מחקר: קנאביס משפר את ספיגת החמצן במוח

מחקר: קנאביס משפר את ספיגת החמצן במוח

מחקר: קנאביס משפר את ספיגת החמצן במוח

צריכת קנאביס באופן קבוע גורמת למוח לספוג יותר חמצן מהדם המגיע אליו ובקצב מהיר יותר וכן מגבירה את קצב זרימת הדם במוח, כך על פי מחקר חדש. עוד נמצא כי בניגוד למחקרים מן העבר אין הבדל בהשפעה בין גברים ונשים וכן לא נמצא קשר בין צריכת קנאביס לרמות IQ.

מחקר חדש שנערך במרכז לבריאות המוח באוניברסיטת טקסס, דאלאס, ופורסם בירחון לנוירופסיכופרמקולוגיה, מצא ש-THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס, מוביל לשינויים מהותיים באופן בו מוח האדם משתמש בחמצן מהדם המגיע אליו.

ד”ר פרנצ’סקה פילבי, מנהלת המחקר, מצאה כי קצב זרימת הדם במוחם של צרכני קנאביס קבועים גבוה יותר מאשר אצל אלו שאינם צורכים קנאביס וכן שמוחם של צרכני קנאביס מנצל יותר חמצן מהדם מאשר אלו שאינם צורכים קנאביס.

“ממצאי המחקר מראים שינויים מבניים ותפקודיים בהתנהגות החמצן והדם במוח בעקבות צריכת קנאביס,” אמרה, “אך יש לערוך מחקרים נוספים על מנת לקבוע כיצד שינויים אלו משפיעים על ההתנהגות.

מחקר מוח קנאביס

נמצא קשר חיובי בין צריכת קנאביס ורמות THC לקצב זרימת דם גבוה יותר בקורטקס הקדמי במוח (מתוך המחקר)

לצורך המחקר גייסו החוקרים 74 צרכני קנאביס שהשתמשו בקנאביס לפחות 5,000 פעמים במהלך חייהם כולל שימוש יומיומי קבוע במהלך 60 הימים שקדמו למחקר ו-101 אנשים שמעולם לא צרכו קנאביס – כולם בהתאמת גילאים ורמות מנת משכל (IQ) זהים ככל האפשר.

בטרם עריכת המבדקים נתבקשו צרכני הקנאביס להפסיק את צריכת הקנאביס למשך 72 שעות. רמות ה-THC בגופם נבדקו בבדיקת שתן והשפעות הרכיב הפסיכואקטיבי נבדקו בעזרת סריקות MRI של מוחם.

החוקרים ביקשו לבדוק 3 פרמטרים עיקריים

  • בדיקות הדמיה של זרימת הדם במוח (נקראות גם בדיקות Cerebral Blood Flow :CBF), הבוחנות את כמות הדם המגיעה למוח.
  • בדיקת שברירי מיצוי החמצן של המוח (OEF), המייצג את כמות החמצן שבאמת הגיעה למוח ביחס לכמות החמצן הפוטנציאלית שנצרכה.
  • בדיקת קצב חילוף החומרים של החמצן במוח (CMRO2), המייצג את המהירות בה החמצן נספג במוח.

החוקרים מצאו שצרכני קנאביס קבועים היו בעלי OEF ו-CMRO2 גבוהים יותר מאשר אלו שלא צורכים קנאביס בכלל, כלומר שמוחם של צרכני הקנאביס ממצה יותר חמצן מהדם וכן בעל זרימת דם חזקה יותר.

  Nonusers Users
CBF (ml/min/100g)
All 59.9±9.8 57.8±9.2
Males 56.8±9.5 55.2±7.7
Females 62.9±9.8 61.7±10.0
     
OEF (%)
All 32.5±7.6 35.0±7.3
Males 31.1±7.2 35.1±7.6
Females 33.9±7.8 34.8±7.0
     
CMRO2(μmol/100g/min)
All 154.9±27.2 162.2±25.7
Males 145.0±27.5 158.3±25.7
Females 165.1±23.0 167.8±25.3

נתון מעניין נוסף שנמצא הוא שצרכני הקנאביס הקבועים היו בעלי קצב זרימת דם גבוה יותר באזור של המוח הנקרא ‘פוטמן’ (Putamen), אחד מגרעיני הבסיס של המוח האחראי בין השאר על מערכת התגמול ועל היווצרות הרגלים, כפי שנמצא במחקר מעניין אחר.

לדברי החוקרים הממצאים מצביעים על כך ש-THC מרחיב את כלי הדם ובכך מגביר את ספיגת החמצן במוח, את קצב זרימת הדם ואת יצירתם של כלי דם חדשים.

  Nonusers Users P-value
N 101 74
Age 30.3±10.3 31.3±7.9 0.45
Gender (M/F) 50/51 46/28 0.10
Full IQ 109.7±13.8 106.7±12.0 0.14
Duration of use (years) 10.6±7.3
No. of lifetime occurrence of cannabis use 14173.8±10866.0
Baseline THC/Cr 6.0±6.5
3-day abstinent THC/Cr (at time of scan) 1.9±1.4
No. of hours since last cannabis use 75.8±4.7
Number of participants per scan: N (M/F)
PC MRI 98 (49/49) 67 (40/27)  
TRUST MRI 93 (47/46) 66 (39/27)  
pCASL MRI 94 (47/47) 64 (40/24)  

ממצאים נוספים שעלו במחקר היו שבניגוד למחקרים מן העבר לא נמצאו הבדלים בהשפעת הקנאביס על גברים לעומת נשים, אך החוקרים ציינו כי ייתכן וממצא זה נובע מיחס לא פרופורציונלי של גברים-נשים בדגימת האוכלוסיה במחקר זה.

בדומה למחקרים קודמים שהפריכו את הטענות על כך שקנאביס פוגע ב-IQ, עוד קבעו החוקרים כי “למרות שמצאנו ש-CBF קשור לשימוש ב-THC, לא נתגלו כל קשרים אחרים בין השימוש בקנאביס ל-IQ”.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2-%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%95%d7%97/

ארדן נגד כחלון: "רוצה לייצא קנאביס בגלל כסף"

ארדן נגד כחלון: "רוצה לייצא קנאביס בגלל כסף"

ארדן נגד כחלון: "רוצה לייצא קנאביס בגלל כסף"

אחרי שנטען כנגדו כי התנגדותו לייצוא נובעת מאי קבלת תקציב של מאות מיליוני שקלים, טוען הערב השר גלעד ארדן כי ימשיך להתנגד וכי משרד האוצר הוא זה שממהר לקדם את ההליך בגלל בצע כסף. “אף מדינה לא מייצאת קנאביס, אנחנו רוצים שהנוער יגיע לצה”ל ולא שיהיה מכור לסמים,” אמר.

סאגת הייצוא של הקנאביס הרפואי לחו”ל נמשכת: אחרי שמשרדי האוצר והבריאות הכריזו ביום א’ על החלטתם להתיר את הייצוא, באה בבוקר יום ב’ הודעתו של שר הבט”פ גלעד ארדן כי הוא יתנגד לייצוא ולא יאפשר השלמת המהלך.

בתגובה טען אתמול (ב’) מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד שארדן בסך הכל רוצה נתח נכבד בסך 207 מיליון ש”ח, שאם יקבלם יתרצה ויסכים להליך. “אם הייתי נענה לדרישה של 207 מיליון ₪ אז היינו כולנו כאן פה אחד,” אמר

הערב (ג’) בראיון לתכנית ‘6 עם עודד בן עמי’ ניסה ארדן להסביר מדוע הוא מתנגד לייצוא, אך לא התייחס לטענת משרד האוצר כנגדו ואף האשים בחזרה את האוצר באותה הטענה ממש.

“כסף הוא לא חזות הכל, גם מסחר בנשים אפשר לעשות כסף. גם מהימורים לא חוקיים אפשר להלבין אותם ולעשות כסף,” אמר.

“אני תמכתי ברפורמת הקנאביס הרפואי כי אני חושב שצריך לאפשר את השימוש בקנאביס לאנשים שזה יכול להקל על סבלם, אני גם מוביל את הרפורמה של אי הפללה כי אני לא חושב שמי שמשתמש שימוש בקנאביס צריך שיהיה להם כתם פלילי,” הסביר.

בניגוד לטענות נגדו אתמול ולמרות שבין ייצוא קנאביס רפואי לחו”ל ובין נושא הלגליזציה אין קשר ממשי, ארדן קבע כי משרד האוצר פועל מתוך בצע כסף ולא לוקח בחשבון את הנזק שייגרם לבני הנוער הישראלים.

“לצערי משרד האוצר לא מחכה, רץ קדימה, בגלל כסף, וזה לפני שהסדרנו את החינוך, את ההסברה ואת הטיפול בילדים ובני נוער שמשתמשים בקנאביס,” אמר.

“אנחנו מדינה שרוצה שהנוער שלה יגיע לצה”ל ולא שיהיה מכור לסמים,” הסביר עוד. “לפני שטיפלנו בזה כבר רצים לעשות כסף מייצוא סמים כמדינה הראשונה בעולם.”

ארדן חזר על כך שישראל היא המדינה הראשונה בעולם שתייצא קנאביס רפואי לחו”ל וטען כי “אף מדינה לא מייצאת קנאביס”, למרות שאכן כן ישנן מדינות שכבר מייצאות קנאביס.

בתשובה לשאלה האם השתמש אי פעם בקנאביס השיב ארדן רק “לא”.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%90%d7%a8%d7%93%d7%9f-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9b%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%91%d7%92%d7%9c%d7%9c/

באוצר מעריכים: ארדן יתמוך בייצוא קנאביס – אם יקבל 207 מיליון ש"ח

באוצר מעריכים: ארדן יתמוך בייצוא קנאביס – אם יקבל 207 מיליון ש"ח

באוצר מעריכים: ארדן יתמוך בייצוא קנאביס – אם יקבל 207 מיליון ש"ח

השר גלעד ארדן יסיר את התנגדותו לייצוא קנאביס תמורת 207 מיליון ש”ח שיועברו למשרד לבטחון פנים, כך טען אתמול מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד בדיון בועדת הסמים. עד סוף ספטמבר צפויה הממשלה לאשר את הייצוא, גם ולמרות התנגדותו של ארדן.

ביום א’ פרסמו שרי האוצר והבריאות משה כחלון ויעקב ליצמן הודעה חגיגית בדבר סיום דיוני הועדה הבינמשרדית והמלצתה על התרת ייצוא של קנאביס ישראלי לחו”ל שעתיד להכניס עד 4 מיליארד ש”ח בשנה.

למחרת (ב’), במפתיע, שחרר השר גלעד ארדן הודעה בה הביע התנגדותו הנחרצת למהלך. ההודעה באה בדיוק בזמן דיון שנערך בנושא הייצוא בועדת הסמים של הכנסת בהשתתפות מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד, ורבים מעריכים שלא במקרה.

במכתב שנשלח על ידי ארדן למשרדי האוצר והבריאות והודלף לתקשורת, נטען כי ישנה סכנה שאישור ייצוא יביא להקמת עשרות ומאות חוות קנאביס בכל רחבי הארץ, שיביאו בתורן ל”זליגה” של החומר לשוק הפנאי הבלתי חוקי.

עוד טען ארדן כי חולים ומטופלים ישראליים עלולים להיפגע מכך שחברות תעדפנה לייצא את התוצרת הטובה יותר לחו”ל.

לאור הפרסום בתקשורת אודות תוכן המכתב נשאל במהלך הדיון בועדה בכנסת מנכ”ל האוצר באב”ד מהי תגובתו לדברים שכתב ארדן.

באב”ד “ניפנף” את טענות ארדן וקבע כי מדובר בסך הכל במשחק פוליטי-כלכלי במסגרתו מנסה השר לבט”פ לקבל עוד תקציבים למימון פעילות המשטרה בבקרה על החוות החדשות.

ארדן, המעוניין בין השאר להקים צוות משטרה מיוחד שיהיה אחראי על הנפקת אישורי GSP (תקן אבטחה) לחוות הקנאביס הרפואי החדשות, זקוק להגדלת תקציב המשטרה.

בנוסף נדרש תקציב כדי להגדיל את האכיפה של המשטרה על שוק הקנאביס הבלתי חוקי בישראל במקביל להטמעה עתידית של התכנית לאי הפללה וכן תקציב נוסף להסברה.

לדבריו של באב”ד בועדה מדובר בסך של 207 מיליון ש”ח שדורש ארדן כדי לאשר מהלך של ייצוא קנאביס לחו”ל, ולא כפי שטען השר במכתבו – ‘הגנה על החולים’ או ‘חשש מזליגה’.

כעת מעריכים באוצר כי הסיבה לשליחת המכתב מארדן ופרסומו בתקשורת בזמן התכנסות הועדה לדיון בנושא הייצוא היא התנגדותם להעברת תקציב גבוה כל כך למשרדו של השר לבטחון פנים.

על פי אחד הדיווחים במשרד האוצר סירבו לבקשת התקציב של ארדן מחשש שהכסף לא ישמש אכן להגדלת האכיפה נגד השימוש בקנאביס אלא לצרכים אחרים של המשרד.

עד סוף חודש ספטמבר, בעוד מספר שבועות, צפוי הדיון להגיע להחלטה סופית של הממשלה – עד אז מאמינים בממשלה שארדן יתרצה ובמידה ולא יאושר המהלך ברוב למרות דעת מיעוט של הבט”פ.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a6%d7%a8-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a8%d7%93%d7%9f-%d7%99%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%91%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%aa-2/

מלחמות זני הקנאביס: גורילות, דבקים וקניין רוחני

מלחמות זני הקנאביס: גורילות, דבקים וקניין רוחני

מלחמות זני הקנאביס: גורילות, דבקים וקניין רוחני

תביעה משפטית חדשה של חברת הדבקים האמריקאית ‘גורילה גלו’ מאיימת ליצור תקדים בעייתי ביותר עבור חברות הקנאביס בארה”ב הממתגות את זני הקנאביס שלהן בשמות שונים ומעלה פעם נוספת את שאלת מיתוג הזנים בתעשייה המתפתחת..

כל בעל עסק יידע לספר לכם ששיווק הוא אחד הדברים החשובים ביותר. בתחום הקנאביס אין כל הבדל ובדיוק מסיבה זו רבים ממפתחי הזנים ביקשו להעניק ליצירות שלהם שמות שירמזו על ההשפעה המבוקשת.

זנים כמו: “אמנזיה” (“Amnazia”), “להרוג את ביל” (“Kill Bill”) או “תאונת רכבת” (“Trainwreck”) הפכו לפופולריים מאוד, לא מעט בזכות השמות הססגוניים.

תופעה זו, שנולדה בתוך שוק שחור ובלתי חוקי, יצרה בעיה אחת משמעותית של מיתוג של זנים שאין עליהם בעלים חוקי ולפיכך חברות רבות משתמשות באותם שמות לזנים שונים והצרכנים אינם יכולים לדעת בוודאות שהזן שבידיהם ונושא שם מסוים יהיה זהה לזן אחר שיקנו במקום אחר עם אותו השם בדיוק.

אך בעיה גדולה לא פחות היא הבעלות על אותם שמות זנים, שהובילה את GG Strains, חברת קנאביס קטנה מנבאדה, ארה”ב, לעשות צעד שעלול להתברר כטעות קטלנית, כשקראה לאחד הזנים שלה בשם הזהה למותג דבק של חברה אמריקאית מפורסמת בשם ‘גורילה גלו’.

ספלי קפה ופרחי קנאביס

“נמאס לנו שאנשים מתקשרים אלינו ומבקשים זרעים של גראס,” אומר ניית’ן מודרי, ממנהלי חברת “דבק גורילה” (Gorilla Glue), “אנחנו די ברורים כאן, השם הוא בבעלותנו, לא בבעלותכם, אז אנא מכם תפסיקו להשתמש בו.”

בכתב תביעה שאורכו 140 עמודים, טוענת כעת חברת “גורילה גלו” כי מיתוג זני קנאביס תחת שמם פוגע במוניטין של החברה המשפחתית אותו הם בנו במהלך 23 שנים.

החברה הוסיפה לכתב התביעה איור מתוך אתר האינטרנט של חברת GG Strains ובו דמות גורילה (הזהה ללוגו של חברת הדבקים) אוחזת בג’וינט ובגביע (המסמל זכייה בתחרויות קנאביס). כמו כן החברה הציגה צילום מסך של חיפוש פייסבוק למילות החיפוש “דבק גורילה” – שהציג תוצאות מעורבות של ספלי קפה שבורים שהודבקו בהצלחה – יחד עם צילומים מעוררי תיאבון של תפרחת מכוסה טריכומות.

the GG-strains-trademark

הגורילה של GG Strains. עם ג’וינט ביד.

“זה עסק שצריך להתקיים בהתאם לסטנדרטים של מיתוג הוגן שחלים על כל העסקים האחרים,” אמר מודרי. “GG Strains לא רק לקחו את השם, אבל הם במכוון ניצלו את המוניטין של ‘גורילה גלו’ עבור זנים באיכות גבוהה.

“אנחנו לא מייצרים דבק”

מנגד, בחברת “GG Strains” טוענים כי התביעה יצאה מפרופורציה. “אנחנו לא מיליונרים, אנחנו רק מגדלי קנאביס ומפתחי זנים,” אומר רוס ג’ונסון, שותף בחברה. “מקרים דומים מהעבר לא הגיעו לכדי תביעה משפטית דומה, התביעה הזו עשויה להוות תקדים.”

בטרם הגשת התביעה ביצעו בחברת GG Strains מספר שינויים בניסיון להימנע מהעימות המשפטי, שהעיקרי שבהם הוא להחליף את שמות הזנים המדוברים לראשי התיבות “GG”‘, אולם מהלך הגישור הגיע למבוי סתום כאשר חברת הדבקים דרשה מ-GG Strains לנטוש את אתר הבית שלהם “gorillaglue4.com” יחד עם מספר מותגים דומים.

בקרב GG Strains טוענים כי שתי החברות צריכות לשאוף להמשיך ולהתקיים במקביל, בדומה למקרים של חברות כמו “דלתא קווי תעופה” ו-“דלתא פאוסט” (חברה אמריקאית לאביזרי מטבח ואמבט), או “סבון דאב” ו”שוקולד דאב”.

“אנחנו לא מייצרים דבק,” טוענת מנכ”לית המשנה של GG Strains, קתרין פרנקלין, תוך שהיא מדגישה כי החברה לא קיבלה אישור פדרלי לסימן מסחרי רק מכיוון שמדובר בקנאביס – ולא בגלל שהחברה הפרה זכויות יוצרים. “זה שם שפשוט נתפס,” היא אומרת. “אנחנו לא התעלקנו על כלום, אף אחד לא קונה את הדבר הזה מכיוון שהוא אוהב דבק.”

לא מתעסקים עם “בנות הצופים”

בעוד שהתוצאות של העימות המשפטי עשויות להשפיע על מקרים עתידיים של סימני מסחר בתעשיית הקנאביס ומחוצה לה, עצם התביעה אינה מפתיעה במיוחד מומחים משפטיים בתחום הקניין הרוחני בארה”ב.

“המקרה צריך להוות תזכורת לחברות קנאביס אחרות, שהן כבר לא פועלות במחתרת,” אומרת אמנדה קונלי, העוסקת בחברה המתמחה ברישום קניין רוחני בתחום הקנאביס בארה”ב. “אם כבר זו הפתעה שמקרה כזה לא הגיע עוד קודם לכן.”

the Gorilla Glue_White

פרסומת למוצרי “גורילה גלו” המקוריים

קונלי מציינת שני אירועים בתעשיית הקנאביס שמזכירים את הסיטואציה: המקרה הראשון התרחש בשנת 2014, כאשר “הרשי” (Hershey), חברת השוקולדים המפורסמת, תבעה את חברת “TinctureBelle”, חברת מאכלי קנאביס (Edibles) קטנה מקולורדו, על שימוש בשמות שמזכירים את המוצרים הידועים של חברת הרשי. במקרה זה שני הצדדים חתמו על הסכם פשרה עוד בטרם הדיון הגיע לבית המשפט.

מקרה נוסף התרחש כאשר תנועת הנוער “הצופים” פנתה במכתב זועם לחנויות קנאביס ברחבי ארה”ב בדרישה להפסיק לשווק זני קנאביס תחת השם “Girl Scout” (“בנות הצופים”), בטענה שמדובר בהפרה של זכויות. התיק הזה אמנם גם כן לא הגיע לבית המשפט, אך הוא גרם לחנויות רבות להפוך את הזן “Girl Scout Cookies” לפשוט “GSC”, או “Platinum Cookies”.

פה בארץ חמדת אבות

נושא הזנים בעולם הקנאביס הוא מורכב ובעייתי ביותר, שכן בתחום שורר חוסר סדר עצום בכל מה שקשור לגנטיקות וזנים. על אף נסיונות רבים לעשות קצת סדר בבלגן, כמעט כל זני הקנאביס הקיימים היום נחשבים לזנים לא יציבים בעליל, עם מספר פנוטיפים (דפוסי צמיחה) משתנים המופיעים באותו הזן – וזה עוד מבלי להתייחס לעובדה שארבעה צמחים מאותו הזן עשויים לתת הרכב קנבינואידים שונה לגמרי אחד מהשני.

מרכז קנאביס רפואי מכון וולקני

המרכז הלאומי למחקר בקנאביס (מכון וולקני)

האנדרלמוסיה בתחום גנטיקות הקנאביס היא ככל הנראה אחת מהסיבות לכך שבמכון ‘וולקני’ בישראל, שם הוקם לאחרונה מרכז המחקר הממשלתי לקנאביס, ביקשו לפתוח פרויקט מיוחד עם חברת “פרמאביס ג’נטיקס” במטרה לפתח זני קנאביס הומוזיגוטיים (בעלי אחידות גבוהה בתכונות רלוונטיות), אותם ניתן יהיה לייעד לטיפול בבעיה בריאותית במיוחד.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%99/

"סכנת זליגה": ארדן הודיע כי יתנגד לייצוא קנאביס

"סכנת זליגה": ארדן הודיע כי יתנגד לייצוא קנאביס

"סכנת זליגה": ארדן הודיע כי יתנגד לייצוא קנאביס

יממה לאחר החלטת הועדה הבינמשרדית לאשר ייצוא של קנאביס רפואי לחו”ל, מודיע שר המשטרה כי הוא מתנגד לרעיון. “ישנה סכנה בזליגת הסם לשוק הפלילי ולבני נוער – המטופלים בארץ עלולים להיפגע,” אמר.

אתמול (א’) הודיעו משרד האוצר ומשרד הבריאות על תוצאות הועדה הבינמשרדית על פיה יאושר ייצוא של קנאביס רפואי לחו”ל.

כפי שפרסמנו, בניגוד לשר הבריאות יעקב ליצמן שהתנגד בתחילה אך התרצה לבסוף “כי זה שווה הרבה כסף”, שר המשטרה גלעד ארדן לא הסיר את התנגדותו לרעיון.

חששו של ארדן, בתמיכה של יועץ משרדו יואל הדר, הוא מפני הקמת עשרות חוות קנאביס רפואי ברחבי ישראל – מה שיגביר לדבריו את הסיכון לזליגה של הקנאביס לשוק הבלתי חוקי.

הבוקר (ב’) מדווח Ynet כי אכן, במכתב ששלח שר המשטרה לשר האוצר משה כחלון ולשר הבריאות ליצמן – שהצטלמו אתמול חגיגית לכבוד הבשורה על אישור הייצוא – הודיע להם ארדן כי הוא לא הסיר את התנגדותו לרעיון.

במכתב כתב ארדן כי הופתע לראות את הדיווחים על המלצת הצוות הבין-משרדי של משרדי הבריאות והאוצר להתיר את הייצוא בפיקוח ממשלתי.

ארדן הביע הסתייגות מהתמורה הכלכלית של שוק הקנאביס וכתב כי היא אינה מצדיקה את “הנזקים שעלולים להיווצר כתוצאה מהפיכתה של ישראל למדינת הדגל של ייצוא הקנאביס”.

עוד הוא הוסיף כי לוחות הזמנים שהציעו משרדי האוצר והבריאות אינם ריאליים בכל הקשור להיערכות המשטרה לקראת היתר הייצוא שאותו מקדמים, כך על פי הדיווח.

במכתבו ציין ארדן כי “קיימת בעייתיות רבה בקידום הייצוא, בוודאי בעת הזאת, בטרם בחינת המשמעויות וסיום הליך ההסדרה של הקנאביס למטרות רפואיות בישראל”.

הוא הוסיף כי קידום ייצוא הקנאביס לחו”ל מצריך הסדרה נוספת וקפדנית יותר ויהיה זה “לא אחראי, לא מקצועי ולא נבון” לבצע זאת כל עוד לא הושלמה הסדרת הגידול במתכונת המצומצמת, לצורכיהם המיידיים של החולים בישראל.

היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, עו”ד יואל הדר, כתב כי הגדלת שוק הקנאביס מעבר לצריכה המקומית תוביל בהכרח ל”זליגה” של הסם לשוק הבלתי חוקי, מה שייסייע לגורמים עבריינים מאורגנים להשתלט על תחום הקנאביס, ויגיע לצעירים ובני נוער בפרט.

על פי המשרד לביטחון פנים, תמונת המודיעין של המשטרה מעלה כי קיימת הלימה בין היקף גידול הקנאביס לבין פוטנציאל הפשיעה, וארדן הביע את חששו ל”זליגה מסיבית” של הסם ברחבי המדינה.

עוד טען הדר כי “למיטב הבנתי, התוצרים שגדלים בארץ אינם עומדים כיום בסטנדרטים שמאפשרים את הפיכתם לתרופה” וכי “אם וכאשר יוחלט לקדם הליך של ייצוא קנאביס, הדבר יתאפשר אך ורק בהתבסס ובכפוף לאמנות הבינלאומיות, ורק כאשר הליך מתן המענה הרפואי על-ידי הקנאביס ובקרת האיכות של המוצרים יהיה עובדה מוגמרת”.

במשרד העלו חשש גם מפני פגיעה בחולים הישראלים: “קיים חשש לפגיעה בחולים הזקוקים לקנאביס לצורך רפואי בשל העדפת ייצוא קנאביס לחו”ל על פני אספקה מקומית. במקביל, ישנו חשש מפני פגיעה בטיב התוצרת המקומית המשווקת בארץ לעומת זו המופנה לחו”ל”.

ארדן ציין במכתב כי בבחינה של שוק הקנאביס בהולנד, גרמניה, ארצות הברית, בריטניה, קנדה, איטליה וצרפת, רוב המדינות לא מייצאות קנאביס רפואי, ואלו שכן – עושות זאת בפיקוח ממשלתי. ארדן סיכם כי “ככל שישראל רוצה לפרוץ ולהוביל בתחום ייצוא הקנאביס הרפואי – עליה להוכיח ראשית לעצמה וכן לעולם, כי היא עושה כל מאמץ לאכוף שימוש לא חוקי בקנאביס, ולהטמיע בציבור את ההבנה והסכנות שבסם”.

ארדן מתעקש כי המשטרה תצטרך להגדיל באופן משמעותי את פעילותה בתחום הסמים, כולל הרחבת מערך בידוק העובדים והבעלים של חוות גידול הקנאביס, הגדלת מערכי השיטור לפיקוח מקומי ובינלאומי, הגדלת מחלקי הסמים ביחידות המרכזיות, פיתוח אמצעים לגילוי מרחוק של חממות בלתי חוקיות, מעקב אחרי דיווחי המגדלים, פיקוח אחר השמדות, שינוע מאובטח למעבדות ברחבי הארץ והגדלת המערך המשפטי לפרקליטים בתיקי הסמים.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%90%d7%a8%d7%93%d7%9f-%d7%94%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1/

5 עיירות נחשלות בארה"ב שניצלו בזכות הקנאביס החוקי

5 עיירות נחשלות בארה"ב שניצלו בזכות הקנאביס החוקי

5 עיירות נחשלות בארה"ב שניצלו בזכות הקנאביס החוקי

תעשיית הקנאביס החוקית במדינות ארה”ב שאישרו לגליזציה, מצילה עיירות נחשלות מחורבן. הרווחים ממיסוי מכירות הקנאביס בחנויות מופנים לעזרה לנזקקים, שיקום שכונות וכיסוי חובות עתק שנגרמו מעזיבת עסקי כריית הפחם, הנפט והגז.

בתחילת החודש דווח על חברת קנאביס אמריקאית שרכשה בעלות על עיירה שלמה בשם ניפטון, השוכנת בקליפורניה על גבול נבאדה ושימשה במשך שנים כעיירת פיתוח שאיכלסה עובדים בתעשיית כריית הפחם. עם צמצום השימוש בפחם נפגע המקור הכלכלי היחיד במקום והעיירה התרסקה.

רכישתה של ניפטון על ידי חברת הקנאביס שעתידה להפוך אותה למרכז תיירות-מריחואנה כולל מלון, מפעלי קנאביס ומרכז מבקרים, מסמלת מהלך רחב היקף שצובר תאוצה בכל 8 מדינות ארה”ב שאישרו לגליזציה בשנים האחרונות.

מלבד הרווחים ממיסוי מכירות הקנאביס החוקיות, המועברים לבתי ספר, תכניות חינוך ועזרה לנזקקים – בעיקר בערים המרכזיות באותן מדינות לגליזציה – ולצד פתיחת מאות ואלפי מקומות עבודה חדשים, התעשייה החדשה גם מצליחה להיות קרש הצלה של ממש לערים ועיירות נחשלות כמו ניפטון, שנהנות מ’הבהלה לירוק’.

אורורה, קולורדו
עיריית אורורה מפנה את הרווחים ממיסוי מכירות הקנאביס למימון מלגות לסטודנטים קשיי יום, תיקון כבישים ומדרכות ועוד. עד היום הרוויחה העיירה על פי הדיווח כבר למעלה מ-1.5 מיליון דולר ממיסים, שמופנים גם לעזרה לנזקקים וחסרי בית.

סדג’וויק, קולורדו
מאז אושרו חוקי הלגליזציה בקולורדו לפני כ-5 שנים עשתה העיירה הנחשלת סדג’וויק מהפך של 180 מעלות, לאחר שבתחילת שנות ה-2000 חוותה משבר כלכלי קשה ביותר. בראיון ל’גאזט‘ היא תוארה על ידי פקידת העירייה רונדה ג’ונס כ”הופכת לעיירת רפאים”. הרחוב הראשי היה מלא בניינים זנוחים ועשבים גבוהים צמחו מתוך המדרכות. “פתאום היא הפכה לעיירה בתאוצה, או לפחות חזרה לחיים,” אמרה.

טרינידד, קולורדו
לאחר שאיבדה את שתי חברות הנפט והגז הטבעי שהחזיקו את התעשייה המקומית, טרינידד, עיירה קטנה בקולורדו, אימצה את הקנאביס החוקי לחיקה במלוא העוצמה. מאז אושרו חוקי הלגליזציה נפתחו ברחבי העיירה כבר 8 חנויות קנאביס חוקיות שהרווחים ממיסוי מכירותיהן כמעט הכפילו כבר את תקציב העירייה כולה.

אדלנטו, קליפורניה
עיירה ענייה בקליפורניה ש-40 אחוז מתושביה חיים בעוני כבד ושעיקר הכלכלה שלה מבוססת על בית סוהר המתנהל ללא מטרות רווח. “עד לפני מספר שנים העיירה היתה בחוב של 2.6 מיליון דולר,” מתאר ראש העיר ריץ’ קר, אבל לאחר שהתירו הקמת מרכזי גידול קנאביס זכו בעירייה לראות את הכסף מתחיל לזרום. “היינו חייבים להציל את העיר,” אמר חבר העירייה ג’ון וודוור כשנשאל מדוע אימצו את תעשיית הקנאביס לחיקם.

הנטינגטון, אורגון
העיירה הותיקה השוכנת על מסילת רכבת במזרח אורגון נהנית גם היא מרווחי שוק הקנאביס לאחר שנים קשות מבחינה כלכלית. בעיירה חיים רק 400 תושבים אבל אחד מבעלי החנויות במקום מספר כי הוא זוכה לראות 200 לקוחות ביום. לא ייתכן כמובן שמחצית מתושבי העירייה רוכשים קנאביס כל יום ואכן עיקר ההכנסות מגיע מתיירים המגיעים מהמדינה השכנה איידהו, שם הקנאביס עדיין לא חוקי.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99%d7%a1-%d7%9e%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%97%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%91/

"עד 4 מיליארד שקל בשנה": ישראל תייצא קנאביס לחו"ל

"עד 4 מיליארד שקל בשנה": ישראל תייצא קנאביס לחו"ל

"עד 4 מיליארד שקל בשנה": ישראל תייצא קנאביס לחו"ל

הוועדה הבין משרדית של משרד האוצר ומשרד הבריאות אישרה לפני שעה קלה התרת ייצוא קנאביס לחו”ל למטרות רפואיות – כולל תפרחות, שמן ושאר מוצרים. כל גורם שיעמוד בדרישות יוכל לקבל רישיון לגידול, ייצור, אחסון או הפצה של קנאביס. אומדן ההכנסות למדינה: 1-4 מיליארד שקל בשנה.

מזה למעלה משנתיים דנים גורמים בממשלה בשאלת אישור הייצוא של קנאביס לחו”ל, כשלכל אורך הדרך שני המתנגדים היחידים היו שר המשטרה גלעד ארדן ושר הבריאות יעקב ליצמן.

בעוד שליצמן, שטען שייצוא קנאביס “זה לא מוסרי” אך שינה את דעתו “בגלל שה שווה הרבה כסף”, ארדן ויועצו הצמוד יואל הדר המשיכו להתנגד מתוך חשש לזליגה של הקנאביס בעקבות הקמת עשרות חוות קנאביס רפואי בישראל.

לאחר שבשנה שעברה אישרה הממשלה את התכנית לייצוא קנאביס לחו”ל ולאחר מכן גם הכנסת בהצעה טרומית, עלתה השאלה לוועדת השרים שהיום כאמור אישרה זו גם היא.

שר האוצר משה כחלון אמר בעקבות האישור היום כי “ייצוא קנאביס רפואי הוא ענף בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי למדינת ישראל. הייצוא יחזק את החקלאות הישראלית בכלל ואת החקלאות באזור הערבה בפרט ויהווה הזדמנות עבור מדינת ישראל לנצל יתרון יחסי מובהק שיש לה בפיתוח מוצרים רפואיים מקנאביס רפואי.”

שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי “היחס לקנאביס צריך להיות דומה לכל סם ויש לזכור שלפי החוק הינו אסור לשימוש ומסחר. עם זאת, החוק מאפשר שימוש בקנאביס רפואי למחלות קשות במקרים מיוחדים ותחת מגבלות מיוחדות. בהתאם לכך הובלנו רפורמה למניעת בירוקרטיה בקנאביס הרפואי לחולים שאושר להם השימוש בחוק, כדי שלא יסבלו ללא סיבה וגם להוזלת המחירים.”

“בשל התעניינות הבינלאומית בקנאביס הרפואי מישראל בשל איכותו המקצועית ונוכח הפוטנציאל הכלכלי הגלום, סיכמנו עם משרד האוצר לאשר ייצוא קנאביס רפואי תחת מגבלות מסויימות ולמדינות בהן יש אישור חוקי לכך,” הוסיף ליצמן. “נפעל שהמהלך יביא לתוספת משאבים למערכת הבריאות כתוצאה מגידול בהכנסות המדינה.”

מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד אמר כי “הוועדה הבין משרדית עשתה עבודה מקצועית ולאחר בחינה מעמיקה של הנושא החליטה כי קיימת היתכנות לייצוא בעל תועלת כלכלית משמעותית למשק הישראלי. הוועדה סבורה כי על הייצוא להתבצע תחת פיקוח וככלל, יש להתיר ייצוא של מוצרים העומדים בסטנדרטים אותם מתווה משרד הבריאות בלבד.”

מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר כי “אנחנו מובילים נושא שהוא חדשני בעולם, ועל כן יש לעשות זאת בזהירות ובאחריות רבה, תוך כדי הפיכת הסוגיה למקצועית ובסטנדרטים הרפואיים הגבוהים ביותר”.

הוועדה, שבראשה עמדו מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד ומנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ובה היו חברים נציגי משרדי החקלאות ופיתוח הכפר, ביטחון פנים, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה והתעשייה, הגישה היום (א’) את המלצותיה לשר האוצר משה כחלון, ולשר הבריאות יעקב ליצמן.

הוועדה בחנה את ההיבטים הכלכליים, החוקיים והרגולטוריים של ייצוא קנאביס רפואי, וזאת בשים לב למדיניות משרד הבריאות בדבר רגולציה של תחום הקנאביס הרפואי בישראל.

עמדת הצוות, הינה כי מבחינת מצב השוק הבינ”ל, נראה כי קיים פוטנציאל כלכלי לייצוא קנאביס, וכי למדינת ישראל יתרונות רבים בהיבטי רגולציה מתקדמת, מחקר ופיתוח, ניסיון קליני ואקלים היכולים להיות מנוצלים על ידי חקלאים, חוקרים ויזמים ליצירת שווקים לתוצרת מוצרי קנאביס רפואי ישראליים.

על פי מסקנות הוועדה, תתיר המדינה ייצוא של קנאביס רפואי תחת המגבלות הבאות:

1. הייצוא ייעשה ע”י משרד הבריאות או ישירות ע”י הצדדים, תוך פיקוח הדוק של המדינה.

2. הייצוא יאושר רק למדינות המתירות שימוש בקנאביס רפואי ואשר יתירו ייבוא מישראל במפורש.

3. ייצוא יאושר רק לחקלאים אשר יקבלו רישיון לגידול ולייצוא ממשרד הבריאות.

ייצוא הקנאביס יאופשר על כלל מוצריו השונים בצורותיו הרפואיות (מוצרי עישון, טבליות, שמנים וכו’). כמו כן המליצה הוועדה, על הקמת צוות משותף של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החקלאות, אשר יפעלו למיתוג ושיווק ייצוא קנאביס רפואי ומוצריו מישראל.

משרד האוצר, אשר יזם את הקמת הוועדה, ביסס את פעילותו בנושא על החלטת הממשלה שהתקבלה בחודש יוני אשתקד, להסדרת והרחבת תחום הקנאביס הרפואי בישראל. בשנים האחרונות החלה מערכת הרפואה הישראלית בשימוש נרחב בקנאביס הרפואי עבור חולים במחלת הסרטן ומחלות נוספות – כאשר זה הוכח כבעל יכולות משמעותיות בהפגת כאבים. ישראל מובילה כיום בתחום הקנאביס רפואי – הן מבחינת מחקר ופיתוח, הן מבחינת ניסיון קליני והן מבחינת רגולציה המאפשרת שימוש בו.

משרד האוצר ביסס עמדתו על ניתוח הפוטנציאל הכלכלי בשוק והן על העובדה כי מדובר בתחום בתולי, בעל פוטנציאל משמעותי להגדלת התוצר ואשר לישראל יש בו יתרון יחסי. בישראל פועלים כיום 8 מגדלים בעלי רישיון לגידול קנאביס רפואי (המייצרים כ-10 טון בשנה), כאשר הרחבה של השוק עבורם ועבור מגדלים נוספים (כיום ישנם למעלה מ-500 מגדלים אשר הגישו בקשה לקבלת רישיון לגידול) לטובת ייצוא – תוכל לענות על פוטנציאל של כ1-4 מיליארד ש”ח בשנה ואף יותר.

מחיר הקנאביס הרפואי בעולם עומד על כ 10$ לגרם. היקף השוק העולמי הכולל של קנאביס רפואי נמצא במגמת צמיחה משמעותית. בשנת 2000, הייצור הכולל בעולם עמד על 1.3 טון ובשנת 2014 עלה היצור ל-57.3 טון.

המשך קריאה: http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2017/08/%d7%a2%d7%93-4-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%a8%d7%93-%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%90-%d7%a7%d7%a0%d7%90%d7%91%d7%99/