חודש: אוגוסט 2017

מומחי משפט קובעים: 'מיצוי קנאביס רפואי – מותר וחוקי'

מומחי משפט קובעים: 'מיצוי קנאביס רפואי – מותר וחוקי'

מומחי משפט קובעים: 'מיצוי קנאביס רפואי – מותר וחוקי'

בתגובה להודעת האיסור על מטופלי קנאביס רפואי למצות את הקנאביס לשמן או עוגיות, מפרסמת עו"ד מומחית כי האיסור פסול. "משרד הבריאות מטעה את המטופלים," היא אומרת. "מנהלי היק"ר אישרו בעל-פה שזה חוקי – עכשיו הם מפחדים," אומר מנהל קבוצת המטופלים – ומבטיח להמשיך בפעילות כרגיל.

האם למטופלי קנאביס רפואי ברשיון מותר או אסור להפיק מפרחי הקנאביס שלהם שמן, עוגיות או כל מיצוי אחר?

שאלה זו עלתה לאחרונה בדיונים בקבוצת פייסבוק בה מטופלים מתייעצים ומתודרכים בנוגע להפקת שמנים ומיצויים מפרחי קנאביס הניתנים להם כחוק, בעיקר מיצויים מרוכזים במיוחד, המכונים 'שמן RSO' וניטלים באופן עצמאי ולא מוסדר, כטיפול בסוגי סרטן שונים.

למרות שמשרד הבריאות אינו מאפשר לחברות הקנאביס הרפואי המורשות להפיק שמני קנאביס מרוכזים שכאלו ולמוכרם, המטופלים למדו במהלך השנים כיצד לעשות זאת בעצמם, בביתם, ואף סיפקו שירות ליווי והדרכות למטופלים אחרים שרצו לנסות זאת גם כן.

שמן RSO

שמן RSO – שמן קנאביס מרוכז שהפך נפוץ בשנים האחרונות בישראל בהפקה וטיפול עצמי בחולי סרטן – מותר או אסור להכנה עצמית?

באחד הדיונים שנערך בקבוצה השבוע, טענו מנהלי הקבוצה, בראשם המייסד משה מנקין, כי מדובר בהליך חוקי לגמרי המותר למטופלים מתוקף החזקת הרשיון לקנאביס מטעם משרד הבריאות ואף אמר כי בכירי היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) מודעים לעובדה זו. מנגד נטען כי פקודת הסמים קובעת שאסור למצות חומר מפרחי קנאביס, גם אם אלו ניתנים ברשיון.

מנהלי הקבוצה ביקשו ממגזין קנאביס להגיש שאילתא בנושא זה למשרד הבריאות, שבתגובה מסר כי מדובר בעבירה על החוק וכי בהתאם לפקודת הסמים וכן בהתאם להחלטת ממשלה 1587 – חל איסור מוחלט למצות או להפיק שמן או עוגיות מפרחי קנאביס, גם אם הדבר נעשה על ידי מטופל המחזיק ברשיון קנאביס רפואי.

מרים בריינין

עו"ד מרים בריינין: "משרד הבריאות מטעה את המטופלים – מותר וחוקי למצות פרחי קנאביס לשמן"

"ייצור מוצרי קנאביס על ידי מי שלא הורשה לכך במפורש וברישיון לכך – מהווה עבירה," הבהירו במשרד הבריאות בתגובה.

הודעה זו של משרד הבריאות עוררה בהלה מסויימת בקרב קבוצות המטופלים, שחששו להיחשב עבריינים. חלקם אף הודיעו שיחדלו מלעזור לחולי סרטן להפיק את השמן והמיצויים, כדי לא לעבור על החוק. חלק מהמטופלים אף כעסו על עצם הפנייה שנעשתה למשרד הבריאות בנסיון להבין את הנהלים לאשורם.

מנקין פנה מיד למשרד עורכי הדין 'קטי צווטקוב', המתמחים בחוק הפלילי, וביקש לקבל חוות דעת משפטית מוצקה בנוגע לשאלה האם מותר או אסור למטופלי קנאביס למצות או להפיק שמן מפרחי הקנאביס אותם הם מחזיקים ברשיון.

הבוקר (ה'), יממה לאחר פרסום הודעת משרד הבריאות, מפרסמת עו"ד מרים בריינין חוו"ד מפורטת ובה נקבע כי משרד הבריאות שוגה בפרשנות החוק וכי אין בחוק כל איסור על מטופלים להפיק שמן או כל מיצוי אחר מפרחי הקנאביס שלהם.

"תשובת משרד הבריאות לשאלות אותן העלו מטופלים ביחס לאפשרויות שימוש הקנאביס, כשהן ניתנות מפי דובר משרד הבריאות ושאינן מעוגנות והולמות את החקיקה והפרשנות המשפטית הנדרשת בתחום, מבלבלת ומטעה את המטופלים ולא ברור מהי תכליתה," אמרה בשיחה עם המגזין.

לדבריה של עו"ד בריינין ישנם 3 טיעונים המנגחים את הודעת משרד הבריאות:

  1. פקודת הסמים קובעת שאסור למצות קנאביס "מחומר אחר" – והרי שפרחי קנאביס שניתנו ברשיון למטופלים אינם עונים להגדרת "חומר אחר".
  2. רשיון הקנאביס הרפואי כולל רשימת הנחיות ואיסורים בה לא מופיע איסור על מיצוי של פרחי קנאביס לכדי שמן או עוגיות.
  3. בהחלטת ממשלה 1587, על בסיסה קבע משרד הבריאות כי מיצוי הוא אסור, לא מופיע כל איסור על מיצוי אלא רק על ייצור, הפצה, החזקה, שינוע, בדיקות מעבדה, ניפוק או מחקר.

"פקודת הסמים המסוכנים קובעת בסעיף 6 כי 'לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל'," מסבירה עו"ד בריינין. "היסודות העובדתיים הנדרשים על פי החוק לצורך השלמת העבירה הפלילית הינם פעולת המיצוי שנעשית מחומר אחר שלא על פי רישיון מאת המנהל."

"כאשר המיצוי של הסם המסוכן נעשה מזיקוק מ'חומר אחר', האסור להחזקה, אכן יתקיימו היסודות העובדתיים הנדרשים להשלמת העבירה הפלילית," היא אומרת. "ואולם, כאשר המיצוי/הזיקוק נעשה מתוך אותו החומר שהותר להחזקה ע"י המנהל, הרי שלא מתקיים היסוד העובדתי של ביצוע מיצוי מתוך 'החומר האחר' כנדרש בדין."

בנוסף טוענת עורכת הדין כי "מעיון בתנאים שנקבעו ע"י משרד הבריאות ברישיון הניתן למטופלים, עולה כי לא נאסר עליהם ביצוע המיצוי האמור" וכי גם ההפניה שעשה משרד הבריאות להחלטת ממשלה 1587 וסעיפיה הינה פסולה.

עוגיות קנאביס

האם מותר או אסור למטופלים להכין שמן או עוגיות מהקנאביס הרפואי שלהם?

"בתשובת משרד הבריאות מופנים המטופלים להחלטת הממשלה 1587," היא מסבירה. "בהתאם לנוסח המלא של ההחלטה נקבע כי 'כל פעולה בצמח הקנאביס ובכלל זה גידול, ייצור, הפצה, החזקה, שינוע, בדיקות מעבדה, ניפוק או מחקר של צמח הקנאביס או מוצריו תמשיך להיות מחויבת בעמידה בהוראות כל דין."

"עיננו הרואות כי החלטת הממשלה אליה הופנו המטופלים מחריגה מתוכה את נושא מיצוי תפרחת הקנאביס שבענייננו," קבעה.

משה מנקין

משה מנקין, מייסד ומנהל קבוצת המטופלים בשמן RSO: "כל פעילותנו חוקית – מנהל היק"ר יובל לנדשפט אישר את זה בעל-פה ועכשיו נוטש את החולים"

לאור חשיפת הודעת משרד הבריאות והעמדה המשפטית החדשה, מספר כעת מנקין כי יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, אישר לו בעצמו כי מדובר במעשה חוקי, אך כעת מתחבא מאחורי דוברות המשרד ונוטש לדבריו את החולים.

"בקבוצה חברים 8,000 משתתפים המהווים קהילה תומכת לחולים ומשפחותיהם במצב הקשה ביותר בחייהם," הוא אומר. "דובר משרד הבריאות כנראה אינו משפטן ואינו מבין את כוונת המחוקק. הפעילות היא חוקית, תמיד היתה חוקית ותמשיך להתקיים במלואה כל עוד אין שינוי בחוק ואיסור על המטופלים לעשות כך.

"הקהילה שלנו תמשיך לתת מענה וסיוע למטופלים ובני משפחותיהם ותקפיד להנגיש מידע מציל חיים בצורה חוקית ובחינם," הוסיף. "אנו מצפים כי העניין יתוקן על ידי הגורמים המשפטיים במשרד הבריאות ותינתן הודעה ברורה וחד משמעית לגבי עמדת היחידה לקנאביס רפואי בכדי שהשלווה תחזור למטופלים/ות."

פנייה למשרד הבריאות בבקשה לתגובה על האמור טרם נענתה – זו תפורסם כאן אם וכאשר תתקבל.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%99/

קרוואן "ארדן שקרן" ייסע החודש ברחבי ישראל

קרוואן "ארדן שקרן" ייסע החודש ברחבי ישראל

קרוואן "ארדן שקרן" ייסע החודש ברחבי ישראל

גדי וילצ'רסקי יגור החל מהיום בקרוואן צבעוני במיוחד שיסע בכל רחבי ישראל לאורך החודש הקרוב, זאת במסגרת סיבוב הופעות חדש שיסתיים בהפגנה מול ביתו של שר המשטרה. הקרוואן נושא את הכותרת "ארדן שקרן" והוא כולו מלא עלי קנאביס ירוקים.

למרות הבטחתו של שר המשטרה גלעד ארדן, שהודיע לפני 8 חודשים במסיבת עיתונאים על מודל "אי הפללה באחריות", הצעת החוק שאמורה להחליף את העונשים הפליליים בקנסות כספיים עדיין לא נכנסה לתוקפה – ואפילו לא נוסחה או הוגשה להצבעה.

על פי הערכות הצעת חוק זו, אם וכאשר תאושר, תיכנס לתוקפה רק במהלך שנת 2018 ולאחר שהכנסת תחזור מפגרת הקיץ לקראת סוף השנה – וזאת למרות הבטחתו של ארדן לעשות זאת "תוך 3 חודשים".

גדי וילצ'רסקי, ממובילי המאבק ללגליזציה בישראל, החליט שחשוב שכל עם ישראל ידע שארדן שיקר כשהבטיח 'אי הפללה', גם מאחר ולא מדובר באמת ב'אי הפללה' וגם כי התכנית המדוברת כלל לא הופעלה.

קרוואן ארדן שקרן - גדי וילצ'רסקי

קרוואן #ארדןשקרן

לצורך כך שכר וילצ'רסקי קרוואן גדול עליו הדפיס את הכותרת "ארדן שקרן", תמונת אילוסטרציה של ארדן בדמות פינוקיו ועשרות עלי קנאביס ירוקים מסביב.

הקרוואן ייסע במהלך כל החודש הקרוב (ספטמבר 2017) בכבישי ישראל מצפון לדרום, זאת במסגרת סיבוב הופעות של וילצ'רסקי יחד עם הקומיקאי רועי צברי.

וילצ'רסקי, שיגור בקרוואן במהלך החודש, מבטיח לסיים את סיבוב ההופעות ביום כיפור בפתח ביתו של השר ארדן בישוב סביון, כדי לדרוש ממנו שיבקש סליחה מצרכני הקנאביס בישראל.

בוידאו חדש שפירסם ברשת מסביר גדי: "אני לא שותק יותר, אני יוצא למסע לשחרור הצמח, אסתובב עם הקרוואן הזה חודש שלם. עד יום כיפור אני מבקש מארדן לבקש סליחה מצרכני הקנאביס. אני הולך לזעוק את זה ששיקרו לנו."

https://www.facebook.com/plugins/video.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2FGadiWilcherski%2Fvideos%2F1846238188725517%2F&show_text=0&width=560

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%9c%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9f-%d7%90%d7%a8%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%a2/

אוהדי בית"ר ירושלים מדברים על קנאביס ולגליזציה

אוהדי בית"ר ירושלים מדברים על קנאביס ולגליזציה

אוהדי בית"ר ירושלים מדברים על קנאביס ולגליזציה

האם קנאביס חוקי ירגיע קצת את 'לה פמיליה', האם אוהדי בית"ר מעדיפים ירוק או חום, איזה שחקן בליגת העל בטח מעשן פה ושם והאם יש סיכוי שבית"ריסט אורגינל ישב לשאכטה עם אוהד של בני-סכנין? יצאנו לבדוק:

למעלה מ-10,000 אוהדים הגיעו שלשום למשחק הבית הראשון של בית"ר ירושלים לעונת 17/18 של ליגת העל בכדורגל, שנערך באצטדיון "המושבה" בפתח-תקווה בעקבות שיפוצים המתבצעים בימים אלו באצטדיון הבית של בית"ר, "טדי".

בסיום המשחק ניצחה בית"ר 4-1 את אלופת המדינה הפועל באר שבע – וזו היתה הזדמנות מצוינת לתפוס כמה מהאוהדים הצבעוניים ביותר בישראל ולשאול אותם שאלות בנוגע להרגלי הקנאביס שלהם, התמיכה בלגליזציה והאם מותר להדליק ג'וינט עם אוהד של הקבוצה השנואה עליהם ביותר…

תן גראס ל'לה פמיליה'

באופן לא מפתיע התגלה רוב ברור התומך בלגליזציה של קנאביס בישראל. מלבד אדם אחד שטען כי אסור שהקנאביס יהיה חוקי מכיוון ש"זה סם, זה פשוט סם", רובם המוחלט של הנשאלים הביע תמיכה גורפת בהסדרת השוק.

Beitar fan is talking2

"עדיף שהילדים יעשנו קנאביס מאשר שישתו אלכוהול"

"לדעתי זה צריך להיות חוקי כי זה חוקי בכל מיני מקומות בעולם, אמסטרדם, ארה"ב, ואני לא רואה שזה עושה משהו רע," הסביר אחד האוהדים.

אוהד אחר, נכה על כיסא גלגלים, שלדבריו צורך קנאביס "באישור של עצמו", מצדד אף הוא בהסדרת השוק: "אני חושב שכן, כי זה עדיף מאשר שילדים ילכו לעשות שטויות, לשתות אלכוהול ולעשות תאונות, עדיף שייקחו קנאביס, ישבו בבית ויעשנו."

"קח למשל את 'לה פמיליה'," הסביר אחר. "תן להם גראס במקום אלכוהול ותראה את הקהל רגוע, קהל תענוג, יושב לך מבסוט, מחייך, מנשק את השופט."

ניכר היה שהאוהדים מוטרדים הרבה יותר מהשפעת המשקאות המשכרים מההשלכות של צריכת קנאביס. "בהיעדר חוקיות על קנאביס כל הצעירים שותים אלכוהול – אלימות, קטטות, מכות, דקירות, עדיף קנאביס".

"כולנו בני אדם"

"יש להם בדיקות אז נגיד שרק חצי מהם מעשנים," השיב אוהד בתשובה לשאלה "מי בליגת העל צורך קנאביס".

"דן מורי מעשן ים," אמר אוהד אחר ו"הלשין" על בלם קבוצת בני-יהודה ת"א. בין השמות הנוספים שנזרקו לאוויר של "חשודים" פוטנציאלים היו: יוסי בניון (בית"ר ירושלים), מאור בוזגלו, דקל קינן ונטע לביא (מכבי חיפה), ערן לוי (מכבי נתניה), טוני וואקמה (הפועל באר שבע) וישראל זגורי (בני סכנין).

Beitar fan is talking1

"לא משנה אם נוצרי או ערבי. קודם כל שאכטה"

כאשר שאלנו את האוהדים האם יהיו מוכנים לשבת לשאכטה עם אוהד של קבוצת בני-סכנין, רבים מהם הגיבו בסלידה: "מה פתאום! איזה שאכטה? עם אוהד סכנין? מה פתאום!". חלקם אף הגיבו בקללות.

"בחיים לא אשב על שאכטה עם אוהד סכנין," טען אוהד אחר והסביר: "אוהד סכנין ובית"ר – לא משתלב. שמן ומים". מנגד היו מספר אוהדים שהעזו לומר מול המצלמה כי אין להם בעיה בתור אוהדי בית"ר לחלוק ג'וינט עם אוהד בני סכנין: "ברור שאני אשב איתו על שאכטה," הכריז אחד האוהדים. "זה שאכטה קודם כל, לא משנה אם נוצרי או ערבי, קודם כל שאכטה". אוהד אחר אמר בתגובה "כן אחי, כולנו בני אדם."

ראו גם:
מה חושבים על קנאביס בשכונות הערביות בירושלים?
מה חושבים על קנאביס במאה שערים?
מה חושבים על קנאביס בבאר שבע?

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%90%d7%95%d7%94%d7%93%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%aa%d7%a8-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%96%d7%a6%d7%99/

משרד הבריאות למטופלים: הכנת שמן או עוגיות קנאביס – עבירה על החוק

משרד הבריאות למטופלים: הכנת שמן או עוגיות קנאביס – עבירה על החוק

משרד הבריאות למטופלים: הכנת שמן או עוגיות קנאביס – עבירה על החוק

בתשובה לבקשת קואופרטיב מטופלי הקנאביס החדש לקיים סדנת הדרכה לבישול עם קנאביס, ובתגובה לפניית מגזין קנאביס בשאלת חוקיות מיצוי פרחי קנאביס לכדי שמן מרוכז, מבהירים ביחידה לקנאביס רפואי ובמשרד הבריאות כי מדובר בעבירות על החוק.

רבים ממטופלי הקנאביס הרפואי בישראל נוהגים להשתמש בתפרחות הקנאביס אותן הם מקבלים ברשיון משרד הבריאות, עבור הכנת שמן, מיצויים, עוגיות, עוגות תבשילים ועוד – אך כעת מבהיר משרד הבריאות לראשונה באופן חד משמעי כי מדובר בפעילות אסורה ובלתי חוקית.

סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים קובע אמנם בפירוש כי חל איסור לבצע כל מיצוי או הכנה של קנאביס, אך רבים מן המטופלים ברשיון הניחו שמאחר ופרחי הקנאביס ניתנים להם ברשיון, זכותם לעשות בהם כרצונם כל עוד עושים זאת בעצמם ולשימושם האישי.

הודעת משרד הבריאות עתה באה בעקבות פניות של קואופרטיב מטופלי הקנאביס החדש 'קנאטיב' שמנהליו ביקשו לקיים סדנת בישול והכנת עוגיות קנאביס למטופלים בלבד – וכן בתשובה לפניית מגזין קנאביס בשאלת התרחבות השימוש בשמני קנאביס מרוכזים (RSO) לטיפול עצמי, בעיקר בקרב חולי סרטן ובני משפחותיהם.

בתשובה לפניית 'קנאטיב' לאשר לאחד מחברי הקבוצה, שף במקצועו, לערוך סדנאות בישול עבור מטופלים חברי הקואופרטיב, השיב משרד הבריאות בשלילה:

עוגיות קנאביס

גם עוגיות קנאביס אסורות להכנה עצמית על ידי מטופלים – משרד הבריאות

"החלטת ממשלת ישראל 1587 קובעת כי כל פעולה בצמח הקנאביס מחויבת בעמידה בהוראות כל דין וכן קובעת ההחלטה כי מוצרי קנאביס ייוצרו רק במפעלים לייצור מוצרי קנאביס בדומה למפעלי תרופות, שיתנהלו, בין היתר, בהתאם לאמות מידה מקצועיות מתאימות," נמסר. "אם במוצרים אחרים מדובר (כבמכתבך), בין בתצורות אחרות ובין בריכוז חומרים פעילים אחר, נדרש לכך אישור לאחר שהמבקש שכנע בדבר בטיחות ויעילות המוצ , כמקובל בתכשירים רפואיים רשומים."

אך לא רק עוגיות ועוגות. משרד הבריאות מבהיר הבוקר בעקבות פניית מגזין קנאביס, כי גם הפקת שמן מפרחי קנאביס המוחזקים ברשיון – תופעה שהפכה נפוצה למדי בישראל – הינה עבירה על פקודת הסמים ואינה מותרת גם לחולים שקיבלו היתר להחזיק ולצרוך פרחי קנאביס ברשיון.

פניית המגזין באה בעקבות דיון מעניין (לצפייה) שנערך לאחרונה בקבוצת פייסבוק בה מטופלים עוזרים למטופלים אחרים בהפקה של שמני קנאביס מהתפרחות אותן הם מחזיקים ברשיון – במרבית המקרים עבור חולי סרטן שנחשפו לסיפורים מרגשים אודות יתרונות השמן המרוכז בחיסול תאי סרטן.

בתשובה מסר משרד הבריאות כי מדובר בעבירה לכל דבר וכי חל איסור מוחלט על מטופלים להפיק שמן קנאביס מהפרחים אותם מקבלים ברשיון (סימני הקריאה במקור).

"פקודת הסמים ברורה וחלה על כל אזרחי המדינה ובכללם על חולים המטופלים בקנאביס ברישיון," נמסר. "אין כל היתר למטופל זה או אחר להפרת הפקודה! תנאי הרישיון למטופלים מפורטים בו. חריגה, הפרה או סטייה מהפקודה או מתנאי הרישיון, ובכלל זה ייצור מוצרי קנאביס על ידי מי שלא הורשה לכך במפורש וברישיון לכך – מהווה עבירה!"

שמן RSO

שמן RSO – שמן קנאביס מרוכז שהפך נפוץ בשנים האחרונות בישראל בהפקה וטיפול עצמי בחולי סרטן

בתשובה לשאלות פרטניות יותר נכתב כי אסור למטופל המחזיק ברשיון קנאביס רפואי בעצמו, או לכל אדם אחר עבורו, למצות תפרחת קנאביס לכדי שמן, כי סעיף 6 של פקודת הסמים חל במלואו על מטופלי הקנאביס הרפואי וכי מנהלי היק"ר מעולם לא התירו לקבוצות מטופלים למצות שמן מתפרחת הקנאביס הניתנת ברשיון.

לפיכך מבהיר למעשה משרד הבריאות כי כל שינוי בתצורת פרחי הקנאביס אותם מקבלים המטופלים ברשיון, בין אם להפקת שמן בכל צורה ובין אם לבישול, הכנת עוגיות או כל מיצוי שהוא – הינם אסורים בחוק.

"מוצרי הקנאביס שיורשו לייצור לטיפול במסגרת הרפורמה שמוביל שר הבריאות ל'מדיקליזציה' – מפורטים היטב ב'טבלת המוצרים' בנהלים שפורסמו," מבהירים עוד במשרד. "עד ליישומה של המדיקליזציה, נהלי היק"ר הם המחייבים."

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%aa-%d7%a9%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%a2%d7%95%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97/

מה התוקף של פרחי קנאביס – ואיך להאריך אותו כמה שיותר

מה התוקף של פרחי קנאביס – ואיך להאריך אותו כמה שיותר

מה התוקף של פרחי קנאביס – ואיך להאריך אותו כמה שיותר

מתי פרח קנאביס הוא כבר פג תוקף, מה קורה לו וכיצד הוא משתנה עד אז ואיך לשמור על איכותו לאורך זמן – כל מה שצריך לדעת על אחסון נכון ושמירה על טריות ואיכות של פרחי קנאביס

קרה לכם שבמהלך ניקיון הבית מצאתם פרחון קנאביס קטן באיזו פינה שכוחת אל ושאלתם את עצמכם "כמה זמן זה ישב כאן"? השאלה הבאה שעברה לכם בראש כנראה היתה "מעניין אם עדיין אפשר לעשן את זה".

אז האם לפרחי קנאביס יש בכלל תוקף? אחרי כמה זמן ניתן עדיין להשתמש בהם וכיצד מומלץ לאחסן אותם כדי להאריך את טריותם ואיכותם כמה שיותר?

האם לפרחי קנאביס יש תוקף?

פרחי קנאביס שיובשו כראוי (איך לייבש נכון) ואוחסנו בתנאים אידאלים (אותם נפרט מיד), לא יהיו פגי תוקף במובן של להוות סכנה בריאותית לצרכן, למרות שכעבור כשנה חלה דעיכה (דגרדציה) בתכולת הקנבינואידים והטרפנים בקנאביס, כך שאיכות התפרחת, ההשפעה הפסיכואקטיבית והארומה של הצמח עלולים להיפגע – וכך גם חוויית הצריכה.

מצד שני, תנאי אחסון לא נאותים עלולים לגרום להתפתחות עובש המהווה סכנה בריאותית ממדרגה ראשונה (איך לזהות עובש? כאן).

לדבריו של מייקל בקס, מחבר הספר "בית מרקחת לקנאביס" (Cannabis Pharmacy), "תפרחת קנאביס יבשה דומה במהותה לכל צמח מיובש אחר. הפרחים ילכו ויאבדו מהשמנים שלהם באמצעות אידוי או פירוק (דקומפוזיציה)."

לדברי בקס, ה'טרפנים' – רכיבים הנמצאים באלפיהם בכל הצמחים וגם בקנאביס והם שאחראים בין השאר גם לניחוחות – יהיו הראשונים לאבד מהאיכויות שלהם. בשלב מאוחר יותר גם ה'קנבינואידים' – רכיבי הקנאביס THC, CBD וכד' – יתפרקו אט אט.

"קנאביס שאוחסן נכון, הרחק מאור וחום, לא יתקלקל לעולם אמנם, אבל הוא יאבד בהדרגה את הארומה," מסביר בקס. "בשלב מסוים גם ההשפעה הפסיכואקטיבית תשתנה בהתאם להרכב הקנבינואידים החדש שנוצר."

הקנבינואיד הפסיכואקטיבי המפורסם THC מתפרק עם הזמן והופך לתרכובת אחרת הנקראת "קנבינול" (CBN), לו מייחסים בין היתר השפעה מרדימה ומעייפת. יש הסוברים שאחת הסיבות לכך שקנאביס "רפואי" בישראל נחשב לעתים ל"מפיל" יותר מקנאביס טרי מגידול ביתי' הוא משך האחסון הארוך בטרם ההגעה ללקוח והתפרקות חלקית שלו ל-CBN.

מנגד מזהיר בקס כי תוקף הוא לא הנתון היחיד אליו יש להתייחס בשאלת איכותו של קנאביס ישן. לדבריו צריכת קנאביס שאוחסן בתנאים לא נאותים עלולה לגרום לבעיות בריאותיות של ממש. "קנאביס שלא יובש ואוחסן כראוי, עלול להירקב ולהביא להתפתחות של עובש מסוכן," הוא אומר.

באופן כללי ממליץ בקס להשתמש כמו תמיד בחוש הריח. "אם לפרח אין ניחוח של קנאביס – עדיף להימנע מלצרוך אותו."

תנאי אחסון מומלצים לקנאביס

אחסון נכון של קנאביס הוא לא "מדע טילים". בסך הכל יש צורך לשמור על מספר מדדים פשוטים:

טמפרטורה – ה-THC, החומר הפסיכואקטיבי בקנאביס, נוטה להתפרק בחשיפה לחום. לכן מומלץ לשמור על הפרחים באזור קריר, עם עדיפות לא יעבור את רף ה-20 מעלות.

לחות – אחוזי לחות גבוהים עלולים לגרום להתפתחות עובש שיהרוס את התפרחת כליל. ההמלצה עבור אחוזי לחות אידאלים תהיה לשמור על טווח של 59%-62% אחוזי לחות, אולם אין מניעה שאחוזי הלחות יהיה גם מעט נמוכים יותר, אך לא גבוהים יותר!

אור – אור הינו הגורם המשמעותי ביותר להתפרקות של קנבינואידים במהלך האחסון. מסיבה זו יש לשמור על הפרחים במקום חשוך ככל האפשר ועדיף אטום לחלוטין – או לכל הפחות לא מואר בעוצמה ובקביעות.

אוויר – חשיפה ממושכת לאוויר וריכוזי חמצן גבוהים גם הם יזרזו את תהליך ההתפרקות של ה-THC ויתרמו להפיכתו ל-CBN, שהשפעתו כאמור מרדימה ומעייפת.

חומר האחסון – ההמלצה הרווחת היא לאחסן את פרחי הקנאביס בצנצנת אטומה ככל האפשר. מתקני אחסון אחרים יכולים אף הם להוות פתרון לאחסון זמני אולם לאורך זמן הם עלולים לפגוע בתוצר. צנצנות עשויות פלסטיק או שקיות פלסטיק כמעט שלא מבודדות חום ועלולות לפגוע בטעם ובארומה. החיכוך שלהם עם הפרחים יוצר לעתים חשמל סטטי הפוגע בטריכומות. השיטה הגרועה ביותר לאחסון קנאביס – וגם הנפוצה ביותר – היא שקיות ניילון.

אחסון במקרר – יש הנוטים לאחסן את הקנאביס שלהם במקרר מתוך מחשבה כי הטמפרטורה הנמוכה תסייע בשימור האיכות, אולם תנודות תכופות באחוזי הלחות במקרר הופכות אותו לפתרון מאוד לא מומלץ. גם מאחסון במקפיא עדיף להימנע מכיוון שהטמפרטורות הנמוכות עלולות לגרום לטריכומות להשבר וליפול מהצמח.

תוספת טריות וטעם – ניתן להקנות לפרחים טעם פירותי ואקסטרה טריות באמצעות הנחת קליפת פרי בתוך הצנצנת. אולם יש לשים לב היטב כי מהלך שכזה עשוי להגביר באופן ניכר את אחוזי הלחות ולגרום לעובש חמור.

אוורור כלי האחסון – מומלץ וחשוב לפתוח מדי פעם בפעם את כלי האחסון בו יושבים הפרחים בכדי למנוע מאחוזי הלחות לעלות ובעיקר בשביל לאפשר לאוויר במיכל להתחדש.

פתרונות אחסון מומלצים

הבנה של הפרמטרים הרלוונטים שהוזכרו לעיל תסייע לכל אחד לאחסן את פרחי הקנאביס שלו בצורה אידאלית ללא צורך בהוצאות מיותרות. עם זאת, חובבי גאדג'טים למיניהם, או סתם כאלה שמעוניינים לנסות ולשמר את הקנאביס ברמה הגבוהה ביותר, עשויים להתעניין במספר מוצרי אחסון מקוריים המצויים היום בשוק:

מגירת מהגוני – חברת "קנאדור" ("Cannador") משווקת מגירות אחסון ייעודיות לקנאביס, שאמורות לשמור על איכות הפרחים לאורך זמן. לדברי החברה, עץ המהגוני ממנו עשויות המגירות, מסייע בשמירה על אחוזי לחות אידאלים ובנוסף אינו מפיץ חומרים הפוגעים בטעם ובארומה של הפרחים.

תיבת אחסון קנאביס של קנאדור

תיבת אחסון קנאביס של קנאדור

את מגירות המהגוני של "קנאדור" אפשר לרכוש באתר החברה במחיר שנע בין 160$ (מגירה קטנה המתאימה ל-2 זנים שונים) ועד 308$ עבור מתקן המתאים ל-6 זנים עם סליק מיוחד לאביזרים נלווים.

מיכלי האחסון של Cvault – כלי אחסון העשויים מפלדת אל חלד, אטומים לגמרי לאור ועם אפשרות סגירת ואקום בטבעת סיליקון לאטימה מוחלטת. בחלקו העליון של המכסה ישנו מקום מיוחד למיקום שקיות לחות ייעודיות.

מיכל אחסון Cvault

מיכל אחסון Cvault – עם או בלי שקית לחות – אטום לאור ואוויר

את מיכלי האחסון של Cvault ניתן לרכוש בחנויות הגידול המומלצות וכן בחנויות מוצרי קנאביס ברשת.

שקיות לחות – ישנן מספר חברות המספקות שקיות קומפקטיות דו-כיווניות לשמירה על אחוזי לחות אידאלים. את השקיות מניחים בתוך כלי האחסון והן דואגות לווסת את אחוזי הלחות בהתאם באופן "אוטומטי".

הבולטות והמפורסמות הן שקיות הלחות של חברת 'Boveda' האמריקאית. לדברי נציגי החברה שקיות אלו אינן פוגמות בטעם ובארומה של הצמח והן מיוצרות כפתרון לאחסון מוצרים שונים העלולים להיפגם כתוצאה מאחוזי לחות גבוהים כגון סיגרים, כלי נגינה וגם אוכל.

ניתן לבחור שקיות במבחר רמות שונות של אחוזי לחות, מ-32% ועד 84%, כאשר ההמלצה עבור תפרחת קנאביס יבשה היא שקית ה-62%.

שקיות בובדה BOVEDA

שקיות BOVEDA – שומרות על 62 אחוזי לחות באופן קבוע ואוטומטי

השימוש בשקיות הללו הוא פשוט ונוח: מניחים את השקית במיכל עם פרחי קנאביס וכאשר הלחות בסביבת השקית גבוהה מ- 62%, השקית תספח את הלחות אליה דרך ממברנה חדירה למחצה. במידה ואחוזי הלחות ירדו מ-62%, השקית תשחרר לחות החוצה לתוך מיכל האחסון.

שימו לב שכאשר שהחומר בשקיות מתחיל להתקשח, זו אינדיקציה שיש צורך להחליף אותן. ניתן להשיג את השקיות בחנויות המובילות בארץ במחיר של 15 ש"ח (שקית קטנה) עד 32 ש"ח (שקית גדולה).

חרוזי לחות – חברת "Humidity Bead System" רשמה פטנט על מוצר המכיל משטח של כדוריות בעלות חומר מיוחד, המווסת את רמת הלחות בחלל עד רמת דיוק של 2%. המוצר פותח במקור לשימוש עבור תעשיית הסיגרים והוא דורש לבצע הרטבה של המשטח במים מידי שבועיים-שלושה. ניתן לבחור ברמות לחות שונות החל מ-40% ועד 70%.

כדוריות לחות

כדוריות לחות של HBS

ניתן להזמין את חרוזי הלחות מאתר החברה במחיר שנע בין 25$ (משטח קטן) ל-60$ (משטח גדול).

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%95/

איך נראו זני הקנאביס המצטיינים בשנת 1977

איך נראו זני הקנאביס המצטיינים בשנת 1977

איך נראו זני הקנאביס המצטיינים בשנת 1977

בדומה לאבולוציה שעברו הפירות והירקות במהלך השנים, גם הקנאביס עשה כברת דרך לא קטנה. פרחיו כמו שמרבית האנשים מכירים אותם כיום, לא נראו ככה בשנת 1977. תמונות מתוך תחרות זני הקנאביס המצטיינים של 'היי טיימס' מלפני 40 שנה.

אם היינו מקבלים היום לידינו את פרחי הקנאביס הזוכים של מגזין 'היי טיימס' לשנת 1977, היינו כנראה חושבים שמדובר בחומר שהגיע בדרך מסיני או כזה שמח בגינתו של מגדל לא מקצועי במיוחד.

היום אולי אפילו היו מכנים את זה 'חשאב' ונזהרים מלגעת, אבל לפני 40 שנה אלו היו זני הקנאביס המוצלחים בעולם, או לכל הפחות בארה"ב.

"זן טוב של מריחואנה, כמו סיגר או יין, הוא בעל נראות, טעם, ארומה ומאפיינים ייחודיים משלו," נכתב בהקדמה של עורכי מגזין הקנאביס הותיק. "הזנים ברשימה נבחרו כי הם מייצגים יותר מכל האחרים שאת הקציר המשובח של 1977."

שמות הזנים נבחרו באותן שנים על שם מדינות ואזורים מחוץ לארה"ב כמו מקסיקו, קולומביה ותאילנד בעיקר ורובם לא החזיקו מעמד בתודעה האמריקאית ואינם נמצאים בשימוש נפוץ כיום.

אואחאקני אדום

במקום הראשון: אואחאקני אדום (Oaxacan Red)

במקום הראשון זה זן בשם 'אואחאקני אדום' (Oaxacan Red) על שם המדינה הדרומית במקסיקו. במקום השני זכה 'גררו גולד' (Guerrero Gold), במקום השלישי 'אואחאקני סנסימיליה' (סינסמיליה – כינוי ותיק לפרח קנאביס ללא זרעים) וברביעי 'אוקסקני זהב'.

במקום החמישי זן עם שם שהצליח להשתמר עד היום, 'אקפולקו גולד', אל המקום השישי הגיע ה'תאי-סטיק' (Thai) על שם החומר התאילנדי המפורסם של פעם. במקום התשיעי 'קולומביאן גולד' ובמקום ה-13 ה'הוואיאן' (Hawaiian) שגם הוא איתנו עד היום בגרסתו העדכנית.

הרשימה המלאה:

זני קנאביס 1977

זני קנאביס 1977

זני קנאביס 1977

וזה בערך מה שגם עבר על הפירות והירקות שלנו במהלך השנים:

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a0%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%96%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%aa-1977/

לוחמת בצה"ל הורשעה בהחזקת 1.46 גרם קנאביס

לוחמת בצה"ל הורשעה בהחזקת 1.46 גרם קנאביס

לוחמת בצה"ל הורשעה בהחזקת 1.46 גרם קנאביס

חיילת צה"ל שהתגיירה לאחרונה לאחר שהתגייסה כנוצריה ובחרה להתנדב לשירות לחימה, נעצרה בגין החזקת 1.46 גרם קנאביס בלבד בעת שהותה בבסיס. לאחרונה אף הורשעה בעבירה זו ועומדת בפני עונש חמור מאחר ובצבא אין אפשרות להליך של 'תסקיר' הבוחן את המצב הכללי של נאשם בטרם נגזר עליו עונש.

למרות תקנות חדשות של צה"ל שקובעות הקלות ראשונות מסוגן כלפי חיילים שעישנו קנאביס עת חופשה בביתם, נהלים אלו אינם תקפים למי שנתפס עם קנאביס בעת שהותו בבסיס.

זה מה שקרה לש', חיילת צה"ל, לוחמת בדרגת סמל ביחידה מעורבת, שנעצרה לאחר שבתיקה האישי בבסיס נמצאו 1.46 גרם קנאביס בלבד.

ש', שהתגייסה לצה"ל כנוצריה ועברה תהליך גיור, עלולה בקרוב להיענש בחומרה, זאת מאחר והענישה בצה"ל קשה בהרבה מזו באזרחות כלפי החזקת כל כמות של קנאביס.

למרות מצבה המורכב של ש', המכלכלת את משפחתה ומסייעת לפרנסת אמה, בצה"ל אין הליך של 'תסקיר שירות מבחן' כמו במשפט האזרחי, בו מתחשבת מערכת המשפט בתנאים הסביבתיים הנוספים של הנאשם.

לאור זאת צה"ל אינו מתחשב במצבה הכלכלי הקשה של החיילת ובמהלך המורכב של חייה המהלכם בחרה להתגייר ולהצטרף לעם היהודי – ועתיד לגזור עליה עונש קשה.

מלבד הימצאות הקנאביס בתיקה, הואשמה ש' כי סירבה להיבדק במצ"ח למציאת שרידי קנאביס בדמה.

עורכי דינה של ש' מבקשים כעת מבית הדין הצבאי לחרוג מנוהל המשפט הצבאי ולאפשר לאיש מילואים, מומחה לקרימינולוגיה, לערוך דו"ח שישמש כמן תחליף לאותו 'תסקיר' המקובל במשפט האזרחי.

"התסקיר אמור לפרוט את נסיבותיה האישיות, עברה הפלילי, מצבה המשפחתי, הכלכלי והבריאותי והנסיבות שהובילו אותה לבצע את עבירת הסמים," הסביר לוואינט סרן נתנאל יעקב חי, בא כוחה באחד הדיונים האחרונים. "ש' בעיצומו של תהליך שמשנה את חייה מנערה שהייתה מחוץ לעם היהודי, היא עשתה את השינויים כדי להשתלב בחוד החנית של החברה הישראלית. למרות מעידתה, היא רוצה להשתלב בחברה כפרט נורמטיבי, תורם ויצרני".

על פי הדיווח ציינו עוד עורכי דינה עד כמה האפליה זועקת מאחר וזכות התסקיר, שמשפיעה דרמטית על גזרי דין, ניתנת אפילו למחבלים שנשפטים בתי משפט אזרחיים – אך לא לשרון הלוחמת. למקורביה היא אמרה שנגרם לה עוול מיותר, רק כי בחרה במסלול של שירות קרבי.

סרן בר סיוון מהתביעה הצבאית אמר: "אין מקום לקבלת התייחסות מגורם חיצוני כאשר כל הנתונים נמצאים בידי הצבא ואלו שלא ניתנים להשגה. בפני הנאשמת עומדים כלל הכלים הצבאיים בהם עושים שימוש נאשמים אחרים כגון חוות דעת של גורמי בריאות הנפש, הת"ש ומפקדים. היא עברה עבירה צבאית לחלוטין של החזקת סם ביחידה והיא עדיין בשירות".

ראו גם:
צה"ל ישלם 21,000 ש"ח לחייל שהואשם בהחזקת קנאביס
30% מחקירות מצ"ח – בגלל שימוש עצמי בסמים

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%94%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%a9%d7%a2%d7%94-%d7%91%d7%94%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%aa-1-46-%d7%92%d7%a8%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1/