תגית: ועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

שעה קלה לאחר הודעת סגן שר הבריאות ליצמן על התנגדותו ליצוא קנאביס רפואי לחו"ל נערך דיון בנושא בועדת הסמים של הכנסת. בדיון השתתפו נציגי ממשלה, נציגי חברות, מטופלים ואחרים ובסיכומו הודיע בט"פ כי יסכים ליצוא אם יקבל תקציבים כנדרש.

בדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת, הודיעה המשטרה לראשונה כי ישנה אינדיקציה לזליגה של קנאביס רפואי מ-4 חוות קנאביס רפואי בישראל, אך לא הציגו את העדויות או הוכחות לכך.

"אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה," אמר לבסוף נציג המשרד לבטחון פנים.

בסיום הדברים ציין יובל לנדשפט, מנהל היק"ר ונציג משרד הבריאות בדיון, הסביר שההתנגדות מצד סגן שר הבריאות ליצמן היא רק לייצוא של תפרחות ולא למוצרים מתועשים.

עוד נמסר על ידי גורמי ממשל ורגולציה שגם במידה ויאושר יצוא, בפועל יקח זמן רב עד להסדרת כל נהלי היצוא.

הדיון המלא:

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר הועדה
לישראל פוטנציאל לעמוד בראש ענף שנמצא בפריחה. המספרים על פוטנציאל הרווח כתוצאה מיצוא הם אגדיים. למדינת ישראל יש יתרון תחרותי בשוק הזה ובחלון זמן קצר יחסית של כמה שנים ספורות, שהולכות ומתקצרות. משרדי הממשלה הבינו את זה, הקימו ועדה והובילו תהליך חשיבה ובדיקה. מסקנות הועדה הוצגו לציבור ולפתע פתאום בשבוע שעבר התבשרנו על עצירת התהליך באופן שלי תואר כמכת מוות לרעיון היצוא הישראלי. אני רוצה להאמין שזה לא נכון ומאוד חוששת שמדובר יהיה בבכייה לדורות. אולי מדובר בשילוב של בורות ופחדנות שימנעו שיפור של התעשייה הכלכלית.

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי (משרד הבריאות)
היתה החלטה ליצוא שהטילה על ועדה לבחון את היתכנות היצוא. ההמלצות התקבלו בהחלטת רוב, לא פה אחד, שכן גם בועדה היו מתנגדים. הבריאות והאוצר אימצו את המסקנות וזה עדיין נמצא בדיון בין המשרדים. אנחנו בטוחים שלאחר בדיקת כלל הנתונים הממשלה תשכיל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למען מדינת ישראל. פרופ' אבי שמחון מונה לבחון את הנושא. ראוי שיערך דיון ראוי. הגיעו לכאן חברות השקעה גדולות מכל העולם, שבאים לישראל, למקום בו זה קורה. לא מדובר רק בהשקעות בתחום החקלאות אלא גם בתעשייה ומו"פ.

איתן קופרשטוק, משרד הכלכלה
מן הדין שהדיון הזה נערך במשותף עם ועדת הכלכלה של הכנסת, כי מדובר בנושא כלכלי. לגבי הצוות שהוקם – אין נתונים חדשים, מדובר באותם נתונים שהיו בועדה והם אלו שהוצגו בפני פרופ' אבי שמחון. בצוות נמצאים סגניתו יוליה איתן, שהטילה את זה על עוזריה שישבו יחד איתי. התקשרו אליי, ביקשו נתונים, ומסרתי את הנתונים. מדובר במכה קשה, שכן גם אם יאושר היצוא מחר בבוקר, זה תהליך שייקח עוד זמן ארוך. כל השהיה משמעותה מכה חזקה. מדובר לפי משקיעים על השקעות זרות בכמאתיים מיליון דולר בענף חקלאי. זה גם זולג לענף הפארמה ולייף סטייל ויאפשר מאות מקומות עבודה. היה אפשר להביא חברות פארמה וחברות מו"פ.

חנן בזק, משרד החקלאות
הוצכה תמונת מצב נכונה לגבי מה שקורה היום. כמי שהשתתף בועדה הבינמשרדית לאורך כל הדרך, אני חושב שהיתה הכנה מאוד יסודית של המתווה החדש. הוכן דוח מאוד מפורט לגבי היצוא עם תמיכה של חמישה משרדי ממשלה. אני נמצא בקשרים עם החקלאים הקיימים ולהערכתי אין זליגה מהחוות – חד וחלק. ואם יש איזושהי זליגה, אז אולי מהמטופלים, לא מהחוות. התכנית החדשה לא יצאה לפועל. כל ההסדרה החדשה, גם לגבי 8 המגדלים הקיימים, לא יצאה. לגבי פרופ' שמחון שבוחן כעת את הנושא מחדש – אותנו מעניין שהחקלאים יהיו רווחיים ואנחנו נעביר את אותם הנתונים שהעברנו גם כעת. משרד החקלאות תומך במתווה הזה ואף הגדרנו אותו כענף חקלאי. חקלאים רבים שנרשמו וקיבלו את האישור הראשוני והתכוננו, יש להם אפשרות כבר לתכנן את הבנייה של המבנים, של החממות, כולם נמצאים בהמתנה וחלקם השקיעו כספים עצומים. אני מקווה שנצא מכאן אופטימיים.

ח"כ חיים ילין, 'יש עתיד'
מדינת ישראל בעוד 15-20 שנה כבר לא תוכל לפתח את מרכז הארץ ואנחנו, כאיש הנגב, אומר שנצטרך ליישב את הנגב. בהקשר למה שראש הממשלה אמר, להבנתי העסק לא נעצר אבל יש שני נושאים בבדיקה: הנושא הכלכלי – שכבר נבדק ואני לא מבין למה צריך לבדוק. הנושא השני הוא הזליגה, אבל אני חושב שאפשר לעשות חווה של 10,000 מטר בערבה, ולא תהיה שם זליגה. אף אחד לא יהרוס את הפרנסה של עצמו. דווקא התעשייה הרפואית התנגדה בתחילה ושמה מחסומים, כי זה משהו טבעי שנלחם במשהו סינטטי לחלוטין. לא רק שמוכח שקנאביס רפואי עושה פלאים, אלא גם העולם נפתח ומכיר בו. לדעתי זה או עכשיו, או שלא יקרה. יש הזדמנות ואם לא ניקח אותה, מישהו אחר יקח. אני מקווה שזה לא יעצר.

יפעת רווה, משרד המשפטים
שרת המשפטים תומכת בייצוא, אני הייתי חברה בצוות ומטבע הדבר הבדיקה שלי היתה בחלק המשפטי. שר החקלאות אורי אריאל מסר בטלפון שהוא והשרה שקד תומכים ביצוא, בגלל הנושא הרפואי, החקלאי והכלכלי.

יואל הדר, המשרד לבטחון פנים
בישיבה שראש הממשלה כיהן, ישיבה סגורה, משום מה יצאו דברים החוצה ורובם כלל לא היו נכונים. כל מיני אמירות שלא היה קשר בינן לבין המציאות ולכן מי שמפרסם דברים מישיבות סגורות צריך לקחת את זה בחשבון. לראש הממשלה זכות ואפילו חובה להביע דעתו בנושא מסוים, גם כאשר אחרים מביעים דעות אחרות. לראש הממשלה ראייה רחבה בהרבה וזכותו לשקול שיקולים נוספים. מבחינתו קיימת זליגה ולמשטרה יש מידע מודיעיני לגבי הזליגה. אנחנו בהחלט מוכנים להציג את זה ליועמ"ש ואנחנו גם נציג זאת. המשטרה חוקרת את הנושא הזה. היצוא אומר הגדלה של החוות. השר אמר שהוא לא מתנגד, אם יופנו תקציבים מתאימים ומשאבים כדי לדאוג שלא תהיה זליגה. רצינו לייבא במקום לגדל כאן ולא הצלחנו לייבא. מדינות אירופה וארה"ב לא רצו לייצא למדינת ישראל. לכן אי אפשר להגיד 'ייבוא' כי זה לא אפשרי, זה לא המצב. הדר סירב לחשוף או להסביר את הטענה לזליגה וטען כי מדובר במידע מודיעיני. לא אנחנו עצרנו את התהליך, היה דיון אצל ראש הממשלה. הבט"פ לא קובע בעניין הזה, אלא ממשלת ישראל. יש לנו מידע מודיעיני. אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה.

רמ"ח מחקר מודיעין של המשטרה חיזקה את הדברים וטענה:
יש אינדקיציות לזליגה מ-4 חוות וקשר לארגוני פשיעה וגורמים עברייניים. זה דבר שהתחיל בשנה האחרונה ביתר שאת.

יואב גלעדי, חוקר במכון וולקני (הגנת הצומח)
מספר החוות צפוי לעלות מ-8 ל-277. המטרה שלנו היא שמירה על חומר ריבוי נקי, וככל שיעלה מספר החוות, יש סיכון להתפשטות. יש עלייה בכמות המזיקים שנצפית על ידי הגנת הצומח ולכן האינטרס הלאומי הוא לייצר חומר ריבוי נקי ועל כן צריך יותר ביקורת ואכיפה על החוות ויתר שקיפות. הנושא השני הוא של הגנטיקה של זני קנאביס ואף אחד לא לוקח בחשבון את פוטנציאל היצוא של זרעים.

אורן ליבוביץ', מגזין קנאביס
אם יש הוכחות לזליגה של קנאביס נא להציגן. אם לא מאשרים יצוא של קנאביס רפואי לחו"ל, יש דרך להציל את כל החקלאים, על ידי פתיחת ענף CBD. מדוע הממשלה לא אימצה את המודל של קנדה בתחום הקנאביס הרפואי ובמידה וכן יאושר יצוא לבסוף – מה יהיה על הגנטיקה של הקנאביס של החקלאים.

מנחם כהן, מנכ"ל חברת 'מדיוי'
אם לא יהיה יצוא, אז תגידו שלא יהיה יצוא. אם אתם צריכים עוד זמן, אז זה בסדר, זה נכון, רק תגידו. אבל הגרוע ביותר זה ללכת צעד קדימה ושניים אחורה. למשרד לבטחון פנים אני רוצה להגיד שאחרי שכבר עצרתם את הזליגה מלבנון ומסיני ומחוות לא חוקיות של בדואים בנגב ולנגישות של בני 16 לסמים שהם לא קנאביס. ראינו מה קרה בתקופת היובש בארה"ב, ארגוני הפשיעה צמחו והתרבו. החוות החדשות נדרשות לתקינה, צילום, גידור ותעסוקה כח אדם כמעט כמו בפורט-נוקס, בהתאם לדרישות היק"ר.

אהרן לוצקי, מנכ"ל תיקון עולם
כשמדברים על קנאביס רפואי ומזהירים כאן מפני זליגה וכו', חשוב לציין שאיש מעולם לא מת מקנאביס ואין לו תופעות לוואי כמו לתרופות. הבוקר פורסם כי 94% מהקשישים מדווחים על שיפור בחייהם עקב השימוש בקנאביס רפואי. פקודת הסמים הישראלית היא לא הגיונית. כתוב בה שצמח הקנאביס על כל חלקיו הוא סם מסוכן. בפועל החומר היחידה עם השפעה פיסכוטרופית הוא THC. שאר החומרים ללא השפעה זו. יש לתקן את פקודת הסמים כך שחומר כמו CBD שהוא אנטי-דלקתי, שמשמש לטיפול בילדים אוטיסטים ואחרים ומועיל להם ללא השפעה פסיכואקטיבית. בשביל זה לא צריך לחכות, ניתן להעבירה וזו יוזמה שכדאי לעשותה עוד קודם וגם הבט"פ לא יוכל להתנגד. חבל שהממשלה מעכבת את היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל ורוצה לקוות שהשכל הישר יתגבר. יש למעלה מ-30 אלף מטופלים בקנאביס רפואי. מנגד יש מאות אלפים שמשתמשים בקנאביס למטרות פנאי.

ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל חברת שאיפה לחיים
אם יש זליגה מחווה מסויימת, יש לסגור אותה. אם יש זליגה מחברות תרופות לא סוגרים את כך הענף. אנחנו אנשים רציניים ויש לנו עשרות עובדי פארמה שכמעט מחצית מהם הם עובדי 'טבע' לשעבר. יש כאן פוטנציאל אדיר למדינה. הציעו לנו מדינות אחרות להעביר את המפעלים שלנו למערב אירופה. אם מדינת ישראל תסתום את הגולל על הדבר הזה אנחנו נעביר את כל האופרציה לשם, ואני לא היחיד. זו טיפשות, בורות ובכייה לדורות.

שאול כהן, יועץ מנכ"ל משרד האוצר
אנחנו רואים בתעשייה זו כזו שלא מקומה של המדינה לתכנן אותה במובן של להגיד לעוסקים ולמנהלים איך לעשות את תחשיב ושרשרת הייצור שלהם. מקומנו הוא לקבוע סטנדרטים ולוודא שאין עבירה על החוק ושהייצוא, כמו תרופות אחרות, יתבצע כהלכה. לא נכרות את ענף הפארמה בישראל בגלל שאופיום זה סם מסוכן, לא נעצור את ענף הנשק בצורה דומה, וכך גם נושא הקנאביס.

דנה בראון, מנכ"לית עמותת קנאביס רפואי
מעבר לכל הכסף שיאבד אם יעצר היצוא, צריך לבדוק מה המשמעות של זה על מטופלים וחולים. כל הספקים של הקנאביס הרפואי בישראל קורסים כרגע תחת הנטל. אף מטופל לא מחזיר הוצאות לספקים. התוצאה היא שמטופלים שמקבלים מינונים גבוהים כמוני משלמים כמו מי שמקבל 20 גרם בחודש. כתוצאה ישירה מזה יש מחסור בשמן קנאביס לילדים. אם לא תאשרו את היצוא לא מדובר במכת מוות להתפתחות הענף אלא גם לבריאותם של חולים ומטופלים.

נעה בראל, חקלאית מהערבה
אני בתמימותי חשבתי שהמדינה אמורה לייצר אקלים עבור יזמים שייצרו תעסוקה. אתם הורגים אותנו. תגידו מה אתם רוצים. רואים מה קורה בעולם, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו מבקשים שתתנו לנו לעבוד, אתם קוברים אותנו בכל הצהרה. תעזרו לנו לקדם את זה ותפסיקו לבלום ולעצור. המדינה צריכה לעזור ליזמים ולא לתת להם להתחנן לפירורים.

דוד חורי, אחראי יצוא בהנהלת המכס
לכשתתקבל ההחלטה להוציא קנאביס מישראל, יש להכין רגולציה רישוי ותהליכים מול המכס. דברים שלוקחים זמן רב. לפחות כמה חודשים. לכן אנחנו מבקשים שילקח בחשבון שזה לוקח זמן.

חגי הילמן, מייסד שאיפה לחיים
אני לא ישן בלילה כי מספרים על זליגה ועל פגיעה בבני הנוער. אבל היות ואני שומע את הסיפורים האלה כבר כמעט 11 שנים ממשיכים לספר לנו את הסיפורים האלה ולא עושים שום דבר. אם צודקים אז יש לפעול. מדוע לא לקחו מישהו ותלו אותו על זליגה, מדוע הסיפורים האלה לא הובילו לביצוע פעולה. שיסגרו את אותם עסקים שמזהמים את השם של הענף. אני צריך להתרועע עם חבריי כשיש מעליי עננה של זליגה. יש תחושה שמישהו לא עושה את העבודה שלו. זה תפקיד הבט"פ והמשטרה והטענה הזו כל פעם צפה ועולה וממשיכה לעלות כל פעם ברמה אחרת. נראה שמדובר במסע צלב פרטי כדי למנוע את התקדמות הענף. אם צדק בדבריכם אז זו לכל הפחות רשלנות שלכם שלא עשיתם שום דבר בעניין הזה. אתם הורסים את השם של תעשייה נפלאה שיכולה להכניס מיליארדים למדינה – וזו רק ההתחלה. אני אני מבקש כאזרח שתעשו עם זה משהו. דבר שני הוא שסביבת הרגולציה בישראל היא לא יציבה. משרדי הממשלה משרדים מסרים מצד אחד בצורה גלויה, מכוונים יזמים לעשות משהו, וכשהיזמים מגיעים לפי השוקת, הסביבה משתנית. קיבלנו מסרים להעלות את הרמה של התעשייה, זה הוכר כגידול חקלאי, אנשים מקימים מפעלים בתקנים מחמירים של רפואה, וממש ברגע האחרון פתאום משתנית הסביבה הרגולטורית. 200 עד 300 אלף שקל עולה עבור התהליך של אישור מספר עוסק. תחשבו כמה כסף נשפך בו. לא ייתכן שבגלל טענה אחת מונעים הקמת ענף והעסקת המוני עובדים. כשמעלים את הרגולציה ודורשים תקנים מחמירים יותר לייצור, המחיר יעלה למטופלים. מניעה של היצוא עלול לחרב את מה שנוצר כאן.

רועי רון, עורך דין המייצג חברות וחקלאים המעוניינים להצטרף לענף
המדינה נתנה אור ירוק לחקלאים לצאת לדרך, בהצהרות של שרים מיוני 2016, דרך המלצת הצוות הבכיר והמקצועי ביותר במדינה. הדו"ח קבע שצריך לאשר יצוא. המסר שהועבר ל-550 יזמים שכבר הגישו בקשות להצטרף. והיום לשמוע שצריך לבחון שוב את ההיתכנות הכלכלית והטיעון לגבי חשש מזליגה, זה לא מסתדר עם שום שכל ישר. כי המדינה בעצם אומרת 'יש מידע, יכול להיות שיש זליגה, כי אם אאשר יצוא אז יהיו עוד חוות ועוד זליגה'. אנחנו רוצים להבין, הרי יש 32 אלף מטופלים והכוונה היא שהמספר יעלה, הרי נצטרך להגדיל בכל מקרה את הענף.

חגית וינשטוק, עורכת דין המייצגת חקלאים המעוניינים להצטרף לענף
מישהו פה יצטרך לתת את הדין. בכוונתו להגיש עתירה ביום רביעי. מישהו כאן הכשיל באופן מודע את האנשים. משרד ראש הממשלה ידע על הרפורמה הזאת. אני מקווה שהמשרדים הממשלתיים יאמרו את הדברים שהם אומרים כאן גם בבית המשפט.

פלג אוריון, יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים
אני הפה של עשרות ומאות חקלאים שהגישו בקשה לעסוק בענף זה. הסיטואציה שאנו נמצאים בה היא אומללה ומצערת. בעיקר לנוכח העובדה שהחקלאות מחפשת כל הזמן ענפים חדשים. ראינו בקנאביס אופציה לגיטימית ואחרי שכבר ראינו תקווה היא נפגעת. מדובר באנשים וחקלאים טובים. אם יש צורך באכיפה אז תעשו אכיפה, זו לא סיבה לסגור ענף שלם של חקלאות.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d/

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

הדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים של הכנסת חשף לראשונה את מה שחששו ממנו מאות חקלאים ויזמים שקיוו להיכנס לתחום: רפורמת הקנאביס הרפואי 'תתחיל' אולי במהלך 2018, אבל תוטמע בפועל רק ב-2019, אולי אף אחרי 2020.

מלבד החיוכים הציניים של יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, הדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת היה עגום ביותר.

יובל לנדשפט, מנהל יקר

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי:
חייך הרבה – איכזב הרבה

המאוכזבים הגדולים ממה שנחשף היום לראשונה בפה מלא, הם מאות חקלאים ויזמים שקיוו שממש עוד רגע הם נכנסים לענף – וכעת מסתבר שזה ייקח עוד שנים.

בדיון הארוך הודה למעשה לראשונה משרד הבריאות בכשלון נסיונו להטמיע את רפורמת הקנאביס הרפואי בזמן, על אף שלא אמר זאת במפורש.

לנדשפט, מנהל הפרויקט ניסה להיראות אופטימי וחזר שוב ושוב על כך שהרפורמה "תחל ברבעון הראשון של 2018", אך בפועל הודיע בדקה האחרונה של הדיון כי הוא מעריך שהרפורמה כולה תוטמע רק אולי בסוף שנת 2019 ושייצוא קנאביס לחו"ל יתחיל אולי אף רק ב-2020.

אולי בשנת 2020 – רפורמת הקנאביס מתעכבת

"לוחות הזמנים, ומקסימום אני טועה בחצי שנה, המדיקליזציה פה בארץ עשויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2018," אמר, אך הוסיף: "במהלך של שנה תתבצע התחלופה של 32 אלף הרשיונות של המטופלים הקיימים לחדשים – זה ייקח תהליך של שנה ואז יתאזן ואז רוב המטופלים יתחילו לקבל בבתי מרקחת."

כלומר רק בסוף שנת 2018, אולי בתחילת 2019 ואף לאחר מכן, יוכלו לקבל כלל המטופלים את הקנאביס הרפואי שלהם בבתי מרקחת.

"במהלך 2019 נעשה 'פיין טיונינג' (כיוונונים אחרונים), ובסוף 2019 אני חושב שהשוק הזה, אולי חצי שנה קדימה (2020), זה יקרה," המשיך והזהיר: "אני מציע למי ששוקל להיכנס לשוק לעשות זאת בזהירות."

.יעקב ליצמן - רפורמת הקנאביס הרפואי

יעקב ליצמן, שר הבריאות – "בזכותו"
(צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

לגבי תזמון תחילת הייצוא לחו"ל אמר כי "ייצוא בפועל אני חושב שיתחיל בשלהי 2018 או תחילת 2019", תוך שציין "פער טעות של חצי שנה נוספת".

למרות שבקנדה יש כבר רפורמת קנאביס רפואי פעילה, לנדשפט התעקש גם שהוא 'ממציא את הגלגל'. "אנחנו עושים משהו שלא עושים בעולם, בזכות השר ליצמן ששם את המטופל במרכז. זו דרך שאף אחד לא הלך בה מעולם."

מאות חקלאים מחכים – ימשיכו לחכות

עוד מסתבר שאפילו בעניין רופאי הקנאביס החדשים, שכבר הוכשרו לנפק רשיונות בעצמם, יירשם עיכוב משמעותי.

למרות הבטחת משרד הבריאות בדיון קודם לאפשר ל-80 רופאים שכבר הוסמכו להתחיל לעבוד, בפועל גם זה יידחה רק לאחר הטמעת הרפורמה בכללותה, כך לדברי לנדשפט.

הסיבה לכך, לדבריו, היא שעד שלא ניתן יהיה למכור את הקנאביס הרפואי דרך בתי המרקחת, יישמר הקשר בין המטופלים למגדלים. לדברי לנדשפט מדובר בהליך המנוגד להחלטת הממשלה.

מה שמוכיח כנראה את הכישלון של הטמעת הרפורמה הצפויה יותר מכל דבר אחר – ואת האכזבה ואובדן ההשקעות שיחוו החקלאים החדשים שחשבו שהם נכנסים אוטוטו לשוק – הוא מספר האישורים שמשרד הבריאות כבר ניפק:

  • 252 בקשות להקמה של חוות ריבוי (משתלות) כבר הוגשו – מתוכן 152 אושרו.
  • 383 בקשות להקמה של חוות גידול (חממות) כבר הוגשו – מתוכן 242 אושרו (ללא תקן GAP עדיין).
  • 60 בקשות להקמה של מפעלי ייצור כבר הוגשו – מתוכן 29 כבר אושרו (מתוכן רק 2 עברו אישור GMP).
  • 44 בקשות להקמה של בתי מסחר כבר הוגשו – מוכן 22 כבר אושרו.

משמעות חלוקת כ-400 אישורים להקמת חוות ריבוי וגידול קנאביס בישראל, בזמן שכיום יש רק 8 חוות שרק 2 מהן מצליחות להיות רווחיות בשוק של 32 אלף מטופלים בלבד – היא פשיטות רגל צפויות של מאות חקלאים, יזמים ובעלי עניין, חלקם כבר השקיעו זמן, כסף ואנרגיה רבים.

מאחר ו'חוסר הצדקה כלכלית' היא סעיף מפורש ברפורמת הקנאביס הרפואי המאפשר אי-הנפקה של רשיונות גם למאות הגורמים שכבר קיבלו 'אישורים ראשוניים' – בפועל יגדלו קנאביס בישראל רק מספר מצומצם מאוד של חוות, ולא כפי שנדמה.

בנוסף, על מנת לייצא תוצר קנאביס רפואי לחו"ל, יש לעשות זאת רק על בסיס קנאביס שגדל בתקן GAP של תנאי גידול נאותים. כיום בישראל אין אפילו חוות קנאביס אחת שכבר עובדת עם תקן GAP, כלומר גם אם מחר היתה מקבלת חווה כלשהי אישור כזה, לוקח כמה חודשים לגדל את הקנאביס ולהכין אותו לייצוא.

אין גנטיקה של זני קנאביס רפואי מותרים

תקלה נוספת שתעכב משמעותית את תהליך הרפורמה כולו, את הקמת חוות הגידול החדשות וכן את אישור ה-GAP לחוות קיימות – הוא נושא זני הקנאביס הרפואי.

זני הקנאביס הנמצאים כיום בשימוש הובאו מחו"ל ללא הליך מסודר, מה שאומר שהם אינם בעלי האישורים הנדרשים לגידול במסגרת הרפורמה החדשה (פיטו-סניטציה למשל), לא יכולים לגדול בתקן GAP – ובהתאם גם אסורים לייצוא.

לפיכך גם המגדלים הקיימים וגם המגדלים החדשים לא מחזיקים במקור לרכישת זני קנאביס 'כשרים', העומדים בתקנים, ולכן לא יכולים להתחיל לגדל גם אם יקבלו את האישור. בוודאי לא לייצא.

לנדשפט גם הציג את טבלת החלוקה החדשה של הזנים, המבטלת למעלה ממחצית מהזנים הנמצאים כיום בשימוש. נציגי חברות הגידול, שלא נכחו בדיון, הבהירו בשיחה עם המגזין כי אין להם כל כוונה להפסיק את השימוש בזנים הקיימים, שעברו מחקרים ובדיקות ושמטופלים נעזרים בהם כבר שנים.

לנדשפט הסביר כי "יש כבר שני יזמים שהצליחו לייבא גנטיקה של קנאביס מחו"ל" – אך סירב לחשוף מי הם אותם גורמים, איך קיבלו את האישורים לייבא או כיצד נעשה התהליך.

לנדשפט גם לא חשף כי אחת החברות ייבאה את הגנטיקה מארה"ב – זאת לכאורה בניגוד לחוק הפדרלי, כך אנחנו חושפים לראשונה ונפרט בהמשך השבוע לעומק.

עוד טען לנדשפט כי תהליך ה'ייצוב' (הדירות) של זני הקנאביס שיהיו בשימוש במסגרת רפורמת הקנאביס הרפואי, הוא תהליך שייקח שנים ארוכות. בעוד שבדיון טענו כי זהו הליך שלוקח 3-4 שנים, לנדשפט טען שזה ייקח מעט פחות.

משרדי הבט"פ והכלכלה לא אופטימיים

נציג המשרד לבט"פ טען בדיון כי הוא תומך בהליך הייצוא בתנאי שיתלווה לכך תהליך אבטחה ותהליך חינוך והסברה, "זאת כדי שנוכל למנוע זליגה מהחוות אל השוק השחור".

בבט"פ עוד ציינו כי הם כלל לא ערוכים לערוך בדיקות בעשרות ומאות חוות הקנאביס החדשות שיוקמו, אם יוקמו. "נצטרך לגייס אנשים לתפקידים חדשים, להכשיר אותם, ואז לייצר גורם מפקח, זה ייקח זמן," הבהיר נציג המשרד.

גם נציג משרד הכלכלה לא הראה אופטימיות: "יש כאלה שבאים להיפגש איתי, כאלה עם רצון רב, הרבה כסף והרבה השקעה – הם בכלל לא יודעים על מה מבוסס סחר בינלאומי. זה מבוסס על המון רגולציות. אנחנו לא יודעים מה יידרשו המדינות שתתרנה ייבוא של קנאביס מישראל. אף אחד לא לקח את זה בחשבון."

נושא נוסף שיעכב את הייצוא של הקנאביס לחו"ל הוא מה שמכונה בעגה המקצועית 'מחסני בונדד' – אזורים מאובטחים לאחסון בשדות תעופה ונמלים בשלב שלפני הייצוא. מדובר בשטחים אקס-טריטוריאליים שעדיין לא ידוע כיצד יתמודדו עם נושא הקנאביס הרפואי. טרם נקבע הליך מסודר.

לאחר מכן יש צורך בחברות תעופה שיסכימו לשנע את הקנאביס מישראל החוצה – נושא שעדיין כלל לא נבדק. למעשה אין עדיין חברת תעופה שהסכימה לייצא קנאביס מישראל לחו"ל, כך לדברי נציג משרד הכלכלה.

לנדשפט כן שיבח את פרויקט משאף הקנאביס החדש של חברת 'טבע' וטען כי מדובר במוצר מבטיח ביותר ושהתוצאות מצוינות – זאת למרות שטרם פורסמו כל תוצאות והביקורות אינן משבחות. "לא יודעת אם הייתי סומכת על 'טבע' בימים אלו," השיבה לו ח"כ זנדברג.

כל הנ"ל מראים בבירור כי תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי (עליה הוכרז לראשונה בשנת 2013), יימשך עוד זמן רב.

"עושה רושם שיש עוד חסמים," סיכמה ח"כ זנדברג את הדיון. "נקבע דיון המשך בעוד חצי שנה."

קצב התפתחו זה תואם את דבריו של פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שאמר לפני כחצי שנה בראיון למגזין קנאביס שהרפורמה לא תוטמע גם בעוד 10 שנים.

כפי שנטען בכתבת התכנית 'על המשמר' עם לינוי בר-גפן, ששודרה בתאגיד השידור 'כאן' בשבוע שעבר, עד שמדינת ישראל תאשר ייצוא בשנת 2020, הרבה מדינות כבר יקדימו אותה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%95/

המשטרה מודה: אין ולא היו "סמים מורעלים"

המשטרה מודה: אין ולא היו "סמים מורעלים"

המשטרה מודה: אין ולא היו "סמים מורעלים"

אובדן הכרה של צעירים במסיבה הוביל את המשטרה לדווח על "סמים מורעלים" שמסתובבים בשוק. הבוקר בדיון בכנסת מודים במשטרה לראשונה כי הם שגו בדיווח. "יכולנו להיות פחות מפחידים," אמרו. "הבעיה האמיתית היא הימנעות מקריאה לסיוע בגלל חשש מהפללה," אומרת ח"כ זנדברג.

בתחילת חודש אוגוסט השנה (4.8) פרסמה משטרת ישראל את תגובתה לאשפוזם של 4 צעירים שהגיעו לבית החולים לאחר נטילת חומרים לא ידועים.

"המשטרה פתחה בחקירה בעקבות אשפוז הצעירים והחשד לשימוש בסמים מזויפים," דווח אז, תוך שהמשטרה טענה לנפיצות השימוש בסמים שעורבבו עם רעל.

שבוע לאחר מכן הגדילה המשטרה לעשות ופרסמה הודעה חד משמעית שהובילה להפצת שמועות על רעל שנמצא בסמים ברחבי הארץ.

"לאחרונה דווח במספר מקומות ברחבי הארץ על מקרים שבהם אושפזו משתמשים בסמים שנפגעו באורח קשה ביותר (עד כדי מוות!) כתוצאה משימוש לכאורה בסמים אשר עורבבו בהם רעל," דיווחה המשטרה. "מחקירת המשטרה עלה החשד להפצת חומרים רעילים אשר עורבבו עם סמים מסוכנים ואלו מופצים ברחבי הארץ, בדגש למסיבות טבע ומועדונים."

רק לאחר שהסתיימו כל הבדיקות הטוקסיקולוגיות התברר שלא נמצא רעל בגופם של המשתמשים וכי ההידרדרות במצבם נגרמה ככל הנראה מנטילת מספר סמים שונים יחד. בכל המקרים לא מדובר בנרקומנים אלה בצעירים שלקחו את החומר למטרות בילוי.

הבוקר (ג'), בדיון בועדת הסמים של הכנסת בראשות ח"כ תמר זנדברג, מודה המשטרה לראשונה כי בניגוד להודעותיה הקודמות אין וגם לא היתה תופעה של סמים עם רעל.

"יכולנו להתנסח יותר טוב, להיות פחות מפחידים. המטרה הייתה להזהיר מפני משהו שקורה וייקח לנו זמן להבין," אמר נצ"מ עופר מועלם, קצין אג"מ ת"א.

"קיבלתי פניות ממשרדי הממשלה בניסיון לבטל את הדיון, וזאת מכיוון שלעמדת גורמי המקצוע כלל לא הייתה תופעת סמים מורעלים," אמרה בדיון יו"ר הועדה ח"כ זנדברג. "כיום ברור לכולנו שההודעה שהפיצה המשטרה לציבור הייתה שגוייה. תשומת הלב הופנתה לבעיה שלא קיימת, במקום להזהיר מפני התופעה האמיתית: הימנעות מקריאה לסיוע רפואי, וזאת כתוצאה מפחד מההשלכות הפלילית איתן עשויים להתמודד המשתתפים במסיבות וחבריהם, במידה ויאותרו סמים בגופם".

ח"כ זנדברג סיכמה ואמרה כי "אני קוראת לרשות למלחמה בסמים להוביל שולחן עגול יחד עם משרד הבריאות, המשטרה ומשרד החינוך, שמטרתו להזהיר את הציבור משימוש בסמים, ולהעביר את המסר כי אדם שיגיע לקבל טיפול רפואי בעקבות שימוש בסמים, או ילווה אדם שזקוק לסיוע, לא צריך לחשוש כי ייפתחו נגדו הליכים פליליים. המטרה היא להציל חיים של צעירים שאינם מודעים לסכנות ואינם יודעים כיצד לנהוג שכחבריהם מסכנים את חייהם".

נצ"מ עופר מועלם, קצין אגם ת"א דיווח לוועדה: "בשל צבר האירועים חשבנו שנכון לספר לציבור על צבר המקרים. בדיקת הרעלנים מסובכת ולוקחת זמן, וחשבנו שנכון להוציא הודעה: בואו ניזהר. יכולנו להתנסח טוב יותר, להיות פחות מפחידים. המטרה הייתה להזהיר מפני משהו שקורה וייקח לנו זמן להבין, שישתמשו פחות".

אתי כהנא, הרשות למלחמה בסמים: "החשש של צעירים לקבל טיפול רפואי מחשש להפללה עצמית לא נובע מזה שהמשטרה או בית החולים מפלילים מישהו שפונה לטיפול – המשטרה לא מפלילה מי שהגיע לטיפול רפואי".

אילה סמית, 'ישראל אומרת לא לסמים': "סמים הם רעל. צריך לחנך שזו סכנה ולא להשתמש בסמים. פחות להסביר איך להשתמש בצורה בטוחה. הדגש צריך להיות לא נשתמש בסמים".

ד"ר מיכל רוטנברג, מנהלת המעבדה לטוקסיקולוגיה, תל השומר: "יש הבדל גדול אם משתמשים בסם כתרופה או כבילוי. מורפיום זה דבר נפלא ברפואה אבל קטלני ברחוב. יכול להיות שמישהו משווק סם נגוע, אבל הסם עצמו גם אם הוא נקי, עושה דברים רעים מאד. הרי לא קנית את זה ב'טבע' ואתה גם לא יודע מה המינון, אז אתה לוקח עוד אחד ועוד אחד ומוצא עצמך ב'בום' עם מינון אדיר. אחד לוקח אקסטזי וזה מעלה לו את הביטחון העצמי והשני מקבל ממנה דומה התקף פסיכוטי".

ד"ר רוני ברקוביץ, משרד הבריאות: "בקיץ הייתה הרבה הסברה על נייס גאי ברשתות החברתיות. ישבנו הרבה על הסרטונים שהוכנו. יש גם הרצאות לבתי ספר. אולי לא מספיק אבל יש הסברה".

ראו גם:
סמים – מה הם עושים לנו
איך להשתמש נכון ב-MDMA

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d/

"נשלח את החולים לטלגראס": דיון בכנסת על קשיים בקבלת קנאביס רפואי

"נשלח את החולים לטלגראס": דיון בכנסת על קשיים בקבלת קנאביס רפואי

"נשלח את החולים לטלגראס": דיון בכנסת על קשיים בקבלת קנאביס רפואי

במהלך דיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים הוצע על ידי הנוכחים כי במידה ומשרד הבריאות לא ישפר את הטיפול בחולים המבקשים קנאביס רפואי, אלו יופנו לקנות קנאביס ב'טלגראס'. עוד נטען שמרבית הרופאים שהוסמכו בקורס הקנאביס החדש כלל לא ינפקו רשיונות. משרד הבריאות הבטיח שוב שיפעל לתיקון הבעיות.

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר ועדת הסמים, ציינה כי למרות הבטחות ותכניות על הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי, מועד ההטמעה מתארך וכעת עומד על ינואר 2018 ואפילו לאחר מכן – בדגש על הסמכת רופאי הקנאביס הרפואי בקורס שיאפשר להם לנפק רשיונות קנאביס רפואי בעצמם. "בינתיים נוצר פקק משמעותי, וביקשנו כל הזמן שתדאגו שלא ייווצר פקק ביק"ר. יש כבר רופאים בפיילוט? שיתחילו לשחרר רשיונות, ישירות לספקים. כל פעם שאנחנו רואים שיש התקדמות כלשהי, נוצר שוב פקק. יש 30 אלף מטופלים, נכי צה"ל, שבקשות שהגישו לפני חודשים ארוכים לא נענים. עד שנגיע ל-GMP ולחלוקה בבתי מרקחת, זה ייקח זמן. שחררו את הרופאים שכבר הוכשרו, שיפעלו."

"4 רופאים כבר קיבלו את המערכת הממוחשבת הייעודית בעזרתה ינופקו הרשיונות,"הסביר יובל לנדשפט, מנהל היק"ר. "זה תהליך שלוקח זמן, תוכנה זה דבר מורכב, עושים פיילוט ואני מניח שבתחילת 2018 זה ייכנס לפעילות. נצטרך לנפק תוכנות נוספות גם למרכזי החלוקה בבתי המרקחת. התחילו פיילוטים בבתי מרקחת של חברת 'סופר פארם'. זה מהלך לא פשוט אבל הוא מתקדם. אני מניח שבין אמצע דצמבר עד אמצע ינואר נהיה עם מערך שמסוגל מצד אחד לרשום מרשם ומצד שני לנפק את המוצרים בבתי המרקחת. יש כבר שתי חוות שנמצאות בשלב האחרון של עמידה בתקני GMP, אחד מהם כבר יש לו מוצרים כאלה. מפעל שני נמצא לקראת המבחן השני של ה-GMP ועבר את מרבית הבחינות לעמידה בתקנים. מפעל שלישי עתיד להיות מוכן תוך זמן לא רב. מניחים שבכמה חודשים הקרובים יוקמו 3 מפעלי קנאביס, כולל בית מסחר לתרופות, שיאפשרו ייצור מוצרי קנאביס וברבעון הראשון של 2018 כבר נראה את זה קורה, שחולם יקבלו רישיון ויקבלו את המוצר בבית המרקחת. היק"ר מתוקנן ל-15 אלף מטופלים, זו האמת, אבל יש 30 אלף."

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ומי שאחראי על הנושא מטעם השר יעקב ליצמן, התייחס בתחילה לדיון הקודם שנערך בועדה השבוע שעבר ועסק בנושא CBD וחוקיותו בישראל ובעולם, לקראת דיון שנערך בעניין זה באו"ם כפי שחשפנו לראשונה כאן. פרופ' גרוטו הודיע שמדובר בכנס של ועדת מומחים שמתכנס אחת לשנה ושאינו קיבל את השאלון כפי שנתבקש. "המועד להגשת התשובות לשאלון חלף, אבל נשלח את התשובות של המדינה בכל זאת," אמר.

בהתייחסו לנושא הסמכת הרופאים אמר גרוטו כי "יש קושי של קופות החולים לגייס רופאים לקורס הקנאביס הרפואי. כרגע הוכשרו 81, אבל כנראה נצטרך יותר". לגבי העיכוב הביורוקרטי ביק"ר אמר פרופ' גרוטו כי "היו בעיות וגייסנו תגבור, ותקופת החגים הקשתה גם כן אז גייסנו כח אדם נוסף ואנו מקווים שיהיה שיפור."

ד"ר ברקת שיף: "הקורס לא קידם את הידע של רופאים, הם שיחקו באייפון בהרצאות. דנו על מקרים בהם לא קיבלו את הרשיון והגיעו לועדת ערר. כל החולים שדיברנו עליהם עברו את ועדת הערר. אז למה בכלל היו צריכים להגיע לועדה אם אישרו אותם? מתוך 81 הרופאים היו שם למשל הד"ר פאולה רושקה, שחותמת על רשיונות שאני מבקשת. ד"ר מיקי דור שהוא אחראי על כל המידע – כלומר אנשים שעושים בקרה על הבקשות רשיונות שלי הם כאלו שעברו את אותו קורס כמוני. מעבר לכך רבים מהרופאים שהוסמכו באו כדי ללמוד ולהבין את הנושא ולא כדי לנפק קנאביס. הביורוקרטיה לא תהיה קטנה, היא תהיה כמו היום. אם אמלא את הטופס במערכת הממוחשבת והתקלקל משהו, אני חוזרת לפעול בדיוק לפי הנוהל כיום. זו מערכת שהתפקיד היחיד שלה הוא לפקח עליי. מי שיודע טיפול בקנאביס הם החברות שסיפקו עד היום טיפול בקנאביס. אנשים עם נסיון בגידול קנאביס יגידו לכם שמי שמגדל בעצמו הוא מגדל הכי טוב."

שלומי סנדק: "פרופ' גרוטו, ציינת בדיון הקודם לגבי העברת הקנאביס כטיפול קו ראשון לפני תרופות. דבר שני ביקשתי מחולים עם בעיות שישלחו לועדה מיילים עם הבעיות שלהם. התקשרו מהועדה וביקשו שאוריד את הפוסט – אם לא תטפלו בבעיות נצטרך להפנות את החולים ל'טלגראס'. אני הולך לסגור הסכם עם 'טלגראס' אם זה לא ייפתר."

ד"ר איליה רזניק: "יש להוציא נייר עמדה חדש מטעם ההסתדרות הרפואית, שהיום עדיין מתייחס לקנאביס כסם מסוכן ומבוסס על מידע מלפני 5 שנים וחתום על ידי ד"ר יהודה ברוך. כל עוד זאת העמדה של הר"י אי אפשר לצפות מהרופאים שישנו את דעתם. הייתי בקורס הרופאים ואני מסכים עם ד"ר ברקת. רוב הרופאים הגיעו ללמוד ויש רק מעט שמוכנים לעבוד. הציפיות שלנו ושל משרד הבריאות אופטימיות מדי. אני מנצל את ההזדמנות כאן לפנות שוב אל פרופ' גרוטו – להכניס נציג שלנו לועדת ההיגוי. לא נעשה שום דבר בנושא הזה."

קופ"ח 'כללית': פרופ' אמנון להד: "המדיניות של 'הכללית' היא שכרגע האישורים של הקנאביס יינתנו בחסות המשרד ולא באמצעות הקופה. הסיבה העיקרית היא שרופאים במרפאות קטנות לא יכולים לעמוד בפני לחצים. לא כל מי שמבקש קנאביס עושה זאת מסיבות רפואיות. ואני לא בטוח שה באחוזים קטנים. גם הידע של הרופאים לא מספיק כרגע, וגם הרופאים שיוסמכו אנחנו לא מעוניינים שיהיו בקהילה, וזו עמדה המיוצגת גם על ידי איגוד רופאי המשפחה. הידע של רופאים על תרופות נרקוטיות הוא עדיין גדול יותר מאשר כלפי קנאביס. יש עדיין פחות ציבור שמעוניין להשיג את התרופות האלה לעומת קנאביס. מרפאות הכאב הוצפו על ידי מטופלים שסובלים מכאב בחלקם הגדול, אבל חלק קטן מהם מגיע כדי לקבל המלצה לקנאביס רפואי, עד כדי כך שתלו ב'הדסה' שלט שלא ינתנו טיפולים בנושא קנאביס רפואי. מרפאות הכאב לא מסוגלות לטפל בזה בגלל עומס קשה, זו תמונת המשך למה שקורה ביק"ר. אנחנו מאוד מפחדים מלחצים על רופאים ממרפאות שלנו, מרפאות קטנות של 2-4 רופאים שעובדים עם איש צוות אחד. זה לא הסידור שהייתי רוצה שיהיה באספקת תרופות מסוג זה. אנחנו חושבים שהפתרון הנכון הוא שנעבוד דרך המשרד. יש גם לידי רופאה מתמחה צעירה וקטנת גוף."

ח"כ זנדברג השיבה לפרופ' להד כי "ח"כ מיקי רוזנטל, שגם היה מטופל, סיפר שאדם עם כאב פיזי קשה לו להתמודד עם הכאב הזה. נראה שאתם שמים את הקנאביס כבן חורג, כאילו נרקומנים באים לפה, או פשע מאורגן מתדפק על דלתות הרופאים. תשובה כמו שאתה נותן אומרת שבעצם קופת חולים 'כללית' עומדת מנגד ותחסום אנשים עם מצוקה כזאת. אני שואלת מה תעשה כדי להקל על הסבל של אלו שחולים וכואב להם ויכולים לקבל את זה. אתה תגיד להם 'אצלי ברופת החולים לא'? איך אתם פועלים להקלת הסבל הזה? זו ממש מניעת טיפול רפואי. מאחר ומעולם לא שמענו על מגיפה של אלימות מצד חולים שרוצים קנאביס, נראה שאולי אתם נתלים על רעיון מדומה כדי לטפח סטריאוטיפים ולהשתמש בו כגדר מפני הענקת טיפול למטופלים."

מתן וענונו, מחברת 'שאיפה לחיים': "בכל בתי החולים המרכזיים בארץ יש אונקולוג מאשר. בדרום אין אונקולוג כזה. זאת אומרת שחולה סרטן בדרום צריכים להמתין חודש חודשיים. מדוע זה קורה, זה לא נשמע כמו צירוף מקרים. אתה אומר שבבתי חולים אתם כן בעד הנפקת רשיונות. חולי סרטן גם אלימים? גם רק סתם רוצים לקבל רישיון לקנאביס?"

דנה בר-און, מעמותת הקנאביס הרפואי: "אני פונה ישירות לנציג 'כללית', אתם כקופה נטשתם את החולים. אם חולים צריכים להוציא מאות ואלפי שקלים לרופאים פרטיים, אין סיבה לשלם לכם ביטוח. לגבי מכרז שפורסם לאיתור מנהלים לתפקידים ביק"ר – מדובר במכרז לא תקין שהגשנו לגביו מכתב התראה לפני עתירה לבג"ץ."

ח"כ זנדברג סיכמה את הדיון: "בכל דיון כזה עולים המון דברים, הצורך בהעמקת הידע, הממסד הרפואי ובעיות נוספות שאנו מכירים. משרד הבריאות הלך למהלך שמקדים אפילו את קופות החולים, מוביל ומתווה דרך. הבעיה שלא נפטרים מספיק מהר מספר מכשולים, בראשם הביורוקרטיה והיכולת של מטופלים לקבל מענה מהיק"ר. אמרת שתתנו כל מספר של תקנים שיידרש, אז יש כאן צורך כפי שרואים. אי אפשר לחכות שכל המערכת תהיה מוכנה ואז יפסע המטופל אל המטפל. חייבת להיות התקדמות בינתיים. תתחילו לחבר בין המטופלים לרופאים, אז בואו נתחיל עם הרופאים שכבר מוכנים לתת את השירות הזה, וניתן להם לעבוד מול החולים."

פרופ' גרוטו סיכם: "נשתדל להאיץ את התהליך עוד יותר. בנושא של הרופאים אנחנו נארגן פורום של ההנהלות הבכירות לדיון בנושא. ניסינו את שיטת המקל שזה באמת לא עובד, אז ננסה לרתום את האנשים."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/10/%d7%a0%d7%a9%d7%9c%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%98%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%90%d7%a1-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7/

דיון בועדת הסמים: האם CBD יהיה חוקי בישראל?

דיון בועדת הסמים: האם CBD יהיה חוקי בישראל?

האם CBD יהיה חוקי בישראל? ועדת הסמים של הכנסת התכנסה הבוקר (ב') לדיון בנושא חוקיות הרכיב הלא-פסיכואקטיבי בקנאביס. משרד הבריאות הגיע ללא עמדה בנושא ולא ידע להשיב על שאלות.

פקודת הסמים קובעת שכל חלק מהקנאביס אינו חוקי למעט שמן המופק מזרעיו. לפיכך משרד הבריאות מפרש כי גם CBD, שהינו חלק מהקנאביס, איננו חוקי (כאן).

מנגד יש הטוענים כי מאחר ו-CBD אינו מופיע בשמו המפורש, 'קנאבידיול' (כפי שמופיע שמו של THC במפורש) – משמעות הדבר שהוא כן חוקי.

נושא פרשנות זה וחוקיות ה-CBD בישראל, לקראת דיון בנושא שיערך בארגון הבריאות העולמי כפי שחשפנו לראשונה, הוא שעמד הבוקר (ב') בדיון בועדת הסמים של הכנסת.

ח"כ דב חנין: "הנושא הזה נמצא בדיונים בכל העולם, ובקרוב יהיה דיון גלובאלי. זו הזדמנות עבורנו ליצור עמדה רוחבית, עדכנית, שתיקח בחשבון את כל ההתפתחויות שקורות בארץ ובעולם. שאלתי היא האם קיבלתם החלטה להיכנס לתהליך מסודר של בניית עמדה רוחבית והאם יש לוחות זמנים כלשהם. כך שכאשר יגיע אותו מכתב תוכלו להגיד שאתם בשלים לדיון זה."

יובל לנדשפט, מנהל היק"ר: "יש לי את הדעה האישית שלי אבל אני לא יכול לספק כאן את עמדת משרד הבריאות כי לא התקיים דיון בנושא זה. לא יזמנו בדיקה כזו, זה עניין משפטי. אני לא יודע מתי נדון בזה, זה תלוי בלוח הזמנים וסדרי העדיפויות של המנכ"ל."

ד"ר מיכאל דור: אנחנו כל הזמן לומדים. לא חיכינו להזמנה לדיון הזה כדי לדון ב-CBD. אני משוכנע שעכשיו כשזה עלה על הפרק, יהיה דיון בימים הקרובים. המשנה למנכ"ל יודע על הישיבה ועל תוצאותיה נדווח, אז מובן שיהיה דיון, על ידי מיטב המומחים בארץ.

נציגי משרד הבריאות סירבו להציג את עמדתם כלפי CBD וטענו שלא הכינו עמדה ברורה בנוגע ל-CBD.

ד"ר איליה רזניק, פסיכיאטר המטפל בקנאביס. "בכנס שהשתתפתי בו נמסר מכל הארצות בהן משתמשים ב-CBD כי הוא אינו בעל השפעות פסיכואקטיביות. במדינות רבות נחשב CBD לחומר הנמכר ללא מרשם (OTC)."

בועז וכטל, מייסד 'עלה ירוק': מבין כל הקנבינואידים בצמח, ל-CBD יש יותר תועלות רפואיות מכל שאר הקנבינואידים. בשנים האחרונות עולה ה-CBD כבעל תועלת עצומה והוא לא עושה אותך מסטול. המדינה חייבת לגבש עמדה בנוגע לקנאבידיול. וכטל הזהיר מפני מגמה של חברות תרופות לייצר קנבינואידים סינטטיים עבור תעשיית הפארמה. CBD חייב לבוא עם קנבינואידים נוספים. יש את 'אפקט הפמליה' ולכן לא צריך להפריד את ה-CBD משאר הקנאבינואידים. כן צריך להחריד את ה-CBD מפקודת הסמים ולהפוך אותו לחומר שנמכר ללא מרשם (OTC). "ניסויים מכל העולם מראים את התוצאות הטובות של החומר הזה, כחומר שיכול לשנות את פני הרפואה," הוסיף וכטל. "הוא מוריד אנשים מאופיאטים, משככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות. ישנה התנגדות של הממשל הפדרלי, המושפע מחברות פרטיות ולוביסטים של חברות תרופות."

דקלה שמש, חולת קרוהן מזה 5 שנים: "בשנתיים האחרונות אני במחקר של שמן קנאביס שמכיל ריכוז גבוה של CBD. מחקר של ד"ר תמנע נפתלי. יש לי 3 בנות, אני סמנכ"ל בחברת תקשורת. במשך 4 שנים הייתי מחוברת לאסלה. אני לא יודעת לתאר את הכאבים הקשים שגורם קרוהן. הייתי נכנסת לשירותים מספר תלת-ספרתי ביום וירדתי למשקל 35 ק"ג. השמן הזה הציל לי את החיים. נכנסתי למחקר ואולי זה ישמע הזוי או מופרך אבל 5 ימים אחרי שהתחלתי לקבל CBD המצב שלי השתפר בצורה משמעותית. הגעתי למצב שהמעיים שלי ורודים, בלי פצעים, כל הקיבים נעלמו. הקנאביס הציל אותי. זה שמן שמכיל CBD גבוה, יש בו גם THC. מאחר ואני לא יכולה להיות תחת השפעה במהלך היום, אני לוקחת אותו רק בלילה. זה ריפא לי את כל הפצעים, הפסקתי לשלשל. פעם ראשונה שאני הולכת עם הבנות שלי לסרט. הבת שלי אמרה לי 'סוף סוף התנתקת מהאסלה'. אני הייתי אנטי סמים בכל המובנים ומעולם לא השתמשתי בזה. השמן הזה זו התרופה שהצילה לי את החיים. זה שיפר לי את איכות החיים, את הבריאות הנפשית והפיזית, אני יכולה לתרום לחברה, לטפל בבנות שלי."

אהרון לוצקי, מנכ"ל 'תיקון עולם': "אנחנו מטפלים בחולים עם CBD מעל 6 שנים. אני נזכר שבזמנו הוציא משרד הבריאות רשימת קטגוריות של חומרים פעילים בקנאביס ו-CBD לא הופיע בהם. היינו צריכים ליזום דיון בפורום שקבע אז את המדיניות כדי שיכניסו את ה-CBD לתוך הרשימה. זה היה לפני 6 שנים, אולי פחות. היום יש לנו אלפי מטופלים שה-CBD והקנאביס בכלל עשו מהפכה בחיים שלהם, כולל מאות ילדים אפילפטיים, ילדים אוטיסטיים, ש-75% מהם מדווחים על שיפור משמעותי. מדובר בחומר המטפל במחלות אנטי-אימוניות בצורה מעולה, מחזק את העצמות ויש לו שפע של השפעות חיוביות. אני פונה ליו"ר הועדה לשנות כיוון. לא לחכות למשרד הבריאות כדי שייזום את הדברים. הכנסת יכולה לקחת יוזמה ולא צריך לחכות לועדות בינלאומיות. כבר לפני שנתיים הציעו חקיקה להחריג את ה-CBD מפקודת הסמים. באירופה מותר להשתמש בחומרים המכילים CBD כל עוד מכילים רק מעט THC. אם זה מתאים לרוב מדינות אירופה, אין סיבה שזה לא יתאים לישראל. זה גם ייתר את הדיון על ייצוא ויאפשר לנו היצרנים לשווק את החומר לאירופה."

מיקי עופר, רוקח מחברת 'תיקון עולם': "אנחנו מתעסקים ברפואה מבוססת עובדות. יש להגיש ש-CBD וגם -THC אינם נחשבים לתרופות. כדי להוכיח שזו תרופה יש לערוך מחקרים קליניים מורכבים. נמצא שגם CBD בעצמו יכול לעזור לחולים, למשל לסובלים מ-GVHD, מחלת קליטת מח עצם ממנה סובלים חולי סרטן הדם."

עו"ד יניב פרץ: "אני טוען ש-CBD הוא כן חוקי, כי פקודת הסמים מבקשת שכל דבר שאסור אמור להופיע במפורש. לכן THC מופיע שם. כשכתוב ש'כל חלקי הצמח' אסורים, זה למטרות הבנה לציבור והכוונה לגבעולים, ענפים ועלים, ולא לבידוד של רכיב כזה או אחר."

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר ועדת הסמים, סיכמה את הדיון: "שמענו כאן לא בפעם הראשונה, גם ממקור ראשון, ממטופלים, את היתרונות המאוד גדולים של קנאביס בכלל וכאן ספציפית באחד החומרים הפעילים, CBD. לא היתה כאן מחוקת שלכשעצמו הוא אינו פסיכואקטיבי, והוא אחד החומרים בעלי תועלת רפואית גבוהה במגוון רחב של מחלות וסימפטומים. העניין הוא שכרגע מתחיל תהליך בחינה עולמי ויש כאן הזדמנות מאוד מעניינת. יכול להיות שהיא אפילו תהפוך לשער מאוד נרחב אם יהיה שינוי במעמד של כל צמח הקנאביס. לישראל יש הזדמנות להשתמש בידע זה, במיוחד על רקע 6 מחקרים שנערכים בישראל ויעידו על התועלת של ה-CBD. ישראל יכולה לשים עצמה בחוד החנית של תהליכים בעולם ולהפגין את הידע והניסיון שלה. שמענו ממשרד הבריאות שהוא מודע ללוח הזמנים ומתכוון לקחת את התהליך הזה. משרד הבריאות צריך למלא את השאלון לקראת הדיון בארגון הבריאות העולמי לקראת הדיון בתחילת נובמבר. במהלך חודש נובמבר נערוך דיון נוסף בנושא זה כדי שנוכל לקבל נתונים בנושא."

ראו עוד:
הכל על שמן CBD
ההבדל בין THC ל-CBD

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/10/%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%9d-cbd-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/

לראשונה: שדות המפ ייפתחו בישראל בחודשים הקרובים

לראשונה: שדות המפ ייפתחו בישראל בחודשים הקרובים

לראשונה: שדות המפ ייפתחו בישראל בחודשים הקרובים

פיילוט של גידול קנאביס תעשייתי ייפתח במהלך החודשים הקרובים, ייתכן אף בשבועות הקרובים, במסגרתו יוקמו שדות בשלושה מוקדים ברחבי ישראל. בדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים של הכנסת הביעו כל הגורמים מלבד המשטרה תמיכה בהתרת פתיחת ענף קנאביס המפ בישראל. המשטרה חוששת שנאשמים בהחזקת קנאביס יטענו כי מדובר בהמפ.

ח”כ תמר זנדברג פתחה את דיון ההמשך של ועדת הסמים של הכנסת בנושא גידול קנאביס תעשייתי (המפ – קנבוס) בישראל:
“קנאביס תעשייתי הוא קנאביס שאינו מכיל חומר פסיכואקטיבי, או רק מעט ממנו, כלומר מוצר תעשייתי שמשמש לייצור מזון, בדים, בטון ועוד. מדובר במוצר שלא מיועד לעישון. למרות זאת כל הצמח על חלקיו התעשייתיים הלא פעילים פסיכואקטיבית נמצא בפקודת הסמים המסוכנים ועל כן אסורים. בדיון הקודם שמענו שני כיוונים סותרים – מצד אחד משרדי ממשלה שאומרים ‘כן, זה בהחלט פוטנציאל תעשייה ויכול להיות ענף חקלאות ועוד’. מצד שני נשמעו קולות שאומרים שבכל זאת יש מעט חומר פעיל בצמח ויש חששות שונים בעניין זה. שלחנו את משרדי הכלכלה והחקלאות והרשויות לעשות עבודה ולבדוק מה הפוטנציאל התעשייתי, החקלאי, הכלכלי – ומה הסיכונים לזליגה, לשימוש לרעה וכו’. אמרו לנו שכדי להגיע לרמה של חומר פעיל צריך לעשן חדר שלם של קנאביס תעשייתי.”

משרד החקלאות, חנן בזק, מנהל שה”ם, האחראי על הפיילוט:
“בשנה האחרונה עסקתי בנושא הקנאביס הרפואי ואני מאוד שמח על הפגישה הזו בעניין קנאביס תעשייתי, כי העמדה שלנו במשרד במשך תקופה ארוכה היא שכל גידול שיכול להיות לא גידול נישה אלא גידול תעשייתי חקלאי שניתן לפתחו, זה משהו שאנחנו מאוד מחפשים. מצב החקלאות היום ידוע וכל גידול שניתו להוסיפו לסל הגידולים זה יתרון. יחד עם זאת אנחנו מאוד זהירים ובטח במשמרת שלי לא אעשה שום דבר עד שלא נוכיח שהגידול הוא כלכלי, כדי לא לסבך אף חקלאי שייכנס להרפתקה של משהו שלא בדקנו אותו.”

“ב-2002 היתה בדיקה של צוות מהפקולטה לחלקאות, נבדקו אז 5 זנים של המפ ובהחלט תוצאותיו היו שריכוזי החומר הפעיל היו נמוכים ביותר וניתן היה להסיק מכך שאין בכך סכנה לציבור. להערכתנו יש לבדוק את הנושא הזה בצורה יותר עמוקה ואנו נמצאים בשלב הזה. פנינו למו”פ של היק”ר, הגשנו עבודה לבדיקת מספר זני המפ שאנו יודעים שהם יכולים לתת את האפקט התעשייתי אבל בעיקר את הגידול לזרעים להפקת שמן. עברנו את הועדה הזו וקיבלנו תקציב ובחרנו 3 אתרים לגידול בארץ – בערבה התיכונה, במו”פ שה”ם בלכיש, וברמת הגולן. באישור היק”ר הבאנו זרעים, גידרנו את חלק מהמקומות – והכל תחת התוויה של המפ כסם מסוכן.”

“בלכיש כבר קיבלנו אישור מהמשטרה להתחיל וכעת עומדים בפרשת דרכים האם לזרוע עכשיו או לחכות לחורף. הגידול בקיץ דורש השקיה, והיתרון של גידול זה שהוא טוב במים מושאבים. אם נמתין לחורף היבולים עשויים להיות פי 2 או 3. הכוונה שלנו היא לא להתעסק עם חבלים לאוניות, אלא מוצר כגידול חלקאי שיוכל לייצר שמן מהזרעים במטרה גם לייצאו. בחינה כלכלית ראשונה נעשתה ויש פערי ידע מסוימים. אני לא רוצה להתחייב אבל נראה שלגידול יש התכנות כלכלית מאוד חיובית ביותר – מעריכים שזה יהיה מאוד רווחי.”

יובל לנדשפט, מנהל יק”ר משרד הבריאות:
“חנן תיאר את התהליך. היות והקנאביס נמצא בפקודת הסמים המסוכנים ולמעט שמן המופק מזרעיו. בזכות הצד הכלכלי נבחר להתמקד כעת רק בשמן, אבל פתוחים לאפשרויות שונות. זה עבר את התהליכים כדי לבדוק את השטחים, אבל עדיין צריך אבטחה – גם כדי שלא יתנכלו לגידול וגם כי צריך לשמור. הוקצה לכך תקציב במסגרת מענקי המחקר שמדען משרד החקלאות יזם בשיתוף היק”ר. מניחים שבתוך שנה תהיינה תוצאות. הוחלט שלא להחריג את ה-CBD מהפקודה לפני כמה חודשים ספורים, אבל נבדוק זאת שוב.”

משטרה, אודי וולף, ראש מעבדה אנליטית מז”פ:
“כמי שיבדוק את המוצרים כשיתפסו אם יתפסו בסוגיות אלו יגידו משפטנים שכאשר מכינים חומר שאיננו סם מחומר גלם שהוא אכן סם. הזרעים הם סם מסוכן והשמן המופק מהם אינו סם מסוכן. לכן נדרש היתר. כאשר מגיע חומר למעבדה והוא נחשב לקנאביס נעשית בדיקה. כשנקבל צמח המפ, נקבל את אותן תוצאות לגבי צמח קנאביס סאטיבה, או קנאביס מהסוג הזה. שינו של אופן הבדיקה יהיה יקר. אנשים עלולים לשבת יותר זמן במעצר, זה יגרום ל’פקקים’ בבית המשפט. החשש שלנו מצד אחד הוא שאנשים יאלצו להמתין במעצר בגלל שיקח זמן לבדוק האם מדובר בקנאביס או בהמפ, ולחילופין אנשים שייתפסו עם קנאביס עשויים לטעון שמדובר בהמפ.”

משרד המשפטים:
“עלתה שאלה של החרגת זרעי המפ קלופים בועדה שערכנו עם הרשות למלחמה בסמים. סברתי שצריך להחריג במפורש את זה מפקודת הסמים. היו מחלוקות ולכן הבאנו את זה בפני היועמ”ש לממשלה דאז רז ניזרי, הוא עשה ישיבה ושמע את העמדות וסיכם כי הוצע שמי שיגיש בקשה לאישור יבוא של זרעים קלופים ייבחן. הדיון הזה נערך באפריל 2017. לנו משרד המשפטים אין התנגדות. אנחנו תומכים בכל החרגה מפקודת הסמים, גם לתעשיה וגם לא.”

תומר טל:
“משנת 2002 הבינו שיש כאן פוטנציאל ועד עכשיו לא שינו את זה. הרגולציה בישראל מקשה על יזמים לעומת שאר העולם. ”

אורן ליבוביץ:
“חשוב שתחריגו את ה-CBD מפקודת הסמים, כי המפ בפני עצמו לא יביא בשורה מספיק גדולה מאחר ובכל אירופה המפ הוא חוקי. לתעשיית CBD יש פוטנציאל אדיר.”

גדעון זעירא, ממ”מ:
“כתבנו מסמך בשנת 2016 ובו מופיעה בדיקה של 6 מדינות: בריטניה, קנדה, קולורדו, צפון דקוטה, טסמניה וקווינסלנד – שמפרטות זנים ספציפיים המותרים. רמות ה-THC המותרות הן עד בין 0.2% ל-1%. יש תהליך פיקוח על הגידול מתוך הבנה שבנאים מסויימים עלולה רמת ה-THC לעלות על המותר.”

מידענית הרשות למלחמה בסמים:
“קראתי שאין יותר CBD בקנאביס התעשייתי מאשר בקנאביס אחר. עוד קראתי שבקלות אפשר מקנאביס תעשייתי אחוז THC גבוה, כך שיש בעיה של עבריינים שיכולים להיכנס לתחום הזה בקלות. אנחנו לא מתנגדים עקרונית אבל צריך לבדוק את זה טוב ולא להחליט מהר. זה מאוד מסוכן לילדים ותינוקות.”

ח”כ זנדברג סיכמה את הדיון:
“יחסית לדיונים אחרים אני מעודדת. אני מתרשמת מגישה עניינית ומקצועית של משרד החקלאות שמוביל את הנושא ממבט של התעשייה. אנחנו עוסקים בתחום שעמוס בסטיגמות ובורות ואני חייבת להגיד שאתם עירומים מהסטיגמות במובן הטוב של המילה. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לתחום ה-CBD ואני מציעה לבדוק את הנושא בכלים שלכם. ראינו שהרבה מדינות בעולם מגדירות את החוקיות לפי קריטריונים שונים, בעזרת החרגת CBD או הפללה לפי ריכוז THC ולא להפך. שמענו עמדה תומכת ממשרד המשפטים ולכן בכפוף לכל הבדיקות התחום הזה יצטרך להתקדם.”

“אני מבקשת ממשרד המשפטים לעשות עבודת בדיקה באפשרויות מבחינתכם כאלטרנטיבות למצב החקיקתי הקיים – איך ניתן לאפשר למרות פקודת הסמים להתקדם. מה התועלות והסיכונים. נבקש עוד ממנכ”ל משרד הבריאות לבחון החרגת CBD מפקודת הסמים ואלטרנטיבות אחרות. הועדה ממליצה לשר החקלאות להאריך את כהונתו של חנן בזק בתפקידו כדי שיוכל להמשיך בתפקידו ולעקוב אחר נושא זה.”

תמכו בפעילות | הפורום | הזנים | המדריכים | המילון

http://ad.420.co.il/?wpproadszoneid=40

נצפים עכשיו

אוהבים קנאביס? הרשמו:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/07/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99/

100 רופאים יחלו לספק רשיונות קנאביס רפואי באוגוסט

100 רופאים יחלו לספק רשיונות קנאביס רפואי באוגוסט

100 רופאים יחלו לספק רשיונות קנאביס רפואי באוגוסט

במהלך חודש אוגוסט יחלו כמאה רופאים לנפק רשיונות קנאביס רפואי בעצמם – כך הבטיח מנכ”ל משרד הבריאות איתמר גרוטו הבוקר בדיון בועדת הסמים. עוד הובטח כי החל מיום א’ הקרוב יוכפל מספר הקלדניות ביחידה לקנאביס רפואי מה שאמור לקצר את זמני ההמתנה הארוכים לתשובות לבקשות בנושא.

בהמשך לדיון שנערך בועדת הסמים לפני שבועיים, בו עלו טענות קשות על התנהלות היחידה לקנאביס רפואי והעיכובים בטיפול בחולים, נערך הבוקר (ג’) דיון נוסף בועדה בנושא זה.

“בחודשים האחרונים נראה שהמצב בתחום הקנאביס הרפואי הולך ונהיה מורכב יותר במקום פשוט יותר,” פתחה את הדיון יו”ר הועדה ח”כ תמר זנדברג. “מרפאות הכאב שמונעות טיפול, פקסים ליק”ר שנעלמים, המתנות ארוכות על קו הטלפון ולבסוף גם מאכערים שנכנסו לתחום ומרוויחים מהקשיים בתהליך הביורוקרטי. מדוע לא להקל על צוואר הבקבוק ולאפשר לרופאים להנפיק את הרשיונות ישירות לחולים? זה גם נכון יותר מבחינה רפואית כי הרופא הוא זה שפוגש את המטופל שלא כמו היום ובנוסף זה גם יחסוך את הקשיים והביורוקרטיה בדרך לרשיון.”

איתמר גרוטו יובל לנדשפט מיכאל דור

איתמר גרוטו מנכ”ל משרד הבריאות, יובל לנדשפט מנהל יק”ר וד”ר מיכאל דור היועץ הרפואי של היק”ר

“יש לי הכי הרבה חולים מטופלי קנאביס במדינת ישראל ולפיכך מערכת היחסים שלי עם המטופלים היא מאוד קרובה,” אמרה ד”ר ברקת שיף ותיארה את פרטי קורס ההסמכה שמשרד הבריאות מעביר לרופאים. “נאמר שרופאים שיסיימו את הקורס הזה יקבלו מחשב עם תוכנה מטעם משרד הבריאות – כלומר אותם רופאים יהפכו להיות פקידים של משרד הבריאות. על פי הנוהל של משרד הבריאות נאמר שחולי כאב צריכים לסיים טיפול של שנה בטיפול תרופתי, תרופות נרקוטיות. אני רופאה 30 שנה ומומחית בטיפול בכאב. האם יש מישהו שיכול לקבוע לי מה הטיפול הנכון בכאב? מדובר באנשים מבוגרים שסובלים, שזמנם אינו בידם. אני מרגישה שאני עומדת מול חומה בצורה שלא ניתן לעבור אותה.”

נציגה של עמותה למען חולי פיברומיאלגיה: “אנחנו פועלות למען הוספת פיברומיאלגיה לרשימת התוויות המתירות קבלת רשיון קנאביס רפואי. המחלה הוסרה מרשימה זו וכדי לאשר זאת יש להגיש בקשה חריגה. זמן האפיון של מחלה זו נמשך עד 10 שנים במהלכן מקבל החולה תרופות בעלות תופעות לוואי שונות, בין השאר ממכרות. אלו תרופות שלא עוזרות לחולי פיברומיאלגיה ובעלות תופעות לוואי חמורות.”

ד”ר איליה רזניק, מומחה לפסיכיאטריה: “כשאנחנו מגישים בקשה לפי כל הכללים של משרד הבריאות, עם כל המסמכים הנדרשים, למרות כל זה פוגעים בנו ובחולים ולא מקיימים את הנוהל לפיו ‘ברגע שיש החלטה ההודעה תעבור לרופא’. היחידה לקנאביס רפואי משבשת את התהליך ואני כרופא לא יודע אם חולה שלי קיבל או לא קיבל רשיון. מדוע לא פותחים התוויות לטיפול בגריאטריה, מדובר בטיפול חמלה, אנשים שלא נותר להם זמן רב. הרופאים הגריאטריים מיואשים. הם מקבלים הודעות סירוב כשמגישים בקשות להנפקת רשיונות לגריאטריים. מה קורה עם הקורס? כולם מחכים להסמכה. 70 הרופאים שהוסמכו הם טיפה בים ולא יספיקו. אין שום שירות, לא מכבדים אותנו, לא את משפחות החולים, זה מעליב. יש לפתוח קו ישיר וקשר בין היק”ר לרופאים ואף לצרף נציג של הרופאים לועדת הערעורים. רופאים לא רוצים הסמכה לנפק רשיונות קנאביס לאחר ששומעים מה קורה בקורס. הם לא רוצים להיות פקידים של המשרד.”

שלומי סנדק, ותיק המטופלים בקנאביס רפואי: “בשנת 2009 היו 500 מטופלים היה את ד”ר יהודה ברוך ושתי מזכירות. היום עם כמעט 30 אלף יש 5 טלפניות. זו הסיבה שאנשים ממתינים שעות ארוכות על קו הטלפון. מדובר באנשים חולים, לא ניתן להמתין ככה על הקו זמן רב כל כך. יש להעביר את הקנאביס הרפואי מהגדרת ‘טיפול קו אחרון’ ולבטל את התנאי של טיפול בכדורים מסוכנים.”

דן קידרון, ארגון ‘תנו יד לחרש’: “החולים צריכים להמתין חודשים ארוכים לאישור קנאביס רפואי. לפעמים גם דבר זה לא מספק את ועדת יק”ר שגם היא עצמה לוקחת זמן רב. כשמתקבלת תשובה שלילית צריך מטופל להתחיל את כל התהליך מחדש. בזמן זה החולים סובלים סבל רב. אנחנו רוצים לקצר את התהליך. הובטח שיוסיפו עוד רופאים שיקצרו את התור. למה צריך להמתין עד 9 חודשים לתור במרפאת כאב. נכים אומרים ‘אין לנו חיים’. צריך לפתור את הבעיה הזו שמי שצריך טיפול בקנאביס יוכל לקבל זאת. המצב היום הוא בלתי נסבל, אני מדבר בשם כל הנכים”.

בדיון השתתף גם מאיר קדוש, אביה של התינוקת הללי, שאת סיפור הסירוב לטיפול עבורה בשמן קנאביס פרסמנו בשבוע שעבר. “התינוקת שלי בת 10 חודשים סובלת מאפילפסיה והיא מקבלת תרופות פסיכוטיות. יש רכיב בקנאביס שנקרא CBD, עם אפס אחוז תופעות לוואי, שלא נותנים לנו. נתנו לי זריקות לתת לה עם תופעות לוואי. למה אני צריך לחפש פתרונות בחו”ל כשזה מיוצר כאן בארץ. הפרכוסים של הילדה חזרו והעיפו אותנו מבית החולים כי אנחנו מסרבים לתת לה תרופה שגורמת לפגיעה בראייה. פרופסור בכיר אמר לי ‘עדיף ילדה עיוורת מילדה מפגרת’. למרות שיש התוויה אנחנו לא מקבלים, הם מכריחים אותנו לקבל תרופות קודם, עם תופעות לוואי כמו סכנת מוות. אני רוצה לטפל בה בשמן. לא רוצה לעשות ניסויים בתרופות על הילדה שלי. אני מתחייב שאהיה לוחם של הדבר הזה. אני לא ארפה ולא אסתום את הפה. עושים כאן פשע נגד האנושות.”

ח”כ עבדאללה אבו מערוף, חבר ועדת הסמים: “זה נושא לא חדש ודיברנו עליו כמה פעמים. אני רואה שהדיון מפוזר. אני חושב שהדבר משתפר טוב, בשנת 200 היו 500 מטופלים והיום 27 אלף. זה שהרגולציה קצת צולעת, עדיין יש התקדמות. הכיוון הוא נכון. אני רואה שיפור, גם אם נראה שהמצב גרוע. אני כרופא בעצמי וכמחוקק אני בעד הרגולציה וצריך לתת את הזמן.”

פרופ’ איתמר גרוטו, מנכ”ל משרד הבריאות: “נכנסתי לתפקיד לפני מספר חודשים ואני מבטיח שאם תראו לי מדינה אחת שמתנהלת יותר טוב מישראל בתחום של הקנאביס הרפואי. להגיד שאנחנו לא מתקדמים זה עלבון. יחד עם זאת המצב הנוכחי אינו תקין ולא טוב. יש עומס ולא הוגדל מספר המטפלים בנושא. צוואר הבקבוק הראשון הוא המנהלתי, טלפניות, מזכירות. מחר נכפיל את כח האדם ואת הקלדניות כדי שיהיה מענה. נעשה על זה מעקב באופן אישי ואם יהיה צריך עוד נוסיף. יחד עם זאת בשלב זה אנחנו לא יכולים להביא למצב שאדם יגיע לרופא ויצא ממנו עם רשיון ביד. הרפורמה נבנתה בתבנית של חומר רפואי וזו צריכה להיות מערכת מאובטחת. זה יאפשר לרופאים שסיימו את ההסמכות להוציא את הרשיונות – לא ישירות לאדם אלא דרך היק”ר. זה יפתור את צוואר הבקבוק השני.”

גרוטו הפתיע ואמר כי הוא מסכים עם הטענה שקנאביס רפואי לא צריך להיות טיפול ‘קו אחרון’. “25 אחוז מהאוכלוסיה בישראל סובלת מכאב כרוני כלשהו ואני מניח שלא לכולם מתאים הטיפול בקנאביס. אני ממליץ לעשות דיון עם רופאי כאב כדי לבדוק איפה אפשר להפוך את הקנאביס הרפואי לקו ראשון ואיפה לא,” אמר. “גם בנושא הוספת פיברומיאלגיה לרשימת ההתוויות אני בעד שנקיים דיון, אינני מעורה בהחלטות ועדת ההתוויות.”

יובל לנדשפט, מנהל היק”ר: “רופאים שהוכשרו והוסמכו על ידי היק”ר יקבלו את מערכת המחשוב וייחסך השלב. מטופל שייכנס לרופא שהוכשר, הרופא יסרוק בעצמו את אישורי רופא המשפחה ואישורים אחרים, את ההיסטוריה הרפואית ויחד עם המלצתו ישלח את הבקשה ליק”ר להנפקת רשיון. איננו יודעים מתי זה יקרה וכמה זמן ייקח. מעריכים שההסמכה הסופית והטמעת מערכת המחשוב תהיה בסוף חודש אוגוסט ויפורסמו שמות הרופאים. בעתיד הרופאים ינפקו את הרשיונות גם מבלי לעבור דרך היק”ר.”

ח”כ תמר זנדברג סיכמה את הדיון: “ראינו כאן היום את הסיבות לבעייתיות שבטיפול בחולים מבלי לפגוש אותם. הרופאים מפחדים ממשרד הבריאות. הבשורות שיוצאות מהדיון הן תגבור מספר הקלדניות במוקד היק”ר. נאמר שייכנסו לעבודה מיום ראשון ואנחנו נבקש דיווח האם זה קורה או לא. הנושא השני הוא שאנו מחכים לחודש אוגוסט ואת ההבטחה שעד אז המערכת הממוחשבת תיכנס למשרדי הרופאים שיוכלו להנפיק רשיונות קנאביס רפואי באופן אוטומטי.”

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/07/100-%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90/