תגית: אורן ליבוביץ'

עלה ירוק מזהירים: חוק הקנאביס החדש רק יקל על המשטרה

עלה ירוק מזהירים: חוק הקנאביס החדש רק יקל על המשטרה

עלה ירוק מזהירים: חוק הקנאביס החדש רק יקל על המשטרה

במפלגת 'עלה ירוק' מתריעים כי חוק "אי הפללה באחריות" שאושר בתחילת השבוע בועדת השרים עלול להביא להגברת האכיפה. בדיון באולפן YNET מסביר אורן ליבוביץ' חלק ממשמעויות החוק החדש.

אתמול (ב') נערך באולפן YNET דיון קצר בנוגע להצעת החוק "אי הפללה באחריות" שאושרה על ידי שרי הממשלה בתחילת השבוע ותמשיך בהליך החקיקה עד שתהפוך לחוק בעוד מספר חודשים.

באולפן התארחו ד"ר חגית בוני-נח, מומחית למדיניות סמים מאוניברסיטת אריאל, ואורן ליבוביץ' יו"ר עלה ירוק. המנחים: ניר (שוקו) כהן ואלכסנדרה לוקאש.

"התיקון מפשט את ההליך הבירוקרטי עבור השוטר, מקל עליו לאכוף את החוק לגבי העבירה ומאפשר לו לתת קנס במקום," אמר ליבוביץ'. "הצעת החוק מדגיש שהעבירה מותירה רישום פלילי וזה מודגש. התנאים שבהם צריך אדם לעמוד כדי לזכות באפשרות לשלם קנסות, יאפשרו רק למחצית הצרכנים 'להנות' מההקלות המדוברות".

"הסדרה זה לפקח, לבצע רגולציה, לאכוף איכות ייצור. זה לא קיים פה בכלל," המשיך. "מה שעשו פה זה בעצם להקל על שוטר לבצע אכיפה. יש פה עוד דברים, עבירה נלווית למשל זה משהו שמבטל לחלוטין את האפשרות לשלם קנס, עבירה נלווית יכולה להיות אם זרקת את הסיגריה שעישנת הצדה. זה כבר העלמת ראיות. אם אמרת איזו מילה לא במקום – זה כבר העלבת עובד ציבור ואז אתה כבר בהליך פלילי".

לדבריו הצעת החוק קובעת ש"אסור לעשן, זו עבירה פלילית חמורה ביותר שהעונש עליה עד שלוש שנות מאסר. אם נתפסת ואתה עומד בתנאים ואין לך רקע וכו' וכו', אז אתה חוטף קנס. אני חושב שאפשר להקל עוד ואני מקווה שבדיונים בוועדות בכנסת שייערכו בין קריאה ראשונה ביום רביעי הקרוב לשנייה ושלישית – נצליח לשנות".

ד"ר חגית בוני-נח מהחוג לקרימינולגיה באוניברסיטת אריאל הסכימה כי עולה חשש שהמשטרה תרדוף דווקא את מי שמעשן ותתחיל לתת קנסות. "אני אישית לא סבורה שזה המצב שיהיה. ישראל חתומה על שלוש אמנות בינלאומית בנושא סמים, היא לא יכולה עכשיו לעשות לגליזציה, לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בנושא של סמים, החל בהרואין וכלה בקנאביס".

הידיעה פורסמה לראשונה באתר Ynet.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%96%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a8%d7%a7-%d7%99%d7%a7/

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

יצוא קנאביס רפואי – דיון בועדת הסמים

שעה קלה לאחר הודעת סגן שר הבריאות ליצמן על התנגדותו ליצוא קנאביס רפואי לחו"ל נערך דיון בנושא בועדת הסמים של הכנסת. בדיון השתתפו נציגי ממשלה, נציגי חברות, מטופלים ואחרים ובסיכומו הודיע בט"פ כי יסכים ליצוא אם יקבל תקציבים כנדרש.

בדיון שנערך הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת, הודיעה המשטרה לראשונה כי ישנה אינדיקציה לזליגה של קנאביס רפואי מ-4 חוות קנאביס רפואי בישראל, אך לא הציגו את העדויות או הוכחות לכך.

"אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה," אמר לבסוף נציג המשרד לבטחון פנים.

בסיום הדברים ציין יובל לנדשפט, מנהל היק"ר ונציג משרד הבריאות בדיון, הסביר שההתנגדות מצד סגן שר הבריאות ליצמן היא רק לייצוא של תפרחות ולא למוצרים מתועשים.

עוד נמסר על ידי גורמי ממשל ורגולציה שגם במידה ויאושר יצוא, בפועל יקח זמן רב עד להסדרת כל נהלי היצוא.

הדיון המלא:

ח"כ תמר זנדברג, יו"ר הועדה
לישראל פוטנציאל לעמוד בראש ענף שנמצא בפריחה. המספרים על פוטנציאל הרווח כתוצאה מיצוא הם אגדיים. למדינת ישראל יש יתרון תחרותי בשוק הזה ובחלון זמן קצר יחסית של כמה שנים ספורות, שהולכות ומתקצרות. משרדי הממשלה הבינו את זה, הקימו ועדה והובילו תהליך חשיבה ובדיקה. מסקנות הועדה הוצגו לציבור ולפתע פתאום בשבוע שעבר התבשרנו על עצירת התהליך באופן שלי תואר כמכת מוות לרעיון היצוא הישראלי. אני רוצה להאמין שזה לא נכון ומאוד חוששת שמדובר יהיה בבכייה לדורות. אולי מדובר בשילוב של בורות ופחדנות שימנעו שיפור של התעשייה הכלכלית.

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי (משרד הבריאות)
היתה החלטה ליצוא שהטילה על ועדה לבחון את היתכנות היצוא. ההמלצות התקבלו בהחלטת רוב, לא פה אחד, שכן גם בועדה היו מתנגדים. הבריאות והאוצר אימצו את המסקנות וזה עדיין נמצא בדיון בין המשרדים. אנחנו בטוחים שלאחר בדיקת כלל הנתונים הממשלה תשכיל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר למען מדינת ישראל. פרופ' אבי שמחון מונה לבחון את הנושא. ראוי שיערך דיון ראוי. הגיעו לכאן חברות השקעה גדולות מכל העולם, שבאים לישראל, למקום בו זה קורה. לא מדובר רק בהשקעות בתחום החקלאות אלא גם בתעשייה ומו"פ.

איתן קופרשטוק, משרד הכלכלה
מן הדין שהדיון הזה נערך במשותף עם ועדת הכלכלה של הכנסת, כי מדובר בנושא כלכלי. לגבי הצוות שהוקם – אין נתונים חדשים, מדובר באותם נתונים שהיו בועדה והם אלו שהוצגו בפני פרופ' אבי שמחון. בצוות נמצאים סגניתו יוליה איתן, שהטילה את זה על עוזריה שישבו יחד איתי. התקשרו אליי, ביקשו נתונים, ומסרתי את הנתונים. מדובר במכה קשה, שכן גם אם יאושר היצוא מחר בבוקר, זה תהליך שייקח עוד זמן ארוך. כל השהיה משמעותה מכה חזקה. מדובר לפי משקיעים על השקעות זרות בכמאתיים מיליון דולר בענף חקלאי. זה גם זולג לענף הפארמה ולייף סטייל ויאפשר מאות מקומות עבודה. היה אפשר להביא חברות פארמה וחברות מו"פ.

חנן בזק, משרד החקלאות
הוצכה תמונת מצב נכונה לגבי מה שקורה היום. כמי שהשתתף בועדה הבינמשרדית לאורך כל הדרך, אני חושב שהיתה הכנה מאוד יסודית של המתווה החדש. הוכן דוח מאוד מפורט לגבי היצוא עם תמיכה של חמישה משרדי ממשלה. אני נמצא בקשרים עם החקלאים הקיימים ולהערכתי אין זליגה מהחוות – חד וחלק. ואם יש איזושהי זליגה, אז אולי מהמטופלים, לא מהחוות. התכנית החדשה לא יצאה לפועל. כל ההסדרה החדשה, גם לגבי 8 המגדלים הקיימים, לא יצאה. לגבי פרופ' שמחון שבוחן כעת את הנושא מחדש – אותנו מעניין שהחקלאים יהיו רווחיים ואנחנו נעביר את אותם הנתונים שהעברנו גם כעת. משרד החקלאות תומך במתווה הזה ואף הגדרנו אותו כענף חקלאי. חקלאים רבים שנרשמו וקיבלו את האישור הראשוני והתכוננו, יש להם אפשרות כבר לתכנן את הבנייה של המבנים, של החממות, כולם נמצאים בהמתנה וחלקם השקיעו כספים עצומים. אני מקווה שנצא מכאן אופטימיים.

ח"כ חיים ילין, 'יש עתיד'
מדינת ישראל בעוד 15-20 שנה כבר לא תוכל לפתח את מרכז הארץ ואנחנו, כאיש הנגב, אומר שנצטרך ליישב את הנגב. בהקשר למה שראש הממשלה אמר, להבנתי העסק לא נעצר אבל יש שני נושאים בבדיקה: הנושא הכלכלי – שכבר נבדק ואני לא מבין למה צריך לבדוק. הנושא השני הוא הזליגה, אבל אני חושב שאפשר לעשות חווה של 10,000 מטר בערבה, ולא תהיה שם זליגה. אף אחד לא יהרוס את הפרנסה של עצמו. דווקא התעשייה הרפואית התנגדה בתחילה ושמה מחסומים, כי זה משהו טבעי שנלחם במשהו סינטטי לחלוטין. לא רק שמוכח שקנאביס רפואי עושה פלאים, אלא גם העולם נפתח ומכיר בו. לדעתי זה או עכשיו, או שלא יקרה. יש הזדמנות ואם לא ניקח אותה, מישהו אחר יקח. אני מקווה שזה לא יעצר.

יפעת רווה, משרד המשפטים
שרת המשפטים תומכת בייצוא, אני הייתי חברה בצוות ומטבע הדבר הבדיקה שלי היתה בחלק המשפטי. שר החקלאות אורי אריאל מסר בטלפון שהוא והשרה שקד תומכים ביצוא, בגלל הנושא הרפואי, החקלאי והכלכלי.

יואל הדר, המשרד לבטחון פנים
בישיבה שראש הממשלה כיהן, ישיבה סגורה, משום מה יצאו דברים החוצה ורובם כלל לא היו נכונים. כל מיני אמירות שלא היה קשר בינן לבין המציאות ולכן מי שמפרסם דברים מישיבות סגורות צריך לקחת את זה בחשבון. לראש הממשלה זכות ואפילו חובה להביע דעתו בנושא מסוים, גם כאשר אחרים מביעים דעות אחרות. לראש הממשלה ראייה רחבה בהרבה וזכותו לשקול שיקולים נוספים. מבחינתו קיימת זליגה ולמשטרה יש מידע מודיעיני לגבי הזליגה. אנחנו בהחלט מוכנים להציג את זה ליועמ"ש ואנחנו גם נציג זאת. המשטרה חוקרת את הנושא הזה. היצוא אומר הגדלה של החוות. השר אמר שהוא לא מתנגד, אם יופנו תקציבים מתאימים ומשאבים כדי לדאוג שלא תהיה זליגה. רצינו לייבא במקום לגדל כאן ולא הצלחנו לייבא. מדינות אירופה וארה"ב לא רצו לייצא למדינת ישראל. לכן אי אפשר להגיד 'ייבוא' כי זה לא אפשרי, זה לא המצב. הדר סירב לחשוף או להסביר את הטענה לזליגה וטען כי מדובר במידע מודיעיני. לא אנחנו עצרנו את התהליך, היה דיון אצל ראש הממשלה. הבט"פ לא קובע בעניין הזה, אלא ממשלת ישראל. יש לנו מידע מודיעיני. אם נקבל את המשאבים שדרשנו, כאלו שיאפשרו את מניעת הזליגה, נוכל לאפשר את הדבר הזה.

רמ"ח מחקר מודיעין של המשטרה חיזקה את הדברים וטענה:
יש אינדקיציות לזליגה מ-4 חוות וקשר לארגוני פשיעה וגורמים עברייניים. זה דבר שהתחיל בשנה האחרונה ביתר שאת.

יואב גלעדי, חוקר במכון וולקני (הגנת הצומח)
מספר החוות צפוי לעלות מ-8 ל-277. המטרה שלנו היא שמירה על חומר ריבוי נקי, וככל שיעלה מספר החוות, יש סיכון להתפשטות. יש עלייה בכמות המזיקים שנצפית על ידי הגנת הצומח ולכן האינטרס הלאומי הוא לייצר חומר ריבוי נקי ועל כן צריך יותר ביקורת ואכיפה על החוות ויתר שקיפות. הנושא השני הוא של הגנטיקה של זני קנאביס ואף אחד לא לוקח בחשבון את פוטנציאל היצוא של זרעים.

אורן ליבוביץ', מגזין קנאביס
אם יש הוכחות לזליגה של קנאביס נא להציגן. אם לא מאשרים יצוא של קנאביס רפואי לחו"ל, יש דרך להציל את כל החקלאים, על ידי פתיחת ענף CBD. מדוע הממשלה לא אימצה את המודל של קנדה בתחום הקנאביס הרפואי ובמידה וכן יאושר יצוא לבסוף – מה יהיה על הגנטיקה של הקנאביס של החקלאים.

מנחם כהן, מנכ"ל חברת 'מדיוי'
אם לא יהיה יצוא, אז תגידו שלא יהיה יצוא. אם אתם צריכים עוד זמן, אז זה בסדר, זה נכון, רק תגידו. אבל הגרוע ביותר זה ללכת צעד קדימה ושניים אחורה. למשרד לבטחון פנים אני רוצה להגיד שאחרי שכבר עצרתם את הזליגה מלבנון ומסיני ומחוות לא חוקיות של בדואים בנגב ולנגישות של בני 16 לסמים שהם לא קנאביס. ראינו מה קרה בתקופת היובש בארה"ב, ארגוני הפשיעה צמחו והתרבו. החוות החדשות נדרשות לתקינה, צילום, גידור ותעסוקה כח אדם כמעט כמו בפורט-נוקס, בהתאם לדרישות היק"ר.

אהרן לוצקי, מנכ"ל תיקון עולם
כשמדברים על קנאביס רפואי ומזהירים כאן מפני זליגה וכו', חשוב לציין שאיש מעולם לא מת מקנאביס ואין לו תופעות לוואי כמו לתרופות. הבוקר פורסם כי 94% מהקשישים מדווחים על שיפור בחייהם עקב השימוש בקנאביס רפואי. פקודת הסמים הישראלית היא לא הגיונית. כתוב בה שצמח הקנאביס על כל חלקיו הוא סם מסוכן. בפועל החומר היחידה עם השפעה פיסכוטרופית הוא THC. שאר החומרים ללא השפעה זו. יש לתקן את פקודת הסמים כך שחומר כמו CBD שהוא אנטי-דלקתי, שמשמש לטיפול בילדים אוטיסטים ואחרים ומועיל להם ללא השפעה פסיכואקטיבית. בשביל זה לא צריך לחכות, ניתן להעבירה וזו יוזמה שכדאי לעשותה עוד קודם וגם הבט"פ לא יוכל להתנגד. חבל שהממשלה מעכבת את היצוא של קנאביס רפואי לחו"ל ורוצה לקוות שהשכל הישר יתגבר. יש למעלה מ-30 אלף מטופלים בקנאביס רפואי. מנגד יש מאות אלפים שמשתמשים בקנאביס למטרות פנאי.

ד"ר תמיר גדו, מנכ"ל חברת שאיפה לחיים
אם יש זליגה מחווה מסויימת, יש לסגור אותה. אם יש זליגה מחברות תרופות לא סוגרים את כך הענף. אנחנו אנשים רציניים ויש לנו עשרות עובדי פארמה שכמעט מחצית מהם הם עובדי 'טבע' לשעבר. יש כאן פוטנציאל אדיר למדינה. הציעו לנו מדינות אחרות להעביר את המפעלים שלנו למערב אירופה. אם מדינת ישראל תסתום את הגולל על הדבר הזה אנחנו נעביר את כל האופרציה לשם, ואני לא היחיד. זו טיפשות, בורות ובכייה לדורות.

שאול כהן, יועץ מנכ"ל משרד האוצר
אנחנו רואים בתעשייה זו כזו שלא מקומה של המדינה לתכנן אותה במובן של להגיד לעוסקים ולמנהלים איך לעשות את תחשיב ושרשרת הייצור שלהם. מקומנו הוא לקבוע סטנדרטים ולוודא שאין עבירה על החוק ושהייצוא, כמו תרופות אחרות, יתבצע כהלכה. לא נכרות את ענף הפארמה בישראל בגלל שאופיום זה סם מסוכן, לא נעצור את ענף הנשק בצורה דומה, וכך גם נושא הקנאביס.

דנה בראון, מנכ"לית עמותת קנאביס רפואי
מעבר לכל הכסף שיאבד אם יעצר היצוא, צריך לבדוק מה המשמעות של זה על מטופלים וחולים. כל הספקים של הקנאביס הרפואי בישראל קורסים כרגע תחת הנטל. אף מטופל לא מחזיר הוצאות לספקים. התוצאה היא שמטופלים שמקבלים מינונים גבוהים כמוני משלמים כמו מי שמקבל 20 גרם בחודש. כתוצאה ישירה מזה יש מחסור בשמן קנאביס לילדים. אם לא תאשרו את היצוא לא מדובר במכת מוות להתפתחות הענף אלא גם לבריאותם של חולים ומטופלים.

נעה בראל, חקלאית מהערבה
אני בתמימותי חשבתי שהמדינה אמורה לייצר אקלים עבור יזמים שייצרו תעסוקה. אתם הורגים אותנו. תגידו מה אתם רוצים. רואים מה קורה בעולם, לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו מבקשים שתתנו לנו לעבוד, אתם קוברים אותנו בכל הצהרה. תעזרו לנו לקדם את זה ותפסיקו לבלום ולעצור. המדינה צריכה לעזור ליזמים ולא לתת להם להתחנן לפירורים.

דוד חורי, אחראי יצוא בהנהלת המכס
לכשתתקבל ההחלטה להוציא קנאביס מישראל, יש להכין רגולציה רישוי ותהליכים מול המכס. דברים שלוקחים זמן רב. לפחות כמה חודשים. לכן אנחנו מבקשים שילקח בחשבון שזה לוקח זמן.

חגי הילמן, מייסד שאיפה לחיים
אני לא ישן בלילה כי מספרים על זליגה ועל פגיעה בבני הנוער. אבל היות ואני שומע את הסיפורים האלה כבר כמעט 11 שנים ממשיכים לספר לנו את הסיפורים האלה ולא עושים שום דבר. אם צודקים אז יש לפעול. מדוע לא לקחו מישהו ותלו אותו על זליגה, מדוע הסיפורים האלה לא הובילו לביצוע פעולה. שיסגרו את אותם עסקים שמזהמים את השם של הענף. אני צריך להתרועע עם חבריי כשיש מעליי עננה של זליגה. יש תחושה שמישהו לא עושה את העבודה שלו. זה תפקיד הבט"פ והמשטרה והטענה הזו כל פעם צפה ועולה וממשיכה לעלות כל פעם ברמה אחרת. נראה שמדובר במסע צלב פרטי כדי למנוע את התקדמות הענף. אם צדק בדבריכם אז זו לכל הפחות רשלנות שלכם שלא עשיתם שום דבר בעניין הזה. אתם הורסים את השם של תעשייה נפלאה שיכולה להכניס מיליארדים למדינה – וזו רק ההתחלה. אני אני מבקש כאזרח שתעשו עם זה משהו. דבר שני הוא שסביבת הרגולציה בישראל היא לא יציבה. משרדי הממשלה משרדים מסרים מצד אחד בצורה גלויה, מכוונים יזמים לעשות משהו, וכשהיזמים מגיעים לפי השוקת, הסביבה משתנית. קיבלנו מסרים להעלות את הרמה של התעשייה, זה הוכר כגידול חקלאי, אנשים מקימים מפעלים בתקנים מחמירים של רפואה, וממש ברגע האחרון פתאום משתנית הסביבה הרגולטורית. 200 עד 300 אלף שקל עולה עבור התהליך של אישור מספר עוסק. תחשבו כמה כסף נשפך בו. לא ייתכן שבגלל טענה אחת מונעים הקמת ענף והעסקת המוני עובדים. כשמעלים את הרגולציה ודורשים תקנים מחמירים יותר לייצור, המחיר יעלה למטופלים. מניעה של היצוא עלול לחרב את מה שנוצר כאן.

רועי רון, עורך דין המייצג חברות וחקלאים המעוניינים להצטרף לענף
המדינה נתנה אור ירוק לחקלאים לצאת לדרך, בהצהרות של שרים מיוני 2016, דרך המלצת הצוות הבכיר והמקצועי ביותר במדינה. הדו"ח קבע שצריך לאשר יצוא. המסר שהועבר ל-550 יזמים שכבר הגישו בקשות להצטרף. והיום לשמוע שצריך לבחון שוב את ההיתכנות הכלכלית והטיעון לגבי חשש מזליגה, זה לא מסתדר עם שום שכל ישר. כי המדינה בעצם אומרת 'יש מידע, יכול להיות שיש זליגה, כי אם אאשר יצוא אז יהיו עוד חוות ועוד זליגה'. אנחנו רוצים להבין, הרי יש 32 אלף מטופלים והכוונה היא שהמספר יעלה, הרי נצטרך להגדיל בכל מקרה את הענף.

חגית וינשטוק, עורכת דין המייצגת חקלאים המעוניינים להצטרף לענף
מישהו פה יצטרך לתת את הדין. בכוונתו להגיש עתירה ביום רביעי. מישהו כאן הכשיל באופן מודע את האנשים. משרד ראש הממשלה ידע על הרפורמה הזאת. אני מקווה שהמשרדים הממשלתיים יאמרו את הדברים שהם אומרים כאן גם בבית המשפט.

פלג אוריון, יו"ר אגף המשק בתנועת המושבים
אני הפה של עשרות ומאות חקלאים שהגישו בקשה לעסוק בענף זה. הסיטואציה שאנו נמצאים בה היא אומללה ומצערת. בעיקר לנוכח העובדה שהחקלאות מחפשת כל הזמן ענפים חדשים. ראינו בקנאביס אופציה לגיטימית ואחרי שכבר ראינו תקווה היא נפגעת. מדובר באנשים וחקלאים טובים. אם יש צורך באכיפה אז תעשו אכיפה, זו לא סיבה לסגור ענף שלם של חקלאות.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%9d/

הצעת החוק של ארדן: אי הפללה – או הפללה עצמית?

הצעת החוק של ארדן: אי הפללה – או הפללה עצמית?

הצעת החוק של ארדן: אי הפללה – או הפללה עצמית?

בעקבות פרסום הצעת החוק לאי הפללה במודל ארדן, כינס גיא לרר פאנל לדיון בנושא. ארדן סירב לשלוח נציג, אז השתתפו בו רק תומכי לגליזציה והפסקת הפללה, שדנו בסעיפי ההצעה והמליצו על שיפורים. וגם – האם חיים רמון יצטרף לעלה ירוק?

שר המשפטי והבריאות לשעבר חיים רמון, ח"כ שרן השכל, גדי וילצ'רסקי ואורן ליבוביץ', התארחו בסוף השבוע באולפן 'רשת' (ערוץ 13), לשידור מיוחד של פאנל אי הפללה בהנחיית גיא לרר, מנחה 'הצנרת'.

הדיון נערך ביום ה' (1.2), יממה לאחר ובעקבות פרסום תזכיר הצעת החוק לאי הפללה, כפי שגגובש על ידי השר גלעד ארדן וצוותו – וזכה לביקורות נוקבות מהציבור וממומחים בתחום.

בין השאר נטען כי ארדן התעלם מהמלצות הועדה שקדמה לניסוח הצעת החוק ודנה בעניין במשך חודשים ארוכים וכן הוטחה ביקורת כנגד סעיפים לא חוקיים לכאורה בנוסח המוצע.

בראש רשימת הטענות נגד הצעת ארדן היתה העובדה שהחזקה ושימוש בקנאביס בכמויות קטנות תמשכנה להיחשב עבירות פליליות חמורות, שיוקם מאגר בו יאספו שמותיהם של כל "עברייני" הקנאביס וכן על כך שצפויה הגברת אכיפה בעקבות פישוט הליך הענישה.

"החוק הזה הוא לא אי הפללה, אלא הפללה עצמית," אמרה ח"כ השכל והבטיחה כי תמשיך יחד עם אחרים לפעול כדי לוודא שבדיונים על הצעת החוק בין ההצבעות יתוקנו סעיפים רבים ככל שניתן.

"משהו שמיליון אנשים צורכים אותו לא יכול להיות לא חוקי," אמר רמון. "איך נלחמים נגד צריכת סיגריות ואלכוהול? בהסברה וחינוך, מיסוי. זו דרך הרבה יותר חכמה. בארה"ב כשאסרו על אלכוהול מספר הצרכנים גדל והמאפיה שגשגה. משפחות פשע נהנות מהאיסור הזה."

כשנשאל מה לו ולרעיון הלגליזציה, השיב כי "כשאני רואה דבר שהוא מטומטם, שאנחנו מקום ראשון בעולם בצריכת קנאביס, זה דבר שהוא זועק לשמיים – ואני לא מעשן אז אין לי ניגוד עניינים – להפך".

רמון סיפר עוד שעישן פעם אחת קנאביס לפני 40 שנה והפסיק מאז. גדי וילצ'רסקי הופיע בקטע וידאו ששלח ובו הבטיח שימשיך לקדם את הנושא.

ברגעים האחרונים עלתה הצעה שח"כ לשעבר רמון וח"כ השכל יצטרפו למפלגת עלה ירוק. "בוא נדבר לקראת הבחירות," השיב רמון.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2018/02/%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%93%d7%9f-%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e/

אנשי השנה בקנאביס – 2017

אנשי השנה בקנאביס – 2017

אנשי השנה בקנאביס – 2017

אתם בחרתם: תחרות 'אנשי השנה' של מגזין קנאביס נערכה זו השנה השלישית ברציפות. גולשי האתר התבקשו לבחור 5 מתוך 24 מועמדים – והתוצאות לפניכם.

אחרי תמר זנדברג, שלקחה את התואר בשנת 2015, ושרן השכל, שזכתה בו בשנת 2016, אנחנו גאים להכריז על הזוכה בתחרות 'אנשי השנה' בקנאביס לשנת 2017.

התוצאות מבוססות על 5,655 הצבעות הקהל, שנמשכו כ-3 חודשים, במהלכם בחרו הגולשים באתר 5 מתוך 24 מועמדים אפשריים.

1. עמוס סילבר – 15.6% מהקולות
עמוס סילבר 2018
במקום הראשון בתחרות זכה השנה פעיל הלגליזציה עמוס סילבר, שהפך בשנת 2017 את הקנאביס לנגיש יותר מאי פעם בישראל. לאחר שהקריב את הפרופיל האישי שלו כבמה למסחר בקנאביס בפייסבוק, הצטרפו אליו אנשים בעלי ידע טכני שלקחו את הניצן הקטן וטמנו אותו במערכת הצ'אטים המאובטחת והאנונימית 'טלגרם'. הם קראו לזה 'טלגראס' והגיעו לכל כלי תקשורת אפשרי.

2. גדי וילצ'רסקי – 12.1% מהקולות
גדי וילצ'רסקי
כבר כמה שנים שהקומיקאי והאקטיביסט החברתי הוא מהבולטים שבפעילי הלגליזציה בישראל. בשנת 2017 הוא המשיך להוביל את הקריאה לשחרור הצמח ואף הרחיב את קשת הפעילויות עם מסע חוצה ישראל וסיבוב הופעות למען לגליזציה, הפגנות ומיזמים לכל אורך השנה וכמובן השתתפות בקמפיין 'הגיע הזמן, ארדן' לאי הפללה והנחיית הפגנת הענק בתל אביב.

3. גיא לרר – 9.6% מהקולות
גיא לרר
איש התקשורת המוערך החליט בשנת 2017 לעשות צעד אמיץ ולהצטרף בכל הכח למאבק להפסקת הפללת צרכני הקנאביס בישראל. הוא הקדיש לטובת המטרה זמן מסך יקר ערך בתכניתו בערוץ 10 ושם לראשונה את הנושא במרכז ה'מיינסטרים'.

4. אורן ליבוביץ' – 8.6% מהקולות
אורן ליבוביץ
פעיל ותיק למען לגליזציה, אי הפללה וקנאביס רפואי. מייסד ועורך מגזין קנאביס. בשנת 2017 יזם את 'משט ארדלנה', לקח חלק בהובלת קמפיין 'הגיע הזמן' לאי הפללה ובארגון הפגנת הקנאביס הגדולה ומונה כיו"ר של קואופרטיב מטופלי הקנאביס.

5. שרן השכל – 7.4% מהקולות
שרן השכל אולפן i24
חברת כנסת, יו"ר שדולת הקנאביס הרפואי בכנסת, ממובילות המאבק לאי הפללה. בשנת 2017 המשיכה במאבק במסגרת 'ועדת ארדן', הגישה הצעת חוק לאי הפללה וקיימה דיונים בנושא קנאביס רפואי בשדולה. השתתפה בהפגנת 'הגיע הזמן' בת"א.

6. תמר זנדברג – 7.3% מהקולות
תמר זנדברג
חברת כנסת, יו"ר ועדת הסמים של הכנסת, ממובילות המאבק ללגליזציה, אי הפללה, קנאביס רפואי וקנאביס תעשייתי. בשנת 2017 המשיכה במאמציה לתיקון חוקי הקנאביס וערכה דיונים קבועים בכנסת בנושא. עדיין חברת הכנסת היחידה שמודה כי צורכת קנאביס מעת לעת.

7. רפאל משולם – 6.0% מהקולות
'רפאל משולם
אבי הקנאביס הרפואי', מגלה ה-THC וחוקר הקנאביס המפורסם בעולם. בעיקר בזכותו נחשבת ישראל למעצמת קנאביס רפואי במחקר. במהלך שנת 2017 המשיך בקידום המחקר בנושא.

8. שלומי סנדק – 5.8% מהקולות
שלומי סנדק
ותיק פעילי הלגליזציה והקנאביס הרפואי בישראל. בשנת 2017 המשיך בליווי חולים בדרכם לקבלת רשיון קנאביס רפואי, נחשף לראשונה בסרט דוקומנטרי על פועלו וייסד עם אחרים את קואופרטיב מטופלי הקנאביס הרפואי החדש.

9. משה מנקין – 3.6% מהקולות
משה מנקין פעיל חברתי בולט. מנהל קבוצת מטופלי שמן קנאביס 'ריק סימפסון', אשר מוביל את המאבק מול משרד הבריאות להתרת השימוש בשמן RSO לחולי סרטן.

9. ד"ר ברקת שיף – 3.6% מהקולות
ד"ר ברקת שיף היא רופאת הקנאביס המפורסמת בישראל ומתומכות הלגליזציה הבולטות במדינה. בשנת 2017 הובילה את המאבק להקלה על מטופלי הקנאביס הרפואי מול משרד הבריאות.

9. מתן וענונו – 3.6% מהקולות
מתן וענונו הוא סמנכ"ל חברת קנאביס רפואי ופעיל בולט למען לגליזציה וקנאביס רפואי. במהלך השנה האחרונה ממשיך ללוות חולים ומטופלים בעזרה בקבלת רשיון קנאביס רפואי.

10. אביגיל דר – 3.5% מהקולות
אם לילד עם אוטיזם ששמה בשנת 2017 את נושא הטיפול בקנאביס לילדים עם אוטיזם במרכז הדיון הציבורי. מנהלת קבוצת הורים לילדים מטופלי קנאביס, מדריכה ומלווה משפחות.

* כל אנשי השנה 2017 זוכים בכרטיס מועדון 420 במתנה ומתנות נוספות, כהוקרה על פועלם ומאמציהם.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-2017/

קנאביס רפואי בישראל – לקראת 2018

קנאביס רפואי בישראל – לקראת 2018

קנאביס רפואי בישראל – לקראת 2018

במסגרת תכנית שתשודר הערב (ב') ב'כאן' 11, עוקבים כתבי 'על המשמר' בהנחיית לינוי בר-גפן אחר המתרחש בשוק הקנאביס הרפואי בישראל. בכתבות שיופיעו בתכנית מתראיינים חוקרים, מדענים, חקלאים ונציגי ממשלה – לקראת הטמעת הרפורמה בשנת 2018.

תכנית התחקירים החדשה 'על המשמר', בהנחיית לינוי בר-גפן בתאגיד השידור 'כאן', עוקבת בפרק החדש שישודר הערב (ב') אחר ענף הקנאביס הרפואי לקראת הטמעת הרפורמה בתחילת שנת 2018.

בתכנית תשודרנה שתי כתבות העוסקות בקשיים שעוברים החקלאים והמטופלים וכן ישודר ראיון עם היועץ הרפואי הראשי של יחידת הקנאביס הרפואי ד"ר מיכאל דור.

באולפן מתארחים עו"ד איתן גורני מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, אורן ליבוביץ' עורך מגזין קנאביס, מעיין ויסברג מנהלת קשרי החוץ של 'תיקון עולם' וד"ר נועם צ'כנובסקי גנטיקאי הקנאביס המוביל.

הבוקר פורסמה ברשת אחת הכתבות שתשודרנה בתכנית הערב, בשעה 21:00. התכנית המלאה תפורסם כאן לאחר השידור.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/12/%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-2018/

למה בחו"ל ישראל נראית כמו מעצמת קנאביס – ובארץ לא?

למה בחו"ל ישראל נראית כמו מעצמת קנאביס – ובארץ לא?

למה בחו"ל ישראל נראית כמו מעצמת קנאביס – ובארץ לא?

ישראל נחשבת לאחת המדינות הקנאביס המתקדמות בעולם, בדגש על 'נחשבת'. במציאות, הקנאביס הרפואי פחות מוצלח מזה שבמערב וגם ההכרזה על מדיניות אי הפללה רחוקה מהחופש היחסי שיש לצרכני קנאביס בעולם המתקדם. מדיסון מרגולין ביקרה בישראל וחזרה לארה"ב עם מסקנות מעניינות.

מאת: מדיסון מרגולין

ישראל זוכה בעולם לשבחים רבים כמעצמת קנאביס, לא פחות. זה משהו שאתה רואה ברחובות תל אביב, שפינות בה נראות כמו חוף ונציה של המזרח התיכון. בימי שישי אחר הצהריים, לפני כניסת שבת, מעגלי תופים מנגנים בצד הצפוני של הדולפינריום, במן בית מקדש שנולד מהאפר של הדיסקוטק שהתפוצץ שם בפיגוע לפני שנים ומשקיף על הגלים הים תיכוניים.

לא רחוק משם שוכן שוק הכרמל, שוק כאוטי של מוכרים הצועקים זה על זה בעברית, מוזיקת טראנס מתפוצצת מרמקולים בקיוסקים, היפים ישראליים עם ראסטות שמזמינים אותך לקנות מהם מזכרות מנצנצות בזול ואם אתה שואל בדרך הנכונה גם אולי איזה פרח במחיר טוב.

על רקע קירות מלאי גרפיטי, גראנג' וגאנג', לא צריך ללכת רחוק מדי בטרם תמצא את עצמך בערפל ריחני למדי. האמת היא שהישראלים מעשנים די הרבה וויד. לפי הסטנדרטים העולמיים, ישראל היא אחת הארצות הידידותיות ביותר לקהילת ה-420. למעשה כ-27% מהאוכלוסייה בין הגילאים 18 ו-65 הדליקו איזו קטנה במהלך השנה האחרונה.

וזה לא רק עניין תרבותי. בקהיליית הקנאביס העולמית ישראל נחשבת כמובילה בעולם מבחינת מחקרים בתחום המריחואנה הרפואית – ובצדק. בשנת 1963 התגלה הטטרהידרוקנבינול, או בשמו המוכר יותר THC – הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס. גילה אותו הכימאי הישראלי השקדן, רפאל משולם, שעלה מבולגריה מיד לאחר השואה.

מאז שנות ה -60, בעוד שאמריקה מנהלת מלחמה אבודה בסמים, בישראל התפתח מחקר חלוצי ופורץ דרך בצמח הקנאביס, שסלל את הדרך למדינות כמו קליפורניה וקולורדו לפתח בהמשך תעשיית מריחואנה רפואית משל עצמן.

עם זאת, למרות המוניטין של ישראל בתחום מחקרי הקנאביס – המתנהל באופן חוקי לחלוטין וממומן על ידי אוניברסיטאות וגורמי ממשל רשמיים – תוכנית הקנאביס הרפואי שלה היא דלה באופן מפתיע. מעט מאוד חולים זכאים לקבל קנאביס רפואי ורק שמונה חברות מורשות לגדל ולמכור אותו. בינתיים הממשלה קבעה מחיר נמוך למדי, וקבוע, עבור הקנאביס רפואי, מה שהופך את התעשיה ליקרה למדי עבור יזמים וחברות המעוניינים להיכנס לתחום גם הם.

יתרה מזאת, ברוב האזורים מחוץ לתל אביב, עבירות סמים קלות כמו סחר בכמויות קטנות של וויד – אפילו סביב מרכזי היפים ידועים כמו שכונת נחלאות בירושלים, יכולים בקלות להנחית אותך מאחורי סורג ובריח אם אתה נתפס. למרות הפרסום המקיף על מדיניות ה"אי הפללה" החדשה של ישראל, שזכתה לתשומת לב תקשורתית נרחבת ברחבי העולם בחודש מרץ השנה – עבור כל מי שאינו אחד מ-28,000 מטופלי הקנאביס הרפואי במדינה, קנאביס נשאר סם בלתי חוקי הממשיך לתדלק קהילת פעילים קטנה אך נלהבת של לגליזציה.

האם המוניטין של ישראל בקנאביס הוא מיתוס?

מעגל מתופפים על חוף תל אביב

מעגל מתופפים על חוף תל אביב (צילום: מדיסון מרגולין)

בימי רביעי החמימים של חודש יוני, בתי הקפה של תל אביב שופעים אנשים. נראה שיש להם את כל הזמן שבעולם לשבת על שולחנות עגולים קטנים וללגום קפה בנחת, לעשן איזה קטנה ולספוג את שמש הקיץ המוקדמת, לפני החום המדברי וסופות החול המטיסים אותם פנימה ולחבק את המזגנים. קבוצות תיירים של סטודנטים אמריקנים צעירים וקולניים מתהלכים ברחבי העיר, אוחזים פלאפל ביד אחת, אייפון בשנייה, תוך שהם מצלמים תמונות של אתרים כמו בית העצמאות, האנדרטה של ​​ראש הממשלה יצחק רבין – כשברקע, בכיכר רבין ובשדרות רוטשילד, שלטים שנראים רשמיים משהו, בעברית, בערבית ובאנגלית, קוראים "אזור ייעודי לעישון קנאביס".

אזור ייעודי לעישון קנאביס

אזור ייעודי לעישון קנאביס – פרויקט של הפעיל החברתי 'שרדר' (צילום: מדיסון מרגולין)

"התיירים אוהבים אותם," מציין 'שרדר', אמן רחוב האחראי על הצבת השלטים. לא, אין באמת אזורים ייעודיים לעישון וויד בתל אביב. מדובר במחאה על מדיניותה המפוקפקת של הממשלה בעניין זה. 'שרדר', נועל כפכפים, חובש כובע של נהג משאית וחולצת טי שרט, נראה כאילו הוא נשטף מן הגלים לפני שיצא אל קרחת כיכר רבין כדי לשוחח. "זה בולשיט, לא היתה שום אי הפללה," הוא אומר על מדיניות הקנאביס החדשה של ישראל.

על פי הצעת החוק, אשר אפילו לא נכנסה לתוקף ותופעל אולי במהלך שנת 2018, השימוש האישי בקנאביס יהיה עדיין בלתי חוקי, וכפוף לעונש פלילי. הצדק נשאר בידי שיקול דעתם של השוטרים. כל מי שיתפס על החזקת וויד יזכה לרישום בתיק הפלילי ומי שנתפס עם 15 גרם עומד בפני חוק הקובע עד שלוש שנות מאסר בכלא. בעבירה הראשונה הוא יהיה כפוף לקנס של 1000 ₪ על החזקה עצמית, וקנס בסך 2,000 ₪ בעבירה השנייה. כדי 'לזכות' רק בקנס במקום בהליך פלילי, עליך להודות בעבירה וזאת מבלי לקלל את השוטרים או לזרוק את הג'וינט הצידה בטעות, כי זה ייחשב לעבירה נוספת ולא יאפשר את ביטול ההליך הפלילי. בפעם השלישית שתיתפס אתה תישלח לטיפול גמילה או שרישיון הנהיגה שלך יוחרם. העבירה הרביעית כבר תיחשב פלילית. בנוסף, מספיק רק ריח של קנאביס לבדו כדי לאפשר לשוטרים לחפש בתוך הבית שלך.

המשטרה כאן גם עושה פרופיילינג לכל מי שנראה כמו משתמש קנאביס: גברים עם שיער ארוך, או עם קעקועים, פירסינג, "או כל מי שלא נראה בדיוק כמו האדם הממוצע", ​​אומר שרדר. "בירושלים השוטרים ממש קשים. הם יכולים למצוא חצי ג'וינט ולקחת אותך לתחנה, לחקור אותך, להשפיל אותך".

הישראלי הממוצע, הוא אומר, מכיר בכך שמדיניות אי ההפללה אינה משנה משהו באמת. והם גם יודעים שיש סיכוי קטן למדי להשיג באופן חוקי רישיון לקנאביס רפואי. יחד עם זאת הרבה מהתוצרת הרפואית זולגת לשוק השחור. "המון מזה", אומר שרדר. "בגלל זה אני מוכן לשלם קצת יותר כדי לקבל משהו שאני לפחות יודע שהוא מפוקח." הוא מוציא מכיסו סיגריה מגולגלת באופן מושלם ובלי להסתכל האם מישהו רואה הוא מדליק את הג'וינט כאילו מדובר רק בסיגריה. הולכי רגל חולפים על פנינו, איש זקן מתרווח במרחק של פחות מ-30 מטרים, מזרקת המים מפכפכת, עשן ירוק עולה אל שמים נטולי עננים, והחיים נמשכים.

זו הדרך הישראלית, לקבל ולהבין שחרא קורה בחיים ולהמשיך לחיות אותם ללא קשר. למרות בעיותיה הרבות, ישראל הגיעה למקום ה-11 ברשימת המדינות המאושרות ביותר בעולם. במדינה הזעירה, הקרועה ממלחמות, נראה שהאזרחים מסתדרים בסוף. הם משרתים שירות צבאי חובה, הם מטיילים, הם מסתתרים במקלטים, הם רוקדים במועדונים, הם מתווכחים ורבים, שותים יין בלילות שבת והם לועגים לממשלה או לאויביהם.

והם מעשנים הרבה וויד. בין אם הם עושים את זה למטרות פנאי והנאה, או כתרופה – פוסט טראומה לא מאובחנת היא תופעה נפוצה למדי באומה של ותיקי מלחמות ולישראלים כך נראה ישנה זיקה מובנית לצמח הקנאביס.

שכונת נחלאות, ירושלים  (צילום: מדיסון מרגולין)

שכונת נחלאות, ירושלים (צילום: מדיסון מרגולין)

ישראל לא תמיד היתה כל כך קנאביס פרנדלי. בעבר הדבר היחיד שיכולת למצוא כאן זה חשיש, שכונה אז 'נפאס' ("נשימה" בערבית), הפופולרי בקרב הערבים, מסביר 'שרדר'. בשנות ה -80, כשישראל יצאה למלחמה עם לבנון, הגיעו לראשונה פרחי קנאביס אמיתיים לשוק השחור. "קראו לזה גראס," הוא אומר. "בשנות ה-90 וה-2000 הדבר היחידי שאפשר היה לקנות כאן זה גראס בקופסה של גפרורים. זה היה נמדד באונקיות, אפילו לא בגרמים."

הוויד חילחל אט אט לתוך התרבות, כפי שהוא עושה, דרך מוסיקה, אמנות, ספרות, דת וסלנג משותף. הרכב האלט-רוק ג'ירפות, שחבריו מכירים את עולם הקנאביס היטב, היתה פופולארית בשנות מאוד באותה תקופה. היה להם שיר בשם "רמי מואשם בהחזקת סמים קלים". מאז כבר קיבל הקנאביס אפילו הכשר מרבנים, כל עוד אתה לא מדליק אותו בשבת.

בסביבות 2005 העשב הפך נדיר שוב. "היה לנו רק חשיש, וזה היה יקר מאוד", נזכר שרדר. באותה תקופה קנאביס סינתטי הפך פופולרי. "השוק היה כל כך יבש שאנשים קנו את זה", הוא אומר, גאה שהוא מעולם לא ניסה את החומר הזה בעצמו. "ואז בגיע עידן ההידרופוניקה, כשאנשים החלו לגדל קנאביס משלהם", הוסיף.

והם עדיין עושים זאת עד עצם היום הזה, כשברקע שמועות שגידול הקנאביס הפך פופולרי במיוחד גם בקרב חרדים, שמגדלים ומוכרים אותו בעבור תוספת הכנסה למימון חייהם העניים אותם הם מעבירים בלימודי דת כל היום.

לאחר הקמת הענף במהלך שנות ה-90 ועד שנת 2012, נצטברו בישראל כמעט 10,000 מטופלי מריחואנה רפואית. בעזרת הקנאביס הרפואי ודרך הקנאביס בגידול ביתי (שנאמד בכמעט 100,000 בתים ברחבי ישראל), הגיע בסופו של דבר חומר איכותי גם לשוק השחור. 'שרדר' לוקח עוד שאיפה תוך שהוא חוכך אודות היסטוריית הקנאביס של ישראל. "דרך אגב," הוא שואל, "רצית שאכטה?"

ההיסטוריה המשפטית של ישראל סביב הקנאביס מספרת סיפור קצת שונה. החלטות בית המשפט ומחקרים רשמיים שנערכו מצביעים על כך שרובם המכריע של הקנאביסטים בישראל הם אנשים נורמטיביים וממוצעים ללא רישומים פליליים, למעט שימוש בקנאביס, כך לדברי ח"כ שרן השכל. על פי החוק, אשר מתייחס עדיין לכמיליון מעשני פנאי כ"פושעים", שימוש אישי בקנאביס עלול להוביל לעד שלוש שנות מאסר. העונש על החזקה של יותר מ-15 גרם מגיע כבר לעד 20 שנות מאסר. הענישה חמורה בהרבה מחומרת העבירה, היא מסכלת אפשרויות תעסוקה עתידיות, את היכולת לאמץ ילדים ועוד, טוענת השכל. בשנת 2016, ישראל, מדינה של 8.5 מיליון איש, עצרה 22,000 תושבים בגלל קנאביס.

שוק הכרמל תל אביב

שוק הכרמל תל אביב (צילום: מדיסון מרגולין)

"אם אתה בודק את החוקים בעולם, נניח בעיקר במדינות ליברליות, ישראל נמצאת הרחק מאחור", אומר אורן ליבוביץ', יו"ר 'עלה ירוק', מפלגת הלגליזציה של ישראל, העורך הראשי של 'קנאביס', גוף התקשורת הישראלי המוביל בתחומו ויו"ר הקואופרטיב הראשון לחולי קנאביס רפואי בישראל. "יש לנו מה שאני מכנה אי הפללה מזויפת. המדיניות [החדשה] שומרת את החוק הפלילי כפי שהוא היה. שוטר שמריח קנאביס מהבית שלך יכול להיכנס אליו ללא רשות, אנחנו רוצים לשנות את זה. מטרה נוספת שלנו היא להפוך את צרכני הקנאביס לנורמטיביים ככל האפשר, שלא ייתפסו כפושעים מבחינה ציבורית". הוא קורא להסדרה של שוק קנאביס חוקי, בדומה לזה שבקולורדו. "אם הייתי צריך לנחש, ישראל נמצאת מאחורי ארצות הברית כעשר שנים ברוב הדברים האחרים, כך שאם בקולורדו אישרו לגליזציה ב-2013, אני מניח שאולי ב-2023 גם ישראל תלך בכיוון הזה", אומר ליבוביץ'. "למרות שאני די פסימי, מדובר בצעד טוב בכיוון הנכון, את זה חייבים להגיד. זו הממשלה הכי ימנית-שמרנית שהיתה אי פעם בישראל, אז זה הישג גדול, למרות שזה לא בדיוק מה שרצינו".

הקשר בין ישראל לקנאביס עשוי להיראות טוב יותר מחו"ל מאשר מבית. ההישגים המדעיים הנודעים שלה בעולם בחקר הקנאביס העפילו על חסרונותיה בנושא תוכנית המריחואנה הרפואית המקומית, אי ההפללה, ושלא לדבר על הלגליזציה והמדיניות.

"למרות ששמענו את השמועות על הסרת ההפללה, מדובר בעיקר בתרגיל יחסי ציבור של המשרד לבטחון פנים," אומר גיל לוקסנבורג, המייעץ לשדולת הקנאביס הרפואי בכנסת. בינתיים, גם המריחואנה הרפואית הישראלית נראית טוב יותר מחו"ל מאשר מבית. "כל כושר ההמצאה יוצא לשוק בארה"ב, ובקושי מגיע לחולים במצוקה בישראל", הוא מוסיף.

נכון להיום, בישראל ישנן שמונה חברות מריחואנה רפואית ברחבי הארץ, המשרתות קרוב ל-30,000 חולים. כל מטופל זכאי להירשם רק אצל חברה אחת ספציפית, בה הוא יכול לקבל את התרופה שלו ממרכז החלוקה היחידי בו נמכר כל הקנאביס הרפוא במדינה, או באמצעות משלוח בעבור 100 שקלים נוספים לחודש. המדינה קובעת את המחיר למריחואנה רפואית שעומד על 370 שקלים בחודש, לא משנה כמה הרבה או מעט קנאביס המטופל מקבל או צריך.

"אתה לא משלם לפי גרם, אתה משלם עבור השירות", מסבירה האקטיביסטית והמטופלת סילביה שינבוים. עבור מטופלים, זה עסק הגון – שלא לדבר על כך שניתן גם להרוויח מזה בשוק השחור (לקבל יותר וויד ממה שאתה צריך ולמכור אותו, או לתת לנכדים למכור אותו עבורך). אבל עבור המגדלים, המחיר הקבוע הוא מתסכל. זה גם קשה מאוד לקבל מרשם למריחואנה רפואית: עליך להוכיח קודם שהשימוש בתרופות במשך שנה לפחות לא הועיל לך.

המחיר הקבוע מקשה על סקטור משגשג נוסף בישראל, שאחרת אולי היה כבר מתפתה להשקיע בקנאביס: עולם הסטארטאפים.

קו הרקיע של תל אביב (צילום: Aucher Serr)

קו הרקיע של תל אביב (צילום: Aucher Serr)

כפי שהיא ונציה של הים התיכון, תל אביב היא גם חוף הסיליקון של ישראל, כחלק מהיותה של ישראל עמק הסיליקון של המזרח התיכון. קו הרקיע של העיר משתנה כל הזמן, תמיד יש בנייה חדשה שמתרוממת בצורת בניינים מלוטשים, גורדי שחקים עשויי זכוכית ופלדה. מול הים אוסף של בנייני משרדים ומלונות יוקרה, ביניהם גם 'דן פנורמה', מונולית לבן המתנשא מול הים.

בקומת הקרקע של המלון הסמוך למגרש החנייה, עומדת קבוצה ומסתודדת בצל, נמלטת מהשמש החמה של חודש יוני. הם מעבירים כמה ג'וינטים בדיסקרטיות לפני שחוזרים לאולם הכנס. בקומה העליונה, מגשי כסף עליהם סלמון אפוי וקוסקוס, קפה וטירמיסו, מזינים מאות אורחים מרחבי הארץ והעולם באירוע Cann10, אחד מכנסי הקנאביס הנערכים בארץ הקודש. הכנס כולל הרצאות של אקדמאים ומומחים בינלאומיים בנושאים כמו "האתגר האמיתי של פרמקוקינטיקה", "העתיד של המחקר הקליני בחשיש", "ביוסינתזה קנבינואידית" ועוד – שלא לדבר על מצגת של רפאל משולם בכבודו ובעצמו ונאום פתיחה של ח"כ תמר זנדברג, אחת התומכות הפוליטיות המרכזיות של תנועת הקנאביס בישראל. מחוץ לחדר הישיבות הראשי עומדים דוכני קנאביס הרפואי, היי טק, גינון, גנטיקה וחברות נוספות שממלאות עד תום את חדר האירועים הראשי.

"הרבה שחקנים בתעשייה מצפים להשקעה גדולה בתעשיית הקנאביס בישראל," אומר שאול קיי, מייסד חברת 'קנאטק', עוד כנס טכנולוגי לקנאביס רפואי. הוא צופה שהענף הישראלי יראה צמיחה של מיליארד דולר בשנתיים הקרובות.

"המחקרים האלה לא נעשים בשום מקום אחר בעולם. רמת המדע המופנית לקנאביס בישראל היא עוצרת נשימה," הוא אומר. הסיבה לכך היא שישראל מסתכלת על הקנאביס כתרופה אמיתית, לא שונה מהדרך בה חברות אחרות בכל העולם מסתכלות על פתרונות פרמצבטיים. "אם אתה נותן מוצר לילדים שלך, החיים עם אפילפסיה, ויש שוני באופן הגידול, המיצוי והצריכה, בסופו של דבר זוהי איננה רפואה," אומר קיי. "בישראל, אנחנו מביאים את זה לכדי רפואה יציבה וממוסדרת שמסייעת לטפל במחלה שלך".

הקנאביס בישראל חוצה גבולות חברתיים, נוגע בכל תחומי החברה, מחרדים ועד ערבים, צעירים עד זקנים, וכל אדם שחווה כל סוג של טראומה, עקב השירות הצבאי או סתם מלחיות במדינה שמעולם לא ידעה שלום מהו.

"אנחנו מדינה שלמה שנמצאת בפוסט טראומה כל הזמן," אומר שרדר. "לחיות בישראל זה מאוד מלחיץ. יש פה מלחמה קטנה ושם עוד מלחמה, כולם מכירים מישהו שנפגע באיזה אירוע, בין אם בצבא או בפיגוע טרור."

בשנת 2014 ערכו חוקרים מאוניברסיטת אריאל מחקר על 2,235 ותיקי צה"ל הסובלים מתסמונת פוסט טראומטית. 80% מהם נחשפו ל"טראומה חמורה". יותר מזה, היחידות הלוחמות של צה"ל עם השיעורים הגבוהים ביותר של PTSD נחשבות לאיכותיות והמוצלחות ביותר. אמנם ישראל נמצאה כאחת המדינות עם השיעורים הנמוכים ביותר של PTSD בעולם, ממצאים אלו הראו גם שיש סיכוי שרק מעט מאלו שסובלים מהתסמונת ניגשים לקבל טיפול.

בארצות הברית זה די נפוץ להשתמש בכדורים וגלולות להתמודדות עם מתח וכאב (ומכאן מגיפת האופיואידים ברחבי ארה"ב), אך בישראל זה נפוץ הרבה פחות, מוסיף שרדר. "אני מכיר הרבה אנשים שהיו בטראומה ברמות שונות במהלך השירות הצבאי שלהם, שהוא בגדר חובה עבור גברים ונשים בישראל. אני יכול לומר שהקנאביס היה הדבר היחיד שבאמת עזר להם. בתוך עשר עד עשרים שנה, הלגליזציה תהיה כל כך ברורה."

חממת הקנאביס של חברת 'בטר' (צילום: מדיסון מרגולין)

חממת הקנאביס של חברת 'בטר' (צילום: מדיסון מרגולין)

עם זאת, לאחרונה אושרו בכנסת התקנות החדשות להרחבה ופתיחה של שוק המריחואנה הרפואית. מספר החברות יגדל בסופו של דבר, המטופלים יוכלו לקנות קנאביס מיותר מחברת קנאביס אחת בלבד. יש גם דחיפה לעבר שוק חופשי יותר ותמחור גמיש יותר. הממשלה אף אישרה תוכניות לייצא קנאביס רפואי למקומות מסוימים באירופה, כגון צ'כיה. המלכוד הוא שכל דבר ביורוקרטי בישראל מתנהל בקצב של חילזון. לא ברור מתי כל התקנות המוצעות הללו יהפכו למציאות אבל בינתיים נמשכת העלייה במספר המטופלים, בפיתוחים הטכנולוגיים ובגנטיקה.

לפחות לישראל יש תוכנית "רפואית אמיתית", מודה לוקסנבורג, בשונה ממה שהוא מכנה המודל "הפנאי-רפואי" האמריקאי. "אין בארה"ב חולים שמטופלים בקנאביס על-ידי רופא שעוקב אחר ההשפעות, תופעות הלוואי וכמויות הקנאביס שנצרך," הוא אומר. ומכיוון שהקנאביס הרפואי הוא חוקי לחלוטין ומתנהל כחלק מתוכנית מרכזית בפיקוח משרד הבריאות, חולים ישראלים, רופאים, מגדלים ומדענים, יכולים ליהנות מתוכנית מחקר יציבה. מאחר והחולים משוייכים לחברות ספציפיות, המגדלים שעובדים עבור אותן חברות יכולים לתמרן את הגנטיקה של הצמח על מנת להתאים אותו לצרכים הספציפיים של בסיס המטופלים שלהם.

שיתוף הפעולה בין מגדלים ומדענים כאן הוא חסר תקדים, ובארצות הברית הוא רק פנטזיה בהתחשב בכך שהסטטוס החוקי של מריחואנה מעכב כל אפשרות למחקר אמיתי. בישראל, הניסויים הקליניים מורכבים מחולים שצורכים קנאביס בבתי חולים, שם רופאים ומדענים יכולים לחקור את ההשפעות.

בינתיים, חברות קנאביס רבות בארה"ב כבר טומנות זרעים בישראל, היכן שהחוק לא מונע בעדם לעשות זאת. הציבור הישראלי, כמו הציבור האמריקאי, ממתין לממשלתו לבטל את האיסור על קנאביס כולו: עד שקנאביס לא יהיה חוקי לחלוטין, לא יוכלו אזרחים נורמטיביים להעביר ביניהם את מקטרת השלום, ובכן, בשלום.

הכותבת, מדיסון מרגולין, גרה על קו ניו יורק לוס אנג'לס ומסקרת את עולם הקנאביס והתרבות היהודית בארה"ב. היא כותבת למגזינים מוערכים כמו 'רולינג סטון', 'פורוורד' ועוד וניתן לעקוב אחריה בטוויטר כאן.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/11/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%95-%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%aa-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1/

לונדון וקירשנבאום: מה זה טלגראס?

לונדון וקירשנבאום: מה זה טלגראס?

לונדון וקירשנבאום: מה זה טלגראס?

ירון לונדון בודק את השמועות על צו מעצר בינלאומי כנגד יזם קניון הקנאביס המקוון עמוס סילבר ותוהה איך בדיוק עובד המסחר בקנאביס בישראל של שנת 2017. מתוך התכנית 'לונדון וקירשנבאום', ערוץ 10. מתארח באולפן: אורן ליבוביץ':

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%a9%d7%a0%d7%91%d7%90%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%96%d7%94-%d7%98%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%90%d7%a1/