תגית: אנדוקנבינואידים

מעשנת קנאביס? המשיכי להניק

מעשנת קנאביס? המשיכי להניק

מעשנת קנאביס? המשיכי להניק

איגוד רופאי הילדים הישראלי ממליץ לאמהות שמעשנות קנאביס להמשיך להניק כרגיל. "סכנות היעדר הנקה עולות על על סכנות העישון," נכתב. "רוח המסמך היא לא לגרום לרגשות אשם, אלא לתמוך באמהות שכן רוצות להניק," מסביר מזכ"ל האיגוד.

נייר עמדה חדש שמפרסם איגוד רופאי הילדים הישראלי בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית, קובע לראשונה באופן רשמי כי אמהות לתינוקות הצורכות קנאביס יכולות להמשיך לצרוך אותו, אך בעדיפות ללא עישון.

האיגוד רואה בתהליך ההנקה שלב בריאותי חיוני וחשוב מאין כמוהו, שעדיף להקפיד להמשיך איתו גם במקרים של שימוש בקנאביס, כמו גם של שימוש בתרופות וסמים ואפילו עישון טבק.

"הנקה היא הדרך העדיפה להזנת תינוקות," נכתב בפתיח מסמך הנהלים החדש, שיפורסם במלואו ביום ד' השבוע. "אין להמליץ על הפסקת הנקה, אלא אם ישנה התוויה ברורה – וישנן מעט מאד התוויות נגד הנקה".

בין ההתוויות המונעות הנקה, המקרים בהם האיגוד ממליץ שלא להניק: נשאיות וחולות איידס, מטופלות כימותרפיה, כאלו הסובלות מזיהומים חריפים ועוד.

האיגוד כן ממליץ כאמור לאם המניקה שלא לעשן או לכל הפחות להפחית את העישון, אך מבהיר כי "סכנות היעדר ההנקה עולות על הסיכונים שבחשיפת התינוק לעשן ללא הנקה, ומכאן שאין להימנע מהנקה בשל עישון".

על פי הדיווח של עידו אפרתי ב'הארץ' ממליצים באיגוד בנוסף כי במצב שבו לא מפחיתים בעישון, כדאי לתזמן אותו, כמו גם את השימוש בסמים, בכך שיהיה סמוך כמה שפחות למועד ההנקה וכך ישפיע פחות על חלב האם.

"סמים לא פוסלים הנקה באופן גורף, והעניין תלוי ברקע ובנסיבות," אומר יו"ר האיגוד פרופ' שי אשכנזי. "דווקא במקומות של עישון, צריכת סמים ותנאים סוציו־אקונומיים נמוכים, בולטת חשיבותה של ההנקה. אנחנו עוסקים ברפואה כל הזמן בסיכון מול סיכוי, והדברים משתנים בהתאם לנסיבות. באפריקה, למשל, ההמלצה היא שנשים עם איידס כן יניקו, כי החלופה עלולה להיות תת־תזונה עבור התינוק".

פרסום הנייר בא ככל הנראה בהמשך ליעד שהציב ארגון הבריאות העולמי (WHO) שקבע במאי 2016 כיעד את הגברת ההנקה והפחתת השימוש בתחליפי חלב אם. הארגון אף קרא לאסור בכל דרך את קידום שיווקם של תחליפי חלב אם, לרבות פרסומים וחלוקת מתנות ודוגמיות בחינם.

מזכ"ל האיגוד, ד"ר צחי גרוסמן, מסר לאתר 'וואלה' כי מדובר ביישור קו עם שאר מדינות המערב וכי נייר העמדה נכתב כדי שרופאים יוכלו לעזור ולתת מענה במקרים שפונות אליהם נשים שמתקשות להניק. "הרעיון המרכזי הוא להדגיש בפני הצוותים המטפלים – שזה כל מי שבא במגע עם האמא עוד לפני הלידה, בזמן הלידה ואחרי – את היכולת שלהם לקדם את נושא ההנקה", הסביר.

"למרות שזה מה שקיבל את כל הכותרות, הכוונה לגבי ההתוויה של העישון היא שאנחנו מבינים שמדובר בהרגל שקשה להפטר ממנו, אבל עדיין יכול להיות שהיתרונות של הנקה במצב כזה עולים על החסרונות", הוסיף ד"ר גרוסמן. "העיקרון הוא להרחיק את זמן העישון מההנקה מפני שברור שחשיפה של תינוק לעישון היא לא טובה. פה נכנס רופא המשפחה שתפקידו הוא לבדוק את הסיכונים, לפי תדירות השימוש ועוד".

יש לציין שמחקר כבר מצא בעבר כי חלב אם מכיל אנדוקנבינואידים, רכיבים הדומים לקנבינואידים בקנאביס ומיוצרים באופן עצמאי על ידי הגוף בתהליך שהוא חלק מפעילות המערכת האנדוקנבינואידית (ECS) כולה.

עישון קנאביס בזמן הריון נתפס בציבוריות כחמור אף יותר מאשר עישון בזמן הנקה, אך מחקרים שנערכו בנושא במהלך השנים הראו אחרת. מחקר מפורסם שנערך בשנת 1993 בג'מייקה, נמצא דווקא שילדים לאמהות שעישנו קנאביס "היו ערניים יותר, בעלי יציבות נפשית חזקה יותר וכן בעלי יכולת הסתגלות סביבתית גבוהה יותר מאשר ילדים של נשים שלא צרכו קנאביס," כך לדברי החוקרים. מחקרים עדכניים יותר, משנת 2015 ומשנת 2016, לא גילו נזקים כתוצאה מצריכת קנאביס בהריון או בהנקה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9e%d7%a2%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%9b%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a7/

האם קנאביס מרפא סרטן? שיחה עם פרופ' רפאל משולם

האם קנאביס מרפא סרטן? שיחה עם פרופ' רפאל משולם

האם קנאביס מרפא סרטן? שיחה עם פרופ' רפאל משולם

אבי הקנאביס העולמי, פרופ' רפאל משולם, חוגג השבוע יום הולדת 87. לכבוד המאורע ביקשנו ממנו לענות על כמה שאלות בנושא הקנאביס, הפוטנציאל הרפואי שלו, עתיד המחקר עליו וההתרשמות הכללית שלו מהתחום המתפתח במהירות.

רפאל משולם, יליד 5 בנובמבר 1930, חגג אתמול (ב') את יום הולדתו ה-87 וסגר עוד שנה של מחקר בתחום הקנאביס.

הכימאי הישראלי, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1994 וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2000, הוא כידוע מגלה החומר הפעיל בקנאביס, ה-THC, ומי שנחשב היום לאבי הקנאביס העולמי.

לכבוד יום הולדתו ביקשנו ממנו לענות על כמה שאלות בתחום עיסוקו, והוא, כרגיל, הסכים בשמחה לעשות זאת.

למה בעצם התחלת לחקור את הקנאביס, מה סיקרן אותך ואיך היו התגובות בקהילה המדעית?

שלושת הסמים הבולטים ביותר שמקורם בצמחים היו בתחילת שנות ה-60, ועדיין, אופיום, קוקה, וקנאביס. מורפין בודד מהאופיום בתחילת המאה ה-19 והמבנה המסובך שלו נחשף באופן סופי ב-1920 על ידי סר רוברט רובינסון. קוקאין בודד מעלי קוקה באמצע המאה ה-19 ואת הבלתי שגרתי שלו זיהה בסוף אותה מאה הכימאי המפורסם ריכרד וילשטאטר.

לעומתם נתונים על הרכיבים הפעילים של הקנאביס לא היו זמינים והיתה מעט מאוד עבודה ביולוגית וקליניסטית מודרנית עליהם. קושי נוסף היה משפטי. קנאביס היה חומר בלתי חוקי ולא היה זמין לשימוש מדעי חופשי. גם אם היה ניתן להשיג את הקנאביס באופן חוקי, המחקר עליו היה בבחינת סיוט. במדינות רבות נדרשו תקנות אבטחה מיוחדות ונקיטה באמצעי זהירות שלא איפשרו זאת. חברות התרופות לא רצו לספוג השמצות על כך שהן "מנסות להרוויח כסף ממריחואנה" וכך קרה שמנקודת מבט מדעית חוסל לחלוטין המחקר על קנאביס.

העבודה על קנאביס היתה אפוא מאתגרת ומבטיחה מבחינה מדעית. מצאתי שבארץ אפשר היה להמשיך ולעשות מחקר שהתחלנו ב-1963. היה לי גיבוי של המשטרה שסיפקה את החשיש (שמקורו בהחרמות שביצעה המשטרה) ואת משרד הבריאות, אשר נתן את האישור. העבודה הראשונית נעשתה במכון ויצמן והחל משנת 1966 באוניברסיטה העברית.

האם אתה זוכר את הרגע בו אמרת 'הנה, גיליתי את ה-THC'? איך זה הרגיש? האם הבנת את המשמעויות של גילוי ה-THC באותו רגע? מה חשבת שיקרה לאחר הגילוי הזה?

תגליות מדעיות הן תהליך הדרגתי. זה לקח לי, יחד עם ד"ר יחיאל גאוני, חודשים רבים של עבודה קשה כדי לבודד את ה-THC. היינו מאושרים כאשר הצלחנו לעשות זאת בסופו של דבר. אבל גם ההצלחה היתה הדרגתית – כל צעד היה צריך להיות מאושר ונדרשנו לבדוק הכל שוב ושוב.

עד כמה, וכיצד, חשובה המערכת האנדוקנבינואידית לבריאות האדם? מדוע לדעתך לא מלמדים אודותיה בבתי הספר לרפואה?

מערכת קולטני האנדוקנבינואידים היא אחת המשמעותיות ביותר בגוף שלנו. ואכן, קבוצת חוקרים בולטת מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) הצהירה לאחרונה בסקירה כי מערכת זו מעורבת כמעט בכל המחלות האנושיות. הוראת המערכת האנדוקנבינואידית נכנסת בהדרגה לכל תכניות הלימודים הרפואיות.

עד כמה מדינת ישראל עזרה או עוזרת לך במחקר הקנאביס?

ניתן לי מענק ישראלי קטן לפני שנים רבות. העבודה שלי נתמכה בעיקר על ידי NIH, תרומות אישיות קטנות ולאחרונה על ידי חברות פרטיות.

כמה אחוז מהטיפול בקנאביס זו פשוט תחושה טובה לה הוא גורם, שעוזרת להקל על הסבל (מה שרופאים ובכירי משרד הבריאות מכנים 'פלסבו'), – וכמה אחוז זה באמת פעולה המבוססת על המערכת האנדוקנבינואידית שמצליחה למגר מחלות וכאבים?

במחלות מסוימות אנו בהחלט יודעים כי קנבינואידים ספציפיים (או תערובת ספציפית) יכולים לעזור – לפעמים עזרה גדולה. לפיכך, באפילפסיה הראינו שקנבידיול (CBD) הוא תרופה מצוינת במקרים רבים. אכן CBD עם כמויות קטנות של THC נמצא בשימוש נרחב כעת. THC מתאים לפוסט טראומה (יש לנו ניסוי קליני שפורסם). THC גם חוסם הקאות ובחילות עקב כימותרפיה בסרטן.

למרבה הצער אין ניסויים קליניים בסרטן. נראה שלקנאביס רפואי ישנן השפעות חיוביות על כמה סוגי סרטן. זה יעיל בכאב – אבל פחות מאשר מורפיום. עד שלא יהיו בידינו ניסויים קליניים טובים לא נוכל לציין אם ההשפעה של הקנאביס בכל מקרה ועל כל מחלה היא פיזיולוגית או פסיכולוגית. ל-THC ול-CBD יש גם השפעות אנטי חרדתיות כך שלשימוש שלהם בהחלט יש היבטים פסיכולוגיים.

מה דעתך על רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל? האם נעשתה נכון? האם יש בה טעויות לדעתך? על מה צריך לשים את הדגש? האם יצליחו לעשות סטנדרטיזציה של הקנבינואידים ושל הצמחים כמו שרוצים?

השימוש בקנאביס רפואי בישראל מתקדם יותר מאשר ברוב המדינות. זה לא מושלם. המגדלים עדיין מוכרים מוצר אשר מנותח רק באופן חלקי.

לרוב הרופאים אין כמעט מושג איך להשתמש בו. אבל אני מקווה שבתוך שנה רק קנאביס שנבדק ונותח היטב יהיה בשימוש, עם מספר תערובות שונות זמינות. יאושר גם השימוש בקנאביס לטיפול במצבים רפואיים נוספים מלבד אלו שישנם כיום. למשל בשלב זה הקנאביס אינו מאושר לשימוש פסיכיאטרי, אפילו עבור סכיזופרניה. זה עשוי להשתנות בהדרגה.

מה דעתך על טענות בנוגע ללחץ של חברות התרופות? האם קיבלת פעם במהלך השנים איזשהו רמז כלשהו לכך שהן חוששות מהתרחבות השימוש בקנאביס?

האמת היא שמעולם לא חשתי לחץ כזה. אני מאמין שהחברות יפיקו קנבינואידים סינטטיים למחצה, כפי שקרה עם אנטיביוטיקה חצי-סינתטית, קורטיקוסטרואידים סמי-סינתטיים וכד'.

מה דעתך על הטענות ששמן RSO מחסל סרטן?

מטופלים רבים טענו לאורך השנים שמינונים גבוהים של קנאביס הם בעלי פעילות אנטי-סרטנית חזקה. הם עשויים להיות צודקים. ישנם דיווחים רבים על הטיפול בסוגי סרטן שונים בעכברים; למרבה הצער ניסויים מתוכננים היטב בני אדם לא נעשו על כל סוג של סרטן.

זה לא ייאמן שלא גורמי ממשל ולא קרנות פרטיות בשום מקום בעולם לא קידמו או עודדו ניסויים קליניים – אבל זו עובדה! עד היום לא פורסמו ניסויים קליניים אמיתיים עם קנבינואידים נגד סרטן!

נראה כי THC – המולקולה הפסיכואקטיבית בקנאביס – היא תרכובת אנטי-סרטנית וכך גם קנבידיול (CBD) – חומר לא פסיכואקטיבי – אך הנתונים חייבים להיות מאושרים בחולים בניסויים קליניים.

פרסמנו אמנם בעבר כי בניסויים (בעכברים) CBD נמצא כאנטי סרטני מצטיין במודל סרטן המוח. קבוצות אחרות דיווחו על מחקרים מקבילים. עם זאת, בשל חוסר נתונים קליניים רק מעט רופאים ירשמו קנאביס כתרופה נגד סרטן. זה בעיקר נרשם עבור הכאב.

למשרד הבריאות יש נוהל לפיו קנאביס רפואי ניתן רק כטיפול 'קו אחרון' אחרי טיפול באופיואידים. האם לדעתך זה נכון, או שעדיף להציע אותו אפילו כטיפול 'קו ראשון'?

זה עדיין יותר מאשר ברוב הארצות. יש לנו כ-30,000 מטופלים בקנאביס רפואי.

מה לדעתך הדרך הנכונה ביותר לטיפול בקנאביס? עישון, אידוי, שמן, נרות, קפסולות, מזון? המשאף החדש של טבע?

תלוי בסוג המחלה, באופי ובריאות החולה וכו'.

במה אתה עוסק בימים אלו? מה המחקר אותו אתה עורך כיום ולאילו תוצאות אתה שואף להגיע או מצפה להגיע?

אנו עובדים, בשיתוף פעולה עם עמיתים כאן ובחו"ל, על נושאים רבים – כנראה יותר מדי.

האם יגיעו לדעתך פעם למקום בו ניתן לשייך קנבינואיד מסוים, בכמות מסוימת, לטיפול במחלה מסוימת ספציפית? 

בוודאי עבור מחלות רבות, כמו CBD עבור אפילפסיה וסכיזופרניה ואולי מחלות אוטואימוניות (כמו סוכרת סוג 1). עבור אחרות – חרדה – אולי תערובות שונות למטופלים שונים. THC עבור פוסט טראומה וכד'.

בלי קשר לנושא הרפואי – מה דעתך על הדיונים בנושא אי הפללה של משתמשי פנאי בקנאביס? האם לראייתך נכון יהיה להסדיר את שוק הקנאביס בדומה לשוק האלכוהול?

קנאביס רפואי מוכרח להיות מוסדר מסיבות רפואיות. הקנאביס לפנאי הוא נושא חברתי. האוכלוסייה בכל מדינה צריכה להחליט בעצמה. בכל מקרה יש להטמיע אי הפללה לאור השימוש הנרחב בקנאביס.

איך לדעתך ייראה ענף הקנאביס הרפואי בעוד 20 שנים? האם רכיבים של הקנאביס יהיו נפוצים בשימוש כתוסף מזון או תוסף פארמה?

קרוב לוודאי שבשוק יהיו תרופות רבות המבוססות על קנאביס ונגזרותיו – כנראה חצי-סינתטי. אני יכול לראות תרופות כאלה לאפילפסיה, PTSD, סכיזופרניה, מחלות אוטואימוניות, חרדה, דיכאון וכו'. עם זאת קנאביס רפואי גולמי (מוסדר מבחינת מינון וצורת צריכה) ימשיך לשמש כטיפול לאור האמונה ש'טבעי' הוא טוב יותר מאשר 'סינתטי'.

ראו גם:
המדען – דוקומנטרי על פרופ' משולם
משולם: אין קשר בין לגליזציה לנזק רפואי

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%9d-%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%a4-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%9d/

ללא קנאביס: 5 דרכים להמרצת המערכת האנדוקנבינואידית

ללא קנאביס: 5 דרכים להמרצת המערכת האנדוקנבינואידית

ללא קנאביס: 5 דרכים להמרצת המערכת האנדוקנבינואידית

5 שיטות המאפשרות לאזן את רמות האנדו-קנבינואידים בגוף האדם, גם אם אין בנמצא אפילו פרח אחד לרפואה.

רבות דובר על הקנבינואידים בקנאביס: אותן מולקולות אורגניות הנמצאות בצמח ואחראיות על קשת ההשפעות הרחבה שהוא מקנה לצרכניו. הקנבינואידים הם למעשה תרכובות כימיות שכאשר נצרכות על ידי האדם, הן נקשרות ומפעילות קולטני קנבינואידים הנמצאים בחלק ניכר מהמערכות החשובות של הגוף כולל במוח.

אולם במקביל לקנבינואידים בקנאביס, גם גוף האדם מייצר מן קנבינואידים משל עצמו, המכונים אנדו-קנבינואידים ומהווים חלק במערכת האנדוקנבינואידית (ECS).

המערכת האנדוקנבינואידית, כפי שמתאר פרופ’ רפאל משולם בראיון, איננה ייחודית רק לבני האדם וניתן למצוא אותה בגופם של כל היונקים, כמו גם בעלי חיים אחרים – מה שעשוי להצביע על חיוניותה להתפתחות הטבעית של אורגניזמים בטבע ואפילו לתהליך האבולוציה כולו.

מלבד ויסות פונקציות יומיומיות חיוניות, המערכת האנדוקנבינואידית שומרת על מה שמכונה ‘הומאוסטזיס’ (מצב יציב. מיוונית: Homeostasis) – היכולת של יצור ביולוגי לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. מדובר בתהליך טבעי חשוב מאין כמוהו שיש האומרים כי הוא האחראי לכך שאצל חולי סרטן למשל התאים הסרטניים הורגים את עצמם כאשר נתקלים ברמות גבוהות של אנדוקנבינואידים.

אז כיצד שומרים על רמות אופטימליות של אנדוקנבינואידים בגוף? ובכן, צריכת קנאביס היא בהחלט אופציה קלה ונוחה, אולם לדאבוננו גם בימים אלו עדיין אין לכל אדם נגישות לצמח. לפיכך קבלו 5 שיטות להמרצת המערכת האנדוקנבינואידית בגוף – גם בלי קנאביס.

1. פחות אלכוהול

מרטין לי, מנהל “פרויקט CBD” ומחבר הספר “אותות עשן: היסטוריה חברתית של מריחואנה – רפואה, בילוי וספרות”, מסביר את בעיית השתייה המופרזת: “אלכוהול הוא רעל הגורם לתגובת לחץ חריפה במקרים של צריכה מזדמנת, דבר אשר בתורו מעורר עלייה זמנית של פעילות אנדוקנבינואידית כתגובת מגן מפני מתח”.

לי מוסיף כי בעוד שתייה מזדמנת ככל הנראה לא תפגע במערכת האנדוקנבינואידית, “לאלכוהוליזם כרוני יש השפעה הפוכה וכתוצאה מכך היחלשות של המערכת האנדוקנבינואידית עקב מתח רב מדי. רמה נמוכה של אנדוקנבינואידים הופכת את האדם לפגיע יותר למחלות.”

2. טיפולים ותרפיה

מחקר שנערך על ידי המכון לטכנולוגיה של אוניברסיטת אוקלנד, הראה כי הרמות של ‘אננדמיד’ (מרכיב במערכת האנדוקנבינואידית האחראי על תחושות אושר ושמחה) הוכפלו לאחר שקיבלו טיפולים אוסטאופתיים. טיפול זה יכול להתרחש באופנים שונים, כולל כירופרקטיקה, פיזיותרפיה ועיסוי. אפילו לאקופונקטורה (דיקור סיני) יש השפעה חיובית על המערכת האנדוקנבינואידית על פי מחקר זה (נכון?), ולכן מעולם לא היה תירוץ טוב יותר ללכת ליום ספא.

3. לאכול עלים ירוקים

אם עישון עלים (או פרחים) ירוקים זו לא אופציה, הרי שאכילת עלים ירוקים בהחלט תתרום. לצד אורגנו ופלפל שחור, גם עלים ירוקים הם עשירים ברכיב בטא-קריופילן (ß-Caryophyllene), טרפן המפעיל את קולטן הקנבינואידים CB2, לו מייחסים פוטנציאל גבוה במאבק בדלקות והפרעות במערכת החיסונית.

4. לאכול (עוד) אומגה 3

חומצות שומן אומגה 3 חיוניות לתפקוד תקין של המערכת האנדוקנבינואידית. ישנם מדענים הטוענים כי בלעדיהם קולטני CB1 עשויים שלא להיווצר בצורה נכונה, מה שעלול להוביל ל”התנהגות רגשית לקויה”. בעוד ששמני דגים נחשבים לאחד המקורות הטובים ביותר לאומגה 3, ה’המפ’ (הקנאביס התעשייתי שאינו פסיכואקטיבי) נחשב לחלופה מצוינת. בין אם בצורת זרע, שמן או חלבון.

5. לעשות כושר

חוקרים גרמניים הראו כי תחושת האופוריה של הרץ לא נגרמת רק על ידי שחרור אנדורפינים במוח, אלא כתוצאה מגידול בייצור אנדוקנבינואידים. כמובן שהריצה היא לא הפעילות היחידה שמייצרת את האפקט הזה ולמעשה כל פעילות גופניתי יכולה להוביל לעלייה ברמת האנדוקנבינואידים בגוף. אז תאבקו את שטיח היוגה שלכם, קפצו על טרמפולינה או צאו לרקוד, העיקר שתשמרו על מערכת אנדוקנבינואידית בריאה.

תמכו בפעילות | הפורום | הזנים | המדריכים | המילון

http://ad.420.co.il/?wpproadszoneid=40

נצפים עכשיו

אוהבים קנאביס? הרשמו:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-5-%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%93%d7%95%d7%a7/

המערכת המיוחדת שקולטת את הקנאביס בגופנו – ושהרופאים לא מכירים

המערכת המיוחדת שקולטת את הקנאביס בגופנו – ושהרופאים לא מכירים

המערכת המיוחדת שקולטת את הקנאביס בגופנו – ושהרופאים לא מכירים

השפעת הקנאביס על גוף האדם מתרחשת בעזרת קולטנים מיוחדים הנקראים יחדיו 'המערכת האנדוקנאבינואידית'. היא פרושה בשלל איברי הגוף כולל בעמוד השדרה והמוח, ואחראית לוויסות הורמונלי תקין של תהליכים חיוניים. למרות זאת לא מלמדים עליה בבתי הספר לרפואה גם היום. כך פועל הקשר הביולוגי בין הקנאביס לבין גוף האדם.

מאת: מתן וענונו, סמנכ"ל חברת 'bol pharma'

השפעותיו של צמח הקנאביס על גוף האדם, הכוללות בין היתר השפעה פסיכואקטיבית, עוררות תיאבון, שיכוך כאבים וירידה ברמת הריכוז, הן כולן תוצאה ישירה של השפעת החומרים הפעילים בצמח, הקנאבינואידים (THC ו-CBD למשל), על תהליכים שונים בגוף האדם.

מבחינה פיזיולוגית מתרחשים תהליכים אלו בדומה לשאר תהליכי המערכות בגוף. בדיוק כפי שמערכת העיכול ייעודה לפרק מזון ולספוג ממנו חומרי תזונה, ומערכת הנשימה מיועדת לקליטת חמצן וסינון מזהמים, קיימת בגופנו מערכת עצבית ייעודית (הקיימת גם אצל בעלי חיים אחרים, בעיקר יונקים), בה מתחוללת התגובה הפיזיולוגית לקנאבינואידים, הרכיבים הפעילים בקנאביס. מערכת זו נקראת המערכת האנדוקנאבינואידית.

המערכת האנדוקנאבינואידית

המערכת האנדוקנאבינואידית היא למעשה מערכת עצבים פנימית שראשיתה במוח, בעוד קולטניה נוכחים בשלל איברי הגוף ומערכותיו החיוניות. מחקרים הראו כי מערכת זו הינה קריטית לתפקוד השוטף של הגוף ומשפיעה באופן חד על מנעד רחב מאוד של תהליכים ביולוגיים וכימיים כגון הולכה עצבית, נוירוגנזה, בקרת אינסולין, בקרת המערכת החיסונית, למידה מוטורית, תיאבון, תחושת כאב, מצב הרוח והזיכרון.

מערכת זו מורכבת מעשרות רבות של קולטנים (רצפטורים) המסייעים לוויסות ולבקרה ההורמונלית של תהליכים פיזיולוגיים (חילוף חומרים למשל). היא עושה זאת על ידי תגובה נוירו-כימית המתרחשת עקב חשיפתה לקנבינואידים המצויים בצמח הקנאביס (ונקראים פייטו-קנבינואידים, קנאבינואידים ממקור צמחי), וכן לאנזימים דמויי קנאבינואידים, שמייצר גוף האדם בעצמו (ונקראים אנדו-קנאבינואידים, קנבינואידים אנדוגנים שמקורם בייצור חי).

חיבור קולטנים עצביים – תגובה פיזיולוגית המתרחשת בעקבות חשיפה לקנאבינואידים

חיבור קולטנים עצביים – תגובה פיזיולוגית המתרחשת בעקבות חשיפה לקנאבינואידים

נוכחותם של הקנאבינואידים הצמחיים בגוף האדם, כך גילה לראשונה פרופ' רפאל משולם בניסויים שערך בשנות ה-60, גורמת לגוף האדם לייצר בעצמו אנזימים אלו, הדומים בבסיסם המולקולרי לקנבינואידים הצמחיים. אלו מהווים חלק אינטגרלי מהשפעת הקנאביס על הגוף.

גילוי זה הוביל לתהליך מדעי ארוך שבסופו זוהו ובודדו מספר אנדו-קנבינואידים דומיננטיים, ביניהם השניים המוכרים ביותר: "אננדמיד" (מהמילה Ananda שמשמעותה "אושר נצחי" בשפת הסנסקריט העתיקה) ו-"AG-2" או בשמו המלא 2-Arachidonoylglycerol, שניהם חומרים שאחראים על ויסות הורמונלי תקין ברבות ממערכות הגוף החיוניות.

תפקידיה המגוונים של המערכת האנדוקנאבינואידית – מעוררות תיאבון ובקרת אינסולין, עד שיפור הולכה עצבית ופירוק שומנים

תפקידיה המגוונים של המערכת האנדוקנאבינואידית – מעוררות תיאבון ובקרת אינסולין, עד שיפור הולכה עצבית ופירוק שומנים

לאור מחקרים מעמיקים שנערכו בתחום מערכת העצבים, ידוע כיום כי תהליך תגובה נוירוכימית המתרחש בין הקולטנים העצביים ונקרא סינפסה (Synapses), הוא תחילתה של התגובה האופיינית לנוכחותם של הקנבינואידים הפועלים כנוירוטרנסמיטורים לטובת שינוי תהליך ההולכה העצבית.

התגובה המתרחשת בעקבות החשיפה לקנאבינואידים מתחילה באנזים הנקרא טרנסאקילס (Transacylase), ההופך דרך תהליך התפרקות (ביוסינתזה) לשאר האנדוקנאבינואידים הדומיננטיים, באופן דומה לתהליך בו הופך CBG (קנאבינואיד האב) לקנאבינואידים האחרים. בהמשך תהליך התפרקות זה נוצרים האננדמייד וה-AG-2, האחראים באופן ישיר על התגובות הפיזיולוגיות, אותן אנו מכירים כתגובה לצריכת קנאביס.

מחקרים שבחנו את תהליך היצירה הטבעי של AG-2 גילו בנוסף גם כי הוא קיים בחלב אם, מה שככל הנראה מצביע על העובדה כי אנזים זה הינו בעל תפקיד בתהליכי ההתפתחות המוחית של התינוק.

בשל פרישתה הנרחבת של המערכת האנדוקנאבינואידית בכלל איברי הגוף, לצד יכולתה להשפיע על מגוון רחב של תהליכים, חוקרים העוסקים כיום בניתוח ובחקר מערכת זו מאמינים שמטרתה העיקרית היא לסייע לשמור על מצב של "הומאוסטאזיס" (Homeostasis) – סביבה פנימית המאפשרת איזונים אוטומטיים מול שינויים החלים בסביבה החיצונית, ושודות לה גוף חי שומר על יציבות ובריאות.

אם מסקנה זו נכונה, הרי שהמערכת האנדוקנאבינואידית קשורה למעשה לכל שאר מערכות הגוף ומשמשת כמעין מערכת בקרה מקיפה, שאחראית על תפקודו התקין של הגוף. עוד ניתן להסיק, בהסתמך על דברים שציין פרופ' משולם בעבר, כי ויסות יציב של מערכת זו יכול למנוע מגוון רחב מאוד של מחלות וליקויים שונים.

מבנה המערכת האנדוקנאבינואידית

קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית האחראיים על קליטת הקנבינואידים ועל החלת התגובה הפיזיולוגית בעת החשיפה אליהם, מתחלקים לשני סוגים: קולטני CB1 וקולטני CB2. קולטנים אלו אמנם פרושים באזורים רבים בגוף האדם, אך עד כה לא הובן באופן מדויק מהו תפקידם המלא ומהי המשמעות המדויקת של אופי פרישתם.

קולטני CB1 – קיימים בעיקר במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, ברקמות הרכות, בבלוטות ההורמונליות ובשאר איברים חיוניים. קולטנים מסוג זה מגיבים בעיקר ל-THC, אננדמייד ו-AG-2, ומהווים "צינור" עיקרי דרכו פועלת ההשפעה הפסיכואקטיבית על הגוף.

קולטני CB2 – קיימים בעיקר בנקודות ראשיות במערכת החיסון ובמערכות התומכות בה, וכן בכבד ובמערכת פירוק הרעלים.

פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית בגוף האדם, בעיקר במוח ובמערכת העצבים

פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית בגוף האדם, בעיקר במוח ובמערכת העצבים

ההבדל בין סוגי הקולטנים השונים מצוי במבנה הפיזיולוגי שלהם ובעיקר בסוג הפייטוקנאבינואידים והאנדוקנאבינואידים שקולטנים אלו מגיבים להם. כיום ידוע למדע כי קולטני CB1 מגיבים בעיקר ל-THC ול-CBD (השפעות מנוגדות), ואילו קולטני CB2 מגיבים בעיקר ל-CBN. יש לציין כי מידע זה מבוסס על הערכות ואנקדוטות מדעיות חלקיות ולא על מדע "קשיח" או תוצאות מחקרים קליניים.

לצד הנחה מרכזית זו קיימת דעה רווחת נוספת בעולם המדע, לפיה מולקולות ה-CBD אינן מתקשרות באופן בלעדי או מיטבי לקולטנים מסוג אחד, אלא מסוגלות ליצור קשרים עצביים עם שני סוגי הקולטנים בצורה שווה. דעה זו נתמכת באופן חלקי על ידי ניסויים שנערכו בחומר דמוי קנאבינואיד סינטטי בשם JWH-015 והניבו תוצאות חלקיות וחסרות ערך מדעי גבוה.

אנדוקנאבינואידים שונים והתאמתם לסוגי הקולטנים העצביים

אנדוקנאבינואידים שונים והתאמתם לסוגי הקולטנים העצביים

חשוב לציין כי חלוקה זו היא גסה במיוחד. למעשה, רקמות רבות בגוף מכילות קולטנים משני הסוגים במקביל, כמו מערכת העצבים, מערכת הרבייה, מערכת העיכול, מערכת הקרדיווסקולרית ושלפוחית השתן.

למערכת האנדוקנאבינואידית ישנה חשיבות בולטת בטיפול במגוון רחב של תופעות בריאותיות שונות, כגון: כאב כרוני, פיברומיאלגיה (תסמונת כאב), איידס (HIV), אלצהיימר, אפילפסיה, טרשת נפוצה (MS), בעיות שינה, פוסט טראומה (PTSD), ועוד. בנוסף ומעל הכול חשוב לזכור כי כל השפעה של קנאביס על הגוף היא למעשה תגובה שמקורה במערכת זו.

קנבינואידים: המפתח לבקרת מערכות הגוף

תפקידה של המערכת האנדוקנאבינואידית הנו אם כן מורכב מאוד, וניתן לחלקו לסדרת "תפקידי משנה" המאופיינים בהתאם למערכת הגוף שבה הם מתרחשים. כל אחד מתהליכים אלו הוא תוצאה ישירה של תגובה לאחד או יותר מהקנאבינואידים הקיימים בצמח.

תכונות הבסיס המאפיינות את הקנאבינואידים השונים, אופן פיזור קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית ברחבי הגוף והעובדה שכל אחד מהקנאבינואידים נקלט בקולטן עצבי מסוג שונה, תורמים יחדיו ליצירת מודל השפעה כללי, המפרט את תפקידיו והשפעותיו הספציפיים של כל קנאבינואיד כחלק אינטגרלי מהשפעת הקנאביס הכוללת.

קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית

קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית: CB1, CB2

להלן תרשים המפרט השפעות אלו על פי מודל כללי משוער ולפי חלוקה למערכות הגוף השונות. מודל זה מבוסס על מחקרים אנקדוטליים שנערכו עד היום מסביב לעולם, בייחוד בישראל ובארה"ב:

1. המוח ומערכת העצבים

  • הגנה על תאי המוח (Neuroprotection) – החלת תהליכי שימור ומניעת דעיכה קוגניטיבית (הזדקנות, אלצהיימר וכו') ונזקים למוח הנובעים מטראומה ופגיעות חיצוניות, ואף החלה של תהליכי חידוש תאים אפורים (נוירוג'נסיס) – THC ו-CBD.
  • מניעה וטיפול בדיכאון ובחרדה – ויסות הורמונלי תקין המסייע למניעת יתירות או חיסרון של אנזימים, מצבים העשויים לגרום ללחץ נפשי, לחרדה ולתסמיני דיכאון – THC (עקיף) ו-CBD (ישיר).
  • מניעת התכווצויות שרירים והתקפי עוויתות – ויסות תקין של מערכת הממסר החשמלית (על ידי הורמונים), המסייע במניעה ובהפחתה משמעותית של התקפי עוויתות (פרקינסון למשל) מסוגים שונים – THC, CBD ו-CBN (ייתכן שגם THCA).
  • פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית במוח ובראשית מערכת העצבים – השפעה נרחבת על כלל חלקי המערכת

    פרישת קולטני המערכת האנדוקנאבינואידית במוח ובראשית מערכת העצבים – השפעה נרחבת על כלל חלקי המערכת

  • מניעת התקפים אפילפטיים – הפחתה משמעותית עד מניעה כוללת של התקפים אפילפטיים – CBD.
  • שיכוך כאבים – טשטוש של מערכת קולטני הכאב ואלחוש כאבים זמניים או כרוניים מסוגים שונים, בכלל חלקי הגוף – THC ובעיקר CBD.
  • טיפול בבעיות שינה – ויסות הורמונלי של רמות הסרוטונין והמלטונין במוח, בצורה המשפרת ומחזקת את תהליכי השינה ומונעת בעיות שינה כמו אינסומניה – CBN, CBD ו-THC.
המערכת האנדוקנאבינואידית

המערכת האנדוקנאבינואידית נוגעת בכל אברי הגוף החשובים

2. מערכת הלב וכלי הדם

  • מניעת חסימת עורקים – ויסות הורמונלי תקין של מערכת בקרת מחזור הדם, המונע הצטברות שומנים מיותרים, תוך כדי הרגעת והרחבת העורקים – CBD.
  • נוגד תסמינים סוכרתיים – סיוע בצמצום ומניעת הצטברות סוכרים במחזור הדם, תוך כדי שיפור זרימת הדם הכללית – CBD.
  • מניעת דחיית איברים בקרב מושתלים – פירוק פעיל ומניעת ייצור אנזימים המיוצרים בכבד וגורמים לדחיית איברים מושתלים – CBD.

3. מערכת העיכול

  • הגברת תיאבון – עידוד פעילות מוגברת של מספר סוגי חיידקים הקיימים במערכת העיכול, הגורמת לצורך (ולרצון) מוגבר במזון – THC.
  • סיוע ושיפור תהליכי עיכול – ויסות הורמונלי תקין של כלל מערכת העיכול, בצורה המונעת "תקלות" ומסייעת בבקרת הפעילות השוטפת של הוושט, המעיים והקיבה – CBD ו-CBDA.
  • הפחתת בחילות – ויסות תקין של חיידקי המעיים והקיבה ומניעת קפיצות או ירידות בפעילות השוטפת הגורמות לבחילות – CBD ו-THC.
  • מניעת זיהומים ודלקות – תקיפה והשמדה של בקטריות מעוררות דלקת, בעיקר במקרים של מחלות מעיים דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס – CBD (ייתכן שגם CBG, CBDA ו-THCA).
  • דיכוי תיאבון – ויסות הפוך של החיידקים במערכת העיכול, הגורם לתחושת שובע מוגברת ומפחית את הצורך הפיזיולוגי בפירוק מזון – THCV.

4. השפעות כלליות אחרות

  • חיזוק העצמות ומבנה השלד – עידוד ייצור מוגבר של סידן ושאר רכיבים התורמים לחיזוק העצמות, ומניעת היחלשות עצם בעקבות בריחת סידן – CBC ו-CBD.
  • מלחמה בתאים סרטניים – מאבק אקטיבי והשמדת תאי סרטן, במקביל למניעת "ייצור" תאים סרטניים חדשים, זאת על ידי מניעת חמצון וחלוקה תאית – THCו-CBD (יתכן שגם CBG THCV, ו-CBDV).

המידע הזמין היום בנוגע למערכת האנדוקנאבינואידית הוא חלקי בלבד, אך בעידן המחקר המודרני התשובות הולכות ונעשות ברורות מיום ליום, וזוכות לאסמכתא מדעית אמיתית בעזרת בדיקות בקרב נסיינים אנושיים.

עם התרחבות המחקר בתחום והעמקת ההבנה בנוגע למערכת חיונית זו, יהיה ניתן כלל הנראה בעתיד לבסס בעזרתה ענף שלם של רפואה מונעת, ואולי אף להעלים בעזרתה מחלות וליקויים מסוימים באופן גורף.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/04/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93%d7%aa-%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%91%d7%92%d7%95%d7%a4/

המערכת האנדוקנבינואידית

המערכת האנדוקנבינואידית

המערכת האנדוקנבינואידית היא מערכת פניטמית מרכזית שמשפיעה על מנעד רחב מאוד של תהליכים ביולוגיים וכימיים בגוף ומהווה גורם מכריע בבריאות ותקינות תפקוד המערכות בגוף. המערכת מורכבת ממולקולות הנקראות קנבינואידים. כאשר הן נמצאות בקנאביס נקראת פשוט 'קנבינואידים' וכשנמצאות בגוף נקראות 'אנדוקנבינואידים', וכן מקולטני קנבינואידים המתקשרים עם הרכיבים כשמגיעים ממקור חיצוני.

עד כה נתגלו רק כמאה, אולי מעט יותר, קנבינואידים בצמח הקנאביס, כאשר המפורסם שבהם הוא כמובן THC, ובשנים האחרונות מקבל מקום של כבוד גם CBD (קנאבידיול). ה-CBD, חומר בריאותי שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית הדומה לזו של ה-THC, צפוי להשתלט בשנים הקרובות על עולם הפארמה וכבר היום חברות רבות משקיעות בפיתוח CBD ומוצרים המכילים אותו. בנוסף כמובן ישנה עוד רשימה ארוכה של קנבינואידים, כמו CBG, CBL, CBN ועוד ועוד.

מהי המערכת האנדוקנבינואידית?

גם גוף האדם מייצר כאמור קנבינואידים משל עצמו, המכונים אנדוקנבינואידים, ומהווים חלק של המערכת האנדוקנבינואידית. אותם קנבינואידים אנדוג'נים (אנדוקנבינואידים = Endogeny – הליכים המתרחשים בתוך אורגניזם) מכילים את הרכיב 'אננדמיד' וכן את הרכיב AG-2. רכיבים אלו נמצאים בגוף של כל אחד ואחת מאיתנו.

אנדוקנבינואידים - AG-2 אננדמיד

האנדוקנבינואידים _הקנבינואידים שמייצר הגוף): AG-2 ו'אננדמיד'

את השם 'אננדמיד' נתן לאותו רכיב פרופ' רפאל משולם, החוקר הישראלי זוכה הפרסים שזיהה לראשונה את ה-THC בשנות ה-60 של המאה הקודמת. משולם בחר לקרוא לרכיב 'אננדמיד' על שם המילה 'אננדה' שמקורה בשפה סנסקריט ומשמעותה "אושר עילאי". את הסיפור המלא על המערכת האנדוקנבינואידית והאופן בו נתגלתה על ידי פרופ' משולם ניתן לקרוא בראיון שנערך עימו. לאחרונה אף פורסם הסרט התיעודי "המדען", על הקריירה הענפה של "הסבא של הקנאביס".

המערכת האנדוקנבינואידית מכילה כאמור גם קולטני קנבינואידים, משני סוגים: CB1 ו-CB2. במשך שנים היה ידוע שקולטנים אלו נמצאים בחלקים שונים בגוף, בעמוד השדרה ובמערכת החיסונית – אך בעיקר במוח. יש להם השפעה חיונית ביותר על תפקוד תקין של המערכות על ידי כך שמתקשרים עם אותם קנבינואידים (מהקנאביס) ואנדוקנבינואידים (מהגוף). כאשר מתקשרים הקנבינואידים לקולטנים, הם משפיעים על תפקוד המערכות בגוף כאמור.

בעוד שקולטני קנבינואידים נמצאים בעיקר במוח ובמערכת החיסונית, חוקרים גילו בשנים האחרונות את אותם קולטנים גם במקומות אחרים בגוף, כולל מערכת העצבים, המערכת הקרדיווסקולרית, מערכת הרבייה, מערכת העיכול ובשלפוחית השתן. חוקרים ממשיכים במחקרים לזיהוי וגילוי קנבינואידים נוספים ככל שמתפתח המחקר בתחום הקנאביס בעולם.

השפעות המערכת האנדוקנבינואידית

השפעות המערכת האנדוקנבינואידית

חשיבותה של המערכת האנדוקנבינואידית

המערכת האנדוקנבינואידית אינה ייחודית ובלעדית רק לגוף האדם כמובן. למעשה ניתן למצוא אנדוקנבינואידים בגופם של כל היונקים – ואפילו אצל חלק מבעלי החיים שאינם יונקים – מה שמצביע על חיוניותה להתפתחות הטבעית של אורגניזמים בטבע ולתהליך האבולוציה כולו.

המערכת האנדוקנבינואידית

המערכת האנדוקנבינואידית – חיונית לתפקוד תקין ובריא של הגוף

חוקרים מאמינים שהאבולוציה, תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים‏‏ לאורך דורות שעשוי להביא ליצירת מינים חדשים, שמר היטב על המערכת האנדוקנבינואידית לאורך 500 מיליון שנים.

בעוד שהמערכת האנדוקנבינואידית משפיעה כאמור על מגוון רחב של תהליכים ביולוגיים, כמו למשל תחושת תאבון, עייפות ושינה, חוקרים מאמינים שמטרת קיומה העיקרית היא 'הומאוסטאזיס' (מצב יציב. מיוונית: Homeostasis) – היכולת של יצור ביולוגי לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. זהו שם גג למכלול של תהליכים ביולוגיים, אשר הודות להם גוף חי שומר על היציבות של סביבתו הפנימית גם כאשר שינויים חלים בסביבה החיצונית לו, וכאשר אינו מתפקד כראוי, נוצרות מחלות.

מחלה היא למעשה תוצאה של כשלון של הגוף להגיע להומאוסטאזיס, מה שמסביר שוב את חשיבותה של המערכת האנדוקנבינואידית לבריאות ותקינות התפקודים בגוף וגם בנפש. זיגמונד פרויד טען כי האדם שואף להגיע לאיזון נפשי ובכך, להגיע בעצם ל"להומאוסטזיס פנימי".

מעורבות המערכת האנדוקנבינואידית במחלות

הדוגמה הטובה ביותר לחלק החשוב של המערכת האנדוקנבינואידית בתהליך הומאוסטאזיס מגיעה ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות וגילו מעורבות ופעילות חריגה של קולטני קנבינואידים בתאים סרטניים במגוון סוגי סרטן שונים, כולל סרטן הריאות, סרטן הכבד, סרטן השד וסרטן הערמונית.

אותם מחקרים מצאו שקנבינואידים יכולים להרוג תאים סרטניים, כולל כאלו שנמצאו עמידים בפני כימותרפיה, כמו גם למנוע את התפתחות התאים הסרטניים מבעוד מועד. מומחים מאמינים שהפעילות החריגה של קולטני הקנבינואידים היא סימן ברור לחשיבות תפקידה של המערכת האנדוקנבינואידית כמערכת הגנה ביולוגית, ובהתאם גם לצורך בשימוש בקנאביס כטיפול בריאותי.

כמובן שמלבד טיפול בסרטן, למערכת האנדוקנבינואידית ישנה חשיבות בולטת גם בטיפול במגוון רחב של מחלות ותופעות בריאותיות שונות, כגון: איידס (HIV), אלצהיימר, ארטריטיס (דלקת מפרקים שיגרונית), סרטן, כאב כרוני, אפילפסיה, פיברומיאלגיה, גלאוקומה, טרשת נפוצה (MS), בעיות שינה, פוסט טראומה (PTSD) ועוד ועוד.

בשנים האחרונות מודות כבר גם הרשויות הבכירות ביותר בפוטנציאל הבריאותי של המערכת האנדוקנבינואידית, כולל הצהרות של ארגון הבריאות האמריקני, הרשות האמריקנית למלחמה בסמים וארגון הסרטן הממשלתי של ארה"ב – כולם כאחד הצהירו כי לקנאביס סגולות בריאותיות יוצאות דופן וכי הוא אף יכול להרוג תאים סרטניים כאמור.

אתם אוהבים קנאביס, אנחנו אוהבים קנאביס, בואו נהיה חברים:

http://assets-prod.vicomi.com/vicomi.js

המערכת האנדוקנבינואידית
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2015/11/%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%93%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%99%d7%93%d7%99%d7%aa/

קנאביס רפואי: מהו "אפקט הפמליה" – ולמה הוא חשוב

קנאביס רפואי: מהו "אפקט הפמליה" – ולמה הוא חשוב

ה-THC וה-CBD הם שני הקנבינואידים העיקריים בצמח הקנאביס, אך סגולותיו הרפואיות הרבות תלויות בשלל חומרים נוספים הפועלים יחדיו, כולל קנבינואידים אחרים וטרפנים, במה שמכונה 'אפקט הפמליה' (Entourage Effect).

מאז גילויו של ה-THC, אחד הקנבינואידים הפעילים ביותר בצמח הקנאביס, שנתגלה על ידי פרופ' רפאל משולם בשנת 1964, נערכו מחקרים רבים בנסיון להבין את השפעות צמח הקנאביס על הגוף האנושי, ואת אופי פעילותה של המערכת האנדוקנבינואידית בגוף.

שני הקנבינואידים העיקריים בצמח, THC ו-CBD, ידועים בסגולותיהם הרפואיות וביכולתם לטפל אפילו במקרים רפואיים קשים כגון סרטן ואפילפסיה, אך ריכוז גבוה של אחד מהקנבינואידים הללו לבדו, כמו למשל בתמציות שונות ושמנים המוצעים למכירה, אינו מספיק כדי לממש את הפוטנציאל הרפואי המלא הקיים בצמח.

בכדי להגיע לפוטנציאל המלא, חשוב לשלב בתהליך הטיפולי עוד מגוון קנבינואידים הקיימים בצמח כגון CBG, CBL,CBN ועוד. ראו גם: מהו 'יחס הזהב' בין הקנבינואידים?

הבנה מלאה של המערכת האנדוקנבינואידית עשויה להיות בעלת משמעויות מרחיקות לכת ולסייע בתכנון נכון של טיפולים נגד חרדה, כאב, בחילות, השמנת יתר, חבלות במוח ובעיות רפואיות רבות אחרות.

אך ראשית יש להבין איזה מן החומרים בצמח אחראי לכל אחת מההשפעות השונות, ומהם יחסי הגומלין ביניהם – כלומר מהו בעצם 'אפקט הפמליה':

הקנבינואידים וסגולותיהם הרפואיות

הקנבינואידים השונים וסגולותיהם הרפואיות

אפקט הפמליה

'אפקט הפמליה' בקנאביס רפואי (Entourage Effect) נועד לתאר את השפעתם של הקנבינואידים השונים הפועלים באיזון מורכב ביחד עם הטרפנים (Terpenes), מולקולות אורגניות פשוטות (ביחיד – "טרפן") אשר נמצאות בכל הצמחים, ואחראיות על רובם המוחלט של הריחות והטעמים הקיימים בצמח.

מלבד הטעם והריח, מכילים הטרפנים גם סגולות רפואיות כגון שיכוך כאבים והרגעת המערכת החיסונית. שילוב נכון בין קנבינואידים לטרפנים, יוצר 'תרופה מלאה' שמכילה את שלל המרכיבים בעלי הסגולות הרפואיות ויכולה לסייע בטיפול במגוון מצבים רפואיים.

כך למשל, כפי שניתן לראות בתמונה, הקנבינואיד CBG מסייע ל-CBD בשיכוך חרדה ול-THC הוא מסייע לטיפול בגלאוקומה. אמנם שני הקנבינואידים הראשיים אחראים על מרבית הטיפול, אך שילובו של ה-CBG במקרה זה הוא הכרחי ומביא לתוצאות טובות הרבה יותר. לפיכך, צריכת קנאביס בצורתו הטבעית, כזו המכילה את כלל הקנבינואידים, מסייעת לצרכים רפואיים יותר מנטילת תמצית THC או CBD בנפרד.

הטרפנים השונים וסגולותיהם הרפואיות

הטרפנים השונים וסגולותיהם הרפואיות

קנבינואידים וטרפנים – באיזון מושלם

עולם המדע בוחן את הקשר שבין הקנבינואידים לטרפנים כדי לגלות את ההשפעות המדויקות שלהם על הגוף, וכן כדי להבין את יחסי הגומלין וההשפעות ההדדיות ביניהם. אחד המדענים הבולטים בתחום הוא ד"ר איתן רוסו, נוירולוג חוקר המתמחה בנושא הקשר שבין קנבינואידים לטרפנים וחבר באגודת הרופאים התומכים בקנאביס רפואי (SCC).

במחקר שפירסם רוסו בשנת 2011 הוא מפרט על הטרפנים השונים וטוען כי "גם הכמות הקטנה ביותר של טרפנים משפיעה באופן ישיר על השפעות הקנאביס".

ד"ר איתן רוסו - אחד החוקרים הבולטים במחקר הטרפנים והקנבינואידים

ד"ר איתן רוסו – אחד החוקרים הבולטים במחקר הטרפנים והקנבינואידים

תוצאות המחקר הראשו שלטרפנים השונים אכן יש השפעות משמעותיות על צמח הקנאביס. כך לדוגמא, הטרפין מיירצין (Myrcene) מסייע ביצירת תחושת רוגע וכובד ובמקביל מזרז את ספיגתם של שאר הקנבינואידים בגוף, ואילו הפיינין (Pinene) עוזר בהפחתת בעיות זיכרון הנגרמות על ידי THC, כששילוב של השניים יניב תמיסה המסייעת בהפחתת תחושות חרדה.

תחום המחקר כולו נמצא עדיין בחיתולים, בעיקר תחת הסטטוס החוקי הבעייתי של הקנאביס במרבית מדינות העולם, אך עם דעיכתם של החוקים הישנים בשנים האחרונות וכניסתו של הצמח לתודעה הציבורית, בשנים הקרובות, צפויים להיערך מחקרים נוספים בתחום. כבר היום פועלות חברות בכדי לנסות ולאפיין את ה"מתכונים" המדוייקים של הקנאביס, כולל כל הרצף הקנבינואידי והטרפני שלהם. "מתכון" כזה ניתן לרשום גם כפטנט כמובן, ולכן מעורר עניין בקרב משקיעים.

ראו עוד:
5 זני קנאביס מומלצים לטיפול בדיכאון
10 טיפים להגברת כמות הטרפינים בקנאביס
מחקר מצא: קנאביס פועל כמו "הורמון האהבה"
עלו והצליחו: 4 שיטות לשדרוג השפעת הקנאביס
המערכת האנדוקנבינואידית – ראיון עם פרופ' רפאל משולם

אתם אוהבים קנאביס, אנחנו אוהבים קנאביס, בואו נהיה חברים:

קנאביס רפואי: מהו "אפקט הפמליה" – ולמה הוא חשוב
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2015/11/%d7%90%d7%a4%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%a4%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a0/

מחקר מצא: קנאביס פועל כמו "הורמון האהבה"

מחקר מצא: קנאביס פועל כמו "הורמון האהבה"

מחקר חדש מצא שהשפעת צריכת קנאביס דומה להשפעותיו של ה'אוקסיטוצין', המכונה גם "הורמון האהבה" ואחראי בין היתר על יצירת קשרי אהבה חזקים כלפי אחרים. המחקר מצטרף גם לשורת מחקרים המראים כי האוקסיטוצין מכיל פוטנציאל לסייע ללוקים באוטיזם.

מחקר חדש שפורסם על ידי צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי האיטלקי (iiT) חושף: השפעתו של צמח הקנאביס דומה לתחושות של אהבה, הנגרמות בדרך כלל כתוצאה מהפרשת רמות גבוהות של אוקסיטוצין בגוף.

אוקסיטוצין הוא הורמון המיוצר באופן טבעי בגוף אצל גברים ונשים כאחד, ולמעשה אצל כל בעלי החיים ממשפחת היונקים. הוא מופרש בגוף כדרך קבע ומקיים קשרים עם כלל המערכות הפיזיולוגיות הקיימות בגוף האדם, במיוחד במצבי מתח, הנאה והתמכרויות. בנוסף, הוא קשור בתפקודים קוגניטיביים, חברתיים והתנהגותיים וכן ביצירת תחושת אמון וביציבות פסיכולוגית.

אצל נשים מופרש האוקסיטוצין ברמות גבוהות בזמן לידה והנקה ומסייע בכיווץ הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה. כמו כן אחראי האוקסיטוצין על יצירת חיבור וקשרים רגשיים עמוקים עם אחרים, מה שהעניק לו את הכינוי "הורמון האהבה".

אוקסיטוצין - "הורמון האהבה"

אוקסיטוצין – "הורמון האהבה"

אננדמיד: ה-THC של האהבה

במהלך המחקר נבדקו עכברי מעבדה, לגופם הוזרקו רמות שונות של אוקסיטוצין. החוקרים גילו כי רמות גבוהות של אוקסיטוצין בגוף העכברים הובילה ליצירתו של חומר הנקרא אננדמיד (anandamide), שהינו בעל תכונות דומות ל-THC.

ה'אננדמיד' הוא חומר נתגלה על ידי פרופ' רפאל משולם במהלך שנות ה-60, ונקרא על שם המונח "אננדה" מהשפה 'סנסקריט'. משמעותו של הביטוי היא "אושר עילאי" ומשולם בחר דווקא בשם זה לאחר שגילה את החומר במחקרו לגילוי הקנבינואידים בקנאביס. האננדמיד נקשר במוח לקולטנים האנדוקנבינואידים אליהם נקשר גם ה-THC, וכן הוא אחראי ליצירת תחושת "היי" המוכרת לכל מי שהתאהב בחייו, המביאה עימה תחושות חזקות של שמחה ורוגע, ודומה מאד להשפעת הקנאביס.

במהלך המחקר ניסו החוקרים לבטל את השפעתו של האננדמיד ולחסום אותו באמצעות כימיקלים אחרים, וגילו כי הדבר הוביל לירידה משמעותית בהשפעותיו החברתיות (יצירת קשרים למשל) של האוקסיטוצין.

עליית מדרגה בחקר האוטיזם

בשנים האחרונות נערכו מחקרים שבדקו את הקשר בין הורמון אוקסיטוצין לתקשורת חברתית. במחקר משולב של אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת בר אילן, נבדקה האפשרות לרתום את האוקסיטוצין לחקר האוטיזם, לקות המתאפיינת בהפרעה בתקשורת מילולית ורגשית עם הזולת.

ד"ר דניאל פיומלי, מדען איטקלי

ד"ר דניאל פיומלי, המדען הראשי בצוות המחקר

בעקבות תוצאות המחקר, טענו החוקרים כי הבנת תפקודם ואופן פעילותם של האוקסיטוצין והאננדמיד מהווה עליית מדרגה בחקר האוטיזם.

"תרופות שונות המסייעות לגוף לשמור על רמות יציבות וגבוהות של אננדמיד לאורך זמן, יכולות לסייע ללוקים באוטיזם ביצירת קשרים חברתיים והקלת ההיקלטות בחברה," כך לדבריו של החוקר הראשי בצוות, ד"ר דניאל פיומלי (Daniele Piomelli).

ראו עוד:
מריחואנה וסקס: שילוב קלאסי
זיווג משמיים: 4 יתרונות של קנאביס בזוגיות
זן קנאביס חדש: להגברת החשק המיני אצל נשים

אתם אוהבים קנאביס, אנחנו אוהבים קנאביס, בואו נהיה חברים:

http://ad.420.co.il/?wpproadszoneid=38

מחקר מצא: קנאביס פועל כמו "הורמון האהבה"
המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2015/10/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%9b%d7%9e%d7%95-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/