תגית: חגי הילמן

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

שעה קלה לאחר הודעת סגן שר הבריאות ליצמן על התנגדותו ליצוא קנאביס רפואי לחו"ל נערך דיון בנושא בועדת הסמים של הכנסת. בדיון השתתפו נציגי ממשלה, נציגי חברות, מטופלים ואחרים ובסיכומו הודיע בט"פ כי יסכים ליצוא אם יקבל תקציבים כנדרש.

בדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת, הודיעה המשטרה לראשונה כי ישנה אינדיקציה לזליגה של קנאביס רפואי מ-4 חוות קנאביס רפואי בישראל, אך לא הציגו את העדויות או הוכחות לכך.

"אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה," אמר לבסוף נציג המשרד לבטחון פנים.

בסיום הדברים ציין יובל לנדשפט, מנהל היק"ר ונציג משרד הבריאות בדיון, הסביר שההתנגדות מצד סגן שר הבריאות ליצמן היא רק לייצוא של תפרחות ולא למוצרים מתועשים.

עוד נמסר על ידי גורמי ממשל ורגולציה שגם במידה ויאושר יצוא, בפועל יקח זמן רב עד להסדרת כל נהלי היצוא.

הדיון המלא:

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר הועדה
לישראל פוטנציאל לעמוד בראש ענף שנמצא בפריחה. המספרים על פוטנציאל הרווח כתוצאה מיצוא הם אגדיים. למדינת ישראל יש יתרון תחרותי בשוק הזה ובחלון זמן קצר יחסית של כמה שנים ספורות, שהולכות ומתקצרות. משרדי הממשלה הבינו את זה, הקימו ועדה והובילו תהליך חשיבה ובדיקה. מסקנות הועדה הוצגו לציבור ולפתע פתאום בשבוע שעבר התבשרנו על עצירת התהליך באופן שלי תואר כמכת מוות לרעיון היצוא הישראלי. אני רוצה להאמין שזה לא נכון ומאוד חוששת שמדובר יהיה בבכייה לדורות. אולי מדובר בשילוב של בורות ופחדנות שימנעו שיפור של התעשייה הכלכלית.

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי (משרד הבריאות)
היתה החלטה ליצוא שהטילה על ועדה לבחון את היתכנות היצוא. ההמלצות התקבלו בהחלטת רוב, לא פה אחד, שכן גם בועדה היו מתנגדים. הבריאות והאוצר אימצו את המסקנות וזה עדיין נמצא בדיון בין המשרדים. אנחנו בטוחים שלאחר בדיקת כלל הנתונים הממשלה תשכיל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למען מדינת ישראל. פרופ' אבי שמחון מונה לבחון את הנושא. ראוי שיערך דיון ראוי. הגיעו לכאן חברות השקעה גדולות מכל העולם, שבאים לישראל, למקום בו זה קורה. לא מדובר רק בהשקעות בתחום החקלאות אלא גם בתעשייה ומו"פ.

איתן קופרשטוק, משרד הכלכלה
מן הדין שהדיון הזה נערך במשותף עם ועדת הכלכלה של הכנסת, כי מדובר בנושא כלכלי. לגבי הצוות שהוקם – אין נתונים חדשים, מדובר באותם נתונים שהיו בועדה והם אלו שהוצגו בפני פרופ' אבי שמחון. בצוות נמצאים סגניתו יוליה איתן, שהטילה את זה על עוזריה שישבו יחד איתי. התקשרו אליי, ביקשו נתונים, ומסרתי את הנתונים. מדובר במכה קשה, שכן גם אם יאושר היצוא מחר בבוקר, זה תהליך שייקח עוד זמן ארוך. כל השהיה משמעותה מכה חזקה. מדובר לפי משקיעים על השקעות זרות בכמאתיים מיליון דולר בענף חקלאי. זה גם זולג לענף הפארמה ולייף סטייל ויאפשר מאות מקומות עבודה. היה אפשר להביא חברות פארמה וחברות מו"פ.

חנן בזק, משרד החקלאות
הוצכה תמונת מצב נכונה לגבי מה שקורה היום. כמי שהשתתף בועדה הבינמשרדית לאורך כל הדרך, אני חושב שהיתה הכנה מאוד יסודית של המתווה החדש. הוכן דוח מאוד מפורט לגבי היצוא עם תמיכה של חמישה משרדי ממשלה. אני נמצא בקשרים עם החקלאים הקיימים ולהערכתי אין זליגה מהחוות – חד וחלק. ואם יש איזושהי זליגה, אז אולי מהמטופלים, לא מהחוות. התכנית החדשה לא יצאה לפועל. כל ההסדרה החדשה, גם לגבי 8 המגדלים הקיימים, לא יצאה. לגבי פרופ' שמחון שבוחן כעת את הנושא מחדש – אותנו מעניין שהחקלאים יהיו רווחיים ואנחנו נעביר את אותם הנתונים שהעברנו גם כעת. משרד החקלאות תומך במתווה הזה ואף הגדרנו אותו כענף חקלאי. חקלאים רבים שנרשמו וקיבלו את האישור הראשוני והתכוננו, יש להם אפשרות כבר לתכנן את הבנייה של המבנים, של החממות, כולם נמצאים בהמתנה וחלקם השקיעו כספים עצומים. אני מקווה שנצא מכאן אופטימיים.

ח"כ חיים ילין, 'יש עתיד'
מדינת ישראל בעוד 15-20 שנה כבר לא תוכל לפתח את מרכז הארץ ואנחנו, כאיש הנגב, אומר שנצטרך ליישב את הנגב. בהקשר למה שראש הממשלה אמר, להבנתי העסק לא נעצר אבל יש שני נושאים בבדיקה: הנושא הכלכלי – שכבר נבדק ואני לא מבין למה צריך לבדוק. הנושא השני הוא הזליגה, אבל אני חושב שאפשר לעשות חווה של 10,000 מטר בערבה, ולא תהיה שם זליגה. אף אחד לא יהרוס את הפרנסה של עצמו. דווקא התעשייה הרפואית התנגדה בתחילה ושמה מחסומים, כי זה משהו טבעי שנלחם במשהו סינטטי לחלוטין. לא רק שמוכח שקנאביס רפואי עושה פלאים, אלא גם העולם נפתח ומכיר בו. לדעתי זה או עכשיו, או שלא יקרה. יש הזדמנות ואם לא ניקח אותה, מישהו אחר יקח. אני מקווה שזה לא יעצר.

יפעת רווה, משרד המשפטים
שרת המשפטים תומכת בייצוא, אני הייתי חברה בצוות ומטבע הדבר הבדיקה שלי היתה בחלק המשפטי. שר החקלאות אורי אריאל מסר בטלפון שהוא והשרה שקד תומכים ביצוא, בגלל הנושא הרפואי, החקלאי והכלכלי.

יואל הדר, המשרד לבטחון פנים
בישיבה שראש הממשלה כיהן, ישיבה סגורה, משום מה יצאו דברים החוצה ורובם כלל לא היו נכונים. כל מיני אמירות שלא היה קשר בינן לבין המציאות ולכן מי שמפרסם דברים מישיבות סגורות צריך לקחת את זה בחשבון. לראש הממשלה זכות ואפילו חובה להביע דעתו בנושא מסוים, גם כאשר אחרים מביעים דעות אחרות. לראש הממשלה ראייה רחבה בהרבה וזכותו לשקול שיקולים נוספים. מבחינתו קיימת זליגה ולמשטרה יש מידע מודיעיני לגבי הזליגה. אנחנו בהחלט מוכנים להציג את זה ליועמ"ש ואנחנו גם נציג זאת. המשטרה חוקרת את הנושא הזה. היצוא אומר הגדלה של החוות. השר אמר שהוא לא מתנגד, אם יופנו תקציבים מתאימים ומשאבים כדי לדאוג שלא תהיה זליגה. רצינו לייבא במקום לגדל כאן ולא הצלחנו לייבא. מדינות אירופה וארה"ב לא רצו לייצא למדינת ישראל. לכן אי אפשר להגיד 'ייבוא' כי זה לא אפשרי, זה לא המצב. הדר סירב לחשוף או להסביר את הטענה לזליגה וטען כי מדובר במידע מודיעיני. לא אנחנו עצרנו את התהליך, היה דיון אצל ראש הממשלה. הבט"פ לא קובע בעניין הזה, אלא ממשלת ישראל. יש לנו מידע מודיעיני. אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה.

רמ"ח מחקר מודיעין של המשטרה חיזקה את הדברים וטענה:
יש אינדקיציות לזליגה מ-4 חוות וקשר לארגוני פשיעה וגורמים עברייניים. זה דבר שהתחיל בשנה האחרונה ביתר שאת.

יואב גלעדי, חוקר במכון וולקני (הגנת הצומח)
מספר החוות צפוי לעלות מ-8 ל-277. המטרה שלנו היא שמירה על חומר ריבוי נקי, וככל שיעלה מספר החוות, יש סיכון להתפשטות. יש עלייה בכמות המזיקים שנצפית על ידי הגנת הצומח ולכן האינטרס הלאומי הוא לייצר חומר ריבוי נקי ועל כן צריך יותר ביקורת ואכיפה על החוות ויתר שקיפות. הנושא השני הוא של הגנטיקה של זני קנאביס ואף אחד לא לוקח בחשבון את פוטנציאל היצוא של זרעים.

אורן ליבוביץ', מגזין קנאביס
אם יש הוכחות לזליגה של קנאביס נא להציגן. אם לא מאשרים יצוא של קנאביס רפואי לחו"ל, יש דרך להציל את כל החקלאים, על ידי פתיחת ענף CBD. מדוע הממשלה לא אימצה את המודל של קנדה בתחום הקנאביס הרפואי ובמידה וכן יאושר יצוא לבסוף – מה יהיה על הגנטיקה של הקנאביס של החקלאים.

מנחם כהן, מנכ"ל חברת 'מדיוי'
אם לא יהיה יצוא, אז תגידו שלא יהיה יצוא. אם אתם צריכים עוד זמן, אז זה בסדר, זה נכון, רק תגידו. אבל הגרוע ביותר זה ללכת צעד קדימה ושניים אחורה. למשרד לבטחון פנים אני רוצה להגיד שאחרי שכבר עצרתם את הזליגה מלבנון ומסיני ומחוות לא חוקיות של בדואים בנגב ולנגישות של בני 16 לסמים שהם לא קנאביס. ראינו מה קרה בתקופת היובש בארה"ב, ארגוני הפשיעה צמחו והתרבו. החוות החדשות נדרשות לתקינה, צילום, גידור ותעסוקה כח אדם כמעט כמו בפורט-נוקס, בהתאם לדרישות היק"ר.

אהרן לוצקי, מנכ"ל תיקון עולם
כשמדברים על קנאביס רפואי ומזהירים כאן מפני זליגה וכו', חשוב לציין שאיש מעולם לא מת מקנאביס ואין לו תופעות לוואי כמו לתרופות. הבוקר פורסם כי 94% מהקשישים מדווחים על שיפור בחייהם עקב השימוש בקנאביס רפואי. פקודת הסמים הישראלית היא לא הגיונית. כתוב בה שצמח הקנאביס על כל חלקיו הוא סם מסוכן. בפועל החומר היחידה עם השפעה פיסכוטרופית הוא THC. שאר החומרים ללא השפעה זו. יש לתקן את פקודת הסמים כך שחומר כמו CBD שהוא אנטי-דלקתי, שמשמש לטיפול בילדים אוטיסטים ואחרים ומועיל להם ללא השפעה פסיכואקטיבית. בשביל זה לא צריך לחכות, ניתן להעבירה וזו יוזמה שכדאי לעשותה עוד קודם וגם הבט"פ לא יוכל להתנגד. חבל שהממשלה מעכבת את היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל ורוצה לקוות שהשכל הישר יתגבר. יש למעלה מ-30 אלף מטופלים בקנאביס רפואי. מנגד יש מאות אלפים שמשתמשים בקנאביס למטרות פנאי.

ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל חברת שאיפה לחיים
אם יש זליגה מחווה מסויימת, יש לסגור אותה. אם יש זליגה מחברות תרופות לא סוגרים את כך הענף. אנחנו אנשים רציניים ויש לנו עשרות עובדי פארמה שכמעט מחצית מהם הם עובדי 'טבע' לשעבר. יש כאן פוטנציאל אדיר למדינה. הציעו לנו מדינות אחרות להעביר את המפעלים שלנו למערב אירופה. אם מדינת ישראל תסתום את הגולל על הדבר הזה אנחנו נעביר את כל האופרציה לשם, ואני לא היחיד. זו טיפשות, בורות ובכייה לדורות.

שאול כהן, יועץ מנכ"ל משרד האוצר
אנחנו רואים בתעשייה זו כזו שלא מקומה של המדינה לתכנן אותה במובן של להגיד לעוסקים ולמנהלים איך לעשות את תחשיב ושרשרת הייצור שלהם. מקומנו הוא לקבוע סטנדרטים ולוודא שאין עבירה על החוק ושהייצוא, כמו תרופות אחרות, יתבצע כהלכה. לא נכרות את ענף הפארמה בישראל בגלל שאופיום זה סם מסוכן, לא נעצור את ענף הנשק בצורה דומה, וכך גם נושא הקנאביס.

דנה בראון, מנכ"לית עמותת קנאביס רפואי
מעבר לכל הכסף שיאבד אם יעצר היצוא, צריך לבדוק מה המשמעות של זה על מטופלים וחולים. כל הספקים של הקנאביס הרפואי בישראל קורסים כרגע תחת הנטל. אף מטופל לא מחזיר הוצאות לספקים. התוצאה היא שמטופלים שמקבלים מינונים גבוהים כמוני משלמים כמו מי שמקבל 20 גרם בחודש. כתוצאה ישירה מזה יש מחסור בשמן קנאביס לילדים. אם לא תאשרו את היצוא לא מדובר במכת מוות להתפתחות הענף אלא גם לבריאותם של חולים ומטופלים.

נעה בראל, חקלאית מהערבה
אני בתמימותי חשבתי שהמדינה אמורה לייצר אקלים עבור יזמים שייצרו תעסוקה. אתם הורגים אותנו. תגידו מה אתם רוצים. רואים מה קורה בעולם, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו מבקשים שתתנו לנו לעבוד, אתם קוברים אותנו בכל הצהרה. תעזרו לנו לקדם את זה ותפסיקו לבלום ולעצור. המדינה צריכה לעזור ליזמים ולא לתת להם להתחנן לפירורים.

דוד חורי, אחראי יצוא בהנהלת המכס
לכשתתקבל ההחלטה להוציא קנאביס מישראל, יש להכין רגולציה רישוי ותהליכים מול המכס. דברים שלוקחים זמן רב. לפחות כמה חודשים. לכן אנחנו מבקשים שילקח בחשבון שזה לוקח זמן.

חגי הילמן, מייסד שאיפה לחיים
אני לא ישן בלילה כי מספרים על זליגה ועל פגיעה בבני הנוער. אבל היות ואני שומע את הסיפורים האלה כבר כמעט 11 שנים ממשיכים לספר לנו את הסיפורים האלה ולא עושים שום דבר. אם צודקים אז יש לפעול. מדוע לא לקחו מישהו ותלו אותו על זליגה, מדוע הסיפורים האלה לא הובילו לביצוע פעולה. שיסגרו את אותם עסקים שמזהמים את השם של הענף. אני צריך להתרועע עם חבריי כשיש מעליי עננה של זליגה. יש תחושה שמישהו לא עושה את העבודה שלו. זה תפקיד הבט"פ והמשטרה והטענה הזו כל פעם צפה ועולה וממשיכה לעלות כל פעם ברמה אחרת. נראה שמדובר במסע צלב פרטי כדי למנוע את התקדמות הענף. אם צדק בדבריכם אז זו לכל הפחות רשלנות שלכם שלא עשיתם שום דבר בעניין הזה. אתם הורסים את השם של תעשייה נפלאה שיכולה להכניס מיליארדים למדינה – וזו רק ההתחלה. אני אני מבקש כאזרח שתעשו עם זה משהו. דבר שני הוא שסביבת הרגולציה בישראל היא לא יציבה. משרדי הממשלה משרדים מסרים מצד אחד בצורה גלויה, מכוונים יזמים לעשות משהו, וכשהיזמים מגיעים לפי השוקת, הסביבה משתנית. קיבלנו מסרים להעלות את הרמה של התעשייה, זה הוכר כגידול חקלאי, אנשים מקימים מפעלים בתקנים מחמירים של רפואה, וממש ברגע האחרון פתאום משתנית הסביבה הרגולטורית. 200 עד 300 אלף שקל עולה עבור התהליך של אישור מספר עוסק. תחשבו כמה כסף נשפך בו. לא ייתכן שבגלל טענה אחת מונעים הקמת ענף והעסקת המוני עובדים. כשמעלים את הרגולציה ודורשים תקנים מחמירים יותר לייצור, המחיר יעלה למטופלים. מניעה של היצוא עלול לחרב את מה שנוצר כאן.

רועי רון, עורך דין המייצג חברות וחקלאים המעוניינים להצטרף לענף
המדינה נתנה אור ירוק לחקלאים לצאת לדרך, בהצהרות של שרים מיוני 2016, דרך המלצת הצוות הבכיר והמקצועי ביותר במדינה. הדו"ח קבע שצריך לאשר יצוא. המסר שהועבר ל-550 יזמים שכבר הגישו בקשות להצטרף. והיום לשמוע שצריך לבחון שוב את ההיתכנות הכלכלית והטיעון לגבי חשש מזליגה, זה לא מסתדר עם שום שכל ישר. כי המדינה בעצם אומרת 'יש מידע, יכול להיות שיש זליגה, כי אם אאשר יצוא אז יהיו עוד חוות ועוד זליגה'. אנחנו רוצים להבין, הרי יש 32 אלף מטופלים והכוונה היא שהמספר יעלה, הרי נצטרך להגדיל בכל מקרה את הענף.

חגית וינשטוק, עורכת דין המייצגת חקלאים המעוניינים להצטרף לענף
מישהו פה יצטרך לתת את הדין. בכוונתו להגיש עתירה ביום רביעי. מישהו כאן הכשיל באופן מודע את האנשים. משרד ראש הממשלה ידע על הרפורמה הזאת. אני מקווה שהמשרדים הממשלתיים יאמרו את הדברים שהם אומרים כאן גם בבית המשפט.

פלג אוריון, יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים
אני הפה של עשרות ומאות חקלאים שהגישו בקשה לעסוק בענף זה. הסיטואציה שאנו נמצאים בה היא אומללה ומצערת. בעיקר לנוכח העובדה שהחקלאות מחפשת כל הזמן ענפים חדשים. ראינו בקנאביס אופציה לגיטימית ואחרי שכבר ראינו תקווה היא נפגעת. מדובר באנשים וחקלאים טובים. אם יש צורך באכיפה אז תעשו אכיפה, זו לא סיבה לסגור ענף שלם של חקלאות.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d/

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

הרכיב המפורסם השני בקנאביס, CBD, הפך לשם נרדף לבריאות. על רקע מחקרים וסיפורים מרגשים ולצד עובדת היותו חוקי ברבות ממדינות העולם, אחוזי השימוש בו – בשאיפה, שמן, מוצרי קוסמטיקה וכתוסף מזון – נוסקים. מנגד יש מי שכבר פועל להגדרתו תחת סעיף 'תרופה' – מה שיעצור לחלוטין את המסחר החופשי בו. אז מה הוא עושה, איך ישראל מתמודדת עם זה – ולאן כל זה הולך.

למרות ש-THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס אשר זוהה עוד בשנת 1964 על ידי פרופ' רפאל משולם באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מוכר ומפורסם בהרבה מ'קנאבידיול' (CBD), האמת היא שהאח הלא-פסיכואקטיבי זוהה הרבה שנים קודם לכן (יחד עם הקנבינואיד השלישי הנפוץ בקנאביס – CBN) – עוד בשנות 1940 באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב, על ידי ד"ר רוג'ר אדאמס.

כל מה שצריך לדעת על הקנאבידיול כבר פורסם כאן, אבל בגדול ניתן לומר שבדומה לשאר 113 הקנבינואידים שזוהו עד כה, ה-CBD 'מתחבר' בעת צריכתו לקולטנים מיוחדים (CB1 ו-CB2) הנמצאים בחלקים החשובים ביותר בגוף האדם, במוח, בעמוד השדרה, במערכת העיכול ועוד. הוא משפיע על פעולתם ובהתאם גם על בריאות האדם, באופן שגם המדע עדיין לא מצליח להבינו עד הסוף.

היתרון הבולט ביותר של ה-CBD הוא כאמור שאיננו פסיכואקטיבי, לפחות מבחינת מי שלא מעוניין ב'היי' של אחרי ג'וינט. הוא הרבה יותר ידידותי למתחילים ומשתלב בקלות באורח חיים נורמטיבי. מדובר ביתרון כפול, שכן אופיו משפיע באופן ישיר וברור על נפיצותו: מדינת ישראל, שעדיין נתונה לפקודת הסמים מימי המנד"ט הבריטי, עוד לא שם, אבל בכל רחבי אירופה המולקולה התמימה הזו נחשבת חוקית לגמרי. מאחר והוא אינו בעל השפעה 'ממסטלת', התירו המדינות את השימוש בו במסגרת התרת השימוש ב'המפ' – זן הקנאביס התעשייתי שמכיל רק שברי אחוזים בודדים של THC ומשמש להפקת מוצרים למזון ותעשייה.

מחקרים מהשנים האחרונות על יתרונות השימוש ברכיב זה, הובילו לפיתוח זני קנאביס עשירים באחוזים רבים של CBD, לעיתים אפילו עד 15% ויותר, שעומדים בפועל בהגדרות החוקים האירופיים ונחשבים גם הם כ'המפ' מאחר ולא מכילים THC כמעט בכלל. הם משמשים להפקת שמנים, משחות, קפסולות, תרסיסים, מים מינרליים, ואפילו מיצויים המכילים עד 99% CBD, בהם נעשה שימוש לערבוב עם מוצרים אחרים או אפילו כ'דאב' לצריכה עצמית.

CBD טהור

CBD טהור – שווה הרבה כסף

עובדות אלו, יחד עם גילויים חדשים על יכולותיו התרפויטיות, הפכו את הקנאבידיול לפופולרי עוד יותר. בימים אלו יזמים וצרכנים רבים מצטרפים למה שנראה כמו מהפכה של ממש בשימוש ברכיבי הקנאביס שאינם גורמים ל'היי'. על פי הערכות יהיה ה-CBD בעתיד הלא רחוק חלק בלתי נפרד ממוצרי ותוספי מזון וכן מתרופות ומוצרים בעולם הפארמה.

על אף האמור ראוי לציין כי על פי עדויות של מומחים בתחום, כמו גם על פי מחקרים, ה-CBD לבדו אינו שווה ערך בסגולותיו הבריאותיות לאלו של הקנאביס בכללותו, על כל רכיביו יחד. התופעה הנקראת 'אפקט הפמליה', שמשמעותה שימוש בכלל רכיבי הקנאביס יחדיו, נמצאה כחשובה ביותר לטיפול שלם ומוצלח בקנאביס, גם אם ל-CBD יש את היתרונות הספציפיים שלו גם בשימוש פרטני.

התרופה הבאה שלכם?

בין השאר נחשב הקנאבידיול, לפי מחקרים שנערכו במהלך השנים, כבעל סגולות מגוונות ביותר כגון הפחתת התקפי אפילפסיה, שיכוך כאבים קשים, טיפול בסוכרת, טיפול בסכיזופרניה, עצירת התפתחות גידולים סרטניים, טיפול בחרדה, הקלה על בחילות והקאות, טיפול במיגרנות, תכונות אנטי-דלקתיות ועוד – ואפילו בעל פוטנציאל לחידוש תאים במוח, בתהליך הנקרא נוירוג'נסיס. מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא יתרון נוסף: ה-CBD מסתבר, הוא בעל יכולת חשובה באיזון ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה-THC ובמניעת תופעות כמו פרנויה וחרדה משימוש-יתר.

החברה שמובילה כיום את המחקר הקליני המתקדם ביותר ב-CBD היא חברת התרופות הבריטית GW Pharmaceuticals, יצרנית תרסיס הקנאביס המוכר 'סטיבקס', שבימים אלו עובדת על השלבים האחרונים בפיתוח מוצר הדגל החדש שלה, 'אפידיולקס', הפועל בדומה ל'סטיבקס' אך בניגוד לו אינו מכיל THC אלא רק 98% CBD ו-2% קנבינואידים אחרים.

'אפידיולקס' - תרופה מבוססת קנאביס לטיפול בהתקפי אפילפסיה

'אפידיולקס' – תרופה מבוססת קנאביס המכילה CBD ומיועדת לטיפול בהתקפי אפילפסיה – של חברת GW

GW בישרה לא מזמן על הצלחה בשלב השלישי (Phase 3) של המחקר הקליני אותו היא עורכת בעזרת ה'אפידיולקס' כטיפול לסובלים מאפילפסיה ומתסמונת LGS ('לנוקס-גסטו' – Lennox-Gastaut) – צורה חריפה במיוחד של אפילפסיה. במחקר, שנערך על 255 מטופלים בגילאי 2-55, נמצא שתמצית ה-CBD של החברה הצליחה להפחית ב-42 אחוזים את כמות ועוצמת התקפי הרעידות והעוויתות שחווים הסובלים מהמחלה.

בעקבות הצלחת המחקר עם CBD על אפילפסיה ו-LGS, הגישה לאחרונה GW בקשה רשמית ל-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, לאישור התרופה החדשה שלה. אם תאושר אפידיולקס כתרופה, צפויה GW להרוויח מיליארדי דולרים ממכירותיה בעולם.

יחד עם זאת, לפחות על פי בדיקות שנערכו בישראל, שמן ה-CBD המיוצר כאן וניתן לילדים עם אפילפסיה ואוטיזם הראה הצלחה ב-75% מהמקרים, כמעט פי שתיים מהמספרים שהוצגו על ידי GW. "היום יש לנו אלפי מטופלים שה-CBD עשה מהפכה בחיים שלהם, כולל מאות ילדים אפילפטיים, ילדים אוטיסטיים, ש-75% מהם מדווחים על שיפור משמעותי," הסביר לאחרונה בדיון בועדת הסמים מנכ"ל חברת 'תיקון עולם' אהרון לוצקי.

גם חברת BOL Pharma ('שאיפה לחיים'), עורכת מספר ניסויים קליניים הנמצאים לקראת סיום שלב שני בדרך ליצירת תרופות המבוססות על CBD. "הנהירה אחרי ה-CBD ניזונה מהיכולת של הצמח לייצר אותו בכמויות המאפשרות הפקה יעילה, בעוד שקיימות מולקולות נוספות בעלות ערך תרפיוטי גבוה," מסביר חגי הילמן, נשיא BOL. "החסמים היחידים הם היכולת הגנטית של הצמח לייצר אותם וככל שיפתחו זנים עשירים בהם, צפוי שנפגוש גם אותם בשוק בצורת תרופות ממש בקרוב. אנחנו עובדים כבר כיום על פיתוח גנטיקות שיאפשרו הפקה יעילה של קנבינואידים נוספים לתעשיית הפארמה."

תרופה או תוסף מזון?

הכיוון שלוקח ה-CBD אל עבר עולם הפארמה, יוצר גם בעיות חוקיות בשיווקו החופשי יחסית תחת הגדרת 'תוסף מזון'. לאחרונה קבעו הרשויות גם בארה"ב וגם בבריטניה, כי ל-CBD יש ערך רפואי ועל כן הוא עלול להיאסר למכירה על ידי חברות שאינן חברות תרופות שקיבלו לכך אישור. לפיכך חוששים כעת רבים בתעשייה שהדבר יוביל לכך שיבוטל ההיתר לשימוש ב-CBD כ'תוסף מזון' המאפשר את המסחר החופשי ותיאסר לחלוטין מכירתו ושיווקו.

כחלק מפעילות זו שולח ה-FDA מכתבי אזהרה לאתרים המציעים CBD למכירה באופן קבוע מדי מספר שבועות. המכתבים נשלחים לחברות שמפרסמות באתרי האינטרנט שלהן או בברושורים הנוגעים למוצרי ה-CBD שלהן, כי מדובר במוצר בעל ערך רפואי, כזה שיכול לרפא מחלות שונות ולהקטין גידולים סרטניים למשל. כך למשל במכתב רשמי שפירסם ה-FDA ונשלח לאתר האינטרנט של חברת 'Ultra CBD' טוען ה-FDA כי 'מבדיקה שערכנו נראה כי אתרך מציין שהמוצר אותו אתה מוכר הינו בעל יכולות ריפוי, טיפול ומניעה של מחלות – לפיכך מדובר בחומר העונה להגדרת 'סם' ומפר את הוראות החוק האוסר על מכירת סמים". הארגון הפדרלי הורה לחברה להסיר כל אזכור הנוגע לפוטנציאל הטיפולי של CBD מאתר החנות ואכן באתר מופיע כיום רק אזכור לכך שהשמן המופק על ידי החברה יכול להקל על לחצים ומתח נפשי בלבד, ללא ערך רפואי.

אזהרות דומות נשלחו בדומה גם לחברות 'CW Hemp', יצרנית שמן ה-CBD מהזן 'שארלוטס ווב' אשר זכה למיתוג מעולה בעזרת ילדה חולת סרטן שטופלה בשמן זה, חברת 'That's Natural', חברת 'Green Roads', חברת 'Natural Alchemist', חברת Hemp Oil Care, חברת CBDPure וכן לרשימה ארוכה של חברות וחנויות בארה"ב שפעלו באופן דומה והפיצו מידע אודות סגולותיו הבריאותיות של הקנאבידיול.

מי CBD

CBD צפוי להיות חלק באלפי מוצרי מזון, תרופות וקוסמטיקה – אפילו במים מינרליים

כמו ה-FDA, גם הארגון המקביל לו בבריטניה, 'הסוכנות לפיקוח על תרופות ובריאות' (MHRA) הודיע שהוא בודק בוחן את נושא הגדרת ה-CBD כתרופה – מהלך שיאסור כאמור לגמרי את מכירתו כתוסף מזון. "השינוי הגיע כשהבענו עמדה לפיה CBD הוא אכן תרופה," הסביר בתחילת השנה ג'רלד הדל, מנהל הפיקוח והבקרה של הסוכנות הבריטית, בשיחה עם 'סקיי ניוז'.

אם כן, נכון להיום, כל עוד לא מציינת החברה המוכרת כי מדובר במוצר בריאותי/רפואי בעל סגולות תרפויטיות, מותרת עדיין מכירתו של הקנאבידיול תחת הגדרת 'תוסף מזון'. יחד עם זאת מתנהל קרב מאחורי הקלעים על הגדרה חוקית זו, במסגרתו נערכים בימים אלה דיונים בנושא זה, בין השאר גם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).

ארגונים הפועלים למען חוקיות הקנאביס שולחים בימים אלו ניירות עמדה מקיפים ומפורטים הנוגעים ליתרונות השימוש ב-CBD וסגולותיו הבריאותיות, זאת בהתאם לבקשת ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, שפירסם 'קול קורא' ובו דרישה לקבל לידיו את ניתוח הנתונים הידועים כיום. על פי החוק האמריקני הנוגע לסמים משנת 1970, על מנת לשנות את ההגדרה החוקית של חומר המוגדר כסם (לקלה או לחמורה), יש לקבל פנייה מסודרת ומסכמת של גוף כמו ארגון הבריאות העולמי.

במידה ויוחלט לבסוף שיש להסיר את ה-CBD מחוקי הסמים בעולם, או לחילופין להגדיר אותו כחומר רפואי בלבד, צפויה להתחולל מהפכה של ממש בתחום. במידה ויאושר כתוסף מזון המותר לשימוש חופשי יהפוך הקנאבידיול לרכיב הנצרך באופן יומיומי על ידי מיליונים ברחבי העולם, כולל כאן ישראל. לשינוי שכזה ישנן גם משמעויות תעשייתיות נרחבות של פתיחת מפעלים ומקומות עבודה חדשים, במיוחד אולי בישראל הנחשבת לחלוצה בתחום מחקר הקנבינואידים בכלל וה-CBD בפרט.

מנגד, אם יוחלט כי ה-CBD הוא חומר רפואי לחלוטין, יאסר השימוש בו באופן מוחלט על ידי כל מי שהוא אינו חברת תרופות מוכרת המחזיקה ברישיון ספציפי לשימוש, שווק ומכירה של החומר – וזאת לאחר הוכחה במחקרים קליניים ורישום מוסדר.

מריחואנה לייט

בינתיים, עד הודעה חדשה, ה-CBD ממשיך להיחשב כתוסף מזון כל עוד החברות המוכרות אותו לא מצהירות כי מדובר במוצר רפואי. עובדה זו מאפשרת למסחר בשמני ומוצרי CBD להמשיך להתרחב ולהתפשט בעולם, בעיקר באירופה. בשנתיים האחרונות תופס ה-CBD תאוצה של ממש, כשלצד התפתחות הטכנולוגיה של הפרדת המולקולה מהצמח במעבדה, חברות קנאביס רפואי בכל העולם, כולל בישראל, החלו לשווק זני קנאביס עתירי CBD למטופליהן. הפידבקים מהשטח היו חיוביים ומהר מאוד הפרח הפך לשמן, שכיום נצרך באופן קבוע ויומיומי על ידי מיליונים בעולם, כחלק מהתזונה היומית.

"שוק הקנאביס הרפואי בבריטניה גדול בהרבה משוק הקנאביס הרפואי בישראל," טוען קליפטון פלאק, יזם בריטי-ישראלי. טענה זו, המנגחת את הצהרות משרד הבריאות על כך שענף הקנאביס הרפואי הישראלי הוא המוביל בעולם, נאמרת על ידו למרות שבבריטניה אין אפילו מטופל קנאביס רפואי אחד.

"אין כאן מטופלי קנאביס רפואי, אבל ה-CBD הוא חוקי ויש כאן 250 אלף שמשתמשים בו," הוא אומר ומספר על החברה החדשה לשיווק שמן ומוצרי CBD שפתח ודרכה הוא מוכר את השמן לכל המדינות, בהתאם החוק האנגלי המתיר החזקה, מכירה, ייבוא וייצוא של CBD באופן חופשי אל ומכל העולם. "כן, גם ישראלים מזמינים CBD מחו"ל," הוא אומר. "מגורמים בתעשייה המקומית איתם שוחחתי, נראה שלא רק שהישראלים מזמינים CBD מחו"ל, הם עושים זאת באלפים ומכל מדינות האיחוד האירופי. מה שמאפשר את זה זו העובדה שהרשויות בבריטניה מתייחסות ל-CBD כמו אל כל תוסף מזון אחר – בדיוק כמו לאומגה 3, אלווורה או ג'ינסנג."

פלאק, בדומה לשאר החברות המוכרות CBD בבריטניה (ויש הרבה כאלה, למשל CBDbros, Medipen, LoveHemp, Canabidol, Canavape ועוד), מוכר בחנות המקוונת החדשה שלו שמני CBD בגרסאות 5% או 10% וכן משחות למריחה על העור המכילות 1% ופופולריות בקרב הסובלים מבעיות עור שונות. "בקבוקוני השמן מכילים 500 ו-1,000 מ"ג שמן והמנה הממוצעת ליום היא 10 עד 20 מ"ג," הוא ממליץ.

אך בריטניה, שמתירה אגב מסחר חופשי גם בזרעי קנאביס (מטעמי הזכות ל'אספנות'), איננה לבד. המדינות שאחראיות אולי יותר מכולן להתרחבות השימוש בקנאבידיול באירופה בשנתיים האחרונות הן שתיים – צ'כיה ושוויץ. מלבד העובדה ששתי המדינות הללו אישרו מזמן אי הפללה מלאה על השימוש בקנאביס, כולל THC, הן מהוות בסיס לתעשיית המפ ו-CBD ענפה ביותר.

סיגריות קנאביס המפ CBD של היימט

סיגריות CBD של היימט – מיוצרים ונמכרים באופן חוקי בשוויץ

ממשלת צ'כיה הגדירה בשנת 2015 את מיצויי הקנאביס שאינם מכילים THC כ'תוסף מזון' באופן רשמי, מה שהוביל להתפוצצות של שוק ה-CBD המקומי. ראיה בולטת לכך היא תערוכת הקנאביס הגדולה בעולם, 'קנאפסט', הנערכת מדי שנה בפראג הבירה. עד 2015 הוצגו בדוכני הפסטיבל רק תערובות תה או עוגיות המכילות CBD. היום מי שילך לאירוע ייחשף לעשרות דוכנים המוכרים מוצרי ומיצויי CBD, שמנים, קוסמטיקה, מוצרי מזון מגוונים ומה לא.

אך את כתר מלכת ה-CBD העולמית לוקחת ככל הנראה די בקלות שוויץ. כפי שכבר ראה מי שעוקב אחר דיווחי המגזין, חברות שוויצריות החלו בשנת 2017 למכור פרחי קנאביס של ממש – ולא רק קומסטיקה ושמנים. פרחי קנאביס כמו אלו שאולי יש לכם עכשיו על השולחן, רק שהם עשירים ב-5 עד 15 אחוז CBD ופחות מ-0.3% THC (התקן המקובל להגדרת קנאביס 'המפ'). בחנויות במדינה ניתן מזה זמן מה לרכוש אריזות פרחי קנאביס עתירי CBD הנמכרות בתור 'תחליף טבק', כשלאחרונה חברה חדשה הלכה צעד נוסף קדימה ומציעה למכירה סיגריות-CBD בקופסאות בדיוק כמו קופסאות הסיגריות שאתם מכירים.

לא רק בעישון

אך עישון או שמן המיועדים לטיפול בריאותי הן לא השיטות היחידות לספיגת CBD בגוף. משחות למריחה במבחר מותגים הן להיט בקרב אלו הסובלים מ'פסוריאזיס', המעידים כי מריחת CBD על העור מקלה באופן ברור על תחושות הגירוד והכאבים. אלו שחיים בישראל נאלצים עדיין להסתפק בשמן זרעי המפ בלבד, שהוא גרסה מעוקרת חסרת קנבינואידים של שמני הקנאביס שבאמת יכולים לעזור להם.

אחת החברות המובילות את תחום שילוב ה-CBD בקרמים למריחה – בעיקר למטרות הקלה על כאבים – היא חברה ישראלית הממוקמת ברוד איילנד, ארה"ב, ושמה CBD Clinic. בעלי החברה, אריה יוסף, מספר כי הם היחידים בעולם שקיבלו אישור רשמי חוקי של ה-FDA למכירת משחות CBD. את מוצרי החברה שלו – קרמים ומשחות בלבד – מכנה יוסף 'משככי כאבים'. באתר החברה לא מופיעות אמירות מסוג זה, כנראה מאותו חשש מקבלת אזהרה מה-FDA על טענות לתועלת רפואית.

לדברי אריה מדובר בהצלחה פנומנלית ולראייה הוא מציג סרטון בו ספורטאים מדווחים על הקלה בכאבים לאחר השימוש במוצר. "לאחר שמוצרי החברה, קרמים, משחות ושמני עיסוי, נבדקו בעזרת מרפאות מומחים וקבוצות ספורט מובילות, הם זכו לביקורות חיוביות תודות לאפקטיביות המהירה וההשפעה הממושכת שלהם," הוא אומר.

CBD בישראל

השמועה אודות ה-CBD, יתרונותיו הבריאותיים וזמינותו בשוק העולמי, לא פסחו כמובן על ישראל. אלפי ישראלים מזמינים באופן קבוע שמני CBD מחו"ל, בעיקר מאירופה – וזאת למרות הסיכון שבהתמודדות עם אישום 'ייבוא סמים מסוכנים' במקרה וייתפסו, שכן רכיב זה – למרות שאינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים כמו ה-THC – נחשב עדיין לסם אסור ומסוכן על פי הנחיית משרד הבריאות כפי שחשפנו לראשונה.

יש אמנם עורכי דין שמפרשים את פקודת הסמים כפשוטה, וקובעים כי קנאבידיול הוא חומר חוקי לגמרי מאחר ואינו מוזכר בהוראות הדין בשמו הברור והמפורש כמו ש-THC מוזכר. יחד עם זאת, בשטח, המדינה מתנהלת באופן שונה ועוצרת את אלו המנסים להזמין את הרכיב מחו"ל.

כך למשל לפני מספר חודשים נעצרה מאיה, ישראלית הסובלת מכאבים, לאחר שהזמינה תערובת תה 'המפ' המכילה CBD, אותה רכשה במטרה להכין ממנה עוגיות כפי שעשתה במשך חודשים ארוכים. כשאחת החבילות שקיבלה במשלוח מ'אמזון' נתפסה על ידי המכס, היא 'זכתה' לכתב אישום בגין ייבוא וסחר בסם מסוכן.

אך יותר מכאלו שנעצרו על הזמנת CBD מחו"ל, יש רבים כאלו שלא נתפסו וממשיכים להנות ממה שה-CBD מציע להם. "אני סובלת מפגם מולד באחת החוליות בגב, בעקבות זה יש לי גם 4 פריצות דיסק," מספרת ד', מצפון הארץ, בשיחה עם המגזין. "בפעם הראשונה חבר שמכיר את ההשפעות של שמן סיבידי הביא לי בקבוקון של 30 מ"ל ובו 3% של CBD המיוצר על ידי חברת Carun הבריטית, המשווקת את מוצריה המבוססים על גידולי המפ מצ'כיה לכל העולם. את המוצר אני לוקחת בוקר וערב, כמה טיפות תחת הלשון. אחרי מספר חודשים הביאו לי קרם גוף המכיל קנאבידיול. מרחתי אותו נקודתית וההשפעה הייתה הקלה מידית. כמה חודשים לאחר מכן אפילו אמי, שראתה את ההשפעה המדהימה של השמן, ביקשה מאחיה שעובד ליד צ'כיה שירכוש לי עוד בקבוק וישלח לה בדואר. הוא שלח בדואר רגיל לחלוטין תחת ההגדרה של שמן ארומטי. הכל הגיע חלק."

"לפני שהשתמשתי בשמן סבלתי נורא," מתארת ד'. "הייתי לוקחת משככי כאבים כל היום, כל יום, ללא הועיל. אני מטופלת במרפאת כאב, היו ימים שהיה נתקע לי הגב ולא יכולתי לזוז וסבלתי מכאבי תופת. הייתי מזריקה משככי כאבים ועדיין סובלת, אבל מאז שאני לוקחת את השמן באופן סדיר ויומיומי אני ישנה בלילה, מצב הרוח שלי השתפר בצורה שהפתיעה אותי, אני הרבה יותר נינוחה ופחות כעוסה וטרודה. לא האמנתי שהכאב השפיע על ההתנהלות החברתית שלי עד כדי כך."

ד' חוששת להיתפס כמו שמאיה נתפסה, מה שאמנם לא מונע ממנה להמשיך להזמין את שמן ה-CBD מחו"ל, אך כן מעורר חרדות ודאגות. "החשש מלהיתפס הוא רב," היא אומרת. "לא נעים להרגיש פושע כשכל מה שאתה מחפש זה מרגוע ולישון לילה רצוף. הפתיעה אותי ההתגייסות והנכונות של בני משפחתי לעזור לי ו'להסתבך' בעצמם, אבל כנראה שגם הם מבינים שהרווח שווה את הסיכון."

רבים מהמזמינים שמן CBD מחו"ל הם הורים לילדים עם אוטיזם ו/או אפילפסיה ששמעו על היעילות המדהימה של רכיב זה להרגעת ההתקפים של ילדיהם. הורים אלו עשו זאת במשך מספר שנים באופן לא חוקי, עד שמשרד הבריאות ניאות בשנה שעברה לאשר את הייצור והטיפול בשמן CBD המופק על ידי חברות הקנאביס הרפואי בישראל עבור אותם ילדים, במסגרת מחקר שנערך בתחום ובינתיים זוכה לתוצאות מעולות.

בלבול בדרך להסדרה

מהירות התרחבות שוק ה-CBD, בעיקר בשנתיים האחרונות, לצד אי הבהירות בנוגע לחוקיות רכיבי הקנאביס במדינות בעולם, גורמות לעתים גם לבלבול והטעיה – לפעמים אפילו מכוונת. לצד מקרים נדירים יותר של חברות שפשוט מזייפות ומוכרות שמנים שכלל אינם מכילים CBD, פורסמו לאחרונה תוצאות מחקר שהראו כי לא פחות מ-70% ממוצרי ה-CBD הנמכרים ברשת ממותגים באופן שגוי. כלומר שהנתונים וכמויות החומרים הפעילים בהם שונות מאוד ממה שמוצהר על התווית.

בנוסף ישנם חולי סרטן למשל, ששמעו על סגולות שמן הקנאביס המרוכז (שמן RSO) ומחפשים לרכוש באינטרנט 'שמן קנאביס'. בחיפוש בגוגל הם מגיעים לחברות המוכרות 'שמן קנאביס חוקי' שאמנם מכיל את ה-CBD, אך אינו מכיל את ה-THC שהוא חלק חשוב בטיפול בסרטן לפי הפרוטוקולים של מפיץ ה-RSO הראשי, החקלאי הקנדי המפורסם ריק סימפסון.

בלבול נפוץ נוסף בקרב קהל הצרכנים החדשים בתחום זה, במיוחד בישראל, הוא בין שמן CBD לשמן 'המפ'. ישנם 4 הבדלים בולטים בין שני סוגי שמנים אלו, אך בקצרה ניתן לומר שבעוד ששמן המפ, או נכון יותר 'שמן זרעי המפ' (שגם הוא בעל יתרונות בריאותיים חשובים בפני עצמו), הוא חוקי לגמרי מאחר ואינו מכיל קנבינואידים בכלל, שמן CBD נחשב עדיין לאסור בארץ וניתן אך ורק ברישיון רפואי מטעם משרד הבריאות ובייצור חברות הקנאביס הרפואי.

ישנה גם תופעת ה'ניצול' של שמן ההמפ לתעשיית הקוסמטיקה. חברות, ואפילו יחידים, מקימים קו ייצור והפצה של קרמים ריחניים למריחה על העור, אליהם מוסיפים במפעל מעט שמן זרעי המפ (ממש מעט). מיתוג האריזות עם עלי קנאביס נאים לא מזיק לקצב מכירות המוצרים. יש מי שיגידו שמדובר בהונאה לכאורה, אך בעצם זה רק עוד ניצול צפוי של נקודות הממשק שבין החוקי ללא חוקי. על אף שלא מכילים קנבינואידים בכלל, העלה הירוק תמיד נחשב היה למותג, והיום יותר מתמיד.

מתי זה יהיה חוקי?

הכניסה של הקנאבידיול אל עולם המסחר החוקי עשתה צעד משמעותי השנה (אוקטובר 2017), כשהסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) הודיעה כי החל משנת 2018 יוסר CBD מרשימת הסמים האסורים לשימוש בספורט. הרכיב בקנאביס שאינו גורם ל'היי' והינו בעל השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות כאב מצוינות, עשוי מעתה להיות חלק בלתי נפרד מתפריט האימון של ספורטאים.

בינתיים, לאור טענות של הורים בארה"ב על חששם מפני מעצרים בגין שימוש ב-CBD, הודיע בראיון דובר ה-DEA ראסטי פיין (Rusty Payne) כי אין בכוונתם לבצע מעצרים של צרכני CBD. "האם הם עוברים על החוק? כן בהחלט," הסביר. "האם אנחנו הולכים לפרוץ את דלת הבית שלהם? כמובן שלא."

גם בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים להפרדה בין פקודת הסמים והאיסור על השימוש בקנאביס 'וכל רכיביו', לבין CBD. הצעת חוק שהגיש בעניין זה עוד בשנת 2014 חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד לא צלחה, אך נראה שבעתיד הלא רחוק תוגש הצעה נוספת דומה, אולי על ידי ח"כ שרן השכל שכבר עומלת על ניסוחה. ח"כ תמר זנדברג ערכה לאחרונה גם היא דיון בנושא זה בועדת הסמים של הכנסת, בו נבחן מעמדו החוקי של הקנאבידיול כאן בישראל, לקראת המשך דיונים בנושא.

בעקבות הדיונים בועדה ולחץ ציבורי מאחורי הקלעים, הודיע בשבועות האחרונים כי הוא צפוי לתמוך בשינוי החקיקה בנושא זה גם בישראל. בדיווח שהגיע גם לחדשות 2 נמסר כי משרד הבריאות החליט לתמוך בהפרדת ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים כבר בקרוב.

גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי ברגע שהממשלה תסיים את תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי, מתישהו בתחילת 2018, יחל תהליך החקיקה שיצרף את ישראל למדינות האיחוד האירופי המגדירות את הקנאבידיול כחומר חוקי ומותר לשימוש. משמעות התרת השימוש והייצוא של CBD היא אדירה מבחינת החברות המעוניינות להצטרף לענף ותהיה כנראה הכרח להקמת חוות קנאביס חדשות במסגרת הרפורמה, שכן בלי היתר זה לא תהיה הצדקה כלכלית לקיומן.

CBD שווה כסף – והרבה

על פי נתונים של מכון המחקר 'ברייטפילד', צפויות מכירות ה-CBD בארה"ב להגיע לשווי של כ-500 מיליון דולר עד סוף שנת 2017, לעומת 200 מיליון דולר בלבד בשנת 2015. ה'המפ ביזנס ג'ורנל' מעריך כי עד שנת 2021 שווק שוק ה-CBD בארה"ב לבדה יגיע כבר ל-2.1 מיליארד דולר, כפי שפורסם זה מכבר ב'פורבס'.

המחירים של CBD גולמי, בקילוגרם, משתנים כמובן בהתאם לרמת האיכות של המוצר הסופי. יש מעבדות שיפיקו CBD ברמת טוהר של פחות מ-90% ויש את אלו שיגיעו עד לרמה של 99%. פער המחירים בין שני מוצרים אלו הוא עצום. חגי הילמן, נשיא BOL, קובע כי מחיר ה-CBD משתנה מאוד – בהתאם לרמת איכותו. "כאשר זה מיוצר בסטנדרטים של חברות תרופות, זה יכול להגיע ל-250 אלף דולר לק"ג, כאשר מדובר בייצור זול זה יכול להגיע למקסימום של 15 אלף דולר לקילוגרם וגם פחות מזה."

לצד סכומי הכסף והשווי העצום של המולקולה הייחודית לקנאביס, עובדת היותה חסרת השפעה פסיכואקטיבית ויתרונותיה הבריאותיים בכל תצורת צריכה, תעשייה חדשה שתיפתח סביב הקנאבידיול תוביל להקמת מפעלים, חנויות ואלפי מקומות עבודה חדשים, גם בישראל. מהלך זה עשוי לקרות כבר במהלך שנת 2018, אולי מעט אחרי.

למרות חששות להגדרתו המחודשת כתרופה שתעביר את זכויות השימוש בו לחברות התרופות, ההנחה בקרב גורמים בענף היא שהחתול כבר יצא מהשק ולא ניתן יהיה להשיבו פנימה. הציבור רוצה CBD והוא כנראה יקבל אותו בקרוב.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%9b/

מפגש לחקלאים המתעניינים בגידול קנאביס רפואי

מפגש לחקלאים המתעניינים בגידול קנאביס רפואי

מפגש לחקלאים המתעניינים בגידול קנאביס רפואי
חקלאים המעוניינים להיכנס לענף הקנאביס הרפואי מוזמנים לכנס שייערך בעוד 3 שבועות בערבה. החקלאים ישמעו דברים מפי מנהל היחידה לקנאביס רפואי, ראש שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי ומומחים נוספים. בכנס יוסבר כיצד ניתן להצטרף לתחום, איך מגישים בקשה לרשיון ומה לקחת בחשבון לפני שמתחילים.

מפגש מיוחד לחקלאים המתע
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/10/%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%9c%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99/

משרד החקלאות יקים פיילוט לגידול המפ בישראל

משרד החקלאות יקים פיילוט לגידול המפ בישראל

לאחר דיון סוער במיוחד שנערך בועדת הכנסת בנוגע לדרישה הציבורית להתיר גידול של קנאביס "המפ" למטרות תעשייה, המליץ משרד החקלאות להוציא את ההמפ מפקודת הסמים ולהקים פיילוט מסודר בנושא. בדיון השתתפו ח"כים מכל המפלגות, מומחים בתחום ונציגי משרדי הממשלה. ח"כ אורן חזן התנגד וטען שמדובר בהשפעה רעה. ח"כ שרן השכל תמכה וקבעה כי מדובר במעשה ציוני..

70 שנה אחרי שבקיבוץ דפנה גידלו המפ לתעשייה, ייתכן ובקרוב יגדל שוב המפ (קנבוס) כאן בישראל, זאת לאחר שבדיון בכנסת הודיע משרד החקלאות כי יש להוציא את ה'המפ' מפקודת הסמים המסוכנים, לבחון את הצמח ולהקים פיילוט שייבחן את אפשרות התרת הגידול התעשייתי. יו"ר הועדה זנדברג הסכימה לדבריו אך הדגישה כי ניתן לבחון את זה כבר כעת במקביל להמתנה לתוצאות הבדיקה.

הבוקר נערך דיון בועדת הסמים של הכנסת בראשותה של ח"כ תמר זנדברג, בשאלת התרת גידול 'המפ', הקנאביס התעשייתי, גם כאן בישראל. בכ-30 מדינות מערביות המפ מותר לגידול תעשייתי לצרכי טקסטיל, קוסמטיקה, פלסטיק, מזון ועוד, אך בישראל נחשב לסם אסור ומסוכן.

בדיון, שבחלקיו היה סוער מאוד, השתתפו חברי כנסת רבים וכן נציגי ממשלה, רשויות, משטרה ועוד. בצד התומכים נראו חוקרי קנאביס, נציגי הקנאביס הרפואי ונציגי ונציגות חקלאים ישראלים הקורסים בשנים האחרונות ומחפשים תוצר יעיל ורווחי לגידול בערבה. מצד המתנגדים הופיעו הרשות למלחמה בסמים, ח"כ אורן חזן, נציגי משרד הבריאות והמשטרה.

בסיכום הדיון הודיע משרד החקלאות כי יבצע ניסוי וייבחן את הנושא לעומקו, ולאחר מכן יקים פיילוט במסגרתו תוקמנה חוות גידול מבוקרות. נציג המשרד אמר כי יש להוציא את ההמפ מפקודת הסמים המסוכנים כדי להתחיל לבחון את הנושא, אך היו"ר זנדברג קבעה כי ניתן להתחיל כבר כעת. משרד הכלכלה יביא נתונים מפרוייקטים דומים בחו"ל.

חקלאים רוצים לגדל המפ

בפתח הדיון אמר עומאר זיידן, נציג משרד החקלאות, כי על אף שבמשרדו "משוועים להכנסת גידולים חקלאיים חדשים ועושים מאמצים למצוא פתרונות לחקלאים שמצבם קשה", הם לא קיבלו עדיין שום הצגה כלכלית לפוטנציאל של הצמח, מה הרווח הכלכלי, כמה עובדים צריך וכו' – על כן זה לא נידון בצורה מקצועית.

דנה מלצר ונועה בראל, נציגות החקלאים מהערבה, הסובלים ממשבר קשה בשנים האחרונות, סיפרו כי מאוד מעוניינות לגדל המפ לצרכי תעשייה וכי כל נסיון שלהן לקבל אישור לכך נתקל בחומה בצורה. "ניסינו בעבר לייצר תוספי מזון ושמנים מזרעי המפ – שכיום נמכר בחנויות בישראל מייבוא מחו"ל. לא אישרו לנו כי המפ נכלל בפקודת הסמים. התשובות לא היו רציונליות כלל להבנתנו. בעולם זה מגודל כמו חיטה. בישראל לא מבינים את ההבדל בין קנאביס להמפ. מדובר במוצר פנטסטי, שמן וזרעים הם תוסף מזון מעולה ומומלץ לצמחונים ורצינו להיכנס לשוק כאן בישראל. מדובר גם במוצר שלא דורש עבודת ידיים של עובדים זרים, אלא בעיקרה ממוכנת לחלוטין."

ד"ר נועם צ'כנובסקי, חוקר קנאביס: "יש כ-30,000 מוצרים שונים אותם אפשר לייצר מהמפ. המפ מגודל לסיבים, וכן לזרעים, לשמן, לקוסמטיקה ומנתונים שיש בידיי, מכל דונם המפ אפשר לייצר מעל 60 אלף דולר הכנסות מדי שנה. בארץ אפשר יהיה לגדל אפילו יותר. המפ שונה לגמרי מצמח הקנאביס, הן מבחינת מטרת הייצור והן מבחינת המאפיינים, המבנה, הגנטיקה והתוצרת שלהם. השוני משמעותי ביותר ואפשר להבחין בינהם גם בעין. השוני הוא בלתי ניתן לערעור מבחינה גנטית."

חגי הילמן

חגי הילמן, יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי בישראל

חגי הילמן, יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי, חקלאי: "הריכוז של ה-THC בקנאביס הוא פחות מ-0.3% כאשר הסף לאפקט פסיכואקטיבי הוא 1%. במדינות בעולם יש רשימה של זנים שמיועדים לגידול המפ לחקלאות. גידול של קנאביס תעשייתי – המפ – יכול להועיל רבות לחקלאות המקומית. מדובר בצמח-על שאין לו אח ורע בשום צמח אחר בגנטיקה העולמית. עשרות אלפי מוצרים שניתן להפיק ממנו. מדובר באקו-סיסטם שלם וקשה לכן להעריך את גודלו. המפ יכול לספק שמנים, סיבים, מוצרים לרכב, תוספי תזונה, קוסמטיקה ועוד."

"זה יכול להגיע בטווח המיידי למאות עובדים ובתוך 3 שנים לאלפי עובדים," הוסיף. "מאות אלפי דונמים גדלים בעולם והיתרון שלנו בחקלאות יכול לבוא לידי ביטוי באופן ברור. בתערוכות בעולם ניתן לראות את היקף התעשייה. כל מה שצריך לעשות זה להתאים את הרגולציה בישראל לזו שבשאר העולם. מדובר על תיקים, בדים, מברשות ועוד – מוצרים שמיוצרים מהסיבים של ההמפ. מדובר במוצרים המותרים לייבוא לישראל ואין סיבה לא לאשר ייצור שלהם כאן. החקלאות הישראלית נאלצת להמציא עצמה מדי כמה שנים וכאן מדובר בהזדמנות פז שאין להחמיצה."

"עלול להוביל לנזקים"

ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכוני מזון במשרד הבריאות, היה המתנגד הראשי להתרה: "לא כל מה שרווחי כדאי לנו לגדל. עשינו הבדלה מאוד פלסטית בין קנאביס להמפ אבל התחום הוא מטושטש יותר ממה שמנסים להציג כאן. מה שהוצג כאן הן שתי נקודות הקיצון, אך ביניהם יש המון צורות ביניים שקשה להבדיל בינהן. תנאי גידול לכשעצמם יכולים להשפיע על הרכב החומרים הפעילים. יהיה מאוד קשה לנטר ולבדוק את זה."

בניגוד לידוע והמוכר קבע עוד ד"ר רייכר כי זרעי המפ הם כלל לא 'מזון על'. "איננו יודעים מה עלולה לגרום חשיפה ארוכה לרכיבים אלו.הרגולציה במקומות אחרים היא קצת שונה ויכולות הפיקוח לא דומות לאלו שבישראל. באירופה אם מזהים חריגה, אחריות הטיפול היא על היצרן. בישראל הדברים הם יותר בעייתיים ואנשים מחפשים פרצות ודרכים לעשות דברים. אנשים בוגרים שבוחרים לגשת ולרכוש את המוצר בחנות תוך ידיעה שמדובר בחומר המכיל THC זה עניינם, אבל לא ניתן להתיר את השימוש באופן חופשי שעלול להוביל לכך שילד יאכל את זה דרך קמח ממנו הופק הלחם. לא נוכל לבצע את הבקרה באופן ראוי על מערך כזה של גידולי המפ. מדובר על נישה שיווקית קטנה מדי ולעתים THC יכול להשפיע חזק יותר כשהוא במינונים נמוכים מאשר כשהוא במינונים גבוהים."

ח"כ אורן חזן התנגד אף הוא: אני מתנגד לאישור גידול המפ. זה שיש חומרים מסוכנים בשוק לא אומר שצריך להוסיף עליהם חומרים מסוכנים נוספים. עלינו לשאול האם מדובר בתחום שיהווה סכנה. לדעתי אין מקום בחברה הישראלית להרחיב את גידול הקנאביס או כל מוצר אחר שאסור בפקודה. כיוון שעדיין הדעה הרווחת היא שהמוצר הזה שאתם רוצים לקדם הוא מסוכן, למוצר זה עלולה להיות השפעה רעה על החברה הישראלית."

אורן חזן תמר זנדברג - ועדת הסמים

ח"כ אורן חזן בדיון הועדה: "מתנגד להתרת גידול המפ"

עו"ד אתי כהנא, הרשות למלחמה בסמים: "צמח ההמפ הוא לא נושא בעייתי מבחינת סמים והשפעה פסיכואקטיבית, אלא שצריך לבחון את הנושא בקשת רחבה יותר. יש לבחון את הנושא לפי ההשלכות של החלטה להתיר את השימוש בהמפ, כגון הדמיון החזותי לצמח הקנאביס, ההשלכות שיש לזה על ניצול לרעה, קשיי אכיפה ועוד. עלינו למפות את הצרכים הכלכליים שיש כאן. אנו חוששים שהתרת שוק המפ עלול לגרום לניצול ולשימוש בסמים מסוכנים. זה עלול לשמש כעלה תאנה בנושא של נהיגה תחת השפעת סמים. כלומר אם אדם ייתפס נוהג תחת השפעה הוא יכול לטעון שהוא אכל לחם."

"התרת גידול המפ – מעשה ציוני"

ח"כ דב חנין: "יש המון דברים שמסוכנים לגוף האנושי, ועדיין קיימים בחברה, כולל חומרים שמסרטנים ברמה וודאית. בהחלט אפשר להמשיך לחקור. אם אתם רוצים להעלים את כל החומרים המסוכנים, תתחילו מאלו שמסוכנים באמת."

ח"כ שרן השכל: "כשעבדתי באוסטרליה היתה לידינו חווה שייצרה את הצמח. מדובר במוצר שיכול להועיל לכלכלה, ולפתח חקלאים בערבה. מדובר ברעיון ציוני. יש הרבה תעשיות שעלולות להיות מנוצלות לפרצות. יש הרתעה וניתן לשלוט בזה ולכן יש לשקול לחיוב לקדם את הנושא."

המשטרה ומשרד הבריאות נגד

סנ"צ אודי וולף, ראש המעבדה האנליטית במשטרה: "משטרת ישראל מתנגדת לכל שינוי בפקודת הסמים, כולל כל חלק מהקנאביס. כל מי שמייצר או נתפס עם חומר צמחי יכול לטעון שמדובר בהמפ ואז ניאלץ לעשות הרבה יותר בדיקות מעבדה שייקחו זמן רב יותר ויגרמו דווקא לכך שאנשים יישבו במעצר זמן רב יותר עד תוצאות המעבדה."

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי: "ראינו כאן את מה שאנחנו סובלים ממנו בשנים האחרונות. דעות לכאורה מנומקות ועובדתיות, ידענות נחרצת וכד', מול מדע, עובדות ונתונים. צמח הקנאביס אכן צמח מופלא ולכאורה אפשר להפיק ממנו תועלת. אנחנו מתנגדים ללגליזציה ופועלים להנגשת הטיפול. כאשר מדברים על קנאביס תעשייתי, על פי הפקודה מדובר גם כן בקנאביס, האסור על פי פקודת הסמים. ב-2001 הוחרג השמן המופק מזרעיו והותר לשימוש. בדיון לא נמצאה סיבה להחריג את ההמפ כולו. ניתן להשביח את אותו צמח המפ כדי שיכיל כמויות THC גדולות יותר ולכן אנו מתנגדים."

משרד החקלאות יקים פיילוט

ח"כ איתן ברושי, המחנה הציוני: "לא צריך לקבוע מדיניות על בסיס 'מה יקרה אם מישהו יעבור על החוק'. אם מישהו יעבור עליו יש רשויות שיאכפו את הנושא. מדובר במוצרים שמיובאים לישראל מחו"ל ואין סיבה לא להפיק אותם כאן בארץ. אם מישהו גנב עיזים מחווה זה לא אומר שצריך לאסור גידול עיזים. אם אנשים נהרגים בתאונות לא אומר שצריך לאסור על נהיגה ברכבים. אני תומך בתכנית וחושב שיש להתיר את הנושא. גם על הקנאביס הרפואי אמרו את זה בהתחלה, והסמכויות של הטיפול הן על מי נותן את הרשיון."

ח"כ ג'מאל זחאלקה: "אני מומחה לעניין הקנאביס ואני רוצה להגיד שאין זנים שונים של קנאביס. יש זן אחד. במצרים בהתחלה גידלו המפ לתעשייה, בשנה לאחר מכן שוב, ולאחר מכן הפיקו ממנו חשיש. הצמח הזה מפיק כמויות אדירות של חומר פסיכואקטיבי כשהוא בלחץ או במתח. כשמשאירים את הנקבות לבד הצמח מפיק את החומר הפסיכואקטיבי. חקלאי שיקבל רישיון לגדל המפ – אם ישים לחץ על הצמח כדי לייצר THC אז הוא עובר על החוק. המפ וקנאביס זה אותו הצמח, רק שאינו מייצר THC. אם תכניס את הצמח ללחץ הוא ייצר THC. אבל ניתן לפקח על זה ולאסור על יצירת לחץ. במידה והחקלאי לא ידאג לשינוי, הצמח עצמו לא יעשה זאת מעצמו. בשורה התחתונה לדעתי יש להקים פיילוט של גידול המפ במספר בחוות שמורות לאחר מכרז. יבדקו את התנאים ואת הגידולים ויפיקו מסקנות על פי זה."

בסיכום אמר נציג משרד החקלאות כי יש להוציא את ה'המפ' מפקודת הסמים המסוכנים וכי המדען הראשי של המשרד יערוך ניסוי שיבדוק את התועלת של גידול המפ. משרד הכלכלה יביא נתונים של המסחר העולמי והאופן בו זה ישפיע על ישראל.

נציג משרד החקלאות הודיע שבקרוב יפורסם 'קול קורא' בנוגע לגידול קנאביס תעשייתי, ושהוא תומך בהקמת חוות מחקר נסיוניות לבדיקת ההיתכנות הכלכלית של הגידול בארץ. בהתאם לתוצאות הניסוי יקימו חלקות שיקימו פיילוט לגידול המפ בישראל.

יו"ר הועדה זנדברג הסכימה עם ההמלצה והוסיפה כי ראוי שהבדיקה של משרד הכלכלה והרשויות תתבצענה במקביל. יו"ר שולחן המגדלים הציע למשרד החקלאות את עזרתו וקשריו הבינלאומיים על מנת לאפשר שימוש במידע שנצבר בעולם בנוגע לגידול המפ והפקת תוצרים ממנו.

משרד החקלאות יקים פיילוט לגידול המפ בישראל
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2016/01/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%97%d7%a7%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%98-%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%91%d7%99/

ראש בראש: מנכ"ל 'שראל' מול מגדלי הקנאביס

ראש בראש: מנכ"ל 'שראל' מול מגדלי הקנאביס

הקרב על השליטה בקנאביס הרפואי: אבי בוסקילה מנכ"ל חברת שראל וחגי הילמן יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי מתעמתים לראשונה מול המצלמה.
לאחר שחגי הילמן, יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי בישראל, נחשף לניגודי עניינים ומנהל בלתי תקין לכאורה במסגרת נסיון משרד הבריאות להעביר את ענף הקנאביס הרפ…
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2014/10/%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%9e%d7%a0%d7%9b%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%9c-%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90/

שיתוף פעולה ישראלי: 'שאיפה לחיים' וחברת 'בריד איט' יפתחו זרעי קנאביס ייחודיים

שיתוף פעולה ישראלי: 'שאיפה לחיים' וחברת 'בריד איט' יפתחו זרעי קנאביס ייחודיים

חברת בריד איט (BreedIT), אשר פיתחה תוכנה ייחודית לשיפור הכלאות של זני קנאביס, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ספקית הקנאביס הרפואי הישראלית "שאיפה לחיים". השתיים מתכננות לפתח זנים ייחודיים עבור שוק הקנאביס הרפואי הבינלאומי.
שלושה שבועות אחרי ההודעה על שיתוף הפעולה של חברת "תיקון עולם&q…
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2014/04/%d7%a9%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a3-%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa/

"רוצים לגליזציה? תתפקדו למרצ": חגי הילמן קורא לתומכי הקנאביס להצטרף למאבק

"רוצים לגליזציה? תתפקדו למרצ": חגי הילמן קורא לתומכי הקנאביס להצטרף למאבק

האם בבחירות הבאות נזכה לראות חבר כנסת שנבחר לתפקיד על טהרת התמיכה בקנאביס ולגליזציה? חגי הילמן, יו"ר שולחן מגדלי הקנאביס הרפואי, הציג מועמדותו לפריימריז של מפלגת 'מרצ' ומניף את דגל הקנאביס והלגליזציה בגאון. "רוצים לגליזציה? תתפקדו למרצ!" הוא אומר.
תנועת "דור האמת", אשר פע…
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2014/03/%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%aa%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%93%d7%95-%d7%9c%d7%9e%d7%a8%d7%a6-%d7%97%d7%92%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%9f/