תגית: זני קנאביס

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

חשיפה: כך הבריח משרד הבריאות קנאביס מארה"ב במזוודה

"מזוודת הסמים": באישור אישי ממנהל היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט נכנסו לישראל מאות שתילי קנאביס במזוודה מארה"ב בעבור חברה ישראלית פרטית – בניגוד לנהלי יבוא סמים וצמחים וללא ידיעת הממשל הפדרלי. מסם מסוכן שלא שווה דבר הפכו השתילים לגנטיקת הקנאביס החוקית היחידה כמעט בישראל וכזו ששווה אף מיליונים. תחקיר מגזין קנאביס וידיעות אחרונות.

נובמבר 2016, נמל התעופה בן גוריון. בחור אמריקאי בן 31 שהגיע זה עתה בטיסה מארצות הברית, שולף מהמסוע לפחות מזוודה אחת מלאה ב־300 שתילי קנאביס מכ-100 זנים שונים. לשוטרים ההמומים בשדה מתברר לאחר בדיקה כי המשלוח הגיע לארץ ללא אישורים מתאימים ובניגוד לכאורה לחוק ולנהלים. אך כעבור זמן קצר מתקבל במפתיע אישורו של בכיר במשרד הבריאות. האישור אמנם מקורי, אבל השתילים, שנחשבים על פי החוק לסמים מסוכנים, הוצאו מארצות־הברית ללא היתר מצד הרשויות שם. לכאורה, הפרה של חוקי ייצוא הסמים של הממשל הפדרלי, של האו"ם ושל פקודת הסמים הישראלית, וגם ללא אישורי פיטוסניטציה (ניקיון) כנדרש לפי חוקי הגנת הצומח בארץ ובחו"ל.

למרות הנהלים החד־משמעיים ולמרות שמדובר היה לכאורה ביבוא סם מסוכן שלא בהתאם לנהלים, בחרו הרשויות – בהנחייתו של הבכיר, מגיסטר יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי — לשחרר את השתילים. לאן? למתקן החברה שאליה יועד הקנאביס מלכתחילה. העברה זו של גנטיקת קנאביס באישור ממשלת ישראל, הפך למעשה את אותה חברה לראשונה בישראל שמחזיקה בגנטיקה "חוקית" לכאורה של קנאביס, כזו התואמת את דרישות נהלי הרפורמה החדשים.

יובל לנדשפט

יובל לנדשפט, מנהל יק"ר: לא רצה לפגוע כלכלית בחברה, אז אישר את היבוא (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

זאת ועוד: מתברר כי במהלך התקופה לנדשפט אישר גם ייבוא דומה של זרעי קנאביס עבור מכון המחקר הממשלתי "וולקני", שבו נפתח לפני כשנתיים מרכז המחקר הממשלתי לקנאביס. אך כאשר חברה אחרת ביקשה לבצע ייבוא דומה, נמסר לה כי מדובר בעבירה על הנהלים ולכן זה לא אפשרי. תחקיר מגזין קנאביס בשיתוף "ידיעות אחרונות" חושף כיצד הייתה שותפה מדינת ישראל – על חוקיה הנוקשים מאוד – לייבוא לא תקין של סמים ולמן 'הלבנה' של גנטיקת קנאביס והפיכתה מלא חוקית בארה"ב לחוקית בישראל.

לפני כשנתיים וחצי הכריז שר הבריאות דאז וסגן השר בהווה, יעקב ליצמן, על מהפכה בתחום הקנאביס הרפואי בישראל: 30 אלף המטופלים בחומר, התחייב, יוכלו לקבל את הטיפול באמצעות מרשם רופא פשוט, ולרכוש את הקנאביס בבתי המרקחת. זאת לצד שרשרת ייצור והפצה בתקנים חדשים, וכן תכניות לייצוא של הקנאביס לחו"ל. אחת המטרות ברפורמה היא להפריד בין שמונה החברות שמגדלות קנאביס ברישיון לבין המטופלים. כלומר, לנתק מגע בין אלה שיש להם לכאורה אינטרס למכור כמה שיותר סחורה, לאלה שחפצים לקבל את הטיפול הטוב ביותר. או בקיצור: במקום שמונה חברות, ייפתח שוק חופשי. כל מי שיעמוד בנהלים יוכל לקבל רישיון. האחריות לביצוע הרפורמה הוטלה על לנדשפט.

אבל בכדי לעמוד בנהלים המחמירים של הרפורמה החדשה, יש להחזיק בגנטיקה חוקית ומקורית של קנאביס, מה שכמעט בלתי אפשרי למצוא בעולם. ואכן, חברות הקנאביס הרפואי בישראל לא הצליחו למצוא מקור שכזה, חלקן עד היום. אבל בספטמבר 2016 הוגשה על ידי חברה אלמונית יחסית בתחום ושאינה אחת מ-8 חברות הקנאביס הרפואי, "אילן ביו" בבעלות ליעם גל־און, בקשה ליק"ר, לאשר לה לייבא שתילי קנאביס מקליפורניה, ארה"ב, במסגרת הרפורמה.

שתילי קנאביס אילן ביו

300 שתילי קנאביס מ-100 זנים שונים הגיעו מארה"ב לישראל ללא אישורים נדרשים – וגדלים היום במתקן חברה פרטית במרכז הארץ

כחודשיים לאחר מכן, למרות שארצות־הברית אינה מתירה כלל ייצוא של קנאביס, ועל אף שלא הציגו תעודות פיטוסניטציה כנדרש על פי חוק הגנת הצומח – עובדה שעלולה לגרום להתפשטות מחלות בצמחים ובחקלאות בכל הארץ ולא רק בקנאביס – הגיע לישראל אותו בחור אמריקאי עם מזוודת הסמים וקיבל מלנדשפט את האישור להכניס לישראל לפחות מזוודה אחת, אדומה מבחוץ וירוקה מבפנים, מלאה בכ-300 שתילי קנאביס.

הבחור האמריקאי, מאמין אדוק בישו וגם שותף עסקי של גל־און, הקים חברה אמריקאית בשם "שמן זית" שחברה אל "אילן ביו". השתילים שהביא לישראל לא החזיקו בתעודות מקור רשמיות מארצות הברית כנדרש, וגם לא קיבלו אישורי ניקיון ההכרחיים לייבוא של כל צמח שנכנס לישראל. למרות זאת, השירות להגנת הצומח במשרד החקלאות והמכס קיבלו את האישור של לנדשפט ושחררו את המזוודה לדרכה. ימים לאחר המשלוח נקבע נוהל חדש שמנע למעשה כל העברה דומה בעתיד. חברה אחרת שביקשה גם היא לייבא קנאביס באותו אופן, נתקלה בתשובה שלילית.

בכך למעשה 'הולבנה' לכאורה גנטיקה של קנאביס לא חוקי מארה"ב שאינה שווה דבר שם, והפכה באישור משרד הבריאות הישראלי לגנטיקת הקנאביס החוקית הראשונה של חברה פרטית בישראל – וכזו ששווה אולי אף מיליונים. ואכן, בחברה לא מסתירים כי בכוונתם לסחור בעתיד בגנטיקת הקנאביס שברשותם – על אף מקורה.

אגב, שבועות אחדים לאחר כניסתו לישראל עם שתילי הקנאביס, נעצר האזרח האמריקאי על ידי המשטרה בעקבות התקף פסיכוטי בו לקה באזור הכנרת. לאחר שהניף מוט ברזל על השוטרים, תוך שהוא צועק 'אש! אש!' באנגלית, הם ירו בו באקדח טייזר ועצרו אותו, תוך שהם מצלמים את זה. בית משפט השלום בנצרת שלח אותו ל־45 ימי מאסר בפועל ו־45 ימי מאסר על תנאי.

https://player.vimeo.com/video/248114010?title=0&byline=0&portrait=0המבריח – נעצר לאחר מספר שבועות בצפון במקרה אחר ללא קשר לפרשה

ג'וזף בונדי, עורך דין מניו יורק שמומחה לחוקי הסמים במדינה, מסביר שהנהלים האמריקאים אינם מאפשרים כלל להוציא סמים מהמדינה. "ישנם נהלים מחמירים ביותר לייצוא של תרופות וסמים, כולל קנאביס, מארצות־הברית", הוא אומר. "עוד בטרם ניתן לבקש אישור לייצוא חומר מבוקר מארה"ב, על המבקש להיות גורם רשום ומורשה על ידי מנהל אכיפת הסמים האמריקאי (DEA) לייצוא הסם עוד בטרם מוגשת הבקשה לייצוא הסם. נוסף על כך, כדי להשיג את אישור היצוא בפועל, על המדינה המייבאת לספק תעודת ייבוא או מכתב אי התנגדות שהוציאה הרשות הלאומית המוסמכת המתאימה, ובה מפורט כי החומר ישמש למטרות מדעיות או רפואיות בלבד, בצירוף הצהרה כי החומרים לא ייוצאו מחדש ולא ישמשו למטרות מסחר. נכון להיום אני לא מכיר תקדים ציבורי לייצוא קנאביס מארצות הברית".

בתגובה לחשיפה הסבירו השבוע במשרד הבריאות שהשתילים נמצאים במתקן "אילן ביו" לצורך "הסגר", וכבר כשנה שהם גדלים בחממות החברה באזור השרון. מביקורים שערכנו שם לאחרונה, עולה חשש כי המקום אינו עומד בנהלי האבטחה המחמירים: לא ראינו שומר כנדרש, ובמקום מועסקים עובדים זרים שאף לנים בשטח המתקן בניגוד לנוהל הקובע כי בחוות לגידול קנאביס מותרת עבודה של אזרחי ישראל בלבד.

גורם המקורב ללנדשפט טען השבוע כי מנהל היק"ר שמע אודות המזוודה רק כשכבר הייתה על המטוס בדרך לישראל, ולדבריו לא רצה שייגרם נזק כלכלי אדיר לחברה ולכן אישר זאת באופן חריג, על אף הבעייתיות מול אמנת הסמים המחמירה של האו"ם ושלל חוקי יבוא סמים וצמחים של ישראל וארה"ב.

"בהברחה זו עבר לכאורה יובל לנדשפט עבירות חמורות על שורת נהלים בינלאומיים ומקומיים של ייצוא וייבוא של צמחים, כמו גם על שורת חוקי סמים מחמירים במיוחד, כולל עבירות על החוקים הפדרליים בארה"ב, אי כיבוד אמנת הסמים של האו"ם וכמובן אי עמידה בפקודת הסמים הישראלית," קובעים עו"ד יניב פרץ ועו"ד איתן כבריאן. "מדובר כאן בעבירת ייבוא והחזקת סם מסוכן לכל דבר. בהנחה והממשל הפדרלי בארה"ב לא אישר את ההליך והוא ככל הנראה לא, הרי שמדובר בשורת עבירות פדרליות חמורות ביותר, החל מיצוא סם שלא לצריכה עצמית ועבירת יבוא סם שלא לצריכה עצמית. לפי החלטת ממשלה 1587, המבוססת על אמנת האו"ם לסמים נרקוטיים ושנקבעה עצמה בין השאר על ידי יק"ר, נראית סטייה ניכרת מהאמור, בכך שהאחריות על המצאת אישור מהמדינה המייצאת היא של משרד הבריאות הישראלי. מדובר בחריגה מסמכות ולכאורה גם בקבלת דבר במרמה, כמו גם לכאורה אספקת טובות הנאה לחברה פרטית בניגוד לכללים."

אך "אילן ביו" אינה היחידה שנהנתה מהאישור הייחודי. גם "מכון וולקני" – גוף המחקר הממשלתי שבו נפתח לפני כשנתיים לראשונה מרכז המחקר הלאומי בקנאביס – מחזיק בגנטיקת קנאביס "תקנית" לכאורה. במקרה הזה פנו נציגי וולקני לממשלת הולנד בבקשה לייבא זרעי קנאביס תקניים, אך נענו בשלילה. במקום זאת הביאו לדבריהם את הזרעים ממדינות אחרות.

יעקב ליצמן

משרד הבריאות: "החברה עדיין לא הציגה אישורים" (צילום: פלאש90)

לנדשפט, שמונה לתפקידו בשנת 2013 על ידי שרת הבריאות דאז יעל גרמן, הוא רוקח במקצועו, מנהל לשעבר של סניף בית מרקחת של 'סופר-פארם' שהיה מעורב בתחילת דרכו בתפקיד בניסיון להעביר את השליטה הבלעדית בענף הקנאביס הרפואי, ללא מכרז, לידיה של החברה הפרטית "שראל". רק אחרי מאבק ציבורי ומשפטי במסגרתו אף הגיש נגדו ח"כ לשעבר משה פייגלין קובלנה שלא זכתה לתשובה, בוטלה התוכנית והושקה הרפורמה החדשה.

ראוי לציין כי מאז הפרסומים על הרפורמה, הגישו יותר מ־300 יזמים וחקלאים את מועמדותם לגידול קנאביס רפואי, ורבים מהם גם קיבלו אישור ראשוני בדמות מספר עוסק. אבל רישיונות לגידול בפועל לא ניתנו עד כה בגלל המגבלות והנהלים הנוקשים. דווקא "אילן ביו" הצליחה לעמוד בתקן המחמיר ומחזיקה בגנטיקה של קנאביס שניתן לכאורה לגדל בישראל, למכור בבתי מרקחת ולייצאה לחו"ל.

אלא שמיד לאחר שהייבוא שלה קיבל את ההיתר של לנדשפט, הממונה על יישום הרפורמה, נסגרו השערים ואף חברה אחרת לא קיבלה אישור להשתמש באותה שיטה. עובדה זו מעניקה ל"אילן ביו" יתרון מסחרי משמעותי ויקר ערך על פני שאר העוסקים בענף ומעוררת גם אצלם ביקורת קשה ושורה של תהיות.

לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות, הודו שם השבוע כי לפחות באחד המקרים נכנס הקנאביס לישראל ללא היתר יצוא מארה"ב, ולפיכך בניגוד לנהלים. עוד מסרו כי האישור ל"אילן ביו" להחזיק את הקנאביס המדובר ניתן רטרואקטיבית. במשרד טענו כי היה מדובר בעצם ב"ניסוי", אך לא הסבירו מדוע דווקא אותה חברה נבחרה ל"ניסוי" ומדוע לא פורסם מכרז או הוצע לחברות קנאביס אחרות לבצעו. הם גם לא פירטו מדוע שונו הנהלים שבועות ספורים לאחר כניסת מזוודת הסמים וכיצד זה שבחברה מחזיקים כיום ואף מתכוונים לסחור בחומר שהגיע בתור "ניסוי" בניגוד לתקנות.

יובל לנדשפט אבי בוסקילה שראל

יובל לנדשפט מנהל יק"ר (ימין) עם אבי בוסקילה מנכ"ל חברת "שראל" (תמונה: פייסבוק)

פנינו אל ה-FDA, אל ה-DEA ואל משרדי התובע הכללי של ארה"ב ורשויות נוספות במספר שאלות, כולל האם בכוונתם לדרוש השמדה של הגנטיקה שהגיעה לישראל ללא אישור השלטונות האמריקאים, ואנו ממתינים לתשובתם בעניין זה.

ממשרד הבריאות נמסר: "עוד לפני שהיחידה לקנאביס רפואי פרסמה נהלים ליבוא קנאביס, ובכלל זה חומר צמחי, פנו מנהלי החברה בבקשה ליבוא קווים גנטיים ('זנים'). גם ליחידה לקנאביס רפואי היה הנושא חדש לחלוטין, ויחד עם השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ומחלקת ייבוא סמים באגף הרוקחות שקלנו את המקרה כ'קייס־סטאדי'. היבוא קיבל אישורי הגנת הצומח, אך טרם קבלת מלוא האישורים בוצע היבוא, הוכנס ללא הצגתו לנציג הגנת הצומח בשדה התעופה – ולכן עבר בדיקות ניקיון לקבלת היתר משירותי הגנת הצומח במשרד החקלאות והוכנס להסגר בתנאים מחמירים שקבע שהייחורים יגודלו בתנאי מעבדה בחברת 'אילן ביו', בפיקוח הגנת הצומח, ואין להוציא ייחורים אלו מהמעבדה. כמו כן נדרשה החברה להמציא את אישורי מדינת המקור ליצוא, כתנאי לשימוש כלשהו בייחורים. בדצמבר 2016 פורסמו הנחיות משולבות של היחידה לקנאביס רפואי, שירותי הגנת הצומח, משרד החקלאות ואגף הרוקחות לדרכי היבוא של קנאביס לישראל. בקשת יבוא נוספת מאותו מקור של החברה נדחתה, שכן החברה עדיין לא הציגה את אישור הגורמים המוסמכים בארץ המוצא כי יצוא הקנאביס מתחומה מאושר – כנדרש בהנחיות. לחברה עדיין אין אישורי תנאי האיכות IMC-GAP וכל שכן אישור למכירה. ישנם עוד מספר גורמים שביצעו כחוק ועפ"י ההנחיות יבוא של קנאביס הניתן לריבוי (ייחורים/זרעים/תרביות רקמה וכ"ו ) וגורמים נוספים העושים כן באינטנסיביות בימים אלו."

מ"אילן ביו" נמסר בתגובה: "חברת 'אילן ביו' עוסקת בין השאר במחקר וטיפוח של טכנולוגיות לריבוי ריקמה בצמחים (פירות וירקות) לרבות צמחי קנאביס רפואי ובעלת כל האישורים הנדרשים. הייחורים שהובאו לישראל בשנת 2016 היו בעלי תעודה פיטוסניטרית, קיבלו את האישורים הנדרשים, והוצבו בקרנטינה (הסגר) בפיקוח של מחלקת הגנת הצומח של משרד החקלאות. חשוב לציין כי טרם התקבל אישור למסחור זנים אלו. רק בחודש דצמבר 2016 ולאחר מועד היבוא המדובר, נכנסו לתוקף תקנות היבוא של צמחי קנאביס, בהן הדרישה להציג אישורי מדינת המקור ליצוא. מהשאלות שהופנו לחברה עולה כי ציר הזמן טושטש תוך ניסיון להכפשת החברה והצגת תמונה שקרית, במטרה ככל הנראה לשרת חלק מהמגדלים הקיימים אשר מנסים לשווא לחסום את השוק לתחרות, כאשר למעשה מקור החומר הצמחי שבו הם סוחרים מזה שנים הגיע למדינת ישראל ללא כל אישור ו/או בדיקות כלשהן. הרפורמה המבורכת שמובילה ממשלת ישראל תביא לסיומו של עידן חשוך ופיראטי בתחום, שכפי שאנו למדים מתובענה ייצוגית שהוגשה, גרם ככל הנראה לאספקה של קנאביס רפואי לחולים כשהוא מכיל כמויות עצומות של כימיקלים".

ממשטרת ישראל נמסר: "על פי חוק, תחום הקנאביס הרפואי בישראל הוא באחריות משרד הבריאות, ומשכך הוא האחראי על ההסדרה בתחום. הבקשות לאבחון המסוכנות הפלילית עבור מבקשי רישיון עיסוק בתחום זה מגיעות למשטרה ממשרד הבריאות".

מרשות המסים נמסר: "אין באפשרותנו להתייחס למקרה הנ"ל".

תגובת מכון וולקני: "יבוא זני הקנאביס נעשה בהתאם לדרישות החוק ובתאום הרשויות הרלוונטיות, וכל הזרעים שנמצאים ברשותנו יובאו לאחר קבלת האישורים הנדרשים מהיק"ר ומהשירותים להגנת הצומח. מכון וולקני ייבא זרעי קנאביס מבנקי גנים בעולם".

ממשרד החקלאות נמסר: "באחריות משרד הבריאות לבדוק את אישור המדינה ליצוא זרעי הקנאביס. ככלל, אין אישור לגדל חומר שמקורו בייבוא לא חוקי. יחידת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות מחייבים בהסגר כל תוצרת חקלאית, הכוללת גם צמח המוגדר כסם, טרם השימוש. חברה השותפה למחקר קנאביס עם מכון וולקני ביקשה לייבא קווים גנטיים של קנאביס בספטמבר 2016, אולם מאחר שהייבוא הוכנס לארץ ללא הצגתו לנציג השירותים להגנת הצומח בשדה התעופה, משרד החקלאות העביר את המשלוח לבדיקות במשרד, ואף הכניסו להסגר בתנאים מחמירים. רק לאחר מכן, קיבלה החברה את אישור הייבוא. בדומה לכך, גם בעת כניסתו של הקנאביס מחברת 'אילן ביו' ללא האישור הנדרש, הוחלט כי עליו לשהות ממושכות בהסגר".

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%90%d7%a8/

הגלקסיה: מפת זני הקנאביס השלמה – בתלת מימד

הגלקסיה: מפת זני הקנאביס השלמה – בתלת מימד

הגלקסיה: מפת זני הקנאביס השלמה – בתלת מימד

"הגלקסיה של פיילוס" (Phylos Galaxy) הוא פרויקט הדגל של מעבדת גנטיקה צמחית בארה"ב, המציג את מפת זני הקנאביס העולמית בצורה דינמית וב-3D.

'פיילוס ביוסיינס' (Phylos BioScience) היא חברה המחזיקה במעבדה גנטית של צמחים ועוסקת בחקר זני קנאביס מכל העולם.

על בסיס מאגר מידע עצום שאספה המעבדה, בנתה החברה מפה דינמית בשם 'הגלקסיה', בה מוצגים שמותיהם של אלפי זני קנאביס מ-80 מדינות.

המפה, המוצגת בתלת מימד, היא חלק מפרויקט בשם 'האבולוציה של הקנאביס' המתנהל מזה כשנתיים על ידי רוב דסאלה (Rob Desalle), מרצה וגנטיקאי צמחים ב'מוזיאון האמריקאי להיסטוריה טבעית'.

כל 'כוכב' בגלקסיה מייצג צמח קנאביס מסוג אחד. המרחק בין 'כוכבים' מייצג עד כמה קרובים או רחוקים הם אחד מהשני מבחינה גנטית. הצבעים מייצגים משפחות זנים.

http://galaxy.phylosbioscience.com/

"אלפי דוגמיות של קנאביס עתיק ומודרני נאספו מכל רחבי העולם והם היסודות עליהם נבנתה הגלקסיה אותה אתם רואים כעת," מסבירים היוצרים, המציעים גם לשלוח אליהם דגימות של זני קנאביס שיתווספו למפה.

לדברי החברה נאספו במהלך שנתיים אלפי דגימות של צמחי קנאביס, שחולקו לפי האופי הגנטי וה-DNA הצמחי שלהם.

"מיפינו את הקשרים בין הזנים השונים לשלושה מימדים בעזרת טכניקת PCA ("ניתוח גורמים ראשיים"), שיטה סטטיסטית מוכרת בתחום האפיון הגנטי ולאחר מכן יצרנו את הויזואליה האינטראקטיבית באופן שמעולם לא נעשה קודם לכן," הם מסבירים.

מטרת הפרויקט, כך לדברי החברה, היא "לדעת איך הקנאביס התפתח, מהי ההיסטוריה שלו וכיצד הוא התפשט בעזרת בני האדם".

"אנחנו רוצים לדעת איך משפיע ביות הקנאביס על האבולוציה שלו ולהבין לעומק את המגוון המורכב של זנים משולבים ('היבריד')," הוסיפו. "אנחנו חוקרים מהיכן הם הגיעו, מדוע הם שונים כל כך ומה הופך כל אחד מהם לייחודי."

"חשוב מכל הוא שצרכנים ומטופלים יוכלו לדעת סוף סוף מה הם מקבלים," סיכמו.

לצפייה ישירה בגלקסיה לחצו כאן.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%a7%d7%a1%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%aa-%d7%96%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%9c%d7%aa-%d7%9e%d7%99/

קנדה: פרסים ראשונים לזני הקנאביס של 'תיקון עולם'

קנדה: פרסים ראשונים לזני הקנאביס של 'תיקון עולם'

קנדה: פרסים ראשונים לזני הקנאביס של 'תיקון עולם'

בפעם השלישית ברציפות זוכה 'אבידקל', זן הקנאביס המפורסם של 'תיקון עולם', במקום הראשון בקטגוריית זני ה-CBD בתחרות זני הקנאביס השנתית בקנדה. הזן 'ערן אלמוג' לקחת את המקום הראשון בקטגוריית זני THC ו'מידנייט' עם מדליית כסף ב'היבריד'.

'תיקון עולם', חברת הקנאביס הרפואי הגדולה בישראל, חתמה בשנת 2014 על הסכם שיתוף פעולה עם חברת 'מדריליף' (MedReleaf) הקנדית, במסגרתו נמכרים זני הקנאביס של החברה הישראלית למטופלים הקנדיים.

מאז ומדי סוף שנה משתתפים הזנים המובילים של החברה ('מידנייט', 'ערן אלמוג' ו'אבידקל') בתחרות זני הקנאביס הרפואי של מטופלי הקנאביס הרפואי בקנדה.

על פי התוצאות הסופיות לשנת 2017 נראה שהשלושה מצליחים לא רק לשמור על מיקומם בראש הרשימה, אלא גם לקבוע יתד בקטגוריית זני ה-CBD.

בפעם השלישית ברציפות זוכה הזן 'אבידקל' (18% CBD, 1% THC) במקום הראשון כזן ה-CBD הטוב ביותר. במקום השני זכה הזן 'דנסהול' של 'פיס נטורלס' (שאולי יגיע בקרוב גם לישראל) ובמקום השלישי 'ילו #1' של 'ספקטרום'.

אבידקל

אבידקל

לראשונה מאז נפתחה התחרות בשנת 2014, זכה זן ישראלי במקום הראשון גם בקטגוריית זני ה-THC. 'ערן אלמוג' (20% THC 1% CBD) של תיקון ומדריליף עקף את 'פינק קוש' של 'קנא פארם' שהגיע למקום השני ואת 'אמבישן' של 'אורורה' במקום השלישי.

ערן אלמוג

ערן אלמוג

'מידנייט', (12% THC, 10% CBD) הגיע למקום השני בקטגוריית 'היבריד' – עלייה של מקום אחד מהשנה שעברה. מידנייט הוא אחד הבולטים ברשימת הזנים המאוזנים בישראל – המומלצים ומתאימים לצריכה גם במהלך היום.

מידנייט

מידנייט

'אבידקל' זכה במקום הראשון גם בקטגוריית שמן CBD ונראה כאחד הזנים המצליחים והיציבים ביותר של 'מדריליף', שזכתה השנה לראשונה במקום הראשון גם בקטגורייה הכללית 'היצרן הטוב ביותר'.

בקטגוריית חברת הנורות הטובה ביותר זכתה במקום הראשון GAVITA ואחריה EYE Hortilux ו-Kind LED.

בקטגוריית חברות הזרעים זכתה במקום הראשון Crop King Seeds ואחריה DNA Genetics ו-Dutch Passion.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%a7%d7%a0%d7%93%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%96%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%99%d7%a7/

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

הרכיב המפורסם השני בקנאביס, CBD, הפך לשם נרדף לבריאות. על רקע מחקרים וסיפורים מרגשים ולצד עובדת היותו חוקי ברבות ממדינות העולם, אחוזי השימוש בו – בשאיפה, שמן, מוצרי קוסמטיקה וכתוסף מזון – נוסקים. מנגד יש מי שכבר פועל להגדרתו תחת סעיף 'תרופה' – מה שיעצור לחלוטין את המסחר החופשי בו. אז מה הוא עושה, איך ישראל מתמודדת עם זה – ולאן כל זה הולך.

למרות ש-THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס אשר זוהה עוד בשנת 1964 על ידי פרופ' רפאל משולם באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מוכר ומפורסם בהרבה מ'קנאבידיול' (CBD), האמת היא שהאח הלא-פסיכואקטיבי זוהה הרבה שנים קודם לכן (יחד עם הקנבינואיד השלישי הנפוץ בקנאביס – CBN) – עוד בשנות 1940 באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב, על ידי ד"ר רוג'ר אדאמס.

כל מה שצריך לדעת על הקנאבידיול כבר פורסם כאן, אבל בגדול ניתן לומר שבדומה לשאר 113 הקנבינואידים שזוהו עד כה, ה-CBD 'מתחבר' בעת צריכתו לקולטנים מיוחדים (CB1 ו-CB2) הנמצאים בחלקים החשובים ביותר בגוף האדם, במוח, בעמוד השדרה, במערכת העיכול ועוד. הוא משפיע על פעולתם ובהתאם גם על בריאות האדם, באופן שגם המדע עדיין לא מצליח להבינו עד הסוף.

היתרון הבולט ביותר של ה-CBD הוא כאמור שאיננו פסיכואקטיבי, לפחות מבחינת מי שלא מעוניין ב'היי' של אחרי ג'וינט. הוא הרבה יותר ידידותי למתחילים ומשתלב בקלות באורח חיים נורמטיבי. מדובר ביתרון כפול, שכן אופיו משפיע באופן ישיר וברור על נפיצותו: מדינת ישראל, שעדיין נתונה לפקודת הסמים מימי המנד"ט הבריטי, עוד לא שם, אבל בכל רחבי אירופה המולקולה התמימה הזו נחשבת חוקית לגמרי. מאחר והוא אינו בעל השפעה 'ממסטלת', התירו המדינות את השימוש בו במסגרת התרת השימוש ב'המפ' – זן הקנאביס התעשייתי שמכיל רק שברי אחוזים בודדים של THC ומשמש להפקת מוצרים למזון ותעשייה.

מחקרים מהשנים האחרונות על יתרונות השימוש ברכיב זה, הובילו לפיתוח זני קנאביס עשירים באחוזים רבים של CBD, לעיתים אפילו עד 15% ויותר, שעומדים בפועל בהגדרות החוקים האירופיים ונחשבים גם הם כ'המפ' מאחר ולא מכילים THC כמעט בכלל. הם משמשים להפקת שמנים, משחות, קפסולות, תרסיסים, מים מינרליים, ואפילו מיצויים המכילים עד 99% CBD, בהם נעשה שימוש לערבוב עם מוצרים אחרים או אפילו כ'דאב' לצריכה עצמית.

CBD טהור

CBD טהור – שווה הרבה כסף

עובדות אלו, יחד עם גילויים חדשים על יכולותיו התרפויטיות, הפכו את הקנאבידיול לפופולרי עוד יותר. בימים אלו יזמים וצרכנים רבים מצטרפים למה שנראה כמו מהפכה של ממש בשימוש ברכיבי הקנאביס שאינם גורמים ל'היי'. על פי הערכות יהיה ה-CBD בעתיד הלא רחוק חלק בלתי נפרד ממוצרי ותוספי מזון וכן מתרופות ומוצרים בעולם הפארמה.

על אף האמור ראוי לציין כי על פי עדויות של מומחים בתחום, כמו גם על פי מחקרים, ה-CBD לבדו אינו שווה ערך בסגולותיו הבריאותיות לאלו של הקנאביס בכללותו, על כל רכיביו יחד. התופעה הנקראת 'אפקט הפמליה', שמשמעותה שימוש בכלל רכיבי הקנאביס יחדיו, נמצאה כחשובה ביותר לטיפול שלם ומוצלח בקנאביס, גם אם ל-CBD יש את היתרונות הספציפיים שלו גם בשימוש פרטני.

התרופה הבאה שלכם?

בין השאר נחשב הקנאבידיול, לפי מחקרים שנערכו במהלך השנים, כבעל סגולות מגוונות ביותר כגון הפחתת התקפי אפילפסיה, שיכוך כאבים קשים, טיפול בסוכרת, טיפול בסכיזופרניה, עצירת התפתחות גידולים סרטניים, טיפול בחרדה, הקלה על בחילות והקאות, טיפול במיגרנות, תכונות אנטי-דלקתיות ועוד – ואפילו בעל פוטנציאל לחידוש תאים במוח, בתהליך הנקרא נוירוג'נסיס. מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא יתרון נוסף: ה-CBD מסתבר, הוא בעל יכולת חשובה באיזון ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה-THC ובמניעת תופעות כמו פרנויה וחרדה משימוש-יתר.

החברה שמובילה כיום את המחקר הקליני המתקדם ביותר ב-CBD היא חברת התרופות הבריטית GW Pharmaceuticals, יצרנית תרסיס הקנאביס המוכר 'סטיבקס', שבימים אלו עובדת על השלבים האחרונים בפיתוח מוצר הדגל החדש שלה, 'אפידיולקס', הפועל בדומה ל'סטיבקס' אך בניגוד לו אינו מכיל THC אלא רק 98% CBD ו-2% קנבינואידים אחרים.

'אפידיולקס' - תרופה מבוססת קנאביס לטיפול בהתקפי אפילפסיה

'אפידיולקס' – תרופה מבוססת קנאביס המכילה CBD ומיועדת לטיפול בהתקפי אפילפסיה – של חברת GW

GW בישרה לא מזמן על הצלחה בשלב השלישי (Phase 3) של המחקר הקליני אותו היא עורכת בעזרת ה'אפידיולקס' כטיפול לסובלים מאפילפסיה ומתסמונת LGS ('לנוקס-גסטו' – Lennox-Gastaut) – צורה חריפה במיוחד של אפילפסיה. במחקר, שנערך על 255 מטופלים בגילאי 2-55, נמצא שתמצית ה-CBD של החברה הצליחה להפחית ב-42 אחוזים את כמות ועוצמת התקפי הרעידות והעוויתות שחווים הסובלים מהמחלה.

בעקבות הצלחת המחקר עם CBD על אפילפסיה ו-LGS, הגישה לאחרונה GW בקשה רשמית ל-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, לאישור התרופה החדשה שלה. אם תאושר אפידיולקס כתרופה, צפויה GW להרוויח מיליארדי דולרים ממכירותיה בעולם.

יחד עם זאת, לפחות על פי בדיקות שנערכו בישראל, שמן ה-CBD המיוצר כאן וניתן לילדים עם אפילפסיה ואוטיזם הראה הצלחה ב-75% מהמקרים, כמעט פי שתיים מהמספרים שהוצגו על ידי GW. "היום יש לנו אלפי מטופלים שה-CBD עשה מהפכה בחיים שלהם, כולל מאות ילדים אפילפטיים, ילדים אוטיסטיים, ש-75% מהם מדווחים על שיפור משמעותי," הסביר לאחרונה בדיון בועדת הסמים מנכ"ל חברת 'תיקון עולם' אהרון לוצקי.

גם חברת BOL Pharma ('שאיפה לחיים'), עורכת מספר ניסויים קליניים הנמצאים לקראת סיום שלב שני בדרך ליצירת תרופות המבוססות על CBD. "הנהירה אחרי ה-CBD ניזונה מהיכולת של הצמח לייצר אותו בכמויות המאפשרות הפקה יעילה, בעוד שקיימות מולקולות נוספות בעלות ערך תרפיוטי גבוה," מסביר חגי הילמן, נשיא BOL. "החסמים היחידים הם היכולת הגנטית של הצמח לייצר אותם וככל שיפתחו זנים עשירים בהם, צפוי שנפגוש גם אותם בשוק בצורת תרופות ממש בקרוב. אנחנו עובדים כבר כיום על פיתוח גנטיקות שיאפשרו הפקה יעילה של קנבינואידים נוספים לתעשיית הפארמה."

תרופה או תוסף מזון?

הכיוון שלוקח ה-CBD אל עבר עולם הפארמה, יוצר גם בעיות חוקיות בשיווקו החופשי יחסית תחת הגדרת 'תוסף מזון'. לאחרונה קבעו הרשויות גם בארה"ב וגם בבריטניה, כי ל-CBD יש ערך רפואי ועל כן הוא עלול להיאסר למכירה על ידי חברות שאינן חברות תרופות שקיבלו לכך אישור. לפיכך חוששים כעת רבים בתעשייה שהדבר יוביל לכך שיבוטל ההיתר לשימוש ב-CBD כ'תוסף מזון' המאפשר את המסחר החופשי ותיאסר לחלוטין מכירתו ושיווקו.

כחלק מפעילות זו שולח ה-FDA מכתבי אזהרה לאתרים המציעים CBD למכירה באופן קבוע מדי מספר שבועות. המכתבים נשלחים לחברות שמפרסמות באתרי האינטרנט שלהן או בברושורים הנוגעים למוצרי ה-CBD שלהן, כי מדובר במוצר בעל ערך רפואי, כזה שיכול לרפא מחלות שונות ולהקטין גידולים סרטניים למשל. כך למשל במכתב רשמי שפירסם ה-FDA ונשלח לאתר האינטרנט של חברת 'Ultra CBD' טוען ה-FDA כי 'מבדיקה שערכנו נראה כי אתרך מציין שהמוצר אותו אתה מוכר הינו בעל יכולות ריפוי, טיפול ומניעה של מחלות – לפיכך מדובר בחומר העונה להגדרת 'סם' ומפר את הוראות החוק האוסר על מכירת סמים". הארגון הפדרלי הורה לחברה להסיר כל אזכור הנוגע לפוטנציאל הטיפולי של CBD מאתר החנות ואכן באתר מופיע כיום רק אזכור לכך שהשמן המופק על ידי החברה יכול להקל על לחצים ומתח נפשי בלבד, ללא ערך רפואי.

אזהרות דומות נשלחו בדומה גם לחברות 'CW Hemp', יצרנית שמן ה-CBD מהזן 'שארלוטס ווב' אשר זכה למיתוג מעולה בעזרת ילדה חולת סרטן שטופלה בשמן זה, חברת 'That's Natural', חברת 'Green Roads', חברת 'Natural Alchemist', חברת Hemp Oil Care, חברת CBDPure וכן לרשימה ארוכה של חברות וחנויות בארה"ב שפעלו באופן דומה והפיצו מידע אודות סגולותיו הבריאותיות של הקנאבידיול.

מי CBD

CBD צפוי להיות חלק באלפי מוצרי מזון, תרופות וקוסמטיקה – אפילו במים מינרליים

כמו ה-FDA, גם הארגון המקביל לו בבריטניה, 'הסוכנות לפיקוח על תרופות ובריאות' (MHRA) הודיע שהוא בודק בוחן את נושא הגדרת ה-CBD כתרופה – מהלך שיאסור כאמור לגמרי את מכירתו כתוסף מזון. "השינוי הגיע כשהבענו עמדה לפיה CBD הוא אכן תרופה," הסביר בתחילת השנה ג'רלד הדל, מנהל הפיקוח והבקרה של הסוכנות הבריטית, בשיחה עם 'סקיי ניוז'.

אם כן, נכון להיום, כל עוד לא מציינת החברה המוכרת כי מדובר במוצר בריאותי/רפואי בעל סגולות תרפויטיות, מותרת עדיין מכירתו של הקנאבידיול תחת הגדרת 'תוסף מזון'. יחד עם זאת מתנהל קרב מאחורי הקלעים על הגדרה חוקית זו, במסגרתו נערכים בימים אלה דיונים בנושא זה, בין השאר גם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).

ארגונים הפועלים למען חוקיות הקנאביס שולחים בימים אלו ניירות עמדה מקיפים ומפורטים הנוגעים ליתרונות השימוש ב-CBD וסגולותיו הבריאותיות, זאת בהתאם לבקשת ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, שפירסם 'קול קורא' ובו דרישה לקבל לידיו את ניתוח הנתונים הידועים כיום. על פי החוק האמריקני הנוגע לסמים משנת 1970, על מנת לשנות את ההגדרה החוקית של חומר המוגדר כסם (לקלה או לחמורה), יש לקבל פנייה מסודרת ומסכמת של גוף כמו ארגון הבריאות העולמי.

במידה ויוחלט לבסוף שיש להסיר את ה-CBD מחוקי הסמים בעולם, או לחילופין להגדיר אותו כחומר רפואי בלבד, צפויה להתחולל מהפכה של ממש בתחום. במידה ויאושר כתוסף מזון המותר לשימוש חופשי יהפוך הקנאבידיול לרכיב הנצרך באופן יומיומי על ידי מיליונים ברחבי העולם, כולל כאן ישראל. לשינוי שכזה ישנן גם משמעויות תעשייתיות נרחבות של פתיחת מפעלים ומקומות עבודה חדשים, במיוחד אולי בישראל הנחשבת לחלוצה בתחום מחקר הקנבינואידים בכלל וה-CBD בפרט.

מנגד, אם יוחלט כי ה-CBD הוא חומר רפואי לחלוטין, יאסר השימוש בו באופן מוחלט על ידי כל מי שהוא אינו חברת תרופות מוכרת המחזיקה ברישיון ספציפי לשימוש, שווק ומכירה של החומר – וזאת לאחר הוכחה במחקרים קליניים ורישום מוסדר.

מריחואנה לייט

בינתיים, עד הודעה חדשה, ה-CBD ממשיך להיחשב כתוסף מזון כל עוד החברות המוכרות אותו לא מצהירות כי מדובר במוצר רפואי. עובדה זו מאפשרת למסחר בשמני ומוצרי CBD להמשיך להתרחב ולהתפשט בעולם, בעיקר באירופה. בשנתיים האחרונות תופס ה-CBD תאוצה של ממש, כשלצד התפתחות הטכנולוגיה של הפרדת המולקולה מהצמח במעבדה, חברות קנאביס רפואי בכל העולם, כולל בישראל, החלו לשווק זני קנאביס עתירי CBD למטופליהן. הפידבקים מהשטח היו חיוביים ומהר מאוד הפרח הפך לשמן, שכיום נצרך באופן קבוע ויומיומי על ידי מיליונים בעולם, כחלק מהתזונה היומית.

"שוק הקנאביס הרפואי בבריטניה גדול בהרבה משוק הקנאביס הרפואי בישראל," טוען קליפטון פלאק, יזם בריטי-ישראלי. טענה זו, המנגחת את הצהרות משרד הבריאות על כך שענף הקנאביס הרפואי הישראלי הוא המוביל בעולם, נאמרת על ידו למרות שבבריטניה אין אפילו מטופל קנאביס רפואי אחד.

"אין כאן מטופלי קנאביס רפואי, אבל ה-CBD הוא חוקי ויש כאן 250 אלף שמשתמשים בו," הוא אומר ומספר על החברה החדשה לשיווק שמן ומוצרי CBD שפתח ודרכה הוא מוכר את השמן לכל המדינות, בהתאם החוק האנגלי המתיר החזקה, מכירה, ייבוא וייצוא של CBD באופן חופשי אל ומכל העולם. "כן, גם ישראלים מזמינים CBD מחו"ל," הוא אומר. "מגורמים בתעשייה המקומית איתם שוחחתי, נראה שלא רק שהישראלים מזמינים CBD מחו"ל, הם עושים זאת באלפים ומכל מדינות האיחוד האירופי. מה שמאפשר את זה זו העובדה שהרשויות בבריטניה מתייחסות ל-CBD כמו אל כל תוסף מזון אחר – בדיוק כמו לאומגה 3, אלווורה או ג'ינסנג."

פלאק, בדומה לשאר החברות המוכרות CBD בבריטניה (ויש הרבה כאלה, למשל CBDbros, Medipen, LoveHemp, Canabidol, Canavape ועוד), מוכר בחנות המקוונת החדשה שלו שמני CBD בגרסאות 5% או 10% וכן משחות למריחה על העור המכילות 1% ופופולריות בקרב הסובלים מבעיות עור שונות. "בקבוקוני השמן מכילים 500 ו-1,000 מ"ג שמן והמנה הממוצעת ליום היא 10 עד 20 מ"ג," הוא ממליץ.

אך בריטניה, שמתירה אגב מסחר חופשי גם בזרעי קנאביס (מטעמי הזכות ל'אספנות'), איננה לבד. המדינות שאחראיות אולי יותר מכולן להתרחבות השימוש בקנאבידיול באירופה בשנתיים האחרונות הן שתיים – צ'כיה ושוויץ. מלבד העובדה ששתי המדינות הללו אישרו מזמן אי הפללה מלאה על השימוש בקנאביס, כולל THC, הן מהוות בסיס לתעשיית המפ ו-CBD ענפה ביותר.

סיגריות קנאביס המפ CBD של היימט

סיגריות CBD של היימט – מיוצרים ונמכרים באופן חוקי בשוויץ

ממשלת צ'כיה הגדירה בשנת 2015 את מיצויי הקנאביס שאינם מכילים THC כ'תוסף מזון' באופן רשמי, מה שהוביל להתפוצצות של שוק ה-CBD המקומי. ראיה בולטת לכך היא תערוכת הקנאביס הגדולה בעולם, 'קנאפסט', הנערכת מדי שנה בפראג הבירה. עד 2015 הוצגו בדוכני הפסטיבל רק תערובות תה או עוגיות המכילות CBD. היום מי שילך לאירוע ייחשף לעשרות דוכנים המוכרים מוצרי ומיצויי CBD, שמנים, קוסמטיקה, מוצרי מזון מגוונים ומה לא.

אך את כתר מלכת ה-CBD העולמית לוקחת ככל הנראה די בקלות שוויץ. כפי שכבר ראה מי שעוקב אחר דיווחי המגזין, חברות שוויצריות החלו בשנת 2017 למכור פרחי קנאביס של ממש – ולא רק קומסטיקה ושמנים. פרחי קנאביס כמו אלו שאולי יש לכם עכשיו על השולחן, רק שהם עשירים ב-5 עד 15 אחוז CBD ופחות מ-0.3% THC (התקן המקובל להגדרת קנאביס 'המפ'). בחנויות במדינה ניתן מזה זמן מה לרכוש אריזות פרחי קנאביס עתירי CBD הנמכרות בתור 'תחליף טבק', כשלאחרונה חברה חדשה הלכה צעד נוסף קדימה ומציעה למכירה סיגריות-CBD בקופסאות בדיוק כמו קופסאות הסיגריות שאתם מכירים.

לא רק בעישון

אך עישון או שמן המיועדים לטיפול בריאותי הן לא השיטות היחידות לספיגת CBD בגוף. משחות למריחה במבחר מותגים הן להיט בקרב אלו הסובלים מ'פסוריאזיס', המעידים כי מריחת CBD על העור מקלה באופן ברור על תחושות הגירוד והכאבים. אלו שחיים בישראל נאלצים עדיין להסתפק בשמן זרעי המפ בלבד, שהוא גרסה מעוקרת חסרת קנבינואידים של שמני הקנאביס שבאמת יכולים לעזור להם.

אחת החברות המובילות את תחום שילוב ה-CBD בקרמים למריחה – בעיקר למטרות הקלה על כאבים – היא חברה ישראלית הממוקמת ברוד איילנד, ארה"ב, ושמה CBD Clinic. בעלי החברה, אריה יוסף, מספר כי הם היחידים בעולם שקיבלו אישור רשמי חוקי של ה-FDA למכירת משחות CBD. את מוצרי החברה שלו – קרמים ומשחות בלבד – מכנה יוסף 'משככי כאבים'. באתר החברה לא מופיעות אמירות מסוג זה, כנראה מאותו חשש מקבלת אזהרה מה-FDA על טענות לתועלת רפואית.

לדברי אריה מדובר בהצלחה פנומנלית ולראייה הוא מציג סרטון בו ספורטאים מדווחים על הקלה בכאבים לאחר השימוש במוצר. "לאחר שמוצרי החברה, קרמים, משחות ושמני עיסוי, נבדקו בעזרת מרפאות מומחים וקבוצות ספורט מובילות, הם זכו לביקורות חיוביות תודות לאפקטיביות המהירה וההשפעה הממושכת שלהם," הוא אומר.

CBD בישראל

השמועה אודות ה-CBD, יתרונותיו הבריאותיים וזמינותו בשוק העולמי, לא פסחו כמובן על ישראל. אלפי ישראלים מזמינים באופן קבוע שמני CBD מחו"ל, בעיקר מאירופה – וזאת למרות הסיכון שבהתמודדות עם אישום 'ייבוא סמים מסוכנים' במקרה וייתפסו, שכן רכיב זה – למרות שאינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים כמו ה-THC – נחשב עדיין לסם אסור ומסוכן על פי הנחיית משרד הבריאות כפי שחשפנו לראשונה.

יש אמנם עורכי דין שמפרשים את פקודת הסמים כפשוטה, וקובעים כי קנאבידיול הוא חומר חוקי לגמרי מאחר ואינו מוזכר בהוראות הדין בשמו הברור והמפורש כמו ש-THC מוזכר. יחד עם זאת, בשטח, המדינה מתנהלת באופן שונה ועוצרת את אלו המנסים להזמין את הרכיב מחו"ל.

כך למשל לפני מספר חודשים נעצרה מאיה, ישראלית הסובלת מכאבים, לאחר שהזמינה תערובת תה 'המפ' המכילה CBD, אותה רכשה במטרה להכין ממנה עוגיות כפי שעשתה במשך חודשים ארוכים. כשאחת החבילות שקיבלה במשלוח מ'אמזון' נתפסה על ידי המכס, היא 'זכתה' לכתב אישום בגין ייבוא וסחר בסם מסוכן.

אך יותר מכאלו שנעצרו על הזמנת CBD מחו"ל, יש רבים כאלו שלא נתפסו וממשיכים להנות ממה שה-CBD מציע להם. "אני סובלת מפגם מולד באחת החוליות בגב, בעקבות זה יש לי גם 4 פריצות דיסק," מספרת ד', מצפון הארץ, בשיחה עם המגזין. "בפעם הראשונה חבר שמכיר את ההשפעות של שמן סיבידי הביא לי בקבוקון של 30 מ"ל ובו 3% של CBD המיוצר על ידי חברת Carun הבריטית, המשווקת את מוצריה המבוססים על גידולי המפ מצ'כיה לכל העולם. את המוצר אני לוקחת בוקר וערב, כמה טיפות תחת הלשון. אחרי מספר חודשים הביאו לי קרם גוף המכיל קנאבידיול. מרחתי אותו נקודתית וההשפעה הייתה הקלה מידית. כמה חודשים לאחר מכן אפילו אמי, שראתה את ההשפעה המדהימה של השמן, ביקשה מאחיה שעובד ליד צ'כיה שירכוש לי עוד בקבוק וישלח לה בדואר. הוא שלח בדואר רגיל לחלוטין תחת ההגדרה של שמן ארומטי. הכל הגיע חלק."

"לפני שהשתמשתי בשמן סבלתי נורא," מתארת ד'. "הייתי לוקחת משככי כאבים כל היום, כל יום, ללא הועיל. אני מטופלת במרפאת כאב, היו ימים שהיה נתקע לי הגב ולא יכולתי לזוז וסבלתי מכאבי תופת. הייתי מזריקה משככי כאבים ועדיין סובלת, אבל מאז שאני לוקחת את השמן באופן סדיר ויומיומי אני ישנה בלילה, מצב הרוח שלי השתפר בצורה שהפתיעה אותי, אני הרבה יותר נינוחה ופחות כעוסה וטרודה. לא האמנתי שהכאב השפיע על ההתנהלות החברתית שלי עד כדי כך."

ד' חוששת להיתפס כמו שמאיה נתפסה, מה שאמנם לא מונע ממנה להמשיך להזמין את שמן ה-CBD מחו"ל, אך כן מעורר חרדות ודאגות. "החשש מלהיתפס הוא רב," היא אומרת. "לא נעים להרגיש פושע כשכל מה שאתה מחפש זה מרגוע ולישון לילה רצוף. הפתיעה אותי ההתגייסות והנכונות של בני משפחתי לעזור לי ו'להסתבך' בעצמם, אבל כנראה שגם הם מבינים שהרווח שווה את הסיכון."

רבים מהמזמינים שמן CBD מחו"ל הם הורים לילדים עם אוטיזם ו/או אפילפסיה ששמעו על היעילות המדהימה של רכיב זה להרגעת ההתקפים של ילדיהם. הורים אלו עשו זאת במשך מספר שנים באופן לא חוקי, עד שמשרד הבריאות ניאות בשנה שעברה לאשר את הייצור והטיפול בשמן CBD המופק על ידי חברות הקנאביס הרפואי בישראל עבור אותם ילדים, במסגרת מחקר שנערך בתחום ובינתיים זוכה לתוצאות מעולות.

בלבול בדרך להסדרה

מהירות התרחבות שוק ה-CBD, בעיקר בשנתיים האחרונות, לצד אי הבהירות בנוגע לחוקיות רכיבי הקנאביס במדינות בעולם, גורמות לעתים גם לבלבול והטעיה – לפעמים אפילו מכוונת. לצד מקרים נדירים יותר של חברות שפשוט מזייפות ומוכרות שמנים שכלל אינם מכילים CBD, פורסמו לאחרונה תוצאות מחקר שהראו כי לא פחות מ-70% ממוצרי ה-CBD הנמכרים ברשת ממותגים באופן שגוי. כלומר שהנתונים וכמויות החומרים הפעילים בהם שונות מאוד ממה שמוצהר על התווית.

בנוסף ישנם חולי סרטן למשל, ששמעו על סגולות שמן הקנאביס המרוכז (שמן RSO) ומחפשים לרכוש באינטרנט 'שמן קנאביס'. בחיפוש בגוגל הם מגיעים לחברות המוכרות 'שמן קנאביס חוקי' שאמנם מכיל את ה-CBD, אך אינו מכיל את ה-THC שהוא חלק חשוב בטיפול בסרטן לפי הפרוטוקולים של מפיץ ה-RSO הראשי, החקלאי הקנדי המפורסם ריק סימפסון.

בלבול נפוץ נוסף בקרב קהל הצרכנים החדשים בתחום זה, במיוחד בישראל, הוא בין שמן CBD לשמן 'המפ'. ישנם 4 הבדלים בולטים בין שני סוגי שמנים אלו, אך בקצרה ניתן לומר שבעוד ששמן המפ, או נכון יותר 'שמן זרעי המפ' (שגם הוא בעל יתרונות בריאותיים חשובים בפני עצמו), הוא חוקי לגמרי מאחר ואינו מכיל קנבינואידים בכלל, שמן CBD נחשב עדיין לאסור בארץ וניתן אך ורק ברישיון רפואי מטעם משרד הבריאות ובייצור חברות הקנאביס הרפואי.

ישנה גם תופעת ה'ניצול' של שמן ההמפ לתעשיית הקוסמטיקה. חברות, ואפילו יחידים, מקימים קו ייצור והפצה של קרמים ריחניים למריחה על העור, אליהם מוסיפים במפעל מעט שמן זרעי המפ (ממש מעט). מיתוג האריזות עם עלי קנאביס נאים לא מזיק לקצב מכירות המוצרים. יש מי שיגידו שמדובר בהונאה לכאורה, אך בעצם זה רק עוד ניצול צפוי של נקודות הממשק שבין החוקי ללא חוקי. על אף שלא מכילים קנבינואידים בכלל, העלה הירוק תמיד נחשב היה למותג, והיום יותר מתמיד.

מתי זה יהיה חוקי?

הכניסה של הקנאבידיול אל עולם המסחר החוקי עשתה צעד משמעותי השנה (אוקטובר 2017), כשהסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) הודיעה כי החל משנת 2018 יוסר CBD מרשימת הסמים האסורים לשימוש בספורט. הרכיב בקנאביס שאינו גורם ל'היי' והינו בעל השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות כאב מצוינות, עשוי מעתה להיות חלק בלתי נפרד מתפריט האימון של ספורטאים.

בינתיים, לאור טענות של הורים בארה"ב על חששם מפני מעצרים בגין שימוש ב-CBD, הודיע בראיון דובר ה-DEA ראסטי פיין (Rusty Payne) כי אין בכוונתם לבצע מעצרים של צרכני CBD. "האם הם עוברים על החוק? כן בהחלט," הסביר. "האם אנחנו הולכים לפרוץ את דלת הבית שלהם? כמובן שלא."

גם בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים להפרדה בין פקודת הסמים והאיסור על השימוש בקנאביס 'וכל רכיביו', לבין CBD. הצעת חוק שהגיש בעניין זה עוד בשנת 2014 חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד לא צלחה, אך נראה שבעתיד הלא רחוק תוגש הצעה נוספת דומה, אולי על ידי ח"כ שרן השכל שכבר עומלת על ניסוחה. ח"כ תמר זנדברג ערכה לאחרונה גם היא דיון בנושא זה בועדת הסמים של הכנסת, בו נבחן מעמדו החוקי של הקנאבידיול כאן בישראל, לקראת המשך דיונים בנושא.

בעקבות הדיונים בועדה ולחץ ציבורי מאחורי הקלעים, הודיע בשבועות האחרונים כי הוא צפוי לתמוך בשינוי החקיקה בנושא זה גם בישראל. בדיווח שהגיע גם לחדשות 2 נמסר כי משרד הבריאות החליט לתמוך בהפרדת ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים כבר בקרוב.

גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי ברגע שהממשלה תסיים את תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי, מתישהו בתחילת 2018, יחל תהליך החקיקה שיצרף את ישראל למדינות האיחוד האירופי המגדירות את הקנאבידיול כחומר חוקי ומותר לשימוש. משמעות התרת השימוש והייצוא של CBD היא אדירה מבחינת החברות המעוניינות להצטרף לענף ותהיה כנראה הכרח להקמת חוות קנאביס חדשות במסגרת הרפורמה, שכן בלי היתר זה לא תהיה הצדקה כלכלית לקיומן.

CBD שווה כסף – והרבה

על פי נתונים של מכון המחקר 'ברייטפילד', צפויות מכירות ה-CBD בארה"ב להגיע לשווי של כ-500 מיליון דולר עד סוף שנת 2017, לעומת 200 מיליון דולר בלבד בשנת 2015. ה'המפ ביזנס ג'ורנל' מעריך כי עד שנת 2021 שווק שוק ה-CBD בארה"ב לבדה יגיע כבר ל-2.1 מיליארד דולר, כפי שפורסם זה מכבר ב'פורבס'.

המחירים של CBD גולמי, בקילוגרם, משתנים כמובן בהתאם לרמת האיכות של המוצר הסופי. יש מעבדות שיפיקו CBD ברמת טוהר של פחות מ-90% ויש את אלו שיגיעו עד לרמה של 99%. פער המחירים בין שני מוצרים אלו הוא עצום. חגי הילמן, נשיא BOL, קובע כי מחיר ה-CBD משתנה מאוד – בהתאם לרמת איכותו. "כאשר זה מיוצר בסטנדרטים של חברות תרופות, זה יכול להגיע ל-250 אלף דולר לק"ג, כאשר מדובר בייצור זול זה יכול להגיע למקסימום של 15 אלף דולר לקילוגרם וגם פחות מזה."

לצד סכומי הכסף והשווי העצום של המולקולה הייחודית לקנאביס, עובדת היותה חסרת השפעה פסיכואקטיבית ויתרונותיה הבריאותיים בכל תצורת צריכה, תעשייה חדשה שתיפתח סביב הקנאבידיול תוביל להקמת מפעלים, חנויות ואלפי מקומות עבודה חדשים, גם בישראל. מהלך זה עשוי לקרות כבר במהלך שנת 2018, אולי מעט אחרי.

למרות חששות להגדרתו המחודשת כתרופה שתעביר את זכויות השימוש בו לחברות התרופות, ההנחה בקרב גורמים בענף היא שהחתול כבר יצא מהשק ולא ניתן יהיה להשיבו פנימה. הציבור רוצה CBD והוא כנראה יקבל אותו בקרוב.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%9b/

מה זה 'זנים מאוזנים' ולמה הם עדיפים עבורכם

מה זה 'זנים מאוזנים' ולמה הם עדיפים עבורכם

מה זה 'זנים מאוזנים' ולמה הם עדיפים עבורכם

זני קנאביס בעלי אחוזי THC ו-CBD זהים, או לכל הפחות דומים (זנים מאוזנים) – הם עדיפים עבורכם, כך לפי העדויות בשטח וכן לפי מחקר חדש.

מאת: קנאפדיה

רבים מאלו הצורכים קנאביס להקלה על חרדות ופוסט טראומה, מעידים כי הם מעדיפים לעשן חשיש על פני קנאביס בצורתו הטבעית. הסיבה לכך היא שחשיש מכיל אחוזים גבוהים יותר של CBD ונמוכים יותר של THC – וברמות די זהות בין השניים, כך לפי מחקר שנערך בשנת 2014 על סוגי חשיש בישראל, על ידי פרופ' לומיר האנוש, חוקר הקנאביס המוערך.

כעת, מחקר חדש שנערך על ידי חוקרי מוח מאוניברסיטת אינדיאנה מחזק את העדפה זו של חשיש על פני קנאביס, או נכון יותר – את ההעדפה של זני קנאביס בעלי אחוזי THC ו-CBD דומים או זהים, כלומר: 'זנים מאוזנים'.

על פי תוצאות המחקר, עכברי מעבדה שקיבלו THC לבדו סבלו מתופעות של חרדה, פגיעה בזיכרון ו-OCD, בעוד אלו שקיבלו THC יחד עם CBD, או CBD לבדו, לא סבלו כלל מתופעות אלו.

במהלך 50 השנים האחרונות, מאז החלו הרשויות להילחם בקנאביס וצרכניו, עלו אחוזי ה-THC בפרחים עקב המעבר לגידול ביתי והשבחת הזנים, בעוד ה-CBD נשאר נמוך.

רק בשנים האחרונות החלו חברות הקנאביס בארץ ובעולם לפתח זנים העשירים ב-CBD, בין אם את אותם 'זנים מאוזנים', כלומר בעלי אחוזי THC ו-CBD זהים או דומים, ובין אם זנים עשירי CBD (עד15% ויותר) וכמעט ללא THC – כאלו שעונים כמעט על הגדרת 'המפ' (פחות מ-0.2% THC).

הנה כמה זני קנאביס רפואי ישראלים המכילים אחוזים דומים יחסית של THC ו-CBD, שככל הנראה עדיפים עבורכם:

סיבי דרים – CBdream | בטר
הזן מכיל 12% THC ו-7% CBD

חואניטה – Juanita | טבע אדיר
הזן מכיל 6% THC ו-8.5% CBD

רויאל מדיק – Royal Medic | טבע אדיר
הזן מכיל 10% THC ו-8.5% CBD

לב ארגמן – Argvana Heart | שיח
הזן מכיל 7% THC ו-6% CBD

מידנייט – Midnight | תיקון עולם
הזן מכיל 10% THC ו-12% CBD

מנגו – Mango | תיקון עולם
הזן מכיל 7% THC ו-7% CBD

אל-נא – Al Na | תיקון עולם
הזן מכיל 10% THC ו-5% CBD

סקובידי – ScooBD | פארמוקן
הזן מכיל 7% THC ו-7% CBD

פריז – Paris | איי.אמ.סי
הזן מכיל 9.3% THC ו-13.9% CBD

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%9d-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8/

5 זני קנאביס מעולים – במיוחד למגדלים מתחילים

5 זני קנאביס מעולים – במיוחד למגדלים מתחילים

5 זני קנאביס מעולים – במיוחד למגדלים מתחילים

אילו זני קנאביס גדלים בקלות, במהירות וללא תקלות – ומדוע עדיף למגדלים מתחילים להתחיל דווקא איתם?

מגדלי קנאביס חסרי ניסיון נאלצים להתמודד עם שאלות מגוונות בטרם הם מתחילים בתחביב החדש: איזה סוג נורה לבחור, מה הדשן המתאים ביותר, כמה שטח גידול נדרש וכד'.

אולם פעמים רבות נשכחת סוגיה חשובה לא פחות: גנטיקה.

החשיבות הגדולה של בחירת גנטיקה טובה לגידול, במיוחד עבור מגדלים מתחילים, נובעת מכך שבזמן שאת רוב הפרמטרים האחראים על הצלחת הגידול ניתן לשדרג ולתקן גם בזמן התהליך עצמו, הגנטיקה עמה יחל מחזור הגידול, היא גם הגנטיקה איתה הוא יסתיים – כלומר אין כל אפשרות לתמרן או לחזור אחורנית.

מה הופך זן קנאביס ל'קל לגידול'?

זני קנאביס נבדלים ביניהם בלא מעט פרמטרים: אופי ההשפעה, גובה הצמח, התפצלות הענפים ועוד. כאשר מחפשים זן המתאים במיוחד עבור מגדלים מתחילים, רצוי להתמקד בפרמטרים הבאים:

עמידות גבוהה – זני קנאביס מסוימים נוטים להיות פגיעים מאוד למחלות, מזיקים ותנאי מחיה קיצוניים. מגדל קנאביס מתחיל יעדיף לבחור זן שידוע כזן עמיד בפני צרות שכאלה.

פריחה מהירה – באופן עקרוני יש למגדל שליטה על משך הזמן של "תקופת הצמיחה" (התקופה העיקרית הראשונה בתהליך הגידול, המכונה גם "השלב הוגטטיבי"), בו הצמח מפתח מערכת שורשים יחד עם ענפים חזקים שיוכלו להחזיק את הפרחים העתידים לבוא. לעומת זאת, התקופה העיקרית השנייה, "תקופה הפריחה", תלויה כמעט באופן בלעדי בגנטיקה של הצמח. מאחר ומדובר בשלב קריטי מאוד בגידול, מומלץ שלא להשאיר הרבה מקום לטעויות ולבחור בזנים הפורחים במהרה. פריחה מהירה אמנם אינה מבטיחה אפס בעיות, אך היא מצמצמת את חלון ההזדמנויות שלהן להתרחש באופן משמעותי (זנים מסוימים יפריחו תוך 7-8 שבועות, לעומת אחרים שעשויים להפריח גם במשך שלושה חודשים ואף יותר).

יבול שופע – חוסר ניסיונו של המגדל המתחיל תגרום כנראה לאי מיצוי מלא של פוטנציאל הגדילה של הצמח. לכן, במהלך מחזורי הגידול הראשונים, סביר שתפוקת היבול תהיה דלה יחסית. בכדי לא להתאכזב יותר מידי, רצוי לבחור בזן הנחשב ל"זן מניב", כזה בעל תפוקת פרחים גבוהה ככל האפשר.

רוב חנויות הזרעים מעריכות את כמות הגרמים לפי מטר רבוע (מ"ר) של שטח גידול:

  • 300 גרם למ"ר – זן “דל” יחסית
  • 400 גרם למ"ר – כמות סבירה
  • 500 גרם למ"ר – זן מניב
  • 600 גרם למ"ר – זן מניב מאוד

שימו לב: הסיכוי שבאמת תוציאו כמויות שכאלו די רחוק מהמציאות. מדובר בפרמטרים שנמדדו בתנאי גידול אופטימליים של מגדלים מקצועיים, עם הציוד החדיש ביותר ושנים על גבי שנים של ניסיון בגידול קנאביס. בנוסף חשוב לזכור שכל אותן חברות הן בסופו של דבר “סוכני מכירות” והתפקיד שלהן הוא לגרום לכם לקנות זרעים, כך שלא כל הנתונים בהכרח מדויקים. חלוקת הזנים הנ"ל באה רק לתת תמונה כללית, כדי להבין פחות או יותר על פי מה להעריך את כמות היבול.

5 זני קנאביס קלים לגידול

בהתחשב בנתונים שצוינו לעיל, זני הקנאביס המומלצים ביותר לגידול עבור מתחילים יהיו דווקא זני קנאביס אוטומטיים. למי שאינו מעורה, מדובר בזנים הצומחים ופורחים באופן מהיר במיוחד, תוך כמה שבועות, וללא תלות באור שמש ומשתנים נוספים (מה זה בכלל זנים אוטומטיים? – כאן).

אולם זנים אוטומטיים יניבו תפוקה נמוכה יותר מזן קנאביס רגיל ברוב המקרים. בנוסף, פונקציית הפריחה האוטומטית מונעת את יכולת השליטה על פרישת ענפי הצמח ותמרונו בחלל. מסיבה זו מגדלים רבים מעדיפים לוותר על אופציית הזנים האוטומטיים ולכן ברשימה זו החלטנו להתמקד בזני קנאביס רגילים בלבד.

אז הנה המלצות ל-5 זני קנאביס המעולים למגדלים מתחילים, כי הם קלים יחסית לגידול, פורחים מהר ובעלי יבול שופע:

קרנף לבן (White Rhino)

White Rhino strain

זן ותיק ומוכר בסצנת הקנאביס העולמית. נוצר כתוצאה מהכלאה של "האלמנה הלבנה" (White Widow) יחד עם זן אינדיקה מוכר פחות מתוצרת קנדה ("Maple Leaf Indica"). טעם הפרחים אינו נחשב לאחד המשובחים בעולם – אך ההשפעה החזקה שלו, יחד עם אופי הגידול הפשוט והנוח,הופכים אותו לאחד הזנים המומלצים ביותר למגדלים מתחילים.

  • גנטיקה: White Widow x Maple Leaf Indica
  • יבול: 450 גרם למ"ר
  • זמן פריחה: 8-10 שבועות
  • מדדים: 20%+ THC

2. בלו דרים (Blue Dream)

Blue Dream - "חלום כחול"

"חלום כחול" הגיע בשנת 2015 למקום הראשון במכירות במדינת וושינגטון, ארה"ב, לאחר שנרכש בלמעלה ממיליון דולר בסה”כ – הזן היחיד ברשימה שעבר את רף המכירות של מיליון דולר. ה'בלו דרים' נוצר כתוצאה מהכלאה מוצלחת של ה-BlueBerry המפורסם עם ה-Haze הנוסטלגי, מה שמביא בתוצר הסופי פרחים עשירים בטעמי פירות ונחשב לזן בעל תפוקת יבול מכובדת ביותר.

  • גנטיקה: BlueBerry x Haze
  • יבול: 600 גרם למ"ר
  • זמן פריחה: 8-9 שבועות
  • מדדים: 20%+ THC

3. גורילה גלו 4# (Gorilla Glue #4)

Gorilla Glue #4 strain

ייתכן מאוד שבקרוב לא ניתן יהיה להשיג את זן הקנאביס המדובר תחת השם הנ"ל, זאת מכיוון שמפתחי הזן נתבעים על ידי מותג דבק אמריקאי בטענה לגניבת סימן מסחר (חברת הדבק מחזיקה באותו השם). על כל פנים – מדובר בזן בעל ארומה וטעם חזקים במיוחד, עם פוטנציאל יבול מכובד וללא דרישות יוצאות דופן מבחינת תזונה ודישון.

  • גנטיקה: Sour Diesel x Sour Bubble (לא ודאי)
  • יבול: 450 גרם למ"ר
  • זמן פריחה: 8-9 שבועות
  • מדדים: 20%+ THC

4. איזי באד (Easy Bud)

כפי שניתן להבין משמו, מדובר בזן פשוט "קל": היבול שלו אמנם לא בשמים, אך הוא נחשב לעמיד למדי ובעל דרישות תחזוקה מינימליות. כמו כן מדובר בזן נמוך במיוחד (כך שניתן יהיה לגדל אותו גם במקומות קטנים) ובעל פריחה במהירות שיא (5-7 שבועות) – למרות שהוא אינו זן אוטומטי.

  • גנטיקה: White Indica x Ruderalis
  • יבול: 300 גרם למ"ר
  • זמן פריחה: 5-7 שבועות
  • מדדים: כ-12% THC

5. קריטיקל (Critical)

Critical strain

זן ותיק למדי שסוגר את הרשימה בצדק. מדובר בצמח חזק מאוד מבחינת עמידות וסיבולת, שאינו נמתח לגבהים מיותרים, בעל השפעה פסיכואקטיבית חזקה למדי, זמן פריחה קצר ותפוקת יבול מרשימה ביותר. אפשר לבקש יותר מזה?

  • גנטיקה: Afghani x Skunk
  • יבול: 600 גרם למ"ר
  • זמן פריחה: 7-8 שבועות
  • מדדים: כ-18% THC

ראו עוד:
8 טעויות של מגדלים מתחילים
8 טיפים חשובים למגדלים מתחילים

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/5-%d7%96%d7%a0%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93-%d7%9c%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%97/

איך נראו זני הקנאביס המצטיינים בשנת 1977

איך נראו זני הקנאביס המצטיינים בשנת 1977

איך נראו זני הקנאביס המצטיינים בשנת 1977

בדומה לאבולוציה שעברו הפירות והירקות במהלך השנים, גם הקנאביס עשה כברת דרך לא קטנה. פרחיו כמו שמרבית האנשים מכירים אותם כיום, לא נראו ככה בשנת 1977. תמונות מתוך תחרות זני הקנאביס המצטיינים של 'היי טיימס' מלפני 40 שנה.

אם היינו מקבלים היום לידינו את פרחי הקנאביס הזוכים של מגזין 'היי טיימס' לשנת 1977, היינו כנראה חושבים שמדובר בחומר שהגיע בדרך מסיני או כזה שמח בגינתו של מגדל לא מקצועי במיוחד.

היום אולי אפילו היו מכנים את זה 'חשאב' ונזהרים מלגעת, אבל לפני 40 שנה אלו היו זני הקנאביס המוצלחים בעולם, או לכל הפחות בארה"ב.

"זן טוב של מריחואנה, כמו סיגר או יין, הוא בעל נראות, טעם, ארומה ומאפיינים ייחודיים משלו," נכתב בהקדמה של עורכי מגזין הקנאביס הותיק. "הזנים ברשימה נבחרו כי הם מייצגים יותר מכל האחרים שאת הקציר המשובח של 1977."

שמות הזנים נבחרו באותן שנים על שם מדינות ואזורים מחוץ לארה"ב כמו מקסיקו, קולומביה ותאילנד בעיקר ורובם לא החזיקו מעמד בתודעה האמריקאית ואינם נמצאים בשימוש נפוץ כיום.

אואחאקני אדום

במקום הראשון: אואחאקני אדום (Oaxacan Red)

במקום הראשון זה זן בשם 'אואחאקני אדום' (Oaxacan Red) על שם המדינה הדרומית במקסיקו. במקום השני זכה 'גררו גולד' (Guerrero Gold), במקום השלישי 'אואחאקני סנסימיליה' (סינסמיליה – כינוי ותיק לפרח קנאביס ללא זרעים) וברביעי 'אוקסקני זהב'.

במקום החמישי זן עם שם שהצליח להשתמר עד היום, 'אקפולקו גולד', אל המקום השישי הגיע ה'תאי-סטיק' (Thai) על שם החומר התאילנדי המפורסם של פעם. במקום התשיעי 'קולומביאן גולד' ובמקום ה-13 ה'הוואיאן' (Hawaiian) שגם הוא איתנו עד היום בגרסתו העדכנית.

הרשימה המלאה:

זני קנאביס 1977

זני קנאביס 1977

זני קנאביס 1977

וזה בערך מה שגם עבר על הפירות והירקות שלנו במהלך השנים:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%96%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%aa-1977/