריכוז החומרים הפעילים גבוה יותר (לדוגמא מקנאביס 10% THC לקנאביס 15% THC)," נכתב.

"כמות של 40 גרם קנאביס בחודש נחשבת למינון גבוה, כמות של 50-60 גרם לחודש ומעלה מהווה מדרגת בחינה בה תישקל באופן מעמיק השאלה האם המטופל הגיע לנקודת מיצוי הטיפול בקנאביס," מובהר עוד.

כפי שניתן לראות בבירור, משרד הבריאות אינו מעוניין גם בשימוש בזנים עם 20% THC ומעלה, המבוקשים יותר בקרב מאות אלפי צרכני הקנאביס "הבלתי חוקיים", ומצמצם גם את השימוש בהם ככל שניתן. בכך מקווים ככל הנראה במשרד הבריאות למנוע "זליגה" לשוק הפנאי.

מעקב רפואי צמוד

במהלך הטיפול ובכל אחד משלבי העלאת המינון או הכמות, יונחו הרופאים לבחון מספר אפשרויות להתמודדות עם תגובות הטיפול. כך למשל במידה וישנה תגובה לא רצויה כלשהי לטיפול, יוכל הרופא לשקול 3 אפשרויות: (1) להפסיק את הטיפול (2) להפחית את הכמות או המינון (אחוזי ה-THC) ו-(3) לעבור לזנים עתירי CBD.

בשלב הבא מונחים הרופאים כיצד, יחד עם המטופל, יבחרו באחת משתי דרכי הטיפול: באפשרות הראשונה יוכלו לבחור טיפול בעזרת "מוצר קנאביס" אחד (כלומר זן קנאביס מקבוצת THC מסויימת), או טיפול בעזרת מספר מוצרים שונים, בהתאם לגנטיקה (אינדיקה, סאטיבה), בהתאם לצרכי החולה (יום, לילה), ולאופי ואופן השימוש האישי של המטופל.

איך צורכים קנאביס וכמה

עוד מפורט כיצד על המטופל לצרוך את הקנאביס. אלו ה"מתחילים" בטיפול צריכים לפתוח בשאיפה אחת בלבד בבוקר הראשון. לאחר מכן לעבור לשתי שאיפות ביום וכן הלאה, כאשר "בהדרכה ושימוש נכונים… ובהנחה של חלוקה יומית ל-4 עד 6 זמני נטילות ביממה, יגיע המטופל לכ-20 גרם של כמות קנאביס מומלצת חודשית".

במסמך מודגש כי "הגעה להשפעה אפקטיבית מיטבית עשויה לקחת שבועות עד מספר חודשים." החולים ימלאו טבלת מעקב בה יסמנו כמה שאיפות נטלו בכל שעה ובכל יום.

עוד מפורט אופן נטילת הקנאביס הרפואי, בתפרחת (עישון או אידוי), שמן (מסוגים שונים) ומזון (בעיקר עוגיות, לילדים בלבד).

מודגש כי ישנו יתרון במתן שמן מתחת ללשון בכך שמאפשר שליטה במינון. יחד עם זאת מצויין כי צריכת קנאביס בעישון מאופיינת בספיגה מהירה והגעה לריכוז שיא הגבוה ביותר באופן יחסי בזמן קצר.

"תוך 5 ימים, %80-90 מה-THC מתפנה מהגוף," נכתב עוד. כמו כן מפורט על תופעות הלוואי האפשריות משימוש בקנאביס ואיסור על ערבוב קנאביס עם אופיאטים, אלכוהול או תרופות מרדימות (אינטראקציות).

הטיפול בקנאביס רפואי

הטיפול בקנאביס יינתן בהתאם ל"רשימת ההתוויות" (נוהל 106) – רשימה של 12 מחלות ותסמונות עבורן יוכלו חולים לקבל טיפול רפואי בקנאביס. הקנאביס מוגדר כ'טיפול קו אחרון', כלומר שהוא יינתן רק לאחר מיצוי הטיפולים הקונבנציונליים (תרופות אופיואידיות, ניתוחים וכד').

מודגש במסמך גם כי אין לצרוך את הקנאביס כשהוא מעורבב עם טבק, אלא "נקי" בלבד, וכן מתוארים ההבדלים בין שימוש נכון (Use) לשימוש מזיק (Abuse) ולהתמכרות (Dependence) – וכיצד על הרופאים להתמודד איתם.

החולים יונחו לעבור בדיקות ומעקב אחר אופן השימוש שלהם, הן באחריות הרופא והן באחריות אישית, ולענות על שאלות המוודאות כי לא מדוב בהתמכרות. "יש להיות ער לעובדה כי ישנם מטופלים החושבים כי טיפול בקנאביס הינו סוג של קסם, אשר יצליח בתוך ימים לפתור את כל הבעיה, אך אין זה כך," מודגש בסיכום המסמך.

המסמך במלואו:

https://www.docdroid.net/7yaaWs3/mmk154-2016-watermark.pdf

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%91/

לראשונה ישראל מאשרת יבוא זרעי קנאביס – דווקא מרוסיה

לראשונה ישראל מאשרת יבוא זרעי קנאביס – דווקא מרוסיה

לראשונה ישראל מאשרת יבוא זרעי קנאביס – דווקא מרוסיה

פרסום ראשון: החל מ-1.1.18 משרד החקלאות מאשר לחקלאים בישראל להגיש בקשה ליבוא זרעי קנאביס מחו"ל – כך בהודעה מיוחדת אותה אנו חושפים כעת לראשונה. הסיבה לאישור החריג לא ידועה, אך סביר שקשורה לקשיים של המדינה בייבוא חוקי של גנטיקה מחו"ל. ברוסיה אין כלל ענף קנאביס רפואי וטרם נודע מי החברה איתה אישרה הממשלה לעבוד.

חברות הקנאביס הרפואי בישראל עומדות בפני בעיה לקראת הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי ('מדיקליזציה'), זאת מאחר וזני הקנאביס הניתנים זה שנים לחולים, אינם עומדים בנהלי רישום הזנים שדורשת הרפורמה, המחייבים להשתמש אך ורק בגנטיקה של קנאביס שהגיעה לישראל בהליך מאושר וחוקי,

מאחר וזרעי קנאביס נחשבים גם הם לסם מסוכן על פי אמנת האו"ם, בכדי לייבא אותם לישראל באופן חוקי נדרש אישור ממשלתי מיוחד שטרם ניתן עד היום גם של המדינה המייצאת וגם של המדינה המייבאת – מה שמהווה אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב המתמשך בהטמעת הרפורמה.

כעת אנו חושפים לראשונה כי החל מה-1.1.2018 חקלאים המעוניינים לגדל קנאביס רפואי בישראל ולהיכנס לפעול במסגרת הרפורמה, יכולים להגיש בקשה לאישור יבוא של זרעי קנאביס מחו"ל.

יחד עם זאת, על פי ההנחיה החדשה שעותק ממנה הגיע לידינו ומתפרסמת כעת, ניתן לייבא את זרעי הקנאביס דווקא מרוסיה, ולא ממדינות בהן ישנו ענף קנאביס רפואי קיים.

למעשה ברוסיה אין כיום ולו מטופל קנאביס רפואי אחד ובודאי לא חברות קנאביס רפואי, לא נערכים שם מחקרים בתחום ואין כל ידע גנטי רשמי כמו במדינות אחרות.

על כן לא ברור מדוע אישר משרד החקלאות לייבא את זרעי הקנאביס דווקא מרוסיה, מי החברה ממנה ניתן לייבא את הזרעים והאם יש בידיה אישורי גנטיקה חוקיים, מחקרים כלשהם וכיוצ"ב.

על פי הכתוב במסמך, מי שמעוניין לייבא זרעי קנאביס מרוסיה בהתאם להנחיה החדשה, צריך לפנות ליחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר) ולקבל את אישור היבוא מהם.

גורם בענף עמו שוחחנו נשמע קצת סקפטי לגבי הסיכוי שזה יקרה: "ישראל, המובילה את המחקר בקנאביס בעולם, בוחרת לייבא גנטיקה של קנאביס רפואי ממדינה שאין בה ולו מטופלל קנאביס רפואי אחד ושהשלטונות בה מתנגדים בכל תוקף להקמה של ענף כזה".

"זה נשמע כמו בדיחה לא אמיתית," הוא מוסיף. "מדובר בסופו של דבר בבריאותם של חולים, ככה שהבדיחה הזאת אפילו לא מצחיקה. ישראל תייבא גנטיקה של קנאביס רפואי מרוסיה כמו שישראל תייבא מטוסים ללא טייס מסודן."

פנינו למשרדי החקלאות והבריאות בכמה שאלות בנושא זה, שיפורסמו כאן אם וכאשר יימסרו. כך למשל שאלנו מי החברה ברוסיה ממנה ניתן לקבל את זרעי הקנאביס, האם ברוסיה יש זרעי קנאביס הגדלים בתקן GMP ותואמים את הדרישה החדשה של הרפורמה הישראלית, מדוע דווקא משם אושר ייבוא של זרעי קנאביס, האם ישנן מדינות נוספות מהן ניתן לייבא זרעי קנאביס, האם ממשלת רוסיה אישרה את הייצוא ועל בסיס מה פותחו זרעי הקנאביס של רוסיה אם אין שם כלל מטופלי קנאביס רפואי.

אישור ייבוא זרעי קנאביס מרוסיה לישראל

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%90%d7%a9%d7%a8%d7%aa-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%96%d7%a8%d7%a2%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%93/

"ישראל היא לא מעצמת קנאביס רפואי – וגם לא תהיה"

"ישראל היא לא מעצמת קנאביס רפואי – וגם לא תהיה"

"ישראל היא לא מעצמת קנאביס רפואי – וגם לא תהיה"

האם ישראל היא באמת מעצמת קנאביס רפואי, או שזה רק נראה ככה? מה יש למומחי קנאביס ותיקים להגיד על תהליך הייצור הנוכחי של קנאביס בישראל – ומה הם מעריכים שיקרה לשוק הקנאביס הישראלי בשנים הקרובות? כתבת המגזין ניהלה בשבועות האחרונים שיחות עם כמה אנשים שהיה להם הרבה מה להגיד.

מאת: שירן גונן

יש רבים שמאמינים בלב שלם שישראל בדרכה להפוך למעצמת קנאביס בינלאומית. ברגע שיאושר הייצוא של קנאביס רפואי לחו"ל, הם מקווים, יתחילו החקלאים המקומיים בהקמת חוות ומפעלים שישווקו תוצרת כחול לבן לכל קצוות תבל. יש כאלה שחושבים אחרת. "אנשים יפשטו כאן את הרגל", "אין לכם למי למכור את הסחורה" ו"משרד הבריאות הישראלי לא יודע מה הוא עושה" הן רק חלק מהטענות ששמעתי לאחרונה בשיחות עם מומחים בתחום.

מסתבר שכאשר מגיעים אנשי מקצוע רציניים בתחום מחו"ל לישראל, כשבתקשורת מוצגת המדינה כ'מעצמת קנאביס רפואי', הם מרגישים קצת חוסר נעימות כשמגלים כמה גדול הפער בין הדיווחים לבין מה שנראה בשטח. לפחות כך כמה מהם טוענים באוזניי כשאני שואלת האם ישראל היא באמת מעצמת קנאביס רפואי כמו שרבים חושבים.

"אין לכם לאן לייצא"

"המדינה הוליכה שולל את החקלאים, שעשרות מהם השקיעו כספים, זמן ואנרגיה במה שעלול להוביל אותם לכישלון צורם," אומר ג', ותיק בתחום הקנאביס בישראל, בשיחה שערכתי איתו. "יש בישראל 8 מגדלים שכבר היום יש להם עודף ייצור, רק מעטים מהם רווחיים, אם בכלל. מחלקים כאן אישורי הקמת חוות למאות גורמים. האם החקלאים האלה בכלל יודעים לגדל קנאביס איכותי? יש להם פרוטוקלים של גידול? הם יודעים מה תנאי הגידול האופטימליים? כמה זמן ייקח להם ללמוד את העבודה?"

דברים אלו נאמרים למרות שידוע שהממשלה הישראלית מתכוונת, או לפחות מנסה להתכוון, לאשר ייצוא של קנאביס לחו"ל. האם זה יהיה הצעד שיביא להצדקה כלכלית עבור עשרות החברות החדשות שמחכות? "ממש לא," אומר ג' בתוקף.

"עבור מי ייצרו קנאביס כל עשרות או מאות החקלאים שמצפים להיכנס לענף? לאן בדיוק ייצאו את הקנאביס? בכמה מדינות כבר אישרו ייבוא של קנאביס ולמה שהן לא יקנו מקנדה או מאפריקה," הוא אומר-שואל. "איפה יש עשרות אלפי מטופלים שמחכים לתוצרת הישראלית? המדינה משלה את האזרחים שלה ומי שיאכל אותה בסוף – כרגיל – זה החקלאים. למעט כמה חברות גדולות ומסודרות, רוב גדול ממקבלי האישורים הראשוניים שכבר חולקו על ידי משרד הבריאות לא מבינים לאן הם נכנסים. הם לא מקצועיים, זה כבר ברור."

"הרוב זה יח"צ – ייקח עוד זמן"

"קראתי כתבה בידיעות אחרונות על זה שישראל בדרך להפוך למעצמת קנאביס, מצחיקים, ישראל לא מעצמת קנאביס וכנראה גם לא תהיה," הוא מוסיף וטוען שגם אם יאושר ייצוא של קנאביס לחו"ל – ייקח עוד זמן רב עד שמישהו יתחיל לייצא. "צריך לעמוד בתקנים כדי לייצא ואין כאן עדיין אפילו חוות גידול אחת שעומדת בתקן. יקח שנים להקים את כל החוות, לרכוש את הידע הנדרש. מי שחושב שמחר בבוקר ישראל מתחילה לייצא קנאביס לחו"ל לא מבין מה קורה בעולם. אין לכם לאן לייצא."

"אני רואה שרים עושים תהלוכות יחסי ציבור ומקבלים כותרות על איך הם יביאו את הקנאביס הישראלי לעולם. בהתחלה ליצמן, עכשיו אורי אריאל," הוא אומר. "לארה"ב אי אפשר לייצא כי לא מאשרים שם ייבוא. בקנדה לא זקוקים לחומר הישראלי. חצי אירופה כבר חתמה על ייבוא מקנדה – וגם זה במספרים מינוריים חסרי משמעות אמיתית. באפריקה מתחילים להקים חוות גידול, שם יש כח עבודה זול בהרבה מבישראל. למה שמישהו יקנה חומר שצמח כאן בחממות? יותר סביר שישראל תייבא קנאביס לפני שהיא תייצא אותו. חברות קנדיות כבר התקשרו עם קיבוצים בישראל ויגדלו את התוצרת שלהם כאן, אז מה הבשורה הגדולה?"

ג' לא מתלהב גם מהתקנים החדשים של הענף, שלדעתו אמורים היו להיות הבסיס כדי בכלל להתחיל ענף שכזה. "מתלהבים כאן מתקני ה-GMP. אפשר לחשוב איזו מהפכה. זה שזה לא היה ככה מהתחלה זו ההפתעה הגדולה. בינתיים יש רק חברה אחת שקיבלה אישור GMP במעבדות שלה, שהם שני חדרים קטנים בבניין – וגם זה אישור ראשוני בלבד. עוד אין להם באמת GMP. חושבים שם שהם מחר מתחילים לייצא לכל העולם וקוראים לעצמם 'קנאביס תרופתי', למרות שאין שום הבדל בין המוצרים שלהם למוצרים שכבר קיימים כיום בשוק. הכל יחסי ציבור. מה גם שהם שכחו כנראה שאין להם עדיין תוצרת שגדלה בתקני GAP ובלעדיה אי אפשר לגדל תוצרת עם חותמת GMP. עד שזה יקרה, יעברו שנים. לא שנה ולא שנתיים. שנים. חלק החברות הגדולות בקנדה כבר עם תקני GMP ביד אגב."

"לא יודעים לגדל – לא מבינים בזנים"

ת', ישראלי שגידל בעבר קנאביס באחת החוות הישראליות ועזב מאז לאירופה, מלא ביקורת כלפי חברות הקנאביס הרפואי הקיימות בישראל, שלדבריו לא מספיק מקצועיות, "בטח לא כמו שזה נראה בעיתונים," הוא אומר. "מאיפה הגיעו חברות הקנאביס הרפואי הישראליות? אחד איש עסקים, אחר מגדל פלפלים, עוד אחד יזם הייטק וכן הלאה. לא היה להם שום רקע חקלאי מתאים לפני שנכנסו לתחום. בעשר שנות פעילות הם לא הצליחו להגיע לרמה שקרובה למה שיש בקנדה או ארה"ב. והם עוד מעיזים להשתמש בריסוסים על הפרחים. טוב שמגישים נגדם תביעה ייצוגית. לזה הם קוראים תרופה?"

ת' מלא ביקורת גם כלפי משרד הבריאות הישראלי: "אפילו משרד הבריאות לא יודע שפרחי קנאביס לעולם לא יוכלו להיות משהו קרוב לתרופה – או גרוע יותר אם הוא כן יודע ולא פועל בהתאם," הוא אומר. "הדבר הכי קרוב לתרופה זה מיצויי קנאביס, ודווקא את זה משרד הבריאות לא מרשה לחברות לייצר. מצד אחד הם אומרים שהם לא אוהבים שחולים מעשנים ומצד שני הם ממשיכים לדחוף להם תפרחת במקום מיצוי. למה צריך את החומר הצמחי, את כל הכלורופיל? כל מטופל שינסה פעם אחת מיצוי לא ירצה לחזור לפרחים."

הביקורת שלו על משרד הבריאות נוגעת לא רק לנוהל הקיים, אלא גם לזה העתידי, של הרפורמה המכונה 'מדיקליזציה'.

"משרד הבריאות הכין טבלת זנים 'תקניים' וחילק אותם לדרגות של THC ו-CBD. זהו. אין התייחסות לכל הקנבינואידים, אין התייחסות למאות הטרפינים ושאר הרכיבים. הרי פרופ' משולם, כאן בישראל, הסביר על חשיבות 'אפקט הפמליה'. כל זן הוא זן בפני עצמו, על כל אלפי הרכיבים בו. חלוקה לפי THC ו-CBD בלבד לא קובעת דבר. גם החוקר פרופ' מאירי כבר הסביר שמצא שני זני קנאביס עם אותם אחוזי THC ו-CBD – אחד שהצליח להרוג סרטן והשני לא. אז מה החלוקה הזאת שווה? מי שמנהל את היק"ר לא יודע את הדברים האלה? בטח שהוא יודע, אבל יותר חשוב לו לנסות להפוך לנביא הקנאביס העולמי. הוא באמת מאמין ש'הספר הירוק' שהוא כותב זו תורה מסיני ושהוא מביא הבשורה לעולם. מבחינתו לעשות 'מדיקליזציה' בכח, גם אם צריך לחרטט ולעקם קצת בדרך."

"לא מבצעים ייבוש ויישון כראוי"

גם ד' העדיף שלא להיחשף בשמו. הוא מנהל עסק קנאביס מצליח בחו"ל ומתמודד שם עם לקוחות מנוסים ומומחים ותיקים בתחום. "נותנים למטופלים בישראל 'שמן CBD' – אחת הבשורות המשמעותיות ביותר בעולם הקנאביס החדש. זה חומר שפרופ' משולם קורא לו 'תרופה לסוכרת', לא פחות. תרכובת שמצילה ילדים אפילפטיים. אז נותנים להם בקבוקון שמן עם 5% CBD ומלא שמן זית. מה זה? זה כמו לסחוט תפוז אחד ולערבב אותו בתוך קנקן עם 95% מים. זה מיץ תפוזים? זה אפילו לא מים בטעם. התרופה צריכה להכיל עשרות אחוזים של חומר פעיל. גם זה אסור כאן. מה הם מנסים לעשות בעצם?"

גם על זני הקנאביס הישראליים אין לד' הרבה דברים טובים להגיד. "יש כאן בקושי שלושה זני CBD – כולם עם מאפיינים גנטיים נמוכים יחסית שמפיקים מעט תוצרת. הגנטיקות כאן הן או העתקה של זנים מחו"ל או כל מיני בלבולים שלא שונים מאלפי זנים אחרים בעולם. יש כאן זני CBD שהחברות מאוד מתגאות בהם – אבל מדובר בסך הכל בהכלאות של זני CBD מחו"ל, במרבית המקרים 'הרלקווין' (Harlequin) ו'איי.סי.די.סי' (ACDC). אחר כך הם הולכים ומספרים לעולם שזה פיתוח שלהם."

"צר לי לבשר שלא יודעים כאן מספיק גם על גידול קנאביס בשרשרת ייצור איכותית," הוא מוסיף. "התוצרת שמקבלים המטופלים היא מתחת לכל ביקורת. גידול קנאביס איכותי מורכב לא רק משיטת הגידול והגנטיקה. יש תהליך ייבוש ויישון. הקנאביס הרפואי בישראל לא עובר ייבוש ויישון ראוי. הרבה פחות מזה. הם בכלל לא מיישנים את הפרחים, רק דוחפים אותם לשקיות עם ריסוסים של חומרים משמרים למיניהם. זה השלב הכי חשוב בגידול, אבל 'למי יש זמן', קומבינטורים. הטרימינג, תהליך הגיזום, נעשה כאן במכונות אוטומטיות שכותשות את הפרחים והורסות אותם לגמרי. איפה נשמע דבר כזה? זה חייב להיעשות ידנית. בשביל לחסוך הם מקצרים תהליכים, מרססים והורסים את הפרחים. יש כאן חברות שמחלקות לחולים דברים שבמדינות אחרות גם ברחוב לא היו קונים. זה מביש. וכל זה בחסות משרד הבריאות, שזה פשוט לא להאמין. איך משרד ממשלתי נותן לדברים כאלה לקרות?"

בשיחות עמם הסכימו שלושתם, כל אחד בנפרד, לטענה כי יש כאן תופעה של "בהלה לזהב". זה בלון שיתפוצץ, הם אומרים. "קנאביס זה לא מלפפונים ולא פלפלים," אומר ד'. "יש דברים שצריך לדעת, תהליכים שנלמדו במשך שנים ארוכות של ניסיון. מילא אם זה היה שוק חופשי פתוח, כמו במדינות ארה"ב. אבל זה שוק שנשלט על ידי הממשלה – כולם יודעים איך נראות רשויות ממשלתיות. אם החברות הקיימות הפועלות כבר 10 שנים מנפקות לחולים קנאביס כל כך לא איכותי, מה בדיוק יעשו החקלאים החדשים?"

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%95%d7%92%d7%9d-%d7%9c%d7%90/

פשיטות משטרה על בתיהם של 15 תלמידים מהצפון

פשיטות משטרה על בתיהם של 15 תלמידים מהצפון

פשיטות משטרה על בתיהם של 15 תלמידים מהצפון

לאחר חודש של פעילות סמויה פשטו הבוקר (ג') כוחות משטרה על בתיהם של 15 תלמידים מאזור צפון הארץ. קטינים נוספים צפויים להיחקר בימים הקרובים. "השימוש בסמים מסכן את הקטינים," מסרה המשטרה.

תקופת רגיעה יחסית בדיווחי המשטרה על פשיטות ומעצרים של מגדלי וסוחרי קנאביס הגיעה הבוקר (ג') לסיומה עם דיווח על מבצע מעצרים.

הבוקר (ג') פשטו כוחות משטרה על 15 בתים בצפון הארץ, בכתובות של תלמידים בבתי ספר בישובים באזור.

התלמידים נעצרו והובאו לחקירה לאחר פעילות סמויה של המשטרה שנמשכה כחודש ימים.

במהלך החיפושים בבתים נמצא קנאביס בכמויות שונות, כך לפי הדיווח.

15 תלמידים נעצרו עם קנאביס

פרחי קנאביס שהתפסו אצל תלמידי הצפון (צילום: דוברות המשטרה)

"מאבקה של משטרת ישראל בנגע הסמים ובדגש על מניעת הפצת סמים בקרב בני נוער, בוצעה פעילות סמויה שתכליתה ניתוק שרשרת אספקת סמים לקטינים באיזור הצפון," נמסר. "הבוקר, לאחר חודש של פעילות סמויה, ניתן האות והשוטרים ערכו חיפושים ב-15 בתים של תלמידים בישובים בצפון."

"במהלך החיפוש נתפסו סמים מסוג גראס בכמויות שונות כל הנערים נחקרו בנוכחות הוריהם ובסיום החקרה הם שוחררו," דווח עוד. "החקירה בעיצומה וצפויים להיחקר קטינים נוספים."

המשטרה מסרה בתגובה כי "המשטרה נאבקת בנחישות בהפצת סמים בקרב בני נוער נורמטיביים אשר מגיעים לבתי הספר ולבסוף נגררים ובמהלך שעות היום בבית הספר משתמשים בסמים. השימוש בסמים מסכן את בריאותם של הקטינים ומאפשר את ניצולם ע"י אחרים. ובמיקרים מסויימים אף מהווה מדרון חלקלק שעלול להפוך לצריכה שוטפת של סמים, התמכרות, ואף חבירה לגורמים עבריינים."

15 תלמידים נעצרו עם קנאביס

פרחי קנאביס שהתפסו אצל תלמידי הצפון (צילום: דוברות המשטרה)

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%94%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-15-%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a6%d7%a4/

ישראל בעד לגליזציה: 57% בעד קנאביס חוקי כמו אלכוהול

ישראל בעד לגליזציה: 57% בעד קנאביס חוקי כמו אלכוהול

ישראל בעד לגליזציה: 57% בעד קנאביס חוקי כמו אלכוהול

סקר חדש שערך מכון 'שריד' מראה כי רוב הציבור הישראלי לא מסתפק באי הפללה וחושב שקנאביס צריך להיות חוקי כמו אלכוהול. 21% הצהירו כי צרכו קנאביס וכמעט 50% חושבים שגם גידול ביתי לא צריך להיחשב עבירה פלילית. זאת ועוד:

לבקשת מגזין קנאביס ערך מכון הסקרים המוערך 'שריד' סקר בשאלות הנוגעות לקנאביס רפואי, אי הפללה ולגליזציה.

הסקר נערך במהלך השבוע השני של חודש נובמבר 2017 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (מעל גיל 18).

בשאלת הלגליזציה, על פי תוצאות הסקר 49.8% מהציבור הישראלי חושבים שקנאביס צריך להיות חוקי כמו אלכוהול. 7.9% חושבים שהחוק צריך להקל כלפי קנאביס עוד יותר מאשר כלפי אלכוהול.

קנאביס כמו אלכוהול

הרוב חושבים שקנאביס צריך להיות חוקי כמו אלכוהול

במדיניות אי הפללה תומכים רוב מוחלט – למעלה מ-62% מהישראלים, החושבים שאין לרשום תיק פלילי למי שנתפס עם קנאביס לשימוש עצמי, לעומת 22% שחושבים כי המדיניות הנוכחית מוצדקת.

אי הפללה

הרוב תומכים באי הפללה מלאה

בשאלה הנוגעת להפללת מי שמגדל קנאביס לשימושו העצמי (לדוגמה 2-4 שתילי קנאביס בלבד), חושבים 46.8% מהישראלים שאין לרשום לו תיק פלילי. 39.5% חושבים שהפללת מגדלי קנאביס גם אם לשימוש עצמי היא מוצדקת.

גידול קנאביס בבית

הפללת מגדלי קנאביס בבית

בשאלה הנוגעת למדיניות אי ההפללה שהציג השר גלעד ארדן בינואר 2017 ועתידה להיות מיושמת בחודשים הקרובים, הביעו 41.7% מהישראלים תמיכה בתכניתו. 19.4% מתנגדים כי לדעתם הנוהל הצפוי מקל מדי על הצרכנים. 19% מתנגדים כי חושבים שהנוהל מחמיר מדי.

מודל ארדן לאי הפללה

כמה תומכים במודל אי ההפללה שהציג גלעד ארדן

עוד נמצא שרק 15% מהישראלים חושבים שעל המדינה לפצות צרכני קנאביס שנעצרו במהלך השנים והופללו בגין שימוש עצמי בקנאביס. 72.9% מתנגדים וחושבים שהמדינה לא צריכה לפצות.

האם לפצות צרכני קנאביס שהופללו

האם על המדינה לפצות צרכני קנאביס שהופללו

אחד הממצאים המעניינים, הניתנים לפרשנויות מגוונות, היה התשובה לשאלה 'האם את/ה מכיר מישהו שצורך קנאביס ברישיון' או 'ללא רישיון'. מסתבר, לפחות בתאוריה, שיותר ישראלים (39.5%) מכירים מטופל קנאביס ברישיון, מאשר אלו שמכירים צרכני קנאביס שעושים זאת באופן לא חוקי ללא רישיון (31.7%). כמובן שאלמנט הביישנות וההסתרה משחקים כאן תפקיד.

האם מכיר מישהו שמעשן קנאביס

כמה מכירים מישהו שמעשן קנאביס – ברישיון או באופן לא חוקי

מבחינת אחוזי צריכת הקנאביס בישראל נמצא כי 21.6% מהישראלים הצהירו כי עישנו קנאביס, בין אם פעם אחת ועד מדי יום ביומו – נתון נמוך יותר מזה שהציגה הרשות למלחמה בסמים ועומד על 27%, אך עדיין עלייה חדה מבעבר ששמה את ישראל במקומות הראשונים בעולם כולו.

אחוזי צריכת קנאביס בישראל

אחוזי צריכת קנאביס בישראל

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%93-%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-57-%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a6%d7%a8/

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

הרכיב המפורסם השני בקנאביס, CBD, הפך לשם נרדף לבריאות. על רקע מחקרים וסיפורים מרגשים ולצד עובדת היותו חוקי ברבות ממדינות העולם, אחוזי השימוש בו – בשאיפה, שמן, מוצרי קוסמטיקה וכתוסף מזון – נוסקים. מנגד יש מי שכבר פועל להגדרתו תחת סעיף 'תרופה' – מה שיעצור לחלוטין את המסחר החופשי בו. אז מה הוא עושה, איך ישראל מתמודדת עם זה – ולאן כל זה הולך.

למרות ש-THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס אשר זוהה עוד בשנת 1964 על ידי פרופ' רפאל משולם באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מוכר ומפורסם בהרבה מ'קנאבידיול' (CBD), האמת היא שהאח הלא-פסיכואקטיבי זוהה הרבה שנים קודם לכן (יחד עם הקנבינואיד השלישי הנפוץ בקנאביס – CBN) – עוד בשנות 1940 באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב, על ידי ד"ר רוג'ר אדאמס.

כל מה שצריך לדעת על הקנאבידיול כבר פורסם כאן, אבל בגדול ניתן לומר שבדומה לשאר 113 הקנבינואידים שזוהו עד כה, ה-CBD 'מתחבר' בעת צריכתו לקולטנים מיוחדים (CB1 ו-CB2) הנמצאים בחלקים החשובים ביותר בגוף האדם, במוח, בעמוד השדרה, במערכת העיכול ועוד. הוא משפיע על פעולתם ובהתאם גם על בריאות האדם, באופן שגם המדע עדיין לא מצליח להבינו עד הסוף.

היתרון הבולט ביותר של ה-CBD הוא כאמור שאיננו פסיכואקטיבי, לפחות מבחינת מי שלא מעוניין ב'היי' של אחרי ג'וינט. הוא הרבה יותר ידידותי למתחילים ומשתלב בקלות באורח חיים נורמטיבי. מדובר ביתרון כפול, שכן אופיו משפיע באופן ישיר וברור על נפיצותו: מדינת ישראל, שעדיין נתונה לפקודת הסמים מימי המנד"ט הבריטי, עוד לא שם, אבל בכל רחבי אירופה המולקולה התמימה הזו נחשבת חוקית לגמרי. מאחר והוא אינו בעל השפעה 'ממסטלת', התירו המדינות את השימוש בו במסגרת התרת השימוש ב'המפ' – זן הקנאביס התעשייתי שמכיל רק שברי אחוזים בודדים של THC ומשמש להפקת מוצרים למזון ותעשייה.

מחקרים מהשנים האחרונות על יתרונות השימוש ברכיב זה, הובילו לפיתוח זני קנאביס עשירים באחוזים רבים של CBD, לעיתים אפילו עד 15% ויותר, שעומדים בפועל בהגדרות החוקים האירופיים ונחשבים גם הם כ'המפ' מאחר ולא מכילים THC כמעט בכלל. הם משמשים להפקת שמנים, משחות, קפסולות, תרסיסים, מים מינרליים, ואפילו מיצויים המכילים עד 99% CBD, בהם נעשה שימוש לערבוב עם מוצרים אחרים או אפילו כ'דאב' לצריכה עצמית.

CBD טהור

CBD טהור – שווה הרבה כסף

עובדות אלו, יחד עם גילויים חדשים על יכולותיו התרפויטיות, הפכו את הקנאבידיול לפופולרי עוד יותר. בימים אלו יזמים וצרכנים רבים מצטרפים למה שנראה כמו מהפכה של ממש בשימוש ברכיבי הקנאביס שאינם גורמים ל'היי'. על פי הערכות יהיה ה-CBD בעתיד הלא רחוק חלק בלתי נפרד ממוצרי ותוספי מזון וכן מתרופות ומוצרים בעולם הפארמה.

על אף האמור ראוי לציין כי על פי עדויות של מומחים בתחום, כמו גם על פי מחקרים, ה-CBD לבדו אינו שווה ערך בסגולותיו הבריאותיות לאלו של הקנאביס בכללותו, על כל רכיביו יחד. התופעה הנקראת 'אפקט הפמליה', שמשמעותה שימוש בכלל רכיבי הקנאביס יחדיו, נמצאה כחשובה ביותר לטיפול שלם ומוצלח בקנאביס, גם אם ל-CBD יש את היתרונות הספציפיים שלו גם בשימוש פרטני.

התרופה הבאה שלכם?

בין השאר נחשב הקנאבידיול, לפי מחקרים שנערכו במהלך השנים, כבעל סגולות מגוונות ביותר כגון הפחתת התקפי אפילפסיה, שיכוך כאבים קשים, טיפול בסוכרת, טיפול בסכיזופרניה, עצירת התפתחות גידולים סרטניים, טיפול בחרדה, הקלה על בחילות והקאות, טיפול במיגרנות, תכונות אנטי-דלקתיות ועוד – ואפילו בעל פוטנציאל לחידוש תאים במוח, בתהליך הנקרא נוירוג'נסיס. מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא יתרון נוסף: ה-CBD מסתבר, הוא בעל יכולת חשובה באיזון ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה-THC ובמניעת תופעות כמו פרנויה וחרדה משימוש-יתר.

החברה שמובילה כיום את המחקר הקליני המתקדם ביותר ב-CBD היא חברת התרופות הבריטית GW Pharmaceuticals, יצרנית תרסיס הקנאביס המוכר 'סטיבקס', שבימים אלו עובדת על השלבים האחרונים בפיתוח מוצר הדגל החדש שלה, 'אפידיולקס', הפועל בדומה ל'סטיבקס' אך בניגוד לו אינו מכיל THC אלא רק 98% CBD ו-2% קנבינואידים אחרים.

'אפידיולקס' - תרופה מבוססת קנאביס לטיפול בהתקפי אפילפסיה

'אפידיולקס' – תרופה מבוססת קנאביס המכילה CBD ומיועדת לטיפול בהתקפי אפילפסיה – של חברת GW

GW בישרה לא מזמן על הצלחה בשלב השלישי (Phase 3) של המחקר הקליני אותו היא עורכת בעזרת ה'אפידיולקס' כטיפול לסובלים מאפילפסיה ומתסמונת LGS ('לנוקס-גסטו' – Lennox-Gastaut) – צורה חריפה במיוחד של אפילפסיה. במחקר, שנערך על 255 מטופלים בגילאי 2-55, נמצא שתמצית ה-CBD של החברה הצליחה להפחית ב-42 אחוזים את כמות ועוצמת התקפי הרעידות והעוויתות שחווים הסובלים מהמחלה.

בעקבות הצלחת המחקר עם CBD על אפילפסיה ו-LGS, הגישה לאחרונה GW בקשה רשמית ל-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, לאישור התרופה החדשה שלה. אם תאושר אפידיולקס כתרופה, צפויה GW להרוויח מיליארדי דולרים ממכירותיה בעולם.

יחד עם זאת, לפחות על פי בדיקות שנערכו בישראל, שמן ה-CBD המיוצר כאן וניתן לילדים עם אפילפסיה ואוטיזם הראה הצלחה ב-75% מהמקרים, כמעט פי שתיים מהמספרים שהוצגו על ידי GW. "היום יש לנו אלפי מטופלים שה-CBD עשה מהפכה בחיים שלהם, כולל מאות ילדים אפילפטיים, ילדים אוטיסטיים, ש-75% מהם מדווחים על שיפור משמעותי," הסביר לאחרונה בדיון בועדת הסמים מנכ"ל חברת 'תיקון עולם' אהרון לוצקי.

גם חברת BOL Pharma ('שאיפה לחיים'), עורכת מספר ניסויים קליניים הנמצאים לקראת סיום שלב שני בדרך ליצירת תרופות המבוססות על CBD. "הנהירה אחרי ה-CBD ניזונה מהיכולת של הצמח לייצר אותו בכמויות המאפשרות הפקה יעילה, בעוד שקיימות מולקולות נוספות בעלות ערך תרפיוטי גבוה," מסביר חגי הילמן, נשיא BOL. "החסמים היחידים הם היכולת הגנטית של הצמח לייצר אותם וככל שיפתחו זנים עשירים בהם, צפוי שנפגוש גם אותם בשוק בצורת תרופות ממש בקרוב. אנחנו עובדים כבר כיום על פיתוח גנטיקות שיאפשרו הפקה יעילה של קנבינואידים נוספים לתעשיית הפארמה."

תרופה או תוסף מזון?

הכיוון שלוקח ה-CBD אל עבר עולם הפארמה, יוצר גם בעיות חוקיות בשיווקו החופשי יחסית תחת הגדרת 'תוסף מזון'. לאחרונה קבעו הרשויות גם בארה"ב וגם בבריטניה, כי ל-CBD יש ערך רפואי ועל כן הוא עלול להיאסר למכירה על ידי חברות שאינן חברות תרופות שקיבלו לכך אישור. לפיכך חוששים כעת רבים בתעשייה שהדבר יוביל לכך שיבוטל ההיתר לשימוש ב-CBD כ'תוסף מזון' המאפשר את המסחר החופשי ותיאסר לחלוטין מכירתו ושיווקו.

כחלק מפעילות זו שולח ה-FDA מכתבי אזהרה לאתרים המציעים CBD למכירה באופן קבוע מדי מספר שבועות. המכתבים נשלחים לחברות שמפרסמות באתרי האינטרנט שלהן או בברושורים הנוגעים למוצרי ה-CBD שלהן, כי מדובר במוצר בעל ערך רפואי, כזה שיכול לרפא מחלות שונות ולהקטין גידולים סרטניים למשל. כך למשל במכתב רשמי שפירסם ה-FDA ונשלח לאתר האינטרנט של חברת 'Ultra CBD' טוען ה-FDA כי 'מבדיקה שערכנו נראה כי אתרך מציין שהמוצר אותו אתה מוכר הינו בעל יכולות ריפוי, טיפול ומניעה של מחלות – לפיכך מדובר בחומר העונה להגדרת 'סם' ומפר את הוראות החוק האוסר על מכירת סמים". הארגון הפדרלי הורה לחברה להסיר כל אזכור הנוגע לפוטנציאל הטיפולי של CBD מאתר החנות ואכן באתר מופיע כיום רק אזכור לכך שהשמן המופק על ידי החברה יכול להקל על לחצים ומתח נפשי בלבד, ללא ערך רפואי.

אזהרות דומות נשלחו בדומה גם לחברות 'CW Hemp', יצרנית שמן ה-CBD מהזן 'שארלוטס ווב' אשר זכה למיתוג מעולה בעזרת ילדה חולת סרטן שטופלה בשמן זה, חברת 'That's Natural', חברת 'Green Roads', חברת 'Natural Alchemist', חברת Hemp Oil Care, חברת CBDPure וכן לרשימה ארוכה של חברות וחנויות בארה"ב שפעלו באופן דומה והפיצו מידע אודות סגולותיו הבריאותיות של הקנאבידיול.

מי CBD

CBD צפוי להיות חלק באלפי מוצרי מזון, תרופות וקוסמטיקה – אפילו במים מינרליים

כמו ה-FDA, גם הארגון המקביל לו בבריטניה, 'הסוכנות לפיקוח על תרופות ובריאות' (MHRA) הודיע שהוא בודק בוחן את נושא הגדרת ה-CBD כתרופה – מהלך שיאסור כאמור לגמרי את מכירתו כתוסף מזון. "השינוי הגיע כשהבענו עמדה לפיה CBD הוא אכן תרופה," הסביר בתחילת השנה ג'רלד הדל, מנהל הפיקוח והבקרה של הסוכנות הבריטית, בשיחה עם 'סקיי ניוז'.

אם כן, נכון להיום, כל עוד לא מציינת החברה המוכרת כי מדובר במוצר בריאותי/רפואי בעל סגולות תרפויטיות, מותרת עדיין מכירתו של הקנאבידיול תחת הגדרת 'תוסף מזון'. יחד עם זאת מתנהל קרב מאחורי הקלעים על הגדרה חוקית זו, במסגרתו נערכים בימים אלה דיונים בנושא זה, בין השאר גם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).

ארגונים הפועלים למען חוקיות הקנאביס שולחים בימים אלו ניירות עמדה מקיפים ומפורטים הנוגעים ליתרונות השימוש ב-CBD וסגולותיו הבריאותיות, זאת בהתאם לבקשת ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, שפירסם 'קול קורא' ובו דרישה לקבל לידיו את ניתוח הנתונים הידועים כיום. על פי החוק האמריקני הנוגע לסמים משנת 1970, על מנת לשנות את ההגדרה החוקית של חומר המוגדר כסם (לקלה או לחמורה), יש לקבל פנייה מסודרת ומסכמת של גוף כמו ארגון הבריאות העולמי.

במידה ויוחלט לבסוף שיש להסיר את ה-CBD מחוקי הסמים בעולם, או לחילופין להגדיר אותו כחומר רפואי בלבד, צפויה להתחולל מהפכה של ממש בתחום. במידה ויאושר כתוסף מזון המותר לשימוש חופשי יהפוך הקנאבידיול לרכיב הנצרך באופן יומיומי על ידי מיליונים ברחבי העולם, כולל כאן ישראל. לשינוי שכזה ישנן גם משמעויות תעשייתיות נרחבות של פתיחת מפעלים ומקומות עבודה חדשים, במיוחד אולי בישראל הנחשבת לחלוצה בתחום מחקר הקנבינואידים בכלל וה-CBD בפרט.

מנגד, אם יוחלט כי ה-CBD הוא חומר רפואי לחלוטין, יאסר השימוש בו באופן מוחלט על ידי כל מי שהוא אינו חברת תרופות מוכרת המחזיקה ברישיון ספציפי לשימוש, שווק ומכירה של החומר – וזאת לאחר הוכחה במחקרים קליניים ורישום מוסדר.

מריחואנה לייט

בינתיים, עד הודעה חדשה, ה-CBD ממשיך להיחשב כתוסף מזון כל עוד החברות המוכרות אותו לא מצהירות כי מדובר במוצר רפואי. עובדה זו מאפשרת למסחר בשמני ומוצרי CBD להמשיך להתרחב ולהתפשט בעולם, בעיקר באירופה. בשנתיים האחרונות תופס ה-CBD תאוצה של ממש, כשלצד התפתחות הטכנולוגיה של הפרדת המולקולה מהצמח במעבדה, חברות קנאביס רפואי בכל העולם, כולל בישראל, החלו לשווק זני קנאביס עתירי CBD למטופליהן. הפידבקים מהשטח היו חיוביים ומהר מאוד הפרח הפך לשמן, שכיום נצרך באופן קבוע ויומיומי על ידי מיליונים בעולם, כחלק מהתזונה היומית.

"שוק הקנאביס הרפואי בבריטניה גדול בהרבה משוק הקנאביס הרפואי בישראל," טוען קליפטון פלאק, יזם בריטי-ישראלי. טענה זו, המנגחת את הצהרות משרד הבריאות על כך שענף הקנאביס הרפואי הישראלי הוא המוביל בעולם, נאמרת על ידו למרות שבבריטניה אין אפילו מטופל קנאביס רפואי אחד.

"אין כאן מטופלי קנאביס רפואי, אבל ה-CBD הוא חוקי ויש כאן 250 אלף שמשתמשים בו," הוא אומר ומספר על החברה החדשה לשיווק שמן ומוצרי CBD שפתח ודרכה הוא מוכר את השמן לכל המדינות, בהתאם החוק האנגלי המתיר החזקה, מכירה, ייבוא וייצוא של CBD באופן חופשי אל ומכל העולם. "כן, גם ישראלים מזמינים CBD מחו"ל," הוא אומר. "מגורמים בתעשייה המקומית איתם שוחחתי, נראה שלא רק שהישראלים מזמינים CBD מחו"ל, הם עושים זאת באלפים ומכל מדינות האיחוד האירופי. מה שמאפשר את זה זו העובדה שהרשויות בבריטניה מתייחסות ל-CBD כמו אל כל תוסף מזון אחר – בדיוק כמו לאומגה 3, אלווורה או ג'ינסנג."

פלאק, בדומה לשאר החברות המוכרות CBD בבריטניה (ויש הרבה כאלה, למשל CBDbros, Medipen, LoveHemp, Canabidol, Canavape ועוד), מוכר בחנות המקוונת החדשה שלו שמני CBD בגרסאות 5% או 10% וכן משחות למריחה על העור המכילות 1% ופופולריות בקרב הסובלים מבעיות עור שונות. "בקבוקוני השמן מכילים 500 ו-1,000 מ"ג שמן והמנה הממוצעת ליום היא 10 עד 20 מ"ג," הוא ממליץ.

אך בריטניה, שמתירה אגב מסחר חופשי גם בזרעי קנאביס (מטעמי הזכות ל'אספנות'), איננה לבד. המדינות שאחראיות אולי יותר מכולן להתרחבות השימוש בקנאבידיול באירופה בשנתיים האחרונות הן שתיים – צ'כיה ושוויץ. מלבד העובדה ששתי המדינות הללו אישרו מזמן אי הפללה מלאה על השימוש בקנאביס, כולל THC, הן מהוות בסיס לתעשיית המפ ו-CBD ענפה ביותר.

סיגריות קנאביס המפ CBD של היימט

סיגריות CBD של היימט – מיוצרים ונמכרים באופן חוקי בשוויץ

ממשלת צ'כיה הגדירה בשנת 2015 את מיצויי הקנאביס שאינם מכילים THC כ'תוסף מזון' באופן רשמי, מה שהוביל להתפוצצות של שוק ה-CBD המקומי. ראיה בולטת לכך היא תערוכת הקנאביס הגדולה בעולם, 'קנאפסט', הנערכת מדי שנה בפראג הבירה. עד 2015 הוצגו בדוכני הפסטיבל רק תערובות תה או עוגיות המכילות CBD. היום מי שילך לאירוע ייחשף לעשרות דוכנים המוכרים מוצרי ומיצויי CBD, שמנים, קוסמטיקה, מוצרי מזון מגוונים ומה לא.

אך את כתר מלכת ה-CBD העולמית לוקחת ככל הנראה די בקלות שוויץ. כפי שכבר ראה מי שעוקב אחר דיווחי המגזין, חברות שוויצריות החלו בשנת 2017 למכור פרחי קנאביס של ממש – ולא רק קומסטיקה ושמנים. פרחי קנאביס כמו אלו שאולי יש לכם עכשיו על השולחן, רק שהם עשירים ב-5 עד 15 אחוז CBD ופחות מ-0.3% THC (התקן המקובל להגדרת קנאביס 'המפ'). בחנויות במדינה ניתן מזה זמן מה לרכוש אריזות פרחי קנאביס עתירי CBD הנמכרות בתור 'תחליף טבק', כשלאחרונה חברה חדשה הלכה צעד נוסף קדימה ומציעה למכירה סיגריות-CBD בקופסאות בדיוק כמו קופסאות הסיגריות שאתם מכירים.

לא רק בעישון

אך עישון או שמן המיועדים לטיפול בריאותי הן לא השיטות היחידות לספיגת CBD בגוף. משחות למריחה במבחר מותגים הן להיט בקרב אלו הסובלים מ'פסוריאזיס', המעידים כי מריחת CBD על העור מקלה באופן ברור על תחושות הגירוד והכאבים. אלו שחיים בישראל נאלצים עדיין להסתפק בשמן זרעי המפ בלבד, שהוא גרסה מעוקרת חסרת קנבינואידים של שמני הקנאביס שבאמת יכולים לעזור להם.

אחת החברות המובילות את תחום שילוב ה-CBD בקרמים למריחה – בעיקר למטרות הקלה על כאבים – היא חברה ישראלית הממוקמת ברוד איילנד, ארה"ב, ושמה CBD Clinic. בעלי החברה, אריה יוסף, מספר כי הם היחידים בעולם שקיבלו אישור רשמי חוקי של ה-FDA למכירת משחות CBD. את מוצרי החברה שלו – קרמים ומשחות בלבד – מכנה יוסף 'משככי כאבים'. באתר החברה לא מופיעות אמירות מסוג זה, כנראה מאותו חשש מקבלת אזהרה מה-FDA על טענות לתועלת רפואית.

לדברי אריה מדובר בהצלחה פנומנלית ולראייה הוא מציג סרטון בו ספורטאים מדווחים על הקלה בכאבים לאחר השימוש במוצר. "לאחר שמוצרי החברה, קרמים, משחות ושמני עיסוי, נבדקו בעזרת מרפאות מומחים וקבוצות ספורט מובילות, הם זכו לביקורות חיוביות תודות לאפקטיביות המהירה וההשפעה הממושכת שלהם," הוא אומר.

CBD בישראל

השמועה אודות ה-CBD, יתרונותיו הבריאותיים וזמינותו בשוק העולמי, לא פסחו כמובן על ישראל. אלפי ישראלים מזמינים באופן קבוע שמני CBD מחו"ל, בעיקר מאירופה – וזאת למרות הסיכון שבהתמודדות עם אישום 'ייבוא סמים מסוכנים' במקרה וייתפסו, שכן רכיב זה – למרות שאינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים כמו ה-THC – נחשב עדיין לסם אסור ומסוכן על פי הנחיית משרד הבריאות כפי שחשפנו לראשונה.

יש אמנם עורכי דין שמפרשים את פקודת הסמים כפשוטה, וקובעים כי קנאבידיול הוא חומר חוקי לגמרי מאחר ואינו מוזכר בהוראות הדין בשמו הברור והמפורש כמו ש-THC מוזכר. יחד עם זאת, בשטח, המדינה מתנהלת באופן שונה ועוצרת את אלו המנסים להזמין את הרכיב מחו"ל.

כך למשל לפני מספר חודשים נעצרה מאיה, ישראלית הסובלת מכאבים, לאחר שהזמינה תערובת תה 'המפ' המכילה CBD, אותה רכשה במטרה להכין ממנה עוגיות כפי שעשתה במשך חודשים ארוכים. כשאחת החבילות שקיבלה במשלוח מ'אמזון' נתפסה על ידי המכס, היא 'זכתה' לכתב אישום בגין ייבוא וסחר בסם מסוכן.

אך יותר מכאלו שנעצרו על הזמנת CBD מחו"ל, יש רבים כאלו שלא נתפסו וממשיכים להנות ממה שה-CBD מציע להם. "אני סובלת מפגם מולד באחת החוליות בגב, בעקבות זה יש לי גם 4 פריצות דיסק," מספרת ד', מצפון הארץ, בשיחה עם המגזין. "בפעם הראשונה חבר שמכיר את ההשפעות של שמן סיבידי הביא לי בקבוקון של 30 מ"ל ובו 3% של CBD המיוצר על ידי חברת Carun הבריטית, המשווקת את מוצריה המבוססים על גידולי המפ מצ'כיה לכל העולם. את המוצר אני לוקחת בוקר וערב, כמה טיפות תחת הלשון. אחרי מספר חודשים הביאו לי קרם גוף המכיל קנאבידיול. מרחתי אותו נקודתית וההשפעה הייתה הקלה מידית. כמה חודשים לאחר מכן אפילו אמי, שראתה את ההשפעה המדהימה של השמן, ביקשה מאחיה שעובד ליד צ'כיה שירכוש לי עוד בקבוק וישלח לה בדואר. הוא שלח בדואר רגיל לחלוטין תחת ההגדרה של שמן ארומטי. הכל הגיע חלק."

"לפני שהשתמשתי בשמן סבלתי נורא," מתארת ד'. "הייתי לוקחת משככי כאבים כל היום, כל יום, ללא הועיל. אני מטופלת במרפאת כאב, היו ימים שהיה נתקע לי הגב ולא יכולתי לזוז וסבלתי מכאבי תופת. הייתי מזריקה משככי כאבים ועדיין סובלת, אבל מאז שאני לוקחת את השמן באופן סדיר ויומיומי אני ישנה בלילה, מצב הרוח שלי השתפר בצורה שהפתיעה אותי, אני הרבה יותר נינוחה ופחות כעוסה וטרודה. לא האמנתי שהכאב השפיע על ההתנהלות החברתית שלי עד כדי כך."

ד' חוששת להיתפס כמו שמאיה נתפסה, מה שאמנם לא מונע ממנה להמשיך להזמין את שמן ה-CBD מחו"ל, אך כן מעורר חרדות ודאגות. "החשש מלהיתפס הוא רב," היא אומרת. "לא נעים להרגיש פושע כשכל מה שאתה מחפש זה מרגוע ולישון לילה רצוף. הפתיעה אותי ההתגייסות והנכונות של בני משפחתי לעזור לי ו'להסתבך' בעצמם, אבל כנראה שגם הם מבינים שהרווח שווה את הסיכון."

רבים מהמזמינים שמן CBD מחו"ל הם הורים לילדים עם אוטיזם ו/או אפילפסיה ששמעו על היעילות המדהימה של רכיב זה להרגעת ההתקפים של ילדיהם. הורים אלו עשו זאת במשך מספר שנים באופן לא חוקי, עד שמשרד הבריאות ניאות בשנה שעברה לאשר את הייצור והטיפול בשמן CBD המופק על ידי חברות הקנאביס הרפואי בישראל עבור אותם ילדים, במסגרת מחקר שנערך בתחום ובינתיים זוכה לתוצאות מעולות.

בלבול בדרך להסדרה

מהירות התרחבות שוק ה-CBD, בעיקר בשנתיים האחרונות, לצד אי הבהירות בנוגע לחוקיות רכיבי הקנאביס במדינות בעולם, גורמות לעתים גם לבלבול והטעיה – לפעמים אפילו מכוונת. לצד מקרים נדירים יותר של חברות שפשוט מזייפות ומוכרות שמנים שכלל אינם מכילים CBD, פורסמו לאחרונה תוצאות מחקר שהראו כי לא פחות מ-70% ממוצרי ה-CBD הנמכרים ברשת ממותגים באופן שגוי. כלומר שהנתונים וכמויות החומרים הפעילים בהם שונות מאוד ממה שמוצהר על התווית.

בנוסף ישנם חולי סרטן למשל, ששמעו על סגולות שמן הקנאביס המרוכז (שמן RSO) ומחפשים לרכוש באינטרנט 'שמן קנאביס'. בחיפוש בגוגל הם מגיעים לחברות המוכרות 'שמן קנאביס חוקי' שאמנם מכיל את ה-CBD, אך אינו מכיל את ה-THC שהוא חלק חשוב בטיפול בסרטן לפי הפרוטוקולים של מפיץ ה-RSO הראשי, החקלאי הקנדי המפורסם ריק סימפסון.

בלבול נפוץ נוסף בקרב קהל הצרכנים החדשים בתחום זה, במיוחד בישראל, הוא בין שמן CBD לשמן 'המפ'. ישנם 4 הבדלים בולטים בין שני סוגי שמנים אלו, אך בקצרה ניתן לומר שבעוד ששמן המפ, או נכון יותר 'שמן זרעי המפ' (שגם הוא בעל יתרונות בריאותיים חשובים בפני עצמו), הוא חוקי לגמרי מאחר ואינו מכיל קנבינואידים בכלל, שמן CBD נחשב עדיין לאסור בארץ וניתן אך ורק ברישיון רפואי מטעם משרד הבריאות ובייצור חברות הקנאביס הרפואי.

ישנה גם תופעת ה'ניצול' של שמן ההמפ לתעשיית הקוסמטיקה. חברות, ואפילו יחידים, מקימים קו ייצור והפצה של קרמים ריחניים למריחה על העור, אליהם מוסיפים במפעל מעט שמן זרעי המפ (ממש מעט). מיתוג האריזות עם עלי קנאביס נאים לא מזיק לקצב מכירות המוצרים. יש מי שיגידו שמדובר בהונאה לכאורה, אך בעצם זה רק עוד ניצול צפוי של נקודות הממשק שבין החוקי ללא חוקי. על אף שלא מכילים קנבינואידים בכלל, העלה הירוק תמיד נחשב היה למותג, והיום יותר מתמיד.

מתי זה יהיה חוקי?

הכניסה של הקנאבידיול אל עולם המסחר החוקי עשתה צעד משמעותי השנה (אוקטובר 2017), כשהסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) הודיעה כי החל משנת 2018 יוסר CBD מרשימת הסמים האסורים לשימוש בספורט. הרכיב בקנאביס שאינו גורם ל'היי' והינו בעל השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות כאב מצוינות, עשוי מעתה להיות חלק בלתי נפרד מתפריט האימון של ספורטאים.

בינתיים, לאור טענות של הורים בארה"ב על חששם מפני מעצרים בגין שימוש ב-CBD, הודיע בראיון דובר ה-DEA ראסטי פיין (Rusty Payne) כי אין בכוונתם לבצע מעצרים של צרכני CBD. "האם הם עוברים על החוק? כן בהחלט," הסביר. "האם אנחנו הולכים לפרוץ את דלת הבית שלהם? כמובן שלא."

גם בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים להפרדה בין פקודת הסמים והאיסור על השימוש בקנאביס 'וכל רכיביו', לבין CBD. הצעת חוק שהגיש בעניין זה עוד בשנת 2014 חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד לא צלחה, אך נראה שבעתיד הלא רחוק תוגש הצעה נוספת דומה, אולי על ידי ח"כ שרן השכל שכבר עומלת על ניסוחה. ח"כ תמר זנדברג ערכה לאחרונה גם היא דיון בנושא זה בועדת הסמים של הכנסת, בו נבחן מעמדו החוקי של הקנאבידיול כאן בישראל, לקראת המשך דיונים בנושא.

בעקבות הדיונים בועדה ולחץ ציבורי מאחורי הקלעים, הודיע בשבועות האחרונים כי הוא צפוי לתמוך בשינוי החקיקה בנושא זה גם בישראל. בדיווח שהגיע גם לחדשות 2 נמסר כי משרד הבריאות החליט לתמוך בהפרדת ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים כבר בקרוב.

גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי ברגע שהממשלה תסיים את תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי, מתישהו בתחילת 2018, יחל תהליך החקיקה שיצרף את ישראל למדינות האיחוד האירופי המגדירות את הקנאבידיול כחומר חוקי ומותר לשימוש. משמעות התרת השימוש והייצוא של CBD היא אדירה מבחינת החברות המעוניינות להצטרף לענף ותהיה כנראה הכרח להקמת חוות קנאביס חדשות במסגרת הרפורמה, שכן בלי היתר זה לא תהיה הצדקה כלכלית לקיומן.

CBD שווה כסף – והרבה

על פי נתונים של מכון המחקר 'ברייטפילד', צפויות מכירות ה-CBD בארה"ב להגיע לשווי של כ-500 מיליון דולר עד סוף שנת 2017, לעומת 200 מיליון דולר בלבד בשנת 2015. ה'המפ ביזנס ג'ורנל' מעריך כי עד שנת 2021 שווק שוק ה-CBD בארה"ב לבדה יגיע כבר ל-2.1 מיליארד דולר, כפי שפורסם זה מכבר ב'פורבס'.

המחירים של CBD גולמי, בקילוגרם, משתנים כמובן בהתאם לרמת האיכות של המוצר הסופי. יש מעבדות שיפיקו CBD ברמת טוהר של פחות מ-90% ויש את אלו שיגיעו עד לרמה של 99%. פער המחירים בין שני מוצרים אלו הוא עצום. חגי הילמן, נשיא BOL, קובע כי מחיר ה-CBD משתנה מאוד – בהתאם לרמת איכותו. "כאשר זה מיוצר בסטנדרטים של חברות תרופות, זה יכול להגיע ל-250 אלף דולר לק"ג, כאשר מדובר בייצור זול זה יכול להגיע למקסימום של 15 אלף דולר לקילוגרם וגם פחות מזה."

לצד סכומי הכסף והשווי העצום של המולקולה הייחודית לקנאביס, עובדת היותה חסרת השפעה פסיכואקטיבית ויתרונותיה הבריאותיים בכל תצורת צריכה, תעשייה חדשה שתיפתח סביב הקנאבידיול תוביל להקמת מפעלים, חנויות ואלפי מקומות עבודה חדשים, גם בישראל. מהלך זה עשוי לקרות כבר במהלך שנת 2018, אולי מעט אחרי.

למרות חששות להגדרתו המחודשת כתרופה שתעביר את זכויות השימוש בו לחברות התרופות, ההנחה בקרב גורמים בענף היא שהחתול כבר יצא מהשק ולא ניתן יהיה להשיבו פנימה. הציבור רוצה CBD והוא כנראה יקבל אותו בקרוב.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%9b/

למה בחו"ל ישראל נראית כמו מעצמת קנאביס – ובארץ לא?

למה בחו"ל ישראל נראית כמו מעצמת קנאביס – ובארץ לא?

למה בחו"ל ישראל נראית כמו מעצמת קנאביס – ובארץ לא?

ישראל נחשבת לאחת המדינות הקנאביס המתקדמות בעולם, בדגש על 'נחשבת'. במציאות, הקנאביס הרפואי פחות מוצלח מזה שבמערב וגם ההכרזה על מדיניות אי הפללה רחוקה מהחופש היחסי שיש לצרכני קנאביס בעולם המתקדם. מדיסון מרגולין ביקרה בישראל וחזרה לארה"ב עם מסקנות מעניינות.

מאת: מדיסון מרגולין

ישראל זוכה בעולם לשבחים רבים כמעצמת קנאביס, לא פחות. זה משהו שאתה רואה ברחובות תל אביב, שפינות בה נראות כמו חוף ונציה של המזרח התיכון. בימי שישי אחר הצהריים, לפני כניסת שבת, מעגלי תופים מנגנים בצד הצפוני של הדולפינריום, במן בית מקדש שנולד מהאפר של הדיסקוטק שהתפוצץ שם בפיגוע לפני שנים ומשקיף על הגלים הים תיכוניים.

לא רחוק משם שוכן שוק הכרמל, שוק כאוטי של מוכרים הצועקים זה על זה בעברית, מוזיקת טראנס מתפוצצת מרמקולים בקיוסקים, היפים ישראליים עם ראסטות שמזמינים אותך לקנות מהם מזכרות מנצנצות בזול ואם אתה שואל בדרך הנכונה גם אולי איזה פרח במחיר טוב.

על רקע קירות מלאי גרפיטי, גראנג' וגאנג', לא צריך ללכת רחוק מדי בטרם תמצא את עצמך בערפל ריחני למדי. האמת היא שהישראלים מעשנים די הרבה וויד. לפי הסטנדרטים העולמיים, ישראל היא אחת הארצות הידידותיות ביותר לקהילת ה-420. למעשה כ-27% מהאוכלוסייה בין הגילאים 18 ו-65 הדליקו איזו קטנה במהלך השנה האחרונה.

וזה לא רק עניין תרבותי. בקהיליית הקנאביס העולמית ישראל נחשבת כמובילה בעולם מבחינת מחקרים בתחום המריחואנה הרפואית – ובצדק. בשנת 1963 התגלה הטטרהידרוקנבינול, או בשמו המוכר יותר THC – הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס. גילה אותו הכימאי הישראלי השקדן, רפאל משולם, שעלה מבולגריה מיד לאחר השואה.

מאז שנות ה -60, בעוד שאמריקה מנהלת מלחמה אבודה בסמים, בישראל התפתח מחקר חלוצי ופורץ דרך בצמח הקנאביס, שסלל את הדרך למדינות כמו קליפורניה וקולורדו לפתח בהמשך תעשיית מריחואנה רפואית משל עצמן.

עם זאת, למרות המוניטין של ישראל בתחום מחקרי הקנאביס – המתנהל באופן חוקי לחלוטין וממומן על ידי אוניברסיטאות וגורמי ממשל רשמיים – תוכנית הקנאביס הרפואי שלה היא דלה באופן מפתיע. מעט מאוד חולים זכאים לקבל קנאביס רפואי ורק שמונה חברות מורשות לגדל ולמכור אותו. בינתיים הממשלה קבעה מחיר נמוך למדי, וקבוע, עבור הקנאביס רפואי, מה שהופך את התעשיה ליקרה למדי עבור יזמים וחברות המעוניינים להיכנס לתחום גם הם.

יתרה מזאת, ברוב האזורים מחוץ לתל אביב, עבירות סמים קלות כמו סחר בכמויות קטנות של וויד – אפילו סביב מרכזי היפים ידועים כמו שכונת נחלאות בירושלים, יכולים בקלות להנחית אותך מאחורי סורג ובריח אם אתה נתפס. למרות הפרסום המקיף על מדיניות ה"אי הפללה" החדשה של ישראל, שזכתה לתשומת לב תקשורתית נרחבת ברחבי העולם בחודש מרץ השנה – עבור כל מי שאינו אחד מ-28,000 מטופלי הקנאביס הרפואי במדינה, קנאביס נשאר סם בלתי חוקי הממשיך לתדלק קהילת פעילים קטנה אך נלהבת של לגליזציה.

האם המוניטין של ישראל בקנאביס הוא מיתוס?

מעגל מתופפים על חוף תל אביב

מעגל מתופפים על חוף תל אביב (צילום: מדיסון מרגולין)

בימי רביעי החמימים של חודש יוני, בתי הקפה של תל אביב שופעים אנשים. נראה שיש להם את כל הזמן שבעולם לשבת על שולחנות עגולים קטנים וללגום קפה בנחת, לעשן איזה קטנה ולספוג את שמש הקיץ המוקדמת, לפני החום המדברי וסופות החול המטיסים אותם פנימה ולחבק את המזגנים. קבוצות תיירים של סטודנטים אמריקנים צעירים וקולניים מתהלכים ברחבי העיר, אוחזים פלאפל ביד אחת, אייפון בשנייה, תוך שהם מצלמים תמונות של אתרים כמו בית העצמאות, האנדרטה של ​​ראש הממשלה יצחק רבין – כשברקע, בכיכר רבין ובשדרות רוטשילד, שלטים שנראים רשמיים משהו, בעברית, בערבית ובאנגלית, קוראים "אזור ייעודי לעישון קנאביס".

אזור ייעודי לעישון קנאביס

אזור ייעודי לעישון קנאביס – פרויקט של הפעיל החברתי 'שרדר' (צילום: מדיסון מרגולין)

"התיירים אוהבים אותם," מציין 'שרדר', אמן רחוב האחראי על הצבת השלטים. לא, אין באמת אזורים ייעודיים לעישון וויד בתל אביב. מדובר במחאה על מדיניותה המפוקפקת של הממשלה בעניין זה. 'שרדר', נועל כפכפים, חובש כובע של נהג משאית וחולצת טי שרט, נראה כאילו הוא נשטף מן הגלים לפני שיצא אל קרחת כיכר רבין כדי לשוחח. "זה בולשיט, לא היתה שום אי הפללה," הוא אומר על מדיניות הקנאביס החדשה של ישראל.

על פי הצעת החוק, אשר אפילו לא נכנסה לתוקף ותופעל אולי במהלך שנת 2018, השימוש האישי בקנאביס יהיה עדיין בלתי חוקי, וכפוף לעונש פלילי. הצדק נשאר בידי שיקול דעתם של השוטרים. כל מי שיתפס על החזקת וויד יזכה לרישום בתיק הפלילי ומי שנתפס עם 15 גרם עומד בפני חוק הקובע עד שלוש שנות מאסר בכלא. בעבירה הראשונה הוא יהיה כפוף לקנס של 1000 ₪ על החזקה עצמית, וקנס בסך 2,000 ₪ בעבירה השנייה. כדי 'לזכות' רק בקנס במקום בהליך פלילי, עליך להודות בעבירה וזאת מבלי לקלל את השוטרים או לזרוק את הג'וינט הצידה בטעות, כי זה ייחשב לעבירה נוספת ולא יאפשר את ביטול ההליך הפלילי. בפעם השלישית שתיתפס אתה תישלח לטיפול גמילה או שרישיון הנהיגה שלך יוחרם. העבירה הרביעית כבר תיחשב פלילית. בנוסף, מספיק רק ריח של קנאביס לבדו כדי לאפשר לשוטרים לחפש בתוך הבית שלך.

המשטרה כאן גם עושה פרופיילינג לכל מי שנראה כמו משתמש קנאביס: גברים עם שיער ארוך, או עם קעקועים, פירסינג, "או כל מי שלא נראה בדיוק כמו האדם הממוצע", ​​אומר שרדר. "בירושלים השוטרים ממש קשים. הם יכולים למצוא חצי ג'וינט ולקחת אותך לתחנה, לחקור אותך, להשפיל אותך".

הישראלי הממוצע, הוא אומר, מכיר בכך שמדיניות אי ההפללה אינה משנה משהו באמת. והם גם יודעים שיש סיכוי קטן למדי להשיג באופן חוקי רישיון לקנאביס רפואי. יחד עם זאת הרבה מהתוצרת הרפואית זולגת לשוק השחור. "המון מזה", אומר שרדר. "בגלל זה אני מוכן לשלם קצת יותר כדי לקבל משהו שאני לפחות יודע שהוא מפוקח." הוא מוציא מכיסו סיגריה מגולגלת באופן מושלם ובלי להסתכל האם מישהו רואה הוא מדליק את הג'וינט כאילו מדובר רק בסיגריה. הולכי רגל חולפים על פנינו, איש זקן מתרווח במרחק של פחות מ-30 מטרים, מזרקת המים מפכפכת, עשן ירוק עולה אל שמים נטולי עננים, והחיים נמשכים.

זו הדרך הישראלית, לקבל ולהבין שחרא קורה בחיים ולהמשיך לחיות אותם ללא קשר. למרות בעיותיה הרבות, ישראל הגיעה למקום ה-11 ברשימת המדינות המאושרות ביותר בעולם. במדינה הזעירה, הקרועה ממלחמות, נראה שהאזרחים מסתדרים בסוף. הם משרתים שירות צבאי חובה, הם מטיילים, הם מסתתרים במקלטים, הם רוקדים במועדונים, הם מתווכחים ורבים, שותים יין בלילות שבת והם לועגים לממשלה או לאויביהם.

והם מעשנים הרבה וויד. בין אם הם עושים את זה למטרות פנאי והנאה, או כתרופה – פוסט טראומה לא מאובחנת היא תופעה נפוצה למדי באומה של ותיקי מלחמות ולישראלים כך נראה ישנה זיקה מובנית לצמח הקנאביס.

שכונת נחלאות, ירושלים  (צילום: מדיסון מרגולין)

שכונת נחלאות, ירושלים (צילום: מדיסון מרגולין)

ישראל לא תמיד היתה כל כך קנאביס פרנדלי. בעבר הדבר היחיד שיכולת למצוא כאן זה חשיש, שכונה אז 'נפאס' ("נשימה" בערבית), הפופולרי בקרב הערבים, מסביר 'שרדר'. בשנות ה -80, כשישראל יצאה למלחמה עם לבנון, הגיעו לראשונה פרחי קנאביס אמיתיים לשוק השחור. "קראו לזה גראס," הוא אומר. "בשנות ה-90 וה-2000 הדבר היחידי שאפשר היה לקנות כאן זה גראס בקופסה של גפרורים. זה היה נמדד באונקיות, אפילו לא בגרמים."

הוויד חילחל אט אט לתוך התרבות, כפי שהוא עושה, דרך מוסיקה, אמנות, ספרות, דת וסלנג משותף. הרכב האלט-רוק ג'ירפות, שחבריו מכירים את עולם הקנאביס היטב, היתה פופולארית בשנות מאוד באותה תקופה. היה להם שיר בשם "רמי מואשם בהחזקת סמים קלים". מאז כבר קיבל הקנאביס אפילו הכשר מרבנים, כל עוד אתה לא מדליק אותו בשבת.

בסביבות 2005 העשב הפך נדיר שוב. "היה לנו רק חשיש, וזה היה יקר מאוד", נזכר שרדר. באותה תקופה קנאביס סינתטי הפך פופולרי. "השוק היה כל כך יבש שאנשים קנו את זה", הוא אומר, גאה שהוא מעולם לא ניסה את החומר הזה בעצמו. "ואז בגיע עידן ההידרופוניקה, כשאנשים החלו לגדל קנאביס משלהם", הוסיף.

והם עדיין עושים זאת עד עצם היום הזה, כשברקע שמועות שגידול הקנאביס הפך פופולרי במיוחד גם בקרב חרדים, שמגדלים ומוכרים אותו בעבור תוספת הכנסה למימון חייהם העניים אותם הם מעבירים בלימודי דת כל היום.

לאחר הקמת הענף במהלך שנות ה-90 ועד שנת 2012, נצטברו בישראל כמעט 10,000 מטופלי מריחואנה רפואית. בעזרת הקנאביס הרפואי ודרך הקנאביס בגידול ביתי (שנאמד בכמעט 100,000 בתים ברחבי ישראל), הגיע בסופו של דבר חומר איכותי גם לשוק השחור. 'שרדר' לוקח עוד שאיפה תוך שהוא חוכך אודות היסטוריית הקנאביס של ישראל. "דרך אגב," הוא שואל, "רצית שאכטה?"

ההיסטוריה המשפטית של ישראל סביב הקנאביס מספרת סיפור קצת שונה. החלטות בית המשפט ומחקרים רשמיים שנערכו מצביעים על כך שרובם המכריע של הקנאביסטים בישראל הם אנשים נורמטיביים וממוצעים ללא רישומים פליליים, למעט שימוש בקנאביס, כך לדברי ח"כ שרן השכל. על פי החוק, אשר מתייחס עדיין לכמיליון מעשני פנאי כ"פושעים", שימוש אישי בקנאביס עלול להוביל לעד שלוש שנות מאסר. העונש על החזקה של יותר מ-15 גרם מגיע כבר לעד 20 שנות מאסר. הענישה חמורה בהרבה מחומרת העבירה, היא מסכלת אפשרויות תעסוקה עתידיות, את היכולת לאמץ ילדים ועוד, טוענת השכל. בשנת 2016, ישראל, מדינה של 8.5 מיליון איש, עצרה 22,000 תושבים בגלל קנאביס.

שוק הכרמל תל אביב

שוק הכרמל תל אביב (צילום: מדיסון מרגולין)

"אם אתה בודק את החוקים בעולם, נניח בעיקר במדינות ליברליות, ישראל נמצאת הרחק מאחור", אומר אורן ליבוביץ', יו"ר 'עלה ירוק', מפלגת הלגליזציה של ישראל, העורך הראשי של 'קנאביס', גוף התקשורת הישראלי המוביל בתחומו ויו"ר הקואופרטיב הראשון לחולי קנאביס רפואי בישראל. "יש לנו מה שאני מכנה אי הפללה מזויפת. המדיניות [החדשה] שומרת את החוק הפלילי כפי שהוא היה. שוטר שמריח קנאביס מהבית שלך יכול להיכנס אליו ללא רשות, אנחנו רוצים לשנות את זה. מטרה נוספת שלנו היא להפוך את צרכני הקנאביס לנורמטיביים ככל האפשר, שלא ייתפסו כפושעים מבחינה ציבורית". הוא קורא להסדרה של שוק קנאביס חוקי, בדומה לזה שבקולורדו. "אם הייתי צריך לנחש, ישראל נמצאת מאחורי ארצות הברית כעשר שנים ברוב הדברים האחרים, כך שאם בקולורדו אישרו לגליזציה ב-2013, אני מניח שאולי ב-2023 גם ישראל תלך בכיוון הזה", אומר ליבוביץ'. "למרות שאני די פסימי, מדובר בצעד טוב בכיוון הנכון, את זה חייבים להגיד. זו הממשלה הכי ימנית-שמרנית שהיתה אי פעם בישראל, אז זה הישג גדול, למרות שזה לא בדיוק מה שרצינו".

הקשר בין ישראל לקנאביס עשוי להיראות טוב יותר מחו"ל מאשר מבית. ההישגים המדעיים הנודעים שלה בעולם בחקר הקנאביס העפילו על חסרונותיה בנושא תוכנית המריחואנה הרפואית המקומית, אי ההפללה, ושלא לדבר על הלגליזציה והמדיניות.

"למרות ששמענו את השמועות על הסרת ההפללה, מדובר בעיקר בתרגיל יחסי ציבור של המשרד לבטחון פנים," אומר גיל לוקסנבורג, המייעץ לשדולת הקנאביס הרפואי בכנסת. בינתיים, גם המריחואנה הרפואית הישראלית נראית טוב יותר מחו"ל מאשר מבית. "כל כושר ההמצאה יוצא לשוק בארה"ב, ובקושי מגיע לחולים במצוקה בישראל", הוא מוסיף.

נכון להיום, בישראל ישנן שמונה חברות מריחואנה רפואית ברחבי הארץ, המשרתות קרוב ל-30,000 חולים. כל מטופל זכאי להירשם רק אצל חברה אחת ספציפית, בה הוא יכול לקבל את התרופה שלו ממרכז החלוקה היחידי בו נמכר כל הקנאביס הרפוא במדינה, או באמצעות משלוח בעבור 100 שקלים נוספים לחודש. המדינה קובעת את המחיר למריחואנה רפואית שעומד על 370 שקלים בחודש, לא משנה כמה הרבה או מעט קנאביס המטופל מקבל או צריך.

"אתה לא משלם לפי גרם, אתה משלם עבור השירות", מסבירה האקטיביסטית והמטופלת סילביה שינבוים. עבור מטופלים, זה עסק הגון – שלא לדבר על כך שניתן גם להרוויח מזה בשוק השחור (לקבל יותר וויד ממה שאתה צריך ולמכור אותו, או לתת לנכדים למכור אותו עבורך). אבל עבור המגדלים, המחיר הקבוע הוא מתסכל. זה גם קשה מאוד לקבל מרשם למריחואנה רפואית: עליך להוכיח קודם שהשימוש בתרופות במשך שנה לפחות לא הועיל לך.

המחיר הקבוע מקשה על סקטור משגשג נוסף בישראל, שאחרת אולי היה כבר מתפתה להשקיע בקנאביס: עולם הסטארטאפים.

קו הרקיע של תל אביב (צילום: Aucher Serr)

קו הרקיע של תל אביב (צילום: Aucher Serr)

כפי שהיא ונציה של הים התיכון, תל אביב היא גם חוף הסיליקון של ישראל, כחלק מהיותה של ישראל עמק הסיליקון של המזרח התיכון. קו הרקיע של העיר משתנה כל הזמן, תמיד יש בנייה חדשה שמתרוממת בצורת בניינים מלוטשים, גורדי שחקים עשויי זכוכית ופלדה. מול הים אוסף של בנייני משרדים ומלונות יוקרה, ביניהם גם 'דן פנורמה', מונולית לבן המתנשא מול הים.

בקומת הקרקע של המלון הסמוך למגרש החנייה, עומדת קבוצה ומסתודדת בצל, נמלטת מהשמש החמה של חודש יוני. הם מעבירים כמה ג'וינטים בדיסקרטיות לפני שחוזרים לאולם הכנס. בקומה העליונה, מגשי כסף עליהם סלמון אפוי וקוסקוס, קפה וטירמיסו, מזינים מאות אורחים מרחבי הארץ והעולם באירוע Cann10, אחד מכנסי הקנאביס הנערכים בארץ הקודש. הכנס כולל הרצאות של אקדמאים ומומחים בינלאומיים בנושאים כמו "האתגר האמיתי של פרמקוקינטיקה", "העתיד של המחקר הקליני בחשיש", "ביוסינתזה קנבינואידית" ועוד – שלא לדבר על מצגת של רפאל משולם בכבודו ובעצמו ונאום פתיחה של ח"כ תמר זנדברג, אחת התומכות הפוליטיות המרכזיות של תנועת הקנאביס בישראל. מחוץ לחדר הישיבות הראשי עומדים דוכני קנאביס הרפואי, היי טק, גינון, גנטיקה וחברות נוספות שממלאות עד תום את חדר האירועים הראשי.

"הרבה שחקנים בתעשייה מצפים להשקעה גדולה בתעשיית הקנאביס בישראל," אומר שאול קיי, מייסד חברת 'קנאטק', עוד כנס טכנולוגי לקנאביס רפואי. הוא צופה שהענף הישראלי יראה צמיחה של מיליארד דולר בשנתיים הקרובות.

"המחקרים האלה לא נעשים בשום מקום אחר בעולם. רמת המדע המופנית לקנאביס בישראל היא עוצרת נשימה," הוא אומר. הסיבה לכך היא שישראל מסתכלת על הקנאביס כתרופה אמיתית, לא שונה מהדרך בה חברות אחרות בכל העולם מסתכלות על פתרונות פרמצבטיים. "אם אתה נותן מוצר לילדים שלך, החיים עם אפילפסיה, ויש שוני באופן הגידול, המיצוי והצריכה, בסופו של דבר זוהי איננה רפואה," אומר קיי. "בישראל, אנחנו מביאים את זה לכדי רפואה יציבה וממוסדרת שמסייעת לטפל במחלה שלך".

הקנאביס בישראל חוצה גבולות חברתיים, נוגע בכל תחומי החברה, מחרדים ועד ערבים, צעירים עד זקנים, וכל אדם שחווה כל סוג של טראומה, עקב השירות הצבאי או סתם מלחיות במדינה שמעולם לא ידעה שלום מהו.

"אנחנו מדינה שלמה שנמצאת בפוסט טראומה כל הזמן," אומר שרדר. "לחיות בישראל זה מאוד מלחיץ. יש פה מלחמה קטנה ושם עוד מלחמה, כולם מכירים מישהו שנפגע באיזה אירוע, בין אם בצבא או בפיגוע טרור."

בשנת 2014 ערכו חוקרים מאוניברסיטת אריאל מחקר על 2,235 ותיקי צה"ל הסובלים מתסמונת פוסט טראומטית. 80% מהם נחשפו ל"טראומה חמורה". יותר מזה, היחידות הלוחמות של צה"ל עם השיעורים הגבוהים ביותר של PTSD נחשבות לאיכותיות והמוצלחות ביותר. אמנם ישראל נמצאה כאחת המדינות עם השיעורים הנמוכים ביותר של PTSD בעולם, ממצאים אלו הראו גם שיש סיכוי שרק מעט מאלו שסובלים מהתסמונת ניגשים לקבל טיפול.

בארצות הברית זה די נפוץ להשתמש בכדורים וגלולות להתמודדות עם מתח וכאב (ומכאן מגיפת האופיואידים ברחבי ארה"ב), אך בישראל זה נפוץ הרבה פחות, מוסיף שרדר. "אני מכיר הרבה אנשים שהיו בטראומה ברמות שונות במהלך השירות הצבאי שלהם, שהוא בגדר חובה עבור גברים ונשים בישראל. אני יכול לומר שהקנאביס היה הדבר היחיד שבאמת עזר להם. בתוך עשר עד עשרים שנה, הלגליזציה תהיה כל כך ברורה."

חממת הקנאביס של חברת 'בטר' (צילום: מדיסון מרגולין)

חממת הקנאביס של חברת 'בטר' (צילום: מדיסון מרגולין)

עם זאת, לאחרונה אושרו בכנסת התקנות החדשות להרחבה ופתיחה של שוק המריחואנה הרפואית. מספר החברות יגדל בסופו של דבר, המטופלים יוכלו לקנות קנאביס מיותר מחברת קנאביס אחת בלבד. יש גם דחיפה לעבר שוק חופשי יותר ותמחור גמיש יותר. הממשלה אף אישרה תוכניות לייצא קנאביס רפואי למקומות מסוימים באירופה, כגון צ'כיה. המלכוד הוא שכל דבר ביורוקרטי בישראל מתנהל בקצב של חילזון. לא ברור מתי כל התקנות המוצעות הללו יהפכו למציאות אבל בינתיים נמשכת העלייה במספר המטופלים, בפיתוחים הטכנולוגיים ובגנטיקה.

לפחות לישראל יש תוכנית "רפואית אמיתית", מודה לוקסנבורג, בשונה ממה שהוא מכנה המודל "הפנאי-רפואי" האמריקאי. "אין בארה"ב חולים שמטופלים בקנאביס על-ידי רופא שעוקב אחר ההשפעות, תופעות הלוואי וכמויות הקנאביס שנצרך," הוא אומר. ומכיוון שהקנאביס הרפואי הוא חוקי לחלוטין ומתנהל כחלק מתוכנית מרכזית בפיקוח משרד הבריאות, חולים ישראלים, רופאים, מגדלים ומדענים, יכולים ליהנות מתוכנית מחקר יציבה. מאחר והחולים משוייכים לחברות ספציפיות, המגדלים שעובדים עבור אותן חברות יכולים לתמרן את הגנטיקה של הצמח על מנת להתאים אותו לצרכים הספציפיים של בסיס המטופלים שלהם.

שיתוף הפעולה בין מגדלים ומדענים כאן הוא חסר תקדים, ובארצות הברית הוא רק פנטזיה בהתחשב בכך שהסטטוס החוקי של מריחואנה מעכב כל אפשרות למחקר אמיתי. בישראל, הניסויים הקליניים מורכבים מחולים שצורכים קנאביס בבתי חולים, שם רופאים ומדענים יכולים לחקור את ההשפעות.

בינתיים, חברות קנאביס רבות בארה"ב כבר טומנות זרעים בישראל, היכן שהחוק לא מונע בעדם לעשות זאת. הציבור הישראלי, כמו הציבור האמריקאי, ממתין לממשלתו לבטל את האיסור על קנאביס כולו: עד שקנאביס לא יהיה חוקי לחלוטין, לא יוכלו אזרחים נורמטיביים להעביר ביניהם את מקטרת השלום, ובכן, בשלום.

הכותבת, מדיסון מרגולין, גרה על קו ניו יורק לוס אנג'לס ומסקרת את עולם הקנאביס והתרבות היהודית בארה"ב. היא כותבת למגזינים מוערכים כמו 'רולינג סטון', 'פורוורד' ועוד וניתן לעקוב אחריה בטוויטר כאן.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%95-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1/