מחבר: cannabisrael

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מדיקליזציה, יאטרוגנזיס והשפריץ של הקנאביס

מהי 'מדיקליזציה', מדוע במשרד הבריאות מתעקשים ש'קנאביס הוא לא תרופה' למרות שניתן כטיפול רפואי לכל דבר, האם ייתכן שרופאים גורמים נזק לחולים באישור המשרד הממשלתי האחראי על בריאות הציבור ולמה שפריץ של קנאביס עם אלכוהול המיוצר על ידי חברת תרופות הוא בסדר ושפריץ של קנאביס ישראלי לא?

מאת: צחי קליין, ד"ר דניאל מישורי

אחרי שבחן את הנושא במאמר כאן במגזין בשנת 2013, חוזר במאי הסרטים צחי קליין לשאלה 'מהי תרופה ולמה קנאביס הוא לא', במאמר חדש שכתב יחד עם ד"ר דניאל מישורי ופורסם החודש בגליון ספטמבר של עלון הביו-אתיקה של המכללה האקדמית צפת.

מהי תרופה?

הוויכוחים סביב מעמד הקנאביס בכלל וקנאביס לשימוש רפואי בפרט נמשכים בחו"ל ובישראל. מתנגדי הקנאביס רואים בו סם מסוכן, שהחברה צריכה להגביל, גם באמצעות החוק הפלילי; תומכי הקנאביס, לעומת זאת, מתייחסים אליו כחומר לא מסוכן, וכתרופה מסורתית ואפקטיבית שיכולותיה רק מתחילות להיחקר.

בתווך נמצא משרד הבריאות, שמתיימר להציג מדיניות מאוזנת ורציונאלית. עד שהמחוקק יחליט על ליגליזציה, או לפחות דה-קרימינליזציה, כהצעות החוק שנידונו לאחרונה, ועד שיצטברו עדויות מחקריות, משרד הבריאות מסתפק לכאורה ב"הסדרה".

בפועל הסדרה זו מערימה קשיים רבים על הנזקקים לקנאביס, ומרחיקה אותו מהישג ידם של רבים, כולל כאלה שיכולים היו להיטיב רפואית את מצבם. מבין הקשיים הנפוצים: מחסור ברופאים שרשאים להמליץ על קנאביס; מגבלות על ההתוויות המאפשרות שימוש בקנאביס; הגבלת המינונים למקבלי הרישיונות; זמן עיבוד בירוקרטי ארוך ומפרך להשגת רישיון (למעט חולים אונקולוגיים); זמן עיבוד בירוקרטי ארוך לחידוש הרישיון; קשיים בירוקרטיים בהגשת טפסי הרישיונות, ועוד מגבלות על מינון, על מעבר בין ספקים שונים, על שינוע התרופה ועל מקום השימוש. כמו כן, משרד הבריאות מחולל בפועל תהליכי הפרטה המפנים אלפי מטופלים נזקקים למספר קטן של רופאים, לרוב בהליך פרטי ויקר.

כפי שאמרנו בעבר, עצם החשדנות מובילה למדיניות "הסדרה" הפוגעת בתשתית הבסיסית ביותר של האתיקה הרפואית בישראל, החל ממעמד הרופא, שכפוף לתהליכי אישור שבינם לבין שיקול-דעת רפואי אין ולא כלום, וכלה במטופלים שנדרשים לעבור טיפולים "קונבנציונליים" מיותרים, על תופעות הלוואי שעלולות להיות כרוכות בהם, כתנאי לקבלת הטיפול בקנאביס, וזאת תוך פגיעה קשה בכבודם וברווחתם כבני אדם וכמטופלים במערכת הבריאות.

לעניין הטיפולים המיותרים, לאחרונה התפרסם דו"ח חדש של מחלקת המחקר של הכנסת לפיו בשנתיים האחרונות חלה עלייה של כ-30 אחוזים בשימוש בתרופות אופיאטיות (תרופות מרשם נרקוטיות לשיכוך כאבים), וכי אלפי ישראלים מכורים להן. כזכור, כיום משרד הבריאות מחייב מטופלי כאב למצות במשך כשנה טיפול "קונבנציונלי" בכאב, שמשמעו תרופות אופיאטיות, לפני שתישקל האפשרות לתת להם רישיון לקנאביס רפואי.

האם ייתכן שהנחיות משרד הבריאות מעודדות התמכרות לאופיאטים, רק בשל החשש מהקנאביס, שאינו רעיל וגם כמעט אינו ממכר? במקרה זה, מצוי ליקוי קשה בשיקול הדעת של משרד הבריאות, ליקוי שייתכן שניזון מהצביעות שבאזהרות מפני הקנאביס, ללא ההכרה בכך שתחליפיו רעילים וממכרים יותר.

דוגמה נגדית בולטת היא ארה"ב, שבה בעקבות לגליזציית הקנאביס חלה צניחה בהתמכרות למשככי כאבים אופיאטיים וירידה של עשרות אחוזים באשפוזים עקב התמכרויות לאופיאטים, שתופעות הלוואי שלהן כוללות התמכרות ושיעור תמותה גבוה.

במקביל, לא נצפו עליה באשפוזים עקב שימוש בקנאביס, וזאת למרות שכיום למעלה ממחצית תושבי ארה"ב ב-28 מדינות יכולים להשתמש בקנאביס רפואי (ללא המגבלות הדרקוניות ודרך החתחתים שמאפיינת את "ההסדרה" בישראל), ובחלק מהמדינות הונהגה ליגליזציה מלאה. נתונים אלה אמורים היו לגרום לשנות את מדיניות משרד הבריאות, ולהנגיש את הקנאביס לכל מטופל.

אחת הפגיעות האתיות החמורות, בהן אנו נתקלים שוב ושוב, הוא היחס המזלזל ב-אמת המדעית והמקצועית. בכירים בממסד הבריאות, כולל באגודות מקצועיות של רופאים, מפריזים ללא סימוכין במחקר בסיכונים-לכאורה שבקנאביס, וממעיטים בערך המחקרים שמצביעים על התועלת שבקנאביס, וממעיטים גם בערכן של עדויות רופאים ושל מטופלים. אחד הביטויים לכך היא ההכחשה הנמרצת שהקנאביס יכול לסייע למטופלים, להיחשב כ"תרופה".

משרד הבריאות, למשל, מתעקש בכל הפרסומים בנושא לציין ש"קנאביס רפואי אינו תרופה". כך למשל, בנוהל 106 של משרד הבריאות (רישיונות לשימוש בקנביס, יולי 2015), נאמר:

"קנביס אינו תרופה ,אינו רשום כתרופה ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. יחד עם זאת קיימות עדויות לכך שקנביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם. על כן ממשלת ישראל ומשרד הבריאות רואים יעד חשוב בהסדרת הגידול, הייצור, האריזה, ההפצה והניפוק של קנביס לשימוש רפואי באופן הדומה ככל הניתן לנוהג והקיים ביחס לתכשירים רפואיים (תרופות)"

הפלפול של משרד הבריאות, לפיו יש חומר שמסייע לחולים במצבים רפואיים מסוימים, אבל הוא אינו "תרופה" משונה, בלשון המעטה. לפי וויקיפדיה, "תרופה …היא חומר כימי או ביולוגי פעיל, בודד או כחלק מתרכובת של חומרים, המשמש לטיפול, ריפוי, מניעה של מחלות."

לפי הגדרת ה-FDA האמריקאי:

A drug is defined as…A substance intended for use in the diagnosis, cure, mitigation, treatment, or prevention of disease.

לפי הגדרות אלה, קנאביס הוא תרופה, המשמשת להקלה על סימפטומים וטיפול במצבים רפואיים שונים. הסדרת השימוש בקנאביס הייתה אמורה להיות פשוטה ככל שניתן, ככל שההליכים מאפשרים לגבי תרופות מסוגים שונים (תרופות הנזקקות למרשם, ללא מרשם, וכו'), במסגרת הליך שלרוב מתחיל ובדרך-כלל גם נגמר (למעט כשעולות שאלות כלכליות) ברופא המטפל ובמתן מרשם. מדוע אפוא דינו של הקנאביס הוא אחר?

עובדה זו קשורה, לפחות בחלקה, להטיה בהגדרות של הממסד המדעי ביחס לשאלה מהי תרופה. לפי הטיה זו, "תרופה" היא רק חומר שעבר תהליכי אישור של "תרופה", נניח ב-FDA האמריקאי. תהליכי אישור אלה שעולים כיום כ-800 מיליון דולר אמריקאי בממוצע, הם מופרטים ועלויותיהם מועמסות על חברות התרופות. לכן רק חברות פארמה גדולות, המעוניינות בפטנט, מסוגלות ומעוניינות לממן תהליכים כאמור. לכן, כל ריפוי טבעי אינו נחשב ל"תרופה", וכך גם הקנאביס.

סטיבקס: קנאביס שנחשב לתרופה

הדוגמה המובהקת להבחנה לפי משרד הבריאות בין הקנאביס, ש"אינו רשום כתרופה ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו", לבין תרופה "אמיתית" היא סטיבקס (Sativex).

סטיבקס רשומה כתרופה בישראל. לפי דף התרופה, כפי שמפיץ משרד הבריאות, סטיבקס מותווית "…כטיפול להקלת תסמינים בחולים עם נוקשות שרירים ( ספסטיות ) ברמה בינונית עד קשה בשל טרשת נפוצה ,שלא מגיבים במידה מספקת לטיפולים אחרים ומציגים שיפור קליני בתסמינים של ספסטיות בזמן טיפול ניסיון ראשוני (האורך 4 שבועות). סטיבקס משמש כטיפול נוסף להקלת תסמינים של כאב נוירופטי בחולי טרשת נפוצה מבוגרים."

"תרופה" זו אינה אלא מיצוי מלא באלכוהול של קנאביס, הכולל מלבד כמות מדודה של שני הקנבינואידים הנפוצים, THC ו-CBD גם קנבינואידים נוספים. בניגוד ל- Marinol, שמהווה חיקוי סינתטי של THC בלבד, סטיבקס מהווה מיצוי מלא של כל הצמח. כלומר, סטיבקס איננה אלא קנאביס שנארז בדומה לתכשיר רפואי, ונמכר על-ידי חברת תרופות. היא ניתנת כתרופה בישראל בהתוויה לחולי טרשת נפוצה באמצעות מרשם רופא, ולחולים אחרים הוא ניתן שלא בהתוויה (נניח כאבים ללא טרשת נפוצה) באמצעות מרשם רופא וטופס 29ג' – "תרופה שאינה בהתוויה".

סטיבקס מול קנאביס

נדגיש, מדובר במיצוי של קנאביס, כמו כל קנאביס אחר, שניתן בישראל ללא צורך ברישיון, באמצעות מרשם רופא או מרשם+29ג'. זהו מיצוי קנאביס זהה או כמעט-זהה למיצוי שמייצרות בארץ החברות לגידול קנאביס. באתר של חברת GW Pharmaceuticals מצוין במפורש שסטיבקס הוא מיצוי מלא ומכיל קנבינואידים רבים וחומרים נוספים המצויים באופן טבעי בצמח. המוצר מכיל גם אלכוהול ותמצית של טעם מנטה.

כלומר, הטענות בדבר מסוכנות-לכאורה של הקנאביס, וההסברים המפולפלים לרפורמות ולתהליכי ההסדרה, מאבדים את אחיזתם במציאות כשמניחים על השולחן בקבוקון של סטיבקס. זה חוקי לגמרי, ונחשב ל"תרופה" לפי משרד הבריאות. להבדיל מקנאביס סתם לשימוש רפואי, אין צורך בהתערבות היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי), וזה רק מאד מאוד יקר: עלות השימוש היא כ-3000 ₪ בחודש, בערך פי 8 מעלות רישיון לקנאביס בישראל.

הסדרה ומדיקליזציה

למרבה הפליאה (והשעשוע), בכירי משרד הבריאות מתארים את ההסדרה-לכאורה של הקנאביס הרפואי באמצעות המושג "מדיקליזציה". ככל הנראה, הם לא מכירים את המטען הביקורתי שטמון במונח זה. המושג "מדיקליזציה" מופיע לראשונה אצל המבקר החברתי החשוב איבן איליץ', בספרו "נקמת הרפואה" (עם עובד, 1978), כדי לבקר את הצדדים השליליים שבהשתלטות הרפואה על חיינו.

"מדיקליזציה", לפי איליץ', היא תהליך חברתי שמגדיר-מחדש התנהגויות ומצבים מהיום יום, שבעבר הוגדרו באופנים שונים, כמחלות או כהפרעות בהן רק מומחים בעלי אוטוריטה רפואית יכולים לטפל.

מדיקליזציה כוללת גם סוג של פיקוח חברתי, כשסוגיות חברתיות עוברות לשיפוטו של הממסד הרפואי על שלוחותיו השונות (למשל, הפרעות קשב וריכוז המטופלות בתרופות). לעיתים המחיר של מדיקליזציה הוא חברתי בלבד, ולעיתים המחיר הוא גם בריאותי, כשהטיפול והפיקוח הרפואיים פוגעים במטופלים, תופעה שלפי איליץ' הגיע כבר בשנות ה-70 לכדי מגפה אותה הוא כינה "יאטרוגנזיס" ("יאטרו"-רופא, "גנזיס"-מקור), כשדוגמאות בולטות שלה הן ההשלכות של טיפול-יתר בתרופות למצבים שונים, כולל דיכאון, או פגיעות מטעויות רפואיות או מתופעות-לוואי של תרופות.

לטעמנו, הקשיים ומניעת טיפול מחולים ואחרים שנזקקים לקנאביס הם מקרה מובהק של "יאטרוגנזיס", פגיעה על-ידי רופא. ברשותנו מידע על מטופלים רבים שמצבם הורע עקב עיכוב בהוצאת רישיונות, חיובם בקבלת טיפול "קונבנציונאלי" הכרוך בתופעות לוואי, או ביטול רישיון או הפחתת מינון: זו פגיעה במטופלים בשם הפיקוח הרפואי וקדושת ההבחנה שבין תרופות "אמיתיות" לבין "סמים" מסוכנים-לכאורה המתחזים-לתרופות כגון קנאביס.

זאת ועוד, הנתונים מארה"ב שהוצגו לעיל, לפיה חלה ירידה בהתמכרויות, אשפוזים ותמותה מתרופות אופיאטיות עקב השימוש בקנאביס (ללא עלייה בפגיעות מקנאביס), מוכיחים שהמצב הנוכחי בישראל שכרוך במגבלות קשות על כל תהליכי האישור של הקנאביס מהווה פגיעה רפואית "יאטרוגנזית" במטופלים. עובדה זו נכונה במיוחד בתוויות המאוד מוגבלות. כך למשל, חולי פיברומיאלגיה נדרשים לעבור שנה של נרקוטיקה "כבדה", כתנאי לאישור לטיפול בקנאביס.

שפריץ קנאביס מאנגליה

לא במקרה, סטיבקס פטורה מכל תהליכי ה"מדיקליזציה" של הקנאביס הרפואי, מכיוון שהיא כבר "תרופה" במשמעות היחידה שבה ככל הנראה מכיר משרד הבריאות: חומר שנמכר על-ידי חברת תרופות. דברים אחרים שמסייעים לחולים לשפר את מצבם אינם "תרופות", גם אם הם יעילים ממש כמו (ולעיתים אף יותר) מ"תרופות", וגם אם הם ממש זהים ל"תרופות".

הסטיבקס מגיע מחברת תרופות באנגליה. הרבה כסף הושקע שם בשביל למצות קנאביס. הם יודעים בדיוק כמה THC ו-CBD יש בכל "שפריץ" של התרסיס, אבל זהו פחות או יותר ההבדל המהותי בין השפריץ מאנגליה לבין הקנאביס שנותנים כאן בשאיפה או בשמן (בכפוף לרישיון). חלק מהחברות בישראל אף מספקות מיצוי קנאביס בתרסיס, 'שפריץ', ממש כמו סטיבקס. בקנאביס אפשר כזכור להשתמש גם כפי שהוא (בעישון, אידוי או בליעה), והוא עובד מצוין גם במיצוי שנעשה בתנאים פחות סטריליים מסטיבקס.

כלומר, יש היום אפשרות לקבל בישראל קנאביס רפואי (סטיבקס) ללא רישיון, ללא היק"ר, אבל זה מאוד יקר (ולא בטוח שיותר יעיל, בשל מיצוי התרסיס בחומר אלכוהולי, שעלול לגרום לכיבים בפה ובלשון, וכן אינו מתאים לילדים או לאנשים שרגישים לאלכוהול – כפי שמופיע בעלון לצרכן). קנאביס שפריץ מאנגליה – כן; קנאביס מהערבה או מהגליל – לא.

הפיקוח החברתי ומחיר התרופה

הסטיבקס מעלה שאלות רבות ביחס להסדרה החברתית בהשוואה של מטופלים בסטיבקס לבין מטופלים בקנאביס רפואי "רגיל".

הרישיון לקנאביס רפואי "רגיל" מציין שעל החולה להשתמש בקנאביס רק בכתובת הרשומה (אפילו אם מדובר בטיפות שמן, או קפסולה), ועליו להיות לבד. כל האיסורים האלה, שלעניות דעתנו אין בהם הצדקה, ומהווים פגיעה קשה בכבוד החולה וברווחתו, לא קיימים בנוגע לסטיבקס.

כלומר, ניתן להשפריץ מיצוי קנאביס מאנגליה בכל עת ובכל מקום, גם תוך כדי נהיגה, ללא כל הפרעה, אבל עבור מיצוי קנאביס שיוצר בישראל בקיבוץ בערבה, צריך קודם כל רישיון (תהליך ארוך, יקר ומפרך), ואז מוטלות מגבלות בתנועה (שימוש רק בכתובת הרשומה), + איסור נהיגה ולבד.

כמו כן, אין איסור על נהיגה למשתמשי סטיבקס, למרות שבדיקות דם, למשל, יימצאו במשך שבועות אותם תוצרי פירוק של THC בקרב משתמשי סטיבקס ובקרב משתמשי קנאביס "רגיל", שלפי תקנות משרד התחבורה מנועים מנהיגה עם תוצרי פירוק כאלה בדם (נחשב לנהיגה בשכרות).

חלק מחברות הגידול בישראל כבר מייצרות מיצויי קנאביס איכותיים, בדומה לסטיבקס, ויש בארץ יצרנים נוספים. כך למשל, בבית חולים הדסה פועלת חברה שמספקת מוצרי קנאביס שונים בהם משתמשים במחלקת השתלות מח עצם. שם משתמשים בקנאביס הן לשיכוך כאבים והן כנגד מחלת דחיית השתל (Graft-versus-host disease GvHD) . במחלקה זו אין צורך לשלוח את החולים לקנות סטיבקס יקר. גם מחיר היא סוגיה חברתית עליה משרד הבריאות אמור היה לתת את הדעת.

סטיבקס

תרסיס תוצרת ישראל (פנקסיה, קנבליס, אחרים)

מיצוי מלא של צמח הקנאביס

מיצוי מלא של צמח הקנאביס

תרסיס

תרסיס, שמן, קפסולות, אידוי ועוד

מיוצר באנגליה

מיוצר בישראל

ייבוא ושיווק בבלעדיות ע"י ניאופארם

ייצור מקומי ושיווק ע"י מספר חברות

עלות: כ- 3000 ₪ בחודש

עלות: 370 ₪ בחודש

מצריך מרשם רופא

מצריך המלצת רופא מומחה למשרד הבריאות, הוצאת רישיון לשימוש בסם מסוכן ע"י היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, לרוב אחרי תהליך ארוך של מיצוי טיפול קונבנציונלי.

כמו כל תרופה אחרת, במרשם רופא  

לפי תנאי הרישיון יש להשתמש בתרופה רק בכתובת הרשומה ברישיון (בבית); ורק לבד;

אין לנהוג, ויש לדווח למשרד התחבורה; מגבלות נוספות; מעורבות של משטרת ישראל

כיום, משרד הבריאות דורש מיצרני הקנאביס המבקשים להיכנס לתחום, לעמוד בתנאים זהים לאלה של חברת GW Pharmaceuticals, בכל הנוגע לייצור של קנאביס. עלות הסדרי האבטחה החדשים להן נדרשות חברת תרופות קיימות, שכבר עוסקות בייצור תרופות מרשם נרקוטיות, היא מיליוני שקלים.

רפואה-מבוססת-ראיות?

משרד הבריאות מתיימר להציג מדיניות מאוזנת ורציונאלית בנושא הקנאביס. מאחר שמדובר לכאורה בסם מסוכן, נזהרים בשימוש בו, עד שהנושא ייחקר. בפועל, למרות שיש בישראל כבר כ-30,000 מטופלים בקנאביס, נמנע משרד הבריאות מלחקור את השימוש בקנאביס ואת מאגר המטופלים בקנאביס, שיכולים היו להוות מאגר מידע מדהים, כולל לעניין השפעות ארוכות הטווח של השימוש בקנאביס.

לא נערכו מחקרים אפידמיולוגיים יזומים בנושא קנאביס על-ידי משרד הבריאות (וכזכור, מחקר על הפחתה בתרופות בקרב משתמשי קנאביס רפואי שערכה קופת חולים מכבי נגנז). אין מחקר, ולכן אין נתונים ומסקנות, וניתן להמשיך ולטעון טענות לא-מבוססות בדבר מסוכנות-לכאורה של הקנאביס, כדי להצדיק את המשך הגדרתו כסם מסוכן, ואת הדרתו מחולים ומהציבור הרחב כאחד.

עם זאת, גם בהיעדר מחקר רשמי (קול קורא למחקרים במימון משרד הבריאות פורסם לראשונה ב-2016), הציבור הרחב רשאי להתרשם שלא נחשפו עד כה כל תופעות חברתיות או רפואיות קשות עקב העלייה הגדולה בשימוש בקנאביס רפואי, ושהאזהרות מפניו הן ככל הנראה מוגזמות או אף חסרות-ביסוס. אם משרד הבריאות מסתייג ממסקנה זו, אין לו אלא להלין על עצמו שלא הזמין ומימן מחקרים שאמורים היו להעמיד עובדות על דיוקן.

במקום מחקרים אפידמיולוגיים פשוטים וזולים, שיסקרו השלכות של השימוש בקנאביס, ניגשות כיום חברות התרופות למחקרים מסוג אחר, יקרים מאוד, כאלה שיובילו לתרופות מבוססות קנאביס שהן מוגנות-פטנט. תרופות כאלה יהיו כמו הסטיבקס, מאוד יקרות, וחסינות מהבירוקרטיה שבמשרד הבריאות מייחד רק לקנאביס פשוט להמונים.

תרופות אלה יעמדו לכאורה בתנאי של רפואה מבוססת-עדויות (Evidence based medicine: EBM). גרסה כזו של EBM אפשר לעשות רק עם מאות מיליוני דולרים, משהו שרק חברות תרופות מסוגלות לעשות (ויש לא פעם חילוקי דעות על התוצאות). מחקר של המאגר המדהים של משתמשי קנאביס רפואי בישראל עשויה הייתה לייתר תחליפים יקרים אלה.

למעשה, ההסדרה-לכאורה של הקנאביס, והפטור שממנה נהנית תרופת הקנאביס סטיבקס, מצביעה על אפיון בולט של הרפואה בימינו: התרחקותה מהבוטניקה. בעבר, חלק חשוב מהכשרת הרופאים הייתה היכרות עם צמחי מרפא, והיכולת למצות מצמחים אלה תרופות, כולל מהקנאביס. כיום, מעטים הרופאים שהם בעלי ידע כלשהו בצמחים, לתזונה או לשימוש כתרופות.

על רקע זה, ההתנגדות לקנאביס מצביעה על דעות קדומות שמקורן בבורות רווחת בקרב הרופאים, שלמדו שתרופות באות באריזת יצרן בלבד. קשה להם להסתגל לרעיון שייתכן טיפול רפואי שהוא מבוסס-צמחים. אם יש בצמח תועלת, הם חושבים, ניתן יהיה לבודד ממנו את "המרכיב הפעיל", אף שבמקרה של הקנאביס דווקא התרכובת הכוללת חיונית, ולא רק THC או CBD. עיקרון זה, "אפקט הפמלייה" (entourage effect) הודגם במחקרים עליהם התבססו יוצרי הסטיבקס (Russo & McPartland, 2003).

לקראת דה-מדיקליזציה

הקנאביס אינו זקוק למדיקליזציה, להפיכתו למוצר של חברת תרופות, אלא לדה-מדיקליזציה: להיתר החברתי להשתמש בו כתרופה, ללא הסנקציות החברתיות שכיום נלוות לשימוש זה.

את הקנאביס אפשר וצריך לגדל בתנאי ייצור הולמים (ללא חומרי הדברה וכו'), כמו כל צמח אחר, ולייצר ממנו טיפולים יעילים וזולים. השנים האחרונות הוכיחו זאת מעבר לכל ספק. לאור זאת, לא ניתן להצדיק את הקשיים שמשרד הבריאות מערים על קבלת טיפול מבוסס-קנאביס, על-חשבון החולים וסבלם.

הפטור המוחלט שזכה קנאביס בדמות הסטיבקס מהבירוקרטיה שחלה על קנאביס רפואי "רגיל" חושפות את סדר היום של משרד הבריאות, או לפחות את נטיות הלב של בכיריו: העדפת תרופות יקרות על-פני טיפול זול בצמח טבעי; חשדנות כלפי צמחים, ריפוי טבעי ורפואה בוטאנית. הגיע הזמן לשנות סדר יום מיושן זה.

* צחי קליין, חוקר קנאביס ויוצר סרטים. בוגר תואר שני בלימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. חוקר השפעות של השימוש בקנאביס רפואי על בריאות חולים ועל רווחת מטופלים. *

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%90%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%92%d7%a0%d7%96%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%a5-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%a0/

אם קנאביס אז גם קטשופ: אזהרות 'סם מסוכן' הודבקו על מוצרים בסופר

אם קנאביס אז גם קטשופ: אזהרות 'סם מסוכן' הודבקו על מוצרים בסופר

אם קנאביס אז גם קטשופ: אזהרות 'סם מסוכן' הודבקו על מוצרים בסופר

אם קנאביס הוא 'סם מסוכן' אז מדוע לא סוכר, סיגריות, קולה או הימורים? האקטיביסט החתרני 'שרדר' מזמין את הציבור הישראלי להצטרף אליו בהדבקת מדבקות אזהרה על מוצרים "רגילים" הנמכרים בסופר ויכולים גם הם לענות על ההגדרה.

אחרי שהפך את שלטי החוצות של 'ספרינג' לקמפיין לצריכת קנאביס ותלה שלטי 'אזור לעישון קנאביס' ברחבי המדינה, מציג האקטיביסט החתרני 'שרדר' את הפרויקט החדש שלו: 'סם מסוכן'.

קנאביס, למרבה האבסורד, מוגדר על פי החוק הישראלי כ'סם מסוכן', כולל הקנאביס הרפואי המחולק על ידי משרד הבריאות למטופלים ברשיון.

A post shared by Shredder (@shredder_original) on

//platform.instagram.com/en_US/embeds.js

למרות שעל תרופות "רגילות" למשל, המכילות חומרים מסוכנים, ממכרים ורעילים בהרבה, לא מופיעה אזהרה זו, חייב משרד הבריאות את חברות הקנאביס הרפואי לשווק את אריזות המוצר עם מדבקת אזהרה של 'סם מסוכן'.

בתגובה יצא שרדר לסופרים וחנויות בעיר והדביק מדבקות אזהרה דומות גם על מוצרים "רגילים" כמו סוכר, סיגריות, תרופות ואפילו פרויקט ההימורים החוקי של המדינה המכונה 'מפעל הפיס'.

כעת מזמין הפעיל האמיץ גם את הציבור לעשות כמוהו ומציע לספק עבור המעוניינים את המדבקות 'סם מסוכן' בחינם – בחנות ברחוב דיזנגוף 172 בתל אביב.

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

"כל הסיפור התחיל לפני שבועיים כשגיליתי שהמדינה מחייבת שיהיה מצוין בצבע אדום ובאופן בולט ׳סם מסוכן׳ על קנאביס רפואי, זה נראה לי הזוי ולא סביר," הוא אומר בשיחה עם המגזין. "כמו שכולנו יודעות, על סיגריות, קולה או סוכר לבן לא כתוב משהו דומה."

"חשבתי שלסמן מוצרים אחרים או פרסומות למוצרים עם מדבקה של האשטאג #סם_מסוכן יכול לעזור להעביר את העובדה שכל דבר בעולם הוא פוטנציאלית סם מסוכן, הכל עניין של איזון והחלטה," הוסיף. "אני נוהג לשתף את תהליך היצירה באינסטגרם ועוד לפני שהדפסתי מדבקה אחת קיבלתי עשרות פניות מעוקבות ועוקבים שרצו להדביק בעצמן…"

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

"אז הדפסתי כמות גדולה של מדבקות, סידרתי במעטפות ועכשיו כל מי שבעניין יכול/ה לגשת לדיזנגוף 172, בתל אביב, להכנס לחנות ולקבל (בחינם כמובן) מעטפת מדבקות #סם_מסוכן ולצאת להדביק. בין השעות 11:00 ל-23:00, פשוט תבקשו מעטפת מדבקות #סם_מסוכן. רצוי כמובן גם לצלם ולשתף עם ההאשטג."

"התגובות שקיבלתי בינתיים חיוביות מאוד, גם מהאנשים בסופרמרקט כשהדבקתי על מוצרים, גם ברחוב בזמן הדבקה על פרסומות וגם און ליין מהעוקבים," מתאר שרדר.

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

כששאלנו מה מטרת הקמפיין המקורי השיב: "מטרות? אני מקווה שזה ידליק שיח בנוגע לדברים שאנחנו צורכים ואיך אנחנו מגדירים אותם או איך מגדירים אותם עבורנו."

עוד הוא הוסיף כי "בלי קשר לדת, ראש השנה הוא נקודת זמן חשובה ומעניינת של התכנסות משפחתית; זה קצת יומרני, אבל יהיה נהדר אם בארוחות החג ישוחחו על הלגיטימציה של קנאביס כצמח בלתי מזיק, לעיתים רפואי אל מול ההשפעות של מוצרים מתועשים רבים אחרים שמזיקים מאוד אך נהנים מלובי חזק. באופן אישי, הבנתי שהשינוי לא יגיע מארדן וחבורתו, אלא מכל אחת ואחד מאיתנו."

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

מדבקות סם מסוכן על מוצרים בסופר

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%90%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%90%d7%96-%d7%92%d7%9d-%d7%a7%d7%98%d7%a9%d7%95%d7%a4-%d7%90%d7%96%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f-%d7%94/

מבצע 'שועל בכרם': 2,400 שתילי קנאביס נתפסו בכרם בדרום הארץ

מבצע 'שועל בכרם': 2,400 שתילי קנאביס נתפסו בכרם בדרום הארץ

מבצע 'שועל בכרם': 2,400 שתילי קנאביס נתפסו בכרם בדרום הארץ

מאבק המשטרה בתופעת גידולי הקנאביס נמשך: במסגרת מבצע שקיבל את הכינוי 'שועל בכרם' איתרו והשמידו כוחות מג"ב ומשטרה 2,400 שתילי קנאביס שגדלו בכרם בסמוך למושב אמציה שבדרום הארץ.

אחרי הפסקה של כמעט שלושה שבועות חוזרת המשטרה לדווח על תפיסות גידולי קנאביס.

משמר הגבול מדווח על תפיסה של 2,400 שתילי קנאביס שגדלו בכרם הנמצא בשטחים החקלאיים של מושב אמציה בדרום הארץ.

על פי דיווח דוברות מג"ב השוטרים זיהו את השתילים לאחר סריקות שביצעו בכרם עקב חשדות.

עם גילוי השתילים נתפחה חקירה שנמשכה חודשים ובמסגרתה ארבו השוטרים לחשודים בגידול הקנאביס תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים.

לפני כשבועיים (4.9), עם תחילת קציר השתילים, הוקפצו למקום כוחות מג"ב שעצרו את "על חם" את החשודים – 2 בגירים וקטין תושבי תל שבע.

בפשיטה על המקום אותרו 925 שתילי קנאביס ולאחר חיפוש נוסף אותרו 1,484 שתילי קנאביס נוספים.

סך כל התפיסה על פי הדיווח – 102 קילוגרם קנאביס.

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

שתילי קנאביס כרם מושב אמציה

דיווח מג"ב:

"מאבק המשטרה בתופעת בסמים נמשך עם פעילות איכותית, רצף מודיעיני ושימוש ביכולות טכנולוגיות מתקדמות. פרשיית "שועל בכרם" שנוהלה על ידי בלשי משמר הגבול של משטרת ישראל הפועלים בדרום, מגיעה היום לסיומה."

"במסגרת סיור שגרתי שביצעו בחודש יולי כוחות מג"ב ומתנדבים בגזרת הדרום, הבחינו הכוחות במספר חשודים בסמוך לכרם בשטחים החקלאיים של היישוב אמציה. חשדות השוטרים הביאו אותם לסריקות בתוך הכרם, סריקות במסגרתן הבחינו במספר גדול של שורות בהן שתולים מאות שתילי מריחואנה."

"עם הגילוי פתחו בלשי מג"ב בחקירה שנמשכה מספר חודשים במסגרתה השתמשו הכוחות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים שהביאו לתיעוד ממושך של חשודים שפקדו את הכרם וטיפלו בגידול הסמים. בתאריך 04.09.17 הוקפצו לכרם כוחות מג"ב בעקבות הגעתם של מספר חשודים לכרם שעל פי החשד החלו בקציר שתילי המריחואנה. "

"במסגרת הפעילות המבצעית המהירה נעצר רכב ובו שלושה חשודים, 2 בגירים וקטין תושבי תל שבע וכנגד רכב נוסף שהחל להימלט מהמקום נוהל מרדף משטרתי במהלכו נטשו מספר חשודים את הרכב שבו נמצאו כ- 925 שתילי מריחואנה במשקל של כ- 54 ק"ג נטו."

"בפשיטה שביצעו הכוחות בכרם אותרו כ- 1484 שתילים נוספים במשקל של כ- 48 ק"ג נטו. עוד עלה מהחקירה כי בעל הכרם, תושב אמציה השכיר את המקום לתושב צוחר שגם נעצר במסגרת החקירה כחשוד בגידול הסמים. ומספר ימים לאחר הפעילות הסגיר עצמו חשוד נוסף בחשד למעורבות בגידול הסמים."

"היום צפוי להיות מוגש על ידי פרקליטות המחוז הדרומי כתב אישום מאוחד כנגד החשודים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובמג"ב מוסיפים כי צפויים מעצרים נוספים בהמשך. בנוסף המשטרה הגישה בקשה לחילוט של שלושה רכבים וכ- 15,000 ש"ח השייכים לחשודים."

"במג"ב מוסיפים כי זו אינה הפעם הראשונה בה עושים העבריינים שימוש במטעים ובשדות חקלאיים כמסווה לגידול סמים, לעיתים וכפי שהתברר לנו במקרה הזה החקלאי, בעל השטח לא מודע לגידול הסמים ולעיתים כפי שראינו בעבר נעשים נזקים גדולים לגידולים בשטח וזאת במטרה לאפשר את גידול הסמים."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2-%d7%a9%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%9b%d7%a8%d7%9d-2400-%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a0%d7%aa%d7%a4%d7%a1%d7%95-%d7%91%d7%9b/

מורים בבתי ספר בנגב יחפשו "צמחים חריגים" על הגגות

מורים בבתי ספר בנגב יחפשו "צמחים חריגים" על הגגות

מורים בבתי ספר בנגב יחפשו "צמחים חריגים" על הגגות

בעקבות תפיסת 100 שתילי הקנאביס הקטנים על גג בית הספר בישוב לקיה שבנגב, הורתה המועצה המקומית על מנהלי בתי הספר בסביבה למנות "מורה תורן" שיגיע למוסד מוקדם בבוקר לפני התלמידים ויחפש "צמחים חריגים".

אתמול (ב') דווח על פשיטת כוחות משטרה על בית ספר בישוב הבדואי לקיה, שבחיפוש קצר מצאו על גג אחד הבניינים 103 צמחי קנאביס צעירים בני כשבועיים-שלושה.

בעקבות הממצאים, שפורסמו כמעט בכל אתרי התקשורת בישראל, התכנסה המועצה המקומית לישיבת חירום, בה הוחלט לנקוט באמצעים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.

שתילי קנאביס על גג בית ספר

שוטרים מטפסים על גג בניין בית הספר שם זיהו 103 שתילי קנאביס קטנים

בין השאר הוחלט כי על מנהלי בתי הספר בישוב למנות 'מורה תורן', שתפקידו יהיה לסרוק את בית הספר מוקדם בבוקר בחיפוש אחר 'צמחים חריגים', כך על פי הדיווח הראשון ב'מעריב'.

מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית, ד"ר טלב אל-אסד, שלח בבוקר למחרת התפיסה מכתב רשמי למנהלי בתי הספר בשטח המועצה ובו דרישה למנות מן "תורן מריחואנה", דווח.

"באחריות מנהל המוסד החינוכי למנות בעל תפקיד תורן מסגל בית הספר, שיגיע בבוקר לפני הגעת התלמידים ויבצע סריקה על הגגות ומסביב למוסד החינוכי," הונחו המנהלים במכתב.

"בכל מקרה שבו נמצא דבר חריג, יש להזמין מייד ניידת משטרה תוך דיווח בהתאם לנהלים," הובהר.

ראש המועצה, סאלם אבו עייש, אמר על פי הדיווח כי "מתברר שלסוחרי הסמים והבלדרים אין גבולות ואין קווים אדומים. אני מגנה בחריפות את המקרה המסוכן, בו סוחרים מנצלים מקומות בטוחים ומנצלים אותם בצורה כל כך בוטה, ובדרך הם הורסים דור העתיד ומשחיתים אותו".

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%91-%d7%99%d7%97%d7%a4%d7%a9%d7%95-%d7%a6%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d/

טילריי בפורטוגל: תפתח מתחם קנאביס ב-30 מיליון דולר

טילריי בפורטוגל: תפתח מתחם קנאביס ב-30 מיליון דולר

טילריי בפורטוגל: תפתח מתחם קנאביס ב-30 מיליון דולר

חברת הקנאביס הקנדית המצליחה 'טילריי' תחל בשבועות הקרובים בהקמת מתחם לגידול, ייצור, אריזה והפצת קנאביס רפואי מפורטוגל לכל רחבי אירופה. 30 מיליון דולר יושקעו במיזם שיתפרש על שטח של 10 דונם וצפוי לספר תוצרת למיליוני מטופלים ברחבי היבשת.

האם חברות הקנאביס הקנדיות בדרך להשתלט על ענף הקנאביס הרפואי העולמי? אחרי ההודעה על שיתוף הפעולה של הקנדים מ'קרונוס גרופ' עם קיבוץ גן שמואל כאן בישראל, מודיעה גם 'טילריי' (Tilray) על הקמת מתחם קנאביס ענק משלה – בפורטוגל.

טילריי

החברה הקנדית המצליחה נמצאת בבעלותו של תאגיד הקנאביס 'פרייבטיר אחזקות' (Privateer Holdings) מסיאטל, וושינגטון – המחזיק גם באתר המצליח 'ליפלי' (Leafly) ועל חברת הקנאביס 'מארלי טבעי' (Marley's Natural) הפועלת בשיתוף עם משפחתו של בוב מארלי המנוח.

טילריי עתידה להשקיע 30 מיליון דולר בהקמת מתחם הקנאביס החדש שלה בפורטוגל, שיכלול חממות גידול, מפעל עיבוד והפקת מוצרים וכן מתקני אריזה שיפיצו את התוצרת למדינות האיחוד האירופי, בראשן לגרמניה.

המתחם יוקם באזור פארק המחקר 'ביוקאנט' שנמצא בעיר קאנטנהדה, כ-220 קילומטר מצפון לבירה ליסבון, לאחר שהחברה זכתה במקום הראשון במכרז של הממשל הפורטוגלי שנערך בחודשים האחרונים.

מנכ"ל טילריי, ברנדן קנדי, סיפר על פי הדיווחים כי לקח להם שנתיים שלמות לאתר את המקום המתאים ממנו יוכלו לספק סחורה לרחבי אירופה והעריך כי שוק הקנאביס הרפואי ביבשת יגדל ל-10 מיליון מטופלים ויניב 40 מיליון יורו ברווחים מדי שנה.

"אנחנו רואים דרישה עצומה מגרמניה, אז החלטנו להקים מפעל גדול שיענה על דרישה זו והחלטנו לעשות זאת מהר ככל שאפשר," אמר. "פורטוגל נמצאה כמקום אידאלי לגדל את הצמחים."

טילריי קנאביס

מוצרי קנאביס של טילריי הקנדית – בקרוב גם באירופה

בשלב הראשון תחל טילריי כבר בסוף חודש ספטמבר בהקמת מתחם חממות ענק שיתפרש על שטח של 10 דונם, לצד מתקן עיבוד, מעבדות מחקר, בנק גנטיקה ומרכז הפצה – כל אלו יושלמו עד אביב 2018 וייצרו 100 מקומות עבודה לתושבי המקום.

מתחם הקנאביס החדש של טילריי בפורטוגל יהיה הראשון של החברה מחוץ לגבולות קנדה, אם כי לפחות בהתחלה לא יספק תוצרת לשוק הפורטוגלי. כבר היום מייצאת טילריי קנאביס רפואי לאוסטרליה.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%98%d7%99%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%99-%d7%91%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%92%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%91-30-%d7%9e%d7%99/

הוסר מהמדפים מוצר מזון לתוכים – כי "מכיל סם מסוכן"

הוסר מהמדפים מוצר מזון לתוכים – כי "מכיל סם מסוכן"

הוסר מהמדפים מוצר מזון לתוכים – כי "מכיל סם מסוכן"

משרד החקלאות הורה על הסרתו מהמדפים של מוצר מזון לתוכים, שנמכר מזה תקופה בישראל, מאחר ומכיל זרעי המפ. למרות שאינם בעלי רכיבים פעילים של קנאביס ואף 'מעוקרים' ולכן לא ניתן להנביטם לכדי צמח, הודיע המשרד שמדובר ב'סם מסוכן'.

מוצר מזון לתוכים בשם 'ריבוס' (Ribos), המשווק מזה שנה לפחות ונמכר באופן חופשי בחנויות בעלי חיים בישראל על ידי חברה ישראלית בשם 'ביו פט', מכיל ברשימת הרכיבים שלו גם 'זרעי המפ' – זרעי קנאביס הנחשבים למוצר בריא ומזין במיוחד המכונה גם 'מזון על'.

למרות שזרעים אלו לא מכילים חומרים פעילים, אינם בעלי כל השפעה פסיכואקטיבית והם אף מעוקרים ולא ניתנים להנבטה, על פי פקודת הסמים הם נחשבים כ'סם מסוכן' לכל דבר בדומה לקנאביס עצמו.

ריבוס מזון לתוכים גדולים - מכיל זרעי המפ

ריבוס מזון לתוכים גדולים – מכיל זרעי המפ – באישור משרד החקלאות (לחצו להגדלה)

לאחר שבמשך שנה לפחות נמכר מוצר זה באופן חוקי לגמרי – עם חותמת אישור רשמית של משרד החקלאות – מודיעים כעת נציגי המשרד כי הורו למשווקים להסירו מן המדפים לאלתר ולעצור את מכירותיו בישראל.

"על פי פקודת הסמים המסוכנים חל איסור מוחלט לייבא ולסחור בזרעים אלו, לכן האגף הפיקוח על מזון לבעלי חיים במשרד החקלאות פנה ליצרן של המוצר והודיע לו על איסור יבוא, ייצור ושיווק מזונות המכילים גרעיני המפ," הודיעו נציגי המשרד. "הודעה דומה נשלחה לכלל ציבור היבואנים," הוסיפו.

ריבוס מזון לתוכים גדולים - מכיל זרעי המפ

ריבוס מזון לתוכים גדולים – מכיל זרעי המפ

לא אחת כתבנו כאן על ההבדלים בין חוקיות צמח הקנאביס וכלל רכיביו – שאינם חוקיים ונחשבים לסמים, לבין חוקיותו של שמן זרעי המפ – שהוחרג מפקודת הסמים בתחילת שנות האלפיים כך שמותר לייבא, לשווק, למכור ולהחזיק בשמן זה שאכן גם נמכר בחנויות וברשת הישראלית באופן חופשי.

למרות חוקיות השמן המופק מזרעי הקנאביס, הזרעים עצמם נחשבים כאמור על פי החוק הישראלי כ"סם מסוכן ואסור" – ככל חלק אחר של הצמח.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a8-%d7%9e%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%99-%d7%9e%d7%9b%d7%99%d7%9c/

חדש: 'קססונת' – כנראה הקססונית המושלמת לסטלנים

חדש: 'קססונת' – כנראה הקססונית המושלמת לסטלנים

חדש: 'קססונת' – כנראה הקססונית המושלמת לסטלנים

חדש בהדסטארט: בעבור 13 ש"ח בלבד מציעה חברה ישראלית חדשה את מה שהם מאמינים שהיא הקססונית המושלמת לנשיאה מחוץ לבית – במיוחד לסטלנים. היא עמידה במים, אטומה לגמרי, מגיעה בגודל של כרטיס אשראי כך שמתאימה לארנק – ויכולה לשאת עד 5 גרם קנאביס.

שלושה יזמים ישראלים פיתחו מוצר חדש בשם 'קססונת' – קססונית לנשיאת תערובת קנאביס לגלגול שמטרתה להחליף את דפי הנייר שצרכני קנאביס סוחבים איתם כאשר יוצאים מהבית.

החברה החדשה מציעה כעת את ה'קססונת' בעבור 13 ש"ח בלבד במסגרת קמפיין גיוס המונים שפתחו באתר 'הדסטארט', בו הם מקווים לאסוף 5,000 ש"ח למימון הייצור וההפצה.

"נמאס לכם להסתובב עם ניירות מדפסת מצ'וקמקים או לחילופין קייסים מגושמים ויקרים מעור? אל חשש, קססונת תשפר לכם את חוויית הגלגול," כותבים היזמים בדף הפרויקט. "קטנה, עמידה ומעוצבת לעילא – הקססונת תכיל את הדברים היקרים לכם, תיכנס לכל ארנק או כיס, ותהיה אתכם בכל מקום ובכל זמן שתרצו."

"הקססונת, אקססורי לנשיאת קססה שנפתח למשטח עבודה לגלגול, מגיעה כרגע ב-4 עיצובים, בגודל של כרטיס אשראי ונכנסת לכל ארנק, ויכולה להכיל עד 5 גרם של קססה," הם מספרים בשיחה עם המגזין.

לדברי הוד, אחד היזמים, החידוש המשמעותי של הקססונת הוא שהיא הקססונית היחידה בשוק הישראלי שהיא גם אטומה לגמרי, גם עמידה למים וגם נכנסת לחריץ כרטיס האשראי בארנק.

"קססונת נסגרת ונאטמת עם 4 מגנטים כך שאין מצב לדליפה בחיים, היא אפילו עמידה במים עד רמה מסוימת (אם נשפך עליה נוזל, לא אם מטביעים אותה במים כמובן) – ומאפשרת נשיאה של עד 5 גרם קנאביס," הסביר.

"בסוף השבוע האחרון הרמנו קמפיין מימון המונים באתר הדסטארט, כבר גייסנו מעל 1,000 ₪ והיד עוד נטויה," מספר הוד ומפרט את התשורות שהם מציעים בדף הפרויקט: קססונית אחת ב-13 ש"ח, 5 קססוניות ב-58 ש"ח וכן אפשרות להדפסת עיצוב אישי בעבור 550 או 1,200 ש"ח.

את הקססונית החדשה ניתן להשיג כאן.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/09/%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%a7%d7%a1%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%9b%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%a7%d7%a1%d7%a1%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%aa-%d7%9c%d7%a1/