תגית: המפ

קולקציית בגדי המפ מישראל הוצגה בברלין

קולקציית בגדי המפ מישראל הוצגה בברלין

קולקציית בגדי המפ מישראל הוצגה בברלין

המעצבת נינה סקיבנבסקי ייצגה החודש את ישראל בשבוע האופנה האקולוגית בברלין עם קולקציית בגדי המפ מודרניים לגברים ונשים. "ללבוש מותג המפ זו הצהרה," היא אומרת.

//e.video-cdn.net/video?video-id=96U2eX8rztyMmHvmbXpnv_&player-id=F2jvruGq_Ubmc5FYDNjDNH&wmode=transparent&ap=0&autoplay=0&autoStart=false&player_autoStart=false

הפטיק פאת' (Haptic Path) הוא המותג הישראלי היחידי שהציג בשבוע האופנה האתי אקולוגי (Ethical Fashion Show) שנערך בברלין ב-16-18 בינואר 2018.

הקונספט של אופנה אתית אקולוגית עדיין לא מאוד מוכר בישראל, אך התנועה הידידותית לסביבה תופסת תאוצה בעולם ומשתלבת גם בתחום האופנה.

נינה סקיבנבסקי, מעצבת ומייסדת הפטיק פאת', הציגה בקולקציה בגדי המפ לגברים ונשים, בעיצוב מודרני ואלגנטי.

בגדי המפ

מהקולקצייה של הפטיק פאת' – בגדי המפ

האירוע מאגד תחתיו כמה מהחברות החשובות בתחום האופנה האתית אקולוגית ונינה היא תומכת נלהבת של תנועת הסלואו פאשן והצרכנות המודעת.

"אני מאמינה שאופנה אתית אקולוגית יכולה להפוך את העולם למקום טוב יותר," אומרת נינה. "המפ הוא הבד הכי ידידותי לסביבה. בד המפ הוא 100% טבעי, היפואלרגני, נושם, ומספק 90% הגנה מקרני השמש. בנוסף, צמח ההמפ מפרה את הקרקע, צורך פחות מים, צומח מהר יותר מאשר כותנה ואינו זקוק לחומרי הדברה".

מהקולקצייה של הפטיק פאת' - בגדי המפ

נינה סקיבנבסקי וקולקציית בגדי המפ בתצוגה בברלין

את ההשראה לעיצוב המינימליסטי שלה ולקווים הנקיים שואבת לדבריה נינה מהתרבות היפנית וממסעותיה הארוכים ברחבי העולם.

"אני מאמינה שעסקים קטנים יכולים לחולל שינוי: אנו יכולים להתחייב שעקרונות של סחר הוגן ואתיקה נשמרים בתהליך הייצור וללהסכים על צמצום טביעת הרגל האקולוגית למינימום על ידי שימוש בבדים הכי ידידותיים לסביבה וללא פסולת מזהמת," היא אומרת.

נינה סקיבנבסקי

נינה סקיבנבסקי בשבוע האופנה האתי בברלין

"אני מודאגת מצרכנות חסרת מעצורים ומתעשיית 'האופנה המהירה' שמזהמת את כדור הארץ כמעט יותר מכל תעשייה אחרת בעולם. אני מאוד שמחה לדעת שאני לא לבד," הוסיפה.

"ללבוש את המותג הפטיק פאת' זו הצהרה," סיכמה. "בד ההמפ שלנו מתאים גם לקיץ וגם לחורף, הוא גם מאוד חזק וגם רך ונעים, ומתאים לגוף ולנפש. מרגיש כמו בבית."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/01/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%92%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%92-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99/

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

מריחואנה לייט: הכירו את התרופה הבאה שלכם

הרכיב המפורסם השני בקנאביס, CBD, הפך לשם נרדף לבריאות. על רקע מחקרים וסיפורים מרגשים ולצד עובדת היותו חוקי ברבות ממדינות העולם, אחוזי השימוש בו – בשאיפה, שמן, מוצרי קוסמטיקה וכתוסף מזון – נוסקים. מנגד יש מי שכבר פועל להגדרתו תחת סעיף 'תרופה' – מה שיעצור לחלוטין את המסחר החופשי בו. אז מה הוא עושה, איך ישראל מתמודדת עם זה – ולאן כל זה הולך.

למרות ש-THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס אשר זוהה עוד בשנת 1964 על ידי פרופ' רפאל משולם באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מוכר ומפורסם בהרבה מ'קנאבידיול' (CBD), האמת היא שהאח הלא-פסיכואקטיבי זוהה הרבה שנים קודם לכן (יחד עם הקנבינואיד השלישי הנפוץ בקנאביס – CBN) – עוד בשנות 1940 באוניברסיטת אילינוי, ארה"ב, על ידי ד"ר רוג'ר אדאמס.

כל מה שצריך לדעת על הקנאבידיול כבר פורסם כאן, אבל בגדול ניתן לומר שבדומה לשאר 113 הקנבינואידים שזוהו עד כה, ה-CBD 'מתחבר' בעת צריכתו לקולטנים מיוחדים (CB1 ו-CB2) הנמצאים בחלקים החשובים ביותר בגוף האדם, במוח, בעמוד השדרה, במערכת העיכול ועוד. הוא משפיע על פעולתם ובהתאם גם על בריאות האדם, באופן שגם המדע עדיין לא מצליח להבינו עד הסוף.

היתרון הבולט ביותר של ה-CBD הוא כאמור שאיננו פסיכואקטיבי, לפחות מבחינת מי שלא מעוניין ב'היי' של אחרי ג'וינט. הוא הרבה יותר ידידותי למתחילים ומשתלב בקלות באורח חיים נורמטיבי. מדובר ביתרון כפול, שכן אופיו משפיע באופן ישיר וברור על נפיצותו: מדינת ישראל, שעדיין נתונה לפקודת הסמים מימי המנד"ט הבריטי, עוד לא שם, אבל בכל רחבי אירופה המולקולה התמימה הזו נחשבת חוקית לגמרי. מאחר והוא אינו בעל השפעה 'ממסטלת', התירו המדינות את השימוש בו במסגרת התרת השימוש ב'המפ' – זן הקנאביס התעשייתי שמכיל רק שברי אחוזים בודדים של THC ומשמש להפקת מוצרים למזון ותעשייה.

מחקרים מהשנים האחרונות על יתרונות השימוש ברכיב זה, הובילו לפיתוח זני קנאביס עשירים באחוזים רבים של CBD, לעיתים אפילו עד 15% ויותר, שעומדים בפועל בהגדרות החוקים האירופיים ונחשבים גם הם כ'המפ' מאחר ולא מכילים THC כמעט בכלל. הם משמשים להפקת שמנים, משחות, קפסולות, תרסיסים, מים מינרליים, ואפילו מיצויים המכילים עד 99% CBD, בהם נעשה שימוש לערבוב עם מוצרים אחרים או אפילו כ'דאב' לצריכה עצמית.

CBD טהור

CBD טהור – שווה הרבה כסף

עובדות אלו, יחד עם גילויים חדשים על יכולותיו התרפויטיות, הפכו את הקנאבידיול לפופולרי עוד יותר. בימים אלו יזמים וצרכנים רבים מצטרפים למה שנראה כמו מהפכה של ממש בשימוש ברכיבי הקנאביס שאינם גורמים ל'היי'. על פי הערכות יהיה ה-CBD בעתיד הלא רחוק חלק בלתי נפרד ממוצרי ותוספי מזון וכן מתרופות ומוצרים בעולם הפארמה.

על אף האמור ראוי לציין כי על פי עדויות של מומחים בתחום, כמו גם על פי מחקרים, ה-CBD לבדו אינו שווה ערך בסגולותיו הבריאותיות לאלו של הקנאביס בכללותו, על כל רכיביו יחד. התופעה הנקראת 'אפקט הפמליה', שמשמעותה שימוש בכלל רכיבי הקנאביס יחדיו, נמצאה כחשובה ביותר לטיפול שלם ומוצלח בקנאביס, גם אם ל-CBD יש את היתרונות הספציפיים שלו גם בשימוש פרטני.

התרופה הבאה שלכם?

בין השאר נחשב הקנאבידיול, לפי מחקרים שנערכו במהלך השנים, כבעל סגולות מגוונות ביותר כגון הפחתת התקפי אפילפסיה, שיכוך כאבים קשים, טיפול בסוכרת, טיפול בסכיזופרניה, עצירת התפתחות גידולים סרטניים, טיפול בחרדה, הקלה על בחילות והקאות, טיפול במיגרנות, תכונות אנטי-דלקתיות ועוד – ואפילו בעל פוטנציאל לחידוש תאים במוח, בתהליך הנקרא נוירוג'נסיס. מחקר חדש שפורסם לאחרונה מצא יתרון נוסף: ה-CBD מסתבר, הוא בעל יכולת חשובה באיזון ההשפעות הפסיכואקטיביות של ה-THC ובמניעת תופעות כמו פרנויה וחרדה משימוש-יתר.

החברה שמובילה כיום את המחקר הקליני המתקדם ביותר ב-CBD היא חברת התרופות הבריטית GW Pharmaceuticals, יצרנית תרסיס הקנאביס המוכר 'סטיבקס', שבימים אלו עובדת על השלבים האחרונים בפיתוח מוצר הדגל החדש שלה, 'אפידיולקס', הפועל בדומה ל'סטיבקס' אך בניגוד לו אינו מכיל THC אלא רק 98% CBD ו-2% קנבינואידים אחרים.

'אפידיולקס' - תרופה מבוססת קנאביס לטיפול בהתקפי אפילפסיה

'אפידיולקס' – תרופה מבוססת קנאביס המכילה CBD ומיועדת לטיפול בהתקפי אפילפסיה – של חברת GW

GW בישרה לא מזמן על הצלחה בשלב השלישי (Phase 3) של המחקר הקליני אותו היא עורכת בעזרת ה'אפידיולקס' כטיפול לסובלים מאפילפסיה ומתסמונת LGS ('לנוקס-גסטו' – Lennox-Gastaut) – צורה חריפה במיוחד של אפילפסיה. במחקר, שנערך על 255 מטופלים בגילאי 2-55, נמצא שתמצית ה-CBD של החברה הצליחה להפחית ב-42 אחוזים את כמות ועוצמת התקפי הרעידות והעוויתות שחווים הסובלים מהמחלה.

בעקבות הצלחת המחקר עם CBD על אפילפסיה ו-LGS, הגישה לאחרונה GW בקשה רשמית ל-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקני, לאישור התרופה החדשה שלה. אם תאושר אפידיולקס כתרופה, צפויה GW להרוויח מיליארדי דולרים ממכירותיה בעולם.

יחד עם זאת, לפחות על פי בדיקות שנערכו בישראל, שמן ה-CBD המיוצר כאן וניתן לילדים עם אפילפסיה ואוטיזם הראה הצלחה ב-75% מהמקרים, כמעט פי שתיים מהמספרים שהוצגו על ידי GW. "היום יש לנו אלפי מטופלים שה-CBD עשה מהפכה בחיים שלהם, כולל מאות ילדים אפילפטיים, ילדים אוטיסטיים, ש-75% מהם מדווחים על שיפור משמעותי," הסביר לאחרונה בדיון בועדת הסמים מנכ"ל חברת 'תיקון עולם' אהרון לוצקי.

גם חברת BOL Pharma ('שאיפה לחיים'), עורכת מספר ניסויים קליניים הנמצאים לקראת סיום שלב שני בדרך ליצירת תרופות המבוססות על CBD. "הנהירה אחרי ה-CBD ניזונה מהיכולת של הצמח לייצר אותו בכמויות המאפשרות הפקה יעילה, בעוד שקיימות מולקולות נוספות בעלות ערך תרפיוטי גבוה," מסביר חגי הילמן, נשיא BOL. "החסמים היחידים הם היכולת הגנטית של הצמח לייצר אותם וככל שיפתחו זנים עשירים בהם, צפוי שנפגוש גם אותם בשוק בצורת תרופות ממש בקרוב. אנחנו עובדים כבר כיום על פיתוח גנטיקות שיאפשרו הפקה יעילה של קנבינואידים נוספים לתעשיית הפארמה."

תרופה או תוסף מזון?

הכיוון שלוקח ה-CBD אל עבר עולם הפארמה, יוצר גם בעיות חוקיות בשיווקו החופשי יחסית תחת הגדרת 'תוסף מזון'. לאחרונה קבעו הרשויות גם בארה"ב וגם בבריטניה, כי ל-CBD יש ערך רפואי ועל כן הוא עלול להיאסר למכירה על ידי חברות שאינן חברות תרופות שקיבלו לכך אישור. לפיכך חוששים כעת רבים בתעשייה שהדבר יוביל לכך שיבוטל ההיתר לשימוש ב-CBD כ'תוסף מזון' המאפשר את המסחר החופשי ותיאסר לחלוטין מכירתו ושיווקו.

כחלק מפעילות זו שולח ה-FDA מכתבי אזהרה לאתרים המציעים CBD למכירה באופן קבוע מדי מספר שבועות. המכתבים נשלחים לחברות שמפרסמות באתרי האינטרנט שלהן או בברושורים הנוגעים למוצרי ה-CBD שלהן, כי מדובר במוצר בעל ערך רפואי, כזה שיכול לרפא מחלות שונות ולהקטין גידולים סרטניים למשל. כך למשל במכתב רשמי שפירסם ה-FDA ונשלח לאתר האינטרנט של חברת 'Ultra CBD' טוען ה-FDA כי 'מבדיקה שערכנו נראה כי אתרך מציין שהמוצר אותו אתה מוכר הינו בעל יכולות ריפוי, טיפול ומניעה של מחלות – לפיכך מדובר בחומר העונה להגדרת 'סם' ומפר את הוראות החוק האוסר על מכירת סמים". הארגון הפדרלי הורה לחברה להסיר כל אזכור הנוגע לפוטנציאל הטיפולי של CBD מאתר החנות ואכן באתר מופיע כיום רק אזכור לכך שהשמן המופק על ידי החברה יכול להקל על לחצים ומתח נפשי בלבד, ללא ערך רפואי.

אזהרות דומות נשלחו בדומה גם לחברות 'CW Hemp', יצרנית שמן ה-CBD מהזן 'שארלוטס ווב' אשר זכה למיתוג מעולה בעזרת ילדה חולת סרטן שטופלה בשמן זה, חברת 'That's Natural', חברת 'Green Roads', חברת 'Natural Alchemist', חברת Hemp Oil Care, חברת CBDPure וכן לרשימה ארוכה של חברות וחנויות בארה"ב שפעלו באופן דומה והפיצו מידע אודות סגולותיו הבריאותיות של הקנאבידיול.

מי CBD

CBD צפוי להיות חלק באלפי מוצרי מזון, תרופות וקוסמטיקה – אפילו במים מינרליים

כמו ה-FDA, גם הארגון המקביל לו בבריטניה, 'הסוכנות לפיקוח על תרופות ובריאות' (MHRA) הודיע שהוא בודק בוחן את נושא הגדרת ה-CBD כתרופה – מהלך שיאסור כאמור לגמרי את מכירתו כתוסף מזון. "השינוי הגיע כשהבענו עמדה לפיה CBD הוא אכן תרופה," הסביר בתחילת השנה ג'רלד הדל, מנהל הפיקוח והבקרה של הסוכנות הבריטית, בשיחה עם 'סקיי ניוז'.

אם כן, נכון להיום, כל עוד לא מציינת החברה המוכרת כי מדובר במוצר בריאותי/רפואי בעל סגולות תרפויטיות, מותרת עדיין מכירתו של הקנאבידיול תחת הגדרת 'תוסף מזון'. יחד עם זאת מתנהל קרב מאחורי הקלעים על הגדרה חוקית זו, במסגרתו נערכים בימים אלה דיונים בנושא זה, בין השאר גם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).

ארגונים הפועלים למען חוקיות הקנאביס שולחים בימים אלו ניירות עמדה מקיפים ומפורטים הנוגעים ליתרונות השימוש ב-CBD וסגולותיו הבריאותיות, זאת בהתאם לבקשת ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, שפירסם 'קול קורא' ובו דרישה לקבל לידיו את ניתוח הנתונים הידועים כיום. על פי החוק האמריקני הנוגע לסמים משנת 1970, על מנת לשנות את ההגדרה החוקית של חומר המוגדר כסם (לקלה או לחמורה), יש לקבל פנייה מסודרת ומסכמת של גוף כמו ארגון הבריאות העולמי.

במידה ויוחלט לבסוף שיש להסיר את ה-CBD מחוקי הסמים בעולם, או לחילופין להגדיר אותו כחומר רפואי בלבד, צפויה להתחולל מהפכה של ממש בתחום. במידה ויאושר כתוסף מזון המותר לשימוש חופשי יהפוך הקנאבידיול לרכיב הנצרך באופן יומיומי על ידי מיליונים ברחבי העולם, כולל כאן ישראל. לשינוי שכזה ישנן גם משמעויות תעשייתיות נרחבות של פתיחת מפעלים ומקומות עבודה חדשים, במיוחד אולי בישראל הנחשבת לחלוצה בתחום מחקר הקנבינואידים בכלל וה-CBD בפרט.

מנגד, אם יוחלט כי ה-CBD הוא חומר רפואי לחלוטין, יאסר השימוש בו באופן מוחלט על ידי כל מי שהוא אינו חברת תרופות מוכרת המחזיקה ברישיון ספציפי לשימוש, שווק ומכירה של החומר – וזאת לאחר הוכחה במחקרים קליניים ורישום מוסדר.

מריחואנה לייט

בינתיים, עד הודעה חדשה, ה-CBD ממשיך להיחשב כתוסף מזון כל עוד החברות המוכרות אותו לא מצהירות כי מדובר במוצר רפואי. עובדה זו מאפשרת למסחר בשמני ומוצרי CBD להמשיך להתרחב ולהתפשט בעולם, בעיקר באירופה. בשנתיים האחרונות תופס ה-CBD תאוצה של ממש, כשלצד התפתחות הטכנולוגיה של הפרדת המולקולה מהצמח במעבדה, חברות קנאביס רפואי בכל העולם, כולל בישראל, החלו לשווק זני קנאביס עתירי CBD למטופליהן. הפידבקים מהשטח היו חיוביים ומהר מאוד הפרח הפך לשמן, שכיום נצרך באופן קבוע ויומיומי על ידי מיליונים בעולם, כחלק מהתזונה היומית.

"שוק הקנאביס הרפואי בבריטניה גדול בהרבה משוק הקנאביס הרפואי בישראל," טוען קליפטון פלאק, יזם בריטי-ישראלי. טענה זו, המנגחת את הצהרות משרד הבריאות על כך שענף הקנאביס הרפואי הישראלי הוא המוביל בעולם, נאמרת על ידו למרות שבבריטניה אין אפילו מטופל קנאביס רפואי אחד.

"אין כאן מטופלי קנאביס רפואי, אבל ה-CBD הוא חוקי ויש כאן 250 אלף שמשתמשים בו," הוא אומר ומספר על החברה החדשה לשיווק שמן ומוצרי CBD שפתח ודרכה הוא מוכר את השמן לכל המדינות, בהתאם החוק האנגלי המתיר החזקה, מכירה, ייבוא וייצוא של CBD באופן חופשי אל ומכל העולם. "כן, גם ישראלים מזמינים CBD מחו"ל," הוא אומר. "מגורמים בתעשייה המקומית איתם שוחחתי, נראה שלא רק שהישראלים מזמינים CBD מחו"ל, הם עושים זאת באלפים ומכל מדינות האיחוד האירופי. מה שמאפשר את זה זו העובדה שהרשויות בבריטניה מתייחסות ל-CBD כמו אל כל תוסף מזון אחר – בדיוק כמו לאומגה 3, אלווורה או ג'ינסנג."

פלאק, בדומה לשאר החברות המוכרות CBD בבריטניה (ויש הרבה כאלה, למשל CBDbros, Medipen, LoveHemp, Canabidol, Canavape ועוד), מוכר בחנות המקוונת החדשה שלו שמני CBD בגרסאות 5% או 10% וכן משחות למריחה על העור המכילות 1% ופופולריות בקרב הסובלים מבעיות עור שונות. "בקבוקוני השמן מכילים 500 ו-1,000 מ"ג שמן והמנה הממוצעת ליום היא 10 עד 20 מ"ג," הוא ממליץ.

אך בריטניה, שמתירה אגב מסחר חופשי גם בזרעי קנאביס (מטעמי הזכות ל'אספנות'), איננה לבד. המדינות שאחראיות אולי יותר מכולן להתרחבות השימוש בקנאבידיול באירופה בשנתיים האחרונות הן שתיים – צ'כיה ושוויץ. מלבד העובדה ששתי המדינות הללו אישרו מזמן אי הפללה מלאה על השימוש בקנאביס, כולל THC, הן מהוות בסיס לתעשיית המפ ו-CBD ענפה ביותר.

סיגריות קנאביס המפ CBD של היימט

סיגריות CBD של היימט – מיוצרים ונמכרים באופן חוקי בשוויץ

ממשלת צ'כיה הגדירה בשנת 2015 את מיצויי הקנאביס שאינם מכילים THC כ'תוסף מזון' באופן רשמי, מה שהוביל להתפוצצות של שוק ה-CBD המקומי. ראיה בולטת לכך היא תערוכת הקנאביס הגדולה בעולם, 'קנאפסט', הנערכת מדי שנה בפראג הבירה. עד 2015 הוצגו בדוכני הפסטיבל רק תערובות תה או עוגיות המכילות CBD. היום מי שילך לאירוע ייחשף לעשרות דוכנים המוכרים מוצרי ומיצויי CBD, שמנים, קוסמטיקה, מוצרי מזון מגוונים ומה לא.

אך את כתר מלכת ה-CBD העולמית לוקחת ככל הנראה די בקלות שוויץ. כפי שכבר ראה מי שעוקב אחר דיווחי המגזין, חברות שוויצריות החלו בשנת 2017 למכור פרחי קנאביס של ממש – ולא רק קומסטיקה ושמנים. פרחי קנאביס כמו אלו שאולי יש לכם עכשיו על השולחן, רק שהם עשירים ב-5 עד 15 אחוז CBD ופחות מ-0.3% THC (התקן המקובל להגדרת קנאביס 'המפ'). בחנויות במדינה ניתן מזה זמן מה לרכוש אריזות פרחי קנאביס עתירי CBD הנמכרות בתור 'תחליף טבק', כשלאחרונה חברה חדשה הלכה צעד נוסף קדימה ומציעה למכירה סיגריות-CBD בקופסאות בדיוק כמו קופסאות הסיגריות שאתם מכירים.

לא רק בעישון

אך עישון או שמן המיועדים לטיפול בריאותי הן לא השיטות היחידות לספיגת CBD בגוף. משחות למריחה במבחר מותגים הן להיט בקרב אלו הסובלים מ'פסוריאזיס', המעידים כי מריחת CBD על העור מקלה באופן ברור על תחושות הגירוד והכאבים. אלו שחיים בישראל נאלצים עדיין להסתפק בשמן זרעי המפ בלבד, שהוא גרסה מעוקרת חסרת קנבינואידים של שמני הקנאביס שבאמת יכולים לעזור להם.

אחת החברות המובילות את תחום שילוב ה-CBD בקרמים למריחה – בעיקר למטרות הקלה על כאבים – היא חברה ישראלית הממוקמת ברוד איילנד, ארה"ב, ושמה CBD Clinic. בעלי החברה, אריה יוסף, מספר כי הם היחידים בעולם שקיבלו אישור רשמי חוקי של ה-FDA למכירת משחות CBD. את מוצרי החברה שלו – קרמים ומשחות בלבד – מכנה יוסף 'משככי כאבים'. באתר החברה לא מופיעות אמירות מסוג זה, כנראה מאותו חשש מקבלת אזהרה מה-FDA על טענות לתועלת רפואית.

לדברי אריה מדובר בהצלחה פנומנלית ולראייה הוא מציג סרטון בו ספורטאים מדווחים על הקלה בכאבים לאחר השימוש במוצר. "לאחר שמוצרי החברה, קרמים, משחות ושמני עיסוי, נבדקו בעזרת מרפאות מומחים וקבוצות ספורט מובילות, הם זכו לביקורות חיוביות תודות לאפקטיביות המהירה וההשפעה הממושכת שלהם," הוא אומר.

CBD בישראל

השמועה אודות ה-CBD, יתרונותיו הבריאותיים וזמינותו בשוק העולמי, לא פסחו כמובן על ישראל. אלפי ישראלים מזמינים באופן קבוע שמני CBD מחו"ל, בעיקר מאירופה – וזאת למרות הסיכון שבהתמודדות עם אישום 'ייבוא סמים מסוכנים' במקרה וייתפסו, שכן רכיב זה – למרות שאינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים כמו ה-THC – נחשב עדיין לסם אסור ומסוכן על פי הנחיית משרד הבריאות כפי שחשפנו לראשונה.

יש אמנם עורכי דין שמפרשים את פקודת הסמים כפשוטה, וקובעים כי קנאבידיול הוא חומר חוקי לגמרי מאחר ואינו מוזכר בהוראות הדין בשמו הברור והמפורש כמו ש-THC מוזכר. יחד עם זאת, בשטח, המדינה מתנהלת באופן שונה ועוצרת את אלו המנסים להזמין את הרכיב מחו"ל.

כך למשל לפני מספר חודשים נעצרה מאיה, ישראלית הסובלת מכאבים, לאחר שהזמינה תערובת תה 'המפ' המכילה CBD, אותה רכשה במטרה להכין ממנה עוגיות כפי שעשתה במשך חודשים ארוכים. כשאחת החבילות שקיבלה במשלוח מ'אמזון' נתפסה על ידי המכס, היא 'זכתה' לכתב אישום בגין ייבוא וסחר בסם מסוכן.

אך יותר מכאלו שנעצרו על הזמנת CBD מחו"ל, יש רבים כאלו שלא נתפסו וממשיכים להנות ממה שה-CBD מציע להם. "אני סובלת מפגם מולד באחת החוליות בגב, בעקבות זה יש לי גם 4 פריצות דיסק," מספרת ד', מצפון הארץ, בשיחה עם המגזין. "בפעם הראשונה חבר שמכיר את ההשפעות של שמן סיבידי הביא לי בקבוקון של 30 מ"ל ובו 3% של CBD המיוצר על ידי חברת Carun הבריטית, המשווקת את מוצריה המבוססים על גידולי המפ מצ'כיה לכל העולם. את המוצר אני לוקחת בוקר וערב, כמה טיפות תחת הלשון. אחרי מספר חודשים הביאו לי קרם גוף המכיל קנאבידיול. מרחתי אותו נקודתית וההשפעה הייתה הקלה מידית. כמה חודשים לאחר מכן אפילו אמי, שראתה את ההשפעה המדהימה של השמן, ביקשה מאחיה שעובד ליד צ'כיה שירכוש לי עוד בקבוק וישלח לה בדואר. הוא שלח בדואר רגיל לחלוטין תחת ההגדרה של שמן ארומטי. הכל הגיע חלק."

"לפני שהשתמשתי בשמן סבלתי נורא," מתארת ד'. "הייתי לוקחת משככי כאבים כל היום, כל יום, ללא הועיל. אני מטופלת במרפאת כאב, היו ימים שהיה נתקע לי הגב ולא יכולתי לזוז וסבלתי מכאבי תופת. הייתי מזריקה משככי כאבים ועדיין סובלת, אבל מאז שאני לוקחת את השמן באופן סדיר ויומיומי אני ישנה בלילה, מצב הרוח שלי השתפר בצורה שהפתיעה אותי, אני הרבה יותר נינוחה ופחות כעוסה וטרודה. לא האמנתי שהכאב השפיע על ההתנהלות החברתית שלי עד כדי כך."

ד' חוששת להיתפס כמו שמאיה נתפסה, מה שאמנם לא מונע ממנה להמשיך להזמין את שמן ה-CBD מחו"ל, אך כן מעורר חרדות ודאגות. "החשש מלהיתפס הוא רב," היא אומרת. "לא נעים להרגיש פושע כשכל מה שאתה מחפש זה מרגוע ולישון לילה רצוף. הפתיעה אותי ההתגייסות והנכונות של בני משפחתי לעזור לי ו'להסתבך' בעצמם, אבל כנראה שגם הם מבינים שהרווח שווה את הסיכון."

רבים מהמזמינים שמן CBD מחו"ל הם הורים לילדים עם אוטיזם ו/או אפילפסיה ששמעו על היעילות המדהימה של רכיב זה להרגעת ההתקפים של ילדיהם. הורים אלו עשו זאת במשך מספר שנים באופן לא חוקי, עד שמשרד הבריאות ניאות בשנה שעברה לאשר את הייצור והטיפול בשמן CBD המופק על ידי חברות הקנאביס הרפואי בישראל עבור אותם ילדים, במסגרת מחקר שנערך בתחום ובינתיים זוכה לתוצאות מעולות.

בלבול בדרך להסדרה

מהירות התרחבות שוק ה-CBD, בעיקר בשנתיים האחרונות, לצד אי הבהירות בנוגע לחוקיות רכיבי הקנאביס במדינות בעולם, גורמות לעתים גם לבלבול והטעיה – לפעמים אפילו מכוונת. לצד מקרים נדירים יותר של חברות שפשוט מזייפות ומוכרות שמנים שכלל אינם מכילים CBD, פורסמו לאחרונה תוצאות מחקר שהראו כי לא פחות מ-70% ממוצרי ה-CBD הנמכרים ברשת ממותגים באופן שגוי. כלומר שהנתונים וכמויות החומרים הפעילים בהם שונות מאוד ממה שמוצהר על התווית.

בנוסף ישנם חולי סרטן למשל, ששמעו על סגולות שמן הקנאביס המרוכז (שמן RSO) ומחפשים לרכוש באינטרנט 'שמן קנאביס'. בחיפוש בגוגל הם מגיעים לחברות המוכרות 'שמן קנאביס חוקי' שאמנם מכיל את ה-CBD, אך אינו מכיל את ה-THC שהוא חלק חשוב בטיפול בסרטן לפי הפרוטוקולים של מפיץ ה-RSO הראשי, החקלאי הקנדי המפורסם ריק סימפסון.

בלבול נפוץ נוסף בקרב קהל הצרכנים החדשים בתחום זה, במיוחד בישראל, הוא בין שמן CBD לשמן 'המפ'. ישנם 4 הבדלים בולטים בין שני סוגי שמנים אלו, אך בקצרה ניתן לומר שבעוד ששמן המפ, או נכון יותר 'שמן זרעי המפ' (שגם הוא בעל יתרונות בריאותיים חשובים בפני עצמו), הוא חוקי לגמרי מאחר ואינו מכיל קנבינואידים בכלל, שמן CBD נחשב עדיין לאסור בארץ וניתן אך ורק ברישיון רפואי מטעם משרד הבריאות ובייצור חברות הקנאביס הרפואי.

ישנה גם תופעת ה'ניצול' של שמן ההמפ לתעשיית הקוסמטיקה. חברות, ואפילו יחידים, מקימים קו ייצור והפצה של קרמים ריחניים למריחה על העור, אליהם מוסיפים במפעל מעט שמן זרעי המפ (ממש מעט). מיתוג האריזות עם עלי קנאביס נאים לא מזיק לקצב מכירות המוצרים. יש מי שיגידו שמדובר בהונאה לכאורה, אך בעצם זה רק עוד ניצול צפוי של נקודות הממשק שבין החוקי ללא חוקי. על אף שלא מכילים קנבינואידים בכלל, העלה הירוק תמיד נחשב היה למותג, והיום יותר מתמיד.

מתי זה יהיה חוקי?

הכניסה של הקנאבידיול אל עולם המסחר החוקי עשתה צעד משמעותי השנה (אוקטובר 2017), כשהסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) הודיעה כי החל משנת 2018 יוסר CBD מרשימת הסמים האסורים לשימוש בספורט. הרכיב בקנאביס שאינו גורם ל'היי' והינו בעל השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות כאב מצוינות, עשוי מעתה להיות חלק בלתי נפרד מתפריט האימון של ספורטאים.

בינתיים, לאור טענות של הורים בארה"ב על חששם מפני מעצרים בגין שימוש ב-CBD, הודיע בראיון דובר ה-DEA ראסטי פיין (Rusty Payne) כי אין בכוונתם לבצע מעצרים של צרכני CBD. "האם הם עוברים על החוק? כן בהחלט," הסביר. "האם אנחנו הולכים לפרוץ את דלת הבית שלהם? כמובן שלא."

גם בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים להפרדה בין פקודת הסמים והאיסור על השימוש בקנאביס 'וכל רכיביו', לבין CBD. הצעת חוק שהגיש בעניין זה עוד בשנת 2014 חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד לא צלחה, אך נראה שבעתיד הלא רחוק תוגש הצעה נוספת דומה, אולי על ידי ח"כ שרן השכל שכבר עומלת על ניסוחה. ח"כ תמר זנדברג ערכה לאחרונה גם היא דיון בנושא זה בועדת הסמים של הכנסת, בו נבחן מעמדו החוקי של הקנאבידיול כאן בישראל, לקראת המשך דיונים בנושא.

בעקבות הדיונים בועדה ולחץ ציבורי מאחורי הקלעים, הודיע בשבועות האחרונים כי הוא צפוי לתמוך בשינוי החקיקה בנושא זה גם בישראל. בדיווח שהגיע גם לחדשות 2 נמסר כי משרד הבריאות החליט לתמוך בהפרדת ה-CBD מפקודת הסמים המסוכנים כבר בקרוב.

גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי ברגע שהממשלה תסיים את תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי, מתישהו בתחילת 2018, יחל תהליך החקיקה שיצרף את ישראל למדינות האיחוד האירופי המגדירות את הקנאבידיול כחומר חוקי ומותר לשימוש. משמעות התרת השימוש והייצוא של CBD היא אדירה מבחינת החברות המעוניינות להצטרף לענף ותהיה כנראה הכרח להקמת חוות קנאביס חדשות במסגרת הרפורמה, שכן בלי היתר זה לא תהיה הצדקה כלכלית לקיומן.

CBD שווה כסף – והרבה

על פי נתונים של מכון המחקר 'ברייטפילד', צפויות מכירות ה-CBD בארה"ב להגיע לשווי של כ-500 מיליון דולר עד סוף שנת 2017, לעומת 200 מיליון דולר בלבד בשנת 2015. ה'המפ ביזנס ג'ורנל' מעריך כי עד שנת 2021 שווק שוק ה-CBD בארה"ב לבדה יגיע כבר ל-2.1 מיליארד דולר, כפי שפורסם זה מכבר ב'פורבס'.

המחירים של CBD גולמי, בקילוגרם, משתנים כמובן בהתאם לרמת האיכות של המוצר הסופי. יש מעבדות שיפיקו CBD ברמת טוהר של פחות מ-90% ויש את אלו שיגיעו עד לרמה של 99%. פער המחירים בין שני מוצרים אלו הוא עצום. חגי הילמן, נשיא BOL, קובע כי מחיר ה-CBD משתנה מאוד – בהתאם לרמת איכותו. "כאשר זה מיוצר בסטנדרטים של חברות תרופות, זה יכול להגיע ל-250 אלף דולר לק"ג, כאשר מדובר בייצור זול זה יכול להגיע למקסימום של 15 אלף דולר לקילוגרם וגם פחות מזה."

לצד סכומי הכסף והשווי העצום של המולקולה הייחודית לקנאביס, עובדת היותה חסרת השפעה פסיכואקטיבית ויתרונותיה הבריאותיים בכל תצורת צריכה, תעשייה חדשה שתיפתח סביב הקנאבידיול תוביל להקמת מפעלים, חנויות ואלפי מקומות עבודה חדשים, גם בישראל. מהלך זה עשוי לקרות כבר במהלך שנת 2018, אולי מעט אחרי.

למרות חששות להגדרתו המחודשת כתרופה שתעביר את זכויות השימוש בו לחברות התרופות, ההנחה בקרב גורמים בענף היא שהחתול כבר יצא מהשק ולא ניתן יהיה להשיבו פנימה. הציבור רוצה CBD והוא כנראה יקבל אותו בקרוב.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%98-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%90%d7%94-%d7%a9%d7%9c%d7%9b/

על הארי אנסלינגר – האיש שהוציא את הקנאביס מהחוק

על הארי אנסלינגר – האיש שהוציא את הקנאביס מהחוק

על הארי אנסלינגר – האיש שהוציא את הקנאביס מהחוק

הכלכלן גלעד אלפר מפרט בתשדיר-דעה את הרקע להוצאת הקנאביס מהחוק ובודק מה היו הסיבות האמיתיות לכך. על הארי אנסלינגר, וויליאם רנדולף הרסט, חברת דופונט והאינטרסים ושנאת הזרים שהובילו לחוק שנשאר איתנו עד היום.

על הסיבות להגדרת הקנאביס כסם מסוכן ובלתי חוקי כבר פירטנו לא אחת בעבר, ביניהן אינטרסים כספיים, פוליטיקה רדודה ושנאת זרים ומיעוטים. כעת מציג זאת בסרטון חדש הכלכלן הישראלי גלעד אלפר, בהפקה של אתר 'מידה' החביב מאוד בין השאר גם על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"קנאביס היה עד שנת 1937 תרופה פופולרית בארה"ב, בעיקר בקרב עניין שלא יכלו להרשות לעצמם טיפול רפואי יקר," מתאר אלפר. "רופאים רבים נהגו להתחיל כל טיפול במנה של קנאביס – אז איך הפך הקנאביס לסם נרקוטי מסוכן שמצדיק השלכה של אנשים לכלא?"

האשם העיקרי הוא פקיד ממשלתי אמריקאי בשם הארי אנסלינגר, שהיה המנהל הראשון של הסוכנות הפדרלית לענייני נרקוטיקה. הוא ניהל במשך שנים קמפיין שקרי שנועד לשכנע שקנאביס הוא סם מסוכן שיש להוציא מחוץ לחוק.

אלפר מציג את שלושת הסיבות העיקריות בגינן מוערך שאנסלינגר יצא למאבק עיקש נגד הקנאביס וצרכניו: התאווה הרגילה של פקידים לתקציבים וסמכויות, הגזענות והפחד משחורים והיספנים, וכן אינטרס כלכלי-תעשייתי.

בסרטון מוצגים חלק מטיעוניו המפורסמים של אנסלינגר נגד הקנאביס: "מריחואנה גורמת לכהים לחשוב שהם טובים כמו האדם הלבן", "רוב המשמתמשים במריחואנה הם שחורים, הסיפנים ובדרינים" ו"מוזיקת הג'אז שמתודלקת על ידי מריחואנה גורמת לנשים לבנות לקיים יחסי מין עם שחורים ובדרנים".

לצד הטיעונים הגזעניים, שנחשפו לאחרונה שוב בעדות עדכנית יותר, אנסלינגר גם הפיץ שקרים על מעשי רצח שהתבצעו בעקבות שימוש לכאורה בקנאביס – שקרים שרק כמה שנים לאחר מכן הכחיש וטען את ההפך.

אחת הסיבות המיוחסות ביותר להוצאת הקנאביס מהחוק היא כאמור הסיבה הכלכלית-תעשייתית, תיאוריה מסוג הון-שלטון-עיתון, והוא נוגע ל'המפ' (קנבוס') – הקנאביס התעשייתי המשמש להפקת פלסטיק ונייר.

המפ הוא זן חסר תכונות פיסכואקטיביות אך יש לו שימושים תעשייתים כמו ייצור נייר. באותן שנים איל העיתונות הגדול בארה"ב היה וויליאם רנדולף הרסט. היו לא אינטרסים מסחריים בגידול עץ שישמש לעיתונים שלו הוא רצה לחסל את התחרות של ההמפ ולכן תמך באנסלינגר.

הרסט הוא גם זה שהפך את השם קנאביס ל'מריחואנה', בניסיון לעורר שנאה בקרב האוכלוסיה שלא הכירה את המושגים היטב. בנוסף התיאוריה טוענת לקשר של חברת 'דופונט', שרשמה באותן שנים פטנטים על פלסטיק וניילון ורצו לחסל את התחרות מהמפ.

"לפחות כיום יש מגמה ברורה ללגליזציה של קנאביס בעולם המערבי, ואפילו אצלנו יש קצת יותר פתיחות," מסכם אלפר. "נותר רק לתהות למה מדינת ישראל ממשיכה להשליך אנשים לכלא בגלל החומר הזה. האם יש אינטרסים מסחריים פסולים, או סתם רצון להרוס לאנשים את החיים."

צפו:

https://www.facebook.com/plugins/video.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2FMidaMag%2Fvideos%2F1499240856823911%2F&show_text=0&width=560

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/10/%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99/

הוסר מהמדפים מוצר מזון לתוכים – כי "מכיל סם מסוכן"

הוסר מהמדפים מוצר מזון לתוכים – כי "מכיל סם מסוכן"

הוסר מהמדפים מוצר מזון לתוכים – כי "מכיל סם מסוכן"

משרד החקלאות הורה על הסרתו מהמדפים של מוצר מזון לתוכים, שנמכר מזה תקופה בישראל, מאחר ומכיל זרעי המפ. למרות שאינם בעלי רכיבים פעילים של קנאביס ואף 'מעוקרים' ולכן לא ניתן להנביטם לכדי צמח, הודיע המשרד שמדובר ב'סם מסוכן'.

מוצר מזון לתוכים בשם 'ריבוס' (Ribos), המשווק מזה שנה לפחות ונמכר באופן חופשי בחנויות בעלי חיים בישראל על ידי חברה ישראלית בשם 'ביו פט', מכיל ברשימת הרכיבים שלו גם 'זרעי המפ' – זרעי קנאביס הנחשבים למוצר בריא ומזין במיוחד המכונה גם 'מזון על'.

למרות שזרעים אלו לא מכילים חומרים פעילים, אינם בעלי כל השפעה פסיכואקטיבית והם אף מעוקרים ולא ניתנים להנבטה, על פי פקודת הסמים הם נחשבים כ'סם מסוכן' לכל דבר בדומה לקנאביס עצמו.

ריבוס מזון לתוכים גדולים - מכיל זרעי המפ

ריבוס מזון לתוכים גדולים – מכיל זרעי המפ – באישור משרד החקלאות (לחצו להגדלה)

לאחר שבמשך שנה לפחות נמכר מוצר זה באופן חוקי לגמרי – עם חותמת אישור רשמית של משרד החקלאות – מודיעים כעת נציגי המשרד כי הורו למשווקים להסירו מן המדפים לאלתר ולעצור את מכירותיו בישראל.

"על פי פקודת הסמים המסוכנים חל איסור מוחלט לייבא ולסחור בזרעים אלו, לכן האגף הפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות פנה ליצרן של המוצר והודיע לו על איסור יבוא, ייצור ושיווק מזונות המכילים גרעיני המפ," הודיעו נציגי המשרד. "הודעה דומה נשלחה לכלל ציבור היבואנים," הוסיפו.

ריבוס מזון לתוכים גדולים - מכיל זרעי המפ

ריבוס מזון לתוכים גדולים – מכיל זרעי המפ

לא אחת כתבנו כאן על ההבדלים בין חוקיות צמח הקנאביס וכלל רכיביו – שאינם חוקיים ונחשבים לסמים, לבין חוקיותו של שמן זרעי המפ – שהוחרג מפקודת הסמים בתחילת שנות האלפיים כך שמותר לייבא, לשווק, למכור ולהחזיק בשמן זה שאכן גם נמכר בחנויות וברשת הישראלית באופן חופשי.

למרות חוקיות השמן המופק מזרעי הקנאביס, הזרעים עצמם נחשבים כאמור על פי החוק הישראלי כ"סם מסוכן ואסור" – ככל חלק אחר של הצמח.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%99-%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%9c/

כל מה שחשוב לדעת על CBD ושמן CBD

כל מה שחשוב לדעת על CBD ושמן CBD

כל מה שחשוב לדעת על CBD ושמן CBD

מה ההבל בין "שמן המפ" ל"שמן סי.בי.די", אילו שימושים יש לשמן CBD, מהיכן ניתן להשיג אותו והאם הוא חוקי בישראל. שאלות אלו ועוד נפוצות בשנים האחרונות בעקבות התרחבות הדיבור – והשימוש – בשמן בעל הסגולות הרפואיות.

הדיווחים והמחקרים שפורסמו בשנים האחרונות אודות ה'קנאבידיול' (CBD), הרכיב הלא-פסיכואקטיבי של הקנאביס, הגבירו את המודעות הציבורית לסגולותיו הייחודיות ועוררו את סקרנותם של רבים המחפשים טיפול אלטרנטיבי, יעיל ובטוח.

אולם עם עליית העניין הציבורי עלתה גם רמת הבלבול והדיסאינפורמציה סביב הקנבינואיד הנדיר והמוצרים המיוחסים לו, כאשר לרוב האנשים אין מושג אודות הסטטוס החוקי שלו בארץ ומהיכן בכלל ניתן להשיג תכשירים איכותיים המכילים את החומר.

כדי להבין לעומק מה זה CBD בדיוק ומה ההבדל בינו לבין THC, מומלץ לעיין בכתבה קודמת בנושא, אך כאן ניגע בקצרה בכל הדברים העיקריים שחשוב וצריך לדעת על מה זה סי.בי.די ועל מה זה שמן סי.בי.די וההבדל בינו לבין מה שמכונה 'שמן המפ'.

מה זה CBD?

בקצרה ה-CBD, או ה'קנבידיול', הינו אחד מלמעלה ממאה תרכובות המצויות בצמח הקנאביס המכונות "קנבינואידים".

הסי.בי.די נחשב למרכיב המרכזי השני בצמח אחרי ה-THC הפסיכואקטיבי המפורסם. בניגוד ל-THC הוא איננו בעל השפעה פסיכואקטיבית הגורמת לתחושת 'היי'.

בשנים האחרונות נפוץ יותר ויותר השימוש ב-CBD בעיקר בקרב אלו שאינם צרכני קנאביס ותיקים, מבוגרים שרוצים להתנסות בטיפול בריאותי בפעם הראשונה ואפילו ילדים עם אוטיזם או אפילפסיה שהוריהם רוצים שיהנו מסגולות הקנאביס בלי לקבל 'סאטלה'.

בקרב הנ"ל נפוץ בעיקר השימוש בשמן CBD ולא בעישון של זני קנאביס עשירים ב-CBD, זאת כמובן מטעמים ברורים: ללא עישון, במנות מדודות ומדויקות ובנוחות נטילה מושלמת.

ואכן במשך תקופה ארוכה, בטרם החל משרד הבריאות בישראל לאפשר טיפול בשמן CBD בילדים, הורים לאותם ילדים נהגו להזמין באופן קבוע – ובלתי חוקי – את שמן הסי.בי.די מחו"ל.

אילו שימושים רפואיים יש לשמן CBD?

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מייחסים ל-CBD מגוון סגולות רפואיות:

כיצד צורכים את ה-CBD?

אופן הנטילה הנפוץ ביותר של CBD הינו אוראלי, באמצעות בקבוקון שמן, או בשילוב עם שתייה או מזון.

דרכים נפוצות נוספות לצריכת CBD: אבקה, קפסולות, תרסיס ובמקרים מסוימים אפילו 'דאב' – מיצוי מרוכז מאוד של רכיבי הקנאביס שבמקרה זה יהיה עשיר ב-CBD.

לאחרונה מפותחים בעולם מגוון מוצרים המכילים CBD, כולל מסטיקים, תרסיסים, משחות, מוצרי קוסמטיקה ואפילו מים מינרליים.

מומחים מעריכים כי בעתיד הלא רחוק יהיה ה-CBD מרכיב בלתי נפרד בשלל מוצרים הנמצאים בשימוש יומיומי נפוץ, הן בתור תוסף מזון ככל תוסף אחר והן בתעשיית הפארמה כחלק מכמעט כל תרופה.

היכן משיגים שמן CBD?

מי שמחזיק ברשיון קנאביס רפואי יכול לקבל שמן המיוצר באחת החוות המאושרות ולבחור בכזה המכיל ריכוז CBD הנע בטווח של 3%-15% ואף יותר.

אופציה נוספת היא להזמין שמן CBD מאתרים ייעודיים באינטרנט, כמו שעשו למשל אמהות לילדים עם אוטיזם. במקרה שכזה מומלץ להזמין רק מאתרים אמינים בעלי מוניטין בתחום.

שימו לב שהזמנת שמן CBD לשטח מדינת ישראל ללא רשיון מתאים, עלולה להביא להשלכות פליליות – מה שמביא אותנו לשאלה הבאה:

האם שמן CBD חוקי בישראל?

לא. למרות שה-CBD אינו מופיע בפקודת הסמים המסוכנים, לטענת משרד הבריאות כפי שנדרש לה על ידי מגזין קנאביס בשנת 2014, רכיב זה הוא עדיין אסור על פי חוק.

הסיבה לכך היא ש-CBD הוא רכיב המיוצר מצמח הקנאביס. פקודת הסמים הישראלית קובעת במפורש כי "כל חלק" מצמח הקנאביס או מיצוי שלו הינם אסורים בחוק, למעט שמן המופק מהזרעים (ואינו מכיל קנבינואידים כלל).

לעתים אנשים נתקלים בחנויות המציעות לרכישה שמנים תחת הכותרת "שמן קנאביס", אולם מוצרים אלו מצויים תחת ההגדרה של "שמן המפ" ומיוצרים משמן המופק מזרעי קנבוס ועל כן כלל לא מכיל קנבינואידים (לא THC ולא CBD).

על ההבדלים בין שמן קנאביס לשמן המפ ומדוע האחד חוקי והשני לא ניתן לקרוא בעיון כאן.

מה ההבדל בין "שמן המפ" ל"שמן CBD"?

העובדה ששמן המפ נמכר באופן חוקי בישראל (ראו כאן) גרמה לבלבול וחוסר הבנה סביב הנושא בקרב האוכלוסייה.

אבל חשוב להכיר את ההבדלים המשמעותיים מאוד בין שני סוגי השמנים, שכלל אינם דומים.

בזמן שאת שמן ההמפ מפיקים מזרעים של "המפ" ועל כן אינו מכיל קנבינואידים בכלל, את שמן ה-CBD מפיקים מהגבעולים, העלים ובעיקר כמובן מהפרחים של זני קנאביס "רגילים" העשירים ב-CBD.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%9f-cbd/

האם שמן וזרעי המפ חוקיים בישראל – ולמה?

האם שמן וזרעי המפ חוקיים בישראל – ולמה?

האם שמן וזרעי המפ חוקיים בישראל – ולמה?

בקצרה, שמן המפ הוא חוקי אך זרעי המפ לא. באריכות: כל חלק מהקנאביס וכל רכיביו נחשבים על פי פקודת הסמים כ’סם מסוכן ללא תועלת רפואית’, אך משרד הבריאות פירסם הנחיה ובה הובהר כי שמן המופק מזרעי קנאביס הוא חוקי – בעוד הזרעים עצמם לא.

פקודת הסמים הישראלית קובעת כי קנאביס וכל אחד מחלקיו הם אסורים להחזקה, מסחר, ייצור או מיצוי – וזה כולל גם את הגרסה התעשייתית של הצמח, המכונה “המפ” (Hemp) או ‘קנבוס’ בעברית תקנית, זאת למרות שגרסה זו מכילה רק כמויות מזעריות של THC החומר הפסיכואקטיבי ואינה גורמת להשפעת ‘היי’.

הפקודה הגדילה לעשות וכדי שלא יהיו ספקות לאיש, הוסיפה בין סעיפיה את ה-THC הפסיכואקטיבי בשמו המלא, טטרה-הידרו-קנבינול, כחומר אסור ומסוכן בפני עצמו.

יחד עם זאת, בעקבות פניות של יבואנים ישראליים, פרסם בשנת 2001 משרד הבריאות הוראה חדשה לפיה שמן המפ, או נכון יותר ‘שמן זרעי המפ‘ – כזה המופק מזרעי הקנאביס התעשייתי שמכיל רק מעט THC – הוא מותר לייבוא, מסחר, החזקה ושימוש.

יחד עם זאת מבהיר משרד הבריאות במסמך זה כי מותר לייבא ולמכור רק שמן המפ המכיל פחות מ-10 PPM של THC. יחידת המידה PPM (או Particles Per Million – חלקים למיליון) סופרת כמות של חומר בתוך חומר אחר בחלקים למיליון, כלומר אם השמן מכיל משקל נמוך מ-10 חלקי THC ביחס לסך כל המשקל של השמן, הרי הוא מותר.

מאחר ובזרעי קנאביס אין כלל קנבינואידים – הנמצאים רק בטריכומות של הקנאביס (הבועיות המכילות את הרכיבים הפעילים ונמצאות בעיקר בפרחים אך גם בעלים ובגבעולים) – למעשה כל שמן המופק מזרעי קנאביס הוא חוקי.

אך בקנאביס יש מלבד ה-THC גם רכיב משמעותי נוסף, קנבידיול (CBD) שאינו פסיכואקטיבי. בניגוד ל-THC שמופיע כאמור גם בשמו המפורש בפקודת הסמים, ה-CBD אינו מופיע בשמו המפורש בפקודה.

כדי לוודא מהו אכן הסטטוס החוקי של CBD בישראל פנינו בשנת 2014 למשרד הבריאות בשאלה זו, אז השיבו שם כי למרות ש-CBD אינו מופיע בשמו המפורש בפקודת הסמים, הוא אכן בלתי חוקי מאחר והוא נחשב ל”חלק מהקנאביס” וככל חלק אחר אסור.

קביעה זו לא משנה הרבה בנוגע לשמן המופק מזרעי קנאביס, שכן גם אם לא הוגדרה הכמות המותרת של CBD, העובדה היא שכאמור אין כלל קנבינואידים בזרעי קנאביס ועל כן אין “סכנה” להימצאותם בשמן המופק מזרעים.

לצד זאת, ובתשובה לשאלה בכותרת, יש לדעת שלמרות ששמן המפ הוא חוקי, זרעי ההמפ עצמם, מהם מופק השמן, הם אסורים – אפילו אם מגיעים כמזון למאכל ומעוקרים לחלוטין מכל רכיבים פעילים שהם.

על פי פקודת הסמים זרעי המפ, הנחשבים למזון בריאותי במיוחד (מכונים אף לעתים ‘מזון על‘ על אף שאין הגדרה בוטאנית רשמית שכזו ומהווים מקור טבעי של חומצה אלפא לינולאית אומגה 3), הם סם מסוכן שהעונש על החזקתם על פי החוק הוא עד 3 שנות מאסר.

הסיבה העיקרית לכך היא כמובן שלא ניתן להבדיל בין זרעי המפ לזרעי קנאביס רגילים מהם ניתן לגדל צמחי קנאביס עשירי THC. כך או כך שני הצמחים אינם חוקיים עדיין, אך עיקר החשש של הרשויות הוא מפני התירוץ הברור שייפתח עבור אלו שיואשמו בגידול קנאביס במידה וייתפסו.

שוק שמני ההמפ בפרט ומוצרי ההמפ בכלל הולך ומתפשט בעולם במקביל לגילויים על הסגולות הבריאותיות של רכיבי הקנאביס וגם בישראל התגבר בשנים האחרונות המסחר בשמן המפ באופן משמעותי, בעיקר לאחר פרסום כתבה שהציגה את יתרונותיו עבור הסובלים מפסוריאזיס ובעיות עור קשות.

יחד עם זאת החברות המייצרות או מייבאות שמן המפ לישראל גובות מהלקוחות מחירים מופרזים עבור המוצר המיוחד, הנמכר באינטרנט במחירים של עד 80% פחות, כך שמומלץ לעשות השוואת מחירים יסודית לפני הרכישה, כפי שמוסבר כאן.

בחודשים הקרובים צפוי לראשונה בישראל להתחיל פרוייקט פיילוט חדש בחסות משרד החקלאות, במסגרתו תוקמנה חוות לגידול צמחי המפ – זאת במטרה להקים ענף ייצור חדש של המפ וזרעי המפ להפקת אותו שמן חוקי. גורמים במשרד ציינו כי ככל שיתקדם הפיילוט ואם יראו כי טוב, יפעלו אף להחרגת זרעי ההמפ ושאר הרכיבים של הצמח מפקודת הסמים.

ראו עוד:
שמן המפ: כך תתחמקו מאישום נהיגה תחת השפעה
מתכוני ההמפ של הילה אלפרט

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%9f-%d7%95%d7%96%d7%a8%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a4-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%95%d7%9c%d7%9e%d7%94/

מדוע 'הארץ' באנגלית מעוות את מציאות הקנאביס הישראלית?

מדוע 'הארץ' באנגלית מעוות את מציאות הקנאביס הישראלית?

מדוע 'הארץ' באנגלית מעוות את מציאות הקנאביס הישראלית?

למרות שהחוק לאי הפללה שהבטיח שר המשטרה עדיין אפילו לא נכתב – ועל אף ש'המפ' (קנאביס תעשייתי) נחשב עדיין בישראל לסם מסוכן כמו הרואין, על פי הגרסה באנגלית של עיתון 'הארץ' בישראל כבר יש אי הפללה מזמן והמפ כבר אינו בלתי חוקי עוד.

מאת: שירן גונן

למרות שבמסיבת עיתונאים שערך בתחילת השנה הבטיח שר המשטרה גלעד ארדן שהחוק לאי הפללה של צרכני קנאביס בישראל ("באחריות") יאושר תוך מספר חודשים, בפועל עד כה אפילו לא נוסחה הצעת החוק שאמורה לעשות זאת.

בינתיים הכנסת יצאה בסוף השבוע האחרון לפגרת הקיץ שלה, שתימשך עד 22 באוקטובר 2017 – מה שמוביל לכך שאותה 'אי הפללה', אם תגיע, תהיה רק לקראת שנת 2018 ואולי אפילו לאחר מכן.

למרות זאת – ועל אף שכפי שכבר הוסבר לא אחת לא מדובר באי הפללה אמיתית אלא בהמרת העונש הפלילי בקנס בתנאי של הודאה בעבירה הפלילית – בכל העולם חושבים שישראל כבר אישרה אי הפללה מזמן.

הסיבה לכך היא כותרות שגויות שנותן עיתון 'הארץ' לדיווחים שלו בגרסה האנגלית, שבניגוד לגרסאות בעברית מעוותות את המציאות ומציגות מצג שווא – מה שמכונה בימים אלו 'פייק ניוז'. כותרות אלו מופיעות במקומות הראשונים בתוצאות החיפוש בגוגל באנגלית בכל הנוגע לקנאביס או המפ בישראל ומוליכות שולל את קוראי האנגלית בכל העולם למעשה.

כך למשל הכותרת שפורסמה ב'הארץ' בעברית בחודש מרץ, לאחר שהממשלה אישרה עקרונית את תכניתו של ארדן, היתה "הממשלה אישרה אי-הפללה של משתמשים בקנאביס" – כותרת מדויקת שמבהירה שמדובר באישור ממשלה בלבד אך ללא אישור סופי.

אך משום מה אותה הידיעה, כשתורגמה לאנגלית, הכריזה כי "ישראל אישרה אי הפללה באופן רשמי" (Israel officially decriminalizes marijuana use) – מה שנשמע אחרת לחלוטין כמובן, כאילו צרכני הקנאביס בישראל משוחררים באימת החוק הפלילי "באופן רשמי" וסופי.

בעקבות פניות של גורמים מחו"ל שטענו כי היו בטוחים שישראל אישרה אי הפללה מלאה של קנאביס, פנינו לעורך 'הארץ' באנגלית כדי לבקש את תיקון הכותרת המטעה, אך ללא הועיל.

יומיים לאחר הפנייה, וההתעלמות ממנה, הוסיפו בגרסה האנגלית של 'הארץ' חטא על פשע ולא רק שלא תיקנו את הכותרת על אי ההפללה, אלא פרסמו ידיעה נוספת עם כותרת המעוותת את המציאות.

בשבוע שעבר, עם הודעת נציג משרד החקלאות בועדת הסמים של הכנסת כי בקרוב מאוד יחל הפיילוט של גידולי המפ (קנאביס תעשייתי) בישראל, פרסמו ב'הארץ' בעברית כי "בישראל רוצים לגדל שוב קנביס לא פסיכואקטיבי" (מדויק) – כשבגרסה באנגלית מופיעה הכותרת "כבר לא בלתי חוקי – המפ חוזר לישראל" (No longer illegal, hemp is back in Israel).

הייתי חושבת שמדובר בטעות תמימה שלמרות פניותינו אולי נשארה בטעות, אבל ניתן בקלות להבחין בהבדלים בין הכותרת של 'הארץ' באנגלית לזו של אותו העיתון בעברית – כך שמדובר בבחירה מודעת של עורך האתר באנגלית, אבי שרף, שמעוות את הנתונים, לעומת העורך בעברית, אייל גיל, המדייק בפרטים.

עד כה טרם נתקבלה תגובה מ'הארץ' לפנייה בנושא.

תמכו בפעילות | הפורום | הזנים | המדריכים | המילון

http://ad.420.co.il/?wpproadszoneid=40

נצפים עכשיו

אוהבים קנאביס? הרשמו:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/07/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%91%d7%90%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90/